פורום הריון ולידה (עמוד 1963)

אני אשתמש בדוגמא שנתת ע"מ להסביר:

לדעתי אחרי כריך וחצי זה ממש מיותר ולא בריא עוד קערה פסטה- כי זה כמות גדולה של פחמימות ריקות.

אם היא עדיין רעבה אחרי 3 פרוסות, ממש כדאי לחתוך לה ירקות לסלט/ אצבעות ירקות ולתת לה, זה משביע מאד ומאד מאד נחוץ לפעילות מעיים תקינה וחינוך והרגל לתזונה נכונה. כדאי גם לשים לב שכל ארוחה תכלול פחמימה, חלבון וירקות. תוספת חלבון כמו חביתה, גם מאד מאד משביעה.

חשוב גם לשלב שומן בריא כגון אבוקדו/שמן זית וכד'.

 

נותנת לה ירקות ללא הגבלה.
להשאר כן להגביל לכמות סבירה- 2 פרוסות לחם גג שלוש, חביתה מביתה אחת, כמות סבירה של כל דבר... ירקות חופשי חודשי זה נהדר
אבל לשים לב שלא להחריג אותה
למשל אצלינו אני מכינה מראש שתי פרוסות לכל ילד. אם מבקשים עוד אני אומרת שנגמר אבל יש ירקות. באמת נגמר וככה זה ברור לכולם

הבן שלי היה רזה עד רגיל
בקורונה העלה 6(!) קילו בחצי שנה!!
בטח להגביל- אבל שהוא לא ירגיש את זה
כמו שכבר הציעו לך- להציע ירקות או חלבונים אחרי ההגבלה של הפחמימות.

זקוקה לכזאת כמות זה עלול לפגוע בה חלילה בעתיד.

יותר כדאי לשלב ירקות מאשר פחממות.

אגב, היא אוכלת ככה 3 ארוחות ביום או רק ארוחנ אחת? יכול להיות שיש ארוחה שהיא מדלגת עליה?

עכשיו אני נזכרת שמשהי סיפרה לי שלבת שלה היו טפילים במעיים והיא אכלה בכמויות כי לא שבעה, למעשה הטפילים אכלו לה את האוכל...

איך היא עלתה על זה? הבת שלי כל הזמן מתלוננת על כאבי בטן אבל הבנו זה משהו שקורה הרבה בגיל הזה, אז לא חפרנו לעומק...

ברפואה אלטרנטיבית דרך טיפול של תדרים, לא יודעת אם עולים על זה גם דרך הקוונציונאלי.
איך היציאות שלה? עושה הרבה פעמים ביום? היא אוהבת יוצר מידי מתוק?

חלקן רכות וחלקן לא.
מה זה יותר מדי מתוק? בטח שהיא אוהבת מתוק, אבל לא נראלי שזה שונה מכל ילד אחד בגילה... מה הקשר למתוק?

יציאות רכות והרבה מידי פעמים זה גם סימן לטפילים במעיים, וטפילים דורשים סוכר אז הילד ירצה מאוד דברים מתוקים... קשה לדעת בדיוק כי יש כאלה שבנטייתם הטבעית תמיד נמשכים למתוק..
כדאי בתור התחלה להוריד לה כמה שניתן סוכרים וקמח לבן, ובמקביל לערוך בדיקות.
עברתי את הסיוט הזה עם אחד מילדיי כשהיה בן שנה וחודשיים, לקח בערך חודשיים להתאזן מחדש. אבל לא אומרת שזה המצב אצלכם, אצלינו זה היה מקרה די נורא שהטפילים החלישו את המערכת החיסונית, והילד היה חולה בוירוסים שונים כל שני וחמישי, וזה גרם לאלרגיה ופריחה בכל הגוף... בקיצור, סיוט! אם את רוצה לשמוע מה עשינו, בפרטי- כי זה קצת אאוטניג.

בודקים לפחות חלק מהטפילים

לא ימצאו טפילים למרות שיש טפילים, וצריך לחזור על הבדיקה שוב ושוב.

לחם אחיד פרוס?
אם כן, אז לדעתי זה לא משביע בכלל...
והאמת שגם מלא במרכיבים לא משהו...כולל הרבה סוכר.
אם היא תאכל לחם איכותי יותר היא בטח תשבע יותר ובאמת כדאי לאכול לא רק פחמימות.
קטניות, ירקות, ביצים.

אז גם אם היא תאכל, זה יהיה מאוזן. בכל אופן מהדוגמא שכתבת זה לא נשמע לי תאבון מידי גדול..

להשוות גודל שלה עכשיו לעקומות מהטיפת חלב, האם היא עקבית בהן? או שיש איזה שינוי?
וגם לשתף רופא ילדים יש כל מיני תופעות בגוף בהורמונים וכו וכו, אולי זה עניין של אורח חיים והתנהגות, אבל אולי זה מעבר...
לא אומרת שדעתי היא שזה חריג, רק אומרת שאם את מרגישה שזה חריג אז כדאי אולי גם להתייעץ עם מישהו בעל ראיה רוחבית יותר...

ננסה לחבר את כל העצות פה...

היה לי רק תופעות מקומיות של הפרשות מימיות
בשורות טובות

לי זה נשמע גירוי יתר שחלתי... אבל רלוונטי רק אם את אחרי שאיבת ביציות

אבל התופעות לוואי התחילו אחרי שהתחלתי את הנרות. אחרי השאיבה הרגשתי ממש טוב

מציעה להתיעץ בהקדם עם רופא. לפעמים תופעות לוואי מתחילות רק אחרי כמה ימים.

אפשר להתחיל לנרגיש תופעות של גירוי יומיים לפני הבטא... הנרות ממש לא עושים את זה...

לדעתי תשתי המווווון מים ותלכי להיבדק. באולטרסאונד אפשר לראות אם יש גירוי ועד כמה חמור

לקחתי המון פעמים אחרי כל טיפול ואף פעם לא היו לי תופעות לוואי כפי שתיארת
רק הפרשות.
מציעה שתתייעצי עם הרופא שלך- אולי יציע לך כדורים לתמיכה ולא נרות (לא חסר אופציות)

ועשה לי כאבי ראש וחולשה ממש בימים הראשונים. אח"כ הגוף התרגל והיה סבבה.
מה עשית?
פשוט עשיתי הכי פחות שאני יכולה, בעלי עשה כל מה שהוא יכל במקומי, ואקמול כשהרגשתי שאני לא מסוגלת יותר.

אבל זה באמת עבר לי אחרי ארבעה ימים בערך ואחר כך היה סבבה

שהתופעות חלפו אחרי שלושה ימים.
יום ראשון התחלתי להרגיש כבר יותר טוב.
היום שאני שבוע אחרי שהתחלתי את הנרות אני לא מרגישה משהו מיוחד מלבד הפרשות כמו שציינו בתגובות מעליי.

תודה על העזרה והיעוץ.
ורק בשורות טובות

תודה על העידכון! המון הצלחה ובשורות טובות!

איזו אמא אלופה את! אני ממש נפעמת מהמודעות העצמית.
אין עלייך!!

כמה שנלחמת
וכמה שאת קשובה לעצמך עכשיו
אמא שמחה-ילד שמח!
אל תרגישי רע עם עצמך. באמת שעשית הכל כדי שזה יקרה!
וזה לא יהפוך אותך לאמא פחות טובה ומסורה, את מהממת והילד שלך זכה❤

זה לא מעיד על איזו אמא את.
את אמא מהממת ומודעת.
הבן שלך זכה❤

גיבורה!!
תגדלי אותו בנחת!
לא חושבת שהייתי שואבת. שייקה מדי פעם עד שייגמר.

