פורום הריון ולידה (עמוד 194)

את יודעת מהעבר מה ממלא אותך? (לפעמים דברים משתנים ולפעמים העבר כן יכול לעזור)

תנסי לתת מקום כמה שאפשר לדברים שעושים לך טוב,

ותנסי כמה שאפשר להתגמש ולהתחדש בהתאם למציאות הנוכחית (להתגעגע למשהו שהיה פעם ולא יכול לקרות עכשו לא מועיל)

שיעורים - יש המון באינטרנט (הקלטות או לייב)

פיתוח של תחביב - כנ"ל, אפשר היום הרבה דברים ללמוד מהבית

ספורט - גם אפשר בבית! גילוי טוב לעצלניות כמוני.

להגדיר לו"ז ליום כדי שלא ירגיש מרוח

להגדיר יציאות מהבית, גם אם קטנות - אם זה טוב לך

לקבוע עם חברות או להתקשר אליהן לדבר קצת - יכול להקל על הבדידות

התנדבות או דאגה למישהו אחר - אפילו משהו קטן כמו הודעת התעניינות בחברה מגויסת אחרת או להכין עוגיות למישהי (אם זה זורם לך), לי ממש עזר כשהצלחתי טיפה להרים את הראש מעבר לעיסוק בעצמי
 

ועל עצמי גיליתי שלפעמים העבודה היא בראש - להבין שכל תקופה ומה שמתאים לה, והגיוני שעכשיו ההתמקדות בבית ובמשפחה היא הדבר המרכזי כרגע, ולא איזה מטרות דרמטיות,

ולפעמים יש תקופות קשות יותר, והן עוברות...

חיבוק יקרה,

זה קשוח!

באמת מנסה למצוא את הדברים הקטנים להאחז בהם ולשנן שזה זמני ויגמר בעז''ה

העניין הוא שכרגע הכי הכי לא בא לי להתמקד בבית ובמשפחה..בדיוק בתקופה שרק מחפשת מימוש בחוץ ומקום גם לאני הפרטי לשי..לא רק כאמא

וזה כאילו הכי לא מתחבר יחד עם מילואים ואמהות במשרה מלאה

אבל כמו שאמרת

מנסה למצוא לזה פינות קטנות...

תודה רבה 

לא הייתי מעולם במצב כזה

אבל תוהה לעצמי אם הייתי במצב כזה

האם ההריון ועצם זה שאת מגדלת חיים חדשים בתוכך יכולים לתת לך כח והרגשה של מיצוי?

כי אני בתקופות של הריון, גם כשבחיים האישיים היו אתגרים (תקופה שבעלי היה עם דיכאון וחרדה למשל) הרגשתי שההריון ממש נותן לי כח והרגשה של

גם אם אני לא עושה כלום משהו טוב מאוד קורה ותיכף יהיה פה בבית תינוק חדש, התחדשות, שמחה

אבל זה עוד רחוק לי יש לי עוד 4 חודשים

כן כשנודע לי שזה מין שונה ממה שרציתי מיד קניתי מלא בגדים מתוקיםםםם ויפים בכוונה מראש- כי ידעתי שישמח אותי רק להזתכל בהם מדי פעם בתקופה הזאת כדי לקבל כח..שיש משהו טוב ומתוק שמחכה לי אחרי בעז''ה

אבל זה קצת קשה לי להיות רק בזה כי בסוף זה גם לעבור את השלישי האחרון ברובו לבד בתפקוד מעל הכוחות  ואני עם סימפליוזיס..אז ..

זה יכול להיות קורס מעשי כמו סריגה/ תפירה/ קונדיטוריה/ אומנות.

וזה יכול להיות בתחום הנפש ומילוי רוחני.

יש המון אינטרנטיים, כך שאת עם התינוק

ויש גם באזורים שונים בארץ.

שבא לך לעשות?

איזו התנדבות שתמלא אותך ותאפשר לך לצאת מהבית לפגוש אנשים?

