פורום הריון ולידה (עמוד 207)

דרך חברה שעובדת עם אסף הרופא. באו עד הבית לקחת דגימה.

אני מובטחת באיילון וקיבלתי החזר על רוב הסכום.

בררתי דרך מכון פועה והם המליצו לי על כמה אופציות באזור.

גם לי היה החזר מהביטוח

ואם יש גם מכבי שלי לדעתי הכל מכוסה כולל הפרטי.

בהצלחה!

דיברנו איתם ובאמת יש להם מחיר טוב עם איזו חברה באסף הרופא

בע"ה נעשה, מתפללים לתוצאות טובות ותינוק בריא ושלם.

הרופא קישר את זה לזה שזה כבר היה הריון שלישי ושיש ילדים להיות איתם.

ילדתי בהשראת לידה

אבל— מה את מתכוונת לעומת מה שהיה? אם יש היסטוריה של קיצור צוואר זה לא כמו אצלי ואל תשליכי עלייך ממה שאמרתי עלי

שבוע 26

וגם היסטוריה ברוכה של קיצורי צוואר בהריונות

שמרגיש לי שהטכנאית קצת מליחיצה אותי

למרות שברור לי הם רוצים להיות זהירים איתי

אבל יוצא מצב שאני כבר כל שבוע נבדקת כבקשת הרופאה

בפועל אמורה כל שבועיים

טכנאית משום מה כבר לא בודקת את העובר,רק זריז כזה ממש!!!

ורק אורך צוואר שזה מעצבן אותי.. כיאם כבר מגיעה שתעשה בדיקה יסודית

אבל היא מפוצצצת נשים שם

שילדתי בלי צירים במוניטור והרופא בחדר לידה

רצה כבר לעלות למחלקה..

הרגשתי שאני בלידה. הוא היה בשוק חייו

אז זה ממש נכון.. עדיף להיבדק מלא מאשר מאוחר...

אורך צוואר זה משהו שמשתנה. עכשיו 30 עוד כמה דק יכול להיות 40 או 20 גם

בגלל הרקע שלך כן רצוי להיבדק בתדירות גבוה לוודא שלא מפספסים משהו

לי היה הכי קצר אורך של 14 בשבוע 26 ככה, קיבלתי רק צלסטון והנחיה למנוחה מלאה, היה לי ממש משחק פעם ארוך פעם קצר, לי אמרו לבדוק אחת לשבוע אורך צוואר

פעם שבועיים במרפאות הריון בסיכון בבי"ח ופעם בשבןע אצל טכנאית בקופה. יצא לי אחת לשבוע, הקפדתי על זה ממש כי גם היה לי צירים מוקדמים

תקפידי על שתייה מרובה ומנוחה זה עוזר מניסיון. 

באמת שמתי לב שאחרי מנוחה מרובה היה 30. לא רוצה לדעת כמה זה בלי מנוחה

בהריון האחרון שלי הייתי בבית עם תינוק פיצי בן מס חודשים והייתי חייבת לנוח. עשיתי את זה למרות הקושי, ב"ה כולם התגייסו לכך והבינו את המציאות

נולדה ילדה יפיפיה בשבוע 36 

למרות שהיא היתה רוצה. וקשה לה, וזה לא שלך, זה שלה, ומותר להתבאס - גם לה וגם לך.. אפילו שזה לא אשמת אף אחת מכן.

וזה באמת לא נעים שגם הצד השני מבואס, אבל תעשו מה שנכון לכם, והיא תבין ולאט לאט זה יעבור.

אני ממש מבינה אותך גם לי אין כוחות לנסוע ולהתארח מיד אחרי לידה

אבל יש הבדל בין 'מיד' לבין 3 חודשים אחרי

3 חודשים בעיני הז מדי הרבה..

לקראת חודש וחצי- חודשיים חושבת שכבר אפשר

ואפשר במקום להכריז  מראש 'שנבוא רק עוד 3 חודשים

פשוט להסביר שעכשיו קשה לך עדיין..ובהמשך..עוד כמה שבועות..

ולראות לפי הכוחות

לק"י

(גם בשבילך- אם אחרי 3 חודשים עדיין לא תרגישי בנוח לנסוע....)

פשוט כרגע אני מפלצת בבקרים בלי שעות שינה וכזה גם יהיה אצלה וגם שבת וגם כולם ביחד זה יהיה מזעזע

שלא מבינים שלכל יולדת יש צרכים אחרים.

אבל לא בטוח שכשתבואו היא תהיה נחמדה מצביעות.

אבל אני סתם אחרי שבת מתישה...

אז רק חיבוק❤️

ולפעמים זה פשוט לזכור שזה מה שאת מסוגלת לו כרגע, והיא תיאלץ להתמודד עם זה... אם אפשר דרך בעלך-עדיף.

או להציב בחירה, או שתמצאו לנו דירה או שנחכה שהילד יגדל קצת....

1.  לא להיכנס למה הולך מול הצד שלך

2. לא לתת דד ליין . לדחות פשוט עד שנראה לך

3.שבעלך ידבר איתה ולא את

4. לדעתי הגיוני שאת לא רוצה ללכת לשבת . סעו לביקור ביום חול עד שתרגישי שזה בסדר 

לק"י

ואז להגיד לה שאת רוצה לבוא ויכולה בימים כך וכך. מתי נוח לה.

קצת להציב עובדה שזה ביום חול. אם היא באמת רוצה לפגוש את הנכד, היא תהנה ממנו גם ביום חול.

את תעשימה שבכוחות שלך. וזהו.

גם אני לא נוסעת לחמותי מיד אחרי לידה.

נראה לי שאף פעם לא נסענו לפני המקווה של אחרי לידה.

אבל גם אף פעם לא הודענו את זה מראש, תמיד מסתכלים על השבוע הקרוב ולפי זה מחליטים (נראה לי שגם ביננו לבין עצמנו).

להבא, לא הייתי אומרת נבוא עוד 3 חודשים אלא שהשבוע פחות מתאים ונראה מה יהיה בהמשך אבל שבטח שנגיע בעז"ה

וגם, לא אני הייתי אומרת.

אצלנו השיח בין חמותי לביננו מתנהל ע"י בעלי (ובצד שלי על  ידי)

כל נושא היא נעלבת

ואז שנפגשים כאילו כלום לא קרה, מעצבן

אם את כל הזמן נפגעת ממני אז ביי שלום, מצידי לא לדבר במפגשים אבל למה להיות ב2 נקודות קיצון

לא מבינה מה האופי האמיתי שלה כבר

את מעדיפה שתגיע למפגש משפחתי והיא תעשה לך פרצופים או לא תדבר איתך?

אני הייתי זורמת עם הסיטואציה, היא בוחרת להיעלב אבל מתנהגת רגיל במפגשים? מעולה. שלפחות לך תהיה הרגשה יותר נעימה

פעם אחת היה מפגש אחרי איזה היעלבות, והיא לא דיברה איתי והיה וואו. חלומי. רגוע בלי לחץ

אולי נשמע רע מצידי אבל אולי כן הייתי מעדיפה שקט…

תהיי את וזהו

מה שבעצם מפריע לך שהיא פתאום מתנהגת יפה?

