ואם כן, זה מחסור רציני?
מה זה התמונה השנייה?
איזה באסה! קיויתי שלא אצטרך לקחת ברזל בהריון הזה.
ואיך מופיעה הבדיקת סןכר?
מה זה התמונה השנייה?
איזה באסה! קיויתי שלא אצטרך לקחת ברזל בהריון הזה.
ואיך מופיעה הבדיקת סןכר?
חסר לי ברזל? 
פה לקצת
המוגלובין 11.9 זה ממש סבבה 😁ברכת ה
השאלה איזה שבוע את.
צריך לתחזק את זה.
וסוכר זה גלוקוז
צריך לתחזק את זה.
וסוכר זה גלוקוז
24פה לקצת
אפשרי לתחזק רק עם אוכל?
גם התוצאה שמעל ומתחת קשורה לברזל, לא?
גם התוצאה שמעל ומתחת קשורה לברזל, לא?
מעל להמוגלובין זה כדוריות דם אדומות1הריון
לפי העיצוב של איך התוצאות מוצגות אני מנחשת שאת במכבי.
צריך לזכור שהאפליקציה מסמנת תוצאות חריגות למצב של אדם בריא ותקין ולא למצבים מיוחדים כמו הריון. שאז הטווח התקין משתנה לפעמים.
בנוסף, ברגע שתלחצי על שם הקטגוריה יפתח לך דף שבו מוסבר מה זה הבדיקה הזאת וכו'. שווה לקרואאת ההסברים האלו לפרמטרים שלא מבינים אותם.
צריך לזכור שהאפליקציה מסמנת תוצאות חריגות למצב של אדם בריא ותקין ולא למצבים מיוחדים כמו הריון. שאז הטווח התקין משתנה לפעמים.
בנוסף, ברגע שתלחצי על שם הקטגוריה יפתח לך דף שבו מוסבר מה זה הבדיקה הזאת וכו'. שווה לקרואאת ההסברים האלו לפרמטרים שלא מבינים אותם.
כן אפשר לתחזק עם אוכלהשקט הזה
אני סביב הערך הזה פחות או יותר מהעמסת סוכר ועד עכשיו (39).
תכלס? לא שיניתי את התזונה שלי בכלל😅
אבל כן משתדלת לאכול בשר, טחינה, עדשים..
ורופאת נשים אמרה לי שברזל מאוכל הוא הרבה יותר טוב ונספג בגוף מאשר תוספים למינהם.
תכלס? לא שיניתי את התזונה שלי בכלל😅
אבל כן משתדלת לאכול בשר, טחינה, עדשים..
ורופאת נשים אמרה לי שברזל מאוכל הוא הרבה יותר טוב ונספג בגוף מאשר תוספים למינהם.
את לוקחת מולטיויטמין?ברכת ה
זה כדאי בכל מקרה, וזה מכיל גם ברזל. וזה מאוד עשוי להספיק לך (לא לכולן מספיק)
כןפה לקצת
לגבי הברזל- הערך ממש תקין בהריוןמתחדשת11
זה לא מחסור רציניאנונימית-אנמית
אבל תשאלי רופא כי אולי כן כדאי שתקחי שלא תגיעי למחסור של ברזל בלידה
הבעיה היאפה לקצת
שהרופא שלי מהרגע הראשון אמר לקחת ברזל, אמר שזאת הוראה גורפת לכל ההריוניות בלי קשר לתוצאת הבדיקות.
אז אני לא שואלת אותו כי הוא יגיד לי לקחת בלי לראות את התוצאות (הוא כבר אומר, אבל אני לא רוצה לקחת)
אז אני לא שואלת אותו כי הוא יגיד לי לקחת בלי לראות את התוצאות (הוא כבר אומר, אבל אני לא רוצה לקחת)
המולטי מכיל ברזלברכת ה
עם ערכים כאלו זה לרוב מספיק.
כדאי לעקוב פעם ב 4-6 שבועות שלא יורד מתחת ל 11
כדאי לעקוב פעם ב 4-6 שבועות שלא יורד מתחת ל 11
זה תקין בעיקרון.מוריה
במקרה דומה לקחתי ברזל של סולגאר. שלא מכיל הרבה ברזל. ולרוב לא עושה בעיות. כדי לא להגיע לחוסר.
מה נחשב חוסר בהריון?פה לקצת
את ההריון והלידה הקודמים עברתי בלי ברזל. באלי גם עכשיו.
והשוואתי תוצאות וזה בערך אותו הטווח כמו אז.
והשוואתי תוצאות וזה בערך אותו הטווח כמו אז.
אני חושבת שמתחת ל11.מוריה
👆מתחת ל11 בדכ ממליצים לקחת כפול וב9 זה כבר עירוי לרובמתחדשת11אחרונה
ביוץתמר לילי
מה אומרת הפרשה צמיגית שיש בימים לפני טבילה.
שהביוץ מתרחש בקרוב למועד שיש הפרשה צמיגית או כמה ימים אחרי.
הסתבכתי לגמרי
שהביוץ מתרחש בקרוב למועד שיש הפרשה צמיגית או כמה ימים אחרי.
הסתבכתי לגמרי
מקפיצהתמר לילי
כמה ימים אחרי בדרך כלליובליתאחרונה
זה לא קולקטיבי ומשתנה מאחת לאחת. אבל בדרך כלל זה מתריע שהביוץ מתקרב. את עוקבת בעוד דרך? מקלונים אולי?
כי אז תדעי כמה ימים זה מגיע אצלך לפני.
כי אז תדעי כמה ימים זה מגיע אצלך לפני.
סיפור לידההההחסוי בהחלט
בהשראת אשכול הסיפורים ההזוים חשבתי פשוט לכתוב את סיפור הלידה ההזוי שעברתי..
הסרט מתחיל הריון שלישי, בשבוע 38 בדיקה שגרתית אצל רופאת הנשים, הכל תקין ב"ה בשביל הספורט היא מחליטה לשלוח אותי שבוע הבא לבדיקת אולטרסאונד.
שבוע 39+2 צועדת בשמחה לאולטרסאונד מתישבת ומחכה בסבלנות לטכנאית. איך שהמתמר מונח עלי הטכנאית- איזה שבוע את?? 39+2? העובר שלך מצג עכוז! ואני- ווואטטטט חשבתי שסיימתי עם הסרט הזה לידה שעברה(עברתי היפוך בלידה השניה שלי)
טוב היא רצה לקרוא לרופאה, ובנתיים עושה הערכת משקל, לא יוצא לה מדויק כי העובר הפוך, אז אומרת לי- הערכת משקל קטנה אל תתיחסי אליה. תכלס הרופאה מגיעה ומיד נותנת הפניה למיון להיפוך דחוף, בכל זאת שבוע מתקדם והמים לא בכמות מרנינה.
מבאס אבל אין ברירה, למחרת בבוקר הולכים למיון לרופא מקצועי שעשה לי את ההיפוך בהריון הקודם.
בבית החולים מתחילים להפחיד אותי באמרות כמו- יש לך מיעוט מים, התינוק לא מספיק גדול לשבוע... לא בטוח שנעשה היפוך, ואם נעשה את נשארת ללדת וכו'- ואני באתי בלי כלום! הילדים במוסדות, אין לי סידור בשבילם, באתי עם תיקיית מסמכים וזהו!
אני עצבנית מתפללת שההיפוך יצליח וישחררו אותי הביתה, לא רוצה ללדת היום 
גם הטכנאית שעשתה את הערכת המשקל אמרה שהיא לא תקינה, אז מה שייך שהעובר לא גדול??
תכלס סופסוף מכניסים אותי להיפוך, כואב רצח, הרופא לא מצא את התנוחה הנכונה והעובר תקוע ולא מסתובב. עד שהצעתי לו פשוט- אולי תגיע מהצד השני, תכניס את היד לכאן ותדחוף את הראש מטה? (צברתי נסיון מההריון השני 
)
השיטה שלי עובדת ב"ה והתינוק התישר למצג ראש סופסוף.
ואז הד"ר אומר לי- אם חלילה תצטרכי להפוך שוב תגידי לרופא לעשות בצורה שאמרת לי, כך יהיה הכי קל..
עכשיו הגיע הויכוח אם להישאר לזירוז או לא, אני ביקשתי שיאפשרו לי הערכת משקל חוזרת ואז נעריך אם להישאר לזירוז
ב"ה הערכת משקל תקינה ומשחררים הביתה!
עובר שבוע מלא בעצבים ובחרדות (מי שעברה היפוך יכולה להבין למה אני מתכוונת) אולי הוא התהפך שוב??
שבוע 40+3 מעקב הריון עודף איזה כיףף
הולכת למוניטור, תקין ב"ה נכנסת לאולטרסאונד ותנחשו מה? עובר במצג רוחב!! וואט דה פאקקקקקק
פה כבר התבאסתי, חזרתי הביתה עם דמעות שוב לעבור את הסרט הזה?? מי יסכים להפוך תינוק בשבוע 40+3 כשהמים גבולים בגבול התחתון??
40+4 בבוקר צועדים למיון, אני מבואסת טיל, לוקחת תיק לידה בידיעה שכנראה לא יסכימו להפוך ויצטרכו לנתח. מה שבטוח אני אצא עם תינוק בימים הקרובים.. הלכו החלומות על לידה טבעית
בעלי מנסה לעודד אותי, לא הולך לו...
נכנסים למיון והאחיות שקבלו אותי שבוע שעבר מופתעות לראות שאני שוב באותו הסרט, לצערי התחזיות שלי מתממשות, אף אחד לא מדבר על היפוך, רק מנסים לתאם שעה לניתוח וכו' פה אני כבר מתחילה לבכות
בעלי הולך לקרוא לד"ר המומחה שלנו (זה שעשה את ההיפוכים הקודמים) והוא כמובן מופתע לראות אותי שוב, בודק ואומר לי- תראי, עקרונית את בדרך לניתוח, בשבילך אני מוכן לנסות להפוך את העובר, אבל בכל מקרה אם אני מצליח או לא, את יולדת היום.
מחזיקים אצבעות ונכנסים להיפוך. כל הקרובים מעודכנים מתחילים לסיים עלי ספרי תהילים...
1.2.3.. ההיפוך מצליח! ב"ה הסיכוי לניתוח נרגע קצת, והד"ר שולח סטזר עדין שיעשה לי פקיעת מים, כדי לקבע סופית את העובר המופרע.
מלא זמן מחכים לסטז'ר בנתיים מחוברת למוניטור, לא יכולה לזוז, משתגע מההמתנה.
תכלס אחרי שעתיים וחצי!! מגיע הסטז'ר, הוא בחור חמוד ועדין אבל מכאיב לי מוות (פקיעת מים בפתיחה אפס זה כואבב)
המים ירדו בשעה טובה, עכשיו יפנו אותי למחלקת הריון בסיכון וממתינים ללידה!!
לוקח להם עוד 3 שעות להוריד אותי למחלקה. וכשזה קורה סופסוף מגיע כבר הערב, אנחנו מורעבים ועיפים ורק מחכים להניח את הראש. במחלקה המהממת אני מקבלת חדר מפנק, כרגע לבד בחדר, יכולה לבחור את הפינה הנוחה ביותר!
סופסוף אנחנו במנוחה, יושבים מדסקסים ומנשנים אוכל של בית חולים מגעיל למדי (שאריות ארוחת ערב מלפני 3 שעות..)
מפה לשם עוברות עוד שעתיים ולחדר נכנסת אישה הריונית, בעל והמון שקיות.. המאושפזת השניה בחדר, נראית חמודה, ב"ה.
בעלי מנסה לנוח קצת ואני מדליקה לי חדשות, אחרי שעה של מנוחה בעלי מקבל טלפון מחבר- בא לך לבוא לאיזה אירוע באזור? ננגן קצת, נשיר ונשמח יתומים.
אני אומרת לו ברוח ספורטיבית- למה לא מאמי, תצא תהנה ותחזור לישון בבית, מילא לא נראה שיש לידה ב24 שעות הקרובות, הפתיחה עדיין אפס, אין שום צירים, אז תצא תהנה ותלך לישון נורמלי בבית. אל תדאג אם יתפתח משהו אני אתקשר אליך.
בעלי מופתע ושמח, גם ככה הספונת שהשאירו לו לא נוחה לשינה.
הולך לאירוע נהנה ומשם לבית לישון
ואני- באשפוז לבד, לא הכי כיף אבל שמחה בשביל בעלי, ההריונית השניה מתחילה לעלות לי על העצבים, או יותר נכון בעלה המשועמם, התישב לו על כסא הגלגלים ומתחיל ליסוע בו מצד לצד בחדר ומידי פעם נתקע במיטה שלי! ואשתו כנראה יש לה איזה ציר או שניים אז כל ציר אני שומעת זעקה חנוקה אויייייי ואז ששששששש ארוך כאילו זה עוזר לנשימות איכשהו. ובכלל החדר נראה כמו מסיבה והשעה 1 בלילה...
אני כבר איבדתי את הסבלנות, קמה מהמיטה אומרת ליולדת ולבעלה- שקט בבקשה, אני מנסה לישון. אתה תקון בבקשה מהכיסא או שתתגלגל רחוק ממני.
ב"ה הבינו את המסר ושתקו ככל יכולתם ואני מנסה להירדם בשארית הלילה שנותרה לי.
ישנה שינה טרופה ומתעוררת מהצירים של השכנה..
ב"ה בשעה 3 לפנות בוקר האחות מתרצה להוריד אותם לחדר לידה, סופסוף שקט בחדר.
שעה 5 אני מתעוררת מכאב עמום בבטן, יש מצב שזה ציר? מחכה לתזמן ואכן כל 20 דקות יש ציר של 10 שניות. טוב זה בטח התחלה של כלום..
האחות מגיעה ב-6 לעשות לי מוניטור ואני שחה לה על הצירים, הם לא כ"כ מורגשים במוניטור אז שתינו לא מתרגשות מזה, היא מציעה לי להיכנס להתקלח, זה יעזור להרגשה הטובה..
אני שואלת אותה- לקרוא לבעלי? הוא ישן בבית, והיא- לא חושבת שיתפתח משהו בשעות הקרובות. זה חלש מידי.
