מישהי מכירה טיפות הכנה לקראת הלידה שעוזרים בכך שהלידה תהידהאמונה בה' יתברך
לא טיפות אבלדפני11
קוראים לה נעמה ניימן. היא מדהימה.
ויש גם עלי פטל שלוקחים במינון כלשהו... שאומרים שעוזר לצירים יעילים ואפקטיביים.
אם אני זוכרת נכון משבוע 36 מתחילים מכוס תה ביום (מכינים מהעלים) ועולים בהדרגה עד 7 כוסות ביום אם אני לא טועה
בבית מרקחת מני מול מחנה יהודהנעימה לפרקים
לא יודעת אם את ירושלמית אבל אם אני לא טועה הם עושים גם משלוחים
לא מינסיון אבל שמעתי שיש אחת מירי לב אבל זה די יקרמי21
יש את ד"ר K- פלור ופארטוקלמישהי פעם
גם תה פטל החל משבוע 36..
כמוסות שמן נר הלילה משבוע 38 (פוצעים את הכדור ומכניסים וואגינלית). עוזר בריכוך צוואר הרחם
זה מה שאני מכירה
ממליצה גם על רפלקסולוגיה קרוב לתאריך
תה עלי פטלבשורות משמחות
כן. אלו טיפות הומיאופתיות..לפניו ברננה!אחרונה
עקרונית לוקחים שני סוגים לסירוגין כל יום בחודש תשיעי, וכשמתחילה הלידה כל עשר דקות את אחד מהם.
לקחתי לפני הלידה הראשונה. היא הייתה קצרה יחסית ללידה ראשונה - 13 שעות מירידת מים ועד ללידה. (כנראה היו קצת צירים גם קודם אבל לא ידעתי לזהות והם לא היו משמעותיים)
בלידה השניה נזכרתי בהן שבוע לפני אז לא התמדתי, ומזל שכך אחרת הייתי אולי יולדת בבית ;)
פריקה-תאומיםBatyam
רק אתמול היינו אני ובעלי עם התאומים והייתי עם הלשון בחוץ כי הוא עובד מהבית ובכ"ז זה קשה וכבר בניתי על המטפלת להיום.
קמתי בבוקר ולפתע המטפלת כתבה שלא תגיע, היא חולה.
יאבל'ה...
מלא זמן לא הייתי איתם לבד ובטח לא יום שלם לגמרי לבדי.
רק הלחץ וההפתעה גרמו לי לחולשה וסחרחורת. כי להעביר איתם שעה שעתיים מילא, בגינה כשהם אכלו ורגועים אבל לבלות איתם יום שלם ולהאכיל וטעימות זה אחרת.
והיה יום חם למות. והם בוכים, לאחד היה חום. נתתי לו נורופן ויצאתי לגינה כי הייתה איזו הפעלה וחברה שלי הייתה שם עם התינוק שלה. ושוב כואב שכל אחת עם התינוק בוטיק שלה (הכוונה לתינוק שבקושי שומעים או מרגישים, מזג ואופי נוחים) ואני צריכה לפרפר בין שניהם שבוכים, לרצות ולשמח אותם כל שניה שיהיו רגועים. ואחד כבדבד ורק להרים אותו זה קשה והוא בכייני וגם אחיו לא פראייר.
תאומים זה מסובך, אני בדר"כ בחיים לא מגיעה להפעלות. רק שומעת את חברותיי שהולכות ומקנאה. מגיעה להפעלה וצריכה לג'נגל כי אני לבד. כל הנשים מאורגנות עם ילד אחד ששמות אותו במרכז השטיח.
וכולם עם מבטים מרחמים ואני עם מבטים מתנצלים. חלק מההפעלה רק ישבתי לנוח מההליכה ומהחום, חשבתי אני עוד שניה מתעלפת. ואז שמתי אחד על השטיח עם כולם והשני שלא הרגיש טוב נח בעגלה אבל זה קשה, ואני מתאמצת ומזיעה וזה לא רק מהחום. זו עבודה כפולה ואין רגע דל ואין שניה מנוחה.
בקושי הכנסתי משהו לפה, וגם כשקניתי משהו לאכול וכמעט טרפתי אחד מהם שהיה ער שוב בכה.
אכלתי טוויסט ושתיתי קפה כל היום עד שב- 4 אבא שלהם חזר מהעבודה. וגם אז היה צריך לשטוף בקבוקים כדי שיוכל לצאת איתם ולתת לאמא טיפת מנוחה.
בקיצור, ה' נתן לי 36 שנה להיות מפונקת ועדינה ועכשיו קבלתי וואחד מתנה.
שיהיו בריאים הם הדבר הכי מתוק שיש, מושקעים, מטופחים ומפונקים-אבל זה כל כך קשהההההההההההההההה.
ועכשיו הרוגה ומרגיש שבא לי לנוח שנה.
את יודעת שיש פורום תאומים?שוחרת ידע
אבל לא יודעת כמה הוא פעיל.
בכל מקרה שם יש הרבה הורים שמתמודדים עם גידול של תאומים והם בטח יוכלו להזדהות ולתמוך יותר מאשר כאן...
רשמתי שם גם
אבל אוהבת פה. ועדיין אפשר להזדהות ולתמוך.Batyam
הוא ממש לא פעילהכל בנחת
דווקא פעילרק שאלה לי
וואי נשמה התעייפתי רק מלקרוא..ציפור מתוקה
ואת נשמעת סופר מתוקתקת וחרוצה
מעריצה אותך!
המון כוחות וחיבוקים❤️
מטורף!!!!סמיילי12
אז שניים?
שיהיו בריאים נשמעים מתוקים❤
נשמע בהחלט קשוח!מכחול
מבינה את הקושי אני שמרתי בעבר על זוג תאומים וזה בהחלט מאתגרהיושים
דמייני שאישה שאין לה ילדים קוראת את זה מה עובר בליבה
רק אניח את זה כאן
זה לא הוגןבוקר אור
ממש הערה לא הוגנת ולא במקוםבאורות
ניתן להגיד את אותו דבר גם על נשים שמצפות לילדים לעומת רווקות מבוגרות, רווקות מבוגרות לעומת אישה חולת סרטן, וכן הלאה והלאה.
כל אחד והסל שלו של ההתמודדות.
סליחה אבל זה לא במקום.טארקו
יש פה מקום לכולן, אין פה מקום לביקורת כזו.
פעם הבאה יימחק.
ממש לא מתאים. מצטרפת לטארקוחצילוש
במיוחד שחיכתה להם לא מעט שנים....דיליה
תהני מלא כשאת יכולה ותשני מייד כשאת הרוגה.....
גם אם היא הייתה יולדת אותם 9 חודשים מהחתונה...טארקו
לא מבינה את התגובה, זה פורום של נשים בהריוןתיתיל
מי שקשה לה לשמוע על נשים הריוניות\ יולדות\ אמהות שפשוט לא תכנס. זה לא פורום נשי כללי.
קושי הוא קושיבת 30
אני בטוחה שכל אחת כאן נצבט לה הלב פה ושם כשהיא קוראת על ענינים של אחרות.
אם זה הענין של מצב כלכלי, מצב קשר זוגי, מצב קשר עם החמות, עם האמא, חינוך ילדים, כניסה להריון ומה לא.
אבל קושי הוא קושי.
זה פורום הריון ולידהאורי8
ממש ממש ממש מזדהה. גם לי יש תאומים. וזה קשוחחחהכל בנחת
המוןןןןןןן
זה הציל אותי מדיכאון והילדים (יש עוד קטנטנים ברוך ה) קיבלו אמא עם כח יחסי
ממש ממש ממליצה על עזרה.
אפילו ילדה בכיתה ה. שרק תוכל להרים אחד שאת עם השני
נשמע קשוחמאוהבת בילדי
ממש!
התעיייפתי מלקרוא...
ה' יתן לך כח
וסבלנות
וזמן לעצמך
מנסה להציע משהו קצת אחראין שם בנמצא
קודם כל- אשרייך, שניים זה מאתגר לגמרי.
אבל רוצה להציע משהו שאולי יכול קצת להקל.
יודעת שיש פחד מלהיות בבית עם ילדים, שצריך לצאת, למצוא תעסוקה, לפתח, לייצר גירויים וכו' וכו'.
אני מאמינה שאפשר את כל זה לעשות בהרבה יותר נחת וכיף- בתוך הבית.
הדברים הפשוטים שיש לבית להציע, יש בהם הרבה נעימות טובה ובטוחה וגם בבית אפשר לפתח תינוקות.
לצאת עם תינוק פירושו להוציא אותו מהמרחב הטבעי. לדעתי על רוב התינוקות זה מאיים,
קשה להם להשתחרר מההורים במרחב עם אנשים זרים, ועם עודף גירויים הם גם בוכים יותר
ואז זקוקים לך יותר כדי להרגיש ביטחון. זה מן שרשרת אירועים מתגלגלת שכזו.
לעומת זאת- הבית הוא מרחב מוגן ובטוח.
אפשר לפרוש שטיח עם משחקים, לשים מוזיקה נעימה, לשבת איתם ביחד, להציע להם משחקים, לשיר איתם.
ואז את ממוקדת בהם בנחת, ואם אחד בוכה כי את עסוקה עם השני, זה קצת פחות נורא.
ככה גם יותר קל לשמור להם על סדר יום, ויהיה זמן שהם ישנו ויהיה לך זמן פנוי.
ברור שמנגד צריך למצוא זמנים בשבילך להתאווררות.
ועוד משהו- השוואות זה דבר שרוב העולם נמצא בו, אבל הוא מעולם לא הועיל. נראה שהדשא של השכן ירוק
יותר... אבל לכל אחד יש את הקשיים שלו ואת המקומות שקל לו בהם יותר.
ואת נשמעת אמא מדהימה שקיבלה אוצר כפול, אל תתני לאף מבט מרחם להחליש אותך.
את עושה מסע מהמם, קשובה תמיד לצרכים של הילדים שלך וזה ממש מיוחד בעיני.
הרבה נחת!!!
^^מסכימהכבתחילה
גם להתפתחות שלהם, למנוחה שלך, ולאינטרקציה בינהם.
את יכולה לשבת לידם על ספה או משהו קרוב, הם יראו שאת נמצאת ובזמן הזה אפשר לנוח.
אני שמתי את הילד שלי כל פעם שהייתי צריכה לבשל לשבת על משטח פעילות/עגלה בקרבת המטבח, וככה הוא גם ראה אותי וגם שיחק ונתן לי את הפנאי להכין אוכל.
