פורום הריון ולידה (עמוד 2118)

לא יודעת יותר מדי מה לומר לך באמת אז רק שולחת חיבוק ענק ומוחץ!!
אם אני זוכרת נכון את עם משהו בגב? באמת לא בטוח שתקבלי מבט''ל. כל עוד אין סכנה לעובר מבחינתם האמא לא קיימת.
אבל לדעתי נשמע שבחרת נכון. לגמרי. המילים שאת בעצמך כתבת מהראש אלה מילות הנחמה הכי אמיתיות שיש.
אבל הלב שלך נשמע במקום אומלל. שאלה לי, יש מישהו אחר במציאות שאפשר לדבר איתו ולקבל תמיכה?? נשמע שזה מה שהכי חסר לך.
מסכימה לגמרי שהבריאות הכי הכי. בטח יותר מפינת אוכל וחדר (תתחילי לחפור קצת ביד 2, יש מציאות מעולות. אין לי אבל מבינה שגם בפייסבוק. ומדבקות קיר וקישוטים מעלי אקספרס. יכול לצאת חדר מהמם בתקציב נמוך). וגם יותר מאירוע חד''פ של ברית (מזמינים ממש קצת אנשים. מביאים אוכל פשוט).
את עושה הכל נכון. רק תנחמי את עצמך. תשמחי את עצמך. את מלכה!

אצלי אף פעם לא הייתה בעיה עם העובר רק אני הייתי עם היפר אמזיס וקיבלתי בכל ההריונות שמירה מב"ל. עם הרופא/ה המליצ/ה על מנוחה וזה לתקופה של יותר מחודש אז כל זמן שיהיו לך את כל הטפסים את אמורה לקבל.
אינשאללה שתצליחי -חשוה להגיש אחרי החודש הראשון-שיהיה תק' של יותר מחודש.

האמת שלהרגשתי הרופאים לא התאמצו מידי במילוי הטפסים. לא פרטו כמה המצב חמור

והאמת שהגשתי כבר את הטפסים - הבנתי שידונו בבקשה רק אחרי חודש אבל שאין בעיה להגיש קודם.... זה לא נכון?

אם את מרגישה שלא מילאו כמו שצריך, אולי תלכי שוב לאורטופד (אפילו אורטופד אחר) ותאמרי לו שהמצב שלך החמיר ושיכתוב את זה? לרופא תעסוקתי הלכת? 

בכל שלב את יכולה להוסיף עוד מסמכים רפואיים

 

לדעתי מה שהאורטופד כתב לי זה מה שהשפיע

הוא רק כתב מגבלת תנועה בלה בלה בלה עם הרבה מונחים רפואיים אבל לא פרט מה המשמעות של זה בפועל (קשיים בהליכה, קושי בישיבה לאורך זמן, קושי במעבר מישיבה לעמידה.... וכו')

באמת אבקש שיכתוב יותר בפרוט ואצרף שוב

תתעקשי איתו שישקף את המצב.. אצלי הוא כתב בפירוט את כל המגבלות ואחרי כזה פירוט לא חושבת שאפשר לערער על הצורך בשמירה

גם אצלך זה פריצת דיסק?

מזל שיש לי הוכחות מMRI, את זה הוא כן פרט

אם את רוצה אפרט לך באישי מה הוא כתב

ומה שלומך באופן כללי? איך את מתמודדת עם הכאבים?

שיאצו ואוסטאופתיה עוזרים לי להרגיע קצת את הכאבים

אבל בעיקרון די כואב רוב היום

גם אני סובלת מאוד

הציעו לי לקחת תרופה שעלולה לגרום דיכוי נשימתי לתינוק, בסיכון נמוך, אבל כמובן שלא הסכמתי.

הגענו עד פה, אז נחזיק מעמד

נתפלל אחת על השנייה לכוח ובריאות =]

בהיפר אמזיס אולי זה שונה כי זו בעיה תקופתית שמשתפרת. באמצע ההריון ובאמת תמיד חזרתי לעבוד מתי שהוא. אז אולי לכן הבנתי שעדיף לשלוח אחרי. אבל הנה יש פה את מאמינה שאומרת שזה בסדר.

