אז ככה
לא התחתנו צעירים וב"ה אנחנו אחרי לידה שניה עם שני קטנטנים צפופים
אנחנו בעניין למנוע לפחות חצי שנה
הרופאה נתנה כדורים אבל בגלל הגיל אני חוששת שתהיה להם השפעה על כניסה להריון עתידי
מאוד רוצים למנוע בדרך טבעית. עד כמה זה הגיוני לבדוק כל חודש ביוץ באולטרסאונד? נגיד לקבוע תור סביב הזמן שאני חושבת שהביוץ נגמר ולוודא את זה
מישהי פעם ניסתה ככה למנוע?
זה אומר לא להיות ביחד בליל הטבילה, ועד אחרי הביוץ!
מתכון לחיכוך ומתחים בזוגיות מידי חודש
את לא חייבת כדורים
מה עם התקן? ודיאפרגמה?
הייתי שמה את השיקול הכספי בצד. זה לא צריך להיות שיקול בבחירת אמצעי מניעה, שייתן לך איכות חיים.
אמצעי מניעה צריך להיות המיטבי מבחינת הנוחות, תופעות הלוואי והיעילות.
אני שמתי בזמנו לשנה.
ואני חושבת שזה פתרון מצוין גם לתקופה עוד יותר קצרה
ואם את מניקה ועדיין ללא מחזור אז לדעתי התקן לא הורמונלי הוא מושלם
כי החיסרון שלו זה מחזורים קצת יותר ארוכים וכואבים
וכשאין מחזור הוא לא מורגש בכלל
ובהנקה אני פחדתי לקחת אמצעים הורמונליים.
אם יש לך מחזור סדיר אפשר למנוע בשיטת מודעות לפוריות
אבל צריך ללמוד את זה כדי להבין טוב את הגוף (אני לא מכירה מספיק טוב)
פשוט כי אם לא חזר, לא תדעי מתי לבדוק ביוץ,
ומגיע ביוץ לפני מחזור ואז כבר אפשר להכנס להריון.
להריון עוד לפני שהמחזור חוזר, זה קורה.
אני יודעת שאתן לא רופאות, אבל אשמח לשמוע מנסיונכן
התחלתי כדורי בונגסטה לפני שבוע וחצי בערך.
זה הקל על ההקאות אבל לא לגמרי, אז התייעצתי עח הרופאה והיא אמרה שאפשר לקחת 2 ביום, אני לוקחת כבר כמה ימים 2 ביום אבל עדיין מקיאה פעם ביום,
זה הגיוני? יכול להיות שעדיף לי להוריד כדור ולהישאר עם כדור אחד?
חושבת שהמשכתי להקיא פעם ביום גם אחרי כדור אחד כשלפני זה הקאתי יותר
את לוקחת בוקר וערב לא 2 ביחד נכון?
אני הייתי מקיאה פעם ביום והבונג'סטה הפסיקה לי את ההקאות אבל באמת לקחתי רק כדור אחד.
אולי בגלל שהמצב שלך מראש היה יותר קשה זה המקסימום שהכדור יכול לעזור לך...
הייתי מנסה 2 עוד שבוע ואם את רואה שזה בכלל לא שונה מהמצב עם 1 הייתה חוזרת ל1.
אבל מבאס שלא מעלים לגמרי את ההקאות.
וכעיקרון הכדור הזה לא בעייתי אם לוקחים ממנו הרבה? הכוונה 2 כדורים ביום
פעם ראשונה שלוקחת וקצת חוששת מזה
הכי פחות בעיתי והכי בטיחותי כך אמר לי רופא מומחה
אז עדיף למצות את המקסימום ממנו
תקפידי לקחת בדיוק בדיוק באותה שעה כל יום, זה קריטי ממש
לדוג 9 בבוקר ו9 בערב אז תמיד תמיד ב9 מקסימום 9.05 
אחר כך המצב ממש החמיר ומאז אני לוקחת גם זופרן שממש עזר באופן משמעותי.
המליצו לי לא להוריד מהבונג'סטה כי זה עוזר גם לריחות והרגישויות האחרות, אם יש.
אני חושבת שזה מאוד אינדיווידואלי ומשתנה בין כל אחת ובין הריון להריון. אם עדיין קשה לך לתפקד וניסית מעל שבועיים במינון המוגבר, שווה להתייעץ עם רופאים שמבינים בזה.
אני עם היפראמזיס ויש ארגון שמאוד עוזר ויש להם הרבה מידע.
אם הדרך: 0722722311
היי
עשיתי בדיקת ביוץ ביתית אתמול ויצאו שני פסים חזקים מאוד
האם זה אומר שהיום יהיה הביוץ?
בדכ במדיח יש מנגנון שמפסיק את הפעולה אם פותחים את המדיח.
אני לא יודעת אם קיים מדיח שאי אפשר בכלל לפתוח. למה זה חשוב לו?
המדיח שלנו (בוש) נעצר כשפותחים באמצע, אבל בכל זאת יכול להשפריץ מים, שנשארו עם התנופה מלפני העצירה.
אאכ וביטלתם את המנגנון הזה עם פיקוד שבת למשל
לי אין פיקוד שבת והמדיח עוצר לגמרי בפתיחה.
יש לי מדיח מעולה, הכלים יוצאים ממש נקיים.
ברגע שפותחים הוא נעצר
לא זול אבל עושה את העבודה.
לא מנקה כלום לפני כניסה למדיח
כשהטכנאי הגיע לא הייתי בבית. הוא הביא לי 6 יחידות עם חומר ניקוי לפעם בחצי שנה. אבל לא הבנתי אם חוץ מזה צריך לשים מלח? תודה רבה!
וכשנגמר המלח בתא, נדלקת התראה שצריך להכניס מלח מחדש.
וגם שמים נוזל הברקה לכלים.
גם הנוזל הזה, כמו המלח, מדליק התראה כשהתא מילוי שלו מתרוקן.
נוזל הברקה ליד הקפסולות, מלח בתחתית המדיח יש הברגה שממלאים מלח והמים נשפכים, זה תקין.
מלח גס. בעיקרון יש מלח מיוחד למדיח, לא מצאתי הבדל משמעותי בינו לבין מלח גס, אני משתמשת בגס הרגיל
יש נוריות במסך שנדלקות מתחת לסימון של המלח והנוזל הברקה אם חסר
במדפים בסופר ביחד - המלח, הקפסולות/ג׳ל ונוזל ההברקה.
ונוזל ההברקה שמים בתא ליד הקפסולה
לנקות פילטר וצינורות?
כששלנו לא ניקה זה מה שעשינו וחזר לעבוד מצוין
רבתי עם בעלי ומאז כל היום רק הולך רע!!!
פתחתי את המחשב ואני רואה שהמסך הפנימי נהרס ותיקון עולה באיזור 1000 שקל!!! ואין לנו שקל על הצורה.