^^^ מסכימה אתך.מוסיפה בתור אמא לתאומות+ כמה גדולים ומאתגריםאמהלה
אני הייתי עם התאומות בבית עד גיל 9 חודשים. כמעט ולא יצאתי אתן כי ראיתי שרק ההתארגנות ליציאה גוזלת ממני זמן וכוחות שלא היו בנמצא.
אז ויתרתי על יציאות וניסיתי להנעים את זמננו בבית
הורדתי פרופיל בכל מה שקשור במטלות הבית
שמתי אותן על שטיח פעילות עם מגוון משחקים
כשהייתי צריכה לשירותים, או אם הייתי צריכה הפוגה לאוכל והתרעננות, שמתי אותן ביחד בלול גדול עם משחקים
הדלקתי להן ברקע שירים לפעוטות או מוזיקה שקטה אם רציתי שירדמו
הבאתי להן גרבר אם לא התחשק לי לרסק פירות באותו היום.
אין צורך לבשל פירות. ניתן בהחלט לרסק אותם טריים ומלאים בויטמינים.להוסיף מעט קוואקר/שקדיה/וטחינה
מומלץ לקנות בלנדר לא גדול ומורכב ולא עם הרבה חלקים שיהיה נוח לתפעול.
בישלתי מרק גדול עם מלא ירקות וריסקתי. חלק הקפאתי וחלק שמרתי לפחות ליומיים
והכי חשוב- לא השוויתי עם אף אחות/חברה שיש לה ילד באותו הגיל. כי זה לא ניתן בכלל להשוואה
זכינו להיות אימהות לתאומים
הקב"ה בחר דווקא בנו לאתגר המדהים הזה
וכן- ישנם ימים קשים יותר וישנם קלים יותר
צריך להרפות, לדרוש מעצמך פחות, לבקש עזרה כמה שיותר. ולתת לעצמך הרבה הפוגות מפנקות
הגיל הזה יעבור ובעז"ה בהמשך יהיה לך יותר קל לראות את היופי במתנה המדהימה שקבלנו
גדול!!!!
חמודה את. אהבתי את הכנות . שיהיה לך המשך גידול נעיםדובדובה
מה דעתך להזמין אליך הביתה חברהבאר מרים
תשבו שתיכן על הספה ותקשקשו והתינוקות ישחקו על השטיח..
תוכלו להכין להם פירות בנחת - אחת מכינה והשניה משגיחה..
והכל יראה הרבה יותר נעים וקליל..
את כזותי מתוקהתוהה לי
תקשיבי, יש לי תינוק אחד ואני ממש מזדהה עם התחושות האלו שתיארת כשאני הולכת לגינה או לאיזה מקום ורואה תינוקות יושבים בעכלה, מרדימים את עצמם, נןתנים לאמא שלהם לאכול, חדבר עם חברה, לשבת רגע על ספסל.
זוכרת שיום אחד הלכתי לגינה ופגשתי שם אמא עם תינוק הזוי בפעלתנות שלו והוא שיגע את אמא שלו ברמות הגבוהות..חזרתי הביתה מאושרת והבנתי שפשוט אין לי קבוצת שווים. שהאשה הזו גרמה לי סוף סוף להרגיש נורמלית. ואפילו ברת מזל.. ממליצה בחום שתתחברי לאמהות במצבך.. תפרקי להם תסכולים ותשמעי מהם תסכולים דומים.. וכמובן גם שיתופים כיפיים

חחח בולאורוש3
אכן לא קלYaelL
אבל את לא יכולה להשוות את עצמך לאימהות לתינוק אחד. גידול תאומים, בעיקר בגיל הזה, הוא באמת שונה. עם תאומים באמת קשה יותר להתנייד, פחות אפשרי להשתתף בפעילויות, הורים לתאומים מתעסקים באתגרים שלא מוכרים להורים לתינוק יחיד כמו איך לתמרן בין שניים, איך להאכיל את שניהם בו זמנית, האם העגלה תעבור בכניסה למקום מסוים... כשהייתי בחופשת לידה עם התאומים שלי לא יצאתי איתם לאף מקום, הייתי איתם בבית רוב הזמן. וזה בסדר. אם את מרגישה צורך לצאת איתם זה מצויין אבל קשה לעשות את זה לבד. גם דברים כמו ביקורים בטיפת חלב למשל, צריך להגיע עם עוד מישהו. הכל יותר מסובך לוגיסטית. אבל זה משהו מיוחד, קשה יותר אבל גם האושר כפול והם גדלים ונהיה הרבה יותר קל. יש גם שלב שהם מעסיקים אחד את השני ומשחקים יחד ואת רק תתמוגגי.
אני צחקתי למקרא תאורייך המשעשעים (מקווה שזה בסדר לכתובהשם בשימוש כבר
זה באמת קשה, לאחותי יש תאומים מתוקים ושובבים, קצת יותר גדולים משלך, אבל אני זוכרת כשהם נולדו ואת כל שלבי התפתחותם.. באמת היה לה קשה מאוד. ולא ממש הייתה לה עזרה.. עוד מעט הם יגדלו עוד קצת, ילמדו ללכת בע"ה ויתרוצצו לך ברחבי הבית ובחוץ ותמשיכי לרדוף אחריהם.. עד שבאיזשהו שלב זה יתאזן, הם יהיו עצמאיים ולא רק תלויים בך, והחיים יהיו קצת קלים יותר..
ואז תלדי ילד יחיד (או ילדה יחידה, אלא אם כן הקב"ה יחליט להפתיע בזוג תאומים נוסף
) וכשתטפלי בו לא תאמיני כמה קל לטפל בתינוק כשהוא בא ב"בודד"
בהצלחה🙂
או שהם יתחילו ללכתשמעונה
גם אופציה🙂השם בשימוש כבר
מבטים מרחמים???באת אליי פתאום
באמת לא ברור לי במה את מקנאה...
כל מי שיש לה ילד אחד ולא תאומים בהכרח הילד שלה רגוע ושליו?
אצלנו באוניברסיטה אומרים - קשה, אבל הכי טוב

בנחת...
לאט לאט הם גדלים ומתגעגעים לרגעים האלה.
תנשקי אותם מלא ותיהני!
חחח את לומדת בעברית!!! עליתי עליך חחחח😅דפני11אחרונה
יקרה,חדשה ישנה
לפעמים ברגעים קשים כאלו, צריך שמישהו מבחוץ ינער ויזכיר את כל הטוב, אל תקראי את זה כביקורת, אלא זה פשוט עוזר לפעמים להתמודד עם הקושי כשזוכרים כמה זו מתנה מדהימה, זה נותן כח!
כשקשה לך תזכרי שהקב''ה זיכה אותך דווקא ב2 כי השעון הביולוגי שלך כבר לגמרי תיקתק..
כשקשה לך תזכרי, שכשאת תזדקני, מי שיסתובבו סביבך אלו הקטנים החמודים האלה שכבר יהיו מבוגרים בעצמם והם אלו שידאגו לך! שניים זה תמיד יותר כח

כשקשה לך תזכרי איזה כיף להם שיש להם אחד את השני, זו המתנה הכי גדולה שהם יכלו לקבל, כשיגדלו הם אף פעם לא לבד. תמיד יש עם מי לדבר, לחלוק, לשתף, לריב, להתלבט... קשר של תאומים זה עוד יותר עמוק ומיוחד.
כשקשה לך עם המבטים המרחמים, קחי אותם בתור מבטים מעריצים, לא בטוחה שהמבטים באמת מרחמים או שזו תחושה שלך . כשאני רואה אמא לתאומים אני מעריצה אותה איך היא מסתדרת! הם מקום לגאווה גדולה. את לגמרי יכולה להסתובב עם חזה נפוח, להיות אמא לתאומים זו שיא הגאווה!
כשקשה לך תדמייני אותם יחד עוד שנה, יושבים ומשחקים בבית. אין דבר מתוק מזה! (יש לי צוציק בן שנה ועשרה, זה הגיל הכי מתוק בעולם, ואני חושבת על אינטרקציה של שניים כאלו, זה להפוך לשלולית מרוב מתיקות... )
הרבה כוחות ❤️💕❤️💕
וואי נשמה, זה כ"כ קשהרק שאלה לי
אין לי הרבה מה לומר, חוץ מזה שפשוט תפרגני לעצמך במה שאת יכולה - לצאת בערב כשהם ישנים, לקנות לעצמך דברים טעימים וכו', מה שעושה לך טוב על הלב. ובהחלט לקחת עזרה, כמה שיותר.
ומצטרפת למה שאמאלה כתבה, לפעמים ההישארות בבית עדיפה. זאת הסביבה המוכרת שלהם (ושלך), וזה בהחלט חוסך את ההתארגנות ליציאה (בשלב שלך היה לוקח לי שעה בערך לצאת החוצה מהרגע שהתחלנו להתארגן על זה...).
חיבוק גדול גדול, מבטיחה שזה עובר ושהגידול נהיה יותר קל🤗
האמת שלא הייתי יוצאת לדברים כאלהאורוש3
וגם הייתי מפחיתה מבט על אחרות. כל אחת עם מה שקבלה. התינוקות שלי גם קשים. אני רואה נשים יושבות להן בקניון עם פיצי שקט בעגלה. זוכרת שיצאתי עם חברה פעם אחת בחל''ד לבית קפה. כל הזמן היא או אני החזקנו אותו לא רגוע. עשה איזה שלוש פעמים קקי. ינק. שוב ידיים. קיצר. אני יודעת שאצלי זה פחות זורם בשלב הזה. תלמדי מה כיף לכם. תפני את המבט פנימה.
ורק נקודה נוספת- לא הייתי לוקחת תינוק עם חום למקום שיש בו עוד קטנטנים. הוא יכול להדביק מישהו חזה לא הוגן. וגם תינוק עם חום בעצמו לא רגוע ועדיף לו בנחת בבית.
היי יקרהבימבה אדומה
כל שינוי מהשגרה הוא קשה לנו.
אולי תנסי לקחת מהמטפלת את הלוז שלה ותנסי לחקות אותו? וכמובן כשהם ישנים תאכלי ותנוחי. מן הסתם זה מה שהיא עושה.....
אני אמא לתאומות גם, אבל כבר לא כ"כ זוכרת את התקופה הזו. הן היו במעון מגיל 3.5 חודשים והפעמים שהייתי איתם לבד זה רק אחרי המעון... וגם אז הבאתי נערה שתעזור לי מהארוחת ערב עד ההרדמה.
איך השינה והאכילה שלהם באופן כללי? בני כמה הם?