את אמא מהממת.
וברור שזה כואב , כי רצית ולא הצליח לך, וכי יש לנו רצון פשוט בגוף להניק.
ומותר לך להתבאס

וכדאי באמת להמשיך להציע הנקה בלי להתעסק יותר מדי מה יצא, ורק אם הוא משתף פעולה.
ותהיי מוכנה לזה שיכול להיות שהוא לא ירצה וזה גם בסדר
(אחת היתרונות של הנקה זה החיבור לגוף שלך עור לעור. את זה את יכולה לתת לו בכיף גם בלי כל הבלאגן מסביב. פשוט לשכב איתו מתחת לשמיכה, שניכם בלי בגדים בפלג גוף עליון, ולנשנש אותו בכיף שלכם)

הייתי בדיוק שם, ולא מצטערת לרגע על ההחלטה לבחור בעצמי ובאמא טובה יותר לילד שלי מאשר בחלב אם ובהנקה.

כמה תבונה ורגישות! כמה חכמה ומודעות!!
יש לך ארסנל רחב של כלים ואת יודעת בחכמה מתי להשתמש בכל אחד מהם. כשצריך את נלחמת עד חרמה וכשאת מרגישה בחושים שלך ומסוגלת להישיר לזה מבט בכנות המיוחדת שלך שזה כבר לא משרת את הגור שלך את פשוט עושה את הסוויצ' בראש בשבילו!!!
באמת באמת שאת האמא הכי טובה בשבילו. הבחירות שלך לאורך הדרך מוכיחות את זה בצורה הכי טובה והן אלו שהופכות אותך לאמא שתעניק לו באמת!! את מה שהוא צריך.
חיבוק אהובה💕💕

עשית כל מה שיכולתך, אני זוכרת את השרשורים שלך.
הכל טוב אל תחמירי עם עצמך- אם לא הןלך אז לא הולך.
הכל בסדר… את עדיין נשארת אמא מדהימה!!! 💗
שיהיה המשך גידול קל ובנחת!

תאמיני שעשית את הדבר הנכון ❤
הקטן שלך צריך אמא רגועה ומאושרת..
זה שווה יותר מהכל.

מאמינה שאת עושה את זה בלב כואב וכבד,
חיבוק גדול! את אלופה..

התרגשתי ושמחתי מאוד לקרוא הכל.. עד שתי השורות האחרונות..
נשמע שקשה לך ואת מתאבלת על זה,
מקווה שבקרוב תשתחררי ותהני מהשינוי בחיים.
יש כל כך הרבה טוב בבחירה שאת עושה.
לא פשוט בכלל לוותר על חלום, במיוחד לא אחרי כל המאמצים שעשית.
במיוחד לא אחרי כל מה שקרה עם תהליך הלידה וניתוק החלומות כבר אז.

תעשי לך רשימה מפורטת למה זה טוב הצעד שאת עושה. תאמיני בזה בכל הכח.
ותתמקדי באור ובטוב. תהני מהיתרונות שהבחירה הזאת נותנת לך. תקני בגדים בשבילך ואביזרים צבעוניים ומגניבים להאכלת תמ"ל שיעשה לך תחושה טובה.
תקבעי עם חברה בבית קפה וכל מה שהתקופה הזאת יכולה לפנק, תנצלי את מה שנשאר מחופשת הלידה כמו שצריך.

הרבה אושר שלווה ואיזון בחיים,
יישר כח יקרה!

אני עברתי ממש אבל כשהפסקתי להניק את הבכור בגיל 7 חודשים

אבל הכח שזה דרש ממני והתיסכול פשוט לא היו שווים את זה.

אתן נותנות לי כלכך הרבה כוחות ותמיכה !!! תמיד!!
באמת אוהבת כל אחת ואחת מכן

תודה שתמכתן וליוויתן אותי בדרך הזו..❤️

אמא הכי טובה לילד שלה, היא לא אמא שדווקא מניקה,
אמא הכי טובה לילד שלה היא אמא שיש לה את הכוח לוותר על מה שחשבה שיהיה הכי טוב, ועכשיו מרגישה שלא. זה אמא שיש לה כוח לקחת את הכוחות שלה ולנתב אותם לעשות טוב יותר לנפש שלה,
הילד שלך יכול לגדול מצויין עם תמ"ל!!
והילד שלך יכול לגדול פחות טוב עם אמא חלשה וכאובה נפשית.
ונשמע שאת בוחרת הכי טוב לך ולכל המשפחה שלך.
ותני מקום לכאב, כי איבדת פה חלום שהיה לך, אבל לאט לאט תני מקום לחלומות אחרים.. לשמחות קטנות שיש כל יום עם היצור הכי מתוק בעולם💗

שאת אמא מדהימה ומה שעושה אותך לכזו זה היכולת להסתכל בזום אאוט ולראות שזה לא טוב למכלול!

בע"ה ההזנה של ילדך תהיה בדרך הטובה ביותר ש*את* מסוגלת וממילא זה אומר שזה הכי טוב עבורו ועוברכם כמשפחה....

חיבוק גדול!!

רוצה לשתף שאחרי לידה ראשונה הנקתי 15 חודשים.

אחרי לידה שניה, בגיל חודש וחצי נאלצתי להוסיף מטרנה עם דמעות בעיניים.

ובגיל חודשיים כבר טיפה לא היתה לי..

אבל נהייתי רגועה לדעת שהבייבי שלי ברוגע. כי האכלתי כל שעה וחצי במשך חצי שעה

ובשאר הזמן היה בכי...

המטרנה עזרה בהחלט.

חיבוק ונחת

מלכה.
וזו ודאי ההחלטה הנכונה!
יש חיים חוץ מהנקה והם מחכים לך...
בחיוך
בידיים מושטות.

עשית הכל. הרבה מעבר להכל.

רבע ממך לא עשיתי.
תהיי גאה בעצמך
עשית הכל.
את אמא מלכה! זכה בך🤍

את אמא מדהימה!!
בריאות הנפש שלך לא פחות חשובה.

ומה שכתבת הזכיר לי משהו שקראתי, שנראה לי יתאים לך...
כשאת שומעת את המילה "הנקה" ננעצת לך סכין בלב

גם אני הפסקתי את ההנקה כי פשןט לא הלך ונהייתי חולה כבר מהנסיונות. אז הכי מבינה, עד היום עוד כואב לי בלב לראות מישהי מניקה. בא לי להגיד לך משהו שתבחרי אם זה מתאים לך או לא- לא חייב הכל או כלום, לא חייב הנקה מלאה, כל טיפת חלב שתביאי לו זה מדהים. אני בחרתי לשאוב עד גיל חמישה חודשים כמות פעמים ביום שהרגשתי שמתאימה לכוחות שלי, וכשהרגשתי שזה כבר יותר מדי היתי עם יד על הדופק והורדתי שאיבות עד שזה כבר לא התאים לי והפסקתי. אז אם מתאים לך את יכולה גם להשאיר קצת ולא לנסות להגיע להנקה מלאה.
בכל מקרה, אומרת לך את זה וגם לעצמי, החיוך המבט החיבוק והאהבה זה הדברים שהכי הכי חשובים!!

