במהלך ההריון קניתי 2-3 שמלות הריון וכל השאר די הסתדרתי, אמרתי גם ככה עוד כמה חודשים הכל ישתנה.
ומסתבר שעליתי מידה (אפילו שתיים)
ואמיתי אין בגדים 🙄
מזל תחתונים יש מההריון וגם גרביים עוד בסדר
וכל השאר לא היה משהו מתאים!!
שלחתי את בעלי לקנות גופיות טי שירט חדשות ראיתי ששלו עולות עלי אבל הגעיל אותי להשתמש בשלו
קניתי לפני הלידה כמה בוקסרים חדשים שישמשו אותי כטייצ בהתחלה, לא עלו לי על קצה הזרת...
שלחתי את אחותי לקנות לי..
חצאית שמעטס גומי מצאתי בארון
חזיות הנקה השתמשתי מה שיש..
זה היה מבאס נורא
אלף מזלות אחת השמלות שקניתי לפני הלידה הצליחה להיסגר לי איכשהו על החזה והיה לה גומי בבטן שמבליט כמה כל אזור האגן נראה כמו... איזור אגן מורחב 🙈
אבל לא נתתי לזה להשבית אותי ולבשתי את השמלה בברית (תכלס שמלה יפה) רק הקפדתי להצטלם עם התינוק עלי שלא אתבאס אח"כ מהתמונות
(חוץ מהתמונות עם המשפחה של בעלי שחמותי התעקשה להחזיק את התינוק באחת התמונות.. חמיות זה אש!)
כמה ימים אחרי יצאתי עם בעלי לחנות וכל הדרך מהאוטו לכניסה אני אומרת לו שיסתיר אותי כי ראו הכל מהגופיות...
מהרגע שנכנסתי לחנות נשמתי לרווחה אמרתי מפה אני יוצאת עם בגד קצת יותר נורמלי לפחות שיהיה לי מה ללבוש כשאני יוצאת לקנות בגדים!!
ובאמת קניתי חולצות וגופיות בסיס, וגופיות חצי וחצאית ג'ינס גומי שאמנם יושבת עלי זוועה אבל לפחות יושבת ולא לוחצת וקניתי גם חולצה אחת.
אח"כ מצאתי גם שמלה שהיא באמת יושבת עלי יחסית נורמלי והיא הייתה שמלת שבת/ יציאות שלי
ודווקא סבבה לי איתה
ואח"כ לאט לאט השלמתי פרטי לבוש נוספים (טייצים והכל)
השבוע היה לי שיעור ספורט לקחתי דרייפיט של בעלי
ונתקעתי בלי טייץ עובר ברך אז לבשתי טייצ קצר עם חצאית קצרה שקניתי במיוחד
אה והיה לנו גם נופש עם טיולים וזה.. גיסתי אומרת לי איזה הופעה דפקת.. אני כזה כן לקח לי המון זמן להתלבט איזו שמחה לבחור, את הראשונה או האחרונה?? אה זאת אותה שמלה!
(וזאת שמחה שלבשתי גם לשבתות, כן? מה לעשות.. חח)
בעלי יום אחד אמר לי מה אכפת לך תמדדי את הבגד ים הצנוע שלך אולי בכל זאת חלק אחד יעלה עלייך ואז יהיה לך יותר קל להשלים שתוכלי להיכנס לים...
חמוד כזה, הוצאתי את הבגד ים ובלי ללבוש הנחתי אותו עלי ושאלתי אם הוא עדיין חושב שיש מה למדוד והוא כזה.. אה.. בעצם צודקת אין סיכוי..
אני חושבת שמה שעזר לי לצלוח את התקופה הזאת שפשוט אין בגדים כפשוטו,
זה להבין שלא עשיתי רע ואין לי מה להתבייש
ואם אין לי חולצת שלושת רבעי אז אין. ואם אין לי חולצה שהיא לא שקופה אז אין.
כן עשיתי השתדלות שאף אחד לא יראה אותי יוצאת כדי לשמור על הצניעות אבל זה מה יש.
ובשביל לקנות בגדים צריך לצאת.
אז יוצאים וזהו.
וגם מבחינה כלכלית אמרתי לבעלי אוקי יש פה בלת"ם רציני,
כמו שתינוק צריך מלתחה שלמה כשהוא עובר מידה ככה גם אני צריכה. יש לי מלא הגבלות גם צניעות, גם מניקה, גם עונת מעבר, גם גלי חום הורמונליים אז חובה בד מאוורר, גם חובה משהו נוח (בכל זאת אחרי לידה עם עוד ילדים חובה נוח) וגם משהו שיראה כמו בן אדם. לא מצפה להיות מלכת היופי, אבל כן משהו שיאפשר לי לרדת בחופשיות ולא להיסגר בבית.
רק מההרצאה הזאת בעלי התעייף וסתם את הפה על הנושא...
וגם עזר בשבת נגיד לבשתי את שמלת ההריון (אחת שעולה עלי עם החזה, האחרות אפילו שהם שמלות הריון לא עולות עלי היום!)
אבל היא לא מותאמת הנקה, אז אחרי הקידוש הינקתי בחדר וחזרתי לשולחן עם פיג'מה
והסברתי לו שממילא הייתי צריכה להוריד את השמלה, ועדיין כל הגוף כואב מהלידה, זה לא שפשוט לי התנועות של להתלבש ולהתפשט כל שניה.
מצד אחד לא חפרתי על זה כל היום, מצד שני כן שיתפתי בענייניות מתי שהיה צריך, לא התביישתי בזה והמסר נקלט.
וככה גם לי היה יותר קל לקבל את השינוי שחל בי.
גם עזר לי שיש לזה שם, זה לא סתם "שמנה" זה חזה של הנקה, בטן של היפרדות בטנית ואגן רחב שנועד לאפשר לתינוק לצאת מתוכו, זה רגליים מקושטות ורידים שהחזיקו את כל משקל בהריון עליהם.
זה ישבן שספג את כל הזבל שאכלתי בהריון כדי להקל על מערכת העיכול, זה שרירים שצריכים שיקום...
ככה כל דבר בפני עצמו לי יותר קל להתמודד עם זה גם כי חלק מהדברים ברי פתרון בטווח הקרוב והרחוק (כמו היפרדות בטנית ושומנים והנקה)
ויש דברים שלא, אבל המראה הכללי עוד ישתפר.
כגוף אחד זה באמת יכול לייאש המצב.
ולגבי השיחה עם בעלך, מבאס ממש, אבל די הרמת להנחתה... עזבי אל תערבבי אף פעם בחיים באותה שיחה ענייני דימוי גוף עם ההוצאה הכספית של קניית בגדים.
ואולי כדאי לעשות סדר בארון להוציא את כל מה שלא יעלה עלייך בקרוב, להשאיר ממויין בגדים שטובים לך ובגדים שקרובים להיות טובים לך (מלמעלה ומלמטה במידות) ככה יהיה לך יותר קל לשלוט בכמות הבגדים שאת צריכה, ומה שצריך- צריך.
אלו החיים...
טריגר פגיעה מינית, כפייה, הטרדה התחזות כפייה ורשלנות
)
🙈