אני מתעודדת ובכל אופן עושה 2 טלפונים לבעלי, מגיע לו לשמוע שמשהו זז, לא?
בעלי לא עונה, ואני רגועה, 5 וחצי בבוקר, אין סיכוי שיתעורר מהטלפון.
נכנסת להתקלח ושם מתחילים הצירים- אני מתזמנת וקולטת שכל 2 דקות יש לי ציר של דקה! פה אני מץחילה לפחדג מתקשרת 20 טלפונים ברצף לבעלי, אין מענה!!! מתקשרת לאימוש מתחילה לבכות לה בטלפון שבעלי לא עונה ויש לי ציר כל 2 דקות, אמא קמה וטסה לרכב, תוך 20 דקות תהיה אצלי, אני מבקשת ממנה להתקשר לבעלי וממשיכה לתזמן צירים, יוצאת מהמקלחת לבד בלי עזרה, לא מצליחה בקושי לתפקד אין מנוחה בין הצירים! מצליחה להגיע לכפתור הקריאה לאחות ואומרת לה באינטרקום- ציר של דקה כל דקה וחצי........ היא המומה למדי מזעיקה אחות חדר לידה (אסור לאחיות המחלקה לבצע בדיקות פתיחה)
ואני ממשיכה בטלפונים לבעלי עצבנית עליו ממש! ומנסה לעשות נשימות שלמדתי באיזה קורסון לפני הלידה (זה עוזר!! נשימות באמת עוזרות!!)
האחות מגיעה, בודקת אותי וצועקת אחות השניה- פתיחה 7 וחצי תעיפי אתה לחדר לידה אחרת היא יולדת כאן. אני עדין לא לבושה אחרי המקלחת, זורקת על עצמי חלוק של בית חולים, שמה מטפחת הפוכה על השיער וכבר מטיסים אותי בכסא גלגלים לחדר לידה שנמצא בבנין אחר בקמפוס... ליד המעליות אני רואה את אמא- היא בהלם רצה אחרי ואני שולחת אותה לאסוף את הפריטים שלי בחדר אישפוז, שיהיה לי איזה משהו בחדר לידה....
מורידים אותי במעלית משא (מטען חורג?!) ומריצים במסדרונות שלא ידעתי שקיימים..
מגיעה לחדר לידה מקבלת אותי מיילדת מתוקה ועדינה, בודקת אותי ואני בפתיחה 9, אני מבקשת בפחד אפידורל, לא חושבת שאהיה מסוגלת לעבור את הלידה בלי. והיא אומרת לי- אני אלך לקרוא למרדים בשמחה, אבל מהנסיון שלי בלידה שלישית תוך דקה את בפתיחה 10, את רוצה לנסות ללדת בלי? את מסוגלת לזה, ואני אשכרה זורמת איתה, לא יודעת מאיפה האומץ- וואלה למה לא, עזבי את המרדים, בואי נלד.
תוך ציר אחד אני בפתיחה מלאה והיא אומרת לי להתחיל ללחוץ ופה באו הכאבים שלא ידעתי שקיימים בעולם הזה, התחלתי לבכות ולצעוק ואמרתי לה שאני לא מסוגלת ולא בא לי ללדת היום בכלל ובעלי לא כאן והכל כ"כ דפוקקק
והמתוקה הזו רק מעודדת אותי ומראה לי איך ללחוץ ומה לעשות ואני לא מסוגלת מהכאבים, מנסה תנוחה אחרת וכלום לא מועיל, פשוט לא מצליחה ללחוץ
היא מציעה לי גז צחוק וזה רק ממסטל אותי ומעצבן אותי ממש, אני רוצה להתפקס בכאב ולעבור אותו, מחליטה שוב לתרגל נשימות ומנסה ללחוץ בכריעה, זה עוזר אבל אין לי את הכוחות ללחוץ. אז נשכבת על הגב ומבקשת מהמיילדת ואימוש שילחצו את הרגלים כי אני לא יכולה לעשות את זה. בנתיים נושמת. לחיצה ארוכה וכואבת מוות והראש בחוץ, הקלה! לחיצה נוספת ותינוק חמים נשלף החוצה עם חבל טבור מסובב לו על הראש 2 פעמים (אולי בגלל זה התהפך כל הזמן?)
השעה 7 וחצי בבוקר-
מניחים אותו עלי ואני מנסה להתאושש מהכאב האדיר הזה, בתוך הבילבול שכחתי לשאול מה זה בכלל (לא בדקתי בהריון הזה, החלטנו להישאר מופתעים) והמילדת צוחקת עלי זה בן מאמי זה בן 
עכשיו כשאני רגועה ומחכה לשיליה שתצא אני שוב מחייגת לבעלי החרפן שישן בשלווה ולא קולט מה עובר על אשתו... יש לציין שאני כבר פחות עצבנית עליו ויותר מרחמת שהפסיד את החוויה הזו......
בעלי כמובן עדיין ישן ולא עונה, אני מתעצבנת ומתקשרת לשכנה- לכי בבקשה לצלצל בדלת, בעלי ישן ולא עונה לי. (לא סיפרתי לה על הלידה, יש גבול לפדיחות)
היא מצלצלת לו והוא ממשיך לישון בשלווה!
9 בבוקר הילד כבר יונק אותי בשמחה, אמא צריכה לחזור הביתה לארגן את הילדים לבית הספר. ובעלי עדיין ישן..
אני כבר מתחילה לדאוג ולדמיין- אולי הוא נסע אלי בלילה ועשה תאונה? אולי קרה משהו והבנאדם מעולף בבית? דמיונות של יולדת הורמונלית...
מתקשרת לגיסתי שגרה לידי, מספרת לה את הסיפור ההזוי, היא על סף הלם, אני מבקשת ממנה בדמעות שתלך ותצלצל לו בדלת עד שהבנאדם יקום ואם זה לא קורה שיקחו מפתח מהשכנה, שיכנסו ושבעלה יעיר אותו!!
וכמובן אומרת לה- אל תספרי לאף אחד, בעלי יתפדח מזה משהו לא נורמלי.
הגיסה היקרה שולחת את הגיס להעיר וכמובן שוכחת את הבקשה שלי לא לספר לאף אחת ומיד מתקשרת לגיסה אחרת עם הפה הכי גדול בעיר ומספרת לה את הכל ( איך עושים אימוג'י רותח מעצבים??)
הגיס הולך להעיר ומצליח בשעה טובה! החרפן התעורר סופסוף ומתקשר אלי- חסויה שלי, סליחה מאמי, מה איתך? את בסדר? ואני-- מזל טוב מאמי, זה בן...
הוא עומד להתעלף ואומר לי- לא נכון, את עובדת עלי.. ואני מנסה לעודד אותו, לא מותק. כבר לפני שעתיים! בן זכר, תתחיל לתכנן את הברית.....
הרבה זמן לא שמעתי אותו במצב כ"כ אומלל, זה כ"כ לא מתאים לו לפספס את הלידה ולהשאיר אותי לבד עם כל זה. הוא מתלבש במהירות שיא ורק מחפש איך להגיע אלי הכי מהר ואני כבר במחלקה אומרת לו מאמי אל תיסע בבהילות, שלא תעשה תאונה. חכה נשמה, תאכל משהו, תתפלל ותצא ברגוע. אני כבר במחלקה, הילד בחוץ אין לאן למהר......
המסכן שמע לעצתי ונרגע קצת, אולי מזה שראה שלא התפוצצתי עליו בעצבים....
תכלס אחרי שעה הגיע אלי סמוק ומבויש ורק מחפש איך לפצות אותי ואני ברחמנותי שכחתי להתעצבן עליו ושכחתי לנצל את הרגע לבקש את כל מה שרציתי
ואו יצא ארוך ממש... תודה למי שקראה עד כאן! היה טוב לפרוק....
תודה לכולן! חיממתן לי את הלבחסוי בהחלט
רוצה להגיב לכל אחת ואחת, הלואי והיה לי את הזמן
הבנתי כי הסיפור לידה שלי הזוי אבל רק מהתגובות שלכן הבנתי כמה
הי כולןבלרינה
אתם יודעות אם מותר לעשות מנגל בחוץ?
למה לא?אשה שלו
לא ראיתי איסוראמאשוני
בכל מקרה החכם עיניו בראשו,
לנהוג ביתר זהירות במיוחד בשעות היום.
בערב לבחון רוחות חמות חזקות יבשות,
שלא יהיה קרוב לצמיחה יבשה וכד'
לנהוג ביתר זהירות במיוחד בשעות היום.
בערב לבחון רוחות חמות חזקות יבשות,
שלא יהיה קרוב לצמיחה יבשה וכד'
בגדול1234אנונימי
יש איסור להדליק אש.
לא יודעת אם זה נחשב
לא יודעת אם זה נחשב
לכן בדיוק שאלתי. האםבלרינהאחרונה
מנגל נחשב לאש
יש עם זה בעיה כשזה בשטח ציבורי, בבית הפרטי אין בעיהמתחדשת11
(במקרה גמאנחנו עשינו, ושאלנו במכבי אש ליתר בטחון)
איך אתן מעבירות את החופש עם הילדים?חלום שיתגשם.
אני בבית עם הילדים לבד, בעלי עובד וחוזר בערב.
היום היה רק היום השני שכולם איתי, עשיתי איתם כל מיני הפעלות אבל הרגשתי שהם לא מתנהגים יפה וגרמו לי לכעוס הרבה, זה ממש מתסכל כי אני באמת משתדלת להיות איתם ולעשות איתם דברים, אבל לפעמים הם רבים ובנוסף הקטן בן שנה וחודשיים ולא מוצאת לו כ"כ תעסוקה..
היום היה רק היום השני שכולם איתי, עשיתי איתם כל מיני הפעלות אבל הרגשתי שהם לא מתנהגים יפה וגרמו לי לכעוס הרבה, זה ממש מתסכל כי אני באמת משתדלת להיות איתם ולעשות איתם דברים, אבל לפעמים הם רבים ובנוסף הקטן בן שנה וחודשיים ולא מוצאת לו כ"כ תעסוקה..
נראה לי כדאי לחשוב על סדר יוןאביול
ואם אפשר, לפעמים מאוד עוזר שיוצאים קצת למקומות מעניינים ...
יש לנו סדר יוםחלום שיתגשם.
וב"ה אנחנו מצליחים לעשות אותו
כל יום מטיילת איתםאהבתחינם
יש לי אומנם 2 קטנים ממש
אבל לא נישארת דקה בבית
הגדול ישתעמם יציק לתינוקת
אין סיכוי.
בריכה, אטרקציות, משחקייה, מעיין שווה
כל יום משהו.
חוזרים הביתה לקראת 2-3 בצהרים הוא עולה לישון, קם משחק עוד קצת בבית, הולכים לפארק, חברים, משפחה...
חוזר הביתה ונרדם כרגיל ב8 וחצי.
הוא שלושה שבועות בסכ"ה בחופש
והיתי איתו בצפון ,בירושלים, ומחר נהיה במרכז בע"ה
עד שיחזור למסגרת....
אבל לא נישארת דקה בבית
הגדול ישתעמם יציק לתינוקת
אין סיכוי.
בריכה, אטרקציות, משחקייה, מעיין שווה
כל יום משהו.
חוזרים הביתה לקראת 2-3 בצהרים הוא עולה לישון, קם משחק עוד קצת בבית, הולכים לפארק, חברים, משפחה...
חוזר הביתה ונרדם כרגיל ב8 וחצי.
הוא שלושה שבועות בסכ"ה בחופש
והיתי איתו בצפון ,בירושלים, ומחר נהיה במרכז בע"ה
עד שיחזור למסגרת....
חחח מזכירה לי את בעליאביול
כל יום רוצה לצאת איתם לאטרקציה...
כמו בעליסמיילי12
ואני עובדתתתת🥺🥺
אמרתי לו זה ילדים קטנים. גם גן שעשועים אחר זה אחלה בשבילם. לא צריך להצפין או להדרים
אמרתי לו זה ילדים קטנים. גם גן שעשועים אחר זה אחלה בשבילם. לא צריך להצפין או להדרים
ואי הכי כיףאהבתחינם
הם נהננים, חוזרים מסופקים ומותשים..
איך יש לך כח? וואו...חדשה ישנה
אני רק יוצאת לגן שעשועים איתם וחוזרת גמורה, למרות שלא עושה שם יותר מידי..
עצם היציאה מהבית מעייפת אותי בטירוף.
בליים לא נוסעת עם 2 קטנטנים לבד.. מלחיץ ממש. איזה כוחות! אשרייך...
עצם היציאה מהבית מעייפת אותי בטירוף.
בליים לא נוסעת עם 2 קטנטנים לבד.. מלחיץ ממש. איזה כוחות! אשרייך...
חושבת מה עדיף ליאהבתחינם
שהם יהיו בבית הגדול ישתעמם ויציק לקטנה בלי סוף
שזה יכול מאוד לחרפן ולהתיש אותי
או לחשוב על זה שזה החופש שלו, וכל מה שהוא רוצה זה לטייל, להתפרק.. ופשוט לצאת איתו...
הז ממלא לו את היום
הוא חוזר עייף מאוד הביתה
ולי זה יותר עדיף וקל.
שזה יכול מאוד לחרפן ולהתיש אותי
או לחשוב על זה שזה החופש שלו, וכל מה שהוא רוצה זה לטייל, להתפרק.. ופשוט לצאת איתו...
הז ממלא לו את היום
הוא חוזר עייף מאוד הביתה
ולי זה יותר עדיף וקל.
אני בלי רכב,אז לא רלוונטיחלום שיתגשם.
אם יש לך אוטו הייתי יוצאת לכל מיני מקומות ממוזגיםאנונימיות
איזה גילאים?מ.א.
מבחינת הגילאים פחות מתאים לי לפרטחלום שיתגשם.
כדי שלא יזהו אותי,
אבל הגדולה בת 6 וחצי והקטן שנה וחודשיים ויש עוד אחת באמצע
בתחושה שלי,מ.א.
בגיל 6 כבר טוב לילדים לקחת אחריות, להרגיש שהם עושים משהו משמעותי.
אפשר לתת להם תפקיד "של גדולים", כמו כביסה או הכנת אוכל.