גם לי ההנקה לא הסתדרה, ולא משנה כמה ניסיתי, והחלטתי שהקשר שלי עם הבת שלי, הבריאות שלה והבריאות (גם הנפשית) שלי הרבה יותר חשובים!
מאז אני הרבה יותר רגועה, עם הרבה יותר כוחות נפשיים ופיזיים לנסיכה שלי, וב"ה היא גדלה ומתפתחת כמו שצריך. וזה מה שחשוב!!

חיבוק גדול גדול!

הפסקתי הנקה בגיל חודש (עד אז שילבתי).
היא מתפתחת נהדר. לא חלתה עד שנכנסה למעון. והמטרנה עזרה לה עם השינה.

ואני רוצה לעודד אותך.
שכל הנקה או חצי הנקה יש לה עדיין משמעות ויתרון נהדר, גם אם כל שאר התזונה היא תמ''ל.
לא בטוח שתתרוקני.
יכול להיות שהגוף פשוט יתרגל לייצר חלב בזמן מסוים ובכמות מסוימת וזה יכול להימשך ככה עד גיל מכובד ביותר.

בס''ד

 

גם כוח הרצון האינסופי שלך!

וגם המודעות והאומץ לבחור 'בחיים' ולשחרר בסופו של דבר.

 

את יקרה ונפלאה. באמת-באמת ❤

להפסיק זה לא פחות מאמץ מלהמשיך.
אלופה אחת.

ותהיתי מה מצב מלחמת ההנקה שלך.
אני מעריכה אותך מאד מאד, גם על מאמציך להצליח להניק וגם על היכולת להחליט להרפות. מאחלת לך שתצליחי בקרוב לחיות בהשלמה ובשלווה עם החלטתך. לכי השקיעי את כוחותיך בתינוק שלך ותרווי ממנו רוב נחת.

כלכך סבלתי מההנקה

והרגשתי כלכך רע ואז בפגישה הראשונה התייעצתי עם האחות מטיפת חלב

והיא אמרה לי שילד גודל עם חום ואהבה והכי הכי חשוב שתהיה אמא שמחה.

וברגע שהפסקתי להניק היה לי הרבה יותר קל.

בע"ה בלידה הבאה! את באמת אמא טובה אל תרגישי רע 

חיבוק!

באמת!
בגלל שהתמודדתי ען אותו דבר.

מעריצה בעיקר בגלל שאת יודעת גם להרפות.
וברור שעשית מעל ומעבר!
וב"ה שיש מטרנה ונוטרליון!

ותחבקי ותנשקי.
ותתחילי לישון.
ותראי שהעולם כ"כ יפה עם התינוקי. וממש לא סובב רק סביב ההנקה.

כמה הדברים שאתן אומרות משמעותיים ❤️

ב"ה
לא מובן מאליו שרק עכשיו את מפסיקה, כמה זמן וכוח השקעת (אני לא מגיבה הרבה, אבל קראתי את כל השרשורים שלך על הנקה)! כל הכבוד, מגיע לך מחיאות כפיים גם על הניסיונות וגם על ההחלטה להפסיק- זה ממש דורש בגרות נפשית להבין שמשהו פוגע בך ובילד ולשנות את ההתנהלות. ממש מעריכה אותך.

אמנם כותבת ללא ניסיון אבל כן יודעת שאמא מאושרת זה כל כך חשוב!
התינוקי שלך יהיה מחובר אלייך ויאהב אותך עם הנקה ובלי הנקה
אל תרגישי רע! בכלל! חוץ מזה שניסית הכל, אז זה לא שויתרת מבלי לנסות (קראתי את השרשורים שפתחת לאורך הזמן לא הגבתי כי כין לי באמת ידע) אבל קראתי עכשיו וחשוב לי שתדעי שאני מכירה ככ הרבה נשים שלא המשיכו להניק והכל טוב! הכי חשוב שתהיי בטוב וככה תעבירי את האנרגיות שלך לתינוקי!

זה נכון שמחכים לזה, זה נכון שאת בטוחה שאת לא תפסיקי להודות על כל רגע.
אבל היי, הריון זה לא רק דבר משמח. זו גם תקופה שמאתגרת אותנו פיזית. הגוף עובר שינויים פיזיים והורמונליים, והוא מייצר חיים בתוכו.
יש לך עוד הרבה חודשים לפנייך להודות על הנס הזה שנרקם בתוכך. אז קודם כל לא לאכול את עצמך על זה.

איך עושים את זה בכל זאת?
מודעים לכוחות שלך.
מה את כן מסוגלת לעשות עכשיו? איך את מרגישה?
ואז מחליטים על משהו אחד קטן שמתאים לכוחות שלך ועושים אותו.
מתאים לך לקום בבוקר ולהגיד ברכות השחר? מצויין.
מתאים לך לראות שיעור בפלאפון במקום סתם סרטים או דברים אחרים? מעולה, אז פעם ביום/ יומיים/ שבוע, מקדישים חלק מהזמן מסך לשיעור.

אבל באמת הכי חשוב זה לחשוב מה את מסוגלת ולהחליט על משהו שמתאים ליכולות שלך כרגע.

ושיהיה בשעה טובה ויעבור בקלות בעז"ה!!!

אני באמת התחלתי לעשות את מה שאת אומרת,
אבל זה רחוק מאיפה שאני רוצה להיות.
אני מאמינה מאוד בכך שהעובר מושפע ממה שאני עושה או רואה וכואב לי אם הוא מושפע מכל ה"שטויות" שאני עושה

אבל כן רוצה לכתוב בקצרה.

בעיני, את מבטאת רצון להיות במקום שונה ממה שאת היום.
והרצון הזה הוא מהמם ואמיתי.
אבל את מרגישה תסכול מזה שבמציאות את לא מצליחה לחיות כמו שהיית רוצה.

ואני חושבת שקודם כל צריך להבין שזו העבודה שלנו בעולם הזה.
לעבוד על המידות כל הזמן, כדי להתאים את מה שאנחנו עושים בפועל למה שאנחנו מאמינים שנכון.
ובעולם הזה, כמו שהוא היום, בעקבות חטא אדם הראשון, יש תמיד פער בין השכל ללב, ויש יצר הרע שמושך אותנו לדברים שבשכל וברצון הפנימי שלנו אנחנו לא באמת רוצים.
וזו בדיוק העבודה שלנו, זה בדיוק הדרך לתקן את העולם, למצוא את הדרך לאט לאט להתקדם לעבר הרצון הפנימי, ולתת לו להוביל אותנו בחיים.

ואני מסכימה עם @השקט הזה שכתבה יפה להתחיל בצעדים קטנים, כל פעם משהו אחד שמתאים להוסיף.
ומוסיפה, שבעיני הדבר הכי חשוב לעבודה פנימית והתקדמות, זה העצירה להתבוננות - אם אפשר, אז להשתדל כל יום. אם קשה, לקבוע יום בשבוע, או אפילו כל ר"ח. אבל מידי פעם לעצור, לחשוב, לכתוב לאן אני שואפת, מה אני רוצה לשנות, להסתכל אם עמדתי בדברים שקיבלתי על עצמי, מה עוד אני יכולה להוסיף וכו'. לי נוח לעשות את זה (או לפחות חלק) בדיבור עם ה' - להודות על מה שהצלחתי, לבקש עזרה במה שעוד קשה לי וכו'.

בהצלחה!

כתבת כל כך יפה, הלוואי והרצון הפנימי יוביל אותי זו לגמרי העבודה שלי בחיים האלה
אנסה ליישם את זה בע"ה מקווה שאצליח
תודה רבה על המחשבה וההשקעה♥️

תודה על כל התגובות! אנסה לאמץ את הרעיונות שנכתבו.