הדאגות שלך ממש ממש הגיוניות ומובנות!
זה קשה לקבל מציאות שהיא שונה ממה שרצינו ותכננו ועוד 'להפסיד' ממנה (כסף).
מתפללת שהזמן יעבור לך מהר מהר והלידה תביא איתה שפע גדול!

משום מה החלטתי להגיב על זה קודם.. אז לא, מותק, זה לא טפשי בכלל, למרות שהבריאות חשובה יותר מכסף. כי כשיש כסף די הצורך אז גם קל יותר לשמור על הבריאות, מה לעשות. וכבר אמר מי שאמר שעדיף להיות חולה עשיר מאשר חולה עני. עדיף לא להיות חולה בכלל אבל כבר זה נגזר, אז כסף רק יועיל, לא יזיק.
וגם מחלק ממקורותינו עולה כי העשירות היא דבר חיובי דווקא, והעשירות אפיינה דווקא החכמים והמנהיגים שבדור. אז דאגותייך הכלכליות הן דאגות נורמליות. ולדאוג לפרנסה ולכל מה שמסביב זה לא פחות מקללה, קללה שנתקללנו בה מקדמת דנא.. אז מבינה ממש לליבך בעניין זה❤️
מוחה בתוקף על "מפונקת ובטלנית ומחממת כסא במקום להביא תועלת" -
את? את מפונקת? ובטלנית? יצרת יצירה חדשה במו גופך, סבלת, סובלת ותסבלי( הלוואי שלא, ומאחלת לך לידה קלה וחלומית אבל גם לקום להניק תינוק כמה פעמים בלילה כשאת מתה מעייפות, זה סבל) את כל היסורים הללו, וככה את מכנה את עצמך? אין לי אלא למחות בכל תוקף!!
אולי מי שבוחרת לא להביא ילדים לעולם היא מפונקת ובטלנית. אבל את? מבינה שכבר יש לך ב"ה, ובחרת להתייסר שוב, ע"מ להוסיף המשכיות לעמ"י. היש מסירות נפש וגוף גדולה מזו? היש מילים לתאר? הפך הבטלנות והעצלות, בדיוק ההפך..( ובאותה נשימה בדיוק- מבינה את ההרגשה, בתור אחת שגם כשהיא רובצת על הספה והבית נקי, מזמזם לה יתוש בראש ללכת לסדר שוב ארונות או לארגן מחדש את מגירת הסכו"ם🙄)
מבינה מאוד גם את הכאבים והבדידות שאת משתגעת מהם.. איזה קשה זה. ממש. חיבוק עצום לך.
לגבי הבעל שמתנתק רגשית-כמדומני שטרם נולד הגבר המושלם באמת, שלגמרי לגמרי מבין את אשתו עד הסוף..( לפעמים אני אומרת לבעלי-אני בעצמי לא מבינה את עצמי, אז שאתה?? )
גרסתי תמיד ועדיין גורסת-שרק נשים תבנה באמת נשים.. או לפחות תהיינה קרובות יותר להבנה ממנו, בהיותן אשה בעצמן. וגבר לא יבין אף פעם עד הסוף אשה, פשוט כי הוא גבר.
יצאת לשמירה- כנראה שזה מה שהכי טוב עבורך. לא יודעת למה ואיך בדיוק, יודעת רק שבסוף, כל מה שקורה לנו, נעשה בהשגחה מדויקת ומושלמת וכנראה טוב עבורינו, גם אם קשה ממש, לעיתים, לראות בזה את הטוב (כותבת לעצמי יותר ממה שכותבת לך..) לא כותבת לך מה לעשות כי בקשת שלא לעשות זאת, אבל מקווה שעודדתי ולו במעט.
מאחלת לך שפע פרנסה וכסף בקלות ובלי טורח, שתשתמשי בו במקביל למילוי צורכיכם שלכם ברווח, גם לדברים שבקדושה, לכבוד התורה ולומדיה, ולצדקה🙂
שיהיה הריון קל ותקין, לידה קלה בעיתה וידיים מלאות💞