אפשר לתת תפקיד שיש בו יכולת השפעה מסוימת. למשל: מי שמכין אוכל יכול להיות שותף בהחלטה מה אוכלים.
אפשר לתת בחירה בין תפקידים שונים.
חשוב לשים את הדגש על התחושה של הילד, ולא על מה שהכי נוח לי שהוא יעשה. הכי כיף לי שהם יסדרו את הסלון, אבל משום מה הם פחות עפים על זה... אז הם עושים את זה בכל זאת, אבל אני מחפשת גם מקומות שבהם הם ירגישו טוב עם העשייה שלהם.
באופן כללי, אני מרגישה שהכי נוח לי להפעיל את הילדים. אני מתכננת, אני מנהלת, וזה יוצא כמו שאני רוצה. אבל לילדים טוב יותר להיות שותפים פעילים. לקחת אחריות, לבחור, להשפיע על מה שעושים.
זה מצריך איזון - הם לא יכולים ולא צריכים לקחת אחריות כמונו, הם צריכים שננהיג ונוביל. ויחד עם זה, הם צריכים גם את המקום שלהם להיות אקטיביים.
זה לא פתרון קסם. לא יודעת אם יש דרך למנוע לגמרי מריבות... לתחושתי זה כן יוצר שינוי מסוים באווירה.
אפשר לתת להם תפקיד "של גדולים", כמו כביסה או הכנת אוכל.
אפשר לתת תפקיד שיש בו יכולת השפעה מסוימת. למשל: מי שמכין אוכל יכול להיות שותף בהחלטה מה אוכלים.
אפשר לתת בחירה בין תפקידים שונים.
חשוב לשים את הדגש על התחושה של הילד, ולא על מה שהכי נוח לי שהוא יעשה. הכי כיף לי שהם יסדרו את הסלון, אבל משום מה הם פחות עפים על זה... אז הם עושים את זה בכל זאת, אבל אני מחפשת גם מקומות שבהם הם ירגישו טוב עם העשייה שלהם.
באופן כללי, אני מרגישה שהכי נוח לי להפעיל את הילדים. אני מתכננת, אני מנהלת, וזה יוצא כמו שאני רוצה. אבל לילדים טוב יותר להיות שותפים פעילים. לקחת אחריות, לבחור, להשפיע על מה שעושים.
זה מצריך איזון - הם לא יכולים ולא צריכים לקחת אחריות כמונו, הם צריכים שננהיג ונוביל. ויחד עם זה, הם צריכים גם את המקום שלהם להיות אקטיביים.
זה לא פתרון קסם. לא יודעת אם יש דרך למנוע לגמרי מריבות... לתחושתי זה כן יוצר שינוי מסוים באווירה.
קצת מהניסיון שלי-בארץ אהבתי
אני בחופש עם הילדים במשך חודשיים, לא שולחת לקייטנות (עובדת משרד החינוך..).
מבחינתי יש לתקופה הזו הרבה יופי משפחתי. במשך השנה, למרות שאני לוקחת אותם ב-2, בלי צהרון, לא מספיקים לעשות כל כך הרבה. חוזרים הביתה לארוחת צהריים, הרבה פעמים הולכים לחברים או מזמינים חברים, וגם אם לא - בערך ב-4 יוצאים החוצה, וחוזרים לארוחת ערב. לפעמים מספיקים עוד קצת בבית, אבל לא תמיד, כי יש גם שיעורי בית של הגדולה שגם תופסים חלק מהזמן.
בחופש יש הזדמנות להיות ביחד לאורך זמן, לנצל את המשחקים שיש בבית, לעשות דברים יותר מיוחדים כמו יצירות מיוחדות, משחקי דימיון, צביעה בצבעי מים, לימוד משותף (ברמה של הילדים), חוברות עבודה, דפי צביעה, בריכה, וכו'.
וזה נכון שהרבה פעמים זה גם כולל מריבות של הילדים. וזה מעצבן ומבאס שעד שאנחנו ביחד, הם בוחרים לריב ולא ליהנות ביחד. אבל זו גם הזדמנות ללמוד להסתדר ביחד, לפתור קונפליקטים, להחליט ולבחור אם לוותר וליהנות או להתעקש ולהישאר באווירת מעצבנת.
פעם בכל פעם שהם היו רבים הייתי מתלבטת אם היה שווה להשאיר אותם בבית, ואם לא היה עדיף כבר לשלוח לקייטנה וזהו. אבל אני חושבת שהזמן הזה הוא חשוב ונכון, גם אם הוא כולל מריבות. ובסוף החוויה של הילדים היא טובה, וזה מה שחשוב.
עם תינוק בן שנה וחודשיים זה באמת יותר מורכב להפעיל אותם כי הוא קטן בשביל להצטרף, ויכול להפריע בהרבה פעילויות.
בני כמה הגדולים יותר?
מבחינתי יש לתקופה הזו הרבה יופי משפחתי. במשך השנה, למרות שאני לוקחת אותם ב-2, בלי צהרון, לא מספיקים לעשות כל כך הרבה. חוזרים הביתה לארוחת צהריים, הרבה פעמים הולכים לחברים או מזמינים חברים, וגם אם לא - בערך ב-4 יוצאים החוצה, וחוזרים לארוחת ערב. לפעמים מספיקים עוד קצת בבית, אבל לא תמיד, כי יש גם שיעורי בית של הגדולה שגם תופסים חלק מהזמן.
בחופש יש הזדמנות להיות ביחד לאורך זמן, לנצל את המשחקים שיש בבית, לעשות דברים יותר מיוחדים כמו יצירות מיוחדות, משחקי דימיון, צביעה בצבעי מים, לימוד משותף (ברמה של הילדים), חוברות עבודה, דפי צביעה, בריכה, וכו'.
וזה נכון שהרבה פעמים זה גם כולל מריבות של הילדים. וזה מעצבן ומבאס שעד שאנחנו ביחד, הם בוחרים לריב ולא ליהנות ביחד. אבל זו גם הזדמנות ללמוד להסתדר ביחד, לפתור קונפליקטים, להחליט ולבחור אם לוותר וליהנות או להתעקש ולהישאר באווירת מעצבנת.
פעם בכל פעם שהם היו רבים הייתי מתלבטת אם היה שווה להשאיר אותם בבית, ואם לא היה עדיף כבר לשלוח לקייטנה וזהו. אבל אני חושבת שהזמן הזה הוא חשוב ונכון, גם אם הוא כולל מריבות. ובסוף החוויה של הילדים היא טובה, וזה מה שחשוב.
עם תינוק בן שנה וחודשיים זה באמת יותר מורכב להפעיל אותם כי הוא קטן בשביל להצטרף, ויכול להפריע בהרבה פעילויות.
בני כמה הגדולים יותר?
ומוסיפה עוד משהו על הכעס על הילדים-בארץ אהבתי
קודם כל, זה ממש מובן. וגם התסכול מזה מובן.
אני ראיתי שלי עוזר להתמודד איתם יותר ברוגע מצידי, כשאני מעבירה את האחריות על האווירה אליהם. ברור שאני בסופו של דבר מארגנת, מפעילה, מתווכת בריבים וכו', אבל בסוף - כשהם בוחרים לריב, זו בחירה שלהם, כשהם בוחרים לא להקשיב ולהשתתף יפה, הם מפסחדיפ את הפעילות וזו בחירה שלהם. ואני משקפת להם ונותנת להם לבחור - אתם רוצים לריב בחופש או שרוצים ליהנות ביחד? גם לי זה עוזר להגיב בצורה יותר שקולה, וגם להם זה הרבה פעמים עוזר להתאפס.
אני ראיתי שלי עוזר להתמודד איתם יותר ברוגע מצידי, כשאני מעבירה את האחריות על האווירה אליהם. ברור שאני בסופו של דבר מארגנת, מפעילה, מתווכת בריבים וכו', אבל בסוף - כשהם בוחרים לריב, זו בחירה שלהם, כשהם בוחרים לא להקשיב ולהשתתף יפה, הם מפסחדיפ את הפעילות וזו בחירה שלהם. ואני משקפת להם ונותנת להם לבחור - אתם רוצים לריב בחופש או שרוצים ליהנות ביחד? גם לי זה עוזר להגיב בצורה יותר שקולה, וגם להם זה הרבה פעמים עוזר להתאפס.
ההתחלה הכי קשהאמאשוני
לוקח זמן להנחיל כללים וסדר יום...
סתם דוגמה קטנה רק אתמול נפל לי האסימון כשאני קוראת לילדים לאכול הגדולים משתלטים על כסא קרוב, צלחת מוכנה, סכום שכבר בשולחן ואז אני גם צריכה להשלים את החסר לקטנים וגם להרגיע מריבות..
במקום להבהיר לגדולים שלא מתיישבים עד שהקטנים מסודרים ומתחילים לאכול. וגם שקודם מגישים להם ואח"כ לוקחים לעצמנו.
ב"ה זה עובד יפה אבל מצחיק שעד עכשיו אפילו לא שמתי לב שצריך לדבר על הנושא ולתכנן אותו...
ועוד מלא דברים קטנים כאלו..
כמו לחגור קודם את הקטנים ואז להתיישב באוטו ולא להתיישב ראשונים ולחכות שאמא תבוא ואז יש עוד התעסקות במקום שאכנס לאוטו נוכל לנסוע מיד וכו'.
לאט לאט מוצאים את הדרך לנהל את הבית נכון ועל הדרך זוכים להרגלים טובים שלא מגיעים אליהם בד"כ.
לגבי מריבות- בני כמה הם? אני הרגשתי בתחילת החופש שצריכה לעשות שינוי בתחום.
מתקופת אחרי לידה שהייתה תקופה יותר מכילה, לתקופת חופש שבה הכללים קצת יותר קשוחים.
נרשמתי ללומדה של מיכל דליות, עשר דקות ללמוד את זה, והיה לי חשוב יותר לעצמי בשביל "טקס" המעבר לשיטה החדשה.
כמה ימים קשים בהם גם הסברנו המון על חוסן ותרגלנו שיח של הקשבה ובהמשך שיח של מציאת פתרונות
השקענו בזה וב"ה עכשיו יש הקלה עצומה במעורבות שלי במריבות. הם הרבה פחות מצפים לזה.
כשהולכת להניק או לנוח נועלת את הדלת וסומכת עליהם שיסתדרו.
לגבי בן השנה אובייקטיבית זה קשה.
לי יש בן 5 חודשים וזה יותר קל. אצלך יותר מאתגר. בגיל הזה הם צריכים בעיקר תשומת לב.
אולי אפשר לשים אותו בזמן יצירות בכסא אוכל עם תעסוקה ולתת לו הרגשה שהוא חלק מהעסק.
ובכל פעילות לחלק תפקידים שאחד מהם זה להצחיק את הקטן ולהציג לו הצגות עם המשחק/ יצירה שעשיתם.
נגיד אתמול הבנות שלי הכינו קייטנה מושקעת לבובות וביקשו שאפתח את הספה. הסכמתי וגם קבעתי עובדה שאני רושמת את הקטן לקייטנה והעליתי גם אותו ושילמתי להן מהכסף שהן הכינו. זרמו יפה.
אמרתי שאפרסם את הקייטנה בקבוצת ההורים לבובות בווטסאפ,
בערב שאלו אותי אם באמת יש כזאת קבוצה...
סתם דוגמה קטנה רק אתמול נפל לי האסימון כשאני קוראת לילדים לאכול הגדולים משתלטים על כסא קרוב, צלחת מוכנה, סכום שכבר בשולחן ואז אני גם צריכה להשלים את החסר לקטנים וגם להרגיע מריבות..
במקום להבהיר לגדולים שלא מתיישבים עד שהקטנים מסודרים ומתחילים לאכול. וגם שקודם מגישים להם ואח"כ לוקחים לעצמנו.
ב"ה זה עובד יפה אבל מצחיק שעד עכשיו אפילו לא שמתי לב שצריך לדבר על הנושא ולתכנן אותו...
ועוד מלא דברים קטנים כאלו..
כמו לחגור קודם את הקטנים ואז להתיישב באוטו ולא להתיישב ראשונים ולחכות שאמא תבוא ואז יש עוד התעסקות במקום שאכנס לאוטו נוכל לנסוע מיד וכו'.
לאט לאט מוצאים את הדרך לנהל את הבית נכון ועל הדרך זוכים להרגלים טובים שלא מגיעים אליהם בד"כ.
לגבי מריבות- בני כמה הם? אני הרגשתי בתחילת החופש שצריכה לעשות שינוי בתחום.
מתקופת אחרי לידה שהייתה תקופה יותר מכילה, לתקופת חופש שבה הכללים קצת יותר קשוחים.
נרשמתי ללומדה של מיכל דליות, עשר דקות ללמוד את זה, והיה לי חשוב יותר לעצמי בשביל "טקס" המעבר לשיטה החדשה.
כמה ימים קשים בהם גם הסברנו המון על חוסן ותרגלנו שיח של הקשבה ובהמשך שיח של מציאת פתרונות
השקענו בזה וב"ה עכשיו יש הקלה עצומה במעורבות שלי במריבות. הם הרבה פחות מצפים לזה.
כשהולכת להניק או לנוח נועלת את הדלת וסומכת עליהם שיסתדרו.
לגבי בן השנה אובייקטיבית זה קשה.
לי יש בן 5 חודשים וזה יותר קל. אצלך יותר מאתגר. בגיל הזה הם צריכים בעיקר תשומת לב.
אולי אפשר לשים אותו בזמן יצירות בכסא אוכל עם תעסוקה ולתת לו הרגשה שהוא חלק מהעסק.
ובכל פעילות לחלק תפקידים שאחד מהם זה להצחיק את הקטן ולהציג לו הצגות עם המשחק/ יצירה שעשיתם.
נגיד אתמול הבנות שלי הכינו קייטנה מושקעת לבובות וביקשו שאפתח את הספה. הסכמתי וגם קבעתי עובדה שאני רושמת את הקטן לקייטנה והעליתי גם אותו ושילמתי להן מהכסף שהן הכינו. זרמו יפה.
אמרתי שאפרסם את הקייטנה בקבוצת ההורים לבובות בווטסאפ,
בערב שאלו אותי אם באמת יש כזאת קבוצה...
