פורום הריון ולידה (עמוד 2027)

אולי להניק בשכיבה ולהתנמנם?

היא בת חצי שנה? יש קפיצת גדילה בגיל חצי שנה, וזה יכול להתאים לתיאור.

כשאני נשברת, אני מעירה את בעלי שיקח את הקטן, אפילו לחצי שעה שאצליח לישון ברצף. לפעמים הוא מצליח להרדים אותו בעגלה.

בעלי ישן מאוחר בגלל הלימודים
ויש לה שיניים אז היא נושכת אז אני צריכה להיות בהיכון..

גם הבן שלי ככה. קם ב 1:00 והיה ער עד 6:00. אני שמה אותו לידי כולו ערני מבסוט על החיים ושולח חיוכים לכל עבר- ובעריסה צרחות עד לב שמים. ב6:00 נרדם וקם שוב ב8:00😑 אין אותי בגדול. זומבית

ברכבת הקלה את יורדת בתחנת הטורים, ויש שם בנין גדול קוראים לו בית אגד. זה המרפאת נשים של מאוחדת

בחוץ יש בנק לאומי.
בתוך הבניין:
קומה שמונה זה נשים.
קומה ארבע זה אולטרסאונד ורופאים אחרים.

אני צריכה את קומה 4?

לאה ריכטר 

היא  מאלון מורה באה ללידות בירושלים ובמרכז(אולי בעוד מקומות?!)

האמת היא גם הייתה לי סוג של מטפלת רגשית

את יעל ברמן. לא מכירה אותה כדולה אלא הכרות אישית מכיוון אחר והיא מקסימה ממש ומאוד מקצועית בתחום

ללידה איתה עכשיו, וניקח אותה גם כדולה.

אצל כנרת דרור (יש לה אתר) היא מקסימה!

חוץ מזה יכולה להמליץ על דולה מאזור לניאדו

אורלי ששון 054-8421205 - הריון ולידה

בשעות 20-22 (נדמה לי... מניחה שיופיע באתר)

תשמיעי לו מוזיקה, תדברי איתו, תשירי לו.

המוזיקה עבדה לי אתמול אחרי שלא ככ הרגשתי תנועות.

בגדול, מעקב תנועות צריך להעשות שלוש פעמים ביום, לבדוק שיש משהו כמו 3-4 תנועות במסגרת זמן של שעה.

כמובן שאם יש שינוי בשגרת התנועות הקבועה, כדאי לדבר עם מוקד אחיות. אבל קודם נסי מה שכתבתי

לא כמו עד עכשיו

אתמול בערב היה לי ככה גם אבל אז עשיתי לעצמי אולטרסאונד ראיתי תנועות ודופק. אבל היום אני לא עובדת

לק"י

אני זוכרת שזה כמה שבועות לפני.
לא אמרו לך ממתי לבדוק?

לפי אפליקציית מכבי אני לא רואה מתי צריך. משום מה זוכרת משבוע 24..
גם האחות ליווי אמרה לי מ24

לק"י

תתייעצי עם מוקד אחיות אולי.

מוזר,
תודה

התקנה -כואב קצת כמו מחזור, אדויל חצי שעה לפני התקנה עוזר.

דימום זה ממש אינדבידואלי בין אשה לאשה ותלוי גם בסוג ההתקן

לרוב מגביר את הדימום, ביום / יומיים. ככה זה בהתקני הנחושת. (הנחושת גורמת למעין דלקת תמידית ברחם. סוג של ריאקציה כימית עם דופן הרחם).

כדאי לקרוא ולהכיר את התופעות הנפוצות בשימוש בהתקן נחושת:

דימום ארוך בהתקן תוך רחמי שאינו הורמונלי (נובה טי) | מרכז רפואי מעיני הישועה

דימום מהתקן נובה טי

לא רוצה בעיות טהרה.

תודה על הקישור

יש תקופת הסתגלות קצרה בתחילה. כמו כאבי מחזור ודימומים קלים בשבוע שבועים הראשונים.