ועכישו נח לי להרפות קצת..כ

כי גם אין לי זמן ופניות לזה

וגם אני עם תינוק וילדים כל היום אז קשה לפנות זמן מעשי

אז אולי קורסים דיגיטליים יהיה רעיון טוב

ובאמת, לדעתי זה גם עניין של תקופה שתעבור בעז״ה

יש עלייך הרבה. הגיוני שזה גם דכדוך מהמצב

באלי להגיד שעצם זה שהגדרת את הדברים כ"כ מדוייק

זה כבר חצי מהדרך

את יודעת מה מפריע לך ומה את מחפשת

כותבת לך וגם לעצמי

כי גם מוצאת את עצמי הרבה פעמים בריק הזה

שיש לו סגולה למשוך את הכל אליו 

כאילו זה לכל החיים

דברים שאני חושבת שאולי יעזרו--

את יכולה להמשיך לשאול את עצמך מה בדיוק חסר לך

לפתוח דף ריק ולמלא אותו בכל מיני רעיונות מעניינים

גם אם לא מציאותיים

לגרות קצת את היצירתיות ואת הרצון שלך (זה חשוב השלב של הרצון- כי זה יוצר את התחושה של המשמעות.. מול לעשות משו סתם כי משעמם לי)

מה אני אוהבת לעשות- מה משמח אותי- מה מרחיב לי את הלב- במה אני טובה

זה יכול היות משהו שאהבתי לעשות פעם 

אבל ממש לא חייב

ואחרי הרשימה לנסות לבדוק מה את כן יכולה להכניס ללוז שלך היום

אני מסכימה שלבחור קורס דיגטלי שמעניין אותך יכול להיות ממלא

אפשר לחזק קשר עם איזה חברה- לעשות קביעות של מפגש או לימוד ביחד

אם יש לך אפשרות למצוא סידור לתינוק ליום אחד ולצאת לאיזה לימוד/ סדנה פעם בשבוע

לדעתי זה יכול להיות ממש מרענן ומעניין וכיף לפגוש חברה סביב נושא שאת אוהבת

יש מדרשות עם ימים פתוחים לנשים

יש היום כל מיני סדנאות כאלה של כמה מפגשים- תנועה- גוף נפש- יצירה - קרמיקה וכד' לימוד של נושא מסויים ועוד ועוד...

אל תוותרי לעצמך באמת אם יהיה לך טוב בפנים ותהיי בגדילה ובהתפתחות כל הבית ירוויח

ונותן מקום למעבר שבתוכינו

תחשבי אם מדבר אליך איזה תחום של יצירה סתם לעשות לעצמך

ציור- צבעי מים- פנדות  - אקריליק

סריגה מקרמה

פיסול

לא מומחית בתחום אבל אותי זה תמיד משמח 

ממש חשוב לעורר מודעות לזה.

תודה רבה!

חיפוש עבור שוברת שתיקה - בין הזמנים

סיפור חשוב שמעלה המון מחשבות

זה אמנם סיפור ממש חשוב אבל מבחינה ספרותית הוא לא מספיק סיפורי, הוא כתוב לפעמים כמו תיאור או דיווח.

הוא גם די קצר ולא באמת נכנסים לעומק עם הדמויות.

בקיצור לא מאמינה שזה יצא כספר

אבל תמיד יש הפתעות

אני מרגישה שמה שמפיל אותי זה

למה דווקא אנחנו

כשרואים כמה מיעוט עוד מחזיק בנטל כרגע וכולם סביבי חיים כרגיל ועוד עסוקים מכדי לעזור

אבל כשמסתכלים על זה מזווית אחרת

תנכי''ת כזאת שמי שלוקח חלק והכנס למים גם נכתב בדפי ההיסטוריה של עמ''י ומהווה דוגמא לכל הדורות הבאים מה זה מסירות נפש ואמונה בה'

אז וואלה בשביל זה יש לי כח להתאמץ ולהיות.