כל יום פעילות מיוחדת אחתתהילה 4
זה לא אומר אטרקציה מפוצצת או דווקא יציאה מהבית. אבל אצלי בחופשים יש כל יום משהו מיוחד. למשל- קניית אביזרים לביהס, הכנת אוכל מיוחד, יצירה מעניינת כל זב כתוב בלוח חופש ככה שיש הרגשה של עשייה גם אם בכל שאר היום אין פעילות מיוחדת.
לדעתי יש עניין גם שהילדים ילמדו להעסיק את עצמם ולהתמודד עם שעמום.
לגבי המריבות- זה מתיש ממש אבל אני נוכחתי לראות שנם זוכרים את החוויה והעשייה ופחות את המריבות ולכן, למרות שאותי כאמא זה מתסכל תזכרי שהחוויה שלהם היא עדיין חיובית.
לדעתי יש עניין גם שהילדים ילמדו להעסיק את עצמם ולהתמודד עם שעמום.
לגבי המריבות- זה מתיש ממש אבל אני נוכחתי לראות שנם זוכרים את החוויה והעשייה ופחות את המריבות ולכן, למרות שאותי כאמא זה מתסכל תזכרי שהחוויה שלהם היא עדיין חיובית.
דווקא בגלל זה היה לי קשהחלום שיתגשם.
הכנתי להם פעילויות ועשיתי להם אותם אבל הרגשתי שהם לא מעריכים והאוירה לא נעימה
אויש. אז תתעודדי - בסוף הם יזכרו את זה לטובהתהילה 4
תסתכלי על המאקרו וגם בהדהוד החוויה הרושם הוא שעשיתם מלא דברים ומה יצרתם וכו'. מריבות פחות זוכרים. ועוד משהו - חשוב שאת לא תישאבי למריבות ולתסכולים.
וגם- אני זוכרת שקראתי פעם אצל הרב יעקובסון שחשוב שהילדים יבינו שזה לא מובן מאליו. ושוואלה כל דבר הוא באמת צ'ופר והשקעה רצינית. אפשר גם לומר אם אתם לא רוצים אז לא... לא להיבהל מזה.
וואי. בהצלחה.
וגם- אני זוכרת שקראתי פעם אצל הרב יעקובסון שחשוב שהילדים יבינו שזה לא מובן מאליו. ושוואלה כל דבר הוא באמת צ'ופר והשקעה רצינית. אפשר גם לומר אם אתם לא רוצים אז לא... לא להיבהל מזה.
וואי. בהצלחה.
מה שמוריד לי את רמת התסכול ומרים אותי זה..אם_שמחה_הללויה
לעשות איתם דברים שאת אוהבת בעצמך.
מעתיקה מקטע שכתבתי פעם..
את אוהבת לרקוד? תדליקי מוזיקה שאת אוהבת ולא רק ״השפן הקטן״ ותרקדי איתם.
אוהבת לצייר? תשבי ותציירי לידם.
אלופה בלאפות? תכינו ביחד עוגיות.
אין טעם ״להכריח״ את עצמך לעשות עם ילדים דברים שאת לא סובלת.
לדוג׳ אני לא סובלת לאפות עם ילדים, זה המון טירחה בשבילי ואני אוהבת לאפות לבד. אז אני פשוט לא עושה את זה איתם או עושה לעתים רחוקות. כדורי שוקולד זה המקסימום מאמץ.
לעומת זאת, אוהבת לצייר, הרבה פעמים מציירת והבת שלי צובעת מה שציירתי.
וצריך לנצל את הזמן הזה שהם עוד קטנים שהם זורמים איתנו ואפשר לעשות הרבה כיף ביחד.
נראה לי כשיגדלו יהיו להם את העיסוקים שלהם ולא תמיד הם יהיו זהים לשלנו.
מעתיקה מקטע שכתבתי פעם..
את אוהבת לרקוד? תדליקי מוזיקה שאת אוהבת ולא רק ״השפן הקטן״ ותרקדי איתם.
אוהבת לצייר? תשבי ותציירי לידם.
אלופה בלאפות? תכינו ביחד עוגיות.
אין טעם ״להכריח״ את עצמך לעשות עם ילדים דברים שאת לא סובלת.
לדוג׳ אני לא סובלת לאפות עם ילדים, זה המון טירחה בשבילי ואני אוהבת לאפות לבד. אז אני פשוט לא עושה את זה איתם או עושה לעתים רחוקות. כדורי שוקולד זה המקסימום מאמץ.
לעומת זאת, אוהבת לצייר, הרבה פעמים מציירת והבת שלי צובעת מה שציירתי.
וצריך לנצל את הזמן הזה שהם עוד קטנים שהם זורמים איתנו ואפשר לעשות הרבה כיף ביחד.
נראה לי כשיגדלו יהיו להם את העיסוקים שלהם ולא תמיד הם יהיו זהים לשלנו.
האמת שאני לא מצליחה לאמץ את הרעיון הזה..לפניו ברננה!
ניסיתי כבר, לא עבד. יש לי בן 4 וקצת ובן שנה ותשע חודשים, וגם דברים שאני אוהבת לעשות - אני כל הזמן צריכה לעצור ולעזור להם או לטפל הבלאגן שעשו. זה רק מוסיף תסכול מבחינתי...
השנה ותשע זה באמת גיל מאתגראם_שמחה_הללויה
אצלי לפחות בגיל הזה ( שנמשך עד עכשיו אצל בת שכמעט בת 3) כמעט שום דבר לא מעסיק אותה להרבה זמן, תמיד היא מתחילה להשתעמם ולעשות בלאגן.
אבל רואים היטב שאנחנו מציירות הרבה לפי כמות הקשקושים בקירות.🙄
לרקוד עם מוזיקה לא עושה בלאגן,
גם לקפוץ על מיטה עם מוזיקה נותנת, אבל הורס את המיטה (אל תספרו לבעלי) 🙄
אבל רואים היטב שאנחנו מציירות הרבה לפי כמות הקשקושים בקירות.🙄
לרקוד עם מוזיקה לא עושה בלאגן,
גם לקפוץ על מיטה עם מוזיקה נותנת, אבל הורס את המיטה (אל תספרו לבעלי) 🙄
🙂 אז אצלי הקירות לא מקושקשים כי אני רק משגיחה כשהם מציירים.לפניו ברננה!
הוא נורא אוהב לצבוע על הרצפה ואז לנקות עם מגבון 😏
ולרקוד... אמרנו מה שאמא אוהבת
ולרקוד... אמרנו מה שאמא אוהבת
מציעה גם לך להפוך את האמבטיה לפנינת כיףאמאשוני
ורוגע.
סוגרים ברז מים ראשי, עם שטיח נגד החלקה, אפשר גם שרפרף קטן,
אפשר להושיב אותו עם לוח ודף לצייר בגואש, צבעי ידיים, בועות סבון,
כל הדברים המלכלכים.
בסוף מקלחים ומוציאים.
הילדים שלי היו "חולים" על הפעילות הזאת גם בגיגית ריקה.
היה להם ממש כיף שיש להם שטח משלהם ושלא מעירים להם שהתלכלכו.
אהבו מאוד גם לשחק בכלי מטבח עם מים מבקבוק אמיתי שמזגו לכלים והעבירו מכלי לכלי.
סוגרים ברז מים ראשי, עם שטיח נגד החלקה, אפשר גם שרפרף קטן,
אפשר להושיב אותו עם לוח ודף לצייר בגואש, צבעי ידיים, בועות סבון,
כל הדברים המלכלכים.
בסוף מקלחים ומוציאים.
הילדים שלי היו "חולים" על הפעילות הזאת גם בגיגית ריקה.
היה להם ממש כיף שיש להם שטח משלהם ושלא מעירים להם שהתלכלכו.
אהבו מאוד גם לשחק בכלי מטבח עם מים מבקבוק אמיתי שמזגו לכלים והעבירו מכלי לכלי.
נשמע פצצה!!לפניו ברננה!אחרונה
בבית החדש גם יהיה קצת יותר מקום במקלחת :+
בני כמה הילדים?בת 30
רעיונותמותק 27
אצלי הגדולה בת 6.5 , האמצעי בן 4 וחצי והקטנה בת שנה ו9 חודשים
השתדלנו כשהיינו יחד איתם בחופש להוציא אותם לפארקים, לעשות על האש יחד, פקל קפה בחורשה ליד הים, נסענו לכל מיני תצפיות נחמדות באזור, גן חיות, מסלול בקטנה שיתאים להם..
כרגע אני ממש לפני לידה אז כל זה יחד עם בעלי לא לבד, אבל אם לא הייתי בהריון הייתי נוסעת איתם כל יום למקום אחר לטיול.. מבחינתי כל השנה מחכים לחופש הזה, זמן גיבוש משפחתי, אני עובדת חינןך אז מחכה בקוצר רוח לחופשה עפ הילדים.
ועכשיו, כשבעלי חוזר לישיבה אוטוטו, ואהיה איתם לבד אעביר חלק מהזמן ביצירות נחמדות, גני שעשועים, אסע להורים שלי למספר ימים קצת עזרה עם אמא.. מה שאוכל במסגרת ההריון, החום, הקורונה...
השתדלנו כשהיינו יחד איתם בחופש להוציא אותם לפארקים, לעשות על האש יחד, פקל קפה בחורשה ליד הים, נסענו לכל מיני תצפיות נחמדות באזור, גן חיות, מסלול בקטנה שיתאים להם..
כרגע אני ממש לפני לידה אז כל זה יחד עם בעלי לא לבד, אבל אם לא הייתי בהריון הייתי נוסעת איתם כל יום למקום אחר לטיול.. מבחינתי כל השנה מחכים לחופש הזה, זמן גיבוש משפחתי, אני עובדת חינןך אז מחכה בקוצר רוח לחופשה עפ הילדים.
ועכשיו, כשבעלי חוזר לישיבה אוטוטו, ואהיה איתם לבד אעביר חלק מהזמן ביצירות נחמדות, גני שעשועים, אסע להורים שלי למספר ימים קצת עזרה עם אמא.. מה שאוכל במסגרת ההריון, החום, הקורונה...
אני כלכך כועסתמתחדשת11
מישהי גרמה לנו עוגמת נפש ענקית!!
ואני צריכה לשלם לה על תהליך שהתחיל איתה, והסתיים בעוגמת הנפש
אמרתי לה שאעביר בנקאית. עברו כמה ימים מאז אות מקרה והיא כבר מתקשרת לבקש את הכסף!! שהסכום הוא גם עוגמת נפש נוספת.
ונאלמתי דום. כלכך רציתי להגיד לה מה היא גרמה ומה המשמעות של מה שעשתה ולא הצלחתי. הילדים היו לידי ומהרנו לרופא שיניים אז ניתקתי. ועכשיו אני שוב מוצפת וכועסת
כלכך מכעיס שיש אנשים שפוגעים, וקשה! אבל זה לא מונע מהם להוסיף חטא על פשע 😡
ואני צריכה לשלם לה על תהליך שהתחיל איתה, והסתיים בעוגמת הנפש
אמרתי לה שאעביר בנקאית. עברו כמה ימים מאז אות מקרה והיא כבר מתקשרת לבקש את הכסף!! שהסכום הוא גם עוגמת נפש נוספת.
ונאלמתי דום. כלכך רציתי להגיד לה מה היא גרמה ומה המשמעות של מה שעשתה ולא הצלחתי. הילדים היו לידי ומהרנו לרופא שיניים אז ניתקתי. ועכשיו אני שוב מוצפת וכועסת
כלכך מכעיס שיש אנשים שפוגעים, וקשה! אבל זה לא מונע מהם להוסיף חטא על פשע 😡
מניסיוןדואגת!
הייתי רוצה להעביר את זה כמה שיותר מהר.
תשלמי ותשכחי מזה. תתפללי שהכסף יגיע לדברים טובים.
אם תמשיכי לסחוב את זה זה ממשיך להעיב עלייך.
תשלמי ותשכחי מזה. תתפללי שהכסף יגיע לדברים טובים.
אם תמשיכי לסחוב את זה זה ממשיך להעיב עלייך.
אין לי בעיה להעביר את הכסף אני אעביר לה בימים הקרוביםמתחדשת11
הכעיס אותי שאחרי כל החוסר הוגנות שלה היא כלכך לחוצה לקבל את הכסף
ברור לי שזה לא העניין של הכסףדואגת!
ואני מבינה אותך שזה מעצבן.
היה לנו פעם בעל מקצוע. שממש לא היינו מרוצים ממנו. ועוד אחרי מעשה (כשכבר ידע לא היינו מרוצים ממנו) הוסיף לנו עוד כסף על כלום(!) התלבטנו ממש מה לעשות. פשוט במקום העברנו לו את הכסף כי להתווכח איתו על זה היה עוד יותר מעצבן אותי. אז אשכרה שילמתי 350 שקלים רק בשביל השקט הנפשי שלי.
היה לנו פעם בעל מקצוע. שממש לא היינו מרוצים ממנו. ועוד אחרי מעשה (כשכבר ידע לא היינו מרוצים ממנו) הוסיף לנו עוד כסף על כלום(!) התלבטנו ממש מה לעשות. פשוט במקום העברנו לו את הכסף כי להתווכח איתו על זה היה עוד יותר מעצבן אותי. אז אשכרה שילמתי 350 שקלים רק בשביל השקט הנפשי שלי.
מכעיס!מתחדשת11
ממשדואגת!אחרונה
שבוע 11 למשהי הייתה צניחת צוואר רחם?? דואגתאורטי123
הריון שלישי ב״ה, בהריון השני גם בשבוע הזה הייתה צניחה ועלתה עם ההריון ולא הייתה מורגשת, כעת שוב אותו סיפור וממש דואגת זה מפריע😖
תקין, אין מה לדאוג.עשב לימון
באופן כללי- כשהגוף מתכונן להריון (בסביבות הביוץ), או ללידה, אז צוואר הרחם עולה ונפתח קמעה ואם תמששי באצבע- הוא יהיה רך,. וכשהגוף רוצה לשמור את הרחם, שלא ייכנסו דברים זרים, אז צוואר הרחם נמוך וסגור. ואם תמששי באצבע- הוא יהיה קשה כמו קצה האף.
אז זה הגיוני ותקין שצוואר הרחם שלך נמוך. זו לא צניחה.