אני רק-האור שבלב
ושולחת חיבוק גדול!!
וכאמא ל8, אך לא לתאומים אלא לצפופים-
אגיד לך ש..
בהמשך מתישהו יהיה יותר קל!!!
מבטיחה!!!
הרבה כח!!
💗💗💗💗💗
איך היום?מאוהבת בילדי
תודה על כל התגובות
מחזק!Batyam
יקרות אשמח ממש ממש לתפילות שלכןבית חלומתי
על משהו חשוב שנצליח בו מחר בבוקר
שיסתדר על הצד הטוב ביותר ובקלות
ובעזרת ה' אשמח לשתף אתכן שזה הסתדר
מתפללתמחי
בהצלחה רבה! בשורות טובות בעז"ה!פה לקצת
בהצלחה יקירהאני זה א
אמן אמן יקירה!! בהצלחה ובשורות טובות!גולדסטאר
בשורות טובותבת הרים
בהצלחה רבהאורוש3אחרונה
ייעוץ גנטי- מעניין אותי מה דעתכן..Sheela
הלכתי במטרה לבדוק את התסמונת הספיציפית הזאת,
ואז האחות הוציאה לנו רשימה של 15 מחלות בערך, חלקן בסל וחלקן לא, שהיא ממליצה לבדוק.
המחלות שלא בסל (10 בערך) עולות כל אחת באזור ה100 שח.
עכשיו, אני נמצאת בהתלבטות ממש רצינית על זה..
קודם כל זאת הוצאה כספית לא קטנה, ואנחנו זוג צעיר
דבר שני, וזה משמעותי יותר, מרגיש לי קטן אמונה ופשוט מלחיץ לעשות את כל הבדיקות האלה. הרי אם לא היתה התסמונת הנקודתית הזו- היינו מסתפקים בדור ישרים ולא הולכים בכלל לייעוץ הזה..
המשפחוץ של שנינו בריאות ב"ה ואנחנו מעדות מעורבבות מאד מאד.
בעלי כמובן רוצה לעשות כל כל הבדיקות וגם אומר שההורים שלו ישלמו, אבל משום מה זה עוד יותר מרתיע אותי..
ממש יעזור לי לשמוע מה הייתן עושות, אם נבדקתן בכלל ומה אתן חושבות על הנושא
כן בטח, יש מחלות בתאחיזה לכרומוזום ה-xאני חדשה כאן
תשלום למטפלתטוווליי
אני אמורה לחזור לעבודה אחרי סוכות. זה יוצא תחילת אוקטובר.
מה מקובל- שעל ספטמבר אני משלמת למטפלת או לא או חלקי?
כי מצד אחד היא יכלה לקחת תינוק אחר שכן יגיע מתחילת שנה, אז היא מפסידה עלינו חודש אם לא נשלם,
מצד שני תשלום מלא נראה לי מוזר אם התינוק בכלל לא מגיע אליה.
רוצה להגיע מוכנה לשיחה איתה ולדעת מה מקובל..
מה אומרות?
עוקבתשוחרת ידע
אמורה לחזור בחשוון,
אולי זה רלוונטי גם לגבי...
ממתיבשורות משמחות
לכל מטפלת יש את התנאים שלה, אין למה להתכונן להתווכח איתה זה לא מעון זה עסק עצמאי.
היא כן יכולה לבקש תשלום מראש על מנת לשמור לך מקום ובמידה ותבטלי כאילו שילמת לה על החודש שכביכול התחייבת (לשלם מראש על אוקטובר כך שגם במידה ותבטלי התשלום הולך אליה כי התחייבת מראש שבחודש הזה התינוק יהיה אצלה במסגרת)
בגדול מקובל לשלם למטפלת כדי שתשמור לך מקוםשחרית*
במיוחד אם יש ביקוש גדול באיזור שבו את גרה למטפלות ומשפחתונים.
לגבי מלא או חלקי זה תלוי מטפלת.
לפעמים נתקלתי במטפלות שלא ביקשו בכלל תשלום כי בדיוק זה הסתדר להן או משהו כזה.
תלוי במטפלת- שלנו לקחה חצי מחיר על שמירת מקוםיעל מהדרום
תודה לעונות!טוווליי
אצלנו יש מצוקת מטפלות ונהוג לשלם את כל הסכום על שמירת מקוםסופי123
מניחה שמטפלות שתינוקות לא עומדים אצלן בתור לוקחות סכום מופחת או בכלל לא
תודה. זה המצב גם אצלנו..טווולייאחרונה
באיזה גיל התינוק שלך עבר לשינה אחת במהלך היום ?נשואה צמאה
כל ילד קרה בגיל אחראני זה א
בערך בגיל עשרה חודשים. לא בטוחה לגבי זה...אין לי הסבראחרונה
אצלי, בת שנה ו4, ישנה שעה וחצי-שעתיים, בערך ב12.
שנת ערב מתחילה בשש+-
מה עושים עם צרבות?פירות קיץ
אוכלי שקדים טבעיים. זה ממש ממש עוזר!בתאל1
לא לאכול דברים שעושים צרבת כמו עגבניות, גבינות מלוחות, חמוצים, דברים מטוגנים, מתובלים מדי... וכו'.
לא למלא את הבטן...עדיף ארוחות קטנות.
בהצלחה!!!
כאלו שקונים בניצת הדובדבןפירות קיץ
בכל סופר יש...שקדים טבעיים...בתאל1
ועוד משהובתאל1
אני בלילה כמעט ולא שכבתי לגמרי אלא שמתי כריות להגביה...גם עזר לי
טאמס. הדבר היחיד שעוזר לי, וגם זה לזמן מוגבל.חדשה ישנה
אומפרדקסאנונימית-אנמית
מה זה?פירות קיץ
תרופה שמורידה את החומציות בקיבהחיים בשמחה
זה אמנם מקל את הצרבות אבל יש לזה מחירים של ספיגה נמוכה בקיבה ועוד..
אוכלים שקדים ומלפפונים לסירוגין בלי הפסקה
פה לקצת
לא ניסיתי כדורים משום סוג ושרדתי.
וכדאי לנסות לשים לב איזה מאכלים מגבירים לך את הצרבת ולהימנע מהם.
אכלתי פיצה עם טונה..וטונה עשתה לי צרבתפירות קיץ
גם רסק עגבניות וגבנצ עושה צרבתבתאל1
וגם בצק.בשאיפה
מעט סודה לשתיה ברבע כוס מיםבת 30
אבל סודה לשתיהפירות קיץ
מה לא בריא בזה?מוריה
המממ...בת 30
אני יכולה לחשוב על עוד כמה דברים הרבה פחות בריאים שכולנו אוכלים...
משתמשים בזה לעוגות וזה...בתאל1
ממש עוזר!!סתם שם 1
או אומםרדקס אבל נראה לי הרבה פחות בריא
מנצלשת- זה עלול להזיק אם זה באופן יומיומי?
כפית?בת 30
אני כן חושבת שצריך לקחת את זה במידה, כי סודה לשתיה זה חומר בסיסי, סותר חומציות.
לכן הוא כ''כ יעיל לצרבת.
אבל מצד שני, אם משתמשים בו יותר מידי, זה עלול לפגוע בחומציות הטבעית והטובה של הקיבה.
לכן נראה לי שכפית זה יותר מידי.
גם רבע כפית עושה את העבודה.
יולדיםקפה הפוך
זאת ההצעה שאני קבלתי שהייתי בהריון 
תכלס זה סיוט שבדר"כ רק הלידה פותרת...
מה שלי מאד עזר ואני זוכרת - שקדים, כוס חלב, קולה
טאמפס (אבל לקחת 2-3 כדורים ביחד, בהתחלה לקחתי אחד וזה לא מאד מאד עזר אח"כ קראתי בהוראות שלהם שצריך לקחת 2-3 ביחד ובאמת זה עזר ליותר זמן)
ועם כל זה - הצרבות האלה נוראיות אבל ב"ה מסיבות טובות ושמחות תמיד לזכור את זה
בהצלחה...
אבל אני רק בשבוע 18+4פירות קיץ
כן כן, אמרו לי את זה בתחילת ההריון :/קפה הפוך
זה סיוט, וזה רק מתגבר (איפה האימוג'י שבוכה???)
במהלך ההריון היו תקופות של יותר, תקופות של פחות, אבל לקראת הסוף זה התגבר...
אבל אצלי דקה אחרי הלידה נעלם כלא היה...
הרבה חיבוקים !
אה, ופיצה לגמרי עושה צרבות (אני אחרי שאכלתי פיצה כל הלילה צרבות וזהו לא התקרבתי לזה יותר)
מנצלש’’ת בבקשה...דיליה
מאתמול בבוקר תחושה שמשהו נתקע לי בגרון.
לא שורף אבל מעיק.
נרגע עם שתיה חמה או קרטיב לזמן קצר...
לא יודעת מ עוד עוזר....
האם זה צרבת? מה עוד זה יעול להיות?
שבוע 8. בהריונות קודמים לא היה.
אולי חיידק או משהו?Lana423
אם לא עובר תוך שבוע - הייתי מתייעצת עם רופא, למה לא

בינתיים ממליצה על קרח

אולי דלקת גרון...בת 30
ללעוס קרחעכשיו טוב
אומפרדקס - מומלץ מאד!חפציבה12אחרונה
בעקבות סקר הטיולוניםפה לקצת
יש עגלה ויש טיולון?

יש לי עגלה שעד גיל מסויים הייתה מחוברת אליה אמבטיה ועכשיו חשבתי שמחובר אליה טיולון אבל אולי טעיתי חח
לרוב מתכוונים לעגלה יותר קלהנשימה עמוקה
לא טעיתאורוש3
תודה לכן!פה לקצת
זאת עגלה שעברה שני תינוקות, מעניין אם הם השתמשו בה גם כטיולון.
אברר.
אני משתמשת בטיולון של העגלה כבר עם הילדה השלישיתמרגרינה
סה"כ נתנה עבודה טובה
כמו לכל מוצר, יש בלאי פשוט. ככל שתשתמשי בה יותרהשקט הזהאחרונה
האם זה שיקול? לא בהכרח. יש כאלה שמעדיפות טיולון של העגלה.
2 סיבות נוספות שגורמות לקנייה של טיולון, שאולי הן כן רלוונטיות הן שטיולון לבד בד"כ הרבה יותר קל מזה של עגלה משולבת ולכן יותר קל לניוד וכו'
והסיבה השניה היא שלפעמים נולד כבר הילד הבא וצריך בשבילו את האמבטיה, אבל הילד הקודם עוד לא ממש הולך/ הולך לאט ואז יותר נוח שיש גם טיולון בנפרד ובמקרה ששניכם יוצאים איתם מהבית הילד הגדול בטיולון והקטן באמבטיה.