את אמא מהממת
שומרת על התינוק שלך אפילו שקשה קשה קשה קשה לך
אבל הכל יהיה שווה בסוף
באמת חיבוק ענק ענק ❤️❤️❤️❤️

הקב"ה שומר לך את מה ששלך, הכל מוכן עבורך.
רק שמרי על עצמך ועל העובר שלך, זה הכי חשוב.
מלא מלא מלא כוחות💜💜

שמירה זה באמת אתגר לא פשוט
גם אם לא היה את הפן הכלכלי רגשית ונפשית זה לא קל.
הלוואי ויעבור לך מהר הזמן עם כמה שפחות כאבים וקושי בדרך..
ושגם תצליחי לראות איך גם העניין הכלכלי מסתדר לכם.
חיבוק ענק אהובה

באמת שזה מחזק

וגם לפרוק מחזק

ותודה למי שאמרה שזה לא טפשי.... אני מרגישה טפשה בעיני עצמי כי ב"ה כבר עברנו תקופות הרבה יותר קשות כלכלית, שבהן ממש היינו סופרים פולקע לכל אחד ואין יותר. ולילד היו שלושה סטים של בגדים שהייתי מכבסת כל יום. אני לא שוכחת את זה. ועכשיו ב"ה יהיה לנו בשביל לאכול ותשלומים שוטפים ברווח וכל מה שצריך גם בלי הכסף הזה, רק לא בשביל הוצאות גדולות וחסכונות. זה מצב אחר לגמרי. אם זה היה כמו פעם באמת הייתי משתגעת נראה לי

אבל נכון זה עדיין לא טפשי.! תודה על זה!

וגם לכל העידודים והחיזוקים

העיקר שב"ה הילדים בריאים. ושיהיו לי כוחות לטפל בהם

 

ובעז"ה תיכף התקופה הזאת תעבור ולאט לאט החיים יחזרו למסלולם המשודרג..

מה שעזר לי בתקופה של קושי זה המחשבה של
מה זה כמה שבועות של קושי לעומת חיים שלמים.
בע"ה זה יעבור מהר בבריאות בשמחה ובידיים מלאות!

תחזיקי מעמד יקרה את בשליחות חשובה.

זה כל כך הגיוני מה שאת מרגישה

חשוב מאד לפרוק ולהוציא את זה, גם אם את מרגישה שאת 'סתם' מקטרת. זה לא סתם, את בתקופה לא פשוטה וחייב להתפרק ולהשתחרר

 

ולגבי הכסף- זה בכלל לא שטות. כסף זה דבר משמעותי. גם אני חששתי מזה מאד כשיצאתי לשמירה..

 

תנסי למצוא מישהי שאפשר לפתוח איתה את זה, חברה או מישהי מהמשפחה שאפשר 'לפרק' אצלה את הכל, אני בטוחה שזה יעשה לך טוב. כמה שהבעל מקסים, לא תמיד הוא במקום של להכיל אותנו

 

שולחת לך חיבוק גדול, ומתפללת  עלייך שתעברי את התקופה הזו כמה שיותר מהר בצורה הכי קלה וטובה💗

 

גם אני בשמירה כבר שבועיים.. ההבדל הוא אולי שאני כל בוקר קמה ומבינה כמה זה חיוני ונחוץ לבריאות שלי ושל העובר.

תנסי לצרף מכתב לביטוח לאומי אישי, שמעתי שזה ממש עוזר.

 

אכתוב לך יותר מאוחר עוד קצת

איזה שבוע את?
ואיך את מעבירה את הזמן?

האמת שעבדתי משרה מלאה עד שהגוף שלי פשוט התמוטט.. אז אני בעיקר נחה והזמן עובר מהר מידי עד כדי שאת הדברים הטיפשיים שרציתי להספיק (אלבומים, עיצוב הבית, הכנת אוכל למקפיא, עוגיות וכאלה) לא מספיקה.. ביליתי גם בהרבה עירויים בשבועיים האלה.