כנראה שזה נראה לך צביעות. תהיי נחמדה בחזרה אבל לא מתאמצת

היא נעלבת כדי לעשות לך מצפון, ואת לא חייבת להיכנס למשחק

מניסיון עם חמותי , נפגעת מהר ובקלות

אבל זה שלה. אני עדיין לומדת לשחרר מולה

תנסי לשחרר

זו בעיה שלה 

שגם ראיתי על עצמי

זוכרת שכנולדו הראשונים..חהיינו מגיעים ךחמותי...

אז כל כך היה לי ברור שמבינים שקשה לי ב.. שזה דורש..שמגיע לי פינוק או עזרה..

לא מפרטת כי זה לא משנה הפרטים

אבל חמותי אמא למשפחה ברוכה בעצמה.. והיא טיפוס באופי יותר מעשי ופרקטי ומהדור של פעם..

אז לא

היא לא ראתה ככה את הדברים

היא לא תמיד זיהתה את הקושי שלי או לא ץמיד הרגשתי שהיא מבינה

כי מלכתחילה האופי שלה שונה והחוויה שלה שונה..

ולא מכוונה רעה

ואם היה משהו ספציפי למדתי שאני צריכה לומר ישירות לבעלי

ובעיקר -לא לצפות

אבל גם לא להעלב

כי זה ממש לא סותר שהיא רוצה לעזור ולארח ולשמח

עוד נקודה מהחוויה שלי היום כאמא ללא מעט ילדים ב''ה..

כשהאחים היותר צעירים מגיעים עם 1-3 ילדים נגיד

אז כן גם אני עלולה לשכוח מה הם בדיוק חווים ומרגישים ובמה בדיוק קשה להם ועד כמה

כי... גם לי מרגיש שכרגע לי קשה כפול הרבה יותר ..זה לא מזלזול פשוט עובדתית המציאות דורשת הרבה יותר

וגם יש ריחוק רגשי כזה מחוויות קושי שכבר מאחורינו

לא בכוונה..

ושוכחים מה מרגישים בכל שלב ושלב

וגם כל אחד חווה בכללי את האמהות אחרת

ויכל להיות שלך נגיד לחשוב על להעביר בו-ר בבית לשצחמןתך אחרי לילה עם מעט ישנה זה מרגיש קושי בלתי אפשרי

ולי זה מרגיש פשוט רגיל כי ככה זה כשיש תינוק..ואצלי גם בגיל 3 חודשים וגם הרבה מעבר הם לא ישנים טוב בכלל בלילה ומבחינתי הז חלק מהחיים

לקום גם כשעייפה

לתפקד

ובהמשך למצוא זמן לנוח להתאושש כשהבעל מגיע

נכון שבבית יותר נח אבל מעולם לא חשבתי לא לנסוע בגלל זה לחמותי .. כמובן לא מיידית אחרי לידה.. אבל חודש וחצי- חודשיים קדימה ..

אז מותר לך להרגיש אחרת!!!! לגמרי

כל אחת חווה דברים אחרת

וזה טבעי

פשוט כל הדיבור שלי פה הז כדי להמחיש שחמותך פשוט שונה ממך, חווה דברים אחרת, רגילה ךמשהו אחר מעצמה

ולא כדאי לבא עם ציפיה שתבין פשוט את הקושי

כי כמו שהסברתי מאוד יכלתלהיות לשא מבינים..אבל לא מכוונה רעה

את יכולה להנכיח אותו כעובדה

וזכותך

אבל אל תהי תלויה באישור שלה

אם היא לא מצליחה להזדהות או להבין עד הסוף אל תסיקי שהיא אטומה ולא תביני איך

פשוט היא אחרת

ותנסי אולי באמת לפעם הגאה לא להצהיר מראש

אלא פשוט לומר 'כרגע עדיין קשה לנו'

ולאט לאט היא תתרגל לרעיון

הייתה שנה סיוט. עם חמישה היה לי יותר כי למדתי להתנהל. גם עם עשרה יותר קל כי יש גדולים.

לכולם יותר קשה בשלב של קטנים .

בעיניי טבעי ונורמלי להתחשב באישה אחרי לידה . אז מה שחמות ילדה מאה פעם ? זה לא אומר שעכשיו מותר לה לא להתחשב בנשים אחרות . במיוחד שהיא לא יודעת מה הן עברו בלידה . הטיפול בתינוק סוחט. יכול להיות כמה רגועים ברצף ואז מגיע ילד שלא נותן לישון בכלל.  

אז אם חמות לא רוצה להתחשב , אין שום סיבה להתחשב בה. הרי היא רוצה שנזכור שהיא בגיל המעבר עם כל העניינים או מזדקנת עם כל מה שכרוך בזה. אז למה היא רוצה שיתחשבו בקושי שלה אם היא לא רוצה להתחשב בקושי של מישהו אחר? 

לא אמרתי איך היא אמורה להתנהג

רק הסברתי עקרונית

שציפיות שאחרים יזהו בדיוק את הקושי ויתחשבו בדיוק כמו שאנו זקוקות

זה לא כל כך עובד

כי כל אחד בנוי אחרת, חווה אחרת דברים ורואה אחרת דברים.

אז לא תמיד מצליח להכנס לנעליים של השני בקלות

ברור שהראוי זה שנצליח תמיד להתחשב ולהיות רגישים ולפרגן לכולם כמו שהם מצפים

אבל כנראה לשא תמיד נצליח

ולי עוזר לכתחילה לא לצפות שיזהו

לבקש מה שספציפי חשוב לי

אבל לא לפרש את זה שהיא לא הבינה מעצמה כאטימות או כוונה רעה שלה

ואגב גם אמירות מכלילות -שלכולם יותר קשה בשלב לש קטנים הן לא מדויקות

כי בטוחה שיש כאלה שיותר קשה להן גיל העשרה.

ולי נגיד יש קרוב למספר דו ספרתי אבל כולם קטנים עדין אז לחלוטין לא מרגישה שיותר קל לי עדיין

אבל ברור יש נסיון ופרופור יה והכרות ומסקנות שנרכשו עם הזמן

ועדיין

לכל אחת מותר שיהיה לה קשה בכל שלב

ופשוט צריך ללמוד לבקש מה שרוצים

אבל לא לצפות ואז להתרחק טם לא מזהים

ספה מבד כביס

מרוצה מאוד מאוד.

יפה, נוחה ונעימה.

מתנקה בקלות רבה, ולא נשאר עליה שום כתם

בשימוש 3 שנים. (2 ילדים קטנים)

בעיקרון תמיד קניתי יד שניה

מה שזה אומר שאלו היו ספות טובות

אבל לא תמיד בטעם שלי. ובאלי משהו שאני מתחברת אליו. 

נכנסנו סתם להסתכל, היתה ספה אחת שאהבנו במיוחד והיתה לנו מאוד נוחה.

ואז שאלנו את אחד העובדים אם יש לו משו בתקציב שלנו (3 אלף ומטה)

והוא קצת גיחך עלינו... הספות שם התחילו מ7++

וניסינו את מזלנו, שאלנו אם אפשר לקנות את הספה שאהבנו מתצוגה--

והעובד הלך לשאול וחזר אלינו שאפשר לקנות את זה ב2,500 שח

אז אמנם זה לא היה צבע שהיה לי אומץ לקנות מלכתחילה, אבל במבט לאחור נס שקנינו את זה, מוסיף מאוד לסלון שלנו!