זה לא פוטר אחרים ולא עונה בשעל על הקושיות של למה אחרים לא

אבל זה מעצים אותי מבפנים וגורם לי שמחה למרות הקושי

שאנחנו נלך ולמה דווקא אנחנו

אנחנו מתיצבים ברגלים

לרגע לא חושבים להגיד למה אנחנו

לא צריכה הקדשות או חיזוקים

אנחנו נמשיך כי זה מה שצריך לעשות

אבל לא מוכנה לנרמל סיטואציה של חלוצים או נחשונים

אנחנו כבר מזמן לא בסיטואציה הזו

אנחנו כבר בעיצומה של קריעת ים סוף

נחשון כבר עמוק במים

ומאחוריו כבר רוב עם ישראל

באווירת הדימוי- מבחינתי מי שנשאר מאחור וצועק 'נמות ולא נתגייס'  הוא כבר יותר קרוב לערב רב...

(סליחה קופצת לרגע... לא אישי מולך

פשוט עייפתי)

כל זה רק לגבי הערב רב... חיבוק גדול!

גם לי יש סיטואציות או אמירות שמקפיצות אותי רגשית..

אז מכירה את זה

זה מרמור לא מעין רעב

מכאב

ממשא כבד וממושך

ובודד להחזיק אותו לבד

אני נוסף לאמירות מחברות של-

יש כאלה שיכולות ומסוגלות..אני לא..מה לעשות...?!

ו- אמרתי לו שלא ילך מה איך אשאר לבד עם כל הילדים?

גם המשפחה לשי רק ביקורתית עליו למה הוא הולך ולמה נוטש אותי לבד ויש לו אחריות והוא לא חייב ולמה מתנדב והז מיותר  וכל מיני כאלה..

ומולם צריכה לשכנע אותם למה הוא הולך

וחוזרת הביתה מתפרקתת

כי בלב....

מי רוצה בכלל שילך. גם אם זה חשוב.

כבר אין כח .נגמר.

ומי בכלל מסוגל ...?

סתם שיתפתי כי הבנתי אותך.

ומותר❤️

זה המציאות שמעצבנת

לא את

מתאים ממשקל 3.5 קילו (כמעט מלידה, בכל מקרה עד גיל שישה שבועות פחות מומלץ מנשא, ועד הגיל הזה בדרך כלל מגיעים למשקל 3.5 קילו).

קניתי יד שניה דרך קבוצת 'חיבוק הבד' בפייסבוק (יש שם פעם בחודש פוסט יד שניה).

התנסיתי איתו קודם כשלקחתי ממישהי שיש לה גמ"ח מנשאים, והיא גם נתנה לי הדרכה איך לקשור אותו (על הבטן, על הגב, וגם על הצד. אני השתמשתי בעיקר בקשירה על הבטן או על הגב).

כי זו תקופה של משכב לידה, אז מומלץ כמה שיותר לנוח. ומנשא לרוב גורם להסתובב יותר עם התינוק, להרים עוד דברים בנוסף למשקל שלו, וזה פוגע בהחלמה של רצפת האגן לאחר הלידה.

לגביי - מכירה את הנוהל

חשבתי יש משהו גם לילד

מבינה שלא מומלץ, אנסה באמת כמה שפחות

אבל יש רגעים שזה ממש נצרך

אני מאוד מרוצה ממנו והוא בשימוש מגיל לידה עד עכשיו, הילד בן 8 חודש

כן אני מרגישה שכל שהילד גדל הוא כבד לי יותר

עלה באזור ה 80 שקל.

גם @רוני_רון

קנתה אותו, כדאי לשמוע גם את חוות דעתה 

הציל אותי!!!

קרוב ונעים...

אני כבר לא משתמשת בו.

אבל עד חצי שנה היה לי מאוד מוצלח.

https://www.amazon.com/-/he/%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%90-%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-AirMesh-%D7%A9%D7%9C-Momcozy/dp/B098X8WS7Y?th=1&psc=1

הערה סופר קריטית

הוא מתאים להורים עד מידה xl-xxl, לא יותר. 

ממש מזדהה עם זה

גם אמא שלי יכולה להפגע עד מעומקי נשמתה אפילו שהפכתי את כל העולם בשביל להתחשב בה...

ממש מרגישה לפעמים שהולכת על ביצים בשבילה...