כן רק שכרגע אני בהריוןאורטי123
כך שזה פשוט צנח ומורגש מעבר לנרתיק
אה. לא הבנתי כך.עשב לימוןאחרונה
צניחה מעבר לנרתיק זה קשור אולי לחוזק של רצפת אגן.
אפשר לעבוד על זה- לכווץ ולהרפות כמה פעמים, זמן קבוע כל יום
טבילהלא יודעת !
טובלת היום פעם ראשונה אחרי הלידה ואני מתרגשתת!!
סופרת את השעות!!
זהו, רק רציתי לפרוק..
סופרת את השעות!!
זהו, רק רציתי לפרוק..
וואו מרגשששש!דיליה
תהני!
בהצלחה יקרהתוהה ליאחרונה
שיעבור בנחת, ממש משמח ומרגש!
סיטואציה קצת מגעילה, לנשים בלבד.אנונימית בהו"ל
מקווה מאוד שהשאלה מתאימה, פשוט ממש סובלת מזה ואולי למישהי כאן יהיה פתרון.
מנהלות, ניסיתי לצנזר ולמתן כמה שיותר. אם יש אפשרות יותר אשמח שתעשו זאת.
ב"ה בהריון, חודש שמיני❤️ וכמתאים לאישה בהריון אני הולכת הרבה מאוד לשירותים וממש לא רלוונטי להתאפק. קורה שאני נמצאת הרבה מחוץ לבית, במקום ציבורים ואין שום סיכוי שבעולם שאשב על האסלה.
ואז יוצא שכשאני מתפנה (שתן) הרבה פעמים משפריץ לי על הרגל. (סליחה על התיאור, אבל זה מרגיש שבמקום לצאת בקו ישר, השתן כאילו סוטה הצידה לכיוון הרגל...) זה ממש מגעיל. מנסה לעצור עם אישור אבל לא עוזר. בהתחלה חשבתי שאולי זה צורת צמיחת השיער, אבל זה קורה גם כשאני מגולחת.
יודעת שיש נילונים שאפשר להלביש עלהאסלה, אבל מרגיש לי ביזבוז להשתמש בזה בכל פעם שיש רק שתן🤷
אם יש למישהי פתרון אשמח לשמוע🙏🙏
מנהלות, ניסיתי לצנזר ולמתן כמה שיותר. אם יש אפשרות יותר אשמח שתעשו זאת.
ב"ה בהריון, חודש שמיני❤️ וכמתאים לאישה בהריון אני הולכת הרבה מאוד לשירותים וממש לא רלוונטי להתאפק. קורה שאני נמצאת הרבה מחוץ לבית, במקום ציבורים ואין שום סיכוי שבעולם שאשב על האסלה.
ואז יוצא שכשאני מתפנה (שתן) הרבה פעמים משפריץ לי על הרגל. (סליחה על התיאור, אבל זה מרגיש שבמקום לצאת בקו ישר, השתן כאילו סוטה הצידה לכיוון הרגל...) זה ממש מגעיל. מנסה לעצור עם אישור אבל לא עוזר. בהתחלה חשבתי שאולי זה צורת צמיחת השיער, אבל זה קורה גם כשאני מגולחת.
יודעת שיש נילונים שאפשר להלביש עלהאסלה, אבל מרגיש לי ביזבוז להשתמש בזה בכל פעם שיש רק שתן🤷
אם יש למישהי פתרון אשמח לשמוע🙏🙏
לקחת איתך מגבונים לשירותים ולנקות אם זה קורהPandi99
או ניילונים ...
יש כאלה גם מנייר.מוריה
עם הריון בלי הריוןאת פניך אבקש
שמה מלא נייר על המושב
מלא
ואם משהו מגעיל אותי גם בתוך אז שמה גם קצת שם...
ויושבת... אין לי ברירה.. חייבת לעשות
מלא
ואם משהו מגעיל אותי גם בתוך אז שמה גם קצת שם...
ויושבת... אין לי ברירה.. חייבת לעשות
עונה מאנונימי..אנונימית בהו"ל
זה קורה במיוחד! כשמגולחים.. כשיש שיער אז השיער ''מכוון'' את הפיפי למטה..
ממה שאני יודעת להעביר ניגוב עם טישו לפני שמתחילים לתת שתן אמור לעזור.
ממה שאני יודעת להעביר ניגוב עם טישו לפני שמתחילים לתת שתן אמור לעזור.
יש דבר כזהמאוהבת בילדי
שנראה כמו משפך, מסיליקון (יש גם מנייר) ואז את מלבישה את זה על ה"משולש" וזה מכוון את הזרם של הפיפי כלפי מטה.
זה מיועד לטיולים כדי שאישה תוכל לעשות בעמידה אפילו...
קניתי בעלי אקספרס (לא יודעת אם אפשר להשיג בארץ) עלה לי פחות מ10 שח.
ניסיתי באמבטיה- זה עובד.
לא ניסיתי בחוץ, לא היתה לי הזדמנות.
אבל אולי זה פתרון טוב בשבילך?
מגניב. אכפת לך לשלוח קישור?דפני11
יש מצב שאת צריכה להתכופף קצת יותר?דפני11
להיות כמה שיותר קרובה לישיבה..
וגם תנסי ללחוץ על המשולש פנימה. כאילו לעזור לשתן להדחף פנימה..
וגם תנסי ללחוץ על המשולש פנימה. כאילו לעזור לשתן להדחף פנימה..
סבתא שלי לימדה אותי כשהייתי קטנה:עוגת שוקולד
לוקחים מלא מלא מלא מלא טישו
שמים על כל האסלה מליון שכבות בלי לגעת בה!
לשבת על כל הריפוד הזה
אם המים לא יורדים בגלל כל הטישו אז לצאת ולהגיד שיש סתימה🤷🏽♀️
🤣🤣🤣
אין על סבתות בעולם...
שמים על כל האסלה מליון שכבות בלי לגעת בה!
לשבת על כל הריפוד הזה
אם המים לא יורדים בגלל כל הטישו אז לצאת ולהגיד שיש סתימה🤷🏽♀️
🤣🤣🤣
אין על סבתות בעולם...
אז במקום לסתום את השירותים אפשר לזרוק את הטישו לפח ולא לאסלההריון_ראשון
חחח את הקטע של הסתימה הוספתי לבד😅עוגת שוקולד
נכון, אבל אחרי זה זה מגעיל לאסוף את זהחבובוש
צריך שיהיה כפפות בתיק.
מה מגעיל?מוריה
נוגעים איפה שישבת לא בלמטה. ואפשר גם לקחת טישו נוסף ולהרים.
לא הבנתי למה בזבוזאמא ל6 מקסימים
אם זה פותר לך את הבעיה אז זה ממש לא בזבוז.
בזבוז זה שימוש שלא לצורך. פה זה לצורך גדול והכרחי.
בזבוז זה שימוש שלא לצורך. פה זה לצורך גדול והכרחי.
זה בסדר ולא מגעילגולדסטאר
וזה קורה גם לי, אז אל תרגישי לא טוב עם זה!
אין לי פתרון אבל מזדהה איתך והכל בסדר, קורה!
תנסישירוש16אחרונה
ללחוץ תוך כדי שאת משחררת. ממש כמו בלידה/יציאה.
שנית, קחי איתך מגבונים לאסלה - אפשר לקנות אותם בכל חנות. אני אישית קניתי בטמבור. אלו מגבונים המכילים כלור וזה מחטא את מושב האסלה טוב טוב.
אחרי שמנקים את המושב אפשר לשים ניירות טישו מעל המושב ורק אחר כך לשבת.
בהצלחה
שנית, קחי איתך מגבונים לאסלה - אפשר לקנות אותם בכל חנות. אני אישית קניתי בטמבור. אלו מגבונים המכילים כלור וזה מחטא את מושב האסלה טוב טוב.
אחרי שמנקים את המושב אפשר לשים ניירות טישו מעל המושב ורק אחר כך לשבת.
בהצלחה
היי בנות אני שבוע 39 יש לי כל הזמן תחושה שיש לי לשירותיםהריונית2222
(מספר 2) ויש לי קצת שלשולים ,כאבי ראש וחולשה מטורפת וגם קצת לחץ כזה בבטן העליונה
מישהי שקרו לה התופעות לפני לידה?
מישהי שקרו לה התופעות לפני לידה?
נשמע שכדאי להיבדק. ולשתות הרבהאורוש3
לי נשמע שהגוף מכין עצמו ללידה. שיהיה בשעה טובה בע"ה 🙏חצי שני
אצלי קבוע כך התפתחו ציריםחיכיתי חיכיתי
אצלי הגוף מכין את עצמו ללידה עי שישולים. אני תמיד מתרוקנת ואז מתחילים הצירים
תודה. כמה זמן אחרי השלשול התחיל לך לידההריונית2222
השתנה בין לידה ללידהחיכיתי חיכיתי
לידה אחת שילשתי כל היום ובערב התחילו צירים.
ושתי לידות נוספות נכנסתי ויצאתי מהשירותים כמה פעמים ותוך כדי קלטתי שמתחילים צירים שעה וחצי אחרי הייתי עם תינוק
ושתי לידות נוספות נכנסתי ויצאתי מהשירותים כמה פעמים ותוך כדי קלטתי שמתחילים צירים שעה וחצי אחרי הייתי עם תינוק
לי היו פעמים ככה ופעמים ככהרקלרגעכאן
כן קרה לי בכמה לידות שזה היה הסימן המקדים לצירים
אבל בלידה אחת נגיד התחיל..התחילו צירים..ואח''כ הפסיקו
ואז אחרי כמה ימים שוה ושוב צירים לכמה שעות
ושוב הפסיק
וכן הלאה
וילדתי אחרי שבועיים...
אבל בלידה אחת נגיד התחיל..התחילו צירים..ואח''כ הפסיקו
ואז אחרי כמה ימים שוה ושוב צירים לכמה שעות
ושוב הפסיק
וכן הלאה
וילדתי אחרי שבועיים...
מה איתך?מתחדשת11
אצלי גם לפני הלידהמותק 27
יש שלשולים וכמו כאב בטן לא מוסבר... מגיעה לבדיקות בביח מאשפזים אותי ובמהלך הלילה ירידת מים....3 לידות ככה
נשמע שהגוף מתנקה לקראת הלידהחגהבגהאחרונה
תנוחי הרבה ותשתיות הרבה מים.
אם הכאב בלמעלה דל הבטן מתחזק בצורה בלתי נסבלת- לגשת להיבדק.
שיהיה בשעה טובה! ❤
אם הכאב בלמעלה דל הבטן מתחזק בצורה בלתי נסבלת- לגשת להיבדק.
שיהיה בשעה טובה! ❤
מה יהיה עם הבעלים האלה? (פריקה)ניקזמני
היה לי יום דפוק, לא מרגישה טוב, הבטן כבדה לי לא היה לי כח לכלום
ורציתי לפרוק לו. אז הוא תמיד מתלונן שאני מדברת סביב סביב ולא אומרת מה מציק ואיך הוא יכול לעזור לי. אז הייתי עניינית לגמרי, התיישבתי לידו בספה, הסברתי שכואב לי הגוף וקשה לי להיות בלי אנרגיה ולא הולך לי בעבודה בגלל זה וכו'
אז הוא אומר לי אוקיי ומה יעשה לך טוב עכשיו (נשמע מבטיח אה?)
אז אני אומרת לו בשיא הדוגרי - אני רוצה צומי ממך.
אז מה הוא עושה?
עוצם עיניים מדבר איתי כמה משפטים עם שתיקה של דקה בין כל משפט
ונרדם.
נ-ר-ד-ם.
מספיק משפיל להגיד לו שאני צריכה צומי, ועוד שלא ייתן לי כלום?
כ"כ עצובה עכשיו.
תודה למי שקראה
חיבוק ממש גדול. יכול להיות שגם לו היה יום קשה?כמיהה
ולכן נרדם?
חיבוק גדולאשה שלו
האמת שאני יכולה להזדהות איתך ומהמקום שלי לומר שהוא פשוט עייףףףף בעלי כל הזמן נרדם לי בשעות האלה תוך כדי דיבור ולא בכוונה וזה באמת מבאס
אולי פשוט לעשות את השיחה הזו יותר מוקדם?
אני בטוחה שהוא לא התכוון לפגוע בך
אולי פשוט לעשות את השיחה הזו יותר מוקדם?
אני בטוחה שהוא לא התכוון לפגוע בך
גברים בדרך כלל הם עם פרקטימתואמת
כשמבקשים את עזרתם הם מיד ייפנו לנתינת עצות פרקטיות, גם אם כל מה שרצינו זה רק לפרוק את הרגשות.
כנראה שבגלל זה הוא לא ידע מה בדיוק לעשות כשביקשת ממנו צומי, וכנראה שבגלל זה, פלוס עייפות, הוא פשוט נרדם...
אין לי עצות פרקטיות (בכל זאת, אני לא גבר), אבל אולי עצם ההבנה הזו תעזור לך...
כנראה שבגלל זה הוא לא ידע מה בדיוק לעשות כשביקשת ממנו צומי, וכנראה שבגלל זה, פלוס עייפות, הוא פשוט נרדם...
אין לי עצות פרקטיות (בכל זאת, אני לא גבר
), אבל אולי עצם ההבנה הזו תעזור לך...ררררר מעצבן ממשבת 30
פוגע.
מבינה אותך.
מציעה, אם מתאים לך לנסות, אולי לצחוק על הסיטואציה. זה יכול לעזור לך להרגיש פחות פגועה ופחות מושפלת.
מבינה אותך.
מציעה, אם מתאים לך לנסות, אולי לצחוק על הסיטואציה. זה יכול לעזור לך להרגיש פחות פגועה ופחות מושפלת.
תודה לכן!ניקזמני
אוף רק מזדהה עם התחושות.בשבילך..
לא זה אין דברים כאלהרקלתשוהנ
אני מכירה את ההירדמות הזאת מבעלי, מסיטואציות שהוא לא יודע מה לעשות יותר, או לא יודע איך לעזור לי, ובכלל כשהוא מרגיש שאין לו מה לעשות או לתת יותר.
פשוט
שלוש שניות
ישןןןןן כמו תינוק
אין דברים כאלה.
