אני יודעת שזה ממש מסוכן לתינוקות קטנים ונורא ניסיתי להיזהר
ובטעות הבאתי לו נשיקה במצח עם הצד של ההרפס
קראתי קצת באינטרנט ואני עכשיו בסרטים ממש
בבקשה מישהי יודעת אם יכול לדבק גם דרך העור ?
יש לי הרפס על השפתיים ותינוק בן שבועייםשאלה קטנה123
אני סובלת מהרפס לעיתים קרובות במשך שניםממתקית
מנשקת את ילדיי חופשי, גם תינוקות שלי בני יומם.
אף פעם לא עבר אליהם!
נישקת תינוק קטן עם הרפס פעיל?שאלה קטנה123
באינטרנט קראתי על כמה מקרים שנדבקו והסתיים בצורה קשה לא עלינו שלא נדע
בשיא פעילותו, לפני, ואחרי...ממתקית
בהתחלה חששתי
עד שהבנתי שלתינוקות וילדים זה לא עובר...(גם למבוגרים אגב...)
לא יודעת למה לא עובר לקטנים, מה שאני רואה על עצמי זה שיש אנשים רגישים כמוני להרפס וזה כל הזמן צץ לי. מי שלא רגיש כנראה שזה לא יעבור אליו.
מקסימום שתהיא רגועה תנקי עם אלכוהול של חיטוי טבור לתינוק את המקום שבו נישקת אותו.
זה יחטא ושום חיידק לא ישב לא על הפנים. (לי היה בעבר גם הרפס בפנים, אבל בעיקר בשפתיים...)
תודה רבה יקרה! מרגיע..שאלה קטנה123
אין לך מה לדאוג...ממתקית
ואם נישקת את התינוק בשפתיים, תנקי עם סבון בעדינות ולא עם אלכוהול כמובן...
אמןןן אני עדיין בלחץ 😟שאלה קטנה123
גם לי יש כנראה משהו כזה (לא בדקתי אצל רופא)מתואמת
וב"ה אף אחד בסביבתי לא נדבק אף פעם (ולא נשמרתי).
מקפיצה למשמרת בוקרשאלה קטנה123
כרגע זה כבר קרהחילזון 123
אז פשוט תעקבי שלא נדבק, ובפעם הבאה תשתדלי להזהר
לא הייתי נכנסת להיסטריה ממה שכתוב ברשת....
יש לי גם הרפס שחוזר הרבה פעמים ולא זכור לי שתינוק נדבק ב''ה
אני גם הייתי כם הרפס אחרי לידהשירה_11
ילדתי ויצא לי הרפס בשפתיים
השתדלתי להיזהר בטוחה שלא התלחתי ב100% לתינוקת שלום
תוקה רבה, מרגיע, בעזרת ה' שיהיה ככה גם אצלנושאלה קטנה123
קרה לי גםאהבה.אחרונה
ניגבתי לו מיד וזהו לא היה משו בה
שומן במותנייםאנונימית בהו"ל
לא יודעת איך להוריד ורחבה שם
את אוהבת ספורט?אםאניאחרונה
יש מלא סוגים שעוזרים לזה,
פילאטיס מכשירים זה עובד ממש חזק על חיטוב
אבל זה תהליך, זה לא ביום אחד.
מאמינה שכל עצה שתיהיה זה לא ביום אחד...
אבל ספורט עושה טוב בנשמה, בלי קשר לשום דבר, ממליצה בחום
אני לא סגורה אם התינוק מתייבש 😐מולהבולה
בן חודשיים יומיים עם חום באזור 38.2
אתמול היינו אצל הרופא אמר לעקוב אחר טיטולים ואם ממשיך היום להגיע לבדיקת שתן
אוכל הרבה פחות,טיטולים הרבה פחות רטובים מהרגיל,אף סתום ושמה מי מלח זה לא עוזר כל כך... גם לא חלב אם....
מה המדד אמור להיות לגבי הטיטולים?
אם רטוב מעט זה מספיק? אבל זה ממש ממש לא כרגיל והוא גם אוכל הרבה הרבה פחות מהרגיל....
כל התיאורים נשמעים מספיק כדי לבדוק עכשיונפש חיה.
שלא יחמיר חלילה...
אני הולכת לרופא עוד שלוש שעותמולהבולה
תוהה אם ללכת ולהתיישב לרופא בחוץ....
טוב מאדנפש חיה.
רפואה שלימה!
הייתה פה פעם מישהי שסיפרה
על הגעה למצב של התייבשות התינוק שלה
בסוף בדקו אם הוא טיפול בבית חולים, והיה צריך
ואחרי תקופה הוא היה בסדר והם השתחררו הבייתה.
מקווה בשבילך שהילד בריא ואולי רק מעלה חום ממשהו שלא מזיק.
הקטע הוא שלא הכי סומכת על הרופאמולהבולה
הוא די מעופף
יש רופא אחר?כורסא ירוקה
או מוקד שאפשר להגיע אליו?
לא ....מולהבולה
אז תדגישי את הדברים הבעייתייםכורסא ירוקה
לאנשים מעופפפים צריך לשים דגש על החלקים שאת לא רוצה שיתעלמו מהם. מקסימום ישלח אותל להמשך טיפול במיון ושם תקבלי בדיקה מחודשת של המצב
אז תתעקשי איתו. את האמא ומבינה טוב מה קורה באמתנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' בטבת תשפ"ו 9:48
תרגישו טוב!
אז הייתי פונה למיון אם כךshiran30005
הוא קטן מאוד
לגבי טיטולים נראה לי צריך 6 ביממהשמש בשמיים
הם פחות רטובים מהרגיל אבל רטובים? יש שם צבע צהוב חזק או צבע עדין/שקוף?
אם הוא חולה הגיוני שיאכל פחות מהרגיל, לא הייתי רצה למיון.
עוד סימנים לבדוק התייבשות- אם המרפס שקוע, אם בוכה בלי דמעות (אבל אולי בגיל חודשיים בכל מקרה בוכים בלי דמעות), פה יבש ושפתיים יבשות, נראה אפאטי.
לרופא דחוף מותק. הוא פיציאורוש3
רפואה שלמה
הרופא אדיש.. אמר לבוא מחר לבדיקת דם ושתןמולהבולה
אולי להתייעץ עם מוקד אחיות טלפוני?מוריה
בריאות שלמה ומהירה.
את יכולה לנסות לתת לו כל כמה זמן 5 מל במזרק חלב אם. וככה לעקוב כמה הוא אוכל.
וואי. מוזראורוש3
מצטרפת להמלצה למוקד אחיות. פלוס לתת לו כל היום הנקה. כל פעם שלוק אפילו אבל ממש להשקיע שיכניס נוזלים.
אם הוא ''אדיש'' אז כנראה שהוא לא ראה סימניחילזון 123
התייבשות מובהקים לא?
טיטולים פחות רטובים זה עוד לא אומר שאין בכלל שתן.
כמובן רק את יכולה לדעת כי את זאת שנמצאת צמוד לילד
אבל סה''כ נשמע הגיוני לעשות מחר בדיקות
וכמובן בינתיים להניק כל רגע אפשרי, ולשים מי מלח וכו'.
אחד הסימנים לילד מיובש זה גמישות העורמקרמה
אם את צובטת אותו והעור לא חוזר מהר להיות ישר- אז זה מעיד על התיבשות
וגם ללחוץ על הציפורנים ולשחרר- אם הם חוזרות מהר להיות ורודות- אז זה טוב
אם נשארות לבנות- לא טוב
לגבי האף סתוםבשורות משמחות
ממליצה לשטוף כל פעם במים עד שנקי לגמרי
ואז קל לתינוק לינוק, לישון טוב ולנשום
שום דבר אחר לא עזר לי בשבילו לא מי-מלח, ולא להשפריץ חלב לאף...
מה שלומכם?תוהה לעצמי
תעזרו לי להחליט מה לעשות 😭מולהבולה
אתמול היה נראה לי שיש שיפור
עשינו בדיקות שתן-תקין
אבל מהלילה שוב יעלה חומים,הם לא גבוהים בכלל עד 38.2 אבל שוב יונק בקטנה יותר
מסרב! פשוט הזוי כי הוא ממש לא כזה
הטיטולים שבבוקר חזרו להיות יותר רטובים, בלילה שוב יחסית יבשים...מלא לגמרי
אנחנו אמורים לעשות בדיקת דם הבוקר וערב תשובה
יש לציין שגם מדי פעם משתעל
בא לי לנסוע למיון,אני לא רגועה בכלל בכלל
אבל יש חוששת משלל הוירוסים..והמחלות חורף
הייתי אולי מבקשת לעשות בדיקת שתן שוב הבוקרחילזון 123
גם ככה את הולכת למרפאה.
חוץ מזה לטעמי הגיוני שחום עולה יותר בלילה
והגיוני שיונקים פחות כשלא מרגישים טוב, צריך להמשיך להציע במידה.
עשינו הבדיקה תקינהמולהבולה
אני חושבת שעדיף מעקב רפואי ולא לרוץ למיוןשאלה קטנה123
את יכולה לנסות להתייעץ עם עוד רופא או לחפור לרופא שאת מאוד מודאגת, אבל עדיף עוד חוות דעת
ובינתתים להניק , כאילו להציע, כל הזמן!! ואם לא הולך לשאוב למזרק ולהחדיר לו לצד הפה..
אם הוא ישתה 5 מל כל 10 דק או משהו כזה הוא לא יתייבש... לדעתי...
פשוט מיון זה מתיש ויכול להיות שיהיה לך יותר קשהשאלה קטנה123
לטפל בו שם
אבל אם את מרגישה שזה הדבר הנכון תעשי את זה..
אבל אם את מרגישה שזה הדבר הנכון תעשי את זה..
בסדר אבל תעשי שוב אם את מודאגת שזה התייבשותחילזון 123
מה יעשו איתך במיון?
חוץ ממלא חיידקים נוספים וחוסר אפשרות להניק בנחת לא יעשו איתך כלום מיוחד.
וכן, זה מדאיג עשילד חולה, אבל זה קורה, וצריך להיות סבלניים ולתת לזה זמן לעבור
אני חוששת שיתייבשמולהבולה
זה הדבר היחיד
אז תבקשי שיבדקו במרפאה שוב סימנים של יובשחילזון 123אחרונה
גם בדיקת שתן, גם שיסתכלו על העור
בטוח הרופא והאחות אמורים לדעת לזהות את זה
זה לא שבמיון יעשו משהו אחר
טיולון מומלץטרכיאדה
אשמח מאד להמלצה לטיולון מושלם:
נח וקליל לנשיאה
נח גם לתינוק לשינה ממושכת (רצוי גם נשכב ל180 מעלות כי היא ישנה אצל המטפלת רק בעגלה)
ו...במחיר זול
אנחנו קנינו לא מזמן myavo של GARCOואני שר
בעקבות המלצה במשפחה.
מתקפל ביד אחת וקל לסחיבה (אני מצליחה להחזיק את הילדה ביד אחת ולקפל ולהכניס לאוטו ביד השניה שזה השדרוג המרכזי במעבר אליו מבחינתי)
נשכב, לא הייתי אומרת ממש 180, אבל סה"כ יפה והילדה ישנה שם לפעמים.
עלה לנו 500 ומשהו.
אפשר ללכת לחנות ולהתנסות...
יצא לי להיתקל במלא המלצותשירה_11
על אינפינטי מון
שוקלת גם לקנות
קנינו אינפנטי רויאל ב500, מרוצים ממנוחידניסטיתאחרונה
מתקפל ביד אחת ויחסית קטן, שכיבה מלאה, ושוקל 6 קילו בערך. אני גם אוהבת שיש לו סל ופגוש
פריקהאנונימית בהו"ל
ואז היא אמרה לנו בצחוק
העולם לא כזה גרוע אם החלטתם להביא עוד ילד, לא?
והצביעה לי על הבטן
ואנחנו צחקנו והמשכנו בשיח עם כל החברים ובפנים בכיתי
אני רגילה לבכות בפנים
כבר הרבה זמן
האם ידעת, אחות אהובה שלי, שלפעמים נכנסים להריון בלי שמחליטים?
האם את יודעת שיש כל מיני סיבות למנוע?
נכון ההריונות שלך קשים וכולם רואים את זה
את מקיאה, חלשה, ואני הכי מעריכה אותך בעולם על כל ילד שלך
אבל האם ידעת שיש קשיים שקופים יותר?
את לא יודעת.
אני אחותך, אבל לא כל דבר מתאים להגיד לך
אנחנו גרים מספיק רחוק בשביל שלא יהיה באמת טעם לספר
האם את יודעת שבהריונות שלי אני לא עובדת
לא כי אני מפונקת
לא כי אני 'מוציאה שמירה'
אלא כי אני בדכאון?
קליני, אמיתי, מאובחן
(מנסה להיות) מטופל אבל לא ממש בהצלחה?
את לא יודעת
הקטן שלי בן שלוש
וכולם במשפחה אומרים שאני מפונקת
ולא רוצה הרבה ילדים
וההריונות שלי כל כך קלים
ואני כל כך חזקה
אבל זה שהגוף חזק
לא אומר שהנפש לא מפורקת?
האם את יכולה להבין, שעוד לא התאוששנו מההריון האחרון
נכון עברו שלוש שנים
שעבדנו כמו משוגעים
לשקם את החיים שלנו
מאפס
זוגיות, מיניות
טיפולים לילדים שכבר יש, לבן זוג, לי.
האם את יכולה להעלות בדעתך שיש קשיים
שקשה לדבר עליהם
ממש קשה
אבל זה לא הופך אותם ליותר קלים?