לא רק אני גם שאר האחים שלי.

ואז שנפגעת אין לי כבר טיפת סבלנות וחשק אליה.

אין לי מספיק תובנות חוץ מללמד את עצמי שמה שהיא נפגעת זה שלה ולא של אף אחד אחר.

כן למדתי פחות לשתף אותה בכללי בתכנונים שלנו...

אני או שלא אומרת כלום ואז מפתיעה אותה ברגע האחרון,או שאומרת משהו כללי לא מחייב,

ולוקחת בחשבון שהיא תפגע כל פעם מחדש...

ואני חושבת שזה ממש חכם ששלחת את בעלך לדבר איתה,סביר להניח שמולו היא תהיה יותר עדינה ומאופקת מאשר מולך.

אני ממש מבינה את התחושה הזו.

וזה ממש מתסכל....

מתארת לעצמי שזה מתבטא בעוד מלא דברים שונים מולה וכל פעם מחדש אתם יוצאים בבאסה.

💓

לא קל לי. ומנגד המשפחה הנורמלית של בעלי שאיתם אני נהנית לבלות כי כיף זורם בלי סיכסוכים בלי עצבים. חמותי אישה חכמה ונוחה ודנה את כולם לכף זכות. לא מתערבת ומפרשת לטובה..  אני כבר לא באה לאמא שלי שבתות. היא קורסת ועצבנית מלארח ומוציאה עלינו עצבים אז מיציתי. אמרתי לה שתבוא אלי.

היא לא רוצה. אין לי כח אליה. תודה שוב

מזל שאנחנו לא באים לסבתא הרבה אחרת היא היתה חושבת שאנחנו ילדים ממש גרועים כמו שהיא חושבת על הבני דודים שלנו....

ותאמיני הבני דודים הללו ילדים ממש טובים רק מה

הם ילדים🤷‍♀️.

ואיזה כיף לך שיש לך צד שני של בעלך.....

לנו אפילו את זה אין,חמותי נפטרה וחמי אדם קשוח מאד,הילדים אפילו לא מוכנים להיות בקרבתו.אין לו בשבילנו מקום בבית שלו,וכשהוא מגיע אלינו לבקר הוא מגיע כשהוא כבר עצבני...תוסיפי קצת רעש נןרמלי של ילדים ובכלל קיבלתי פיצוץ.

אני כל הזמן אומרת לבעלי כשהוא לוקח ללב,עכשיו זה הזמן שאנחנו בונים את המשפחתיות שלנו את האוירה שלנו,אין לנו צורך באחרים.

💓

מזה שלא הזמנתם בחמישי בצהריים

זא גם אם לא הייתה יכולה להגיע בגלל קטניות וכו, או כי לא היה מי שיביא אותה, אולי לפחות הייתה רוצה שיזמינו אותה

לפעמים יש להם ציפיות מעל ההגיון

אבל היא במלון. יש לה 3 ארוחות. חצי שעה מרחק נסיעה. מה היא רוצה ממני????

מחפשת להיעלב. רגישות יתר או זיקנה שקפצה עליה 

אני במשך שבועיים לפחות אחרי לידה לא תפעלתי את הילדים בכלל. אחר כך חזרתי לזה לאט לאט בהדרגה, כשרק אחרי חודש וחצי בערך לקחתי ילדים לגן.

במשך הזמן הזה בעלי תפקד עם הילדים (ובלידות האחרונות הגדולים עזרו עם הקטנים).

תקראי באינטרנט על משכב לידה. במשך חודש וחצי אחרי לידה (ואחרי קיסרי עדיף חודשיים) האישה אמורה *לנוח*. וגם אם הבית והילדים יתפקדו פחות טוב בזמן הזה, אסור לוותר על זה, כי אחרת התפקוד המתמשך העתידי שלה עלול להיפגע.

הרבה מזל טוב והרבה כוחות!

אין לי גדולים רק היא.. בת כמעט 6

בעלי נהג יוצא כבר ב 05:00-06:00 ולא יכול להתחיל מאוחר.. לא לשלוח ככה הרבה זמן לא ידליק להם נורה אדומה? 🥺

הייתי דוחה את זה ...