מבחינתי מה שאני צריכה לעשות זה להסביר שוב ושוב שעצם זה שהוא איתי זה מה שאני צריכה.
יכול להיות שבעלך לא יודע מה זה אומר הבקשה שלך. איך מבצעים אותה. על מה לדבר איתך...
חיבוק!!
פשוט
שלוש שניות
ישןןןןן כמו תינוק
אין דברים כאלה.
מבחינתי מה שאני צריכה לעשות זה להסביר שוב ושוב שעצם זה שהוא איתי זה מה שאני צריכה.
יכול להיות שבעלך לא יודע מה זה אומר הבקשה שלך. איך מבצעים אותה. על מה לדבר איתך...
חיבוק!!
אין מה לעשותעוגת שוקולד
זה לא פתיר😅
יעודד אותך אם אני אגיד לך שגם אני עשיתי את זה לבעלי?בוקר אור
הייתי כל כך עייפה, ולא הצלחתי לקחת אנרגיות בשביל לעודד אותו
אם זה לא קורה בתדירות גבוהה הייתי מחליקה .
אם זה לא קורה בתדירות גבוהה הייתי מחליקה .
אוחחחחחחחחחחח מעצבן ממשחגהבגהאחרונה
מוכר
רק חיבוק
אין לי עצות
רק חיבוק
אין לי עצות
שבוע 17 לא מרגישה כלום Lana423
אני בשבוע 17, לפני שבוע הייתי אצל הרופא נשים לביקורת והכל בסדר טפו טפו טפו. ראה תינוק חמוד שזז לי בבטן.
אני לא מרגישה שום דבר. לפעמים שוכחת שאני בהריון בכלל.. יש לי קצת בטן אבל ממש ממש קטנה.. הדבר היחיד שמרגישה זה קצת יותר רעבה ובערב עייפות מטורפת.
אני משתגעת.. איך נרגעים.. חשבתי שאחרי השבועות הראשונים ואחרי הסקירות החרדה הזאת תעבור.. אבל היא לא. אני רוצה להרגיש אותו זז
רק פורקת.. לא יודעת מה לעשות.
אני לא מרגישה שום דבר. לפעמים שוכחת שאני בהריון בכלל.. יש לי קצת בטן אבל ממש ממש קטנה.. הדבר היחיד שמרגישה זה קצת יותר רעבה ובערב עייפות מטורפת.
אני משתגעת.. איך נרגעים.. חשבתי שאחרי השבועות הראשונים ואחרי הסקירות החרדה הזאת תעבור.. אבל היא לא. אני רוצה להרגיש אותו זז
רק פורקת.. לא יודעת מה לעשות.
באמת שלב קשההשקט הזה
אי אפשר לדעת מה קורה בפנים..
שלב של אמונה
אבל ממש אוטוטו תתחילי להרגיש אותו בעז"ה!
שלב של אמונה
אבל ממש אוטוטו תתחילי להרגיש אותו בעז"ה!
את כבר צריכה להתחיל תכך להרגיש פרפוריםגולדסטאר
וכאלה בע"ה
לא יודעת איפה השיליה שלך ממוקמת אז לא יודעת להגיד לך אם את כבר שם או תכף
רק לציין שאני לדוגמא התחלתי להרגגיש וזה לא מרגיע יותר כי כשאת לא מרגישה את בתסביך למה את לא מרגישה חחח
מבינה אותך
שליה קדמית, מה זה אומר?Lana423
ראיתי שכתוב שאם שוכבים על צד שמאל ונושמים עמוק אמורים להרגיש משהו. לא עזר 🥺
עם שיליה קדמית מרגישות תנועות קצת יותר מאוחר.ציפיה.
אני ממש מבינה אותך. רציתי לעשות אס רק כדי להיות רגועה שיש דופק ושהעל בסדר.
אין לי אלא לאחל בהצלחה ובבריאות, ולנשום עמוק בינתיים, עד שהזמן יעבור (והוא עובר. גם אם זה לוקח נצח)
אין לי אלא לאחל בהצלחה ובבריאות, ולנשום עמוק בינתיים, עד שהזמן יעבור (והוא עובר. גם אם זה לוקח נצח)
בסוף את תגלי מה מעיר את העובר שלךגולדסטאר
שלי לדוגמא פחות זז ממתוק
יותר ממאכלים מלוחים ופחממתיים
ומשתיית מים במכה
ועם קדמית לוקח פשוט קצת יותר זמן להרגיש כי השיליה בינך לבין העובר כאילו
ממש לא כולן מרגישות בשבוע 17. זה רק עלול להלחיץאנונימיות
כלום. לחכות. יש שמרגישות יותר מאוחר. זה בסדר גמוראורוש3
תודה לכולן ❤️Lana423
אני התחלתי להרגיש תמיד בסביבות שבוע 20.סופי123
17 זה מאד נורמלי לא להרגיש, בטח בהריון ראשון. עוד מעט בעה
נורמלי לחלוטין שאת עדיין לא מרגישה תנועהליאנייאחרונה
אל תלחצי מזה, מאמינה שלקראת שבוע 20 את תתחילי להרגיש אל תדאגי
כרגע תהני מההיריון הכל בסדר ב״ה תשמחי תחייכי ❤️
כרגע תהני מההיריון הכל בסדר ב״ה תשמחי תחייכי ❤️
היי, אני פתחתי לפני כמה זמן שרשור על ייעוץ גנטיSheela
ולצערי התברר שהוא לא היה לחינם.. לפני שבועיים התגלתה אצלי נשאות לx שביר.
אז קודם כל- זה חשוב! אצלי היה במשפחה הרחוקה ולא דמיינתי בכלל שזה יכול להגיע אלי..
דבר שני- אני ממש בהלם עכשיו, לא יודעת מאיפה להתחיל לחשוב בכלל..
יש פה מישהי שמכירה או חוותה את זה? שיכולה לתת מהמידע שלה?
כל פיסת מידע ועידוד תעזור לי כרגע..
אז קודם כל- זה חשוב! אצלי היה במשפחה הרחוקה ולא דמיינתי בכלל שזה יכול להגיע אלי..
דבר שני- אני ממש בהלם עכשיו, לא יודעת מאיפה להתחיל לחשוב בכלל..
יש פה מישהי שמכירה או חוותה את זה? שיכולה לתת מהמידע שלה?
כל פיסת מידע ועידוד תעזור לי כרגע..
לא מצליחה לתייג את anonimit48אנונימיות
תודה אהובות איזה זיכרון יש לכן. אנונימית יקרהanonimit48
מוזמנת בפרטי אתן לך מידע ממה שאני יודעת ❤️
עברתי ברוך ה׳ בדיקת מי שפיר מוצלחת
עקב נשאות לאיקס שביר
קודם כל תבדקי במסמכים את מספר החזרות כמו שכתבו לך
ובואי לפרטי בשמחה ובאהבה ❤️ אעזור במה שאני יכולה
עברתי ברוך ה׳ בדיקת מי שפיר מוצלחת
עקב נשאות לאיקס שביר
קודם כל תבדקי במסמכים את מספר החזרות כמו שכתבו לך
ובואי לפרטי בשמחה ובאהבה ❤️ אעזור במה שאני יכולה
ובעלך גם נשאי?עלה למעלה
זו תסמונת שעוברת רק מהאמאSheela
בגלל זה דןר ישרים לא בודקים אותה
כמה חזרות יש לך? זה משמעותיאני חדשה כאן
דברי עם מכון פועה שילוו אותך. הרב דב פופר הוא בקיא מאוד
בגדול, יש לך אופציה להיכנס להריון טבעי ולעשות בדיקת סיסי שליה בשבוע 11 בערך
או להכנס לתהליך של PGD
בהצלחה
מוזמנת לפנות בפרטי
בגדול, יש לך אופציה להיכנס להריון טבעי ולעשות בדיקת סיסי שליה בשבוע 11 בערך
או להכנס לתהליך של PGD
בהצלחה
מוזמנת לפנות בפרטי
אני לא יודעת.. קבעו לי תור לייעוץ גנטי והוא רק שבוע הבאSheela
בינתיים אני קוראת מלא באינטרנט ורק נלחצת מרגע לרגע
לא מכירה אף אחת סביבי שהיתה צריכה לעבור הפריות וכאלה.. ולא מאמינה שזה משהו שקורה לי
לא מכירה אף אחת סביבי שהיתה צריכה לעבור הפריות וכאלה.. ולא מאמינה שזה משהו שקורה לי
ממליצה ממש להרים טלפון למכון פועהרק שאלה לי
כמובן שנעשה את זה. כרגע מחפשת בעיקר עידוד ממי שכבר עברה את זSheela
אין ממה להילחץ בעזרת ה׳ יהיה בסדר זה גן נפוץ אצל יהודיםanonimit48
דבר ראשון חיבוק גדול על הבשורה המטלטלתלפניו ברננה!אחרונה
ועל החששות.
דבר שני, בע"ה תהיה לך דרך ללדת ילדים בריאים!
זה נס שזה קיים, פעם לא הייתה את האפשרות לוודא את זה..
לגבי זה שאת לא מכירה אנשים שהיו צריכים הפריות - את פשוט לא יודעת.. אבל בטוח יש לפחות מישהי אחת שאת מכירה שעברה את זה.. השאלה היא איך מבררים, אם לך אין בעיה לספר על עצמך את יכולה "לזרוק" לחברות שאת אולי צריכה לעבור ואם מישהי עברה תשמחי לחיזוק.
ויש גם קבוצות תמיכה...
דבר שני, בע"ה תהיה לך דרך ללדת ילדים בריאים!
זה נס שזה קיים, פעם לא הייתה את האפשרות לוודא את זה..
לגבי זה שאת לא מכירה אנשים שהיו צריכים הפריות - את פשוט לא יודעת.. אבל בטוח יש לפחות מישהי אחת שאת מכירה שעברה את זה.. השאלה היא איך מבררים, אם לך אין בעיה לספר על עצמך את יכולה "לזרוק" לחברות שאת אולי צריכה לעבור ואם מישהי עברה תשמחי לחיזוק.
ויש גם קבוצות תמיכה...
זה תלוי בחזרות ממספר חזרות מסוים עדיף pgdanonimit48
טוב, אז דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם (ואישה!)diy
נשים אהובות!
איזה פרוייקט diy (עשה זאת בעצמך) עשיתן בבית?
רעיון מהמם, פרקטי ועוד...
גם שלל פתרונות אחסון וקישורים למוצרים זולים ויפים מהאינטרנט ישמחו את כולן...
מי שלא אכפת לה מאאוטינג מוזמנת להעלות תמונה.
שוטוווו
😊תודהאם_שמחה_הללויה
איך עושים?אניחדשהכאן
הגדול בן שנה וחצי
ותינוקת בת ארבעה חודשים
משחקים ביחד על אותו שטח
הקטנה זוחלת בכללללל הבית במרץ
מגיעה מהקצה הראשון לקצה השני של הבית
והגדול מפזר מלא מלא משחקים שלו שהם די מסוכנים בשבילה בכל פינה
(קוביות קטנות, חלקים קטנים של השחלות, מגנטים קטנים,לגו דופלו הממש פיצים)
בטח אתן אומרות לעצמך אז תאספי.. הבעיה שמרץ של שגרת החיים זה ממש קשה וגם הוא ממש מפזר את זה על כל הבית
ועוד בעיה זה שאני לא יכולה למנוע ממנו לשחק בדברים האלה כי זה מה שהוא רוצה, זה משחקים שמפתחים אותו(מיון צורות,צבע וכו׳)..
מה עושים?
אין לי את האופציה להפריד בינהם כל אחד בחדר אחר כי אני שומרת עליהם ביחד.. ואני לבד איתם כל היום שתיהם לא בגן וכרגע זה לא אופציה בשבילי
ותינוקת בת ארבעה חודשים
משחקים ביחד על אותו שטח
הקטנה זוחלת בכללללל הבית במרץ
מגיעה מהקצה הראשון לקצה השני של הבית
והגדול מפזר מלא מלא משחקים שלו שהם די מסוכנים בשבילה בכל פינה
(קוביות קטנות, חלקים קטנים של השחלות, מגנטים קטנים,לגו דופלו הממש פיצים)
בטח אתן אומרות לעצמך אז תאספי.. הבעיה שמרץ של שגרת החיים זה ממש קשה וגם הוא ממש מפזר את זה על כל הבית
ועוד בעיה זה שאני לא יכולה למנוע ממנו לשחק בדברים האלה כי זה מה שהוא רוצה, זה משחקים שמפתחים אותו(מיון צורות,צבע וכו׳)..
מה עושים?
אין לי את האופציה להפריד בינהם כל אחד בחדר אחר כי אני שומרת עליהם ביחד.. ואני לבד איתם כל היום שתיהם לא בגן וכרגע זה לא אופציה בשבילי
מסכימה!שמעונה
יפה לך שזוחלת בגיל 4 חודשים! אולי לעשות משחקים שיתיאמו לשניהם (דברים גדולים שהקטנה לא תכניס לפה למשל דופלו ,מגנטים)
סימן בלשון - עזרה פליז 🙏🏼🙏🏼🙏🏼חדשה כאן 1
היי 💗
שמתי לב שהקטנה אוכלת פחות בימים האחרונים
וגם בוכה קצת בלילה ..
אתמול בבוקר שמתי לב שיש לה סימן אשום בצד הלשון
צירפתי תומר יש כתם קטן אדום
עשיתי שיחת וידאו עם הרופאה שאומרת שזה נראה כמו אפטה וקבענו גם תור למחר בבוקר הציעה לתת לה לשתות המון מים קרים שלוקים ארטיקים ודברים מרעננים .. וכמובן משחה
עכשיו אני רואה שזה גדל מעט מאתמול ..
החלפתי מוצצים ופטמות בקבוק הכל לחדש אחרי סטריליזציה
מישהי מכירה? יש אולי פתרון נוסף? 😥
שמתי לב שהקטנה אוכלת פחות בימים האחרונים
וגם בוכה קצת בלילה ..