ואיחרתי להרצאה
ונכבא לי הפלאפון אז הייתי צריכה לרדת מהאוטובוס(כדי לא לקבל דו"ח, כי יש הרבה פקחים באיזור שלנו) ולא יכולתי להטעין כי המטען(שהוא חדש, אפילו לא עבר שבוע מאז שקנינו אותו) לא עובד,אז כמו מסכנה עברתי בין חנויות וביקשתי שיטעינו לי כדי שאוכל לעלות שוב לאוטובוס ולהגיע הביתה. ופשוט יום נאחס, והוא רק התחיל!
והעיקר אני כל הזמן מתחשבת עם הכסף כדי שלא נוציא הרבה יותר ממה שאנחנו מכניסים, ואני מבינה שהחודש שזה פסח וממילא יש מלא הוצאות ורציתי לפנק את עצמי קצת לקראת החג יהיה עכשיו גם הוצאות על תיקון של מחשב שלא נפל ולא כלום ופתחתי אותו ראיתי שהוא נהרס,והוא חדש ויקר. ועכשיו גם יצא שכאילו אני שברתי את המחשב ולא בעלי וזה שוב אחריות שלי לתקן אותו ולקחת על האירוע הזה אחריות. נמאס לי פשוט!
אני גם בבוקר מסריח
שהשם יעזור
אז תבדקי אם הוא תחת אחריות
וחיבוק! ממש נאכס!
אוף
אם מעניין אותך, בעלי מבין בתיקונים ועושה עבודות החלפה בזול, תפני אלי בפרטי
להתפלל ולאכול שוקולד - אלו העצות שלי למצב רוח
והוא אחד הדברים שמעמיד זוגיות במבחן
שלא תמיד עמדתי בזה 
זה קשה
אבל מורידים ראש מול גל עכור וזה יעבור
אני גם בתקופה כזאת שהכל נאחס אז ממש מבינה....
והקטע עם הכסף אוף...
כל הזמן מחשבת חישובים כדי להשאיר את זה בשליטה שלי אבל אז המציאות משבשת הכל וכבר חושבת שהיה עדיף מראש לשחרר וזהו
בסוף צריכה להיות ההשתדלות לדאוג נכון לכסף שלנו
אבל כן יכולה להגיד שלקראת חגים, אני כן איכשהו משחררת, כי מבחינתי זה הוצאות שבת וחג וזה חוזר
קונה כל מה שצריך ומשמח לחג- גם באוכל וגם בביגוד, בתכשיטים..
ולקח לי זמן להגיע לזה, אבל משתדלת להאמין לזה ולה' יש דרכים משלו לדאוג לזה
אז אני יכולה לחסוך בכל מיני דברים, אבל שבתות וחגים זה לא המקום מבחינתי
מקווה שתצליחי כן לפנק את עצמך לכבוד החג😊
היי מישהי השתמשה בבדיקה הריון ברוק וממליצה?
מישהי יודעת אם הבדיקה אמינה?יכול להיות בבדיקת רוק יצא חיובי
ובבדיקות שתן הרגילות יצא שלילי?מצרפת תמונה
חכי כמה ימים ותבדקי שוב או תבקשי בדיקת דם מהרופא.
ראיתי שיש בדיקות רוק עכשיו, לא יצא לי לנסות...
בדיקת דם עדין הכי מדויק ויתן תשןבה ודאית
מה זה אומר?
כמו כן, אם לא מצליחה לזהות ביוץ יש בעיה לקחת דופסטון???
מישי יודעת איפה אפשר לקנות?
והם שולחים לסניף של שילב/ מוצצים/ משהו בסגנון באיזורך.
ככה עשינו כשהיינו צריכים מתאמים לסלקל
והתשלום בחנות?
אפשר נניח עם גיפטקארד של שילב?
פשוט מרגישה מרוקנת.
הייתי שם. גם כשהיה לי זמן, פשוט לא התחשק לי לעשות כלום.
דברים שעזרו לי:
- לחשוב מה אהבתי לעשות פעם. תחביבים. ולנסות לחזור אליהם קצת גם אם לא נראה לך שיש לך כח אליהם או שהם כבר לא מעניינים אותך.
- לקבל רעיונית מאנשים אחרים מה עושה להם טוב, ולנסות גם.
- להיפגש עם חברות ומשפחה. אפילו סתם להרים טלפון, גם אם מאולץ ואין לך כח. בסוף זה עושה טוב להיות בחברה.
- להבין שהזמן עובר ולא ישוב וצריך לנצל אותו. זה עזר לי להיות יותר בנחת עם הילדים ולהעריך את הזמן שאני איתם גם אם לא הכי קל.
אם לא לזה התכוונת, מוזמנת לזרוק
לבקש מהבעל כמה שעות להיות עם הילדים ולהיכנס לישון, או בייביסיטר בתשלום.
לבדוק חוסרים, ויטמין b וכו'.
להביט על הילדים כשהם ישנים, לנשק אותם (לפעמים כשהם ערים זה קשה מידי, אבל גם אופציה).
לצאת עם הבעל/ חברה/ אחים/ הורים- מי שעושה לך טוב, לשתות כוס קפה, לתפוס קצת שמש, להסתכל איך הטבע מתחדש.
למצוא תכנים שמושכים את ליבך ולהקשיב להם (מוזיקה, שיעורים, פודקאסטים).
אם שום דבר פה לא נשמע מעודד, אולי צריך לבדוק מעבר. ציפרלקס והלאה.
חיבוק גדול. לא קל בכלל, אבל את כאן ומגיע לך יותר ויותר טוב 🩷
מציע לעשות רגע סטופ עם עצמך ולחשוב מה יכול לעזור לך.
לי עזר מאוד למצוא תחביבים שלי ולפתח אותם.
וגם תעודדי את עצמך שזו תקופה והיא תעבור ויהיו זמנים טובים יותר.
להבין מה שואב אותם.
מה קשה לנו, כואב לנו, לא נכון לנו, לא מדוייק לנו.
ברגע שמתנהלים נכון עם מה ששואב מאיתנו אנרגיה,
הכוחות מתחדשים מאליהם. אחרת כל מה שממלאים באופן חיצוני
זה כמו למלא כלי עם חור, נשאר לזמן קצר.
זה כמובן חשוב גם להתמלא במקביל, וכאן אני בעד מה שעושה לך טוב, ברוח בהרגשה וגם בגוף, אבל לא לוותר על לתקן את מה ששואב אותה.
אבל את צריכה לעורר אותם באופן אקטיבי, לתת להם מקום להיות
באמצעות דברים שאת אוהבת וזמן לעצמך, מנוחה, אוכל טוב והכי חשוב - שימת לב למה ששואב ממך כח
שולחת חיבוק❤️
של שני הצדדים ביחד?
וכמה נורא לא לעקר את המשאבה בין שאיבות? הוא בן 4 חודשים.
אין שום מניעה כזאת, הייתי אומרת גם שכדאי לשאוב גם עד לריקון לפחות של צד אחד כדי שיהיה בחלב ששאבת גם חלב אחורי שהוא יותר שומני ומשביע, ולא את החלב הקדמי של 2 הצדדים.