(ירוק זית בהיר..)

באתר המחירים שם די מלחיצים...

אולי שווה ללכת לחנות

פשוט נשארת נקיה. לא רואים עליה שום כתם

אנחנו ממש מרוצים

ואולי אתם גם משפחה נקיה 😉

הספה

(אמא היא היחידה שמפרה את הכלל אבל כשהילדים לא רואים....)

@תוהה לעצמי קנינו לפני קצת יותר מ6 שנים, לא נראה לי שיש את זה אבל כבר אחפש משהו דומה

באותו סוג בד

FRIHETEN ספה תלת-מושבית נפתחת, Skiftebo אפור כהה - IKEA

זה מה שיכל להכנס לסלון שלנו

אני מרוצה מאד מהאחסון מתחת. וגם יצא כמה פעמים שפתחתנו אותה לשינה והיה מושלם.

והיום הם כבר כן רואים ויודעים שרק לאמא ולאבא מותר...

כיבסתי פעם אחת לפסח, מסובך לפרק ולהחזיר.

מקפידים מאד לא לאכול כלום כלום על הספה והיא כמו חדשה כבר שנתיים

עם ריפוד כהה לא ככ מתלכלך , ובעיני קל מאוד להוריד ולכבס את ריפוד הכריות והמושבים . ריצרץ פשוט, מורידה , מכבסת רגיל , מייבשת ומחזירה. מה שמורכב זה לפרק את הידית ולכבס את הריפוד שלה. את זה באמת פחות עשינו .

ראיתי ספה כזו עם ריפוד בהיר יותר, וראו עליה מעט כתמים למרות שכובס .

לנו יש מתכבסת. תכלה לא פרקטי לפרק

עושים ממש פעם ב…

בדיעבד הייתי קונה משהו חריץ שאפשר לנגב 

לא רלוונטי איפה קנינו

אבל זה סוג בד כזה ממש טוב

עבר את כל הילדים פספוסים וכתמים וושלפים עם ריץ' רץ' לכביסה. ויוצא חדש ממש..

זה לא קטיפה..אבל כן סוג כזה שקצת מזכיר

לא עזרתי באיזה סוג

אבל לגמרי ממליצה

עכישו עברנו לספה אחרת ואני רואה כמה מהר היא תהרס מכתמים

מוסבר שלפי החוק לא משנה מתי בחודש (זוכרת שבמועד חקיקת החוק הישן הזה עדיין לא ניתן היה לדעת בקלות את השבוע המדוייק כמו היום) אבל את תקבלי זכויות של הקלת העבודה עלייך אם מגיעות לך כאלה בהיריון רק מהמועד בו תודיעי...

לזה

אפשר לנסות גם בקטגוריה של מידות גדולות. לא יודעת מה המידה שלך,לי המידה הכי קטנה בקטגוריה מתאימה לפעמים  בלי הריון. ועם הריון בכלל

במידות גדולות דווקא קניתי פעם, אבל אז השרוולים לא מונחים יפה...

יכול להתאים?

Wildy תחרה ניגודית שרוול מגולגל כפתור קדמי שמלות מתרחבות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

Wildy תחרה ניגודית שרוול מגולגל כפתור קדמי שמלות מתרחבות

בסגנון הזה. אתלבט עוד קצת אם להזמין כי היא צריכה גיהוץ...

SHEIN LUNE שמלת שולי שולי שרוול פנס עם הדפס Allover ללא חגורה תלבושת מקסי לנשים

אני חושבת שיש לי את הקישור ממישהי שהמליצה פה בפורום.

איך את עם שמלות עם כיווצים?

אני כמעט ולא מכירה שמלות שיין עם פתח סגור...

איך את עם סרפנים? לי בסרפן פחות מפריע הבד ואז זה נותן מבחר משמעותי וגם הגזרה שלו יכולה להיות לך טובה...

Breezaya Ditsy הדפס פרחוני קשירה כתף שכבות מכפלת Cami שמלת מקסי חופשה חוף אאוטפיטים נשים

לא מזמן ראיתי אותו על חברה בהריון והוא ישב ממש יפה.

והסרפן פחות...

תודה!

ועכשיו אני רואה שבשמלה הזאת כתוב בפירוש, פיספסתי קודם.

תודה לך!

יש את זו-

SHEIN יולדות מוצק צוואר עגול שרוולים ארוכים קשירה קדמית שמלת מידי

וזו-

SHEIN שרוול פנס דקור ציצית הריון שמלה ארוכה פשוטה

בשתיהן אפשר לדעתי להוריד את החגורה, השאלה אם מתאים לך בלי חיתוך.

(זה לא עונה לך על הצורך של הפתח, אבל אני כמעט ולא מכירה שמלות מספיק סגורות בשיין)

הוספתי לי לעגלה... תודה!

SHEIN חופשת יולדות שמלת קמיצה קז'ואל בצבע אחיד

SHEIN שמלת טלאים תחרה מזדמנת להריון

וגם לא בגולברי ובקרייזי ליין

משהו כזה? טוב אח"כ גם להנקה

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

איך מצאת אותה?

אני דרך המחשב ולא מצאתי אותה

וקו מותן למעלה אז מתאים גם לנמוכות

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

ואז ההפעלה על שעון שבת

לי בזמנו התירו לשאוב באחת כזאת

אבל זה תלוי סיבה

עדיף שאיבה חשמלית על משאבה ידנית

אבל זה בגדול שאלה לרב

(ואם זכור לי- אם זה בשביל שלא יהיה גודש אז צריך לזרוק את החלב)

לשעון שבת כל כמה שעות. (המשאבות הקטנות של מדלה למשל א"א לשים על שעון שבת כי הן נפתחות בלחיצת כפתור) אפשר להשאיל מיד שרה לשבת אחת.

משאבה ידנית יותר בעייתי בשבת.

בגלל שהתינוק לא צורך את זה לאותה השבת- צריך לפסול את החלב- לשים סבון כלים למשל בבקבוק ולשפוך את כל החלב שנשאב.

כמובן שמומלץ לשאול רב בעניין, לי באופן אישי פסקו כך כששאלתי על שאיבה שלא לצורך מיידי של התינוק.

הוא יונק הרבה? אולי יספיק רק לסחוט לכיור כדי שלא יהיה גודש?

ממה שאני מבינה, שאיבה חשמלית עם שעון שבת עדיפה הלכתית על פני סחיטה ביד.

ממליצה להתייעץ עם רב בשאלות הלכתיות...

את יודעת להגיד?

בפעולה ידנית כל סחיטה היא לאו

בחשמלית 'רק' ההפעלה 

ממה שאני יודעת

תשובת מכון פועה: כאשר אישה שואבת חלב במשאבה ידנית, הרי שבכל לחיצה ולחיצה על ידית המשאבה ישנו איסור חדש של שאיבה. לעומת זאת, במשאבות החשמליות הקיימות היום, הרי שרק הפעולה הראשונה של הצמדת המכשיר נעשית ע"י האישה, ומכאן ואילך כל השאיבה היא אוטומאטית[6]. מכאן עולה, שהדרך הטובה ביותר לשאוב חלב היא באמצעות חיבור המשאבה לשעון שבת לפני שבת והפעלתו בזמנים מסוימים לשם השאיבה. במידה וניתן להצמיד את המכשיר עוד לפני הפעלתו האוטומאטית על ידי שעון השבת, הרי שהדבר ראוי עוד יותר, שכן ייתכן וניתן להגדיר באופן כזה את כל פעולת שאיבת החלב כגרמא.