האם תביני פעם שאנחנו לא מדברות
לא כי אני עסוקה
לא כי אני סנובית
אלא כי אין לי כח
וכשאני מדברת
בסוף אני בוכה
אז למי שלא רוצה לבכות
אני לא מדברת?
ואמא שלי,
שמדי פעם לוחצת
וכל כך מאושרת לשמוע על ההריון הזה
ורומזת לי לא בעדינות בכלל שהשנים חולפות
אמא, את יכולה לכבד קצת?
לא להבין, אני יודעת,
תחשבו שזה בחירה או חוסר רצון או-
מה זה נקרא להיות במיטה? תקומי.
אחיות שלך קמות ומקיאות.
מה לא עושים בשביל ילד.
האם תסכימו לא להבין,
ולמרות זאת לכבד אותי טיפ טיפה?
יש סיכוי שלא אמלט גם מהמפגש המשפחתי הזה?
ובכמה מאמצים זה עלה לי להגיע למפגשים האלו.
וגיסות שלי,
אתן חמודות
מאד.
די להתלחשש עלי.
כן, לא סיפרתי על ההריון. לא היה לי כח.
נכון. אין לי רצון לדבר עליו.
זה כל כך לא בסדר?
בקשתי מבעלי לספר, והוא העביר לכן את זה בדרכו שלו
וזהו.
לא בקשתי עזרה, לא בקשתי ארוחות.
בקשתי שתעשו לי מקום בשולחן.
רציתי החנוכה הזה לשחק קצת בנורמליות.
לעשות הצגה שאנחנו פה כמו שנה שעברה.
עם הילדים החמודים שלנו.
קלעתי צמות לבנות.
הלבשתי את כולם יפה.
התאפרתי לכבודכם. לכבוד כולכם.
(נכון לא הבאתי סלט, סליחה. לא בקשו אז...)
ונכון לא את הכל אפשר להסביר
ויש סימני שאלה אני מבינה
אבל רציתי לעשות כאילו.
לא הצלחתי.
חיבוקפייגא
איזו גיבורה את!
כל כך קשה להיות עם קושי שקוף
את סוחבת ככ הרבה,
זה שאת קמה כל יום ודואגת למשפחה שלך
מגיע לך מחיאות כפיים!
חיבוק גדולתהילה 3>
נשמע ממש קשוח.
ומציעה בזהירות, אולי שווה לספר למשפחה או לחלקה? אפילו לספר חלקית? כמה שמתאים לך?
נשמע שזה הרבה עול וקושי, וחבל לשאת לבד אם יש אפשרות לתמיכה והבנה..
שיהיה בקלות בע"ה
דכאון בהריון זה הוא שחורמתיכון ועד מעון
חיבוק ענק, עצום
מקווה ממש שאת מלווה ומטופלת כמה שאפשר
קשוח ברמות ואכן שקוף לגמרי
חיבוק גדול! את כותבת כל כך יפהקופצת רגע
ושומעים את המורכבות והקושי.
מבאס לשמוע שיש מקומות ש'יורדים' על אשה שיש לה כמה ילדים והקטן שלה רק בן שלוש, שהיא מפונקת שרק עכשיו נכנסה להריון נוסף, ממש עולם הפוך בעיני.
חוץ מזה שזה באמת לא בסדר בעיני להכנס לשיקולי תכנון משפחה של מישהי אחרת, זה נראה שכמעט אין אפשרות לא לפגוע ככה.
ואם אפשר, אוסיף רק שהקושי הזה שקוף כי אנשים עובדים קשה לשמור עליו בלתי נראה. אולי דווקא אם כן תשתפי בכל זאת יוקל לך ולכם?
הלוואי הלוואי הלוואיהשתדלות !
אנשים לא יוציאו בכזאת קלות את המילה "מפונקת".
שימי על כולם פס.
אומרת גם לעצמי, כי אני כמעט קורסת כי כולם חושבים שאני מתפקדת כרגיל אז אני מנסה לספק את זה. לכי תסבירי לכל אחד שאת ממש לא מרגישה טוב, ולא תמיד זה יהיה עם הסבר "רפואי"...
תני לעצמך צל"ש על ההצלחות הקטנות. זה ממש לא מובן מאליו שהגעת בכלל לארוע משפחתי. תראי כמה את עושה בשביל הילדים שלך, את אמא לביאה❤️
את כותבת כל כך יפה!שמש בשמיים
ומגיע לך צל"ש הכי גדול בעולם!
ובא לי להגיד לך, שבסוף, אחרי הבור השחור העצום והבלתי נגמר הזה, בסוף בסוף, יש גם אור, ואת תגיעי אליו ויהיה לך טוב, יום אחד, הלוואי שבקרוב, את תראי פתאום קצת שמיים בין העננים, וקצת אור וקצת תוכלי להרים את המבט ולראות קדימה ולראות טוב. ואני אומרת לך את זה כי הייתי שם, בתוך השחור ואני זוכרת את היום שבו הצלחתי בכלל להתפלל, לקוות לטוב הזה שיגיע, שהמבט טיפה הצטלל ויכולתי לא להרגיש טוב ולראות טוב, רק לקוות, להתפלל ולהאמין שהוא יבוא.
ואת לגמרי אלופה שהלבשת את כולם יפה והתאפרת ובאת להיות בערב משפחתי בחנוכה!
ממש העלית לי דמעות, חיבוק ענק, את כותבת מהמםממתקית
אם הייתי אמא שלך, הייתי רוצה לדעת שזה מה שאת עוברת.
הריון קל ומשעמם, ואל תהססי לבקש עזרה נפשית וגם פיזית עם הילדים והבית.
אוך. חיבוק גדול.אורוש3
חיבוקשירה_11
ואני חושבת
שרצוי שאמא שלך תדע מזה זה יכול להקל מעלייך
חיבוק ענק 
נגמרו לי השמות
אוי יקרה שאת
כמה קושי ניכר מדברייך 💔
רוצה לשלוח לך המון כוח, אהבה ותפילה
שב"ה תזכי לראות אור גדול במהרה ממש
המון נחת ובשורות טובות לרוב ב"ה
אומרת עכשיו פרק תהילים לזכותך 🙏❤️
את נהדרת! ואמיצה כל כך! ואמא מהממתמרגול
להיכנס להריון נוסף, למרות שאת מכירה את ההשפעות של היריון עלייך, זה מעל לטבע בעיניי.
ואמאלה לקום לצאת למפגש כשאת בדיכאון! ועוד כשאת יודעת שיכול להיות שיגידו שם אמירות מבאסות… ולארגן איתך ילדים, ולהשקיע, זה בכלל…
בכללי זה דפוק להיכנס לאנשים אחרים לתכנון המשפחה, כן? הפערים יכולים להיות גם בגלל קשיי פוריות, ואלף ואחת סיבות.
כן יש השפעה לתפיסה אבל. כשבת משפחה שלי הייתה בדיכאון אחרי לידה, הערצתי אותה ברמות. שהיא בכל זאת חייכה לבייבי, והילדים היו נקיים, והיא ניסתה שיהיה להם כיף גם איתה. שזה כאילו "מובן מאליו", אבל בנסיבות האלו זה ככ לא. וכבר זמן, ואני עדיין מתפעמת ממנה ומאיך שהיא היתה. (והמצב האובייקטיבי לא היה של תפקוד כמעט, היו בעיות. אבל היי, תראו מה היא כן עשתה. זה וואו).
אסייג ואומר שזה תלוי גם כמה את רוצה לשתף וגם מה התגובה המשוערת שלך של המשפחה.
(חברה סיפרה לאמא שלה שהיא בדיכאון, "את לא בדיכאון, את עצלנית ובטלנית")
חברה שלי ממש טובה ויקרהאבי גיל
עוברת כבר הריון שני עם דכאון וחרדות
מטופלת תרופתית.. ועדיין מתמודדת...
הריון רצוי.. ועדיין מתמודדת...
מאוד קשה לראות את זה מהצד!
יש תקופות שאני יודעת שהיא לא עונה לי, ואני כל כך דואגת, אני ישר מתקשרת לבעלה, איש יקר שמטפל בה, רק כדי לדעת שהמצב לא החמיר.
ממש מבינה מה את עוברת
כלום לא מובן מאליו
לא עוזר להגיד זה יעבור
תשמרי על עצמך ועל הכוחות שלך!
בתעצומות נפש אני קוראת שאת ממש דואגת לעצמך ולמשפחה שלך .. כל יום ביומו, כל יום וההתמודדות שלו.
מחזקת אותך!!
א. חיבוק גדולתהילה 4אחרונה
ב. סליחה שאני שואלת אבל למה לא לשתף?
אולי לא עכשיו תוך כדי התרחשות אבל בדיעבד- אני חושבת שברך כלל, העולם הזה שאליו אתם מולידים את הילדים הוא באמת טוב. ובאמת רוצה בטוב שלכם. אם רק תתנו לו לעזור ואם רק תשתפו.
חייבת לכתוב את זה איפשהו😂ראשונית
מתארחים אצל השוויגער (היא גרה בחו''ל) והיא בטח חושבת שאני כלה ממש ממש צנועה כי אני כל הזמן עם חצאיות ארוכות/גרביים
מה שהיא לא יודעת זה שלא הורדתי שיער ברגליים וגם לא לקחתי סכין להורדת שיער מעצלנות והשערות חוגגות
אז ניצלתי את העובדה שחורף וקפוא פה ואני כל הזמן מתלבשת ארוך, אפילו שבבית עצמו נעים.
מעניין כמה זמן יקח לה להכיר אותי באמת, בכל זאת נפגשים אולי ארבע פעמים בשנה ואנחנו נשואים פחות משנתיים...
חחחח יואו איך הצחקת אותישושנושי
אני כמוך, מאוהבת בחורף וחוסכת הסרת שיער 🤣🤣🤣
ואיזה כיף זה שהחמות גרה ככה רחוק
זה משנה? חחחים...
הצחקת 😅מחי
תיזהרי אולי היא קוראת פה 
חחח.. הצחקת😂השקט הזה
לא נורא, טוב שהיא תחשוב שאת צדקת.. קצת עין טובה לא הזיקה לאף אחד
חחחח מזכיר לי שפעם באמצע שיעור פילאטיסytrewq
נזכרתי שאני עם מכנסיים 3/4 ושלא הורדתי שערות 🫣 בשלב מסוים כבר לא היה אפשר להתאמן עם החצאית הארוכה שהיתה לי, אז ברחתי לשירותים.
שם מתחתי איכשהו את הגרביים מלמטה ואת המכנסיים מלעלה והכנסתי אותם לתוך הגרביים 😅
באמת נראה לך שזה היה אכפת למישהי?חילזון 123
זה לא היה קוצים, זה היה יער...ytrewq
וכן, אם הייתי רואה מישהי אחרת זה היה מוזר לי. גם כשאני לא מקפידה להוריד, אני לא מראה את זה...
טוב לדעתי זה לא היה מזיז לאף אחתחילזון 123אחרונה
אם זה מפריע לך, למה לא לקנות סכין גילוח או שעווה?ממשיכה לחלום
אני מניחה שגם בחו"ל אפשר לקנות סכיןמתיכון ועד מעון
אם תרצי להוריד
עייפות תמידיתאמא לאוצר❤
לא בהריון
לא אחרי לידה...
ילדים קטנים אבל כבר לא פיצים
כן רוב הלילות קמה בין פעם לשלוש אבל סוף-סוף כבר יש לילות שיכולה לא לקום בכלל....
ברזל תקין בי 12 בעייתי קצת אבל מטופלת בזריקות
ועדיין עייפה כל הזמןןןן
לא משנה מתי הולכת לישון, לא משנה מתי קמה, לא משנה כמעט איך ישנתי בלילה
פשוט מרגישה עייפות תמידית
כל הזמן גמורה כל הזמן עייפה כל הזמן מרגישה שרוצה לישון
כל הזדמנות שיש לי לישון/לנוח בבוקר או בצהריים כמעט תמיד קופצת עליה בלי לחשוב פעמיים גם על חשבון דברים אחרים...
זה נורמלי?! יש לכן רעיונות איך לעזור? זה מתיש ומתסכל🙈
בלוטת התריס גם בדקת?מתואמת
בכל אופן, עד שלא תסיימי את הטיפול בזריקות ל-B12 כנראה שהעייפות לא תעבור...
לא בדקתי.. יש קשר?אמא לאוצר❤
יש לי בעיה קבועה של בי12.. בגדול אני כבר 5 שנים מקבלת זריקות עם הפסקות קלות
כן, לפעמים זה קשורמתואמת
זו בדיקת דם פשוטה, תבקשי הפניה.
וקשוח להיות עם מחסור קבוע של B12... מקווה שתצליחי לעלות אותו כמו שצריך במהרה...
ממש קשה, הלואי שנמצא פיתרון יעיל יותראמא לאוצר❤
תודה!! אבדוק את זה!
B12 בעייתי גורם מובהק לעייפותמשתדלתלהיותאני
מטופל ויש כבר התקדמות? כי חוסר בb12 הוא גורם מובהק לעייפות
באופן אישי אחרי התקופה הכי עייפה בחיים שלי גיליתי שחסר לי b12, וכשהצלחתי להעלות משמעותית העייפות התמידית שהייתי בה נעלמה.
כמו שכתבתי זה בעליה אבל יש בעיה כמעט תמידיתאמא לאוצר❤
מההריונות בגלל ההיפראמזיס....
אז מקבלת די קבוע... מתישהו בקרוב אמורה להיות לי עוד בדיקה לראות מה המצב שלו
בדקת בלוטת התריס לאחרונה?ואילו פינו
אני עם תת פעילות וזה ממש תסמין...