אני אישית לא מעקרת כל שאיבה, שוטפת היטב עם סבון ומייבשת. האמת שלא חשבתי לעקר כל שאיבה וחשבתי שזה בסדר..
סבבה גם יכול להיות מימים שונים אבל צריך להיות באותה טמפרטורה והתוקף לפי החלב הישן.
שמעתי פעם שמספיק לשטוף בין שאיבות ולעשות סטריליזציה פעם ביום, יש כוונה שגם שומרת 24 שעות במקרר את החלקים ושוטפות פעם ביום עם סטרליזציה
בין שאיבות. מנקה פעם בכמה ימים
לעקר אני בכלל לא עושה
רק בפעם הראשונה
אני שמה במדיח
כשלא היה לי אז שטפתי בסבון מקסימום שופכת מים חמים
אין בעיה לערבב חלב אבל רק כשהם באותה טמפרטורה והתוקף של זה הוא לפי החלב הישן יותר (אם יש בינהם פער)
באותה שאיבה ברור שאפשר לערבב מיד
בין שאיבות עדיף לערבב באותה טמפרטורה
אני הייתי משאירה את המשאבה במהלך היום במקרר ובערב מעקרת
כבר שנה עם המירנה, היו דימומי הסתגלות די קשוחים שאחרי חצי שנה עברו ואז התחילו הכתמים. יכול להגיע אחת לחודש , אחת לשבןעיים או אחת לשבןע גם, ככה משום מקום.
לפני מס ימים היה שוב כתמים והייתי בלי פד, הרב אמר שצריך לטבול. אמר עוד שבגלל שאני סובלת מזה כל הזמן כנראה שזה לא מתאים לי ואולי לחשוב על מניעה אחרת
נבדקתי ואפילו עשיתי פאפ שיצא תקין, מה יכול להיות הסיבה שעדיין יש לי כתמים בתדירות כזאת?
ממש מתסכל , הקטע שכל רב אומר משהו אחר, אחד אומר שאם זה על פד אז אין בעיה, השני אומר כל דימום של מירנה מטמא
נתקלתם אולי?
שאת מתחברת לפסיקה שלו.
ולכי בדיוק לפי מה שהוא אומר.
ההתפזרות נורא מבלבלת.. אם תראי שבאמת את כל הזמן נאסרת אולי שווה לשקול חלופות.
הרב שלנו פוסק שלא נאסרים כשהכתם על כהה או על תחתונית בהירה או טישו.
יש שוני בפסיקות.
תקין שאני כל הזמן עם כתמים. יש לי גם חודש שקט אבל לא יותר מזה, ולפעמים זה מגיע גם אחת לשבוע
יש טעם להיבדק אצל רופא אחר? או להשלים עם המציאות שככה זה הגוף שלי?
מדובר ממש בדימום שמחייב פד?
לי יש כתמים ברמה של כתם בניגוב
אני חצי שנה אחרי הטמעה ועדיין יש מידי פעם, הייתי אומרת אחת לשבוע פלוס מינוס
כן מחייב פד, אבל ברמה של להחליף בערב/בבוקר לא מעבר וזה רק ליום אחד-כמה שעות גג
מה שיש עכשיו זה נראה קצת יותר מכתמים.
בכל מקרה דיברתי עם הרופאה אמרה לי לבדוק הריון ולשלול ליתר בטחון כי זה באמת לא אמור להיות
גם ככה ההתקן הורמונלי, אז מה היתרונות שלו בעצם?
אם מפריעה לך ההתעסקות כל יום עם גלולות אני ממליצה על נובה רינג.
אז תקין זה כן.
אני חושבת שמי ששמה מרינה בשביל להיות טהורה והיא הולכת על פסיקה מחמירה אז זה נידון לכישלון.
בשביל מרינה צריך ללכת על פסיקה מקילה כי זה מאוד מאוד נפוץ הכתמות עם ההתקן הנ"ל.
ברגע שאת לא נאסרת מכתם גם לא על טישו או פד אז את טהורה הרבה הרבה יותר זמן.
כתם לא מטמא לפי שום פסיקה
כמובן כשזה עומד בתנאים הנכונים
צריך פשוט ללמוד את ההלכות ולהיזהר
אני עם מירנה כבר 8 חודשים
היה קשה להיטהר
אבל מאז שטבלתי התנהלתי נכון עם כתמים וזהו.
אבל מהפותחת זה נשמע שאצלה זה ממש דימום ולא כתמים.. שאז זה כבר אחרת לגמרי.
@shiran30005 חושבת שכדאי לך לשקול שימוש בטבעת כמו שמישהי הציעה לך כאן
בעיני נשמע עדיף לטבול פעם ב3-4 חודשים ולא להיות במצב הזה של דימומים באים והולכים
המירנה טובה לי כי זה לשנים קדימה
עכשיו אני עם מחזור בקטנה כזה וכן נראה שחייב טבילה אבל כל הכתמים האלה שיש לי כל הזמן מתיש ומתסכל
הרב שלי תמיד מקל הבעיה שהפעם הזאת הייתי בלי מגן ועם תחתון בהיר
אני האמת באופן אישי לא בעד להיות מותרים שנים רצופות. לנו אישית זה לא טוב. אבל כל אחת מה שמתאים לה. לי פחות מתאים.
ודווקא ההפסקה הזאת פעם ב3-4 חודשים נשמע לי יותר הגיוני ונחמד.
אני שמתי את ההתקן מירנה לתקופה של ההנקה, שאז זה ממש תסכל אותי להניק וכל המשתמע ולקבל מחזור סדיר..
המניעה הזאת אף פעם
רק קראתי פה בפורום על בנות שעשו ככה והיה להם טוב
אני עם מירנה, פעם שניה.
בפעם ראשונה היו דימום הסתגלות ואז שקט עד שהוצאתי אחרי כמה שנים.
עכשיו איתו לקח זמן של דימום הסתגלות, ובאופן מפתיע יש לי מחזור כל חודש כמו שעון. בחיים לא היה לי ככה מסודר. סיוט😣
ותקני פשוט סטוק של תחתונים שחורות, ככה לא מסתבכים. שווה את ההוצאה הזו לראש שקט.
שיש רבנים שהיא שואלת אותם שאומרים שכל שימום של מרינה מטמא.. זו פסיקה מחמירה.
וגם כתבה שפעם היה דימום והיום כתמים. לא משנה. בכל אופן רק לפותחת קחי בחשבון שהחלפת אמצעי מניעה לגלולות או לטבעת זה כמות הורמונים יותר גבוהה מהתקן.. אז אם את חווה השפעה הןרמןאלית (חוסר חשק, מצ"ב רוח משתנה וכו) קחי בחשבון שהוא עלול להתגבר.