פעולת השאיבה היא אסורה (כמו חליבה של פרה 🙄).

במשאבה חשמלית - היא עושה במקומך את הפעולה האסורה, ומתחברים למשאבה לפני שהיא נדלקה מהשעון שבת. וזה מותר במקרה הצורך.

אני לא מבינה מספיק את הסוגיה ההלכתית בשביל להסביר מה היתרונות והחסרונות ההלכתיים בכל שיטה. אולי בעלי יוכל להסביר לי בהמשך יותר באריכות.

בכל מקרה, מצרפת את מה שבעלי פתח לי בשש"כ, שמתייחס בדיוק לשאלה שהשאלה פה.

בהלכה הבאה שבה הוא מתייחס לשאיבה לצורך התינוק, הוא כן מזכיר קודם משאבה חשמלית עם שעון שבת.

אבל בעצם בהערת שוליים לסעיף כא(הערה סג), הוא כן כותב שגם במצב הזה (של שאיבה לאיבוד בגלל גודש, ולא לצורך התינוק), יש עדיפות לשאוב במשאבה חשמלית עם שעון שבת, אם יש אפשרות כזו. בגלל מה שכבר כתבו פה, שבשאיבה ידנית כל לחיצה היא מלאכה בפני עצמה.

אפילו חמישי צהרים עד לקראת שבת כזנ..

ואז לא תסתבכי עם ההנקה

זו אווירה אחרת ממש..

ויונק בן שנה ו-3 זה כבר גדול.

אולי פשוט תנסי לדייק פה יותר מה האתגר?

מבחינה הלכתית ברור שלשאול רב, אבל מבחינה טכנית- כמה הוא יונק ביום? הוא באמת צריך את זה או שזה פינוק?

כי נגיד אצלי בשלב הזה זה היה לגמרי פינוק וגם לא היה לי גודש בכלל כשלא הנקתי

אז גם לא דאגתי לה והיא הסתדרה בלי, וגם לא הייתי צריכה לעשות שום דבר לעצמי במהלך השבת..

במוצש כשנפגשנו ישבתי איתה איזה חצי שעה להשלמת פערים😅

מבחינת התארגנות כן הייתי משאירה לו כמה מנות שאובות לפני כי נשמע שהוא צריך את זה.

מבחינת מלאות שלך- באמת הייתי מבררת הלכתית מה עדיף..

אם זה רק מלאות אז יכול להיות שסחיטה ידנית תספיק, או שאיבה במשאבה חשמלית על שעון שבת. לשאול רב מה האופציה העדיפה.

אל תוותרי על הנופש בגלל זה.

אז בעצם ממה שאני מבינה הדבר היחיד שמפריע פה זה החשש מהמלאות שלך.

אז לגמרי לשאול רב מה לעשות במצב כזה ומה עדיף הלכתית.

מבחינה הכי טכנית- מספיק לסחוט כדי להקל. אבל מבחינה הלכתית תבררי מה עדיף.

ואני לא הייתי חוששת שזה יפגע בהנקה כי אם יש ימים שאת לא איתו ולא שואבת, ואחכ ימים שאת איתו יש לך מספיק חלב אז כנראה שזה לא משפיע עלייך

וגם מבחינתו נשמע שהוא מספיק מכור בשביל שיממה אחת לא תשפיע על זה.. תניקי לפני שאת עוזבת אותו, וכשאת חוזרת.

ויאללה עופי על זה.. זה כל כך כיף שבת זוגית.

אני חששתי מלעזוב את הבנות לשבת שלמה ואיך תהיה לי אווירת שבת בלעדיהן.. אבל וואלה היה ממש נחמד לאכול סעודת שבת שלמה בלי לקום מהכסא😅😅

ככה זה מיד נאבד ולא ראוי לשימוש ולכן מותר.

יכול להיות שתלוי בפסיקה, תבררי

נשים כותבות פה מהניסיון ומהידע שלהן.

אבל כדי לקבל הנחיה הלכתית מדויקת נכון לשאול רב, ולא לסמוך על הפורום.

עד שאתם אוספים את הילדים מהמסגרות

זה הכי טוב שמצאנו לעשות ופיצלנו לכמה ימים כשרצינו להספיק הרבה

השארנו אותו עם שאר האחים שלו אצל ההורים שלי במשך היום, ובלילה (לילה אחד) לקחנו אותו אלינו (ישנו בבית). הוא הסתדר עם מוצקים במשך היום והשלים הנקה בלילה...

תכל'ס נופש אמיתי עשינו לראשונה לפני שנתיים, כשסוף סוף אחרי תשע שנים רצופות לא היה לי יונק🤷‍♀️

אנחנו כבר חולמים על זה שוב, אבל כרגע עם יונקת בת שמונה חודשים (ועוד כמה מורכבויות אצל הילדים), אז זה לא יקרה במתכונת הרגילה בקרוב... אולי נצא שוב לכמה שעות בבוקר עם התינוקת, כמו שעשינו כמה פעמים בעבר...

בהריון הנוֹכחי לאחיות שלי התקשרתי ולאחים שלחתי הודעה

בהריון הראשון שאלתי את אמא שלי למי יש יומולדת בחודש איקס..

ואחרי שסיימה להגיד את כל מי שהכרנו, שאלתי אותה ומי עוד? לא יודעת

הנכד/ה שלך😍

אפשר לעשות חידון בקבוצה.. 

ואז ארחתי את כולם במסגרת שמחה משפחתית

ואז הם ראו ואמרתי שאני חודש רביעי

זכותך לספר דבר אישי שלך באיך שאת מרגישה נח

זה לא שאת סלקציה שלאחת כן ולשניה לא

אני זוכרת שפעם מישהי מהמשפחה שלנו סיפרה בקבוצה המשפחתית דרך זה שהיא שיתפה בתגובה החמודה של הילדים שלה על זה שסיפרה להם.

לדעתי זה היה חמוד ומקורי...

אני פשוט כותבת לאחים שלי שאני משמינה מסיבות טובות/ שב"ה אחיין נוסף בדרך

לובש פיג'מה שכתוב עליה "האח הכי טוב"

ומחזיק תמונה מהאולטרסאונד

יכולה לשלוח לך בפרטי...

לצד שלו בטלפון רגיל…

פשוט הצד שלו הם מליון בני דודים אז לא כזה מרגש עוד אחת בהריון.. אצלנו אין הרבה אז כל הריון זה וואו

הסיכון לחנק גדול יותר ח"ו מאשר מהסיכון להיות על הצד.

הייתה לי ילדה עם ריפלוקס שנחנקה מהפליטות של עצמה ולא הייתה מסוגלת להתמודד עם זה לבד.

בעיקרון המנגנון שמתמודד עם הוצאת חפץ זר מדרכי הנשימה הוא מאוד מפותח אבל עדיין אם אפשר לצמצם את הדבר הזה בוודאי זה עדיף.

לגבי לקחת לרופא לא חושבת שיש מה לעשות עם זה, אבל לא יודעת אולי כן.