לא להסתכל בניגוב, תחתון צבעוני…
יש הנחיות מוכרות.

כתמים אחרי הכנסת התקן תוך רחמי - יועצות הלכה - נשמת

יש לך התקן תוך רחמי? למכון פוע"ה יש בשורה - מכון פועה

אני לא חושבת שזה מצדיק הריון בסיכון וכל זה, אבל אני לא רופאה. עד העמסת סוכר זה רעיון טוב להיות זהירה, אין שום נזק בליווי דיאטנית. ותבקשי ישר את
ההעמסה של המאה כי רב הסיכויים שיצא לך לא טוב חמישים וסתם תצטרכי לסבול פעמיים.

כי מאה זה סוכר גבולי ממש בצום וזה אומר שכנראה בבדיקת סקר יש סיכוי גבוה שיצא גבולי ומעלה גם כן
העמסת מאה היא מדויקת

אז את אומרת שהייתי צריכה ישר לעשות את של המאה?

ואני סומכת עליה לגמרי. תודה!!

ואם חוזר גבוה בהחלט נכון להיות במעקב.
ובין כך ובין כך ליווי תזונאית ותזונה נכונה זה טוב לכולם.
בהצלחה!

עם סכרת ויכולה להגיד שאחרי השוק הראשוני זה לא ככ נורא.

תדברי שוב עם הרופאה שלך להבין מה הלאה.
בכל מקרה, חשוב לא לחכות עם זה כי אם אכן מדובר בסכרת, צריך להתחיל להקפיד.

אבל משבוע מסויים באמת התנועות קצת פחות מורגשות כי העובר גדל ואין לו הרבה מקום לזוז..

אישית הייתי הולכת ומקסימום רגועה שהכל בסדר והתנועות האלו כנראה מחוסר מקום
זה עדיף מאשר הפוך

יש שלב שכבר יותר צפוף להם ברחם והתנועות משתנות.. אבל כמובן לא לוקחת אחריות. אולי כדאי להתייעץ במוקד אחיות

זה ללכת להבדק אם יש שינוי.
זה בהחלט יכול להיות בגלל תנוחה של העובר שהשתנתה (פחות בקטע של 'צפוף' בשלב הזה), אבל המטרה בהנחיות היא לזהות מצבים שהירידה בתנועות נובעת מבעיה.
בהצלחה!

אצלך בע"ה הכל יהיה בסדר. ובכל זאת אל תקחי סיכון!!

כבר שמעתי על סיפורים שהיו תנועות, אבל פחות והתגלה שחבל הטבור מבסיס לצוואר...

הצילו את התינוק ברגע האחרון!!

רוב הסיכויים שהכל בסדר אבל אל תקחי צאנס

הלכתי לקופת חולים להיבדק, באמת המוניטור לא יצא ממש תקין והיו כמה האטות בדופק, אז שלחו אותי עכשיו למיון.

 

 

תודה רבה לכולכם!

 

 

שהכל יעבור בטוב ובבריאןת ותמשיכי לעדכן אותנו! מחכות

קודם כל (!!) בריאות לך ולעובר בע"ה!!

דבר שני, כשקראתי את ההודעה, אמרתי לעצמי שזה דבר מוכר, והכול בסדר בע"ה (קרה לי כמה פעמים בערך בשלב הזה)... עכשיו אני לומדת שכנראה צריך להיות יותר זהירים.

בשורות טובות בע"ה!!!!!

שהכל יהיה בסדר. תעדכני.
ממש לימוד חשוב. כי דווקא בניגוד לכמה שהיו פה לאחרונה המקרה שלך היה נשמע בסדר סך הכל.

אז הלכתי אתמול למיון ועשו לי שוב מוניטור ובדיקת אולטרסאונד וברוך ה הכל יצא תקין

ביקשו רק שאעשה שוב בדיקת מוניטור היום ושוחררתי.