כל אמצעי מניעה והחסרונות שלו
אפשר לקנות תחתוני מחזור אפילו ללכת איתם קבוע ואז אין סיכון שיעבור לגוף כתם אוסר או משהו כזה.
להחליף פד פעם ביום זה לגמרי לגמרי כתמים ולא אמור להטריד אותך יותר מדי בקטע הלכתי.
ברגע שתלמדי איך לחיות עם הכתמים בלי להיאסר, אני חושבת שמבין האופציות האחרות זה יהיה לך הכי טוב.
סה"כ הקטע הקשוח מאחורייך
מדי פעם כתמים שיכולים להיות אחת לחודש או אחת לשבוע זה לגמרי סביר.
פשוט צריך ללמוד איך להתנהל עם זה גם בקטע של לא להיאסר וגם בקטע של התנהלות יומיומית.
זה כמו כשמקבלים מחזור בהתחלה הכל מסובך עד שלומדים איך להתנהל עם זה, אז אותו דבר.
לכל מניעה יש את הבעיות שלה, ומה שאת מתארת בעיני לא מצדיק לערוך ניסויים.
למשל טבעת או גלולות עלולות לגרום לתופעות לוואי הורמונליות יותר מעצבנות וכל הסתגלות היא כמה חודשים אז כל עוד המצב לא נורא מבחינת דימומים, לא הייתי מחליפה.
מאוד סביר שעוד כמה חודשים גם הכתמים ילכו ויפחתו עם הזמן. (ככה הרופאה שלי אמרה לי)
לדעתי את פשוט צריכה לעשות סדר הלכתי עם הנושא הזה. לקבוע איזה רב את הולכת לפיו, מה אוסר ומתי ומה לעשות על מנת לא להיאסר, זאת העצה שלי
רק לגבי התחתוני מחזור זה קצת בעייתי לדעתי
כי אם הוא יכול לספוג כמות דימום כבדה יותר אז זה כבר יכול להיות בעייתי ועלולים לפספס דימום יותר כבד שכן אוסר.
אני לא מתכוונת לתקופת ההתקנה השבועות שאחרי...
מתכוונת לטווח ארוך
אני מתלבטת על מירנה.
מקווה עושה לי רע נפשית ואנחנו ברצון להפחית את כמות הביקורים שם בעז"ה.
ועוד שאלה על הכתמות?
אם כל הזמן יש הכתמות איך אפשר להיות ביחד?
הפסיקה אצלנו שכשיש כתם להמנע ל24 שעות מאישות
שאסור להתייחד כל עוד יש כתמים. צריך לחכות שזה יפסק לחלוטין
יש פסיקות מקילות יותר?
הוא אמר שאם יודעים בוודאות שיש כתמים באותו זמן אז לא לקיים
אבל אם היה והפסיק, אפשר בלי לחכות (ככל הידוע לי והרב ששאלתי אמר לי שאין הלכה כזאת של לחכות 24 שעות, זה סוג של סיג)
גם אם זו הפסיקה שהיא ברירת מחדל,
אם זה אומר שכל הזמן לא נמצאים ביחד בגלל הכתמים יש אפשרויות אחרות.
אבל בינתיים ממה שראיתי בשרשורים אחרים לא מצאתי משהו שאהבתי.
מה שחשוב לי זה
קיפול קליל ממש
עגלה קלילה באופן כללי
נשכבת 180
לא מכוערת😅
נוסעת חלק אבל זה כבר לא מאסט
לא יקרה מידי (נגיד הבוגבו באטרפליי יקרה לי מידי)
יש אותה בשילב (יש לנו גיפט קארד לשם...)
באופן כללי לא חושבת שנשתמש בה יותר מידי אז לא חייב סופר איכותית, רק שלא תישבר לי בידיים כמו הטיולון הקודם שלנו😑
תודה לכל העונות!
קלילה ממש ממש. קיפול סופר קליל ומתקפל לגודל קומפקטי
שכיבה של כמעט 180. לבת שלי נוח לישון שם על הבטן, אבל זה לא ישר לגמרי. נגיד 170.
אני מתה עליה. מעדיפה לצאת איתה מאשר עם הטיולון של המשולבת למרות שאין לנו מדרגות.
מבחינת מחיר היא סביבות 500 שח.
משילב
מושלם בעיני. קליל, קיפול קליל, שכיבה מלאה, גגון ארוך
הייתי בלי הגבלת תקציב ובחרתי אותו
נראה לי שהשחור אזל מהמלאי אבל אם מתאים לך ירוק/תכלת ממש מומלץ
קניתי ספורטליין וייפר.
קיפול קליל- כן צריך לקלוט את הזווית בפעמים הראשונות. ואז קיפול ביד אחת.
עגלה קלה (עושה איתה מליון מדרגות)
נשכבת 180 או כמעט, לא זוכרת בהגדרות.
נקרא רפואה פלוס
פעם היא קיבלה גם בשער בנימין
לא בטוחה שעדיין.
אם אני לא טועה כרגע רוב השבוע היא בלניאדו
תודה_לה'גם כדי שיהיה מחזור צריך קודם לבייץ
לא סביר שבייצת שבועיים אחרי לידה ועכשיו הגיע מחזור..
אני בשלב הזה בד"כ עדיין בדימומים הסבירים אחרי לידה..
חשןב גם ללכת לביקורת אחרי לידה
שליה. אני באופן אישי הייתי נבדקת....
ורק שתדעי שרוב הנשים בכלל לא בכיוון להיות נקיות בשלב הזה.
בעקרון זה ממש טבעי שיש עדיין דימומים קטנים. גם 6 שבועות אחרי.
אם זה ממש דימום חזק לכי מיד להבדק.
לא כ"כ משנה שהצלחת להיטהר זה לא קשור למצב ההורמונלי...
שיש מצב של דימום בתקופה הזאת בגלל איפוס סופי של ההורמונים אחרי לידה.
לא יודעת אם התכוונה לדימום מסיבי או קל יותר. יודעת על עצמי שאחרי כל לידה (4) בין 7 ל8 שבועות התחיל לי שבוע של טפטופים. מספיק בשביל לאסור אבל לא מסיבי ממש.
זה נשמע אופייני למצב של שאריות שליה...
אבל גם לפעמים באמת יש דימום בערך 6 שבועות אחרי לידה וזה לא מחזור. אצלי היה ככה בלידה הראשונה ואחרי זה הרבה חודשים לא היה כלום
היי בנות
שואלת כאן כי זה הפורום הכי פעיל ואני די אובדת עצות
ילד בן 5 עם הפרעת קשב קשה ומסוכנות יתר
ריטלין פותר את הבעיה או שיש אולי תחליף טבעי שעובד?
זה עובר מתישהו? הרצון לטפס הכי גבוה לרוץ לכביש שיש מכוניות ומנסים לדבר להסביר אבל עם השנים רק נהיה יותר גרוע
יש לך התמודדות לא פשוטה. כל הכבוד לך.
את נשמעת מוצפת. יש אבחון? קיבלת המלצה לריטלין? מרשם מרופא להפרעות קשב?