בכל אופן, רק לשבועיים להסחב עם ניו בורן והליכה לגן נשמע לא תואם ליולדת בכלל :/

אין שכנה משו? מקסימום מונית הלוך חזור...

ואת החיסון של גיל חודש מלכתחילה מעדיפה להתחיל לקראת חודשיים שהתינוק יתחזק יותר.

וגם לא בכוחות סתם להסחב אחרי לידה

להשקל אפשר בקופ''ח אם קרוב לך

וגם לא חייב בעיני אם עוקבים אחרי טיטולים רטובים ובכללי יודעים סימנים להנקה טובה

ווממלאה טיטולים, אין צורך ללכת.

ואם את לא בטוחה שאפשר לשקול גם בקופת חולים (אם זה יותר קרוב). הרבה יותר גמיש.

לכן כתבתי גם לראות שהיא מתמלאת

בגיל שבועיים תינוק שעולה במשקל כבר צריך להיות טיפה שמנמן, בכל אופן יותר מאשר בלידה.

ובכל מקרה אפשר וכדאי לשקול בקופת חולים. בטח אם ממילא הולכת היום לרופאת ילדים הטפ"ח ממש מיותר.

באיזה גיל זה היה? 🥺

דווקא היום היא לא אוכלת יותר מ 30 .. התחלתי לדאוג 

גיליתי כי בבי"ח שקלו ודי נבהלו מהירידה הדרסטית במשקל... ואז בשקילה נוספת נשאר אותו דבר, עשו בדיקת דם וראו התייבשות (נתרן גבוה) וסוכר נמוך... 

וכך גילינו לשון קשורה🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️

בהמשך יש מדדים להנקה יעילה

שומעים את הבליעות

תינוק חיוני בזמן ההנקה-לא ישנוני.. ורגוע אחריה

טיטולים מלאים

רואים גם שעולה במשקל בבגדים

מספר הנקות מסוים ביום

משך ההנקה וכמה היא יעילה

קיצר כדאי ללמוד את זה להכיר

וגם לשקול מדי פעם זה מצוין..אפשר גם בקופ''ח

ממש לא נראה לי שיפריע למישהו אם היא לא תגיע כמה ימים. שום נורה אדומה. אז את הדאגה הזו תורידי.

מה שכן, עדיף שתמצאי דרך לשלוח אותה, גם כדי שתהנה לה שגרה ועניין, וגם כדי שלך יהיה רגוע יותר.

מצטרפת להצעות למצוא עזרה לפחות לשבוע שבועיים, אולי יש נערה או בחורה שיכולה לעזור בבקרים בתשלום? 

אם כן אז אין סיבה שזה ידליק נורה אדומה

בעיניי יש שני פתרונות (כי בשביל הילדה כדאי שתלך לגן וגם בשבילך, כדי שתנוחי):

1. שבעלך בשבוע-שבועיים הקרובים יצא מאוחר יותר מהבית וייקח אותה.

2. שתבקשי משכנה או מאמא של ילד אחר בגן שתיקח אותה בבקרים ותחזיר אותה בצהריים. רוב האימהות יעשו את זה בשמחה!

ובקשר לטיפת חלב - ממש אין לחץ ללכת עכשיו!

ואם התינוקת השתחררה במשקל תקין, גם לדעתי אין לחץ לשקול אותה... (רק לשים לב שהיא אוכלת טוב, וממלאת טיטולים) אם בכל זאת צריך לשקול אותה, אז אפשר לחפש מישהו שיש לו משקל תינוקות ולשאול ממנו.

אם אני זוכרת נכון עוד לא עבר חודש אפילו

את מסוגלת ללכת ברגל בכלל את המרחק הזה? אולי תסעי במונית?

נהג אז יוצא ב 05:00-06:00

לא יודעת אם אני מסוגלת.. אני יודעת שאין ברירה.. יש לי לקחת לגן ומשם לטיפת חלב🤦🏻‍♀️ אני ממש אבודה פתאום 

יקרה

אישה פחות משבועיים אחרי לידה

לא הולכת לבד עם 2 קטנים מרחקים ברגל..נקודה.

