אציין ואומר שברוך השם יש לנו זוגיות ממש טובה, שיח משותף , מבינים אחד את השני לרוב, והבית מאוד נעים
פשוט מרגיש לי שהוא הרבה מאוד בפלאפון, וזו דרך הבריחה שלו "לנקות את הראש"
נוסיף לזה שלרוב זה גלישה באינסטגרם שאני לא צריכה להסביר לאף אחת מה כל שנייה צץ שם, לא חייב שזה יהיה משהו בוטה מדי אבל מספיק בחורה משפיענית שפתאום קופצת לו עם איפור בגדים וכו, עכשיו אני לא נכנסת בכלל לעניין של שמירת העיניים זה ממש שלו וגם הערתי בעדינות כמה פעמים, ראיתי שזה לא מקדם ושחררתי
זה פחות על עניין של שמירת העיניים (אולי גם קצת וגם אני לא יודעת אם הוא נופל או לא נופל, רוצה להאמין שלא כי לרוב אני רואה שהוא רואה מתכונים וכו אבל בסוף זה גבר ויש יצר ויש הכל זמין בפלאפון ללא סינון ואני לא תמימה לחשוב שהוא נקי מהכל ).
עכשיו גם אם הוא נופל זה ממש שלו ולי נשאר להתפלל על זה , אבל יותר עצוב לי העובדה שלמשל הוא יכול לבוא מהעבודה בשש בערב, ופשוט לבהות במסך , אין תפילות במניינים, אין איזה דף יומי, אין שיעור תורה , אין סליחות.
וכואב לי כי בעלי בן אדם מאוד טוב ומחובר , היינו גם כמה שנים בישיבה , ומרגישה שמשנה לשנה זה פחות ופחות(גם אצלי אציין שחוץ מברכות השחר , בפועל ביום יום לא מגיעה לתפילה או תהילים , ומאוד רוצה אבל כל הזמן יצר הרע ועבודה ועיסוקים וילדים והריון וכו) שזה לא תירוץ אני גם צריכה לקום על עצמי ולהכניס אור הביתה, אבל כאילו באלי שבעלי יהיה שנייה במקום הזה של לצאת לשיעור תורה , למנחה , למשו קטן שיחייה את החיים הרוחניים בבית.
זה הגיע למצב שפעם אחת הוא הלך לתפילה ביום חול והבן שלי בן ה4 שאל למה אבא הלך לבית כנסת? היום לא יום שבת !
ואני כל הזמן דוחפת אותו מאמי לך לתפילה הכל טוב אני עם הילדים פה שם, מרגישה שאין ממנו רצון לכך בכלל. ואני גם לא רוצה להיות מציקה מדי כי אז הוא נפגע.
אני יודעת שמפריע גם לו להיות במקום התקוע הזה אבל לא רואה שום תזוזה … במעשים…
אשמח לעצתכן מעבר לתפילה לאלוקים , מה עוד אפשר לעשות ..