חלק מההפרעה זה הצורך בגירוי, ככה המח בנוי, כמו שאנחנו רעבים וצריכים אוכל, כנראה שהבן שלך צריך גירוי חזק.
ריטלין ודומיו, עוזרים ל"סדר" את הפעילות המוחית. יש היום הרבה תרופות וניתן למצוא את המינון הנכון שייתן מענה לצורך של הבן שלך.
יש היום גם פתרונות נוספים, לצד או בלי טיפול תרופתי.
הדרכת הורים מותאמת, קונג פאן, אימון קשב ועוד
מטבע הדברים שום דבר לא עובר לבד. אבל ככל שיגדל, עם עזרה מתאימה מצידך, הוא יפתח דרכי התמודדות ויכולת שליטה עצמית שתאפשר לו לכבוש את העולם בלי להפגע בדרך.
אני מחפשת מילים להביע הערכה ועידוד. זאת התמודדות לא קלה, ושואבת כוחות, ואת אמא מדהימה שדואגת לבן שלה, אפילו שהוא מציב אתגרים לא פשוטים. יש תקווה, ויש פתרונות, רק תזכרי לנשום עמוק ולהטעין את עצמך לאורך הדרך. אני מאמינה שהילדים האלו הם שמזיזים את העולם, תראי כמה כח יש לו, כמה אומץ, בעזה הוא ישתמש בזה לטובה וישפר את העולם שלנו
להתמודד וללמד ילד עם הפרעת קשב משמעותית התחילה בהבנה שהוא מסתכל אחרת על דברים
ההפרעה גורמת לקושי בקליטה יישום והתמדה
לכן הילד מתקשה לקלוט מסרים כמו שהכביש מסוכן, ליישם את זה כשהוא מגיע לאזור כביש, להתמיד לזכור את הסכנה.
בגיל כזה האחריות המלאה צריכה להיות של ההורה
להסביר בנעימות ובסבלנות כל פעם מחדש שהכביש מסוכן ואסור לעבור לבד וצריך לתת יד
שמגיעים ליד כביש לתת לו יד להזכיר לו לא לעזוב ולא לרוץ לכביש
להתמיד בזה עד הגיל שבו תהיה הפנמה והוא יזכור לבד את הסכנה
לגבי ריטלין מניסיון שלי הוא מאוד עוזר ללמידה ולשיפור ההתנהגות
הילד מקבל כל פעם שעות בהם האימפולסיביות פוחתת הוא יותר קשוב לקלוט מסרים ללמוד ליישם אותם ולהתמיד בהם
גם כאמא וגם כעובדת הוראה
אין תחליף לתרופות
התרופה היא בעיני האמצעי להשגת המטרה. גם עם תרופה עדיין יש דרך ארוכה והרבה עבודה
אבל זה משפר את איכות החיים של הילד והסובבים בכל מובן
אין לי ניסיון מקרוב, אבל אני בהחלט מעודדת אותך לנסות להתאים לו תרופות.
זה יכול ממש לעזור לו, וגם להשפיע על הדימוי העצמי שלו.
בנוסף, שמעתי שפעילות גופנית יכולה ממש לעזור, אז שווה לנסות!
מחמם את הלב!
אני לא יודעת מאיפה להתחיל..התור לנרוילוג יקח המון זמן רופא משפחה יכול לתת?
מה קורה לאחר מכן שהריטלין פג נניח בבוקר הוא על השפעה ואז בצהרון פריקת עול?בבית פריקת עול? הבנתי שזה מדכא את האכילה והוא נורא רזה גם ככה
הרבה חששות...
לפעמים מפנים גם לפסיכיאטר ולא רק לנוירולוג (מנסיון של חברה)
לגבי ההשפעה של נתרופה, יש כל מיני תרופות וכל מיני מינונים. ריטלין הפך לשם גנרי, אבל זו לא התרופה הילידה ולפעמים גם לוקחים יותר מסוג אחד
אבל לדעתי, לא לנסות פתרון טבעי בשלב הזה.
כן לנסות כמה שיותר לתת אוכל לא מעובד עם כמה שפחות סוכר (זה הוכח כמשפיע אם אני זוכרת נכון) וגם, לתת לו לשחרר אנרגיות הצורה בטוחה. אבל לא לוותר על הבירור הרפואי עד הסוף
שולחת חיבוק❤️
לרופאת קשב זו בעצם רופאת משפחה שמתמחה גם בנושא קשב
רציתי תור מהר אז בדקתי תורים גם באזורים יותר רחוקים ונסעתי קצת רחוק לתור שהיה תוך פחות מחודש
ריטלין אל איי משפיע בערך 8 שעות ומכסה את רוב שעות הערות
הוא לא מהווה פתרון יחיד הוא רק מקל על הילד בשעות שהוא פעיל ועוזר לו לווסת את ההתנהגות שלו. ככל שהילד לומד הרגלים טובים ומודעות להתנהגות נכונה, גם בשעות נטולות תרופה, ההתנהגות תשתפר.
ריטלין אכן גורם לחוסר תיאבון אבל רק בשעות שהוא פעיל
ברגע שפגה ההשפעה התיאבון חוזר ובגדול
היום יש המון סוגים, ממש לא רק ריטלין.
לא מאבחנים הפרעת קשב לפני גיל 6.
אולי אני טועה...
בכל אופן, אם עושים כושר 45 דק' זה מאוד עוזר, השאלה אם זה מציאותי שמישהו יצא איתן להליכה ארוכה או למתקנים לפרוק כמה שיותר אנרגיה, אח''כ הוא אמור להיות יותר מווסת.
תנסי גם עיסויי עומק .
מי שלוקח ריטלין -אוכל לפני הריטלין וכשהריטלין פג אוכל שוב, אבל בהחלט צריך לעקוב אחרי המשקל.
בגדול ריטלין ודומיו נותנים לילד כמה שעות של "שקט" שמאפשרות לו להיות פנוי ללמוד להתנהל אחרת. לכן מאוד כדאי מלבד טיפול תרופתי אם צריך להוסיף גם טיפול במיומנויות ובוויסות (ריפוי בעיסוק זה התחלה טובה)
בהצלחה!
חשבתי לחכות לראש חודש אבל כבר לא מצליחה להתאפק ;)
הילדים שלי בגילאי 1,2,3,4
אני מאוד רוצה למצוא דרך לדרבן אותם להיות פעילים בליל הסדר, כמובן בהתאם ליכולות שלהם.
מחפשת רעיונות לדרבון- פרסים, משחקים או כל מה שעולה בדעתכן
חשבתי אולי לתת משהו שיהווה צבירת נקודת שאחריה נמיר בכסף ונוכל לקנות מתנה- אני רק מתלבטת מה (אגוזים לא בא בחשבון כי לא משתמשים בדברים עם קליפה ואגוז/שקד בלי קליפה הם קטנים) וגם אם יבינו את הרעיון בגילאים האלה.