צריך למצוא פתרון לשליחה לגן של הגדולה

נערה בתשלום שתקח אותה / שכנה או הורים של ילדה מהגן וכו

ולמחר לטיפת חלב- מונית הלוך ושוב.

אין אופציה אחרת

וזה שאת חושבת שאת אמורה לעשות את זה ברגל ולבד זה טעות בסיסית 

תדחי את טיפת חלב ותקבעי לאחהצ כשבעלך יהיה איתך

לגן את צריכה פתרון אחר

תשבי עם בעלך לחשוב מה עושים כדי להתנהל בצורה יותר שפויה ולחשוב איך אפשר לעזור לך

את יכולה לבקש עזרה מחברה/ שכנה, אפילו להציע תשלום אם לא נעים לך ליפול על מישהו. או אפילו לצאת איתה עד לאיזה צומת קרובה ומשם טרמפ.

בהצלחה!!

לק"י

או כמה פעמים בשבוע?

ובשאר הימים (ובאיסוף) למצוא מישהי בתשלום?

ולהיעזר במוניות בזמנים שאין סידור.

ולגבי זה שאת בקושי ישנה, תכינו לגדולה אוכל מהלילה, תלבישו מהלילה. ובבוקר שאין מי שייקח אותה מוקדם, לא נורא אם תלך גם בתשע לגן (תגידי לגננת מראש שזה המצב בעקבות הלידה). תשלחי לגן ותחזרי לישון. ככה תוכלי לישון עד שמונה לפחות.

לטיפת חלב הלכתי תמיד בגיל חודש לחיסון הראשון.

אם את יודעת לזהות הנקה יעילה, והתינוקת רגועה וממלאת טיטולים, בעיני זה בסדר.

קוראים לה שעון ודף ועט!!

עובדת מדהים! (אלא אם הדיו נגמר...)

האפליקציה של מכבי להריון ולידה ממש נוחה לתזמון צירים.

לא חייבים להיות במכבי בשבילה

לי היה בהריון האחרון צירים רק באזור הנרתיק

משהו הזוי, וכואב ממש. לא יכולתי לישון ככה לילות שלמים

בגב בבטן לא כאב

אבל למטה כאבים חזקים ממש

ככל שהתקדם ללידה כן התחיל לכאוב בגב ובבטן התחתונה

בשורות טובות❤️

יש לי 7

אם הייתי קונה היום הייתי קונה 10 קילו ;)

לק"י

משהו עם המנוע.

יכול להיות שיש מכונות ספציפיות שכן מומלצות או שזה השתנה מאז שאמרו את זה.

אלו שבגרמניה/פולין- הכי טובות

קוריאה- טובות

טורקיה- סביר

סיניות- עדיף שלא

גם בוש לדוג יש שמיוצרות בגרמניה ויש בטורקיה

על חלק כתוב...

אבח אם את מסמינה און ליין- תתקשרי לחנות לפני ההזמנה

הייתה לנו בוש מטורקיה שלא הפסיקה לעשות בעיות. אחרי שנה חברת האחריות על המכונה החליפה לנו לדגם גרמני.

וכמה שיותר ק״ג.

בהצלחה

הייתה בסדר.. די אדישה..

נתנה משחות אבל לא מאוד פירטה גם כששאלתי..

וממש כדאי לכם

לדעתי עכשיו זה העונה הכי מומלצת בשנה לטיולים!

היו בעיקר בחורי ישיבה במסלולים...

וממש לא עמוס

ישנו קמפינג בחוף נשים של כינר והיינו שם לבד

הכל ירוק ומהמם, המזג אויר מושלם, בלי בעיות צניעות (איפה שאנחנו היינו לפחות), והכל ריק יחסית.

כן היה מקום אחד שבאנו והיתה קבוצה גדולה של בחורי ישיבה במים, אז הרגשתי לא נעים להיכנס למים. אני נשארתי בחוץ עם הקטן שלא רצה להיות במים, ובעלי נכנס למים עם הגדולה יותר (היתה אז בערך בת 4 או 5, אז היה בסדר...).