 

תודה לכם שוב על העידוד ללכת ליבדוק, הבנתי שזה באמת ממש חשוב, ואמרו לי שם שעל כל חשד של ירידה בתנועות כדאי לבוא לבדוק, כי בסופו של דבר אנחנו האינדיקציה הכי ברורה לגבי הבריאות של העובר.

 

ועם כבר דיברתם על זה שזה לימוד חשוב - למדתי גם אני משהו שלא ידעתי שאולי יש עוד שלא יודעות - לפני יומיים קיבלתי מכה בבטן מנדנדה (נידנדתי את הבן שלי על הנדנדה, ואיכשהו הוא התנגש לי בבטן) לא חשבתי שאני צריכה ללכת לבהיבדק או משהו כזה.

תוך כדי ששאלו אותי שאלות במיון נזכרתי במכה הזאת, ואז אמרו לי שבעיקרון על כל מכה בבטן צריך מייד ללכת לבדוק ובדרך כלל הם משאירים לאישפוז של 24 שעות של מעקב על מכה כזאת... (אני הגעתי כבר 24 שעות אחרי המכה, אז ברוך ה לא היו צריכים להשאיר אותי לאישפוז)

 

אני חושבת שזה ממש ממש חשוב לדעת את זה, כי זה באמת דבר שלא ידעתי.

 

ושוב, תודה לכולם!

 

 

ולידו כמובן את המים הרתוחים המקוררים

ומכינה בקבוק חדש, אבל זה חוסך שלא צריך להרתיח מים כל פעם.

זאת טמפרטורה נוחה להתפתחות חיידקים.
הילדים שלי שתו תמ"ל בטמפרטורת החדר.
מלאתי מים רתוחים בבקבוק לפני השינה והכנתי אבקת מטרנה במחלק כמו של נסיעות ובהתעוררות בלילה נשאר רק להכניס את המטרנה לבקבוק, לנער ולהאכיל.

ואת כמות המים בבקבוק, ונניח לשים קצת חם מהרגיל ולעטוף מגבת שלא יתקרר מהר- זה לא יהיה לך מספיק קל? בעיני עדיף מלהכין מראש ולשמור חם במשך כמה שעות. נראה לי שאם מכינים מראש אמורים לשמור במקרר...

ובלילה להוסיף אבקה
השאלה אם התיק הזה בכלל יעבוד, קניתי פעם והתאכזבתי לגלות באמצע הלילה שהמים ממש קרים, אם תמצאי משהו שעושה תעבודה אני אשמח לשמוע

ולערבב בחושך ברגע שרוצים.
ככה הכי טרי והגייני

אצלי ממש לא היו רגישים לטמפרטורה אבל אפשר לנסות לשמור את בקבוק המים בצידנית קטנה

זה יכול להיות גם הפוך.
אתם יכולים לעשות בירור ביחד ודווקא להתחזק.

ולמה את רואה קשר בין יראת שמיים וספקות?

תמיד מוזר הדגש שאנשים שמים על מראה חיצוני. אם זה בשידוכים שמחפשים מראה מסוים ולא מתייחסים לפנים של הבן/ת אדם.
בכל אופן, ספקות זה לא דבר רע, זה אומר שצריך לצאת וללמוד. זה לא שיש בעיה בדרך שבחרתם אלא שצריך למצוא את התשובות לשאלות.
ויש תשובות לשאלות.
יש ציבורים אצלנו שלא אוהבים להתעסק בשאלות. שצריכים שהתלמידים ילכו בתלם ולא ישאלו שאלות, אולי כי אין להם תשובות ומפחדים שיסטו מדרך הישר.
אבל שזה סימן להתעורר ולחפש תשובות. או לחפש את הרבנים שיש להם תשובות.
ובסוף גם אם לא תמצאי תשובות לכל השאלןת, תשימי לב שהתחזקת באמונה ובנית את עולם הרוח שלך