בכל אופן אל תלחצי, לרוב זה באמת הכל בסדר גמור.

במיוחד אם את רואה שהוא מסתדר עם זה.

יש לנו במשפחה משהו תורשתי ושכחתי איך קוראים לזה...

כולנו חכמים וגאונים ממש....

אבל חצי מאיתנו מתקשים בכל מה שקשור לשפה ולשון כותבים עם שגיאות איומות לא מסוגלים לחזור על מילים חדשות וקשות ולא להאמין אבל כולנו עשינו 5 יחדות במתמטיקה בקלות ממש אבל באנגלית בקושי רב עברנו 3....

גיסתי סיפרה לי שהיא קראה מכתב שאחי כתב לה לפני החתונה ולקח לה רבע שעה רק להבין את השגיאות...

( אמא שלי מעריצה אותה שהיא לא ברחה אז🤣)ולמען האמת היא גם מורה מתקנת😄

אני במצב הרבה יותר טוב ועדיין קוראת כל הודעה שלי לפחות שלוש פעמים כדי לבדוק שאין שגיאות ושזה בכלל ניתן לקריאה...

ואם אני כותבת מהר אז השגיאות חוגגות...

ואני ממש לא דיסלקטית...

אז סליחה על התקיפה זה קצת צרם לי....

ודיסלקציה לא מעידה על זה שהוא חכם פחות

לא הרגשתי שאת תוקפת, אבל כן לא מבינה את התחושות שלי.

בעיני ההגדרה דיסלקט מורידה ממנו את "האשמה". וגם הדגשתי שהוא ממש ממש חכם.

אני מאמינה שבני אדם נולדים עם יכולות שונות (פיזיות ושיכליות) וזה שאולי יש לו "בעיה" במוח שגורמת לו לא להצליח לכתוב תקין, לא הופכת אותו למשהו שלילי.

ולמרות זאת, לי מאוד קשה להכיל את זה.

אני מחפשת פתרונות. או לעזור לו להתגבר על "הבעיה" או לעזור לי להתמודד עם המציאות.

וכן אנשים קרובים אליי מאד לועגים לי על זה שנים...

אפילו שידעו שזו לא אשמתי.

מגיל קטן מאד זוכרת את עצמי מתביישת בטרוף להגיש מבחנים וכו'

אז כן ממש עשה לי קצת קווץ'

נשמע קשוח. מבינה את הבושה שלך, למרות שזה לגמרי שלו וכביכול לא קשור אליך, אבל גם אני במקומך הייתי מרגישה אי נעימות גדולה.

אם זה מפריע לו, אולי להציע לו תוכנת הקלטה שממירה לכתיבה? לא מכירה משהו ספציפי, אבל כיום יש את זה מובנה בכל פלאפון.

מכירה עוד אנשים חכמים מאוד שקראו ספרים בלי סוף ויש להם שגיאות כתיב.

יש לו טלפון חכם?

אולי מקלדת אוטומטית טובה יכולה להועיל במקרה הזה?

זה מפריע לו? או לך?

בעיני מאוד חשוב שאת תשחררי את המקום הזה. זה שלו ולא שלך.

אנחנו לא יכולים לקחת אחריות על כל מעשה של בן הזוג שלנו.

ובכלל שבאמת שגיאות כתיב זה אלמנט קטן מתוך מכלול של בנאדם. זה לא מייצג אותו

ועוד יותר-לא מייצג אותך

יש לנו כמה כאלה במשפחה.

היום אפשר להשתמש בהקלטת הודעות, הרשמקול של גוגל, AI לניסוח דברים חשובים יותר. אין סיבה שזה יעכב או יגרום למבוכה

וגם אם שולח בשגיאות, ברגע שהסביבה מודעת לבעיה, אז מתעלמים מהשגיאות

לא יודעת אם דיסלקציה או משהו אחר כמו שכתבו פה. אבל הוא גאון ממש ב"ה, ובהמון הודעות שלו (אלו שאמא שלי לא עוברת עליהן) יש שגיאות. אנגלית הוא למד בעמל רב מאוד.

באופן כללי מעריכים אותו מאוד אצלנו במשפחות המורחבות. הוא מאוד חכם ומשתמש בחכמה שלו בחכמה... אנשים מתייעצים איתו בנושאים שונים. השגיאות לא ממעיטות מערכו בכלל.

לי זה נשמע פרט שולי ולא מפריע אבל כנראה כי גדלתי עם זה. אם הוא זורם אפשר לתקן לו שגיאות בהודעות (גם אחרי שהוא שולח הודעה אפשר לערוך) אבל ברצינות, בעיני זה לא קריטי. 

ואני גאה בו ממש על המקום שהוא הגיע אליו בחיים. אני רואה בו דוגמה לאדם שלא נתן לקשיים לנצח אותו ועף גבוה והצליח.(יש לו בנוסף גם קשיי קשב וריכוז). בעיני הוא מודל.  כל פעם שהילדים נתקלים באיזה קושי אני מספרת להם שאבא לא נתן לקשיים לנצח אותו וגם הם מסוגלים.

אני כן חושבת שעמוק בלב זה עושה לו קצת חוסר ביטחון אבל אני תמיד אומרת לו שזה לא יתן לו אף פעם לעכב אותו. 

על ההזדהות שלך איתו ושאת מקבלת אותו

אבל ממה שאת כותבת אני שומעת ממך שבהבנה השכלית את מקבלת את זה אבל בהבנה של הלב קשה לך להוריד את הקבלה הזו לידי מעשה

אפשרי לעצמך תקופה מסויימת או כל הזמן אם תרצי לעבוד עם עצמך על הכרת הטוב כלפיו במחשבה/דיבור/מעשה זה מחולל שינוי ומגדיל את הטוב שבו בתפיסת המציאות כלפיו

מאמינה מאוד שזה פחות יפריע לך עם הזמן

ממש בגיל כזה לא חושבת שכדאי לנסות להיתפס על זה

לבעלי יש קושי דומה, והוא גם לא יודע לקרוא בלי ניקוד 

והוא חכם מאוד

אין פתרון קסם שיעלים את השגיאות

לדעתי את צריכה להעריך אותו בלי קשר לשגיאות כן או לא

אפשר לצחוק על זה, זה מקליל 

אולי לא ברמה שאת מתארת

אבל אני משתגעת משגיאות. בכל אופן מורה…

וגם כשאני רואה שהוא שולח בתפוצה גבוהה הודעה עם שגיאה אני מתקנת אותו בפרטי בתקווה שיערוך אותה.

למדנו לצחוק על זה

לכל אחד יש נקודות שהוא פחות מוצלח בהן

הוא באמת תותח בכל השאר ומעריכה אותו על כך 

יש אנשים שהבעיות שלהם יותר שקופות מביכות ומטרידות

לרוב, אנשים מבוגרים לא מצליחים לתקן את הבעיות שלהם (יש אנשים שמצליחים, הם יוצאי דופן)

לכן הציפייה שמבוגר יטפל בבעיותיו פחות מציאותית

זה לא אומר שהבעיה מפסיקה להיות מטרידה וזה הגיוני שזה מוריד מהערך של בן הזוג

אבל

אם לא מצפים שיהיה שינוי

זה קצת פחות מביך ומטריד

המיקוד צריך להיות כלפי עצמך, איך את משחררת.