לא ידעתי שיש קשר.. פשוט לבקש הפניה מרופאת משפחה?אמא לאוצר❤
זה בבדיקות דם?
אופס. הדף אצלי לא היה מרוענןואילו פינו
וראיתי עכשיו שמתואמת כתבה לך..
בדיקת דם פשוטה. Tsh זה מה שבודקים...
עדיף גם freeT4מתיכון ועד מעון
ממליצה לבדוק גם פריטין בבדיקת דםתהילנה
שזה מאגרי ברזל. לא רק iron והמוגלובין. זאת בדיקה יקרה אבל חשוב להתעקש
נבדק, תודה!אמא לאוצר❤
שומשום קלוי מעט מעלה ברזל (שמעתי על מקרה כזה)נפש חיה.
כל יום לאכול כף
בסלט, ביוגורט וכו...
חוץ מזה
יש גם תערובת פירות יבשים שממש עוזרת לאנרגיה
של דוד קאפח
ללא עצירות ותופעות לוואי...
100 גר´ שומשום לא קלוי-מלא,
100 גר´ צימוקים כהים,
100 גר´ תאנים יבשות,
100 גר´ שקדים קלופים,
100 גר´ תמרים,
8 אגוזי ברזיל.
לטחון את הכל טוב טוב (יש חנויות שמוכנות לטחון את הרכיבים הקשים)
ולאכול כף בבוקר וכף בערב.
(ד.א. זה גם ממש טעים=) )
בהצלחה ותרגישי טוב!
את בטח מכירה להיות בשמש, לעשות קצת התעמלות וכו....
כל השנה ככה? או שעכשיו במיוחד?אוזן הפיל
אולי דיכאון חורף
תמיד ובמיוחד בחורף ..מכירה..אמא לאוצר❤
אני רקתקומה
אגיד, שבעיני זה כן הגיוני.
ברור שטוב לבדוק בדיקות דם וכאלו
אבל
א. שינה לא רציפה, ממש משפיעה על איכות השינה. פעם אחת (ובטח שלוש), לא באמת מאפשרות שינה טובה. ואז, גם אם יש לך פעם פעמיים בשבוע שאת כן ישנה לילה, זה לא מספיק. כי יש משמעות לרצף של ימים שבהם את ישנה טובה, וזה לא שיום אחד יכול לחפות על כל השאר.
ב. מה את עושה במהלך היום? אם את רוב הזמן יושבת או בעבודה עם מעט תנועה, ממליצה להוסיף ספורט ותזוזה. אני ראיתי אצלי שזה ממש משפיע. ישיבה לאורך זמן, מעייפת אותי מאוד, ברמה של להירדם. כשאני זזה, הגוף מתעורר
תודה !!אמא לאוצר❤
זאת גם היתה השאלה שלי
האם זה הגיוני פשוט..
כן נכון, תכלס כבר 5 שנים אני לא ישנה נורמלי וקמה מלא , לא היתה תקופה אחת ארוכה שישנתי שינה רציפה וטובה בלילות....
אשים לב , תודה🩷
אזתקומה
אני חושבת שזה הגיוני
פשוט בשביל לדעת שזה הגיוני, צריך לישון טוב ואז האסימון נופל.
ולרוב זה לא קורה, אז זה נשמע שזה לא הגיוני...
אבל מניסיון שלי, יצא לי נגיד פעם לישון יומיים ברצף טוב (וזה ממש ממש נדיר) ופשוט קמתי אחרת. עם המון אנרגיות ולא עייפה בכלל.
וזה היה מדהים שאפילו לא חשבתי שזה קשור
אבל זה כן
כנ''לזוית חדשה
אולי זה מונו? בדקו לך?פרח חדש
היה לי פעמיים מונו וככה הרגשתי
פעם שניה הייתי עם זה חצי שנה!!! עד שטיפלתי אצל איזה רופא בירושלים שיש לו שיטה לטפל במונו טזה עבר ב"ה
האמת לבעלי היה לא מזמן. לא בדקו לי חושבתאמא לאוצר❤
אבל האמת שלא כזה משנה כי לא באמת מה יש מה לעשות.. וואלה עכשיו קוראת שכתבת שהיה משו שעזר, מעניין!! אנחנו ביקרנו ממש כולם אמרו לנו מטבעי ועד קונבנציונלי שאין מה לעשות חוץ מלחכות....
תבקשי לבדוק קודם כלפרח חדש
אם זה מונו אני אכתוב לך מה הטיפול
אנסה גם להיזכר בשם של הרופא
מקווה שהוא עדיין עובד כי אז לפני 5 שנים הוא כבר היה ממש מבוגר
תודה על התגובות!אמא לאוצר❤
אבדוק בלוטת התריס, אולי גם מונו למרות שלא יודעת אם יש עניין
גם ככה אמורות להיות לי בקרוב בדיקות דם מקיפות לבדוק את בעיית הb12..
אבל האמת האמת אני ממש מופתעת שרוב התגובות מנסות לחפש סיבות 🤭 הייתי בטוחה שיהיו הרבה יותר תגובות מנרמלות שלהיות אמא, בטח לקטנים, ותינוק יונק, זה פשוט מעייף 🙈🙈🙈
לכולן יש כוח תמיד? אתן לא עייפות ומרגישות צורך תמידי בשנצ?
אני לא הספקתי להגיב אבל כןשוקולד פרה
אם אני לא ישנה את ה8 שעות מינימום ורצוף
-מה שבחיים לא קורה עם יונקים ןגם עם קטנים לא יונקים כמעט ולא) אני עייפהההה כל היום
ובדקתי- ברזל בלוטות התריס בי 12 הכל תקין
אה ואם הולכת לישון מאוחר אז גם- יותר עייפה מאשר אם נכנסת לישון מוקדם איזור 10 אפילו
שווה לך לנסות שבוע אם אפשרי לך
תודה!! זהו מרגיש לי שכמה שזה מבאס ממשאמא לאוצר❤
בסוף כל הדברים לא באמת עוזרים כשאין לי את המינימום שינה רציפה הזאת...
יש עייפות ויש עייפותאנונימית בהו"ל
ברור שתמיד אשמח לנוח צהריים ולקום מאוחר בבוקר/לחזור לישון אחרי פיזור של הילדים
ומכיוון אחר -
הרבה פעמים דיקור של מישהי מקצועית גם ממש יכול לעזור.
אני באמצע סדרת טיפולים שמטרתה לאזן כל מיני דברים, וממש מרגישה גם שיפור בתחום הזה.
שאני מסוגלת לעשות הרבה יותר ולא להגמר מכל דבר קטן.. כאילו כל המצברים של הכוחות שלי היו על הקצה ועכשיו הם באנרגיה טובה.
והמטפלת שלי אמרה לי כמה פעמיים שנשים חושבות לעצמן שזה הגיוני שמרגישים ככה כי את אחרי לידה.. בהריון.. או כל תירוץ אחר כשבעצם זה משהו אחר שאפשר לפתור אותו ולא ברירת המחדל של אישה.
אני ניסיתי סדרה של דיקור והאמת שלא עזר בכללאמא לאוצר❤
לא לזה ולא למטרה שעשיתי אותו.. ואצל מידי שממש נחשבת טובה זה היה
נורמלי לגמריoo
וגם התגובות צפויות לגמרי
אני לא חושבת שהרגשה של עייפות תמידית זה נורמליפרח חדש
כלומר
אם את עסוקה הרבה עם הילדים ולא נחה לרגע וקמה מלא בלילה ועובדת משרה מלאה ועוד ועוד אז זה מסביר
אבל הילדים כבר לא פיציים
יש לילות שאת ישנה טוב
אז לא אמורים להרגיש ככה באופן תמידי, ככה לפחות מנסיון שלי.
כי אם ככה, לגרום לעצמך להיות פחות עייפה בלי למצוא סיבה זה לא בעיה ואת לא צריכה את העצות שלנו
נשמע שכן יש פה משהו חריג שהוא מעבר לשינה וזמן לעצמך.
את מתארת עייפות קיצוניתמתואמת
לא עייפות רגילה של אמא לקטנים...
(ואני לא חושבת שנכון לתלות באימהות קשיים שמפריעים בתפקוד בחיים... לפני כמה שנים הייתה לי תקופה של חולשה מטורפת בידיים, והתקשרתי למוקד אחיות כדי לשאול מה זה. האחות שם שמעה שיש לי שבעה ילדים ומיד אמרה, "נו, מה את רוצה, ברור שתהיה לך חולשה". ואיך כעסתי! כי זו לא הייתה חולשה רגילה... אז מה הקשר לזה שיש לי שבעה ילדים? ב"ה רופאת המשפחה התייחסה לזה ברצינות ושלחה אותי לבירורים. בפועל לא היה לי כלום ב"ה ואני לא יודעת ממה זה נבע, אבל עדיין - זה לא משהו שאפשר לפטור באימהות...)
הדוגמהoo
שלך דווקא מוכיחה ההפך ממה שאמרת
היתה לך חולשה שלא היתה לה סיבה אחרת
אלא כנראה מדברים רגילים כמו עומס יתר
זו לא האמהות
זה הדברים שהיא מביאה איתה
כמו חוסר שינה עומס ועוד דברים שכתבתי למטה (שגם יכולים להיות בלי אמהות)
זו הייתה חולשה חריגהמתואמת
שלא הייתה לי מעולם לפני כן, וגם אחרי כן (עם יותר ילדים) לא הייתה לי כמוה בעוצמה כזו.
אני לא יודעת מה הסיבה לה, אבל ברור שהיא לא הייתה קשורה נטו לעומס החיים.
ואיש רפואה שיפטור אישה שמתלוננת על משהו חריג בכך שהיא אמא, עלול לפספס דברים קריטיים.
זה נכוןoo
לגבי איש רפואה
איך את יודעת שהסיבה לא היתה קשורה לעומס?
אולי היה עומס על הידיים והחולשה גרמה לך לתת להן יותר מנוחה
כי לא היה לי עומס חריג על הידיים דווקא באותה תקופהמתואמת
הסיבה היחידה שאני יכולה למצוא לזה היא עומס רגשי חריג (זו הייתה תקופת הקורונה).
או שאולי היה לי משהו פיזי, שעד הבדיקות כבר עבר... (אולי אפילו פוסט קורונה, מי יודע)
יכול להיות שזה רק האמהות, אבל אם לא, לא כדאי לפספסאולי בקרובאחרונה
לדעתי כל ההצעות לבדיקות רפואיות זה כדי לא לפספס כלום אם יש ח"ו, כי אם פיזית הכל תקין זה כנראה רק חוסר בשינה/האימהות וכו'.. אבל בשביל לא לפספס כלום (אם מפילים את כל הבעיות על האמהות) כדאי גם לעשות בדיקות פיזיות. מצטרפת להמלצה לבדוק את בלוטת התריס, מישהי כתבה לך לבדוק גם freeT4, כדאי גם 3, למרות שנראלי בד"כ בודקים הכל ביחד (אלו הורמונים שבלוטת התריס מפרישה וזה עוזר להבין אם יש בעיה בלוטת התריס)
נורמלי בהחלטoo
עייפות יכולה לנבוע מהרבה דברים
פיזיים ונפשיים כמו:
1. חוסר בשעות שינה (8 שעות אחרי קיזוז קימות)
2. תזונה לא מאוזנת/ מספיק מזינה
3. חוסר בפעילות גופנית
4. חוסר במנוחה פיזית
5. עומס משימות
6. לחץ בעבודה/ בבית
7. חוסר בהפסקות ממשימות בעבודה/ בבית
8. חוסר בזמן עצמי
9. הימצאות תמידית במקומות רועשים
כשהפחחתי סוכרים וגלוטןytrewq
הרגשתי הרבה יותר רעננה ועירנית!
לא היה לי צורך בשנצ, הייתי מתעוררת בבוקר ומצליחה לקום מהמיטה בזריזות וכו'...
מישהי קנתה לאחרונה עגלה של ספורטליין וממליצה?אנונימית בהו"ל
איזה דגם קניתם?
אנחנו קיבלנו בירושה. והיא נראית טובהיעל מהדרוםאחרונה
אני משתגעתהריון ולידה
מרגישה בתוך בעיה
לא רוצה ללדת
לא יודעת איך ואיפה זה יהיה
מכחישה מאוד
חוששת מאוד
ובעיקר הזמן עובר מהר מידי ואני לא מוכנה!
בעברי כבר כמה הריונות ולידות ב"ה כשלכולם הגעתי בציפייה, בסקרנות, ברצון
הפעם זה לא כך בכלל!
אני מאוד חוששת ולא יודעת לאן לפנות.
ניסיתי לקבל מענה לפחות נפשי דרך אגודת אפרת
כלום לא מעניין אותם אם אני לא מתכוונת להפיל חלילה. לא מסתכלים לכיוון שלי, מבקשים מסמכים ומבהירים שזה שזה הריון לא מתוכנן ולא קל נפשית בכלל - לא מעניין אותם בנעל.
ואני עצבנית ולחוצה ולא יודעת מה לעשות.
אפילו איפה ללדת אני לא יודעת
אז בטח איך זה יקרה ובטח איך אסתדר אחרי אני לא יודעת
היי, גם אני הרגשתי ככההשתדלות !
לפני הלידה הראשונה... פחדתי מלאאא מכל מה שקשור ללידה. ממש כל דבר.
ולקחתי דולה, וזה הדבר הכי מדהים שיכולתי לעשות לעצמי ולבעלי ולמשפחה שהקמנו.
היא הייתה הכתובת שלי במהלך ההריון לכל התסכולים והפחדים וידעה להרגיע ולהסביר מהניסיון שלה.