בשעה טובה ילדתי בן ... ואני חייבת עצה דווקא בנושא שהייה אצלמוריה מ.
אני מתוסכלת... דווקא לא מהלידה אלא מבעלי ואמא שלי
אם אין לכם כח לקרוא אל תקראו אני סתם יולדת שבה לה לשפוך תסכולל
עד עכשיו לאמא שלי היו רק כלות שילדו אני הבת הראשונה יולדת וכל ההריון היא רק חיכתה לרגע שאני אלד ויבוא לשהות אצלה .
בעלי קשה לופה קצת- לוחצים אותו והוא אוהב פרטיות ברמה קשה ושאף אחד לא יתערב לו .
הבנתי שזה הולך להיות תקופה לא קלה - ולי נחמד מאוד להיות אצל אחרים מאשר לבד בבית .
תכלס ילדתי ב"ה והגענו להורים שלי ואז התחילו הבעיות - עם כל התסכוליםאחרי לידה והקושי נוסף לי גם הקושי הזה .
אמא שלי אוהבת להרגיש בעלות על הנכד החדש וגם קצת עלי הבת שלה..
ובפרט שיש ברית היא התחילה יותר מידי ללחוץ עלינו שנעשה את מה שהיא רוצה- למרות שכל הברית והעלויות היו עלינו .
את בעלי זה מרגיז ברמותת- ואז יום לפי הברית הקטרינג שאמא שלי לחצה לסגור ביטל לנו- ואני הייתי ממש בהיסטריה - ואז בעלי תפס את הענינים בידיים והחליט שתוך שעה הוא סוגר על איזה קטרינג שיש בלי לערב את ההורים שלי בכלל - ולאומת זה אמא שלי החליטה שהיא לוקחת עלינו אחריות וגם על הברית כי אנחנו טירוניים ובטח לא יודעים כלום - ואז כל דבר שאנחנו סוגרים היא מתייחסת אלינו כאילו לא רוצים לשצף לא רוצים עזרה לא צריך וכאילו נפגעת- משהו הזוי אפילו שהחלטתי לקלח את הילד פעם ראששונה בעצמי זה היה התגובה. למה לא ברור שאנחנו רוצים להיות גם עצמאיים ולהחליט דברים לבד???
בקיצור אני אחת שממש שותקת ומתקפלת וכל מה שאמא שלי אומרת אני לא מעיזה להתנגד.
אבל לבעלי זה עלה על כל העצביים ההכנות לברית ביחד עם שהייה בבית לא שלו- והוא התפרץ כמה פעמים על אמא שלי וממש צעק עליה- אני לא ידעתי איפה לקבור את עצמיי- מצד אחד אני מרחמת על בעלי שכל היום מתמסכן כמה רע לו אצל ההורים שלי , ומצד שני מעולם אני לא העזתי ללכת כ"כ נגד אמא שלי - אז בעלי? התביישתי בו ולא ידעתי איך אני אוכלת את הפגיעה של שתיהם - בסוף תפסנו שיחה ארוכה והם דיברו ביניהם ביחד עם תיווך שלי ושל אח שלי - ואכשהו היחסים נרגעו- אבל ססוגמאוד קרים בין אמא שלי לבעלי.
ויצא שאמא שלי מהלכת כמו על ביצים ואנחנו מפחדים לעזוב כדי שהיא לא תפגע.
עכשיו אני קרועה- במוצ"ש אבא שלי טס- ואמא שלי לבד בבית עם ילדה קטנה , ואני כבר שנמאס לי לראות את בעלי מסתובב מצוברח ועצבני ומתוח במקום לשמוח שהוא נהיה אבא- רוצה לחזור לבית עם כל הקושי הכרוך בלחזור שבוע וחצי אחרי לידה ראשונה לבית . רק כדי לראות שוב את החיוך של בעלי ולהפסיק כל היום לבשל ולאפות כדי לפצות את בעלי על הקושי שהוא חווה בשהייה אצל ההורים שלי . ולאומת זה אני לא מסוגלת דווקא עכשיו לעזוב את אמא שלי שהיא לבד. ושסה"כ אחרי כל מה שהיאא התרגשה להיות אצלה שבוע
מה אומרות מה אני אמורה לעשות ואיך??
שניה שניהאורוש3
מצרפת לך משהו חשוב לקריאה
משכב לידה – אנחנו חייבות את זה לעצמנו ולמשפחה
ובנוגע לשאלתך. לחזור הביתה. לגמרי.
אבל לעשות עם הבעל תיאום ציפיות שהוא עוזר ועושה הכללללללל. את נחה ועם התינוק.
לגבי אמא שלך שלבד, מצטערת. זה לא הזמן לחשוב על אחרים. באמת. בטוחה שהיא תסתדר. לומר יפה תודה. להביא בהמשך מתנה. ולעוף משם. את לא נחה. בעלך על הפנים. לא שווה את העזרה שאולי את מקבלת.
מזל טוב יקרה!
תעשי מה שאורוש אמרהבוקר אור
בול- לסכם עם הבעל שהוא עוזר או דואג לך לעזרה. ולעוףףףהביתהזהר מרים
למדתי את הלקח הזה מראש ממה שהיה עם האחים שלי הגדולים
ומעולם לא הלכתי לאמא שלי אחרי לידה .תמיד ישר הביתה .
מעדיפה את השקט והזוגיות שלי
ופסטה לארוחת צהרים וכלים בכיור
מאוכל של אמא ומתח ובעיות והתערסויות
אני בהלםבת הרים
החיבוק דב הזה.
את לא יכולה לקלח את התינוק בפעם הראשונה בעצמך.
אופה ומבשלת לבעלך כשאת באה לנוח אצל אחרים אחרי לידה?? איפה ההיגיון?
מנסה לעשות חסד עם אמך כשאת בעצמך יולדת טריה וזקוקה לחסד?
צריך לעשות איפוס וחישוב מסלול מחדש.
*את היולדת*, את זקוקה לעזרה ופינוקים עכשיו ולא להתאמץ לפנק אחרים.
וגם - שלום בית חשוב יותר מכל דבר אחר. אם את נשארת אצל אמא שלך על חשבון הקשר עם בעלך ועל חשבון הקשר של בעלך עם אמא שלך ועל חשבון הקשר שלך עם אמא שלך אז יצא שכרו בהפסדו. תאמיני לי שאמא שלך כבר תסתדר. היא כבר סבתא!
סליחה על הנחרצות. ממש מסיכמה עם מה שכתבה מעליי אורוש3.
אוףףףף זה קשהשחרית*
בעלי בדיוק כמו שאת מתארת וגם אצלנו השתלטו על תכנון הברית וזה היה סיוט סיוט.
תקשיבי לי, קחי את עצמך ותחזרי לבית שלך, לשקט שלך ולאינטימיות שלך ושל בעלך. זה הכי חשוב.
אמא שלך תסתדר. את ממש לא צריכה לקחת אותה בחשבון כשאת אחרי לידה. את צריכה לחשוב נטו על טובת עצמך ומה יהיה לך טוב ונוח.
ותפסיקי מיד לבשל ולאפות לבעלך כדי לפצות אותו. את צריכה לשמור על עצמך ולנוח.
מעלה רעיון אחראמא ל6 מקסימים
אולי שבעלך יחזור לבד הביתה, וככה ימשיך לחיות את חייו, בית עבודה וכו', ואת תישארי אצל אמא לנוח עוד כמה ימים?
בהנחה שאת רוצה להישאר. אם גם לך לא טוב אצל אמא, אז אני גם חושבת שאתם צריכים לחזור הביתה.
גם אני עשיתי כך.אם ל2
וואוו וואו וואוחגהבגה
רק מלקרוא- פייוווו.
יכולה להבין ולהזדהות.
כמה דברים.
א. יש מצב לדבר עם אמא שלך? נשמע שזה הולך להיות ככה מעכשיו. שיחה פתוחה, כמה אוהבת.
כמה את מודה לה וזה מרגש אותך שהיא כל כך רוצה לעזור, אבל את מרגישה שאתם רוצים לעשות עכשיו דברים לבד, בדרך שלכם.
ב. אתם גרים קרוב? זה ריאלי לישון בבית ובבוקר לבוא לאמא ולהיות איתה במהלך היום?
בגדול- לחשוב קודם כל עלייך.
אח"כ על בעלך
בסוף על אמא.
נשמע הזוי וקשה אבל זה הדבר הנכון
בסוף את חיה חיים עם בעלך ולא עם אמא.
גם אם היא תיעוד ולא תבין, את מצד תעשי הכל לשמור על שלום (בגדר השפיות)
אבל קודם כל- שלום בית.
ולא לשכוח שאת היולדת!
את ילדת!
כולם צריכים לעשות מה שאת רוצה ומבקשת!
בהצלחה רבה יקרה
שתהיה לך סיעתא דשמיא!
תודה רבה- באמת העמדתם לי מראה שאני אראה קצת את עצמימוריה מ.
כי כל החיים אני רק מנסה לרצות את כולם ולפצות
אני פשוט אתפוס את אמא שלי לשיחה היום ויודיע לה שמחר עוזבים אין ברירה
את מלכת העולם!חגהבגה
2. להבהיר לבעלי שאת ממש לא הולכת לבשל ולנקות והוא חייב להיות למשך ולעזור בכל דבר
בול מה שאת צריכה לעשותבת 30
אם חשוב לה לעזור היא יכולה לבוא אלייך לכמה שעות
ובין בני הזוג גם ככה הכל כ''כ נפיץ אחרי לידה, וצריך איכשהו למצוא כוח פיסי ונפשי להתייחס גם לבעל.
אבל לא בצורת אפיית עוגות...
זה הזמן לחשוב על עצמך ועל התינוק.סופי123
מכירה את זה!!האור שבלב
1. לקום מול אמא ולהגיד לה לא. כזוג. כאישה נשואה. בנויה. אחראית. עצמאית. סיימת להיות הבייבי שלה, את אישה בוגרת.
2. לגבש את היחד- בעלך במקום הראשון! הוא המחליט!(מבין או אמא או הוא) זה הזמן ללמד את אמא את זה.
לאמא שלי היה מלא תקלים כאלה עם אחיותיי וגיסיי הגדולים, עד שהיא הבינה את זה והיום יש לה כבוד וגבולות. היא לא מתערבת. לקח לה זמן...