כרגע 5 ילדים בחדר קטנצ'יק (מיטת קומותיים, מיטת מעבר נפתחת לעוד 2 ועריסה)

ובדרך לילד 6 בעז"ה....

בחדר שלנו גם אין מקום לעריסה- אמרתי לבעלי שאולי נשים את התינוק באמבטיה... חחח...

זה מתסכל כי כמה שמסדרים- יש בלאגן.

וכמה שרוצים לפעמים להפריד בין הילדים- אין לאן להפריד.

והחפצים שלהם.... ושלנו...

ואני נמנעת מלקנות דברים כי אין לי מקום אחסון.

אנחנו חושבים כן לעבור לדירה גדולה יותר. אבל ההלבטות היא על אזור וקומה ולכן זה רק בדבורים...

(כבר לפני הלידה הקודמת דיברנו על זה ולא יצא כלום)

בינתיים אני מתכננת לי את בית חלומותי- לפחות שם יש מקום לכולם... (קריצה)

זה חיים אחרים

לילדים יש מרחבים להתפזר למשחקים ולא להיות אחד בתוך השני.יכולים להזמין חברים

אפשר להרגיש שפיות ושטח פנוי לפעמים

יש להם פרטיות ובכילאים גדולים יותר צריך קצת לפעמים

לא מדברת על חדר לבד לילד

אבל כשיש מרחב בבית

זה עולם אחר

גם מצד בלגן לא כל דבר קטן מרגיש שהבית הפוך

מהחוויה שלי

כשתעברי לבית גדול

לא תביני איך שרדת עד כה בלי🫢😉

בהחלט המתבגרים מתלוננים.....

וחופרים על מעבר דירה..

שוב אבל .

יש מלא הוצאות ב"ה.

וזה יוסיף הוצאה של כמה אלפים בחודש

אני יצטרך משרה מלאה,

שזה אומר אמא הרבה יותר עצבנית,בלי סבלנות...

קשה לי לעבוד משרה מלאה.

בעלי משרה מלאה אבל זה לא יספיק לשינוי.

השאלה היא האם המרחב יעזור?

אולי העצבים קשורים לצפיפות?

לא יודעת

מתוסכל מחוסר החלטה

אני אוהבת ללכת על בטוח.

אתם סוגרים בסדר את החודש? מהמם!!!! שימו כסף בצד וכשתראו שיש מספיק- אז סבבה. אבל לא על גבי הכסף שיש עכשיו שצריך אותו לשוטף.

עוד סוד:

אנחנו בבית גדול אחריי שהייתי בבית קטן, חשבתי שיהיה יותר קל.

בפועל:

פי 3 חדרי שרותים לנקות ולשמור על סדר

פי מאה איזורים מבולגנים וחדרים כל היום לרוץ אחריי הבלאגן שלא נגמר: ב"ה בית עם ילדים..

עדיין יש חפצים שאין להם מקום"- תמיד יש לי כאלה..אשמתי? אולי. אבל זה המצב.

לסגור את החודש??

אנחנו מוציאים יותר ממכניסים.. חיים בסייעתא דישמיא והשתדלות מטורפת.

בעלי רץ אחריי הפרנסה ועמוס ולא פנוי רגשית.

אז בית מהמם וגדול:

בלי נחת בנפש.

הייתי מחר חוזרת לבית קטן, ושמחת הלב.

עדיין

סלון מאוד קטן וחדר להרבה ילדים.

יכול להיות שאני יכולה לשים קצת כסף בצד.

יקח הרבה זמן להגיע לסכום גדול.

גם המחירים עולים כל הזמן.

אבל בנתיים המתבגרים מתלוננים על זה...

למה גרים ככה ?!

זה קטן

מתי נעבור??

הם לא מבינים את ההשלכות של זה שמאפשר עובדת הרבה יותר ממה שאני רוצה זה קשה ולוקח לי מהשמחה והסבלנות.