וגם לא יודעת אם זה בכלל מותר בחג....
בקיצור אשמח לשמוע אתכן
ומוזמנות לנצלש חופשי
אולי אולי לבן ה4
עדיף תגמול מיידי וקטן
אני מבינה שאתם לא אוכלים כמעט כלום אבל אולי פרי מיוחד שהם אוהבים או פרסים קטנים
שירים וסיפורים שמותאמים לגיל
ואם קריאת ההגדה מתארכת הרבה אז גם שילכו הצידה וישחקו במשהו מותאם (יבנו פירמידה או יתחפשו למשה רבנו כל מיני דברים כאלה)
אם אתם לבד בסדר אז כמה שיותר לספר להם תוך כדי ההגדה ברמה שלהם
יש לנו עבר עם סוגיית היחסים כי החשק שלו בשמים ואני דיי יבשה בקטע.
עכשיו ב"ה אני בהריון ב"ה ובהריון אני סבבה עם זה לגמרי אז אנחנו בתקופה טובה ב"ה.
עד כאן הרקע.
לשאלה:
אני לא במוד טוב היום, קצת בלי מצב רוח והערה שלו בכלל הורידה לי את האויר בנוסף למוב של היום...
הוא יצא עכשיו ואמר לי "תחכי לי הערב...."
אמרתי לו בי חשק כזה "עד מתי אני יחכה??"
בקיצור הוא קלט אמר לי לא צריך לילה טוב והלך.
ועכשיו אני ושאלתתתת
אתה לא רואה שאני בלי מצב רוח???? אתה רואה!!!!
אז אם לא היינו יחד בימים האחרונים חייב היום? לא!
אז מה קהטע?????
מה הקטע להגיד לי שהוא מחכה לי הערב? אתה לא רואה את המצב שלי????
אני שוקלת להרגיש ממש בסדר עם עצמי. אני לא אמורה להיענות לזה כשלא באלי בכללללללל גם אם הוא מכחיש
וזו בעיה שלו שהוא מציע בערב כזה.
מה אתן אומרות?
וכמובן שאני מתכוונת לברוח "לישון" לפני שהוא יגיע כי סביר שהוא ינסה לשכנע שוב.
עוקבת מהניק שלי אשמח לדתכן, הנושא הזה כל כך נ]יץ לי שאני חוששת שאולי אני עושה משו לא בסדר.
בחיזור שלו
ברור שיש מקום להיות קשובה לעצמך ואם לא מתאים לך אז להגיד חיימשלי תודה על ההזמנה אני מרגישה היום לא במצב....
זה כזה יפה וכזה כיפי וכזה רומנטי שהם מחזרים.
זה גם דורש אומץ כי לא תמיד אנחנו נענות.
אבל בעיני לא צריך לענוצ בציניות או לכעוס על ההזמנה...
תגובה כזו יכולה לגרום לו להפסיק לחזר אחרייך... כי יחשוש מהתגובות
ברור שיש מקום להביע את הרצון שלך ולהענות לזה אם את רוצה. אבל עצם ההזמנה בעיני זה דבר מבורך
איך הוא לא רואה איך אני
אז
למה הוא בכלל מציע
זה דרך אחת לראות את המצב.
וזה בסדר ומובן מה שהרגשת.
אבל אולי
הוא מצידו
ראה שאת במצב רוח לא משהו
ואולי חשב שזה ישמח אותך
אולי אצלו ככה הז עובד...
או
שלא נעים לומר
אולי הוא לא שם לב עד הסוף
אולי שם לב..אבל לא שיתפת עדיין מה קרה ומה את בדיוק מרגישה..ולא חשב שזה אמור להפריע או להיות קשור
בכל מקרה
זכותך המלאה לא לרצות היום
נכון לא חייב דווקא היום
אבל הוא גם לא חייב
הוא רק אמר והסיע רצון
ובעיני
גם כשלא רוצים צריך לומר ברגישות
אני אישית היתי נעלבת מדחיה וכעס על רצון לקרבה
והאמת.שבקריאה שניה
נמשע לי שהתגובה שלך
יושבת הרבה על ההיסטוריה בינכם
ונשמע שנשארו הך משקעים לא מעובדים מהחוויות שזה גרם לך להרגיש כשהיה בינכם פעק מורגש..
וכנראה שהן צפות גם עכשיו כשיש איזה טריגר.
וזה באמת מובן למה זה הציף אותך ככה. זה באמת מציף.
אולי אם לאט לאט תעבדי את הרגשות החבויים האלו זה ינקה לך יותר את הלב לכאן ןעכישו.
וחיבוק❤️
מה רע במה שאמר???
הוא לא הכריח אותך
אולי הוא רצה להעלות לך את המצב רוח??
האמת מהצד את נשמעת קצת עצבנית באמת
אז אולי כדי לך קודם להרגע
מהצד העצבני שלך הכל נשמע מאוד קיצוני.
אבל אני קוראת ונשמע לי שיש לך בעל חמוד ממש
תחושה שהוא קופץ למרחב המיני בלי לעבור קודם במקומות אחרים שהיא זקוקה להם.
הקשבה, חיבוק, זמן פשוט ביחד, אולי רק הבנה שהיא לא בטוב עכשיו...
ההצעה החמודה שלו יכולה לתת הרגשה שהוא לא רואה אותה.
אני לא הייתי מרגישה שעצם האמירה זה קפיצה
אם לא היה אומר וישר קופץ למעשה אז בסדר...
אבל עדין לא היה כלום.
מילא הפותחת מסיקה מסקנות אולי על סמך העבר
אבל מהצד אין מה להסיק מסקנות.
לי למשל הזמן של ההכי ביחד והכי הקשבה וחיבוק זה דווקא לפני בידיוק בזמן הזה...
לי יש הרגשה שיש יש דור חדש של נשים שגדל עם מושג של חרדה מזה שרק ינצלו אותם ולא יראו אותם ופחד מהניצול המיני....
תלוי בכל אחת
יש נשים שהשורש של הפחד הוא חוסר בטחון שלהן
ויש נשים שאצלן זה בגלל שהבעל לא מספיק רואה את הצורך הרגשי שלהן. תלוי סיטואציה, תלוי זוג.
לא הייתי ממהרת לתת לזה כותרת מאשימה של האישה. זה הרבה יותר ממה שכתוב בפורום בדרכ.
אם לא הייתה קודמת לזה אמירה פוגעת כלפיה, זה אולי נכון. ברגע שהמרחב הבטוח שלה מולו קצת התערער, ברור לי בכל אופן למה הרתיעה מאמירה כזו
היי אני לא חלק מהדור הזה, אם כבר מסקנות...
זו המסקנה שהכי פחות נעים לשמוע
ויש לו מקום לפחד הזה וסיבה טובה
אגב כבר בהודעה הראשונה כתבת שהחשק שלו בשמיים ואת די יבשה בקטע. אז למה התכוונת?