תחזרי הביתה, ואת אמא רק תעדכני בזמן ומקום. ואם היא שואלת- זה הזמן להבהיר לה, בלי להגיד איזה קייטרינג!! שזה מסודר והכל בסדר ושהיא מוזמנת.
בנחישות. בבגרות.
אני סיימתי לצערי לשתף את אמא בכל מני דברים כי היא חושבת שזה מקום שלה לקחת בעלות.
לא. אני אפרוק למישהו אחר. לאחותי, לחברה, לאמא אגש בוגרת(גם אם בפנים אני עדיין ילדה מהססת), ובתחושה שהכל בשליטה. למישהו אחר אתפרק.
בהצלחה גדולה!!!💗💗
תהי חזקה!!
תשמחי בבעל שלך,על האסרטיביות הבריאה שלו.
🌸
וואו. ממש אהבתי את עניין הבגרות. משליכה את זה על חמותי.בת הרים
ולבוא כזוג, לצערי צריכים עדיין לעבוד על זה.
תקשיביהאור שבלב
בעלך כל כך(!!) יעריך אותך וזה ממש מקרב. שהוא ירגיש שהוא מספר אחת אצלך! ודעתו הכי חשובה ומשמעותית.
מנסיון!
תנסי.. תראי נפלאות...
💗💗💗
דווקא התכוונתי להפךבת הרים
כל החזון הוורוד הזה של "אישה עושה רצון בעלה" לא הוכיח את עצמו אצלי. רק יצר מתחים שהתפוצצו לנו בפנים. אני מאמינה שלבוא לקראת השני צריך להיות גישה הדדית, לא חד צדדית. עזבי, אצלנו זה מורכב... מעדיפה לא להפריע לפותחת עם העניינים שלי...
מעלה נקודה אחרת-אהבתחינם
שקשה לו אצל ההורים שלך וכל מה שסיפרת
אבל צריך לחשוב רק עלייך *בלבד *
את אחרי לידה,
לך כואב,
לך קשה,
ושחוזרים הביתה לא נחים כלכך.
לא משנה כמה עזרה תהיה מהבעל.
אם טוב לא אצל אמא שלך זה הזמן לשיחה עם שתיהם
להסביר להם טוב טוב את העמדה שלך
ושכל אחד יוריד הילוך.
בעלך מהפרצוף העצבני שלא נותן לך שקט לנוח,
ואמא שלך מהשליטה שהיא רוצה.
אצלנו בבן ירדתי לאמא שלי ובעלי ציפה אחרי הברית שנחזור הביתה,
אמרתי לו בדרך חזרה מהאולם שלא מתאים לי שעדיין צריכה את אמא שלי איתי.
הוא ממש הזכיר את אותם תחושות
שמרגיש שלוקחים לו את הילד,
ושמחפשים שליטה
ומובן הכל. באמת שמובן
אבל אני רציתי עזרה,
שיביאו לי אוכל, ויכבסו לי, ויתנו לי לישון בכל שעה שרק רציתי
ואת זה אמא יכולה "לספק" אחרי לידה
הבעל פחות.
מקסימום יהיה איתך שבוע ואז תישארי לבד בבית.
ואז מה?
ממליצה לך לדבר עם שתיהם
לבדוק אם הם יעשו להתנהגות שלהם סוף
אם לא, תחזרי הביתה.
אל תוותרי על להיות אצל אמא. את צריגה לנוח!
מסכימה איתךיערת דבשאחרונה
אני רק-מאוהבת בילדי
מזל טוב!
ושה' יכוון אותך בעצה נכונה
לא ילדתי אבל מזדההדיקלה91
מרגישה לבד בלי תמיכה בהריוןמצפה להריון.
כל שבוע אני הולכת למעקב לבד, אין לי שום תמיכה רגשית מבעלי ומאף אחד, אני פשוט מתמודדת לבד עם החרדות והכל
גם בלידה לא בא לי אף אחד איתי גם לא את בעלי, הוא בכלל לא תומך בשום צורה
אוף
חיבוק גדול אהובה!ליאניי
ניסית לדבר עם בעלך שיחה פתוחה שיבין מה את עוברת? אולי לשתף חברה קרובה/ משפחה?
😢
בכל מקרה שולחת לך חיבוק חזק ועוטף!!!
❤️
ניסתי לשתף אבל אין ממנו הכלה רגשיתמצפה להריון.
אני מבינה..ליאניי
אם תרצי לפרוק ולכתוב פה זה בהחלט עוזר ויש פה בנות מדהימות.
רשמת שיש לך חרדות אז רק אציין שגם לי היו ויש לא מעט חרדות ואני מוצאת את עצמי יותר מתפללת ולומדת לשחרר תוך כדי תנועה כשאני רואה שדברים מסתדרים והכל בסדר.
הלוואי שתמצאי את נקודת האור שלך ותהיי יותר שמחה !
כדאי לנסות לשתף קצת אחרתסתם שם 1
תנסי לשתף אותו בצורך שלך בהכלה, שמישהו יעטוף אותך, בתחושת הבדידות שלך..
בהצלחה רבה! תרגישי טוב❤️
הצעה בנושא הזהשירהקולה
וזה ממש עוזר. הם באמת לא יודעים לבד לפעמים וצריכים את ההכוונה הברורה שלנו למה אנחנו צריכות.
מבינה אותך, גם אני מצפה ליותר תמיכה והבנה רגשית מהבעלדיקלה91
וואו ממש לא פשוט...דיליה
מלא חיבוקים.
בדידות זה דבר לא פשוט.
אם את מתחברת אני ממש ממליצה על טיפול פסיכולוגי בהריון.
לי זה עושה נפלאות! והפסיכולוגית ממש עוזרת לי לחבר את בעלי לקשיים מצד אחד ולקבל ממנו את הרוגע מצד שני.
מבינה אותך לגמרי!הרבה גברים הם טכניים כאלה, נותנים פתרונותטליה כ
אבל למה הוא לא יבוא איתך ללידה?? היית רוצה שהוא יבוא?
יש לך משפחה תומכת?
קשה ממש1234אנונימי
הוא גם הגיב בצורה הזו?
הריונות קודמים לא הייתי זקוקה להכלהמצפה להריון.
אני הולכת לבד
הוא בא איתך לבדיקות? אולי התמונה של הביבי תזיז לו משו בלבטליה כ
חיי אם ואשהאור-עיניים
הריון זה תהליך שלף התבגרויות כאלו.. גם בגרות זוגית. וכשלבעל ''אין את זה' הוא לא ישתנה .. אז את צריכה למצוא את המלווה שלך להריון, ללידה.
זו יכולה להיות מטפלת ברפואה משלימה לדוגמא כזאת או אחרת אבל כזו שטוב לפתוח אליה את הלב ושתהיה זמינה לך ברגע משבר.
בהצלחה. וצאי לחיפוש
זו הסתכלות לא פשוטה בעינייום שניאחרונה
הריון (ובסיכון!) זה משהו של שני בני הזוג
קשה לי עם התפיסה ש"הבעל לא ישתנה- תמצאי מקור תמיכה אחר".
לא כל הבעלים מושלמים, ורגישים, ומבינים...
ועדיין צריך לדעתי לעשות מאמץ, להגיע לאיזושהי הבנה ותמיכה.
זה לא נושא שולי
זה הילד של שניהם, וההתמודדות עם ההריון שלו.
ונניח שהיא תמצא את "המלווה שלה" להיריון וללידה- מה הלאה?
היא תהיה המלווה בגידול הילד, בחינוך, בהתבגרות שלו??
(הכל כמובן בהנחה שהזוגיות תקינה, ומלבד "מתחים נורמליים", או פערים "רגילים" זה לא יושב על משהו חריג יותר).
וואי נשמע קשה.את גיבורהפירות קיץ
חיבוקיםאורוש3
אולי את גרה בצפון?עוגת שוקולד
אשמח להרגעה-אחתפלוס
נפלה עכשיו על הישבן.
היא באה להתיישב על כסא להזיזו אותו בלי כוונה והיא נפלה.
היפנו אותה למיון.
היא בחרדות ואני מנסה להרגיע אותה.
מישהי מכירה כאלה מקרים ושהכל המשיך כרגיל?
סתם נכנסתי לסרטים...
הרוב נגמר טוב!דיליה
וואי. תודה על ההרגעהאחתפלוס
כן. קרה לי שהחלקתי על הישבן בזמן שירדתי במדרגות. ב"המתחדשת11

תודה על ההרגעה. השאירו אותך לאשפוז?אחתפלוס
הייתי אז צעירה חסרת מודעות😉מתחדשת11
מתפללת על אחותך שיגמר בטוב בע"ה❤
אמן. תודהאחתפלוס
קרה לי גם, אבל בחודש רביעי, הכל בסדר ב"החרות
חשוב ללכת.
אותי לא השאירו לאשפוז, אבל אולי זה תלוי חודש...
תודהאחתפלוס
בטח. אני נפלתי דומה בהריון ולא היה כלום.אורוש3
תודהאחתפלוס
יש לי גם סיפור הרגעה חמוד😉M-P-4
נכנסתי לחדר לנוח לכמה דקות, בתקווה שלא אצטער על זה🤭
התעוררתי לכל מים וצהלות שמחה...
יצאתי מהחדר לסלון מוצף במים וחבורת ילדים (שהגדולה בת 6..) שאומרים לי בתמימות
"אמא, את ממש עייפה ואנחנו ממש אוהבים אותך אז החלטנו לשטוף את הבית❤️❤️❤️"
לא הספקתי לעשות עוד צעד והחלקתי בטירוף😱😱😱 עם מכה ממש כואבת בעצם הזנב... כמובן שנסעתי ישר להיבדק!
ו...
ב"ה הבחור הקטן, ברגע זה עומד מולי עם סמרטוט ומנסה לשטוף את הרצפה😍
טוב שהיא נסעה להיבדק! ובעז"ה בשורות טובות!!!
😂 איזה מתוקים!חדשה ישנה
ברור. זה בדר''כ נגמר טוב! רק בשביל הזהירות בודקיםחדשה ישנה
תודה לכולן .הרגעתן אותי , הייתי ממש לחוצהאחתפלוס
קרה לי הכל היה תקין אפילו לא נשארתי להשגחהאנונימיות
תודה לכולכן. עכשיו שחררו אותה הביתה והכל בסדר ב''האחתפלוס
ישתבח שמו😍מתחדשת11
ברוך השם, טוב לשמוע!באת אליי פתאום
אז אני החלקתי בסוף הריוןאמא ל6 מקסימיםאחרונה
הילדה בריאה ברוך ה', תיכף חוגגת יומולדת 6
איך מחליטים אם דולה מתאימה לי?באת אליי פתאום
איך אני יודעת שזה יתאים לי בפועל? כשאני צורחת ונמצאת במצב של חוסר שליטה? שלא ארגיש שהיא פשוט אישה זרה שמפריעה לאינטימיות שלי ושל בעלי?