זה לא שלך, זה שלו.

זו אבחנה חשובה באופן כללי, ובזוגיות היא קשה ליישום.

בעיניי הדגש בקשר בין בני זוג צריך להיות על החוזקות. לשים לב לחולשות, לא צריך להתעלם. אבל כמה שיותר להעצים את הטוב בכל אחד, ופחות לשים דגש על מה שפחות טוב.

לפרגן

לראות מה אוהבים

ללמוד לתת בלי התחשבנות

וגם לשים בצד את "מה יגידו" (שזה גורם חזק שמניע אותנו אפילו בלי לשים לב. האם היה מפריע לך שגיאות כתיב אם זה היה רק מולך? או שהמבוכה היא מול אחרים?)

יש משפט שאני מאוד אוהבת "נישואים זה לא מוסד לחזרה בתשובה". כל אחד מגיע כמו שהוא, עם היתרונות והחסרונות. זו  עסקת חבילה. ובהנחה שהזוגיות טובה ובריאה, הדבר הכי טוב זה ללמוד לקבל את הכל באהבה ובעין פחות ביקורתית. מתוך אהבה לבן הזוג, וגם מתוך הבנה שאנחנו לא יכולים לשנות אך אחד.

מפריע לך שיראו את ההודעות, ומה יחשבו? אם יש לו שגיאות כתיב, מה זה אומר עליו ומה זה אומר עלייך? אולי אם תדעי לענות על זה לעומק, תוכלי לשחרר את זה...

ומסכימה עם זה שהעבודה היא שלך לשחרר. אם הוא רוצה לשנות משהו זה עניין שלו...

בנוסף לזה- עברית זה לא השפה הראשונה שלו

כך שזה גם משפיע

גאון גאון גאון!

עכשיו כבר בפנסיה אבל השאיר אחריו קריירה מרשימה

והרבה מאוד מעריצים ומעריכים

טכני- אם הוא רוצה עזרה אז סבבה

אבל אם לא

זה כבר שלו

ומה שלך זה לעבוד על העין הטובה

זה נראה שמצד אחד את מאוד מעריכה אותו

אבל גם מתפדחת מול איך שהחברה רואה את השגיאות האלו ואולי לא רואה את הגאונות שלו

אבל נשמע שבתכלס זה השלכה שלך בלבד

כי החברה מעריכה אותו

ואת באחד על אחד מעריכה אותן

וכולם בטוב

ורק הסתבכת אם הפדיחה שלך מול איך שאת מדמיינת דהחברה רואה את השגיאות שלו

וזה לא בהכרח קיים

לא יודעת אם הצלחתי חהסביר

אבל לא מצליחה להתנסח עכשיו יותר טוב

מקווה שהבנת

להיעזר בChat GPT

משתמשת בו הרבה להודעות בשפה זרה.

מה זה משנה איך הוא כותב, שפה נועדה לשרת תקשורת אם מבינים אותו אז הכל טוב.

למי שצורם בעין שיטפל בעיניים שלו.

את כאשתו הכי תתמכי בו בעולם.

ולא ממליצה שאת זו שתתקני אותו, את כבת זוג שלו צריכה ללמוד לראות את היופי בכוונה ולא להתרגל לראות את השגיאות.

יש chatGPT או הודעות קוליות לדברים שחשובים לו.

הודעות בקבוצות? מתרגלים.

אנחנו גרים באיזור עם הרבה עולים חדשים שכותבים בעברית עילגת במיוחד וזה מתוק וחמוד וציוני ואני מתרגשת לראות אותם משתמשים בשפה ונזכרת שזה בכלל לא ברור שהם בארץ. וגם לוקחת כהשראה את האומץ לנסות ולכתוב כשהם יודעים שזה כנרטה לא מאוד מוצלח ובכל זאת מתבטאים ולא מתביישים. מקסימים שכאלו!

ואם קשה לי להבין מרוב שגיאות, מבינה שהחיסרון בי מרוב שאני דוברת עברית כשפת אם, מתקשה להתחקות אחר השגיאה ולכן מבקשת עזרה מchatGPT כדי לא להביך.

זה ממש קשה לחיות עם חריגות כשבן זוג שלך מתבייש בה. אם לך זה מפריע, איך יצבור ביטחון מול אחרים?

את מעדיפה שיתבייש ולא יתבטא?

את אומרת שהוא חכם, תהני מהחכמה שלו.

איך אפשר לשחרר?

קודם כל לרצות את זה. להבין שאם ככה ה' ברא אותו את לא צריכה לנסות לתקן אותו ובטח לא להתבייש בו.

אחרי שאת ממש רוצה לשחרר,

תכתבי לך כל יום משהו טוב שהוא עשה כלפי העולם ביום הזה.

תפתחי קבוצת ווטסאפ ייעודית עם עצמך בשביל זה.

בסוף כל שבוע, תעברי על הכל ותני לזה זמן לשקוע. להתרפק על כל המעשים הקטנים שהוא עושה.

בנוסף, תראי בזה פתח והזדמנות לצמיחה. קבלת השונה וקבלת האני העצמי. אולי גם לך יש איזה משהו שאת מתביישת בו. וע"י התהליך הזה תוכלי בעתיד להיות בקבלה עצמית לגבי הדבר הזה.

אימון למוח כשאת רואה הודעות שלו, להוציא מהם את המיטב. מה ההודעה משקפת לי? אכפתיות, השתתפות בצער או בשמחה, נתינה והתנדבות, ביטחון בהבעת דעה, פרגון, תכנון מסודר או דבר חכמה.

להתרגל לחפש את המסר ואת הדבר החיובי שזה מעיד על הכותב.

בנוסף לנסות להבין לעומק את המנגנון מקריאת ההודעה ואת תחושת הבושה. מה מוביל למה ואיפה אפשר לשבור את הרצף.

אני מתכוונת למשל:

כשכותבים בשגיאות זה מוביל את האחרים למחשבה שהוא מטומטם, זה מוביל למחשבה שהם חושבים שהתחתנתי עם מטומטם. זה מוביל למחשבה ש..

ואז כשזה מפורק אפשר להתמודד עם כל דבר בנפרד.

נניח זה גורם לחשוב שהוא מטומטם.

האם זה נכון? האם באמת הקוראים חושבים שמי שכותב בשגיאות כתיב מטומטם? יש היום המון מודעות שאין קשר בין הדברים.

נניח וזה נכון. האם זה רע להתחתן עם מישהו מטומטם? וכן הלאה.. ולתת קונטרה.

הוא חכם

אני יודעת שהוא חכם

האחרים גם יודעים שהוא חכם

או:

זה בסדר שהם לא יודעים שהוא חכם

זה לא רע להיות לא חכם

מה אכפת לי מה חושבים, העיקר שאני יודעת את האמת

זו הזדמנות בשבילי ללמוד להסתכל פנימה מה אני חושבת על בעלי ולא איך אחרים מסתכלים עלינו.

זו רק דוגמה קיצונית, כמובן אפשר לעשות את זה לגבי כל הלך מחשבות שדבר גורר דבר.

אגב לא מזמן קמה ש. העלתה פה תרגיל מדהים להתמודדות עם מוסכמות.

אז אחרי שאת מפרידה את זה למחשבות אפשר עבור כל משפט מוסכמה ולתרגל בנפרד.