ואמן יגמר השליש הראשון ואני ארגיש יותר טוב ואוכל להרים את עצמי...

 

ואם יש פתרון גם להרגשה המבאסת, לא רוצה שהוא ירגיש ח"ו את הבאסה... הבחילות והעייפות שגורמים לי פשוט לרפיון.

מתסכל כל כך, הלוואי ונעבור את זה ונהיה דוגמה לעובדים הקטנים🙏🙏

גם אני מזדהה, אני ממש לא רוצה למשל להיות אמא מכורה לפלאפון כמו שנהייתי בהריון הזה, ומרגישה כל כך עצלנית לפעמים... לא פתחתי ספר קודש כבר חודשים וברור שהשאיפה שלי היא אחרת והדוגמא האישית שאני רוצה לתת היא אחרת. אבל גם כן הצלחתי, הצלחות קטנות, להתפלל גם כשהיה לי קשה, להיגמל ממשהו, להודות על הטוב

ואיזה כיף שאת בהריון! ממש ממש משמח אותי לראות את זה! תודה על הבשורה הטובה

רק שהיא ילדה ממש עכשיו.
זה מבלבל...
@ציפיה.

להיריון, אלא דברים אחרים.

צעד צעד.

תחשבי, בלי קשר להיריון, כמה קשה לשנות הרגלים. כל הרגל שהוא.
אז בהיריון, כשיש הרבה דברים נוספים שהשליטה שלנו בהם נמוכה הרבה יותר - זה מעצים עוד יותר את הקושי לשנות הרגלים. בין השאר כי הכוחות שלנו הרבה יותר מפוזרים. מופנים לדברים נוספים.

אז התשובה היא לאט לאט. זה באופן כלי עבודה לחיים שלמים. כל החיים אנחנו מנסות לשנות ולשפר הרגלים.

סבלנות וחמלה עם עצמך. לדעתי זה ממש מפתח.

התזונה שלי בתחילת הריון הייתה:
ביסלי,
קרקרים יבשים למות
לחם לבן של ילדים עם ממרח שוקולד
קולה וסודה 2-3 כוסות ליום במקרה הכי טוב
לפעמים פיצה זה היה הכי מזין שלי.

ואני בד"כ ממש אוכלת בריא.

אז... פרופורציות.. את אוכלת בשרי, גבינה, פירות, ביצים- זה ליגה!

עוד כמה שבועות תרגישי יותר טוב ותוכלי להכניס גם ירקות ולוותר על לחם פעמיים ביום.
לכל זמן ועת. כרגע תאכלי מה שאת מסוגלת.
את בטוחה שהדיאטנית יודעת שאת בהריון? יש לך חשד לסוכרת הריון?
למה היית אצלה בעצם?

ואני מפחדת מהכל
וכל הזמן רעבה אז מפחדת שאולי לא אוכלת אוכל מזין מספיק.
אמרתי לה שאני בהריון והיא אמרה מזל טוב, אבל מעבר לזה לא התייחסה.. גם כשאמרתי על זה שירקות כרגע עושים לי בחילה היא הציעה להשתדל כן לאכול ירקות

נשמע תקין לגמרי...
למה בעצם הלכת לדיאטנית?
יכול להיות שבגלל הסיבה שהלכת היא אמרה לך עת מה שהיא אמרה?

אין לי שום בעיה כרגע ברוך השם והלכתי כי באמת רציתי לשמוע אולי יש דרך יותר טובה להעלים את הרעב הזה במקום לטחון לחם.. אבל היא פשוט אמרה להפסיק לאכול ולא נתנה תחליף בריא יותר

בלי לתת לו פתרון.

למשל: תנסי לשלב שקדים/אגוזים עם הפרי. זה שומן מהטבע, וזה עוזר לסוכר להספג לאט יותר וככה שומר על תחושת שובע לאורך זמן.
אם זה לא עוזר, אולי להוסיף גם משהו חלבוני.

בכל מקרה, פשוט לומר לך להפסיק לאכול משהו בלי לתת פתרון - זה לא נשמע כמו ייעוץ מקצועי במיוחד. לא כשאת בהיריון.

לא יודעת מה היא רוצה ממך.
הייתי מחליפה לחם בלחם מלא וממשיכה לעקוב אחרי המשקל.
הארוחות שלך בסדר גמור!
גם ירקות מבושלים פחות זורם לך?

אבל היא לא מחוברת לעצמה

אני בהריונות בהתחלה אוכלת לחם/פסטה/מעדנים/מנות חמות

השיא של הבריאות זה כריך עם גבינה וחביתה

הכל בסדר איתך
עוד מעט השליש הראשון יעבור ותחזרי לאכול נורמאלי.
תעברי מישהי דחוף

איזה מן דיאטנית זו? היא מומחית להריון? את בעודף משקל קיצוני או משהו?
ממש ממש מוזר, אולי את אוכלת קצת הרבה פחמימות אבל קילו זה ממש לא הרבה לעלות
הייתי מתעלמת לגמרי.

אני עליתי קילו 300 ב6 שבועות ואמרו לי שאני יכולה יותר אם רק ארצה
היא מלחיצה!
אני חושבת שאת אוכלת ממש טוב במיוחד שאת עם בחילות
ובצורה מאוזנת את משלבת פחמימה ירק חלבון.. אחותי, תתעלמי ממנה

ולגבי הלחם-

האמת שהכל נשמע דוקא מאוזן ונורמלי חוץ מהלחם אחה''צ- למה לאכול עוד לחם ואז גם ארוחת ערב

מנסיון- ה
בין הארוחות- זה הרגל
אם תרגילי את עצמך לא לאכול או לאכול פחות בין הארוחות הגוף מתרגל

וגם-בין ארוחת צהרים לערב-
לאכול פרי, אגוזים,שקדים, עוגיית קוואקר בריאה, תמרים וכ-ומה

לחם זאת ארוחה בפני עצמה
לא בין הארוחות

כל השאר נשמע לי מצוין

והכל טוב אל תתרגשי ממה שאמרה

אני ביומיום לא אוכלת בין הארוחות, וזה באמת עניין של הרגל, אבל בהריונות לא הייתי מסוגלת. היה לי כאב בטן תמידי שרק אם הייתי אוכלת בפרקי זמן קצרים הוא היה קצת מתפוגג (ואז כמובן מורידים בכמות של הארוחה עצמה, אבל לפי מה שהפותחת כתבה - גם בארוחות היא לא אוכלת יותר מדי).

ולפותחת - דפדפי אותה. זה בסדר גמור להעלות קילו עד שבוע 10. אני הלכתי לדיאטנית בכל ההריונות שלי והיא נתנה לי תמיד דברים קטנים לאכול כדי לא להיות רעבה. לא זוכרת מה בדיוק היא אמרה, אבל בעיקר שקדים וכאלה. ובאמת את יכולה ללכת לדיאטנית אחרת.

ועוד נקודה קטנה - בעיקרוו, העובר מקבל מה שהוא צריך. אם יש חוסר, הגוף שלך לא יקבל את מה שהוא זקוק לו. במצב קיצוני גם העובר יפגע, אבל את ממש לא שם.

זה נשמע ממש דומה למה שאני אכלתי עם סכרת היריון.
כמות הפחמימות מאוד חשובה וקריטית להתפתחות תקינה של העובר! מאוד מאוד חשובה!