יש כאלה שעושות מפגש מקדים וגובות עליו בערך 400 ש"ח, ככה שלא יכולה להרשות לעצמי לבדוק כל אחת ואחת במפגש.
אם למישהי יש המלצה חמה על דולה מגוש דן, אשמח לשמוע💜
מממ..ציפיה.
רק אחרי שני מפגשים, נראה לי, החלטנו שאנחנו רוצים גם לקחת דולה.
דולות עושות מפגש אחד, לפחות, לפני הלידה, כדי להכיר יותר טוב ולהתכונן. אם על זה הן גובות 400 שח, הגיוני.
אם זה פגישה של חצי שעה של היכרות נראה לי שזה הרבה ממש.
את יכולה לנסות לחפש אחת ואם את מתרשמת לטובה תגידי לה שתשמחי לשבת איתה חצי שעה, רק בשביל היכרות ראשונית, לפני שאת סוגקת איתה. תשאלי אותה אם זה מקובל עליה.
לא מקובל עליה...באת אליי פתאום
מוזר ממשמאמינה ומתאמנתאחרונה
אני עשיתי עם הדולה שלי מפגש קצרמאמינה ומתאמנת
הגעתי עם בעלי, סיפרנו לה על מהלך ההריון והיא סיפרה קצת על עצמה. לא זוכרת מה עוד היה.. אחרי הפגישה הזו החלטתי סופית שאני רוצה לקחת אותה
איך החלטת שזה מתאים לך?באת אליי פתאום
לא יודעת.. פשוט הרגשתי שהיא מבינה אותי ומכילהמאמינה ומתאמנת
חיפשתי גם מישהי שליוותה לידות של נשים עם סימפיזיוליזיס כי יש לי והיא ליוותה לידות כאלו ומבינה בזה
אני חושבת שאחרי שסימנתי וי על המקצועיות והניסיון בדקתי שיש לי איתה כימיה ושאני מרגישה שאני אוכל לסמוך עליה במאה אחוז
לא יודעת מה לעשות בסיטואציה הזו...פצלשונת לרגע
(הבחילות מאמינות במקומי אבל נו גם זה משהו)בשבוע הבא יש אזכרה לסבא שלי שנפטר לפני 3 שנים. מצד אחד ההורים שלי אומרים לי לא לבוא לבית העלמין (מנהג אשכנזי, ככל הידוע לי, שנשים הרות לא נכנסות לבית העלמין) ולהצטרף רק אח"כ. מצד שני הייתי רוצה להיכנס, יש לי סימוכין הלכתיים למה אין בעיה שאבוא, פלוס זה שכנראה המשפחה המורחבת תחשוד שאני בהריון - ואני פחות בקטע. (אבא שלי כנראה ישתמש בתירוץ שקשור ללימודים האינטנסיביים של בעלי...)
ומצד שלישי - אמא שלי המתוקה כנראה תילחץ אם אתעקש על זה ואבוא, ולא יודעת כמה זה שווה את הדרמה.
מה אתן הייתן עושות?...🙈
לא רק מנהג אשכנזיחצילוש
לא הייתי באה, מדובר סך הכל באזכרה, כן נכון, שלא סבא, אבל עדיין... זה לא מנהג מונפץ. נוהגים ככה דורות בעם ישראל.. בשביל מה לך?
זהו, צודקת, לא הייתי ממש סגורה על זהפצלשונת לרגע
פשוט יש לא מעט מקורות הלכתיים שאומרים שאין בעיה, במיוחד אם האישה לא רוצה שיחשדו שהיא בהריון...
לא יודעת מה להגיד לךחצילוש
דווקא בתור אשכנזים אנחנו לא נוהגים ככה
טארקו
חסידים גם
לפניו ברננה!
הייתי מגיעהדואגת!
אנחנו אשכנזים ונכנסיםאני10
אבל השאלה כמה קריטי לך לעלות לקבר כל שנה. קורה שמפספסים..
אזכרה אצלכם זה רק עליה לקבר?
יש משפחות שעושות אחכ גם מפגש לימוד לעילוי הנשמה ואם אתם עושים אז תוכלי להצטרף לחלק הזה
עושים גם משהו אח"כ אצל דוד שליפצלשונת לרגע
איזה מעצבן זהאני10
אגיד לך את האמת לדעתי אין פה נכון ולא נכון, השאלה היא כמה קריטי לך להיות באזכרה, כמה זה חשוב להורה הרלוונטי שלא תגיעי, וכמה אכפת לך מרכלנים.
תשקללי את כל זה פשוט

אז ירימו גבהאורי8
גם שאלנו רב אשכנזי, והוא אמר שלא כדאי להכנס. יש פה עניין רוחני כלשהו , ואני, במיוחד בתחילת הריון ,מעדיפה לא להתעסק עם ענינים כאלה.
הייתי באותו מצבטוווליי
הוא אמר שאפשר ללכת. והשתדלתי לעמוד במעברים שבין החלקות ולא ממש להכנס בין הקברים.
לא היתי הולכתחדשה לשאלה
את יכולה לקרוא בבית תהילים לעילוי נשמתו...
אני עשיתי לפי איך שההורה הרלוונטי ביקשהיופי שבשקט
מצד שני, אצלנו זה לא היה בולט שנשארתי בחוץ כי אני בת כהן. באזכרה של סבתא שלי גם ככה הטקס נעשה בחוץ והנשים והגיסים יורדים אחריו בצורה לא מסודרת.
מכיוון שלי לא היה דעה נחרצת לאף כיוון הרגשתי שהכי נכון ללכת לפי הרצון של הבן/בת של הנפטר.
אני לא יודעת איך הדינמיקה המשפחתית אצלכםפשיטא
אבל לא הייתי הולכת גם אם זה היה גורם לאנשים לחשוד..
כי אני פחדנית ובאופן כללי בתי קברות עושים לי רע מאוד מאוד בנפש.
תנסי למצוא תירוץ אלגנטי או באמת להמציא "פקקים מטורפים" או "תקלה באוטו" שיגרמו לכם "לא להספיק" את החלק של הבית קברות...
אם יש לך צורך חזקאמאשוני
אם האזכרה היא של סבא מצד אמא הייתי מכבדת.
זה יום מספיק מורכב גם ככה.
אם זה סבא מצד אבא את יכולה להכין אותה מראש
שזה סבא שלך ואת אדם מספיק בוגר כדי לקבל את ההחלטות שלך בעצמך ואת מבקשת שהיא תכבד ולא תתערב בהם.
אם לא כזה דחוף לך לעלות לבית העלמין תוכלי להגיע ישר לאזכרה עצמה.
אצלנו הנכדים יש מספיק אילוצים. אף פעם לא יצא לי לעלות לבית העלמין בין השאר כי יש ילדים קטנים אבל לא רק.
למה את ככ רוצה להכנס?דפני11
בהתחלה זה באמת היה מוזר וגם קצת מבאס במובן מסויים
אבל אחרי שעברנו לצערנו כמה אובדנים כשהייתי בהריון/הנקה, וראיתי עד כמה העצב משפיע עלי- תפוקת חלב ובכלל נפשית, הבנתי כמה זה חשוב לשמור על עצמנו ברצינות גם בתחום הנפשי.... כמובן עד כמה שאפשר ושביכולתינו...
לא סתם לא נכנסים
את עסוקה ביצירת חיים, ביצירה של עולם נקי טוב ושמח... לפעמים העצב שיש בבתי עלמין אולי יכול לגרום לחיסרון קצת של הנקיות והתמימות הזאת....
וזה בלי קשר לעניינים קבליים כאלה שכנראה משם המנהג הגיע...
אז.. נראה לי שהשאלה למה זה ככ חשוב לך להכנס (הרי את יכולה להיות באזכרה ורק לא לעלות) תוכל לעזור לך לדייק האם באמת זה חשוב לך לעלות.
(כי חס וחלילה אם זה מישהו קרוב וצעיר אולי כן יש מה לחשוב. פשוט נראה לי שסבא עם כל הקושי זהו נוהג העולם.... ובטח יש מספיק אנשים שיבואו במקומך .. ובמיוחד שזאת לא עליה ראשונה לקבר אלא כבר הספקת פעמיים..?)
ולגבי המה יגידודפני11
אני נכנסתי בהיריון לבית העלמיןקול ברמה
חיפשתי על זה מלא באינטרנט והיה נראה שההכוונה הגורפת היא שמותר להיכנס בהיריון.
אבל יש את העניין של הלחץ של ההורים... אולי כדאי לעשות את הבירור יחד איתם, ואז זה ירגיע אותם.
אם זה משנה, גם אני אשכנזיה.
אממ זה לא רק מנהג אשכנזיגולדסטאר
אני גם לא נכנסת לבית העלמין בזמן וסת/כנ"ל נשים בהריון במשפחה ואפילו בשנת הכלה שלי הייתה אזכרה 11 חודשים של סבא ז"ל ולא הלכתי ורק לאחר שסיימתי את שנת הכלה עליתי לקברו לראשונה עם כמה שהיה לי קשה כם העדפתי לא להיכנס, בע"ה תעלי לקבר אחרי הלידה
יש אחר כך איזשהו משהו מחוץ לבית קברות?בוקר אור
אם כן, הייתי באה לזה
לדעתי האישית, תעדי מה שטוב *לך*ציפיה.
זה מה שהיה נכון לי, אז זה מה שעשיתי.
הכניסה או אי הכניסה היא יותר משהו קבלי. אני מעולם לא החזקתי מ"לפי הקבלה זה לא טוב", אז זו דעתי האישית.
רק אומרת שחיילים צהל זה כמו קברי צדיקים...דפני11
אין בעיה ללכת למיטב ידעתי
כן, אני יודעת. יש מצב שבאזכרה של סבא שליציפיה.
בכל מקרה, הנקודה היא שזה לא משהו הלכתי, אלא קבלי, וזה עניין של אמונה.
לא יודעת אשכנזים ספררדיםחגהבגה
המנהג שאני מכירהשריקה
זה שלא נכנסים לא בהריון ולא בזמן נידה.