תחפשי מישהי מקצועית בנושא שתוכלי להיעזר בה מתוך הידע שלה...
זה לגבי כל הפחד שקשור ללידה... אם יש דברים מעבר שווה לחפש אולי טיפול נפשי שאת מתחברת אליו, משהו לנפש שתוכלי לפרוק שם
וואו חיבוק ❤️ ומצטרפת לתחושהשאלה גנים
תחושות לא פשוטות!
והתחושה שאת מתאמצת ופונה לעזרה ואף אחד לא מסתכל לכיוון שלך - קשה לא פחות.
מזדהה ממש, בהריון האחרון פשוט לא רציתי ללדת.
מנסה לכתוב פה מה עזר לי:
- לא להילחם בתחושות, לתת להן מקום, זה בסדר שאני מרגישה ככה, זה אנושי וטבעי.
- חיזוק האמונה בצורות שונות. לדעת שה' פה איתי ולא יעזוב אותי, לדעת שבסוף יהיה טוב!
- לדבר על זה עם בעלי / אמא שלי / חברה טובה, לפעמים אמרתי 'אני רק צריכה שתקשיב. לא צריך עצות'
- לפנק את עצמך מלא. מלא מלא. גם מה שבשיגרה את לא מרשה לעצמך. תזכרי שאת מלכה!!!! את מביאה חיים לעולם, זה הזמן שלך להתפנק. נופש / אוכל / סדנאות / מה שעושה לך טוב.
חיבוק גדול!!
ומצטרפת להמלצה לקחת דולה, אמנם מעולם לא לקחתי אבל נשמע שזה יכול לעשות טוב ❤️
חיבוק אהובה, תחושות ממש קשות!אמא לאוצר❤
אשמח ממש אם תכתבי לי בפרטי יש לי מה לכתוב לך ולא רוצה על גבי הפורום🩷
אוף, כ"כ קשה!התלבטות טובה
עד שנוצרים כוחות לנסות לקבל עזרה...
ממליצה לפנות לטיפת חלב. במקום נתנו לי מספר טלפון של עובדת סוציאלית. לרוב זה לאחרי לידה, אבל כשהלכתי פעם בהריון לאחד מהילדים, האחות שאלה איך אני מרגישה לקראת הלידה אמרתי שקצת קשה. מאוד חוששת.. אמרה שיכולה לדבר עם עוס"ית דרכם. גם לפני הלידה.
אולי זה תלוי סניף - מקווה שתקבלי מענה טוב!
וואו מכירה את התחושותכורסא ירוקה
היה לי הריון אחד שהיה לי כל כך קשה להגיע ללידה, הרגשתי שאני צריכה עוד לפחות 3 חודשים כדי לעכל.. משהו שמאד עזר לי - לדבר לדבר לדבר על זה. אני לא כזאת בדרך כלל, אבל שם ראיתי שככל ששיתפתי, ניתחתי, עיבדתי ופירקתי את זה - לא משנה עם מי (בעלי, משפחה, חברות. חפרתי לכולם בצורה שווה) ככה זה היה קל יותר.
עדיין היה הלם, והלידה היתה מוקדמת ממה שחשבתי שתהיה, אבל עדיין הדיבור עזר מאד
יקרה, תתחילי מהרופאת משפחה. הייתי במקום המאודהתייעצות הריון
לא פשוט שאת מתארת, וקיבלתי מענה מספק מאוד מהקופח..
אולי אירגון ניצה?מוריה
אתר שמצאתי שאולי יוכל לעזור לך
עוברות את זה יחד | The Briah Foundation
לא מכירה את האתר.
ועוד קישור שיש בו מידע על בתי חולים שיש להם התנסות עם טראומות בעבר שמשפיעות על היולדת.
זכויות נשים בלידה | Briah Foundation
יש דרך מרכזי בריאות האשהמתיכון ועד מעון
אפשרות לשיחה עו''ס, אולי יכול לעזור לך
וואו תודה אני בהלם בכלל שהתייחסתןהריון ולידה
קוראת ואקרא!
נעים לקבל את החיבוק הזה
דוחה לא רלוונטי כלכלית
ומהקופח אין לי כמעט תקשורת עם הרופאה אבל אולי אברר בפעם הבאה שאגיע לשם
לצערי כשניסיתי לשתף את אמא היא לא הייתה הכתובת והחלטנו שחברות זה לא מתאים.
@שאלה גניםעשה לי ממש טוב לקרוא כי אכן מנסה לפנק את עצמי ועליתי כ"כ במשקל שאני רק בדיכאון מזה
אבל באמת זה המעט שמנחם אותי
תתקשרי למזכירותאיזמרגד1
ותשאלי אותם אם יש להם עו''סית שעובדת איתם, ואם כן תבקשי שיבקשו ממנה לחזור אלייך
בטח לא יהיה תור מיד, וכדאי לך לנצל כל טיפול ועזרה שתספיקי לפני הלידה...
בהצלחה יקרה🩷
אני באותו מצב כמוך וגם בשלב דומהאנונימית בהו"ל
יש בכל מרפאה עוסית, מגיעים זה ללא כרטיס אפילו (אין שום עלות בכלל)
שיחה ראשונית- אם היא מתרשמת מצורך היא גם צריכה לדאוג לך לקבל במיידי טיפול פסיכולוגי (זה גם ללא עלות בכלל) או שקובעת לך שיחות איתה
לי היה חוויה מאד טובה מזה
מאד הבינה הכילה (חששתי מאד שתשפוט את הסיטואציה- בכלל לא. קבלה כמובן מאילו כל מה שאמרתי)
שאלה אם אני רוצה שהיא תהיה בקשר והתקשרה אח"כ להתענין בי כמה פעמים ולראות מה איתי
ניסתה גם לתווך לי עזרה מחוץ לקופת חולים כמו קבוצת תמיכה לבעלי! ועוד דברים מה שהכירה באזור שלנו.
ממש ממש ממליצה לך
אפשר גם להתקשר למרפאה ביום שאת רואה שהיא בסניף (כלשהו, לאו דוקא הסניף שלך)
לבקש לדבר איתה ולעשות שיחה טלפונית, לראות שיש כימיה.
מבינה מאד שהורים זה לא הכתובת וגם לא חברות
אבל אצלי ממש מרגישה שחלק מהקושי זה הבדידות
שאנשים לא מבינים מה קורה איתך...
אהובה בבקשה בבקשה תכתבי לי בפרטיאמא לאוצר❤
חושבת שיש לי איך לעזור ואין לי איך לפנות אליך כי את מהאנונימי🤍
פונההריון ולידהאחרונה
תודה יקרות, אנסה בע"ה מחר להתקשרהריון ולידה
הוא בדרך הביתה…אנונימית בהו"ל
הוא בדרך הביתה… והדמעות עצב/כאב/עלבון/געגוע…
הפכו ברגע לדמעות אושר/שמחה/אהבה.
הוא בסבב מספר מילון וחצי. ואני כ"כ שמחה על הזכות להיות בצד הנכון של ההיסטוריה. ואני מבינה את החשיבות. ואני מפרגנת. ואני תומכת. ואני מעודדת. ובאמת שלרוב המוחלט אני גם ממש מסתדרת.
אבל היום היה לי קשה. תכננתי לשבת הערב לכתוב ולפרוק כאן..
והקושי יושב על קושי שקצת מלווה אותי בסבב האחרון. כי הפעם הוא קרוב, הפעם הוא "רק" ביו"ש, הוא חצי שעה מהביתה. סופסוף לא עזה ולבנון. מרחק נגיעה.
וגם קצת יותר "קל"… ואני שומעת על "זמנים מתים" ומפרגנת, באמת שמחה בשבילו. אבל לפעמים בזמנים המתים קצת רוצה שאני אהיה זו שממלא אותם. ולברור שלא תמיד זה הכי זורם.
שבת הייתי לבד עם הילדים, זה תמיד קשה. במוצ"ש רציתי כ"כ שהוא יתקשר, יתעניין, ישמע איך היה לי. הוא התקשר רק 40 דקות אחרי צאת שבת, להדליק איתנו חנוכיה בווידיאו. ישר אח"כ ניתקנו ואני סיימתי עם הילדים. התקשרתי אחרי ההשכבות לפרוק לו את שבת, הוא הקשיב ואז בשיא הכנות אמר שלא מצליח להתרכז (לא היה בפעולה ספציפית) אמר שיחזור אלי, וחזר אחרי 5 שעות (בדקתי🙈) ברור לי שזה לא מרוע, שאני חשובה לו, שיש עליו כ"כ הרבה על הראש (הוא לוחם בתפקיד פיקודי)
אבל נפגעתי. רציתי צומי, רציתי להרגיש היחידה שחשובה, להרגיש שהוא כל זמן רק חושב עלי.
היום היה יום קשה. מכל מיני דברים שיושבים עלי. התקשרתי קצת לדבר והוא היה באמצע אימון. חזר אלי בדיוק באמצע סידור לא.ערב, שמע בעיקר שאגות שלי על הילדים.
סיימתי להשכיב את הילדים. כ"כ רציתי לסוע אליו, לחיבוק, לדבר.
ולא התקשרתי. פחדתי כ"כ מדחייה, פחדתי לשמוע שלא שייך שאגיע.
ולדבר בטלפון לא באמת מספיק לי, לא באמת עוזר תמיד.
אז יצאתי קצת להסתובב, כי זה תמיד עושה לי טוב. וכן חיכיתי שהוא לפחות ייתקשר, יתעניין…
והוא לא התקשר. וכבר מאוחר. ואני נעלבת, ונפגעת, ומקנאה, ומרגישה פחות חשובה.
ואז הוא התקשר.
הוא בדרך.
נבהלתי.
שאלתי אם קרה לו משהו.
ענה לי שלא, הכל איתו בסדר, פשוט הרגיש שאני צריכה אותו.
ואז כל הדמעות התפרצו.
והכל פתאום הפך להיות יותר קל. יותר בסדר.
הדברים נכנסנו לפרופורציות.
וזהו. יושבת על הספה, בוכה, פורקת ובעיקר מחכה.
ויודעות שיהיה עוד. עוד סבבים. עוד קשיים. עוד מבחנים בזוגיות.
ומתפללת שהקב"ה ימשיך לתת לנו יד כל הזמן.
ושתגיע הגאולה השלמה בקרוב.
שולחת לך חיבוק גדולואילו פינו
ותודה גדולה ממני ומכל עם ישראל על ההקרבה העצומה שלכם!
מזדהה עם המון ממה שכתבת.. קראתי והחזרת אותי למילואים האחרונים שהיו מאתגרים וממש כמו שאת מתארת..
שמחה בשבילך שהוא חוזר, שהצליח קרוא אותך מרחוק ושהתאפשר לו להגיע. מאחלת שיהיה זמן משמעותי וממלא יחד
שולחת לך מלא כוחות להמשך המילואים והמון הערכה ♥️♥️
את כל כך מחוברת לעצמךEliana a
אהבתי
זה כבר חצי ריפוי
מהממת שאת! תודה לך ותודה עלייך!!!אמהלה
ואיזה זוג מתוק אתם נשמעים
ותראי איך את חשובה לו
ואיך הוא הרגיש שאת צריכה אותו
איזו אינטואיציה חזקה היתה לו שנכון שיגיע הביתה היום
שיהיה לכם ערב קסום
ושזה יתן לכם מלא כח להמשך
בשורות טובות
חיבוק ענקיתהילה 3>
זה קשוח בטירוף. נשמע שאת קשובה למה שהלב שלך זקוק ויודעת גם להביא את זה לזוגיות וזה כל כך חשוב.
איזה כיף שהוא חזר, תספרי לו כמה זה מחיה אותך ❤️
וואי אהובההבוקר יעלה
כמה קשה. מבינה אותך כ"כ
שולחת חיבוק גדול.
ותודה לכם.
וואי כתבת ככ יפה ואמיתיאר
אני לא הייתי מצליחה להתנסח ככה שממש בא לי להראות לבעלי
זה ככ קשה לסחוב ככה לבד
מבינה אותך מאוד
ואיזה מהממים אתם שהוא הרגיש אותך ויצא
גרמת לי לבכות. חיבוק ענק ומלא כוחותאורוש3
וואי מהממת. חיבוק גדול!באתי מפעם
מאוד מוכר, ממש הזדהיתי.
אני באיזשהו שלב הפסקתי להתקשר כי לא יכולה לחוש את תחושת הדחייה. אז כשהוא יכל התקשר בעצמו.
ממש מבינה אותך, את אלופה ממש💘 שמחה שהוא חזר
וואו אין לי מיליםנגמרו לי השמותאחרונה
מדהימה שאת!
מדהימים שאתם!
תודה תודה ענקית מכל הלב
כמה ריגשת אותי
איזו זכות וואו
איזו אישה עוצמתית ואדירה את!
כמה כמה יקר מה שאתם מעניקים לכל העם שלנו
כמה כמה יקרה האהבה הזו ביניכם
ריגשת אותי כ"כ כ"כ,
בעומק העצום של הדברים.
מאחלת לך אהובה מכל הלב שהקב"ה ישפיע עליכם שבעתיים על כל החסד והאור והנתינה האינסופית שלכם ויברך אתכם בכל מכל כל
ישמרכם
יאר פניו אליכם
וישם לכם שלום
צדיקים וגיבורים ואלופים
פשוט זכות להיות חלק מהעם שאתם אלו אנשיו
תודה
❤️
שאלה-שעות שינה לתינוקת בת שנה ושלוש חודשיםאנונימית בהריון
בדרך כלל היא ישנה בערך ב9 בערב עד 8-9 בבוקר
בצהריים בין שעה לשעתיים וזהו.