אני כבר שנים מחפשת תשובות, בכל גווני הקשת. אני חושבת שפשוט אין לגמרי, לעולם לא תהיה לי וודאות של מאה אחוז.. אם הייתה וודאות כנראה לא היה אתאיזם בעולם

אתם גם ככה עומדים בפני מורכבות ובירור של דברים משמעותיים ויסודיים שודאי משפיעים על כל הבטחון האישי כולך הקשר הזוגי. אין מה להוסיף למורכבות הזאת גם מימד של חוסר אימון ויחוס כוונות של בגידה. את בעצמך אומרת שבעלך עם אופי יותר מופנם בענינים האלו. הגיוני שהיה לו קשה לחשוף את הדברים האלו בשלב שלך הרגיש נכון לשתף אותו. יתכן גם שהמחשבות היו בהתחלה בוסריות ועם הזמן רק הבשילו. לדעתי תשאלי אותו למה לא סיפר לך מיד ויכול להיות שתקבלי תשובה שתניח את דעתך. אבל בכל מקרה אל תקחי את זה למקום של הסתרה כי לדעתי זה לא הסיפור בכלל.
לגבי 2 זאת באמת תחושה לא פשוטה. נשמע שבסתר ליבך את כן רוצה ומאמינה בדרך של הדת. עובדה שרצית בן זוג כזה שתוכלי להשען עליו בענין הזה. זאת אומרת את מאמינה שהדרך הזאת הכי נכונה בשבילך רק שאין לך כח להתעמת בעצמך עם כל הספקות שהיא מעלה בך ומעדיפה להתמך על בן זוג יציב. ועכשיו הגילוי הזה קצת מערער אותך. כי אם לא בעלך, מה יחזיק אותך באמונה הזאת? זה קשה ומחייב. כאילו סוג של משבר כזה שברור לך שאת יוצאת לאיזושהי דרך של בירור שבסופו יכול להיות שיתקבלו החלטות כואבות שתצטרכו לעמוד מולם. זה קצת מסביר גם את התחושות שלך בסעיף 1 ואני ממש מבינה את זה.
אבל אחרי ההלם הראשוני אני מציעה לך באמת לראות את זה כהזדמנות אישית להתחבר לאמונה שלך ממקום אישי ואמיתי. כי עם כל הכבוד להשענות זוגית בעניני אמונה בסוף כל אחד מחויב לעבודת ה' שלו בלבד.
אז שבו על זה. ביחד או לחוד. קחו את הזמן. אל תחששו לעלות את השאלות. אל תחששו לחפש את התשובות- הן קימות. וגם השאלות הלא פתורות נרגעות אחרי שיסודות האמונה מתבררים. ממש כמו שהמח לא מסוגל לחשוב בצלילות כל עוד הגוף במצב קצוני של רעב או עיפות גם הנשמה לעיתים מבולבלת כשהיא לא מקבלת בצורה סדירה את הצרכים הבסיסיים שלה שזה לימוד תורה קיום מצוות ואמונה.
יש עוד הרבה על מה להרחיב. יכול להיות מאד גם שהשאלות של בעלך הם על סקאלה אחרת משלך. לעזוב את הכולל לאו דוקא נשמע כמו ספקות באמונה. לפעמים זה גם מסיבות של חיפוש דרך עבודת ה' מדויקת יותר. בכל מקרה אתם צריכים לדבר. לדבר על השאלות עצמם וגם על כל מה שמסביב. תשתפי את בעלך בתחושות שלך ביחס לזה. בכל מה שתארת יפה בהודעה. שהוא יהיה שותף רגשי לדרך הזאת. זה ודאי יקל עליכם.
בהצלחה רבה!

תתחילי מאגיסטן (לפטריות) אם לא עוזר תבקשי טובע קוטן (אנטי פטרייתי פלוס אני דלקתי עם סטרואידים). מאוד יעיל.