אחרי שבועיים עם תרגיל הווטסאפ לעבור לביטוי בע"פ. כשמוציאים את המחשבות שלנו החוצה, יש לזה אפקט חזק על המוח שלנו. זה גם יוצר סוג של מחויבות חיובית כלפי המחשבה הזו.

אז להתחיל להגיד לו שלוש פעמים בשבוע משהו טוב שזיהית שהוא עשה.

זה יגרום לך לחפש את זה. וגם אחרי שאמרת משהו טוב יהיה קשה יותר ישר לחפש את הבעיה.

העובדה שת באה עם רקע מקצועי היא לרועץ בעניין הזה. יותר קשה לך לא לשים לב לזה, כשאת עוסקת (או עסקת או נחשפת) לזה בעבר.

אבל דווקא כשהניסיון קשה יותר, ההצלחה מתוקה יותר.

ואת נשמעת אשה מקסימה ואכפתית ואוהבת שרוצה לעזור ולסייע ואת ממש יכולה להצליח בזה בע"ה.

אפשר גם ללכת לפגישת ייעוץ ייעודית לנושא הזה ספציפי. זה נקרא CBT

אולי אפילו בגלל שזה מאוד ממוקד תוכלי לבנות תוכנית לבד באמצעות chatGPT

תתארי את הבעיה ותרשמי שיבנה לך תוכנית לעבודה עצמית באמצעות כלים של CBT כולל יעדים ומשוב עצמי לבדיקת ביצוע היעדים.

אבל תתחילי קודם כל מהגדרת מרה ברורה. מה את מצפה להשיג בתהליך ולמה? שהמטרה תהיה לך כל הזמן מול העיניים.

מזמן...
"אגב לא מזמן קמה ש. העלתה פה תרגיל מדהים להתמודדות עם מוסכמות."

קמוש את מביאה ברכה לעולם 😘

@קמה ש.

את יכולהגם  לראות אצלה בחתימה קישור לבלוג שלה ששם זה מופיע בנוסף

בס"ד

תודה רבה יקרות

@אמאשוני

@אוהבת את השבת

שימחתן וריגשתן!

ולפותחת היקרה,

אני מבינה אותך 🤗.

אנחנו אולי מבינות בשכל שזה שטות

ושצריך רק רק רק להודות על מה שיש,

ויש כל-כך הרבה!

ועדיין לפעמים משהו מציק לנו

ולא נותן לנו לחזור לחלקים הגבוהים שבנו,

אלה שיודעים להתמקד בעיקר ובמהות.

זה טבעי, זה נורמלי

ואני מניחה שזה קורה לרובנו לגבי כל מיני נושאים.
 

אתם נשמעים זוג מתוק ממש!

ממש שומעים את האהבה ואת הערכה שלך עד לפה!!!

אז אני פה בעיקר לומר שכל הכבוד

שפתחת את השרשור הזה

ואווררת לעצמך את הנושא הזה.

הרבה פעמים זה כל מה שצריך,

קצת להוציא את המחשבות מבתוך הראש שלנו,

קצת לשתף וקצת לקבל הזדהות / מילה נכונה / עצה טובה / הסתכלות שמנרמלת את מה שהיה נראה לנו פגם או חריג -

והעניין כבר יורד לפרופורציות הרבה יותר מינוריות.
 

ואם את עדיין מרגישה צורך לטיפ לגבי איך לשחרר (כמו שכתבת בהודעת הפתיחה),

אז אני מצטרפת לאלו שכתבו לך לכתוב מדי יום דברים חיוביים על בעלך.

3 דברים ביום עליהם את יכולה להגיד לו תודה

או שאותם את מעריכה אצלו.

זה תרגיל מטורף שממש מעביר את המיקוד שלנו לעיקר ולמאיר, עד שמה שמציק כבר נהיה חסר חשיבות או אפילו נעלם מתשומת הלב שלנו.

(וכמובן ששיטת העבודה שהזכירו פה גם עשויה ממש לעזור לך. ממליצה ממש להוריד את דף התרגול של קייטי ביירון ולעשות אותו במלואו).

המון המון הצלחה ❤️

למרות שקשה, אני גם מדוייקת ומדייקת בלשון, בדיבור תקין, כתיב מדויק וללא שגיאות.
ואין לי מושג כלום בחשבון, אולי גם סוג של דיסלקציה...

כל אחד ובעיותיו שלו.

ואגב, אשמח לתרגילים לשיפור שגיאות כתיב...  

אין מה לעשות עם זה, אולי כמה דברים פרקטיים, אבל בשורה התחתונה זו את שצריכה לטפל בעצמך (לא בקטע מאשים. אני מאוד מאוד מבינה אותך, אני אלרגית לשגיאות כתיב!) אבל הסוף זו בעיה שלך יותר מאשר שלו, את סובלת מזה, את מתביישת, את מסתכלת עליו בפחות הערכה. הייתי חושבת על כיוון טיפול אישי, לשנות נקודת הסתכלות, מישהו שיעזור לך שזה לא יזיז לך.

!!)

אני מכירה אישה כזו, מרשימה וחעמה נורא ים שגיאות כתיב של כיתה ב'.

יש לה הודעה אוטומטית בסוף המייל בסגנון של ''אני מודעת לשגיאות הכתיב שלי. אשמח להבנתכם''.

והאמת, לא ראיתי שזה חוסם אותה בחיים.

אני גם הייתי פעם אלרגית לשגיאות. אבל מאז שיצא לי לעבוד הרבה עם עולים חדשים, זה דווקא נהיה בסדר בעיניי.

פעם חשבתי ששגיאות כתיב מעידות על רמה אינטלקטואלית נמוכה. אבל הן לא. הן מעידות רק על זה לאדם הזה יש שגיאות. אולי בגלל שלא נחשף מספיק לשפה כתובה, אולי בגלל שהוא לא גדל בארץ, ואולי בגלל דיסלקציה (ואולי גם בגלל סיבות אחרות שלא חשבתי עליהן). הכל טוב. באמת.

כמי שכותבת קבוע עם שגיאות כתיב

נראה לי אאמץ את זה🙂

במכתב לפני החתונה.הייתי צריכה לפענח מילה מילה

כי הוא גם משמיט אותיות חופשי

המכתב הרמה הרגשית היה כתוב הכי מרגש וגבוה

והכתב כולל הנראות והשגיאות כמו ילד בכיתה ב

אבל בהתחלה זה לא הפריע לי

אמרתי נעשה לו מחברת ונעבוד על זה חחח

כמובן שלא עשינו דבר כזה

וזהו בחיים יש דברים הרבה יותר משמעותים

להתמקד בהם לפי דעתי

והיום זה כמעט לא מפריע לי

אם זאת הודעה חשובה הוא מראה לי לפני

ועם אנשים אחרים לא אכפת לי איך הוא כותב

לדעתי זה משהו שאת צריכה לשחרר אצלך

בעיני זה סבבה לגמרי

באישי .

יש לי משהו להגיד לך לגבי זה .

לק"י

אף פעם אי אפשר לדעת בוודאות מי עומד מאחורי הניק (אלא אם כן, כבר מכירים במציאות).

וגם לא לדעת מי יפנה בעקבות ההזמנה...