קורה לה מידי פעם שהיא נרדמת קצת לפני השעה הרגילה שלה-חצי שעה בערך ואז בלילה היא מתעוררת ב4-5 לפנות בוקר.
זה הגיוני שהקדמה של חצי שעת שינה גורם לה להתעורר באמצע הלילה??
וואי כמה זה משגע!!
יכול להיות אם זה חד פעמיהשם שליאחרונה
אם את רוצה לשנות את שעת השכבה והקימה,
אני מניחה שאחרי כמה ימים היא תתרגל לשעה ותקום בזמן מתאים.
אבל שינוי חד פעמי יכול לשבש לגמרי.
אשמח לרענון- מה נותנים לאכול בבוקר- גיל 5אובדת חצות
אחד לא אוהב בננה, אחד כן
הם התרגלו לעוגיות של חיות על הבוקר או ביסקוויט או עוגה משבת.
יש עוד רעיונות יותר בריאים וגם משביעים וגם שילדים אוהבים???
תודה!
דגני בוקר, כריך, אקטימלכורסא ירוקה
לא עשיתי אבל מתכננת - מאפינס בריאיםירושלמית במקור
האמת עוגיות וביסקוויט זה אחלהמקקה
אני לא נותנת כלום, אולי וופל או קורנפלקס אם קמו מוקדם
קורנפלקס עם חלבדיאט ספרייט
אני מכינה מידי פעם עוגיות שיבולת שועלפרח חדש
אצלנודרקונית ירוקה
פרי (אני דואגת שיהיה מבחר)
דייסה (שיבולת שועל דקה, טיפה מלח, מים רותחים, חלב וחורי טעם כמו דבש/קינמון/רסק תפוחים)
פרוסת לחם
שימי לב שיקח זמן להרגיל אותם שכבר לא מקבלים ביסקוויט. צריך להכין עתודות כח בשביל השינוי
בעבר היו אוכלים אצלינו כריךיעל מהדרום
לק"י
אפשר קרקרים או פריכיות.
היום בעיקר שטויות (קורנפלקס, בייגלה, ביסקוויטים וכו').
אפשר קרקרים או פריכיות.
בלת"קחנוקה
אצלי בת השלוש התלהבה על שיבולת שועל (קוואקר)
עם חלב
וכולם אוהבים (אבל זה יקר) גרבר עם שיבולת שועל.
משביע בריא מאוזן.
הייתי נורא רוצה לתת פירות אבל אצלי זה מלכלך (לא רוצים תפוח נניח, רק תפוז בחורף, שזיף בקיץ)
ואין לי סבלנות בבוקר לדברים מלכלכים
לגבי הגרבר עם שיבולת שועלמוריה
אפשר לנסות לקנות רסק תפוחי עץ ללא סוכר, ולהוסיף קוואקר שהושרה במים.
לדעתי הכיף שלהם בזה זה הצנצנת
חנוקה
אז תשמרי כמה צנצנותהשם שלי
ותמלאי להם
רק שימו לב אם רוצים למלאות מחדש את הצנצנות צריךאמהלה
לטבול אותם...
וואלה מענייןאפרסקה
למה בעצם?
אם צריך לטבול, איך אוכלים בהן מלכתחילה?
ואיך לוקחים קפה מצינצנות קפה? סיקרנת
אוקיי עכשיו אני רואהאפרסקה
שזה במחלוקת, יש כאלה שאומרים לטבול בלי ברכה ויש כאלה שאומרים שלא צריך כי ריקון המזון מהצנצנת זה סיום הכלי וזה נעשה ע"י יהודי.
החכמתי בזכותך 😀
ממש חידשת לינעומית
תודה
וגם עוד דעהרק טוב!
שאומרת שלי שמלכתחילה יועד לשימוש חד פעמי כמו צנצנות כאלה, אינו צריך טבילה גם אם הועבר לשימוש רב פעמי.
רק עכשיו ראיתי שכתבת. כנראה שזה מחלוקת. כךאמהלה
אנחנו נוהגים.
אם כלי שהוא חד פעמי נהפך לרב פעמי צריך לטבול.
כמו למשל צנצנת זכוכית של קפה שאפשר אח"כ למלאות משקית מילוי
או תבנית ח"פ- אם לא שמו בה נייר אפיה, שימוש חוזר לפי השיטה שלנו חייבים טבילה.
אצלנו זה תלוי בכלימחי
אם זה צנצנת זכוכית, אם נחליט להפוך אותה לצנצנת קבועה צריך להטביל. אבל תבנית אלומיניום לא, כי גם אם נשתמש בה כמה פעמים, בסוף אחרי כמה שימושים היא תיזרק. לי הכלל הזה ממש עשה סדר (והוא גם מאוד מובן) להבין מה צריך טבילה ומה לא. אבל כמובן תלוי בשיטה של כל אחד
אני כ"כ לומדת פה הרבה בפורום על פסקים שונים בכלאמהלה
תחום שהוא
מדהים כמה רחבה התורה.
אני באמת בתבניות ח"פ שמה תמיד נייר אפיה וזה פותר את הבעיה.
אני גםאפרסקהאחרונה
באמת התורה רחבה! וכל השיקולים לפה ולפה באמת מאוד מעניינים. אני מתגעגעת לשיעורי הלכה במדרשה 😂
הפירות-באתי מפעם
אני חותכת לקוביות קטנות ואז עם מזלג זה לא ממש מלכלך.
תפוחיםמוריה
אצלי היא מקבלתעלמא22
ביסקוויט
עוגיה
קורנפלקס צהוב בשקית (אוכלת בגן, אין זמן בבית)
2 פנקייקים - אם הכנתי בערב ונשאר
אקטימל , גבנ"צשומשומ
פריכיייה עם ממרח (אצלי אוהבים קוטג'/ חמאת בוטנים)
תפוח
מלפפון
כל דבר שלא מלכלך מבחינתי הולך ;)
קאפקייקס בננהשלומית.
אני מכינה לפעמים וזה יחסית יותר בריא מסתם עוגיות...
כל מיני-באתי מפעם
יוגורט עם תמרים בפנים
פירות חתוכים (תפוז, תפוח, מי שאוהב בננה..., תמר, אגס, קלמנטינה,מה שיש לך בבית)
קורנפלקס עם חלב - פחות רעיל מבסקוויטים ...
עוגה משבת גם עדיף מבסקוויטים כי מן הסתם אין מרגרינה וחומרים משמרים..
קרקרים
אצלי מאוד אוהבים בייגלה, גם לא להיט בריאותי אבל לפחות לא סוכר
גרנולה שאני מכינה בבית מאוד בריא וטעים.
אצליהתלבטות טובה
שיבולת שועל דקה עם מים, דקה במיקרוגל.
אח''כ מוסיפה קצת חלב לדלל את זה.
מגוונת עם תפוח מגורד/בננה/קינמון/סילאן/חמאת בוטנים
יוגורט וגרנולה
מאפינס בריאים
קורנפלקס עם חלב
עוגיות כעכים
פרי חתוך עם כוס חלב
חיסון גיל חודשיים וסדר יום לתינוקתחולמת להצליח
הבת שלי בת חודשיים ב"ה מתפתחת יפה,
הבעיה שלא תמיד אני מזהה מתי היא רעבה ומתי זה כאב בטן או עייפות ויוצא שלפעמים היא ערה 3 שעות ברצף,
זה הגיוני?
יש דרך לסדר לה את היום?
דבר שני, החיסון של גיל חודשיים,
יש לנו תור השבוע,
האחות עשתה לה כבר חלק מהחיסון שזה המחומש
ונשאר רוטב ועוד משהו.
יודעות אם כדאי לפצל גם אותם?
יש לה קצת ריפלוקס זוכרת שהרוטה יכול להחמיר את הריפחוקס..
ממליצה להתייעץ עם רופא האם מומלץ להביא רוטה כשישאמהלה
ריפלוקס. לי באופן אישי הרופא המליץ לא לעשות כשהיה חשד.
ואני מחסנת בד"כ את כל החיסונים.
יש לך את הפרבנר שזה נגד דלקת קרום המוח אין מה לפצל יותר ממש שפיצלת.
הרוטה זה טיפות שמקבלים בפה, אם החלטת להביא זה לא סותר את הפרבנר...
הבנתי, תודה!חולמת להצליח
אני אשאל את הרופא.
פשוט יש לי נסיון עם ריפלוקס עם ילדה אחרת שלי והיה ריפלוקס ברמה לא קלה, אז אין לי כח להגיע לשם שוב..
מקפיצה בקשר לסדר יום, אשמח לשמוע מנסיונכןחולמת להצליח
לא יודעת מה נקרא אצלךתהילנה
"סדר יום"
אצלי מגיל חודש עד עכשיו (בן שלושה חודשים) זה די קבוע: האכלה, מנשא, זמן בטן (על הרצפה לידי או על המיטה) , שינה. מפעם לפעם נמצא עד שמתעצבן בעריסה עם מובייל וכאלה. לפעמים מסכים להיות קצת בטרמפולינה אבל נדיר.
משתדלת לפחות פעמיים ביום לעשות איתו תרגילים, לספר סיפורים, מלא שירים ודיבורים תוך כדי אבל לא בהיסטריה. הוא התחיל להתהפך ולתפוס דברים ממש מוקדם (חודש וחצי בערך) אז מאפשרת לו את זה.
אני עם עוד בת שנה וארבע בבית אז הוא פשוט משתלב בפעילויות שאני עושה אותה
אם בוודאות הרוטה גורמת להחמרת ריפלוקסממתקית
אז אולי שווה לדחות את הרוטה?
כמובן לאחר התייעצות עם האחות או הרופא.
אני ברוטה לא הייתי לחוצה על ילדיי, זה חיסון יחסית חדש, עם הגדולים שלי היה צריך לרכוש את החיסון ולא היה בסל. אבל עדיף להתייעץ לגבי זה עם גורם רפואי.
וסדר יום לגיל חודשיים- הגיוני שתהייה ערה 3 שעות רצוף, אם משהו מציק לה(כאב בטן, גזים...) אם כלום לא מציק לה, נראה לי שהיא כבר עייפה לאחר שעתיים.
לא הבנתי אם 3 שעות שהיא ערה היא לא רגועה? או רגועה בנחת?
בגיל הזה, צריך הרבה לשנות להם מיקום- להעביר לאונברסיטה עם משחקים, לשנות משחקים, לשים על הבטן, להעביר לטרמפולינה ואז היא רואה גם אותך מולה, ואת יכולה לבשל בכיף...
להעביר ליד מקום עם שמש בבית, ככה העברות ותעסוקה עד שהם מתעייפים.
ברור שאם מציק משהו היא תרצה ידיים וצריך לגלות מה מציק לה ולפתור את זה...
ואז שתישן לה בכיף...(וגם את...
איזה משחקים נותנים בגיל חודשיים?יעל מהדרום
לק"י
שלי כמעט בן חודשיים, ועדיין נראה לי פיצי😅
אני כן רוצה לתלות לו משהו מולו, שיוכל להושיט ידיים, אבל לא בטוחה שזה הגיל.
ויש לו ספרון תמונות בעריסה.
אבל רוב היום הוא עוד ישן.
בדיוק...המשחקים האלו שתולים באונברסטיהממתקיתאחרונה
סתם בובות תלויות.
יש גם צמידים כאלו שמרעישים ושמים בידיים וברגליים.
סתם חמוד
הגדולים שלי גדלו יפה גם בלי כל זה...חח
איך לשחרר...?השתדלות !
אני סה"כ באמצע חודש שני, והיינו שבת אצל ההורים של בעלי.
חמותי הגיע אליי באמצע שבת כשעמדתי (רק אני בעלי והתינוקת היינו שם) ושאלה איך אני מרגישה. אמרתי שבסדר, ואז היא חייכה ואמרה שכבר יצאה לי הבטן, קצת אבל היא רואה שהבטן התעגלה, ובהריון שני הבטן יוצאת יותר מהר, וגם נגעה לי בבטן. חייכתי ולא אמרתי כלום מההלם. היא יצאה מהחדר והתחלתי לבכות.
בחיי שלא רואים כלום כרגע. והיה לי קשה עם זה, כי לפני זה הייתי עושה תרגילי בטן וספורט ובגלל החולשה הפסקתי. מה שהיא ראתה זה כנראה האוכל של הסעודה קודם... וגם הנגיעה בבטן. וגם השאלות גם מצד חמי של איך אני מרגישה.
קשה לי עם זה ממש.
אני לא רוצה שישאלו אותי, לא רציתי לספר בכלל. זה היה דחוף לבעלי לספר להורים שלו כשהיינו במיון ואז גם עירויים ושלא יכולנו להגיע אליהם בתקופה הזאת כי הם גרים רחוק.
בכלל כל המשפחה שלי יודעת למרות שלא אמרתי במפורש כי לא הצלחתי לתפקד, וזה אותו סרט של ההריון הקודם ועכשיו כולם יודעים.
וזהו, המשפט הזה של חמותי על זה שהבטן יצאה לי קשה לי ממש לעכל. מרגיש שחדרו לי לפרטיות, לגוף שלי. זה שלי, רגע, רק התחלתי.
הם מדהימים ומהממים, באמת. דואגים, אבל קשה לי.
זהו סוף פריקה. מישהי חוותה משהו דומה? איך לשחרר את זה? אני לא רוצה לשמור כעס או פגיעה ממנה
קודם כל אני מאוד מבינהסטודנטיתאמא
דימוי גוף בכללי זה קשה ובהריון במיוחד, לא, זה לא כיף שבחודש שני מעירים על הבטן שיצאה. הנגיעה בבטן זה היה מטריף אותי, לא סבבה לגעץ בבטן של מישהי אחרת אלא אם כן היא ממש אמרה לך בואי תגעי.