יכול להיות שזה לכלוך שהגיע לשם איכשהו, נגיד באימונים,

או זיעה שמצטברת.

אולי הבד של המדים הוא לא נושם וצמוד ממש כל היום.

קנדידה?

לפי מה שהרופא אמר פטרייה לא יכולה להיות לי בגלל שאני בתולה ואין הפרשות

חזרת אליו שוב? מה הוא אמר?

אפשר לבקש משטח נרתיק, כדי לאבחן האם יש פטריה או חידק, ואז יודעים להתאים טיפול.

אם אכן מכנסי המדים איתם את הולכת הם מכנסיים צמודים מבד סינטטי- זה יכול בהחלט לגרום לפטריה.

לא קשורה להדבקה
רופאים לא יודעים לזהות קנדידה לצערי..
שלחתי לך בפרטי

הנשי ולהמון זה לוחץ ועושה בעיות .. דלקות וכו

הצבאיות מבד דקרון, שבוא לגמרי סינטטי ולא נושם.

תעברי לחצאית, תחתוני כותנה, והמשחות שהמליצו לך כאן בשרשור - בפרט טבעקוטן בתחילה.

מסיבות של אלרגיות.
את לא רוצה לקחת על עצמך שתתפתח תגובה אלרגית
לכן לתת לאכול רק מאוכל שההורים כבר חשפו ומאשרים לתת.
נכון לשני התינוקות.

לחשוף מוקדם או לא בכל אופן לא כדאי לתת ללא רשות של האמא

אבל אל תתני כלום בלי תיאום ישיר עם האמא...
בהצלחה!!

גם הצוות. גם עשו הכל שלא אגיע לניתוח. גם האשפוז. ממליצה בחום!!

עין כרם היה הרבה יותר טוב בכל התחומים, בשניהם לא מגיעים סתם לניתוח

צוות מדהים של מיילדות, רופאים ואחיות. זורמים לגמרי עם היולדת, לא מתערבים אם אין צורך
מבחינת קורונה, הצוות מסתובב עם מסכות כל הזמן, מבקשים גם מהמלווים אבל לא מהיולדת. במחלקה כשנכנסים אנשי צוות חלקם מבקשים מהיולדת לשים גם.
במחלקה - לא התלהבתי ....

אני הייתי בניתוחים. אבל חלקם כבר אחרי שנפגשתי עם צוות. כל המילדות עושות רושם מקצועי ונעים. חדרי לידה רגילים נראה לי. מחלקות ישנות 2 בחדר. יש מחלקות רגילות בהן מחזירים לתינוקיה בלילה סביבות 10-11 ואז מחזירים אליך 5-6 בבוקר. אפשר לבקש שיעירו להנקה. ויש את האפס הפרדה וביות מלא שהתינוק איתך. יש ציוד לטיפול ועזרה אם צריך. רוב מוחלט של האחיות במחלקות מקסימות.

מקום שני- הדסה הר הצופים
מקום שלישי- שערי צדק
מקום רביעי- ביקור חולים

בסופו של דבר הכל משתנה לפי חווית היולדת, והיא יכולה להשתנות מלידה ללידה גם אם יולדים באותו בית חולים.

תחשבי עם עצמך על הדברים שחשובים לך, ומבינהם תבררי מהם התנאים בכל בית חולים.
נקודות שעולות לי כרגע-
1. שיכוך כאבים בלידה- גז צחוק, אפידורל, לידת מים(?)
2. ביות למינהו- האם תרצי שהתינוק יהיה לידך במשך האשפוז או שבמשך היום יהיה איתך ובלילה בתינוקיה?
זה כמובן יכול להשתנות, יכול להיות שאחרי הלידה תחליטי פתאום אחרת, רק חשוב לזכור את הנקודה הזאת.
3. מלווים בחדר לידה, מלווים באשפוז יולדות
4. החזרים כלשהם? מלונית עוד לילה? משתנה בבתי חולים.
5. תנאים במחלקות, יחס של הצוות.