אצלינו במשפחה הרבה נשים באות רק לסעודה שאחרי הבית עלמין, והרבה באות גם לבית עלמין,
ובגלל שזה יכול להיות להיות מכל מיני סיבות (הריון, נידה, נשארות עם תינוק) אף אחד לא חופר ולא חושב.
אם לא בא לך שיתחילו לרכל - אל תלכי בכלל
אני לא הלכתי לאזכרה של סבא שלי בגלל ההריון,הריון ולידה_פצ
שמעתי דעות הלכתיות שאם מצטערים על זה או לא רוצים לספר על ההריון אין בעיה להיכנס, ולכן בפעם הבאה כנראה שכן אלך.
אבל בחירה שלך כמה זה חשוב ומשמעותי לך לעומת הרצון של אמא שלך.
ואוו... אני בהלם מכמות הנשים שלא הולכות בהיריון.קול ברמה

האמת שהמקורות שמצאתיפצלשונת לרגע
והאמת שסבא שלי חשוב לי מאוד ומוזר לי לא לעלות לקבר שלו (למרות שבלוויה שלו אחותי ובת דודה שלי באמת לא נכנסו לבית העלמין עצמו, היו רק בהספדים ונשארו בחוץ).
ועדיין, אולי בגלל שמבחינת ההורים שלי זה נחרץ שלא אכנס (אפילו שזה אבא של אבא דווקא) ואין מקום לערער על זה - מרגישה שלא מקומי להתחיל להתווכח איתם על זה כי זה לא באמת יעשה טוב ורק יעיק עליהם.
כרגע נראה לי שלא אלך, ואבוא רק למפגש אצל דוד שלי לאחר מכן.
תודה לכולכן

אצלנו לא הולכים. אשכנזיםאורוש3
אצלנו לא נכנסיםYaelL
אשכנזים. בהלוויה של סבתא שלי הייתי בהריון בשבוע 14 ולאחר התייעצות עם רב קבלתי הנחיה לא להתקרב לקברים עצמם, להישאר בכניסה לבת העלמין. לכן הייתי בחלק של ההספדים והדיבורים שיש בהתחלה, אבל לא נכחתי בעת הקבורה עצמה. לא ידעו עדיין על ההריון, והיו תהיות בעקבות זה, אבל לא שיניתי את ההתנהגות בגלל מה שיחשבו. בהמשך הבינו למה.
אולי לא הסיבה העיקרית, אבל בגדולשירה חדשה =)
הן בעצם הביאו את המיטה לעולם (חווה)
ולא טוב להן שיהיו שם..
אבל זו לא הלכה עד כמה שידוע לי
אצל בעלי יש מנהגאהבתחינם
אלא אם כן זה אבא של.. אח של...
ספרדים
גם אצלנו נוהגים שנשים בהריון לא נכנסות לבית עלמיןקפה הפוךאחרונה
ב"ה מסיבות טובות,
אני באזכרה שיצא גם בתחילת ההריון לא רציתי גם - יש לי חיים חדשים בגוף למה שאביא אותם למקום של מוות?
בכל מקרה, אם יש משהו אחרי את יכולה להגיד שהיית חייבת להשאר בעבודה / סידורים / התחיבויות קודמות וכו'
אם יש קבוצת וצאפ משפחתית אז לכתוב "וואי יש לי משהו ביום הזה, טוב נראה איך יסתדר" ואז אולי יבינו למה באת רק למפגש שאחרי
(שבעלך גם לא יעלה לקבר וזה יהיה פחות בולט).
הריון קל בעז"ה!
הזעה בשינה- תינוקת בת שנה ו3מישהי 1234
לפני כמה חודשים הבת שלי התחילה להזיע ממש כשהיא ישנה באזור הראש! היא קמה עם ממש עיגול רטוב ממש על המיטה באזור הראש. ואם היא נרדמת בהנקה היד שלי ממש נרטבת מהראש שלה..
יש לציין שזה לא היה כשהיתה קטנה יותר. וזה קורה גם כשהיכ ישנה עם שמיכה דקה בלבד בלבוש קצר.
מה זה? זה מפריע לה? בגלל השיער (אין לה המון שיער יחסית לגיל. רק הפוני קצת ארוך).? זה בעייתי? משהו רפואי?
יש איך לעזור לה?
אנחנו בלי מזגן אבל הלילות נעימים וגם ביום לא רותח. תודה
מקפיצה
מצפה לעתיד טוב
מקפיצה לךמאמינה ומתאמנת
תודה!מישהי 1234
ומקפיצה שוב..מישהי 1234
לא יודעת אם יעזורטוווליי
תודה. נראה לי פשוט לא נעים לה לקום ככה רטובה..מישהי 1234
עוקבת. גם אצל הבן שלי זה קורהאור.י
לא יודעת מה אפשר לעשות עם זה...
וואי, גם לבת שלי היה ככה..לא זוכרת בדיוק את הגילנקודה טובה
ב"ה היום כבר עבר לה.
מעודד!מישהי 1234אחרונה
ביו גאיהקורל ברדוגו
בו גאיה זה 2 טיפותאהבתחינם
לנו עזר מאוד
ביו גאיה זה מגיל 5 חודשיםמחושלת
תשאלי רוקח.מוריהאחרונה
הערכת משקל עובר.האושר שבחלום
יצא שהעוברית שוקלת 1680
הטכנאית לא דיברה יותר מידי...
זה תקין?
ועוד דבר, בזמן הבדיקה הטכנאית דיברה על העוברית בלשון זכר.
זה קצת הלחיץ אותייי כי זאת בת.
ובסקירה המאוחרת הרופא לא בדק אם זאת בת או לא, רק במוקדמת.
קצת גדול מהממוצעמתחדשת11
לגבי אופן הדיבור לא הייתי נלחצתאנונימיות
רק לגבי המיןהשקט הזה
היא םשוט לא הסתכלה לראות מה זה, וגם אם כן ראתה, יש זוגות שלא יודעים (כמוני למשל) אז פשוט מדברים על זה כעל עובר.
מבחינה לשונית, אין דבר כזה עוברית. יש עובר ממין זכר ועובר ממין נקבה. זה לפחות מה שידוע לי..
נכון. לנו אמר הרופא: בבטן- הוא נק עובר, ללא קשר למין הידוע.אמא שמחה????
האמת שאח"כ בדקתי באתר של האקדמיההשקט הזה
לפי הגמרא "עוברה" = אישה מעוברתנפש חיה.
כי עוברשירוש16אחרונה
שימי לב למה שרשום לך על הדף: הערכת משקל זה פלוס מינוס 10% מהמשקל הנכון...
זה טווח מאוד רחב. לא צריך להיבהל.
שרשור חדש - הערכת משקל לעומת המשקל בפועלקול ברמה
אז ספרו מה היה אצלכן... האם הערכת המשקל והמשקל בפועל היו קרובים אחד לשני?
אצלי הייתה חריגה די משמעותית אצל אחד הילדים (כבר לא זוכרת כמה), ומה שמעניין - שמי שידעה להעריך את המשקל הכי קרוב - הייתה המיילדת שעשתה בסה"כ בדיקה ידנית. מגניב.
כן😅עננים כחולים
התלבטות - נסיעה לשבת בתשיעישוחרת ידע
אז אתמול היינו אצל אמא, והיא אמרה לי שסבתא התקשרה להזמין לשבת אותם + הזוג הצעיר (שזה אנחנו).
אמא שלי אמרה לה שהיא תשאל אותי, ואני שואלת אתכן -
בשבת אני אהיה בעז"ה בסוף שבוע 37, הריון ראשון.
אז נכון שאני עדיין רחוקה יחסית מלידה, ונכון שגם משם אפשר לנסוע לבית חולים, בדיוק כמו שניסע מהבית,
אבל עדיין.
אתן חושבות שאולי עדיף לא לנסוע לשבת בשבוע מתקדם?
וכל כך הרבה זמן לא הייתי אצל סבתא...
אני נסעתי גם בשבוע 38בוקר אור
וכדאי לתכנן מה קורה במידה ו
את מתכוונת לנסוע גם עם אמא שלך ללידה?מנסה לעזור
אם כן- אז זה יכול גם לעזור לך.
אם את מרגישה בנוח אצל הסבתא וזה לא רחוק יותר מבית החולים שאת מתכננת ללדת שם- הייתי נוסעת.
למה לא?
כן, התכנון הואשוחרת ידע
שהיא תבוא איתי.
אני לא לוקחת דולה או משהו,
ולכן בשמיני היינו יחסית הרבה שבתות אצל ההורים של בעלי כי ידעתי שמתחילת תשיעי אני צמודה לאמא שלי בשבתות...
אז מעולה
מנסה לעזור
מה הסיבות שלך לשלול את השהיה בשבת אצל סבתך?
אם מבחינה טכנית פשוט להגיע משם לבית חולים למה לא?מיקי מאוס
אלא אם כן האווירה אצל סבתא שלך תהיה לך לא נעימה בשביל לעבור צירים
תודה רבהשוחרת ידע
ואני לא חושבת שתהיה שם אווירה לא נעימה
להפך - תמיד כיף ונעים שם,
והיא גרה במושב, אז בכלל...
למה לא?יראת גאולה
תודה רבה על התשובות!שוחרת ידע
באמת שאין לי סיבה אמיתית למה לא לנסוע,
רק שזה הריון ראשון ואני בכללי לא יודעת מתי ואיך תתחיל להתפתח לידה,
רציתי לשמוע מכן, חכמות הפורום - אולי כן יש איזושהי סיבה שאני פספסתי...
רק קחי איתך תיק לידה...האר עיננו
ואת כל המעקב הריוןמנסה לעזור
לא רואה סיבה לא ליסועאורי8
דווקא זה אחלה הזדמנות לנסועחדשה ישנה
אחרי הלידה יקח זמן עד שתראי אותה.
שבוע 37 זה רוב הסיכויים שלא תלדי, וגם אם כן, אמא ובעלך איתך...
תהני!
תודה רבהשוחרת ידע
צודקת ממש!
בכל מקרה אני ממש מקווה לא ללדת השבת...
בטח לנסוע, אם זה יעשה לך טוב..פשיטא
למרות שאין המון סיכויים שתלדי בשבת, מרפי אוהב להפתיע..נסעתי כמה פעמיםזהר מרים
בלידה ראשונה זה יותר קל כי אין ילדים שצריכים בייביסיטר ובית...
סיכוי גדול גם שלא כי זה רק שבוע 37
אבל גם אם כן...אם לך זה לא נורא- תסעי ותהני
למה לא?מוריה
הסיכוי ללדת בשבוע הזה לא מאוד גבוה.