אתמול בבוקר שמתי לב שיש לה סימן אשום בצד הלשון
צירפתי תומר יש כתם קטן אדום
עשיתי שיחת וידאו עם הרופאה שאומרת שזה נראה כמו אפטה וקבענו גם תור למחר בבוקר הציעה לתת לה לשתות המון מים קרים שלוקים ארטיקים ודברים מרעננים .. וכמובן משחה
עכשיו אני רואה שזה גדל מעט מאתמול ..
החלפתי מוצצים ופטמות בקבוק הכל לחדש אחרי סטריליזציה
מישהי מכירה? יש אולי פתרון נוסף? 😥
זהפלאי 1234
לא פטריה??
אם כן, למרוח דקטרין אורל גל. או לבקש מרשם לניסטטין.
אם כן, למרוח דקטרין אורל גל. או לבקש מרשם לניסטטין.
וואי גם לקטן לשנו יש כאלהמטילדה
זה בא והולך לו כל הזמן (בן שנה ו3 חודשים)
פעם אחת הרופא אמר שזה לא פטריה ואין מה לעשות
אבל האמת שזה היה ממש כשהיה קטן
ואני כבר מלא מזן מתכננת לקחת אותו שוב לרופא שיבדוק ומשום מה לא עושה את זה🤦
לא נראה שזה מציק לו או מפריע לו
אם את מגלה מה זה אשמח לשמוע...
פעם אחת הרופא אמר שזה לא פטריה ואין מה לעשות
אבל האמת שזה היה ממש כשהיה קטן
ואני כבר מלא מזן מתכננת לקחת אותו שוב לרופא שיבדוק ומשום מה לא עושה את זה🤦
לא נראה שזה מציק לו או מפריע לו
אם את מגלה מה זה אשמח לשמוע...
אני מתכוונת לקחת אותה מחר לרופאחדשה כאן 1
אבל מודה שנכנסתי למרפאה בריאה לפני שבועים ומאז נדבקתי בכל מיני מחלות שאני בספק אם נגש לשם .. לא רוצה שהיא תחלה בדברים נוספים בדיוק יצאתי בעצמי מ שבועים של חולי
@פלאי 1234 ניראה לי שאת צודקת.. זה לא נפוח כמו אפטה .. זה כן אדום ובולט משאר הלשון
@פלאי 1234 ניראה לי שאת צודקת.. זה לא נפוח כמו אפטה .. זה כן אדום ובולט משאר הלשון
הייתיפלאי 1234
מנסה להתחיל למרוח דקטרין.
פטריה זה כתמים לבנים, לא?מחי
לשון גאוגרפיתאם ל2
לא נראה לימטילדה
אלא אם כן יש כמה סוגים
אני עם לשון גאוגרפית וזה לא נראה ככה אצלי
אני עם לשון גאוגרפית וזה לא נראה ככה אצלי
מה זה אומר? 😱חדשה כאן 1
אל תדאגי.מטילדהאחרונה
לשון גאוגרפית זה שיש מלא סדקים וחריצים בלשון
מכאן שמה...
בפועל, בדר"כ זה לא מפריע בכלל ביום יום
לפעמים יכול לשרוף מעגבניה או משהו חמוץ
אבל אין לזה השלכות רפואיות משמעותיות לחיים
אה- יש הטוענים ברפואה האלטרנטיבית שזה תסמין של אנשים אלרגים
ממני,
בעלת לשון גאוגרפית
התחילו לי חרדות קשות .. קשור להריוןאמא בפעם ה-1
היי בנות,
אז מדובר על הריון ראשון שהגיע בעקבות IVF (טיפול אחד והצליח)
אין סיבה שלא הצלחנו.. ניסינו שנה והכל היה תקין ובסוף עברנו להפריה ושמחה שהצליח.
בכל מקרה, עד עכשיו עבר עלי הריון קליל וכיפי, כרגע אני בשבוע 27 דרך אגב. לא היו לי שום בחילות, שום הקאות, הרגשה כללית מאוד טובה,
הייתי מאושרת להיות בהריון, וגם עכשיו אני מאושרת.. אבל:
לפני שבועיים גיליתי סכרת הריון, בגדול אין לי בעיה עם זה לא לקחתי קשה. אני בדר״כ בנאדם קליל וגם ככה אוכלת בריא ומסודר אז אין שינוי גדול בחיים.
אבל, אני ממש מפחדת פתאום שיהיה לי עובר גדול, שלא אוכל ללדת לידה וגינלית ואצטרך לעשות קיסרי שזה הדבר האחרון שאני רוצה.
המחשבה הזו לא עוזבת אותי.. ואפילו שאני מאוזנת בתזונה הבנתי שזה לא קשור ועדיין התינוק יכול לצאת ענק. ממש מתבאסת.
בנוסף, חברה סיפרה לי שהיא נאלצה ללדת בקיסרי כי העובר היה במצב עכוז ולא הצליחו להפוך אותו, ועכשיו אני בפחדים שגם אצלי יהיה ככה.
בחיי שאני לא ישנה בלילה מרוב מחשבות.
גם מפחיד אותי שיהיה סגר, שאצטרך ללדת בתקופה שאי אפשר לקבל מבקרים, אי אפשר לעשות אירוע ברית,, שלא יהיה מי שיעזור לי בגלל הסגר..
שבחופשת לידה תהיה מדכאת וכל היום אהיה בבית
בקיצור זה כבר שבוע שאני בדאון ובמחשבות ממש עצובות וחרדות ואין לי מושג איך לשנות את זה.. או איך להתעודד
אז מדובר על הריון ראשון שהגיע בעקבות IVF (טיפול אחד והצליח)
אין סיבה שלא הצלחנו.. ניסינו שנה והכל היה תקין ובסוף עברנו להפריה ושמחה שהצליח.
בכל מקרה, עד עכשיו עבר עלי הריון קליל וכיפי, כרגע אני בשבוע 27 דרך אגב. לא היו לי שום בחילות, שום הקאות, הרגשה כללית מאוד טובה,
הייתי מאושרת להיות בהריון, וגם עכשיו אני מאושרת.. אבל:
לפני שבועיים גיליתי סכרת הריון, בגדול אין לי בעיה עם זה לא לקחתי קשה. אני בדר״כ בנאדם קליל וגם ככה אוכלת בריא ומסודר אז אין שינוי גדול בחיים.
אבל, אני ממש מפחדת פתאום שיהיה לי עובר גדול, שלא אוכל ללדת לידה וגינלית ואצטרך לעשות קיסרי שזה הדבר האחרון שאני רוצה.
המחשבה הזו לא עוזבת אותי.. ואפילו שאני מאוזנת בתזונה הבנתי שזה לא קשור ועדיין התינוק יכול לצאת ענק. ממש מתבאסת.
בנוסף, חברה סיפרה לי שהיא נאלצה ללדת בקיסרי כי העובר היה במצב עכוז ולא הצליחו להפוך אותו, ועכשיו אני בפחדים שגם אצלי יהיה ככה.
בחיי שאני לא ישנה בלילה מרוב מחשבות.
גם מפחיד אותי שיהיה סגר, שאצטרך ללדת בתקופה שאי אפשר לקבל מבקרים, אי אפשר לעשות אירוע ברית,, שלא יהיה מי שיעזור לי בגלל הסגר..
שבחופשת לידה תהיה מדכאת וכל היום אהיה בבית
בקיצור זה כבר שבוע שאני בדאון ובמחשבות ממש עצובות וחרדות ואין לי מושג איך לשנות את זה.. או איך להתעודד
אולי יעזור לך לדעת שקיסרי זה לא סוף העולם?מתואמת
אומרת את זה בתור אחת שילדה גם וגם, ושהיה לה ממש קשה עם זה שילדה בקיסרי.
ובכל-זאת, הייתי מודה מאוד על היריון קל ועל האפשרות לקבל בקלות סוכרת היריון, גם אם בסוף ילדתי בקיסרי.
בסופו של דבר קיסרי זו גם דרך ללדת. זו אפילו דרך קלה יותר... ועם משככי כאבים בצורה טובה אפשר גם להתאושש בקלות.
כמובן, לפי הנתונים שלך רוב הסיכויים שלא תצטרכי לעבור קיסרי, אבל בכל-זאת העובדה שזה לא נורא אם זה יקרה כבר יכולה להרגיע.
אם את מרגישה שהחרדות משתקות אותך, אז אולי כדאי לפנות לטיפול מקצועי.
ובכל-זאת, הייתי מודה מאוד על היריון קל ועל האפשרות לקבל בקלות סוכרת היריון, גם אם בסוף ילדתי בקיסרי.
בסופו של דבר קיסרי זו גם דרך ללדת. זו אפילו דרך קלה יותר... ועם משככי כאבים בצורה טובה אפשר גם להתאושש בקלות.
כמובן, לפי הנתונים שלך רוב הסיכויים שלא תצטרכי לעבור קיסרי, אבל בכל-זאת העובדה שזה לא נורא אם זה יקרה כבר יכולה להרגיע.
אם את מרגישה שהחרדות משתקות אותך, אז אולי כדאי לפנות לטיפול מקצועי.
מסכימה. עד שלא עברתי קיסרי לא ידעתי כמה זההשלך על ה' יהבךאחרונה
נפוץ.
עונההשלך על ה' יהבך
א. דבר ראשון מזל טוב יקרה ❤️❤️❤️ שמחה לשמוע שעד עכשיו ההיריון כבר בקלות ואמן שימשיך כך!
ב. אלופה שאת מקפידה על תזונה ללא קשר לסכרת!
ג. אין חוקיות אלא מה שהשם רוצה, אצלי מחודש שביעי התינוק היה במנח ראש וכל מדדי המשקל תקינים ומי בכלל חשב על ניתוח, בסוף קיסרי חירום כי הראש לא נכנס טוב בתעלה. כלומר אצלי כביכול לא היה בכלל סיבה לניתוח ובסוף כך רצה ה'. אז צריך לזכור שזה שיש לך כביכול נתונים של סיכוי לניתוח יותר מאחרות זה רק בעיניים האנושיות שלנו, ויש לך סיכוי בעצם ללדת רגיל בע' ה לא פחות ממישהי אחרת.
ד. לעבור ניתוח זו חוויה לא פחות עוצמתית מלידה רגילה, אני אישית כל הניתוח בירכתי "שחלק מחכמתו לבשר ודם" והייתה לי חוויה חיובית מאוד, עדיין התינוק יוצא ממני וזה מדהים אז גם אם לא צלח בלידה רגילה.
ואגב ההתאוששות ממש לא נוראית.
ה. השתדלי להמשיך להיות מאושרת אהובה, התינוק מרגיש את אמא.
ו. מאחלת לך לידה רגילה מתוך שמחה בקלות ובידיים מלאות.
ב. אלופה שאת מקפידה על תזונה ללא קשר לסכרת!
ג. אין חוקיות אלא מה שהשם רוצה, אצלי מחודש שביעי התינוק היה במנח ראש וכל מדדי המשקל תקינים ומי בכלל חשב על ניתוח, בסוף קיסרי חירום כי הראש לא נכנס טוב בתעלה. כלומר אצלי כביכול לא היה בכלל סיבה לניתוח ובסוף כך רצה ה'. אז צריך לזכור שזה שיש לך כביכול נתונים של סיכוי לניתוח יותר מאחרות זה רק בעיניים האנושיות שלנו, ויש לך סיכוי בעצם ללדת רגיל בע' ה לא פחות ממישהי אחרת.
ד. לעבור ניתוח זו חוויה לא פחות עוצמתית מלידה רגילה, אני אישית כל הניתוח בירכתי "שחלק מחכמתו לבשר ודם" והייתה לי חוויה חיובית מאוד, עדיין התינוק יוצא ממני וזה מדהים אז גם אם לא צלח בלידה רגילה.
ואגב ההתאוששות ממש לא נוראית.
ה. השתדלי להמשיך להיות מאושרת אהובה, התינוק מרגיש את אמא.
ו. מאחלת לך לידה רגילה מתוך שמחה בקלות ובידיים מלאות.
תוצאות שקיפות עורפית - פליזזזז תרגיעו אותי 🙏🙏הריון ולידה
אני בת 25
יצא תוצאות שקיפות עורפית כולל בדיקות מעבדה 1:860
הרופא אמר שזה מעולה וגם הסקירה יצאה מצויינת ב"ה
אבל
כשדיברנו עם מכון פועה הם אמרו שאמנם זה בטווח הנמוך, אבל זה יחסית גבוה בתוך הטווח.
ונלחצתי ממש ממש ממש!!!!!
מישהי אולי קיבלה תוצאה כזאת והכל היה תקין??
לא יודעת אם לעשות חלבון עוברי כי זה מעצבן אותי שזה סקר והינה עכשיו אני כ"כ לחוצה.
אשמח מאודדדדד לתגובותיכן 💕
יצא תוצאות שקיפות עורפית כולל בדיקות מעבדה 1:860
הרופא אמר שזה מעולה וגם הסקירה יצאה מצויינת ב"ה
אבל
כשדיברנו עם מכון פועה הם אמרו שאמנם זה בטווח הנמוך, אבל זה יחסית גבוה בתוך הטווח.
ונלחצתי ממש ממש ממש!!!!!
מישהי אולי קיבלה תוצאה כזאת והכל היה תקין??
לא יודעת אם לעשות חלבון עוברי כי זה מעצבן אותי שזה סקר והינה עכשיו אני כ"כ לחוצה.
אשמח מאודדדדד לתגובותיכן 💕
בשעה טובה! לא זוכרת להגיד לך לגבי הערכים האלו... אבל,M-P-4
עבר עריכה על ידי M-P-4 בתאריך כ"ו באב תשפ"א 08:48
כן ממליצה לך לעשות חלבון עוברי (בתור אחת שכל הזמן התנגדה ורק בהריון החמישי עשתה.) במיוחד שאת בלחץ מהתוצאה הנוכחית, זה יכול לתת לך עד קצת מידע (לכאן ולכאן...) במיוחד שזו רק בדיקת דם🤷 אם הסיבה היחידה היא שזה מעצבן אותך, לא הייתי מוותרת!
וחיבוק! מלחיץ להיות בחוסר וודאות!
מבינה אותך ממשLana423
שתביני שאין לך מה להלחץ כי בתוצאה של 1:800 ותוצאה של 1:5000 עדיין אומרת שיש סיכוי של 1 ל.. שיש משהו לא בסדר.