בחוויה שלי עין כרם הרבה יותר מאפשרים ובגישה טבעית. כל המיילדות שלהם עברו הכשרה של לידה טבעית והן מעודדות תנוחות שונות.

בשערי צדק כשאני ילדתי לפני שש שנים, והאמת שגם לפני כחודש כשהייתי שם עם צירים מוקדמים, המוניטור היה רק בשכיבה שזה חוויה לא נעימה במיוחד, פחות אפשרו לי מקלחת באמצע הלידה, כיוונו לשכיבה על הגב בלידה עצמה ועוד היו כמה פשלות מבאסות שגרמו לי לא לרצות ללדת שם שוב. 

יכול להיות שמי שבאה אסרטיבית ויודעת מה היא רוצה תוכל לקבל שם יותר אפשרויות, אבל אני לא כזאת ובלידה הדבר האחרון שאני רוצה זה להתווכח עם המיילדות. 

החלטות טובות ושיהיה בשעה טובה!!

והיית מאוד מרוצה!!
בלי אפידורל. מאוד נתנו לי לזוז ולהתקלח ומוניטור נייד ומה שאני רוצה
מיילדות ורופאים מדהימים!!
זה היה זירוז וחיכו כמה שאפשר לפני כל התערבות נוספת
חדר מהמם גם במחלקה אח"כ היו קשובים

מוניטור אלחוטי, מקלחת עם זרמים שווים.
החדר לידה היה ענק וחדש.
הצוות מדהים!!
המחלקה בביות(מחלקה ד') זה בית מלון. לגמרי.
התבאסתי שצריך לחזור הביתה

לי היה מדהים

אבל חברות שילדו לא הרבה לפני לא היה להן טוב

אולי כי ילדו יותר בתקופה של הקורונה

 

מבחינת הקפדה על הקורונה

לא הצלחתי להיות עם מסיכה בלידה עצמה ואף אחד לא אמר לי כלום

והיולדות והמלווים לא חייבים להיות מחוסנים

אין לי מושג אבל לא נראה לי שיש ביה"ח שיכול להתנות כזה דבר

בחדרים לא חייבים מסיכה

רק שנכנס צוות/ יוצאים למסדרון

הצוות כל הזמן עם מסיכה 

אמנם לא כתבתי את סיפור הלידה שלי אבל היתה לידת בזק והיו ממש זריזים ויעילים העיפו אותי לחדר לידה כשראו שהגעתי בפתיחה מלאה.
אפידורל כבר לא יכלתי לקחת אבל הביאו לי גז צחוק ומאוד עזרו לי במה שאפשר גם נתנו לי להישאר הרבה זמן בחדר לידה אחרי זה להתאושש וכל הצוות היו ממש נחמדים ותומכים התייחסו מאד בסבלנות ועסרו במה שיכלו.
אחר כך הייתי ביולדות ד שזו המחלקה החדשה, הייתי בביות חלקי, 2 בחדר היה מעולה.
מה שלא אהבתי שמעיפים את הבעלים ב8 בערב אבל אפשר בקלות לקבל אישור מהאחיות ואז הוא יכול להישאר עוד.
סהכ מאד ממליצה
מבחינת נהלי קורונה כמו שמצפה כתבה