מעבר לזה, אם באמת כ"כ ברור שאת בהריון בגלל איך שאת מרגישה אני מאמינה ששווה לספר, אנשים לא מטומטמים והאנרגיות של ההסתרה על משהו שגם ככה כולם יודעים הן בעיני מיותרות. הייתי שוקלת לספר למרות השלב המוקדם ואוטומטית תשמעי פחות הערות מעצבנות שמנסות לנחש.
לגבי המקרה הזה, אולי כדאי שבעלך ידבר עם אמא שלו ויסביר לה שזה לא במקום והערות על איך את נראית, כן הריון, לא הריון פשוט לא מתאימות?
קודם כל חיבוק על החוויה הלא נעימה🫂❤️סטודנטית אלופה
וואו בטוחה שזה קשה, החלק שהכי הפריע לי בהריון זה השינוי של הגוף והבטן שכבר לא שטוחה (הריון ראשון).. וגם אני כמוך הפסקתי להתאמן בגלל חולשה ותמיד אחרי ארוחה הרגשתי שהבטן יותר מציצה..
בכל מקרה אותי באופן אישי היה מטריף אם מישהו היה נוגע לי בבטן ללא שבקשתי זאת בפירוש!! ובעיניי לא לגיטימי מצד אנשים לשאול/ לקבוע אם את בהריון, לשאול איך את מרגישה וכו, כל עוד לא סיפרתם על כך.
לדעתי כדאי שבעלך ידבר איתם וקצת יעמיד אותם על מקומם שמה שנעשה אינו לגיטימי. כמו כן, אולי כדאי לשקול לספר לסביבה אם את מרגישה כל כך רע, אולי זה יוכל להקל עליך-עליכם.
כמובן תקחי את זה רק אם מתאים לך ואם לא פשוט תזרקי.
מנסה...באתי מפעם
אם מה שאני כותבת לא מדבר אלייך אז תזרקי...
תנסי להרפות, את נורא מכווצת.
מותר לך שיהיה לך בטן, גם אם זה רק אוכל. זה לא דבר רע.
מותר לך להישען ,
את אישה הרה,
מושיטים לך יד את יכולה לשחרר, לנשום ולהישען על מי שדואג לך,
זו לא אישה זרה, זו מי שילדה לך את בעלך, זו מי שתהיה סבתא מהממת לעובר שנרקם בתוכך.
אין מדהים מזה שמבינים שאת בקושי,
מבינים שאת במצב מרגש במיוחד ושמים עלייך פוקוס.
אני יכולה להבין אותך מאוד, "זה רגע שלי, רק התחלתי..."
מצד שני, לא יודעת אם זה מעודד, בתור אחת שעברה את ההריון האחרון כשבעלי היה בעזה,
הייתי בודדה עם בחילות וארבעה קטנטנים , היה לי קשוח, לא ממש התעניינו בי, לא אמי ולא חמתי.
אני לא מתלוננת, אבל וואלה, במחשבה לאחור זה כן קצת אאוצ'.
גם אני חשבתי בזמן הקריאה שזה תלוי גישה... ובסך הכלירושלמית במקור
בסך הכל מעיד על אכפתיות גם אם נעשה בצורה לא טובה.
אחדד שכמובן שזה לא אומר להחליק, אלא ששווה לדברירושלמית במקור
ובטח ליישר קו על עניין המגע בבטן... בטח ובטח אם אתן לא ביחסים שבהם מגע סתם ככה של חיבה הוא נפוץ (אני וחמותי, למשל, כן)
עשה לי טוב לקרוא את ההודעה הזאת, תודההשתדלות !
כמה שאני מנסה לשחרר מאז זה ממש יושב עליי...
כנראה זה בעיקר עבודה שלי עם עצמי לקבל את הגוף שלי כרגע,
לא כזה פשוט בהתחשב בעבר שלי עם דימוי גוף..
וואי חיבוק גדולשושק'ה
ממש תחושה קשה!!
ולא כיף שיודעים לפני שרצית שידעו.
אם מישהו היה גם נוגע לי בבטן אז הייתי מתחרפנת!!
אבל הכי הכי שהם חמודים ונחמדים ואז לא נעים להתעצבן עליהם.
מזדהה מאד
חיבוק!!!
אהובה זה קשה להרגיש ככהאנונימית בהו"ל
לי קשה מאד החוויה של גבולות הגוף הנפרצים לכבוד שאני בהריון
הרי ברגיל לא היית נוגעת לי בבטן נכון?
מצד שני יש פה נדבך על נדבך
הקושי שיודעים אפילו שלא רצית
ואז שגם מתערבים.
תקשיבי זה משפחה שלך הם אוהבים אותך ומתענינים בך
תודי להשם
חמותי עד שאני לא מקיאה לה בסלון מול כולם לא מאמינה לי שאני לא מרגישה טוב בהריון
לדעתה זה הכל בראש
ואם שואלת איך מרגישה זה דרך בעלי כי חלילה לא מדברת איתי על ההריון
וכשאני בהריונות מסוימים הרגשתי לא טוב- סיפרתי לכולם בשבוע 4.
תשמעי, קצת התפדחתי, אבל פעמיים תקעתי ילדים אצל שכנה כי יצאתי למיון
(התיבשתי שוב ושוב)
ובתכלס כל מי שראה אותי הבין שאני בהריון
אז לפחות אמרתי, אני בהריון ממש בהתחלה אבל מרגישה לא טוב
וקיבלתי ככה קצת עזרה- זה היה לתועלת. באמת לא התמודדתי
וחשבתי על זה, נכון בדרך כלל שומרים לנו את ההתחלה
אבל זה עדיף לדבר מפיל בחדר
וגם שזה מביא תועלת..
ובסופו של דבר אני יודעת שאם חלילה ההריון לא ישרוד (שז הסיבה שלא מספרים)
הסביבה שלי תדע שני עובר משהו.
אולי צריך חברתית לפרוץ את הטאבו הזה של הפלות.
ובסוף עברתי הפלה בשבוע 6. זה קשה. למה אני צריכה חוץ מכל הקושי גם להסתיר?
אני מרגישה רע, למה לא מגיע לי לקבל א. בוקר?
עשיתי פשע בזה שההריון לא שרד?
מעריכה נשים כמוך!!❤️סטודנטית אלופה
והכי מגיע לך בעולם א.בוקר ועזרה והתעניינות
שתזכו בעז"ה בהריון תקין בזמן שהכי טוב עבורכם
איזו מהממת אתהשתדלות !
אני גם חשבתי על זה הרבה... שאם חס ושלום זה לא יצליח זה לא אומר שאני דפוקה או משהו, וזה ממש בסדר לשתף ולדבר על זה.
ב"ה לא עמדתי במקום הזה, מקווה שלעולם לא... אבל בהריון הזה אני כל הזמן פוחדת שנגמר אז יוצא שחושבת על זה הרבה..
ממש מגיע לך טוב, הכי טוב
עונה מהצד של החמותמתיכון ועד מעון
אני עדיין לא, אבל הילדים שלי כבר גדולים (חלקם) ואני בהחלט עסוקה במחשבות על תפקיד החמות.
זה מורכב מאוד בעיני, בעוד אמא היא קרובה, על פי רוב מה שהיא תעשה לא יכעסו עליה יותר מדי, החמות אם היא לא תתעניין היא קרה ולא אכפתית, אם היא יותר מדי קרובה ומתעניינת אז היא חוצה גבולות.
אני לא אומרת שזו התנהגות עם טקט ההתנהגות שלה, אבל אני מניחה שהיא רצתה להראות קירבה ואכפתיות.
לגבי סיבוב על הבטן, אני הרשתי לאמא שלי ולחמותי, ניסיתי שתהיה הרגשה דומה עד כמה שניתן
צודקת❤️השתדלות !
זה מעבר לזה שעל אמא שלי לא אכעס... אמא שלי מכירה אותי, והיא לא תיגע לי בבטן ככה אף פעם (ודווקא להיפך, לאמא שלי הייתי אומרת שזה לא נעים לי..)... כנראה עבר של הפרעות אכילה עושה את שלו😅 דמייני מישהי עם דימוי גוף נמוך שמישהי אומרת לה שיצאה לה הבטן עוד לפני שהיא בעצמה רואה את זה..
אבל חמותי לא מכירה אותי ככה, וגם באותו רגע הנחתי שהיא מתייחסת אליי כמו שהייתה מתייחסת לבנות שלה, העניין הוא שאני לא בת שלה ובגלל זה היה לי ההלם..
מבינה את הכוונה הטובה, אבל האמת זה עדיין ממש יושב עליי ואני קולטת את עצמי תופסת יותר מרחק כדי לא לחוות שוב את הקירבה הלא נעימה הזאת.
ואני כועסת על עצמי על זה ממש... אולי הזמן יעשה את שלו
למה לכעוס על עצמך?אונמר
הכי הגיוני בעולם שאם חוית משהו לא נעים ממישהו, תתפסי ממנו מרחק.
מותר לך.
אפילו כדאי. מנגנון הגנה שמגן עלינו להיות ליד מיש טוב לנו. מבטיחה לך שזה יעבור והכל ייה בסדר. לאט לאט החויה עוברת כשאת ידועת שזה חמותך והיא אישה טובה.
אל תילחמי בזה לדעתי.
מותר לך להרגיש לא נעים בסיטואציה ומותר טיפה להתרחק.
זה יתן לך את המקום להירגע ואז לחזור להיות רגיל..
תודה על הנרמול😊השתדלות !
אני ממש מסכימהמתיכון ועד מעוןאחרונה
שאמא יודעת את ההיסטוריה שלך, כמו העבר שציינת.
בעיקר היה חשוב לי לכתוב שגם חמות בד''כ מנסה לעשות טוב, רק היא בעמדה אחרת
מה אומר החוק החדש הזה?ytrewq
הפטור ממע"מ לייבוא אישי יוגדל ל-150 דולר
שאפשר להזמין יותר מ75$ בלי מכס?
ואגב, אולי זה מה שתוקע את ההזמנה שלי מנקסט? כבר שבוע ולא הגיע לארץ 🤨
נשמע שכןואני שר
יהיה אפשר להזמין עד 150 דולר בלי מכס
רק שזה צריך להיכנס לתוקף...
לא מצליחה לחשוב למה שזה יהיה קשור להזמנה שכבר הוזמנה.
אני אופטימית לחשוב שמה שכבר הוזמןytrewq
עבר עריכה על ידי ytrewq בתאריך ג' בטבת תשפ"ו 11:37
מעל 75$ מעוכב במכס עד שיעבור החוק ואז מה שעד 150$ ישוחרר בפטור ממכס.
אז אולי כבר מעכבים הכל 🤷🏻♀️
יואו איזה כיף.. חיכיתי לזה!!פרח חדשאחרונה
מצפון, שומר בעבודהאנונימית בהו"ל
יש לנו שומר בכניסה לעבודה שמדבר הרבה עם מי שנכנס, בהתחלה הייתי תמימה וחדשה ונידבתי קצת מידע על מי אני ומאז הוא שואל הרבה שאלות ומגיע בהפסקה ואם ריק נכנס ומנסה לדבר.. וגם בסוף היום מנסה להתחיל שיחה..
הוא מבוגר ונראה שעבר הרבה קשיים בחיים...
מרחמת.. ויודעת שהקב"ה מצפה מאיתנו ליחס מכבד.
מצד שני באיזה שהוא שלב התחלתי לענות מהר, לעבור לידו מהר, לענות בקצרה ולהיות מהר בפלאפון ולהראות עסוקה.. הוא לא הפסיק!! וגם ניסה לדבר עם עוד מורה חדשה ולהראות לי שהיא כן זורמת - היא גם תמימה עוד..
יום אחד בעלי בא איתי והוא התחיל לדבר איתו גם..
יודעת שהתנהגתי אליו בקצת קוצר רוח,
מצד שני אני לא מעוניינת לדבר עם גברים!! ובקלות זה עלול להגיע למקומות של בעיה... הוא יכול לדבר ממש הרבה ולשאול שאלות.. ניסיתי לעצור את זה מהר...
אשמח למחשבות שלכן
מוסיפהאנונימית בהו"ל
הוא יודע שאני דוסית, אני לבושה ככה!!
בהתחלה חשבתי שהוא מדבר בקטע של סוג של סבא.. או משהו כזה.
אבל זה נהיה שאלות של הרבה זמן והרגשה של רצון לברוח..
אני רואה מבוגרות ממני שמכבדות אותו ומקדישות לו זמן.. אני צעירה וזה לא מתאים לי גם בלי קשר.
יש טיפוסים שהם לא מאה...באתי מפעם
זה לא נשמע כמו טיפוס שזה בעייתי לדבר איתו מבחינת 'לאן זה עלול להדרדר,' מכירה כמה שומרים כאלה וגם כשהייתי ממש צעירונת הרגשתי ממש לא נעים ואפילו מוטרדת, אבל כשהתבגרתי קצת (אני לא כזאת מבוגרת, פשוט לא ילדונת...חח) אז לא לקחתי את זה למקום כזה, הסתכלתי עליו בעיניים של ילד מסכן שמתחנן לטיפת יחס מכל עובר אורח, זה לא רק מנשים צעירות... אז את כמובן לא חייבת לתת לו יחס כ''כ אם זה מרגיש לך מעיק מידי, רק אומרת שאל תקחי את זה קשה. זה שאת לבושה דוסית לא אומר שהוא יסיק את המסקנה, כאמור, יש אנשים שהם לא ממש מאה בתפיסת העולם והבנה של דבר מתוך דבר, ומן הסתם גם לא מודע לכך שהוא חופר אלא בטוח שהוא חברהמן.