קראתי אותך, וחשבתי עלינו.

אני קלינאית תקשורת.

לבעלי יש דחיקת לשון לפעמים בדיבור שלו (לפעמים הוא אומר th במקום ס' או צ').

יש תקופות שאני שומעת את זה בדיבור שלו וזה מציק כל פעם מחדש.

ויש תקופות שאני פשוט לא שמה לב לזה בכלל. עד שאני נזכרת ותוהה לעצמי אם איכשהו זה עבר לו בלי טיפול, אבל אם אני מנסה לשים לב במיוחד אני קולטת שזה עדיין קיים, אבל אני פשוט לא שמה לב לזה.

ושמתי לב שזה מאוד קשור לקשר בינינו באותה תקופה.

בתקופות שהכל טוב זורם וכיף מבחינה זוגית, אני באמת כבר לא שומעת את הדחיקת לשון שלו.

אבל כשיש קצת יותר מתח, אז אני שמה לב לזה, וזה מעצבן אותי, כי זה מצטבר יחד עם דברים נוספים שמפריעים לי.

לא יודעת אם זה ככה גם אצלך.

אבל שווה לבחון את זה מול עצמך.

כי כשאני הבנתי את זה, לקחתי את זה בתור נורת אזהרה - שכשאני מתעצבנת על הנקודה הזו בלב שלי, סימן שאני צריכה לעשות בדק בית יותר רציני, ולהשקיע יותר בזוגיות שלנו.

(ואיזה כיף להיזכר בזה עכשיו ולגלות שכבר המון זמן בכלל לא חשבתי על זה וכמעט שכחתי מזה😁)

לצייר את החלום יחד.

לדבר על זה שחלומות הם לא אמיתיים, אפילו אם מרגיש שכן

לישון עם בובה שתישאר ערה ותגרש את החלום מיד אם יתחיל

לפרוש מזרון לידינו ולהגיד שאם צריך היא יכולה לבוא לישון שם

הכרזה נחרצת שאני לא מרשה למכשפות רעות להכנס. אז אם היא נכנסה היא כנראה טובה. אם לא, אני מיד מגרשת. אני לא מרשה לה להישאר

עשינו את כל אלה בהזדמנויות שונות (לא כולם באותה פעם). בדרך כלל זה פותר את הבעיה.

לדבר על זה בבוקר או במהלך היום, לא כשהיא עייפה

זה שלב כזה. דבר ראשון לא להילחץ

אצלינו עזר להכין לוכד חלומות ולתלות מעל המיטה

חומש או סידור מתחת לכרית

תרסיס נגד מפלצות (שמים בשפריצר מים עם קצת בושם)

ואם צריך מלווים לשירותים כמ. ימים בסבלנות...

יעבור

כמעט כל אבל כל לילה בא אליי כי חלם חלום מפחיד, ברמה של בכי. ילד מאוד חכם. אז נראה שזה הגיל, זוכרת גם את הקודמים שלי ככה, לא סגורה על הגיל, אבל זה עובר.

מה שעוזר לי עם ילד אחר שפחד לישון תקופה במיטה שלו כי יש שם 'דברים מפחידים ', פשוט הלך לישון אצלי במיטה ואח''כ העברנו אותו למיטה שלו. לדעתי חבל על הכוחות שלך, זה עובר וזהו. עכשיו רק תהיי עסוקה בלהקל עלייך ועליה, אין קסמים, זה תקופה חופרת אבל עוברת... שתרדם אצלך ואח''כ תעבירו, או לישון עם אור ואח''כ לכבות.... 

אבא שלי היה אומר איתנו "הטבת חלום".

ממש זוכרת שבבוקר אחרי חלומות רעים הייתי מספרת לו, היינו הולכים ביחד לארון ספרים, מוציאים את הספר ואומרים..

בתור ילדה זוכרת שזה הרגיע אותי מאוד

א. רק לשים לב (היות שזו הודעה בפורום שכל העולם יכול לקרוא-) שזה לא היתר פשוט או אוטומטי, אלא צריך היתר ספציפי מרב.

ב. עדיף כמה שיותר סמוך לשבת, אז אם זה מרחק נסיעה (למשל יישוב שאין בו מקווה) צריך בזמן כזה שמספיקים לחזור לפני שבת. אם זה קרוב, אז מגיעים אפילו עשר דקות או רבע שעה לפני הדלקת נרות. תכלס תעשי מה שהבלנית תגיד לך - לפי מתי שהיא יכולה.

לגבי מביך, הבלניות שאני מכירה עושות את זה מאהבה. והיא עוד זו שהציעה לך את הרעיון! אפשר לתת לה תשלום מסוים על הפתיחה המיוחדת. יש מקומות שיש תעריף על פתיחה בשעות מיוחדות, אבל ברוב היישובים אין משהו קבוע.

ג. אחרי הטבילה אסור להתראות עם הבעל עד לצאת הכוכבים. אז מה שמתאים זה למשל שהוא כבר ייקח את הילדים מוקדם לבית כנסת למשל.

(ואם את צריכה שהוא יסיע אותך - תשאלו את הרב מה לעשות)

הגיוני שהוא יסתובב איתם ברכב, מדובר סה"כ על עשר דקות בערך וזו אפילו לא שעה שבעייתי לחנות ליד המקווה כי אין עוד נשים. אבל כאמור זו בעיה להיפגש עם הבעל, אז צריך למצוא פתרון אחר או לשאול רב.

כי אסור לפגוש את בעל.

אצלנו פשוט אמרתי לבעלי בטלפון שאני מגיעה וחיכיתיח עם הרכב קצת רחוק, הוא אמר לי שיצא והלך ואז הגעתי הביתה...

הילדים כאילו נשארו דקה לבד

המקווה ביישוב שלנו היה בשיפוצים.

קיבלתי היתר אישי מהרב שלנו לטבול לפני שבת ביישוב סמוך רק אם נוכל לא להיפגש עד צאת הכוכבים.

תיאמתי עם הבלנית והיא אמרה לי שהיא גם ככה מגיעה לפני שבת לארגן את המקווה לשבת וזה בסדר גמור ובלי תשלום נוסף.

הגעתי הביתה 10 דקות לפני שבת, התקשרתי לבעלי קצת לפני הבית והוא יצא לתפילה מוקדם מהדלת האחורית כך שלא נפגשנו.

בהצלחה גדולה!!

ראשון לציון ..

אבל היה יחסית מזמן .. קניתי הכל משם עגלה בדצמבר

וזו הייתה ההתלבטות שלי 

היה להם דגמי דרגונפלי ופוקס. אולי לא במגוון צבעים. אך בהוזלה של כ2000 ש"ח מחנויות רגילות.

בנוסף בירושלים יש בבייבי סטאר, חסדי שמואל, מוצצים ושילב

אפשר לעבור ישירות מדיאמילה לגלולות משולבות? או שצריך לחכות למחזור בין לבין?

כי אם כן אז תנסי אותם ותראי איך הולך לך מבחינת ההורמונים, מצב רוח, חשק

ועוברים מיד בלי הפסקה אחרי הגלולות הנקה.

יסמין, והיה לי מצוין.

אבל לא יודעת להגיד אז לגבי חשק וההשפעה עליו...

זה מה שהרופא רשם לי, יש עדיפות לבקש משהו אחר?