מרגישה קרועה בין שיהיה להם יותר מרחב,

לאמא יותר בנחת. 

בלי להגדיל אחוזי משרה?

מבחינתי דירת 3 חדרים לכזאת משפחה גדולה זה צמצום של הצמצום אז הייתי עוברת למשרה מלאה אם זה מה שנדרש בשביל לעבור אבל זה סדר עדיפויות

וגם לך הייתי ממליצה ללכת לליווי כלכלי שיעזרו לך לבמות תוכנית שבטווח דל השנים הקרובות תוכלי. לשפר דיור.

..

כל יום

גם אם לא הולכים לטייל בחוץ.

יש היום הרבה דרכים לקבל קרינה, גם ממסכים

וגם מתאורה רגילה.

הקשר של קרינת האור הכחול לנזקי עור, איך מסכים קשורים לזה, ומה אפשר לעשות? - TheDekel

לק"י

ולגבי הצבע של הכינים, אני יודעת שהן בצבע של השיער.

ובהצלחה עם זה!

הילדים שלי לא נדבקים בדרך כלל. אז כשנדבקו, עד שעליתי על זה, כבר היה די הרבה...

אבל הצלחנו למגר בלי חומר, רק סירוקים רבים.

גם התלבטתי אבל היה חייב מה לעשות יש לו מלא שער כהה והן שקופות הכינים שלהם

ואגב- מותר בהריון?

כבר עשיתי אבל להבא שאדע😉

נטלה ומגבות לפסח, ראנר מעוצב שמשמש תחתית לדברים חמים.

לפסח כמעט כל דבר בבית הופך לשימושי כי הרגיל של השנה לא נמצא

וואי אני כל כך לא מביאה מתנות לחגים

יש עוד כמוני או שאני הפאדחנית היחידה?

לפחות בשנים האחרונות אנחנו כבר כמעט לא מתארחים בחגים, אז זה פחות נורא...

היו פעמים שכן הבאתי, אבל בעיקר להורים שלי. חמי וחמותי לא אוהבים מתנות... (לא אוהבים שמוציאים עליהם כסף)

תבנית יפה עם מגבות מטבח או כוס לקפה או ראנר לשולחן

או קערה לסלט או להגשה יש שם דברים מהממים

לסעודת החג

זה מעולה ממש.

מתחלקים בתשלום בין המשפחתות שמגיעות (יוצא מעל 100 למשפחה..)

אצל חמותי זה לא יעבור בגלל אוכל חם על פלסטיק...

כל האחים יחד

שואלים את חמי מה היא רוצה לקבל במתנה

אז תמיד זה משהו שהם מרוצים

פעם קניתי לה מתנה ובמוצאי חג הביאה לבעלי ואמרה שלא צריכה אותה....

אז כבר לא קונה. רק הפעם כי אמרה שצריכה. וזהו. מקסימום אם לא תרצה אקח לעצמי

קחי מתנה, תאמרי תודה ושימי בבוידעם.

לא מחזירים מתנות!

זה לגמרי יכול להיות הריון אבל גם יכול להיות שלא.

מבינה את המתח.

וואלה לא יודעת מה הייתי עושה במקומך🙄

אז ב"ה עשיתי בדיקה היום אחרי שראיתי שאני לא מקבלת וגם ההפרשות שקופות בלי תחושות ועם קצת בחילות ויצאו לי שתי פסים כההים ומהירים! תודה לבורא עולם!

קצת חוששת כי כבר כמה שבועות שלא לוקחת חומצה פוליתובליל הסדר הרשתי לעצמי לשתות 4 חצאי כוסות של יין.. 🙈 ועוד הדימום בניגוב שהיה!

מתפללת שלמרות כל זה הכל יהיה תקין וההריון יהיה קל ומשעמם בע"ה

לא נראה לי שיש סיבה לדאוג.

לא בטוח שיש בעיה עם כמות כזאת של יין, ועוד באופן חד פעמי. והרבה הריונות תקינים מתחילים עם דימום..

♥️

הריון קל בידיים מלאות ושמחות.