אבל הוא ממש מסוגל להפוך להיות "חבר"אנונימית בהו"ל
כזה ולהרגיש מאוד בנוח לומר הערות ולייעץ ולהתקרב רגשית, ואני גם לא ילדונת.. ופשוט מעיק עלי הלשים גבולות בלי סוף, כשאני פשוט לא מעוניינת לפתח שיחה חוץ משלום ולהתראות.
אז אל תפתחי שיחה. בעיני זה ממש בסדריעל מהדרום
לק"י
זה לא שהוא בודד לגמרי. אני מבינה שיש כאלה שכן משוחחים איתו.
(גם אם הוא היה בודד וזה היה מעיק עלייך, אז לא הייתי אומרת שמחובתך לשוחח איתו. אבל אם הוא גם לא בודד, אז בכלל).
תודה על זה.אנונימית בהו"ל
ברגע שאת מרגישה רצון לברוחכורסא ירוקה
זה הזמן לעצור. אפשר להתעלם או להגיד בוקר טוב בנימוס ולהכנס פנימה, בלי מה שלומך או שאלות. אם הוא שואל מה איתך - בסדר תודה שיהיה יום נעים.
אני מרגישה מועקה כזאת. שהוא מנסה לפתח קשראנונימית בהו"ל
ואני ממש לא בעניין, אבל מרחמת ואולי צריכה לחשוב קודם על עצמי וכמובן לכבד אותו אבל לשים גבול ברור
אי אפשר לייצר קשר מרחמים אם את לא רוצה את זהכורסא ירוקהאחרונה
אם יש אנשים שמתאים להם לדבר איתו או שמרגישים שזה פחות מעיק עליהם - הם ידברו איתו. עלייך זה מעיק אז פשוט תפסיקי.
אי אפשר לבנות קשר, ועוד כזה שלא מתאים לך ואת לא מעוניינת בו, אם הוא מעיק עלייך רק בגלל הרחמים.
תרחמי קודם על עצמך
בן 6 שמדבר על רצון למות ..חדשה ישנה4
היי יקרות. סליחה מראש על האורך
בני בן 6 ילד מאד חכם לגילו, כריזמתי, סקרן, עקשן ביותר, דעתן, רגיש ופגיע מאד, אהוב ביותר.
ההתנהלות איתו ביומיום מאד מאד מתישה מעייפת ומאתגרת, ממש כמו לטפל בעשר ילדים - מבחינה נפשית. הוא מאד מאתגר שובב היפר אקטיבי וגם מאד מאד רגיש
משקיעה בו המון בשיחות בהתאם לגילו על כל מיני נושאים שמעניינים אותו, בהסברים, בזמן איכות יחס חם ותשומת לב.
לאחרונה, על כל דבר שלא הולך לפי איך שבאלו ,או שלא מקבל מה שרוצה או שאני לרגע מאבדת סבלנות ולא האמא המכילה והסבלנית, ובמיוחד כשמשעמם לו הוא ישר משתמש במילים- משפטים
"אני רוצה למות"
"אני לא רוצה לחיות בעולם הזה"
ובימים האחרונים זה הסלים ל-
"כשלא תראי אני יקח סכין וידקור את עצמי"
"נמאס לי כבר מהחיים האלו"
"אני יתפלל לאלוקים שאני רוצה למות כבר ולא להיות פה יותר"
התגובות שלי הן-
"אנחנו לא נתן לך למות אנחנו אוהבים אותך וצריכים אותך איתנו אתה חשוב לנו מאד"
"ה' הביא לך את החיים כי הוא רוצה שתחייה אותם ושיהיה לך טוב ותיהיה מאושר בריא ושמח"
"חס וחלילה זה מילים שלא אומרים אותם, אתה תיהיה בריא וה' ישמור עלייך"
ואז ממשיכה כרגיל בשגרה
וכמובן שהוא מתעקש בחזרה
"אני רוצה אבל למות" "אני יהרוג את עצמי"
(מציינת שהוא מבין את מלוא המשמעות של המילה מוות.)
יש לציין שבוודאות הוא לא שומע את המשפטים/מילים האלו מהסביבה הקרובה.
לדעתי דרך המשפטים האלו הוא מחפש ויתורים לגבולות שמציבים לו ולגיטמציה להתנהגות שלילית שלו.
דוגמא למשל כל ערב הוא מסרב להכנס למיטה ולישון, הוא ממש מתעקש להשתולל ולהציק לאחיות שלו, אני כועסת עליו ומסבירה לו שזה זמן לישון ושאחיות שלו עייפות ורוצות שקט, והוא כתגובה מאיים עליי שהוא ישן כל הלילה על הרצפה. אני אומרת לו בסדר תשן על הרצפה, רק תעלה לישון כבר עכשיו.
ואז הוא באמת שוכב על הרצפה וכל רגע אומר "איי כואב לי הגב איזה כואב לישון על הרצפה"
"קר לי ברצפה"
"אני סובל כלכך"
"אני ימות אמן"
וכשאני מזכירה לו את האפשרות לעלות למיטה שלו ולישון ברוגע ובחום הוא ממשיך להתעקש שהוא מעדיף לסבול על הרצפה.
(כל לילה יוצא שאנחנו מעבירים אותו מהרצפה למיטה🥵)
(ובבוקר הוא כועס ורב איתנו על זה שהעברנו אותו למיטה שלו)
בחזרה לנושא- ב"ה בפועל כרגע הוא ילד ששומר על עצמו מאד, די פחדן מאד זהיר ושקול במעשיו.
מה לדעתכן ראוי להגיב לו?
האם צריך איש מקצוע או לתת לזה עוד קצת זמן אולי יחלוף?
אוסיף מהכיוון של טיפול רגשי...השתדלות !
תחום שאני לומדת...
מעבר כמובן להתערבות רגשית/התפתחותית שצריך לעשות כאן, ולתת לילד לדבר עם איש מקצוע שרגיש לילדים, והוא יוכל לפרט לו בדיוק מה הוא מרגיש ולמה הוא משתמש באמירות האלה-
מציעה לך במקום להסביר לו למה לא כדאי לו למות- ובעצם ככה להנכיח את מה שאמר- לתת לזה מילים אחרות.
"אני מבינה שממש קשה לך עכשיו. אתה רוצה אולי עוד זמן איתי ועם אבא?" למשל... בהתאם לסיטואציה, תבהירי לו שהמילים שלו בעצם מתארות שקשה לו. כשהמילה היא קושי- יותר קל למצוא לה פתרון. מוות זה דבר סופי.
עם הזמן ללמד אותו להגיד מה קשה לו. בהתחלה את תציעי לו מה קשה לו, והוא יאשר לך או יגיד שלא, בהמשך הוא יידע להשתמש במילים האלה בעצמו❤️
לפתח תקשורת בונה, מיטיבה.
כרגע נשמע שכשהוא חווה מצוקה הוא מתקשר אותה בצורה מאוד קטסטרופלית. הוא צריך עזרה בלהנגיש מצוקה. תני לגיטימציה למצוקה שלו, אבל תעזרי לו לחשוב בעצמו על הבעיה האמיתית שגרמה למצוקה ושייתן פתרון.
כבר יומיים עם צירונים לא סדיריםאנונימית בהו"ל
לא חזקים אבל כן מציקים, מפריעים להרדם... אחרי שנרדמת לא מתעוררת מהם. רואים אותם גם במוניטור, גם אתמול וגם היום.
אני רק התחלתי שבוע 38, יש סיכוי למשוך ככה חודש?? כמה זמן סחבתן עם צירונים?
ואיך אפשר לקדם? אני כבר לא מצליחה לעשות כלום מרוב עייפות וחוסר ריכוז. כבר לא עובדת, אבל כן צריכה לתפקד עם הגדולים... מתקשה לנהוג בפיזורים ואיסופים. כואב לעמוד הרבה, ללכת...
אני סוחבת כמה חודשים עם צירים.לפעמים חזקיםמולהבולה
וואוווו איך מתפקדים ככה??אנונימית בהו"ל
אצלי היה יום וחציהשם שלי
חלק מהזמן קצת יותר חזקים, אבל רוב הזמן די חלשים.
יש נשים שיכולות להיות עם צירים גם שבועות, אבל אצלי זה התחלה של לידה.
איך היה לך בלידות הקודמות?
התחילו בזירוז, לכן אין לי שום מושג למה לצפותאנונימית בהו"ל
אז קחי בחשבון את שתי האפשרויותהשם שלי
גם להיערך לתקופה עם צירים שלא מקדמים לידה.
וגם לשים לב אם משהו מתקדם, וללכת להיבדק.
(אני ילדתי עם צירים לא חזקים ולא סדירים).
ואפשר לנסות לקדם לידה בכל מיני דרכים, אבל לא בטוח שזה יעזור.
כמו רפלקסולוגיה, דיקור, שאיבות, קיום יחסים וכד'.
אז איך ידעת ללכת להבדק?אנונימית בהו"ל
היה לי בכל מקרה תור לרופאהשם שליאחרונה
ואז גיליתי שאני בפתיחה 5.
אחרי 3 שעות בערך ילדתי.
אם לא היה לי את התור, יכול להיות שכן הייתי הולכת לבדוק, אבל לא בטוח, ואולי לא הייתי מספיקה להגיע לבית חולים.
למדתי להבא, שגם עם צירים לא סדירים, כדאי לי ללכת להיבדק, כי זה יכול להיות לידה. (בינתיים עוד לא קרה בפועל).
הייתי ככה כמעט 6 שבועות. משבוע 36 עד כמעט 42אמהלה
בסוף הוא נולד בלידה ארוכה וקשה....
כל פעם שהייתי יוצאת מהמוניטור בפוסט דייט היו אומרים לי עם כאלו צירים יפים את יולדת היום.....
והסוף באמת קשה
אני פשוט הורדתי פרופיל
יצאתי לחופשה
עשיתי בבית רק מה שהיה ביכולתי בקלות
נחתי
קראתי ספרים והילדים היו סביבי....
בסוף זה עבר
שיהיה בקלות, בבריאות ובידיים מלאות
וואו, אני מרגישה גמורה ולא תפקודיתאנונימית בהו"ל
כי זה גם מפריע לישון בלילה
ביקשתי מבעלי שיחזור היום מוקדם מהעבודה לעזור עם הילדודס..
קשה לי לדמיין עוד חודש שלם ככה
ברור. זה באמת קשה. וזה הזמן לקבל כל עזרה שמציעיםאמהלה
ולהקל בכל מה שרק אפשר.
יש דבר כזה לאבחן היפראקטיביות לפעוט?אנונימית בהו"ל
סליחה אני ממש נואשת
הבן שלי בן כמעט שנתיים (עוד חודש)
שובבבבבבבבבבבב
פרא ממש
אני לא עומדת בקצב!
הוא גם מגיע לכל דבר מטפס משתחל
כל פעם אני מוצאת אותו במקום מפחיד אחר
אני לא מצליחה לשמור עליו.
הוא יודע לפתוח קופסאות של תרופות עם נעילת בטחון
וכמעט את כל סוגי המנעולים לארונות
ולברוח מהכסא בטיחות או החגורה של כסא האוכל בקיצור- הבנתן את העיקרון...
הוא גם לא יישן טוב בלילה- קשה לו מאד להרדם
הוא צורח שעות, אז אי מוציאה אותו שלא יפריע לאחים שלו
ואז הוא נשאר ער עד 11 בערך ומשתולל בכל הבית...
ביום הוא בכלל לא ישן והגננת קצת מתלוננת עליו
ויש לו מלא כח
היה עכשיו מפגשי חנוכה ואני רואה שהבני דודים מפחדים ממנו
לא אלה בגילו, ילדים בני חמש שש חוששים ממנו
הוא מרביץ, שורט נושך
זורק חפצים על ילדים אחרים
האמת לפעמים גם אני מפחדת ממנו (למרות שיחסית לי ולבעלי הוא לא מציק וגם לא לגננת כי יש לנו סמכות עליו)
הוא חכם, הוא מבין, אני רואה לגמרי.
הוא יודע מה מסוכן מה אסור
זה לא עוזר
הוא לפעמים אומר אחרי שעשה משהו רע 'עונש, אני עונש' _לא יודעת מאיפה זה בא, אולי מהגן.
אבל הוא בהחלט מבין שעושה מעשה אסור.
(עכשיו אמרתי לו שמחר חוזרים לגן, היה חופש יומיים, מיד אמר לי את השמות של החברים ומשחקים האהובים מהגן)
לפעמים אני חושבת ש*אני* צריכה כדור כדי להתמודד איתו
אבל לפעמים נדמה לי שגם לו אפשר לעזור
גם בשבילו מפחיד להיות כזה מנוע עוצמתי בתוך גוף של פעוט.
הוא מנחם את האחים אחרי שפוצע אותם...
אחים שלו גם לא אוהבים אותו כל היום מתלוננים עליו הוא הורס להם נוגע מציק
אני באמת מנסה לעזור אבל לא תמיד יכולה אני אחת ושי לי 2 ידיים והבית לא גדול
והוא אוהב את אחים שלו ורוצה שישתפו אותו במשחקים.
אבל כשאי קולטת שאני דוחה את ההחתלה שלו כי אין לי כח להתמודד איתה-
אני מבינה שמשהו פה לא תקין.
שאני שוקלת אם לקחת אותו לגינה (כי אני אצטרך בטוח לטפס על המגלשה מבחוץ להוריד אותו משם)
או שעדיף להשאר בבית (ועוד משהו יישבר..)