זה משנה לך אישית אם זה סיכוי של 1 ל800 או 1 ל10,000? לא, לך אישית זה לא אומר כלום כי זה מסתמך על סטטיסטיקה של מקרים שאולי קרו בעבר.
נניח והתוצאה הייתה 1:10, אז כבר היה אפשר להגיד - אוקיי, הרבה נשים עם נתונים כמו שלי - התברר להן שמשהו באמת לא בסדר, אבל ב1:800 זה לא המצב.
מקווה שהצלחתי להרגיע 🙏
זה משנה לך אישית אם זה סיכוי של 1 ל800 או 1 ל10,000? לא, לך אישית זה לא אומר כלום כי זה מסתמך על סטטיסטיקה של מקרים שאולי קרו בעבר.
נניח והתוצאה הייתה 1:10, אז כבר היה אפשר להגיד - אוקיי, הרבה נשים עם נתונים כמו שלי - התברר להן שמשהו באמת לא בסדר, אבל ב1:800 זה לא המצב.
מקווה שהצלחתי להרגיע 🙏
הסטטיסטיקה בפני עצמה לא אומרת הרבה..מישהי פעם
חוץמהעובדה שאם ניקח כ860 נשים בגיל שלך עם נתונים כמו שלך לאישה אחת יהיה עובר עם תסמונת דאון..
רוצה לכתוב מה תוצאת השקיפות עצמה? ואם ביצעת סקר שליש ראשון?
באה להרגיע אותך..ליאנייאחרונה
קודם כל זו תוצאה נפלאה לא רואה בכלל סיבה להיכנס ללחץ.
תביני, בדיקה של שקיפות בודקת המון דברים חשובים נוספים כגון מומים ובעיות שניתן לגלות כבא בשבוע זה.
ככל והכל תקין ב״ה+ תןצאה כזו- אין פה מקום לדאגה.
את צריכה להבין שמדובר בתוצאה סטטסיטית.
אלפי נשים יוצא להן מדדים הרבה יותר נמוכים (1:50 נניח והכל עדיין תקין) כי זה סטטיסטיקה.
לדעתי המדד האמיתי הוא לראות שהכל תקין בבדיקה.
כשיש חשד לתסמונת דאון אז השיקפות בדכ מעובה יותר, אפשר להבחין בעצם האף של העובר ועוד סימנים נוספים..
שאלת לגבי חלבון עוברי- אני אחת שמאוד בעד בדיקות ולכן מציעה כן לעשות
מדובר בבדיקות חשובות, כל בדיקה והמשמעות שלה ואת מקבלת עוד מידע.
אבל זוהי רק דעתי…
בכל אופן, יש לך נתון נהדר אני באמת לא רואנ מקום להילחץ ולהיכנס לסרטים- מיותר.
תהני מההיריון ב״ה כל עוד הכל תקין וכך נמסר לך תמשיכי לחייך ולשמוח.
המשך היריון קל בידיים מלאןת! 💗
תביני, בדיקה של שקיפות בודקת המון דברים חשובים נוספים כגון מומים ובעיות שניתן לגלות כבא בשבוע זה.
ככל והכל תקין ב״ה+ תןצאה כזו- אין פה מקום לדאגה.
את צריכה להבין שמדובר בתוצאה סטטסיטית.
אלפי נשים יוצא להן מדדים הרבה יותר נמוכים (1:50 נניח והכל עדיין תקין) כי זה סטטיסטיקה.
לדעתי המדד האמיתי הוא לראות שהכל תקין בבדיקה.
כשיש חשד לתסמונת דאון אז השיקפות בדכ מעובה יותר, אפשר להבחין בעצם האף של העובר ועוד סימנים נוספים..
שאלת לגבי חלבון עוברי- אני אחת שמאוד בעד בדיקות ולכן מציעה כן לעשות
מדובר בבדיקות חשובות, כל בדיקה והמשמעות שלה ואת מקבלת עוד מידע.
אבל זוהי רק דעתי…
בכל אופן, יש לך נתון נהדר אני באמת לא רואנ מקום להילחץ ולהיכנס לסרטים- מיותר.
תהני מההיריון ב״ה כל עוד הכל תקין וכך נמסר לך תמשיכי לחייך ולשמוח.
המשך היריון קל בידיים מלאןת! 💗
שאלהאמאל'ה23
מאז ההיריון ירדתי מלא במשקל עקב בחילות. ואז השמנתי כי בעלי דאג שאוכל. אחרי שהילד גדל מרוב ריצות אחריו לא יצא לי לאכול מסודר הייתי כבר אצל דיאטנית אני 159 ושוקלת 68 אולי כבר פחות וכולם אומרים שרזיתי. היום הלכתי עם הבן שלי ומישהו שאל אותי אם אני אמא שלו. יש לי מבנה גוף בינוני ואני פוחדת להיות שמנה או לחילופין רזה ברמה של בית חולים.
מה השאלה?אמאנאם
אז צריך לשמור גם על תזונה וגם על כושררקלתשוהנאחרונה
על תזונה בשביל הבריאות שלך ןבשביל לא להשמין
ועל כושר בשביל הבריאות שלך ובשביל לא להיראות רזה ברמה של בית חולים כמו שכתבת
ועל כושר בשביל הבריאות שלך ובשביל לא להיראות רזה ברמה של בית חולים כמו שכתבת
סבון שיבולת שועל דר פישר לעור מגורהחדשה כאן 1
היי
מה שלומכן? 💕
הפריחה של הקטנה שלי ממשיך..
המלצתם כולן על לה רוש פוזה אבל לצערי זה לא עוזר ואפילו החמיר מאז השימוש.. זה בוודאות בגלל החום הקיצוני ולא נגרם ממשהו אחר קורנפלור באזור הגב עוזר מאוד אבל לא מסייע ההחלמה
מישהי שצורכת סבון שיבולת שועל של דר פישר יש גם במוס ויכולה לתת לי חוות דעת לפני שאני רוכשת?
מקווה לא להתאכזב כמו לה רוש פוזה 🥺
מה שלומכן? 💕
הפריחה של הקטנה שלי ממשיך..
המלצתם כולן על לה רוש פוזה אבל לצערי זה לא עוזר ואפילו החמיר מאז השימוש.. זה בוודאות בגלל החום הקיצוני ולא נגרם ממשהו אחר קורנפלור באזור הגב עוזר מאוד אבל לא מסייע ההחלמה
מישהי שצורכת סבון שיבולת שועל של דר פישר יש גם במוס ויכולה לתת לי חוות דעת לפני שאני רוכשת?
מקווה לא להתאכזב כמו לה רוש פוזה 🥺
אני משתמשתים...
השתמשתי מגיל אפס
אבל אין ולא היו להם בעיות בעור ב"ה אז לא יודעת לומר בשביל הפריחה
לשמן את העור. עם אקווזום למשל.מוריה
ומקלחות מהירות.
ניסית להראות לרופא?אביול
יכול להיות שזה מפריחה.
ואם זה מהחום, גם לשלי היה פעם. ואני זוכר. שאמרו לי לעשות יותר מקלחות
ואם זה מהחום, גם לשלי היה פעם. ואני זוכר. שאמרו לי לעשות יותר מקלחות
לא חושבת שזה משהו מיוחד וטיפוליחגהבגה
תנסי של החברה מוסטולה, באנגלית
Mustela מעולהanonimit48
^^^מוסטלה הכי טוביםירושלמית טרייה
השתמשתי גם ב מוסטלהחדשה כאן 1
אבל עשה יותר יבש .. ופריחה אדומה בכל הגוף
אז הפסקתי 😥
אז הפסקתי 😥
יש ללה רוש פוזה 2 סוגים של משחות לגירויים.קול ברמה
אולי הציקפלאסט יעזור...
את בטוחה שזאת סתם פריחה?בתאל1
אולי זה דרמטיטיס?
אם כן אז להתקלח רק עם שמן אמבטיה- בלנאום ודומיו...ובכלל בכלל לא סבון כי זה מחמיר את המצב.
ומשחות מהרופא....
אם כן אז להתקלח רק עם שמן אמבטיה- בלנאום ודומיו...ובכלל בכלל לא סבון כי זה מחמיר את המצב.
ומשחות מהרופא....
למה לא שמן אמבטיה? לנו יש של מאמי קאר (אני חושבת) מדהים ממשלא מחוברת
כן קניתי שמן אמבט אתמולחדשה כאן 1
בפועל אני לא עושה לה אמבטיות רק מקלחות ..
פשוט למרוח לה קצת שמן בגוף ולשטוף? או שחייב למלא אמבטיה? 🙏🏼
פשוט למרוח לה קצת שמן בגוף ולשטוף? או שחייב למלא אמבטיה? 🙏🏼
אני עושה מקלחת אבל ב"אמול", בבלנאום לא נראה לי אפשרייעכגדש
אפשר. אין הבדל.מוריה
אני פשוט מורחת לה על הגוף את השמןבתאל1
משתמשים בבלנאום.
ואחרי קצת זמן שוטפים...משתדלת לשטוף בעיקר את הראש ואז שאר המים את הגוף כדי שלא לשטוף ממש יסודי..שישאר שמן.
ואחרי קצת זמן שוטפים...משתדלת לשטוף בעיקר את הראש ואז שאר המים את הגוף כדי שלא לשטוף ממש יסודי..שישאר שמן.
כן אעשה כך 🙏🏼🙏🏼🙏🏼 תודה חברות🙏🏼🙏🏼🙏🏼חדשה כאן 1אחרונה
בהריון מרגישה חולשה והרגשה שהלב מתאמץ וצריך ממש לנשוםאמא במשרה+
גם לא אחרי מאמץ .תקין ?
נפח הדם עולה בהריון ולכן יש תחושה של דופק מואץ וחזקמישי' מאפושו'
לגבי נשימה - לי קשה יותר לנשום בשלב מתקדם, כי יש לחץ על הריאות. בהתחלה היה סבבה..
וחולשה זה מאוד מאוד מאוד הגיוני!
אין דבר כזה להיות 'לא אחרי מאמץ' בהריון. ב''ה בכל רגע נתון הגוף עובד קשה ומשקיע הרבה אנרגיה בגידול עובר.
וחולשה זה מאוד מאוד מאוד הגיוני!
אין דבר כזה להיות 'לא אחרי מאמץ' בהריון. ב''ה בכל רגע נתון הגוף עובד קשה ומשקיע הרבה אנרגיה בגידול עובר.
כןכןגולדסטאר
לפעמים גם בשכיבה מרגישים כאילו יש דופק מואץ וכאלה..
כנל לגבי חולשה, זה תקין נורמלי תקפידי לשתות המון במיוחד בשבוע הנוכחי שיש עומסי חום קיצוניים
התחסנת לקורונה?הריון ראשון13
איזה שבוע את?הריון ראשון13
15 זה התחיל כבר לפני שבועיים +אמא במשרה+
נשמע די מוקדם. ממליצה להתייעץ עם מוקד אחיותמתחדשת11
את מתקשה בנשימה גם במצבי מנוחה? או רק במאמץ?מיואשת******
כלומר, גם כשאת יושבת בכסא ומדברת בטלפון למשל? הדבור עצמו מרגיש לך שאין לך מספיק אויר?
כשאת עולה 4-5 מדרגות את מתחילה להתנשף?
אם כן אז בבקשה תגגלי "יתר לחץ דם ריאתי" ותלכי לרופא בדחיפות. (מדגישה שזה משהו ממש נדיר, אבל ממש מסוכן, ולכן כשנשים כותבות על קשיי נשימה בהריון אני מעלה את זה כאפשרות אבל שוב, זה מאד נדיר ויש צורך לבדוק רק אם קשיי הנשימה מופיעים בפעולות בסיסיות כמו דיבור וכד.)
וואימחי
זו תופעה שקשורה להריון דווקא או בכלל?
כי בהריון אני תמיד מתנשפת בדיבור. בחודשים האחרונים אמנם, לא בהתחלה.
וגם תמיד חסר לי ברזל אז הבנתי שזה נורמלי
כי בהריון אני תמיד מתנשפת בדיבור. בחודשים האחרונים אמנם, לא בהתחלה.
וגם תמיד חסר לי ברזל אז הבנתי שזה נורמלי
לאמיואשת******
אבל זה מדרדר מאד בהריון בצורה מהירה מאד.
וזה לא נעלם אחרי הלידה. בקיצור. לא קשור אליך
וזה לא נעלם אחרי הלידה. בקיצור. לא קשור אליך
אוקי תודה מחי
לפעמים מרגישה גם בדיבוראמא במשרה+
וגם מדי פעם יש לי כאבים בבטן עליונה צד ימין בקו הטבור..מה זה יכול להיות ?
בשלב שלך הגיוני שזה פשוט מתיחה של השריריםמישי' מאפושו'
ומיקום של הרחם ושאר האיברים.. זה שלב שבעיקרון הרחם יוצאת מהאגן והכל מתחיל לזוז.
וסליחה על השאלה - את מתכוונת לקו הרוחב של הטבור? זה נחשב בטן עליונה? מבחינתי זה ממש נמוך
כן בקו הרוחב של הטבור.צד ימיןאמא במשרה+
בנוגע לכאבים אין לי מושג. ממליצה להיבדק 💕מיואשת******אחרונה
יש לך מוקד של הקופה?הריון ראשון13
לי זה היה בגלל מחסור בברזלהשלך על ה' יהבך
גם אני ככה בול! ואני בשבוע 22טליה כ
ממליצה לך להיבדק.מיקי מאוס
יכול להיות שזה באמת סתם תופעות של ההריון
אבל אם ח"ו זה משהו אחר את רוצה לתפוס את זה כמה שיותר מוקדם
(מכירה סיפורים שתלו בהריון כל מיני תופעות ובסוף הסתבר שזה משהו אמיתי אחר)
בעז"ה אצלך זה באמת שום כלום אבל את רוצה להיות בטוחה בזה כמה שאפשר
אבל אם ח"ו זה משהו אחר את רוצה לתפוס את זה כמה שיותר מוקדם
(מכירה סיפורים שתלו בהריון כל מיני תופעות ובסוף הסתבר שזה משהו אמיתי אחר)
בעז"ה אצלך זה באמת שום כלום אבל את רוצה להיות בטוחה בזה כמה שאפשר