אני לא יודעת איזה לחם את אוכלת, אבל בגדול, אני הייתי אוכלת לארוחת בוקר שתי פרוסות לחם קל (אנג'ל 100, עם הדפס כחול) עם מלפפון, חמאה וחתיכת גבינה קשה כלשהי.

שתי הביניים שלי היו פרי ואגוזים/שקדים.

צהרים פחמימה וחלבון בדרכ (בשר/טופו + קטניות בדרכ).

ערב: ביצה עם ירקות ופרוסת לחם, או סחט עם קצת טחינה ופחמימה כלשהי (עדשים, בטטה וכדומה).

בגדול, ממה שקראתי - וקראתי הרבה בקבוצות של סכרת היריון - זה תפריט מצוין. כן, ברור שעדיף ומומלץ לשלב ירק, אבל אם קשה לך, זה בסדר גמור (במיוחד שאת לא עם סכרת, כך שברור שחשוב שתקפידי על ארוחות מאוזנות, אבל זה לא חשוב ברמה של היריון בסיכון).
הייתי מנסה שארוחת הערב שלך תהיה טיפה יותר מגוונת מבחינת הרכב - חביתה ולחם זה פחמימה וחלבון וזה אחלה, הנקודה שלי היא יןתר בהקשר של הפסטה.
אבל מעבר לזה: נשמע שאת אוכלת מצויין, והדיאטנית נשמעת לי לא ממש אחראית. מאוד ממליצה להגיע לאחרת, אם זה אפשרי.

אה, בקריאה חוזרת ראיתי שיש לך סוג של שתי ארוחות ערב (ואולי היא התכוונה שתורידי את הלחם לא מהבוקר). זו *אולי* בעיה, אבל שוב, ממש כדאי ללכת לדיאטנית אחרת.

מה שכן, אם את לא אוכלת לחם מלא, ממש ממליצה לעבור לזה. זה יותר טוב לגוף בהיריון וגם בהקשר הכללי.

אוכלת מגוון. וירקות לא נורא לא קריטי לתקופה שאת לא אוכלת..
הלוואי שהייתי אוכלת רבע ממה שאת מתארת בתחילת הריון שלי.
וקילו זה בסדר גמור אז אין לי מושג מה היא רוצה ממך הדיאטנית הזו

הרגעתן אותי מאוד, אנסה להוריד את הלחם בערב אבל בספק שאצליח בקרוב 😅

כשאני בהריון אני חייבת לחם בערב ובבוקר.אחרת אני אקום מורעבת.לא הבנתי מה רע?

עדיף שתלכי לישון שבעה אחרי לחם מאשר רעבה.

לפעמים בחילות נוצרות מרעב.כשהבטן ריקה.כך זה אצלי בכל אופן.אני כל שעתיים אוכלת.

כי היא אוכלת גם אחה''צ 2 פרוסות וגם בערב-


אבל באמת שהכל בנחת

אולי להחליף ללחם מלא. אם אוכלת לחם לבן.
תשתדלי להוסיף מעט ירקות, בכל אופן את לוקחת פרנטל לא?
כנראה היא מתכוונת שזה הרבה פחימות אבל נשמע יחסית בסדר. זה לא שאת אוכלת קראסונים ובורקסים כל היום

כי את אוכלת ממש ממש בסדר גמור, לא יודעת מאיפה היא הביאה את ההפחדות האלה. ולהוריד את הלחם ומה? לרעוב?
את צריכה לאכול. וכן בהריון עולים במשקל, זה חלק מהחבילה. את ממש נשמעת לי בסדר גמור והדיאטנית קיצונית ברמות.

אבל אני יודעת שיש מודעות שמתפרסמות דרך האתר ויש מודעות שהגוגל שולח לך ולא האתר אז לא בטוח שהאתר אחראי על זה.

זאת מודעה שעולה בלי קשר לאתר.

@בת הרים מצד ימין למעלה יש איקס קטן, אז פעם הבאה שיש מודעה כזאת או משהו שלא מתאים לך (וכמובן שיש לה את האיקס הזה..) תלחצי עליו ותבקשי לא לראות מודעות כאלה שוב (בד"כ יש שם אופציות למה את לא רוצה לראות שוב את המודעה).
מקווה שזה מספיק ברור😅

אבל למה מלכתחילה הערוץ פתוח לפרסומות גוגל שהן פרוצות ככה? לפעמים יש ממש חוסר צניעות.

אם זה חשוב לך את צריכה להתקין חוסם פרסומות, לא האתר אמור להתקין לך.
האתר אחראי על פרסומות שלו, לא של גוגל.

לא האתר מאפשר לגוגל לפרסם אצלו?

כל פעם שהזרקתי הייתי בוכה מכאבים.. שרף לי ממש. אבל ממש בימים האחרונים קלטתי שככל שאני מזריקה יותר בצד, קרוב למותן זה הרבה פחות שורף ולא משאיר סימן להזרקה. ככה כל יום במקום אחא. ממליצה לך לנסות בכל מיני מקומות בבטן עד שתמצאי מקום שלא כואב... המליצו לי לשים קרח על הבטן לפני הזריקה אבל לי אישית לא עזר.. בהצלחה אהובה

אמנם לא מזריקה קלקסן בעצמי אבל במסגרת העבודה שלי מכירה הרבה מאוד שכן. מטיפים שאספתי מהם לאורך הזמן-
- להכניס את הבטן עם הכנסת המחט, להוציא את שרירי הבטן עם ההזרקה.
- להשאיר את המחט כמה שיותר ישרה, לא להזיז כשזה בפנים.
- אחרי שהמחט יוצאת לא לעסות את האזור, זה סתם מגדיל את השטף דם.
- כל פעם להזריק בצד אחר כדי לא ''להעמיס'' על צד אחד יותר מידי.
חוץ מזה אוסיף מעצמי- לזכור כמה אנחנו ברי מזל שחיים בתקופה שיש פתרונות כמו הקלקסן, להזכיר כל הזמן שזה למטרה כ''כ טובה ונכספת. בהתחלה במיוחד להזכיר לעצמך שמתרגלים וכמה שבהתחלה זה יכול להיות מפחיד ומלחיץ זה הולך ונעשה יותר קל בע''ה.
ממש בהצלחה יקרה❤️

באמת חשבנו היום מה אנשים במצבי היו עושים לפני 100 שנה

אנחנו ממש ברי מזל

בהצלחה יקרה. הרבה כוחות גוף ונפש!

בקטנה..
פשוט לתפוס חתיכה בשרנית ולהכניס באלכסון כי זה לא מורגש לעומת זווית ישרה..קצת שורף אבל בקטנה

כי עברתי לידה שקטה וזה מה שהומלץ לי (למרות שלא אובחנה קרישיות).
בהריון הראשון לא ככ כאב לי ובהריון השני רק בהתחלה. זה ממש בקטנה! כל שאר התופעות בהריון קשות הרבה יותר לדעתי.
שמחתי להרגיש שאני מתאמצת בשביל מטרה ככ חשובה.

בקיצור קחי את זה בקלות ואל תדאגי.
כמו שהמליצו, כדאי להזריק כל יום בצד אחר ולחפש את המיקום שפחות כואב לך.

מקווה שיעבור בלי כאבים מיותרים

עידודים ועיצות ימשיכו להתקבל בברכה, בכל זאת יש לי תקופה עכשיו להזריק....

אולי תנסי פעם ככה ופעם ככה ואז תחליטי.

המון בהצלחה! בשורות טובות!