לא יודעת זם זו הייתה בדיוק הכוונה, אבל לי זה היה נשמע פשוט שנשים היום רוצות לפני שמגיע השלב של האינטימיות המינית להרגיש אהובות ונראות ברבדים אחרים. שקודם כל יהיה דיבור, יהיה מאמץ מצידו לשמח אותך, תהיה קרבה רגשית יותר.. שזה יבוא בשלבים. לא להרגיש רק משיכה אלא קודם כל אהבה.
אגב אני רואה את זה כתכונה נשית נורמלית לחלוטין, לא הייתי מגדירה את זה כפחד.
איך זה אמור להעלות אותו?
איך אני מאורה להרגיש כשמדלגים על הקושי העכשויי ומציעים את מה ש"באלו" לעשות.
וכן הוא חמוד ממש
אנחנו פשוט לא מונחים באותו מקום בקטע הזה
חיזור אמור להרגיש לנו כייף ונעים ולתת לנו תחושה שאנחנו אהובות ורצויות.
אולי זאת הייתה הכוונה שלו?
הוא בכלל יודע שזה מה שההערה שלו גרמה לך?
אני לדוגמא לא תמיד אומרת לו ואז הוא באמת לא מבין מה קורה ולמה כל מה שהוא עושה מעצבן אותי.
אני לא רואה בעיה במה שאמר, כן חושבת שהיה שווה לענות קצת אחרת כדי שישאר לו הרצון והאומץ להציע שוב בפעם הבאה.
ואם את יודעת שכל פעם שאין לך מצברוח אז אין סיכוי, שווה לפתוח את זה איתו בזמן רגוע.
את מצפה ממנו, ובצדק, אחרי כל כך הרבה זמן, להבין שגם ככה הסיפור הזה מורכב לך, שצריך אקסטרה מאמץ כדי לעורר בך חשק, ולא רק הערה על הדרך.
את מכירה את הגברים שקונים לנשים שלהן מתנה שבתכלס משמחת אותם יותר מאשר את האישה?
זה בדיוק זה.
מבחינתו זה מייצר קרבה, אינטימיות, מעודד, וקשה לא להבין שמבחינתך זה אחרת.
וזה הכי הגיוני שבעולם שהתעצבנת! הדבר הכי מעצבן בעולם זה שלא רואים אותך!
כדאי לדבר על זה, על המקום שלך מול יחסים, אבל בצורה שמנותקת מסיטואציה ספציפית, להסביר לו שזה לא נגדו, זה עניין שלך עם הגוף שלך, אבל את זקוקה למודעות שלו
קודם כל תומכת בך לא לעשות שום דבר בכוח.
שמעתי על משהו שמצא חן בעיני.
לומר לבעל ישירות או ברמז שמה שמעלה את החשק והרצון אצלך זה כיור ריק/ כביסה נקיה/ שולחן נקי וכו וכך הוא קצת מבין את הצד שלך וגם מרוויחים מזה עבודות בית עשויות וזה גם יכול לקרב ביניכם.
אם את מסוגלת לדעתי כדאי לתווך לו את הצורך שלך בהדרגתיות, חיזור ושידול. כי באמת פני הדברים מאד שונים בין גבר לאישה.
לא יודעת של מי העיצה להרוויח עבודות בית ובתמורה להיות ביחד...
אין שומקשר בין הדברים
אם לך עושה חשק מיני שהכלים שטופים אז אחלה
תגידי את זה לבעלך.
אבל אם זה דרך להרוויח כלים או נקיון זה בעיני ממש לא במקום. לא לאיש ולא לאישה
וכן זה דוגמה לגיטימית מאד
ואין כאן שום עניין להרויח
היא לא אמרה שזה עושה לה חשק כשהכלים שטופים הכוונה כאן שעושה לה טוב שהוא מתחשב בה שהוא רואה אותה ומה שהיא צריכה.
ממש לא עושה לחשק כלים שטופים
ואין כאן שום עצה לעבודת בית תמורת להיות יחד.
אלא היא נתנה דוגמה של משהו שגורם לה להרגיש שהוא רואה אותה .
ופה לכל אחת זה אחרת...
התגובה שלך ממש נותנת דוגמה למה התכוונה SARTIDO לגבי הדור החדש של הנשים
אלא כשאתה איתי במטלות הבית אני רוצה להיות יותר איתך.
(אגב, אצלנו גילינו שזה עובד גם לכיוון השני, כשאנחנו יחד פיזית בטוב, לבעלי יש יותר חשק למטלות הבית)
הרעיון זה התחושה שאתה איתי, ואצל כל אחת זה יתבטא אחרת.
כשאני רואה אותו פעיל עם הילד, וזה מחזק אצלי את התחושה שהוא אבא טוב ומעורב-כן, זה גם יותר אצלי חשק, כי הוא איתי, והוא מראה לי את התכונות שבו שאני מאוד מעריכה
זה חוסר תקשורת ביניכם.
הערה שלא במקום,בכוונה לא בכוונה.
רצון לקרבה מצידו.הקושי הברור שלך...
יש לי הרגשה שלא דובר על זה כלל.
כל אחד נהג לפי מה שנדמה לו ראוי והגיוני.
בלי ליצור שיח על כך.
הרבה פעמים אם לא אומרים לו ישירות תקשיב קשה לי מרגישה פגועה מ א ב אני צריכה שתעשה/תגיד ככה וככה,הוא לא יבין ובצדק.גם אם זה כבר דובר ביניכם,
ויש מצב שכשהוא יצא ואמר לך לחכות הוא התכוון למשהו אחר מלבד להנות יחד,את לא יודעת כי זה לא דובר,
יכול להיות שהוא רצה לפייס,(ככה גברים חושבים שהם מפייסים),יכול להיות שרצה שתשתחררו יחד.ועוד...
לכל סיטואציה יכולה להיות פרשנות שונה לכל תרחיש
כמעט...
נשמע שהנקודה המרכזית שקשה חוץ ממה שהיה בעבר, זה שאת מרגישה שהוא לא רואה אותך,
את התחושות שלך והמצב רוח שלך, ועל גבי זה הוא גם מעמיס ציפיות שלא בטוח שאת פנויה אליהן.
זה נכון שלא טוב לקיים יחסים כשלא בא לך, ואת לא אמורה להיענות בכח כשאת מרגישה שאת ממש לא רוצה, אבל
בעיני לברוח לישון זה לא מצב שיקדם אתכם, ועוד יותר אם הסוגיה הזאת נפיצה ביניכם.
התמודדות נכונה עם מצב כזה בזוגיות בעיני כוללת כמה שלבים (חשוב לי לציין שאני כותבת פה נקודות על קצה המזלג, אם רוצים לעשות אותם בצורה משמעותית ועמוקה, או לתקן דברים בצורה אמיתית ושורשית, זה משהו שמצריך הכוונה והדרכה משמעותיים יותר):
1. מודעות והבנה עצמית- מה פה הקפיץ והפעיל אותי?