ילדתי שם את 2 הלידות (השניה לפני פחות מחודש..) ומרוצה ממש ממש!! צוות מהמם גם בחדרי לידה וגם במחלקות.. מיילדות שממש מאפשרות תנוחות וכו למרות שאני לא יזמתי היא הציעה בעצמה אם אני רוצה שהיא תעזור לי עם תנוחות..
גם הצוות במחלקה מדהים (יולדות א וב.. ג לא מכירה) כל הזמן באו והציעו עזרה בהנקה, בלהביא לי אוכל מהחדר אוכל וכו.. התינוקיה (במחלקה הרגילה) היא בין 10-11 לבערך 5 בבוקר (כשהתינוק רעב אז) וגם בין לבין אם רציתי קצת לנח/ לצאת להסתובב בקניון הם ממש זרמו ושמרו עליה בכיף..
מבחינת קורונה- כשמגיעים שואלים אותך מה הסטטוס שלך, אני גם הייתי מחוסנת ובחדר לידה לא ביקשו בכלל מסיכה (גם בשעות שהייתי שם אחרי הלידה). במחלקה כשהולכים לחדר אוכל נראלי שצריך אבל פשוט שמתי ולא אמרו לי אז לא יודעת, כשרופאים ואחיות מגיעים חלקם מבקשים שתשמי ולחלקם לא אכפת.. בחדר לידה היו לי 2 מלווים ובמחלקה הגיעו על המשפחה כרגיל..

מבחינתי היה ממש יתרון שהוא יכול להיות כל הזמן במחלקה לידי ולא מגרשים אותו (לגבי שינה אם רוצים הם מאפשרים כל עוד ליולדת השניה בחדר לא מפריע..) גם הקטע של עוד לילה במלונית היה ממש פינוק (לא חייבים ללכת ישר זה רלונטי עד חודש מהלידה ואפשר גם לקבל במקום זה משאבה חשמלית/ הנחה בקניית סלקל וכו)
לידה קלה בעז"ה!!🤗

זו גם ההתלבטות שלנו. בעיקר כי אנחנו גרים ממש קרוב לשערי צדק וזה פלוס משמעותי.

ממה שהבנתי, בשערי צדק נוטים להתערב יותר מבעין כרם. ולי זה משמעותי, כי אני עם סכרת היריון ורוצה להמנע מהתערבויות אם אין צורך רפואי אמיתי.

בנוסף, קחי בחשבון ששערי צדק מקום דתי יותר. לי זה שיקול, כי אני דתלשית. ואם אלד בשבת וארצה משהו מהמכונות האוטומטיות - בשערי צדק מנתקים אותן. אבל מניחה שאם את בפורום הזה סיכוי גבוה שזה לא משנה לך בכל מקרה.

בימים האחרונים הייתי בסיור בחדרי הלידה של שערי צדק (לעין כרם יש עוד זמן) ואמרו שם שפחות מקפידים על מסכות אצל היולדות, בעיקר אם כבר יש להן תו ירוק (מחוסנות/מחלימות).

מלווים: יש אחד בקבלה ללידה. שניים בחדרי לידה.

1. אם את באה עם דולה מעולה אז לא משנה איפה את כי יש לך את התמיכה שלה וזה העיקר כדי למנוע התערבות ולמלא משאלות ליבך.
2. היתרון אצלי בשערי צדק זה המיקום והנגישות. חשוב ביותר אחרי לידה.
3. גם הענין הדתי. יותר צניעות במהלך הלידה וגם אחרי מבחינת שבת והסביבה. לי זה חשוב.

שלא תעיזי!
קודם כל שיהיה ברור מה בשום פנים ואופן לא,
אח"כ תחשבו מה כן ולא מסוכן ומה מתאים לכם כלכלית ונפשיות וזוגית ותעסוקתית...

את במעקב הריון בסיכון?

אני הייתי לוקחת ימי מחלה. גם אם לא עד היציאה לחופש, אבל לפחות פה ושם במהלך השבוע כדי לנוח.

לא נשמע לי סביר להזיז ארונות וכו.