אוף באלי לבכות...

זהבאמת לא כזה מפחיד!
רק הפעמים הראשונות את בשוק.. אחכ את יוצאת מזה וכמו גדולה מזריקה לעצמך. אל תפחדי מזה.. זה רק נראה ונשמע מאיים את תראי באמת שהשד לא כזה נורא.

אחרי כמה פעמים (נגיד באמצע הסבב השני, אז נגיד 3 שבועות בערך, אולי קצת יותר) התרגלתי וכבר העזתי להזריק לעצמי, אבל כשהוא היה בבית הוא היה לידי ועזר לי (הפעם הראשונה שנכנסתי לבד והצלחתי זה כי הוא לא היה בבית ) וכשהייתה לי זריקה כואבת, שמתי קרח לפני, והרגשתי שזה כמו משתק לי את המקום אז ממש כמעט לא הרגשתי, ממליצה לנסות. בהצלחה!

היא לא בהיריון אבל צריכה להזריק כי התגלה לה קרישיות וזנ מסוכן אצלה
ודווקא היא ממש סבבה עם זה,
ויכולה להגיד שזה די נשמע כמו להזריק זריקות הורומונים שאת זה אני חוויתי שנה וחצי והשד לא נורא
רק בהתחלה פעמיים שלוש את נלחצת אח״כ זה זורפ…
הלוואי שלא יכאב לך, בהצלחה… 💗

את המחט כמה שיותר מהר. בזווית של 90 מעלות. רחוק לפחות 5 ס"מ מהטבור.
את החומר עצמו להזריק באיטיות! לא למהר! זה שורף..
אחרי ההזרקה לא לעסות את האיזור.

בהצלחה!

לא נעים, בעיקר נבהלתי בהתחלה אבל עבר לי הבהלה אחרי פעמיים, לא שאני מחכה לפעם הבאה (מגיל מסויים ומספר לידות צריך אחרי כל לידה) אבל סביר.
כמו שאמרו פה, אותי הנחו להזריק כמה ס"מ מהטבור, כל פעם בצד אחר ולא לעסות אחרי.
טיפה שרף אבל עבר מהר, סימנים נשארו כמה ימים ועברו.

ממליצה ממש להיות מלווה ע"י המטולוג,
להמטולוגים יש גישות שונות מגניקולוגים לטיפול בקרישות בהריון וכדאי לשמוע את שניהם.
(ואם הם יהיו מסוכרנים אז בכלל לא יהיו לך ספקות)
ולשאלתך
מזריקה רק במשכב לידה (יותר נכון בעלי מזריק לי ואני עוצמת עניים ומקטרת)
בגלל קרישיות יתר

אמר לי ללכת להמטולוג אבל גם אמר לי מה ההמטולוג יגיד לי אז לא יודעת אם ללכת, בנתיים יש לי תור

אני גם אתחיל מעכב בהריון בסיכון שהרופא אמר שגם ידריכו אותי בענין

אמרתי לבעלי שהוא יזריק כי אני לא מעיזה, ואני ממש לא פחדנית אבל זה הפחיד אותי ממש,

שכבתי כמו לאיודעת מה על המיטה ותפסתי לו את היד חזק וכל פעם שהוא רק תפס את הבטן התחלתי לצעוק, והצדיק הזה פשוט ישב לידי בערך חצי שעה ואמר שאני לא ילדה קטנה והוא לא מזריק בכוח רק כשאני אגיד שכן, פשוט בעל מלאך, ושעה אני אומרת לו שאני לא יגיד לו כן והוא לא מסכים לעשות לי בלי רשות.

בסוף אחר מלא זמן שכבתי עם שמיכה על הפנים ותפסתי לו חזק את היד ופתאום הוא הזריק ובכלל לא הרגשתי את המחט ורק שרף לי כמה דק אחרי אבל ממש נסבל ובכלל אין סימן, ניסינו חפש איפה הוא הכניס את המחט ואין סיכוי

תודה לך ה' שזה לא היה כואב וזה לא מפחיד

ותודה על הבעל המושלם ששלחת לי

ותודה על הקרישיות יתר

ותודה ענקית על ההריון!

ותודה שנולדתי בדור שיש פיתרונות לכלאה דברים

 

ותודה על הפורום הזה ועל הנשים המדהימות שפה!

תדמיני את התינוק כל פעם שאת מזריקה אולי יתן לך כוח

הבדיקה הייתה כולה בגישה בטנית (יודעת שיש כאלה שמשלבים גם וגינאלי אבל זה תלוי בקטנצ'יק שלך ובתנוחה שלו).
הבדיקה הייתה בערך 10-15 דקות שבה הרופא בדק מספר מדדים ואז מיד לאחר הבדיקה קיבלתי סיכום עם הסטטיסטיקות. חשוב להדגיש שאת צריכה ממש אחרי כמה ימים (עשיתי יום למחרת) את בדיקת הדם ההמשכית ולקחת איתך את התוצאות.
אמר לי על מי השפיר, על מיקום השליה וכששאלתי אם זה בן או בת, אמר שלפעמים טועים בבדיקה הזאת בגילוי המין ועדיף לחכות לסקירה.
מרגיש כמו אולטרסאונד רגיל לכל דבר ו.. כמה ימים אחרי בדיקת הדם, מקבלים את שקלול הסטטיסטיקות שבין השקיפות לבין בדיקת הדם.
אני ישבתי קצת עם הרופא לאחר הבדיקה (לחוצה שכמותי), ביקשתי שיסביר לי את הסטטיסטיקות והיה בסדר גמור אז תרגישי חופשיה גם לשאול אותו

עשיתן לי סדר
כן, יש לי תור כבר בעזרת השם לבדיקת דם ההיא ביום ראשון בבוקר
הוא מוציא תמונות כמו בכל א.ס במרפאה נכוןןןן? חח

ואם לא מוציא, תבקשי... פתאום רואים תמוננ של תינוקי אמיתי! מרגש!!!
בהצלחה מחר

עקרונית בבדיקת האולטאסאונד עצמה, בודקים את כמות הנוזל שיש בעורף של העובר. יש טווח תקין ויש ומעליו או מתחתיו זה עלול להצביע על בעיה.
בעיקרון זה מה שבודקים, וזה אמור לקחת ממש כמה דקות.
מכאן זה כבר תלוי ברופא, יש רופאים שכבר יעברו על עוד כמה דברים כמו מיקום שלייה למשל וסקירה של כמה דברים שאפשר לראות בעובר בשלב הזה, ויש כאלה שלא.

בטווח של יום/ יומיים אחרי הבדיקה את הולכת עם התוצאות לבדיקת דם ואחרי הבדיקה ישקללו את התוצאות של הא"ס והבדיקת דם.

שיהיה בהצלחה ובשורות טובות בעז"ה

מיקום שיליה וכו' זה עוד מוקדם לדעת למיטב זכרוני. לפעמים זה וגינאלי לפעמים בטני. כמה דקות. את לא צריכה שום דבר. בהצלחה!

זה בגדול בדיקה שבאה לבדוק האם יש חשש לתסמונת דאון.
בבדיקה בעיקר בודקים את הנוזל שמתחת לעורף של העובר ככל וזה מתחת ל3 זה תקין מעל 3 זה לא תקין.