לדוגמא תחושה שהוא לא רואה אותי, שאני מובנת מאליו, כל מיני משקעי עבר שיש בינינו בקשר ועוד
2. עיבוד עצמי של החוויה הרגשית. בדרך כלל החוויות שעולות בנו ומפעילות אותנו אינן חוויות ראשוניות, אלא להיפך
חוויות מוכרות לנו מהילדות שמשחזרות את עצמן, לדוגמא תחושה שלא רואים אותי או שאני מובנת מאליה.
זו הסיבה שהרבה פעמים תגובות של אנשים אינן בהכרח פרופורציונליות לסיטואציה, כי הן נוגעות בפצע קיים.
אם מישהו יגע בך או יתחכך בך בטעות בזרוע לא יקרה שום דבר דרמטי בדרך כלל, אבל כשיש שם פצע כואב כל נגיעה קטנה מקפיצה מפעילה וכואבת.
3. אחרי עיבוד עצמי ניתן ורצוי לשתף בתחושות והצורך שלנו.
בצורה של תקשורת מקרבת, שעוסקת בנו ובתחושות שלנו, ללא האשמה או דיבור על ובשם הצד השני.
למשל, כאב לי מאד כשאמרת לי לחכות לך, בזמן שהייתי ממש מבואסת וכאובה. הרגשתי שלא רואים אותי וכו. ממש חשוב לי ש.... אני לא מסוגלת להתקרב כשאני מרגישה חא נראית, אני צריכה להרגיש שאתה קשוב אלי כדי שאוכל להשתחרר ולהפתח וכו.
באנונימי כי שאלתי במלא קבוצות ווצאפ היום.
יש פה מישהי שבעלה עבר את הקורס הכנה ללידה של הבעלים?
מעניין אותי לשמוע האם זה היה מועיל ולאיזה סוג של אנשים זה מתאים.
האם אתן חושבות שזה מועיל גם לבעלים שמפתיחה מלאה לא נמצאים בחדר?
תודה מראש
אני בלאגניסטית.
אוופפפפ, אמרתי את זה.
עבודת חיי זה לאסוף את עצמי.
הבת הגדולה שלי יצאה כמוני, יצירתית, עם חוש ליופי ואמנות..ומבולגנת.
"נו מתי כבר תהיי יותר מרוכזת ואסופה?"-
אמא שלי הייתה אומרת כששוב הייתי שוכחת או מאבדת משהו. ואני תופסת את עצמי אומרת לבת שלי את אותו דבר, כאשר נשבעתי לעצמי שלא אדבר אליה ככה, כדי לא להוריד לה את הביטחון העצמי.
אני בלאגניסטית בהכל. גם בעניין החפצים.
אבל יש לומר, אני אחת ששואפת לתיקון,
למעשה מגיל קטן דווקא מלאכת הסידור הייתה התחביב שלי.
קצת מזדהה עם מארי קונדו שכתבה את ספר הרב מכר על סידור הבית, כשהיא מעידה על עצמה שהיא מבולגנת נורא ובגלל זה מגיל קטן ניסתה לפצח את סוד הקסם של בית שנשאר מסודר.
פשוט אנשים שבאמת מסודרים מטבעם לא צריכים שום שיטת סידור. השיטות האלה נועדו בשביל אנשים כמונו.
ואולי גם בגלל זה התחלתי לכתוב. לסדר את המחשבות שגם נוטות להתפזר.
גם תהליך הכתיבה שלי מבולגן.
אני זורה מחשבות או תפילות שלי על פתקים, על דפי נייר, כותבת פתקים בפון עם רעיונות שעולים באמצע נסיעה או שטיפת כלים.
יש בלאגן שכדי לסדרו פשוט צריך להחזיר חפצים למקומם.
ויש בלאגן שנוצר מעודף חפצים, חפצים שלא צריכים, חפצים מקולקלים,חפצים שאין להם בית מוגדר..בלאגן מסוג השני לוקח המון כוחות וזמן. אנחנו מאחסנים את הבלאגן הזה בקופסאות איחסון יפות, אבל הוא נשאר איתנו וכל פעם מחדש מכביד עלינו.
לכן, אני מסננת לעתים קרובות את החפצים שלי ,משאירה רק את האהובים. (עם חפצים של ילדים זה סיפור אחר).
אז בסופו של דבר יש ברכה גם בתכונה הזאת.
היא גורמת לי לחפש ולהוציא את נקודות העומס בחיי.
גם את המחשבות שכתבתי אני מלקטת, לרוב זו כתיבה לעצמי לשם פריקה, לעיבוד רגשות, אבל לפעמים יוצאים מהם פוסטים, וכך גם נוצר הספר שבימים אלה אני בדיוק סיימתי עם שלב העריכה שלו, ביררתי והשארתי רק את השורות שמשמחות אותי באמת.
והנה אני שוב לפני פסח מסדרת את מגירת סכו"ם שלי. מבקשת שגם המחשבות שלי היו מסודרות ככה..סכינים עם סכינים, מזלגות עם מזלגות...
אני אוהבת לסדר ולרדת לפרטים קטנים, אבל הרבה פעמים יש בי חוסר פניות וקשב לכך
באופן כללי מרגישה שבשנים האחרונות המחשבות שלי התפזרו לגמרי😵💫 ומנסה מאוד להחזיר את עצמי לאיזון
אבל מצאתי, שזמן מוגדר לסדר כן עוזר לי להתאפס. וככל שאני מצליחה יותר - אני משתפרת, וגם מבינה כמה זה חשוב לי כדי להשקיע בזה.
מצאתי גם, שהשמחה נותנת לי מוטיבציה לעשות
ואין לי בעיה לזרוק דברים למזלי
ובכל זאת, כן משתמשת לפעמים בשיטות דומה לשלה מסתבר, בלי שידעתי עליהן בכלל
כנראה שאפשר להיות גם וגם😅
הזמן המוגדר לסדר עוזזראם_שמחה_הללויהלהתאפס מבחינת חפצים/ מחשבות או גם וגם?🙂
אצלי זה ממש משפיע אחד על השני.
וכן, גם אני שמחה על יכולת שלי לשחרר ולזרוק. לא קשה לי בכלל, אפילו נהנית מזה.
יש שעה מסויימת ביום (בדרכ אחרי שהילדים ישנים) שאני עושה סיבוב על הבית. אם נחה עליי הרוח - אשקיע בעוד דברים
העשייה בידיים מפנה את המח ממחשבות, כי ידוע שאי אפשר לחשוב על שני דברים במקביל, ואני הרי עסוקה בלסדר, כמה ואיך
זה כשלעצמו עוצר לופ של מחשבות. לי זה גם עוזר לסדר אותן אחרכך
ונכון ככה זה עם כל הפעולות האלה שאנחנו עושות על אוטומט, גם שטיפת כלים ומקלחת מנקים לי את הראש
אבל עדיין שטיפת כלים זה די שנאת חייי