ואחרי הלידה לא בטוח שיהיה לך חשק לטייל עם תינוק קטן.
נשמע ממש כיף! תהנימתחדשת11
פעם גיסתי הייתה אצל אימי (חמותה) בשבת...דיליה
דווקא היה לה טוב כי שמרו לה על הגדול, אבל ילדה בבית חולים אחר ממה שתכננה (עיר אחרת).
בדיעבד היא לא מתחרטת...רק שתדעי שזה אפשרי...
זהו שזה באמת לא משנהשוחרת ידע
זו לידה ראשונה, אז אין לי ילדים שצריך לשמור עליהם,
ואני בכל מקרה מתכננת ללכת ללדת עם בעלי ואמא שלי, ושניהם יהיו לידי בשבת - בין אם נשאר בבית ובין אם ניסע...
ובכלל אני מקווה לא ללדת בשבת.
זה נשמע שכתבת עליי 🤭🤭 בסוף היה אחלה!חדשה ישנה
לא בטוח שאת רחוקה מלידה ...הכל דינמי את לא יודעת מתיפירות קיץאחרונה
מה הייתן עושות בסיטואציה כזאת?רינתי1200
בעלי במילואים אז נסעתי להורים שלי לשבת.
באמת בקטע של פינוק, יש להם בית פרטי ולא מדרגות כמו אצלי (אני קומה רביעית) אז רציתי לנסוע אליהם כדי לנוח קצת.
סבתא שלי הייתה לבד בשבת (ככה היא טענה) אז היא ביקשה שנבוא להתארח אצלה.
ואני פחות רציתי.. כי לא הרגשתי ככ טוב, והתייבשתי ועשיתי עירוי נוזלים.
אז רציתי להשאר אצל ההורים שלי בשבת, ולנוח.
ואצל סבתא שלי אין מזגן, כי הוא לא עובד (מבחירתה) ומאוד קשה לי עם החום, אני יודעת שזה נשמע מפונק.
אבל היא סוגרת חלונות בבית.. ואין טיפה של אוורור. והיא ביקשה שנגיע לשישי וגם לשבת.
אמרתי למשפחה שלי שאני אשאר בבית, אין לי בעיה להיות לבד
כי באמת הייתי עייפה ורציתי לנוח.
ופחות ללכת ברגל ולהגיע למקום בלי מזגן, וגם ידעתי שהיא לא באמת לבד. דודה שלי והילדים והנכדים שלה היו שם.
אז הכנתי לי אוכל בחפיף אצל ההורים שלי, ונשארתי לבד
עד שהם יחזרו.
כמובן שסבתא שלי כעסה מאוד, והתעצבנה.
אמא שלי אמרה שקשה לי בגלל החום, וסבתא שלי אמרה בזלזול: מה בדיוק קשה? גם אני הייתי בהריון.
בשבת בבוקר, היא שוב כעסה..
ואפילו הלהיטה את אבא שלי עליי, ושאלה אותו
אם האוכל שהכנתי לעצמי בבית, זה מהמצרכים שלו, או שקניתי לעצמי.
אבא שלי חזר כועס עליי, מאז הוא לא מדבר איתי
בכיתי כל השבת.. כולם כועסים עליי.
ועל מה??? על זה שהייתי מיובשת ובמיון קיבלתי נוזלים,
החלטתי שאני לא הולכת לסבול הליכה בחום
עד אליה, ועוד לשבת שם בחום אימים עם חלון סגור ובלי מזגן או מאוורר.
למרות שלפני זה ההורים שלי אמרו לה שנורא חם,
היא שמה מאוורר בחדר שבן דוד שלי ישן ולא חשבה לרגע עליי.
לא מבינה למה לכעוס עליי? ביקרתי אותה כמה ימים לפני שבת,
ישבתי שם שעתיים דיברנו.
היה חם מאוד.. אבל לפחות נסעתי לשם, ולא הלכתי ברגל.
אני יודעת שזה נשמע מפונק ומגעיל מצידי,
אבל לא רציתי להתייבש שוב, לא רציתי להזיע ברמות בשבת.
ולסבול ברמה כזאת.
אני יודעת שהיא אישה מבוגרת, אבל מאוד קשה לי
שהיא גרמה לאבא שלי לא לדבר איתי, ברמה שהוא אמר שהוא רוצה לנתק איתי קשר
והוא לא מתכוון לעזור לי בכלום, כי פגעתי באמא שלו.
ולא משנה כמה התנצלתי.
בנוסף- היא רצתה מוצר חשמל יקר, וכל הנכדים החליטו לאסוף כסף ולקנות לה.
לי לא היה, כי אני ובעלי שנינו סטודנטים, וכרגע לא היה לי את הסכום הזה. ואחת הבנות דודות סיפרה לה, שלא נתתי כסף.
ולפי דעתי היא כעסה גם עלזה, וברור שהיא סיפרה לאבא שלי
שלא נתתי כסף, אבא שלי הסביר לה
שכרגע אין לי והוא שם במקומי.
אבל באמת שמתחיל להיות קשה לי, במקום לנסות לגשר ולפשר
אני צרגישה שהיא לוקחת את אבא שלי מאיתנו,
יש לה עוד שבעה ילדים שגרים לידה, והיא כל פעם מתקשרת אליו ורוצה שהוא יבוא לאכול אצלה, יבוא להיות איתה.
זה גורם לריבים מטורפים בין אבא לאמא שלי,
ועכשיו גם בנינו.
מה הייתן עושות במצב כזה? אי אפשר לדבר איתה,
היא מהדור הישן, כל מילה צריך לשקול.
ואני מפחדת מאוד מהתגובות שלה.
אויש! לא נעים כלל. נשמע שהתגובה שלה "יושבת" על עוד מקרים ולכטליה כ
הסברת לה את הסיבה, נסעת לבקר לפני שבת אם היא בחרה להעלב, בעיה שלה!!!מבאס גם הקטע עם אבא שלך נשמע שהקשר בינהם לא תקין...
קחי את הרגליים שלך ותחזרי הבייתהבת הרים
נשמע שסבתא שלך עם מרמור של אישה מבוגרת. את לא תשני אותה. את לגמרי בסדר. אישה בהיריון ויולדת זה קודש קודשים. חום מעיק יכול להביא ללידה מוקדמת. את לא יכולה לסכן את ההיריון. אני תמהה על הגישה של אבא שלך. תתרחקי ותני לדברים לעבור.
הייתי מבינה אותך ממש לא הייתי לוקחת שום סיכון של להזיע בשבתאמא ל2 אוצרות
זה בכלל לא פינוק ולא מגעיל מצידך. התנהגת נורמלי לגמרי!יעל מהדרום
אין שום סיבה שתסתכני בשביל ביקור. מה גם שהיית אצלה לפני שבת.
יש מבוגרים שבגיל מסויים הופכים להיות עם הרבה פחות טקט ופחות חושבים על מה שהם אומרים

ממש לא נעים שסבתא מתנהגת ככה

אל תשפטי את סבתא לחומרהמקרמה
אנשים משנים אופי ב180 מעלות
ולפעמים לא מצליחים לחשוב על שום דבר ואפחד חוץ מעל עצמם וה4 אמות שסביבם
לא קל שהגוף והמוח מתחילים לבגוד בך.
וגם לאבא שלך זה קשה.
זקנה של הורים זה אחת ההתמודדיות הקשות
כנראה שמתחיל שם תהליך של היפוך תפקידים ומהילד של אמא הוא נאלץ להפוך למבוגר האחראי.
תני לו זמן, הוא יתעשת.
ואת לבנתיים תדאגי לעצמך.
אל תנסי לרצות אותם
אבל גם אל תכנסי לויכוחים ומלחמות.
תסבירי בנעם,
תגידי שאת הופכת לאמא והיית שמחה ללכת לבקר את סבתא אבל יש לך עכשיו אחריות ואצ צריכה לדאוג לילד העתידי שלך ולאגור כוחות.
ירצו יקבלו...
חשוב לי לחזק את ידייך!נטע פלג
אפחד לא חווה את ההריון הזה כמו שאת חווה אותו, כן, גם נשים אחרות שהיו בהריון.
להגיע למצב של עירוי נוזלים זה מעיד על הרגישות שלך ועל זה שאת חייבת לכבד את עצמך ולעשות מה שטוב לך.
אסור לך לוותר על הנוחות שלך ועל הרוגע הנפשי שלך.
סבתא שלך היא מחוץ לסיטואציה, אם היא מתעצבנת, זה לגמרי שלה. את עושה מה שטוב לך!!
לגבי אבא שלך, תהיי מחושבת ועדינה, אבל בסוף תזכרי לעשות מה שטוב לך.
הכי חשוב שבראש שלך תהיי רגועה, ואם העדפת להישאר ולעשות שבת לבד בקטנה על פני לבוא אליה, כנראה שבאמת זה לא נכון לך להיות שם.
תהיי חזקה, בחיים יש הרבה אנשים (גם קרובים אלינו) שחושבים שמותר להם להגיד מה שהם רוצים ולהציע הצעות שבעיניהם הכי טובות. אבל אפחד לא מרגיש את מה שאת מרגישה, ואת היחידה שיודעת מה טוב לך.
אז ההמלצה שלי היא לנשום עמוק, לחייך בנימוס, ובסוף לעשות רק מה שאת רוצה!
אני מאוד רוצה לחזק אותך. להיות בחום הזה בלי מזגןשנה טובה ומתוקה
תגובה יפה מאודבת הרים
❤🙏שנה טובה ומתוקהאחרונה
נשמה! את לא מפונקת! וזה ממש לא מגעיללא מחוברת
מכירה מקרוב מאוד את סיפורי הסבתות המתערבות והמצפות בהגזמה.. אז חיבוק .את בכלל לא חייבת ללכת את הסברת מצוין והיא לא חייבת לקבל .
הייתי מציעה לך ללכת מידי פעם בערבים
לגבי החום - אני כל כך מבינה!!!!נהג חדש:)
אין סיכוי שהייתי הולכת לשבות בחום האימים הזה. רק מלחשוב על זה אני יקבל צירים ![]()
וואי וואיאורוש3
זה דבר ראשון.
לא יודעת מה אפשר לעשות מול סבתא חול מלשלוח אולי עציץ קטן ופתק התנצלות. לא תשני אותה בגילה.
אבל מול אבא זה לגמרי הזוי. לנתק על זה קשר????
אולי שאמא תדבר איתו? או איזה רב? מקווה שיעבור לו ויירגע בע''ה!!