יש רופאים בבדיקה הזו עושים גם בדיקה יסודית על מה שניתן בשבוע צעיר ככ
יכולה להגיד שהרופא שלי (אני בפרטי) בודק הכל, ידיים, רגלים, מוח, עורק טבורי, עצם האף (מעיד על תסמונת דאון) וכו וכו.
בכללי יש רופאים שפשוט בודקים את השקיפות בלבד וזה נגמרת הבדיקה משהו כמו 10-15 דקות.
בדכ זה רק בטני אבל זה תלוי איך רואים אצלך.
אצלי תמיד בודקים גם וגם אבל אני רגילה לזה- אין לי רחם טיפוסי

לאחר הבדיקה את מקבלת דף מהרופא שרושם לך את הסטטסויקה לתסמונת דאון בשיקלול של הגיל שלך, גיל ההיריון, גודל השקיפות וכו׳
למחרת את חייבת לעשות בדיקת דם לכל היותר ולהביא להם את הדף מהרופא- הבדיקה מהווה את האחוז הסטטסטי לתסמנת דאון לעובר שלך.
*מדגישה סטסטטי בלבד*.

המון בהצלחה יקירה!
בע״ה בשורות טובות 💗

עושה את הב.דם ביום ראשון בעזרת השם
אממ בבטני רואים אצלי היום הייתה לי ביקורת בבית חולים במחלקה שאני מסופחת אלייה ועשה לי בטני

לצערי, לא זוכרת מה, אבל מישהי כאן (עם רקע רפואי, לדעתי) הסבירה יותר בהרחבה על המשמעות.

בכל מקרה, חשוב לזכור שזו בדיקת סקר. כלומר, הם מבססים את מה שבודקים ואת התוצאות על סטטיסטיקות. כלומר, גם מה שיגידו לך זה סיכוי ל- משהו, ואי אפשר לשלול כן או לא.

אני הבנתי גם שיש בהמשך עוד בדיקת דם שמשלימה לעוד כמה אחוזים אבל עדיין נשאר יחס לx
שכחתי את שמה :/

ההגיון שלי אומר שגם אם אני מרססת סנו אוקסיגן לפני הכביסה, הרי בכל מקרה הכביסה עוברת שטיפה עם מרכך בסוף.. אז מבחינתי זה בסדר.. וכמובן שאשים לב אם יש ח"ו רגישות.. וכמובן לא ארסס על בגד בצד שנוגע ישירות בגוף של התינוק ליתר ביטחון..

עם הכביסות שלנו. ועם מסיר כתמים מכל הסוגים. לא רואה בזה שום בעיה, והילד לא פיתח שום רגישות..

והאוקסיג'ן מחמיר לה אתזה.

גם אחרי שטיפה במכונה. אני חושבת שנשאר קצת חומר על הבד בכל זאת...

בכביסה כזו, אני שמה ממנו דווקא ולא מסירי כתמים אחרים.
ויש כביסות שאני לא שמה מסיר כתמים.

ב"ה
כי פעם קניתי ולא הוריד לי את כל הכתמים, כמו הסנו אוקסיג'ן הרגיל

ואמא שלי גם גידלה ככה כמות מכובדת של ילדים בריאים ושמחים ב"ה

ומכבסת לו בנפרד עם אבקה ומרכך לתינוקות.
על כתמים הייתי שמה מסיר כתמים רגיל.. אחרת הכל היה נשאר מלוכלך

לדעת לזהות את הדרך להגיע למיון יולדות!
נקודה חשובה זה לראות שאת מתחברת לצוות ושהמקום נראה לך מתאים ונעים, שהם בסגנון הלידה שהיית רוצה(יותר טבעי, יותר לכיוון זירוז אפידורל וכד')
המלונית הכי לא חשוב.. ולכן זה גם בסוף הסיור.

אז זהו שחברה אמרה לי שבסיור שלה לא זוכרת אם בהדסה או שערי צדק, הראו קודם את המלון ואז דיברו והראו כל מיני סרטים ורק בסוף את חדר היולדות והאשפוז. לכן שאלתי.... אני ממש רוצה שבעלי יבוא איתי אבל לא רוצה שתהיה מריחה ומלא שיווק, כי זה בטח יחרפן אותו.

אבל אני מראש אמרתי להם מתי מתחיל הסיור למחלקות ובסוף היה שוב סיור במלונית למי שרצה בהמשך.
וגם בכללי את יכולה לתאם עם המלונית להגיע לסיור אם זה ממש חשוב לך.

חדר הלידה- מה יש בו? מקלחת, גז צחוק, כדור פיזיו וכד'
צוות המילדות והרופאים- למרות שא"א לדעת על מי נופלים
זמינות אפידוראל
המחלקה- יש ביות? סוגי ביות
התינוקיה- אם את רוצה לכתחילה ואם לא תוכלי ביות
ובסוף בסוף המלונית

תפני לתמת גם למוקד שלהם
למענה יותר מהיר

לא מכירה את הכללים רק את העצבים!
אוףףףף

היא לא יכולה לעשות כזה דבר!! ואם נניח לא היית בארץ או משהו כזה? מקווה מאווד בשבילך שהכל יסתדר מהר!! תתקשרי לתמת

מי היא בכלל..
הייתי מגיעה עד אליהה פיזית

תפני אלייה, ותגידי לה שאת מעדיפה לסדר את זה איתה לפני שתפני הלאה לממונים עלייה...
תיהי מצד אחד נחמדה, מצד אחר קשוחה, ותדברי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים...


זה פשוט חוצפה!!!!!

בכל זאת התינוק שלה יהיה שם...
אין לי רעיון מה כן לעשות אבל אולי ימצא פתרון בלי לשרוף קשרים איתה

הדגשתי שזו חייבת להיות שיחה נעימה...

לא נשמע לי כמו שיחה נעימה
אבל אולי אין ברירה..
בכל זאת כדאי לחשוב על כל מילה מצד אחד להיות אסרטיביים מצד שני לא לרדת לפסים אישיים

כמה פעמים ואין עם מי לדבר
לא ענית בעיה שלך! ניסיתי להשיג אותך מס פעמים זו בעיה שלך
דיברתי עם משרד התמת שביקשו ממני להגיש פניה לפנ"צ.
אם זה לא יעזור אני כבר לא יודעת מה לעשות
אמאלה איזו חוצפה

הייתי מייעצת לך שלא לשים את האוצר שלך שם שנה הבאה כמובן אם יש לך אפשרות אחרת.
מהניסיון שלי, כשמנהלת המעון גרועה, המעון נראה בהתאם.
ואם זו ההתקשרות שלה מולך, מבחינתי זה אומר המון.

אבל האמת שאין לי ברירה לצערי
המעונות מפוצצים, מטפלת הסכימה להכניס אותי רק עד תשעה באב
אוףףףףףףף

לצערי מנסיון בדור שלנו זה פועל את פעולתו...
בהצלחה רבה ובשורות טובות!

שווה לך לנסות.
תכתבי בפירוט את המקרה, ותצרפי את המייל שקיבלת מהתמת שהתקבלתם.
https://www.mevaker.gov.il/(X(1)S(pgyafinoihwqntdl2kvvgm4a))/he/Ombudsman/Pages/ComplaintForm.aspx?AspxAutoDetectCookieSupport=1
בהצלחה!!!!

חושבת שיהיה בסדר להגיג גם שם תלונה למרות שכבר הגשתי בפנ"צ של משרד העבודה?