בקיצור מה עושים?
לכי להתפתחות הילדפאף
תבקשי הפניה מהרופא ילדים, לא יאבחנו היפראקטיביות בגיל הזה, אבל תדגישי את הקשיים ואולי יתנו לך אבחון אצל מרפאה בעיסוק שתבדוק וויסות חושי ודברים נוספים...
אם המצב באמת כמו שאת מתארת-מרפאה בעיסוק ממש יכולה לעזור, ללמד אותו לווסת את הכוח שלו, ללמד אותך איך להתמודד איתו-יכול להיות שהוא ילד שזקוק לגירוי תחושתי גדול יותר, כי נשמע שהוא מתנהג בצורה טיפוסית לגיל שנתיים-אבל מפעיל המון כוח, הרבה ילדים בגיל שנתיים מרביצים או מפרקים משחקים לאחים שלהם, נשמע שהעניין אצלו שבכל פעולה שלו הוא מפעיל המון כוח...
בהצלחה! נשמע קשוח ממש
תודהאנונימית בהו"ל
זה לא ילד ראשון שלי
קלאסי בגיל שנתיים להציק אבל הוא פשוט מנוע טורבו
זה בלי הפסקה ומתזז ואני לא מצליחה לעצור את זה
גם אין לו פחד
חופשי בגינה נניח
ילד בן ישר עוקף אותו בתור למגלשה
הוא מטפס מהצד על הסולם נוגס בו בברך
וואלה זה זר לי..
וגם מאש/כביש/כלבים שום דבר לא מפחיד אותו..
זה נשמע לי קשור לוויסות חושיפאף
אני מסכימה איתך שזה לא בו שנתיים רגיל, זה פשוט נשמע כמו התנהגויות של בן שנתיים מוקצנות, עם היפראקטיביות פחות יש מה לעשות בגיל הזה, אבל וויסות חושי, הפסקות תנועה יזומות, דברים כאלה לדעתי יכולים מאוד לעזור, כדאי להתחיל מרופא ילדים ולהתעקש על הפניה להתפתחות הילד ולמרפאה בעיסוק
מסכימהיראת גאולה
לא מאבחנים היפראקטיביות בכזה גיל, אבל יכולים לתת כלים מכיוונים אחרים.
אני רק שולחת חיבוקאחת כמוני
נשמע מתיש ביותר
רק רוצה להרגיע אותך שעם הגיל זה מתאזן קצת...חילזון 123
עבר עריכה על ידי חילזון 123 בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 23:59
וזה כבר מפסיק להיות מעניין לעשות מה שעניין אותו בגיל שנתיים...
יש לי אחד כזה שבגיל יותר צעיר אפילו עלה לארון העליון במטבח ופתח ושפך את האקמולי... היה אלוף במתקנים בגינה...וכד'
ובכללי צריך כל הזמן אקשן ומשהו לעשות...
אחרת מפנה את המרץ להצקות ולצומי...
יש לאופי הזה גם יתרונות. זה אחד שתמיד ישיג מה שהוא רוצה, עצמאי מאד, אוהב אתגרים
גם לי נשמע כמו ויסות חושי. בהצלחה רבה!!!! לא פשוט❤שיפוראחרונה
מבואסת ממש מהמשקל שלי!פרח חדש
כתבתי פה לפני כמה זמן שאני חושדת אולי יש קשר בין זה להתקן מירנה
מרגשיה שמשהו לא הגיוני
לא עשיתי שום שינוי בתזונה שלי
אוכלת קצת כמו תמיד
והמשקל שלי רק עולה ועולה!!
תמיד הייתי רזה בלי להתאמץ בכלל, משקל לא היה נושא בכלל.
עכשיו אני במשקל שלא הייתי בו מעולם!! (מלבד בהריונות כמובן)
נהייתה לי בטן מזעזעת
ואפילו בעלי הסכים שאולי אני צריכה לבדוק שמא אני בהריון מרוב גודלה (הוא מעולם לא העיר לי על מראה חיצוני, אני ששאלתי אותו מה דעתו לגבי הבטן 🫣)
לא יודעת מה לעשות!!
מתחילה לשקול לעבור למניעה אחרת..
יש לכן רעיונות?
טבעת נוברינג עלולה לגרום להשמנה?
יכול להיות קשורשוב חוזר הניגון
רק אומרת שיש קשר גם לגיל. לא יודעת בת כמה את אבל קצב חילוף החומרים מאט עם השנים ומה שעבד לך עד היום עלול להשתנות..
אני בת 35פרח חדש
תמיד הייתי רזה בלי להתעסק עם זה בכלל
ממש מבאס וגם מבלבל אותי האם לעשות שינוי במניעה או לא
איזה ביאוסהבוקר יעלה
מניחה שקשור להורמונים.
אבל בהחלט יכול להיות קשור לגיל וריבוי הריונות
זהו.. מנסה להבין באמתפרח חדש
האמת שתמיד מנעתי בלי הורמונים
פעם ראשונה שמונעת עם הורמונים (בתחילת הנישואין כן לקחתי קצת הורמונים אבל לא תקופות ארוכות ככ)
כדאי לבדוק בלוטת התריסתהילה 4
הרבה פעמים משפיע
נכון, זכרתי את זה.. ובדקתי והכל תקין ב"הפרח חדש
ברוך השם. מקוה שתעלי על הגורם במהירותתהילה 4
רופאי נשים מתים על התקן הורמונלי אבל בטח שברמת הפרט זה לא מתאים לכולן. אז טוב שאת מודעת לעצמך....
אולי התקן לא הורמונלי?דיאן ד.
אני מצטרפת לבאסה שלך על המשקל
גם אצלי אני חושבת שזה תוצאה של שינויים הורמונליים (הפסקת הנקה)
ובלי שום שינוי באורח החיים פשוט עליתי ועליתי ועליתי
וכמה שניסיתי לעצור את העליה לא הצלחתי.
ועכשיו תקועה במשקל גבוה ולא יודעת מה לעשות עם זה...
קראתי עכשיו בפורום של רדיט לא יודעת אם את מכירהפרח חדש
יש שם מלאאא עדויות מנשים שעלו ועלו ועלו בגלל ההתקן
הרופאים מכחישים קשר (מעניין למה... 🤨) אבל נשים מספרות שהורידו את ההתקן ותוך זמן קצר ירדו שוב
אני קיבלתי החלטה להוריד
יש לי תור ביום ראשון
והולכת להעיף את זה ממני בעז"ה (אלא אם כן בעלי ישכנע אותי שלא במהלך השבת 😉)
ההתקן מעולה לי בכל בחינה אחרת
אבל המשקל זה ממש משמעותי
במיוחד שאני רוצה בבוא היום להוציא ולהיכנס להריון
לא יכולה להתחיל הריון באובר משקל!!
אצטרך לחשוב מה לעשות בתקופה הקרובה
לא כ"כ באלי לשים התקן לא הורמנלי בגלל ההסתגלות וגם המחיר
אבל אולי אין ברירה..
מעניין. ניסית פעם התקן לא הורמונלי?דיאן ד.
לי היה תקופה והיה די סבבה
הדבר היחיד שהתבאסתי זה מחזורים קצת יותר קשים וכואבים.
לדעתי זה שווה
בכללי אני נמנעת מאוד מהורמונים מלאכותיים
ניסיתי תקופה גלולות הורמונליים ופשוט הפכתי להיות מפלצת בלתי נסבלת
אז הפסקתי.
ואגב לגבי מניעה,
אם יש מחזור קבוע אני חושבת ששווה לנסות שמ"פ
כמה פעמים הייתי עם התקן רגילפרח חדש
היה בסדר גמור
רק היה קשה לי המחזור כל חודש למרות ההנקה
לכן הפעם שמתי את מירנה ואין מחזור
הוא כבר בן שנה וחצי ולא יונק
המחזורים שלי מאוד קבועים ובעיקרון אני יכולה למנוע בשמ"פ כי אני מאוד מודעת לגוף ויודעת בדיוק מתי אני פוריה
הבעיה שזה מקצר מאוד את הימים שאפשר להיות יחד
ואם כל חודש יש וסת ועוד כמעט שבועיים עד למקווה ואז זהירות עד הביוץ וכמה ימים אחרי.. כמה ימים נשארו..?
שמ"פ היא לא שיטה למניעת היריוןאפונה
אפשר להיעזר בה את התקופה שבה צריך למנוע, אבל עדיין צריך למנוע איכשהו.
(התנזרות למשל היא שיטה יעילה מאד למניעת היריון. מניחה שאותה התכוונת להציע לפותחת. אבל יש לה חסרונות רבים כמובן...).
לי רופאת הנשים שהתקינה את המירנהטרכיאדהאחרונה
אמרה בפירוש שזה יכול לגרום לעליה במשקל
יכול להיות המון דבריםבשורות משמחות
למשל אם לקחת אנטיביוטיקה? זה משפיע על מיקרוביום הקיבה וגם בין היתר על משקל ...
האם את חיה בסטרס לאורך תקופה ארוכה זה גם משפיע ועוד ועוד
צריך להבין יותר רקע בשביל להבין למה זה קורה לך
לא אנטיביוטיקה ולא סטרספרח חדש
באמת שאני לא יכולה להצביע על שום שינוי שעשיתי בתקופה
מעבר לזה שאני כל שנה עולה בגיל 😉
ועשיתי בדיקות דם מקיפות והכל היה תקין
סטרס זה לא שינויבשורות משמחות
זה יכול להיות משהו עמוק יותר ולכאורה שחיצונית נשמע כהתמודדות שגרתית
בכל אופן צריך פה תשאול מעמיק יותר לפחות בראייה רחבה על השנה הנוכחית בחייך
בכל אופן צריך פה תשאול מעמיק יותר לפחות בראייה רחבה על השנה הנוכחית בחייך
לגבי מה ששאלת על נובה-רינגאנונימית בהו"ל
הייתי עם הטבעת במשך כמה חודשים. במהלכם כן עליתי כמה קילו (שרציתי להעלות, הייתי לפני זה במשקל שנחשב כתת תזונה ולא הצלחתי להעלות, אז הטבעת דווקא עזרה לי). אני חושבת שבהתחלה עליתי כמה קילו ואז נשארתי במשקל יציב במשך עוד כמה זמן, זה לא שעליתי במשקל כל הזמן ברצף.
לא יודעת כמה זה עוזר לך. בטח זה משפיע שונה על כל אישה.
אני לוקחת בחשבון שאצל כל אישה זה שונהפרח חדש
אבל אוף ואוף
מניעה זה כזה דבר מעצבן 😠
אויש..חיבוק!! עוד מישהי שזה קרה לה?נקודה טובה
בדיוק רציתי לשים..אבל אם זה ככה משפיע על המשקל..
לי דווקא עזר לי להפסיק לעלותאוזן הפיל
והיה לי יותר קל לרדת. אני לא זוכרת בדיוק את ההתחלה, אבל אחרי כמה זמן התחלתי דיאטה וירדתי בקלות יחסית.
איזה מעניין!!פרח חדש
בינתיים מה שסיכמתי עם בעלי שנחכה עוד חודש עם מעקב על המשקל שלי + זהירות יתירה עם האוכל (כמו שכתבתי אף פעם לא מידי עשיתי חישובים מה וכמה אוכלת) ונראה אם יש שינויים כלפי מעלה או מטה
כי להחליף עכשיו מניעה זה יהיה חתיכת סיפור ואין לאף אחד כח לזה..
לי זה גם יותר טוב מתמיד. רזה כעת יותר מלפני ההריוןאמהלה
לא דקיקה אבל בהחלט כמה קילו פחות.
אז כנראה שזה אינדיבידואלי לכל אחת.
בא לי לצעוקאנונימית בהו"ל
מזמור לתודה. בקול רם. ולפרסם את הנס.
אחרי עשור מאוד קשה, עם אינספור טיפולים, ומסי ארוך מאוד (!!!) - לפני 3 שנים בחנוכה טבלתי אחרי לידה ראשונה.
אחד מימי חנוכה השנה, טבלתי שוב אחרי לידה.
לידה שלישית.
"הודו לה' כי טוב "!
היה לי תפילה מעומק הלב. גם על בנות פה בפורום. שלא מכירה.. אבל קוראת את הכאב והקשיים שעוברים, נזכרת, ומתפללת שתזכו בע"ה עד שנה הבאה.
(נ.ב. היו לא מעט שנים שהסגולה לא "עבדה" לי. ואיזה קושי זה לקרוא את כל הנשים מרשתות החברתיות שהם זכו. ומה דפוק בין... למה זה מגיעה לי..יחד עם שמחה בשבילך.. ולכן התלבטתי אם לשתף או לא.
אבל מרגישה שזה מתפרץ מתוכי וחייבת לשתף באנונימיות. ומקווה שתקחו למקום של תקווה. ואמונה. ואם כרגע זה קשה מידי - אז התפללתי בשבילכם.. )
מרגש מאד מאד!! חסד ה'יעל...
וואו, צמרמורתמתיכון ועד מעון
וואו מרגש. איזה משמח!!ממתקית
וטוב שהוספת שלפעמים הסגולה לא מתקבלת. חשוב גם את זה לזכור, אבל עדיין להאמין שהקב"ה יודע מה הכי טוב לי, איך כמה ומתי.
אומרת את זה גם לעצמי
איזה משמח!נעומית
מזל טוב
תגדלי אותם בנחת ובבריאות
וואו צמרמורת.... הרבה נחת!!חוזרת בקרוב
ואיזה הערה רגישה בסוף....
מהממת את!