חוץ מזה- יש לך ימי מחלה.למה שלא תנצלי אותם?
איזה טעם יש לחסוך?
אנשים משלמים המון כסף בשביל איכות חיים. אז בטח ימי מחלה

מקסימום אם תצטרכי ח"ו אחרי חופשת לידה וייגמר לך תקחי כמה ימים בלי תשלום

בהקשר הזוגי- תנסי לשתף את בעלך בדיוק מה ואיך את מרגישה, שיבין את המשמעות של העבודה הזו והסיכון לך ולעובר. ברור שאת מחליטה על ימי המחלה שלך אבל הרבה יותר קל כשבן הזוג תומך בך ולא מעקם פרצופים

רק רוצה לתת נקודה נוספת לחשוב עליה, לא יודעת כמה ימי מחלה יש לך אבל לא עלינו אף פעם אי אפשר לדעת מתי נצטרך את זה ולכן אם זה לא ממש חובה (ואם זה ממש חובה אז בטח תוכלי לקבל שמירה) כדאי לקחת גם את זה בשיקול כי 4 חודשים של ימי מחלה זה המון ימים.

תרגישי טוב!

הגדול. ואז בחופש הגדול יש חופש, לפחות מול הגן.

מלטפת אותה כשאני שלושת רבעי ישנה
אם מרגישה שהיא מתחילה להרפות את הגוף- מעולה
אם לא וזה הולך להיות מאבק- מביאה לה שניים שלושה ספרים לידי ומרשה לה "לקרוא" בשקט עד שהיא מרגישה עייפה.

אם היא ממש לא בקטע לישון- משאירה לה שניים- שלושה משחקים בשטיח,
עדיף כאלו שהיא מסתדרת איתם לבד.
אחרי איזה רבע שעה או יותר שאני טיפה מאוששת- קמה אליה.
בגיל הזה לא תמיד נעים להם להישאר לבד.
אם זה הקטע אז פורסת שמיכה ליד המיטה שלי ועליה מותר לשחק בשקט.
אני כמובן שומעת אותה אבל לפחות לא צריכה להחזיק את הראש והמנוחה עוזרת.

אם לא עוזר אז אולי פראמין..

אבל תלוי מתי היא התחילה דיקלקטין.. לוקח לו כמה ימים להשפעה ואז הוא ממש עוזר

צריך אישור רופא כדי להוסיף?

כדאי לפרוק במקום אחר. חברה או אשת מקצוע. מקום שמחזק ולא מחליש.
ביקורת על בן הזוג זה ממש הרסני. ועם כל הכבוד לאמא את רואה שהזוגיות שלה במקום לא טוב אז לדעתי להציב גבול במקום הזה. לא להרוס את שלך.
אם יהיה לך מקור אחר של כח אולי יהיו לך מעט יותר אנרגיות לתמוך באמא. אבל לא במחיר של הרס החיים שלך. בגבול ברור בקשר לבעלך.

ומקפיצה

מאוד מאוד מבינה אותך. אל תאשימי את עצמך ותפחדי שזה יחזור אליך בבומרנג. יש סיבה למה את מנוכרת כלפיה והיא לגמרי אחראית לזה במו ידיה, אפילו אם כוונתיה טובות. תזכרי שאת בן אדם טוב ועם ילדייך תנסי להיות יותר קשובה מכילה מבינה וחכמה מאשר אמא שלך הייתה. מה שאת יכולה ללמוד ממנה זה איך -לא- להיות.
טוב שאתן שומרות על ריחוק ונימוס ושיחות אבל לא צריך להתחמם יותר מדי כי זה מוביל לפיצוצים ותהיי בטוחה שלא את הבעיה. העולם פשוט לא מסתדר ןאידיאלי כמו שכולנו מצפים..צריך להשלים עם זה שהקשר שלכן על אף שהיית רוצה שיהיה אחרת, הוא ככה וזו המציאות.

מבינה אותך ממש

גם אני מרגישה כאילו כתבת במקומי

שולחת לך המון חיבוקים

מרגישים את הלב שלך ואת הרצון התמים לעשות טוב!

ה' איתך ...ובסוף הכל יתהפך לטובה את תראי

את תמשיכי לעשות טוב, אל תרפי, מנגד כמובן לא להתקרב אובר כדי לא להיפגע,

אני למדתי פשוט להבליג...עד כמה שניתן

לתת לדברים לעבור מעליי..

 

לא תפסידי מבטיחה