אבל מאחלת לך רפואה שלמה..
ומקווה שזה כלום ❤

לא זכור לי כאב, גם אני עברתי כריתת חצוצרה.
אם אני זוכרת נכון, המחזור הגיע בערך חודש אחרי. הגיע סדיר לגמרי עד שב''ה היה הריון תקין

נשמע שאתם שניכם צריכים קצת שקט ורוגע בנפרד ואחר כך לשבת לדבר בנחת על כוס קפה😘

מעצבן😔
לפעמים הם כל כך נעולים על הגרסה שלהם ולא מוכנים לשמוע
רוצה לשתף?

איזה קשה זה שמהבנאדם שאת הכי מצפה לתמוך- בסוף לא תומך...

 

אולי תרגעי קצת ותשבי לדבר איתו?

זה עניין שהוא נטו שלי.
ואני מתמודדת איתו למרות מלא קשיים ועוד לא הצלחתי
והוא חושב שהוא וודע הכל ואני לא עושה כלום.
אני מותשת רק מלחשוב על שיחה איתו

אבל ברור שעכשיו זה מציף.... וזה מתסכל!
תנסו באמת לקחת קצת מרחק, אל תעני לו לטלפון, תגיבי לו שאת צריכה קצת שקט ועדיין אוהבת אותו.

וגם-
תודה לך!
אני לפעמים קצת כמו בעלך ;)
ועכשיו מבינה קצת יותר טוב את בעלי בזכותך...

בפועל חותכת עד 3 וחצי-4

גם נקניקיות
ממש מסוכן וילדים לא בדיוק מקפידים לא לדבר בלעיסה אז כדאי להקפיד

אבל אני מלמדת את הילדים לנגוס לחצי כאשר הענב ביד, ולא להכניס אותו שלם לפה. בערך בגיל 4 כבר נותנת ככה בהשגחה, וממשיכה עם זה גם אחרי גיל 5.

ההנחייה היא עד גיל 5. פחות מכך אני לא הייתי לוקחת אחריות כזו.

ילדים לא שמים תמיד לב לצורת הלעיסה שלהם. ולסמוך על כך שלימדנו אותם ללעוס ולחצות וכו' בגיל צעיר זה לדעתי בגדר לסמוך על הנס.

ד"א מאותה הסיבה אני גם לא שולחת אתם ענבים למוסדות החינוך. אני חוששת שישחקו תוך כדי האוכל וכו'.

יתכן מאד ואני קיצונית בדבר. זו אני

גם נקניקיה, בגלל הצורה העגולה יש לזה נטייה להתקע

הבן שלי בן 3 והתלבטתי..
מבינה שאין אפילו מה להתלבט.. מלחיץ..

יש באתר של בטרם רשימה מסודרת
חנק - מניעת חנק | בטרם בטיחות ילדים

פיצוחים יש להם נטייה להתנפח? מה זה אומר? 🤔

תשרי אותה
ותראי שהיא יותר גדולה מאחת שלא השרת

בנות 5 פלוס

אבל אחזור לחתוך אחרי מה שכתבתן..

ואל תסמכי על כמה היא לועסת טוב.
גם אנחנו לועסים טוב ובכל זאת נתקע לנו משהו בגרון לפעמים.
אל תשכחי שענבים זה גם דבר חלקלק שיכול לברוח לה לגרון.

צודקת ממש ממש

ורוחב הקנה מאוד צר.
לכן למרות שאת צודקת שגם לנו המבוגרים זה יכול לקרות אצלם זה פי כמה... :/
רק מחזקת אותך

אם שולחת לבית ספר, חותכת גם לגדולים יותר
לא לוותר על זה, לפחות עד גיל 5. ממש חשוב.

וקניתי בחנות שהייתה זולה יחסית ועם הרבה המלצות (צוציק)
סגרתי את העסקה באינטרנט והם התקשרו אלי בשביל לסגור את האמצעי תשלום
בעזרת ה בסוף חודש שמיני אני אבקש מהם לשלוח אלי את העגלה
והחנות הזאת בכלל בצפון ואני גרה בדרום😅

וגם בדקנו את העגלות שהתלבטנו ביניהם ואז החלטנו איזו עגלת לקנות
בסופו של דבר קנינו באינטרנט כי היה פער של יותר מ500 שקל במחיר בין שתי החנויות

זה כזה בשכונות החרדיות.
אנחנו עשינו משם משלוח ולא הלכנו בפועל..

המליצו לי על:

רהיטי אור, חסדי שמואל, סופר בייבי בגאולה (אני חושבת שברחוב שולאל)

אבל הם לא עושים משלוחים
מה בחרת??

בתלפיות יש אחלה מחירים.

 

זה תלוי בעגלה

אם את מראה להם שם את העגלה במחיר זול יותר (באתר של חנות אחרת) הם לרוב מורידים למחיר הזול..

בסוף הלכנו לחסדי שמואל, היה אחלה שירות לקוחות ומחיר סבבה

היא נמצאת בעזרת תורה

שצריך 3 פעמים ביום, לעצור את החיים ורק לערוב אחרי תנועות.
את לא מרגישה באופן טבעי תנועות?
רק אם לא מרגישים, צריך לעקוב בצורה רצינית...

יש ימים שכן, אבל רוב הזמן לא. ואם מרגישה אז זה יכול להיות תנועה בודדת
ממש צריכה לשבת ולשים לב שזה קורה כדי להיות בטוחה שהוא זז

שזה זמן שהעובר בדר"כ זז וגם ככה את עוצרת מהעבודה.

משהו כמו חצי שעה אחרי

שימי שעון מעורר או משהו ואז תנסי כמה זמן להיות יותר בערנות?
ומעודדת ככל שההיריון מתקדם בד"כ התנועות יותר מורגשות ונהיה יותר קל לעקוב

אבל לוקח לי זמן וזה הפסקה
אז לא יודעת מה הגיוני - להחשיב את זה עבודה?
לא רוצה לעשות גזל זמן למעסיק, מצד שני לא רוצה לעבוד שעה נוספת בלי סיבה כל יום.. גם ככה הימים ארוכים כל כך

ולהיות יותר בערנות לתנועות תוך כדי?

בדיוק מתחילה את המעקבים

בבוקר כשאת קמה תנסי להרגיש את העובר( אני אישית לפני שכמה מהמיטה ממשיכה לשכב להרגיש אותו קצת אבל ממש לא עושה 20 דקות פשוט מרגישה כמה תנועות וזהו.. אחכ בצהרים את יכולה אחרי האוכל להתעסק במשהו רגוע שלא מצריך הרבה ריכוז ותוך כדי להרגיש תנועות.. ובערב
לא הייתי עושה מזה סיפור.
זה חשוב לעקוב ולהיות עירניים לתנועות אבל לאחיות יש נטיה להלחיץ על זה קצת וזה נשמע מורכב אבל באמת שזה אמור להיות תוך כדי ולא לעצור את החיים 3 פעמים ביום..גם אם היית בבית. ואני אישית אם יש יום שהרגשתי חלש או פחות מרגישה אז כן עוצרת ואוכלת משהו מתוק וכו.. ( אפשר אגב גם מים קרים) אבל כל שאר הזמן זה תוך כדי דברים

כמה להיות בלחץ על זה.
תודה רבה!!

תודה גם @זהר מרים על ההרגעה

אולי בהריון ראשון... אבל אחר כך למי יש זמן לשכב 20 דקות??!?בחיים לא..

מבחינתי זה להיות במודעות שאני מרגישה כל יןם תנועות מדי פעם
אם אני קולטת שהיום לא הרגשתי אז אוכלת משהו מתוק ושוכבת או יושבת בנחת
קורה הרבה בימי שישי או בימים עמוסים ועסוקים