בימים האחרונים ב"ה קצת חוזרת לעצמי. 

 

האמת שגם לי אין מושג אם יאשרו את השמירה או לא, אבל הבנתי בגוף ובשכל שאני פשוט לא מסוגלת יותר, אז נתמודד כלכלית עם ההשלכות .. להפסיד משכורת מול להפסיד בריאות.. מעדיפה להפסיד משכורת. 

 

 

תנסי לשמח את עצמך עם קצת שופינג אונליין זול לבייבי החדש\ה זה מעודד ונותן תחושה של המשהו הטוב בשבילו את מתאמצת לנוח ולהתחזק...

ואני פה אם באלך לפרוק עוד קצת.. חיבוק

עוד יש דרך

אתמול בכיתי לבעלי שאני חוזרת מחר (שזה היום) לעבודה

כמובן שזה רק דיבורים

אחרי הצהרים התאמצתי ונסענו עם הילדים לספריה

אחר כך ארוחת ערב, מקלחות

התמוטטתי למיטה עם כאבים איומים

איזה חוזרת לעבודה...... 

תקלי על עצמך.. גם מבחינת ייסורי מצפון וגם מבחינת העומס עם הילדים..

חיבוק חזק חזק 

 

את עושה את הכי טוב שאת יכולה!! וזה לשמור על עצמך בריאה ועם כוחות ברמת האפשר למשפחה ולתינוק שיגיע בעז"ה. 

 

 

קודם כל חיבוק גדול... זה קשה להרפות במיוחד אם את לא בטוחה שתקבלי את הכסף...

אני כן מציעה אולי רעיון, שבינתיים תלמדי או תמצאי דרך להכנסה פאסיבית ,ככה גם תרגישי שאת מביאה כסף ,וגם תלמדי משהו חדש...

עוברת ולמרות הכל מנסה בכוח להאחז ולהמשיך..
יצא לי לראות היום חברה ( לא בהריון ) עם פריצת דיסק והיא פשוט צרחה מכאבים והיא אחת עם כוח סבל מטורף
אז אין לי מושג איך את שורדת
והרגשתי שאני חייבת להיכנס לעודד אותך עוד קצת ולומר לך שאת אלופה ומאחלת לך שהכאבים יעלמו ויתפוגגו בזכות רהי שמעון בר יוחאי.

אני עכשיו באמת בסרטים

השיער הוא חיצוני לגוף, העובר בתוך הרחם שבתוך הגוף.
איך משהו חיצוני יפגע במשהו פנימי, כל עוד אין מגע בינהם?

שנספגים חומרים וכו'
בכל מקרה חפפתי לפני הזמן
היה מקרה חירום של שיער לבן 😱

זה לא מדויק להגיד שאין קשר בין השיער לגוף. לאחרונה פורסם על מישהי שהגיעה לאי ספיקת כליות אחרי החלקת שיער... (שהסתבר שהיה בה חומר רעיל)

אבל אני צבעתי לא החלקתי
והיא קרה לה אגב בגלל החלקה לא מאושרת

בדיקה פנימית לא אמורה לגרום לדם מהרחם לצאת.
זה אומר שאם יש קשר מובהק בין הנסיון לעשות הפסק לבין חידוש הכתמים/ דימום אז כדאי לשלול פצע.

כדאי להתייעץ עם רב איך לצלוח את ההיטהרות. בגלל שלא מדובר בהיטהרות מדימום שיש לו התחלה וסוף, זה לא שאם תחכי עוד שבוע יהיה יותר קל להיטהר. אלא זה כמו מסלול מכשולים, כדאי לנסות לזגזג בין הבדיקות והכתמים ולכן חשוב מאוד ליווי של רב לתהליך (לא רק לשאול אם הבדיקה טובה או לא, אלא איך ומתי וכמה לעשות בדיקות)

הרופא הנחה משהו על יחסים בעקבות הדימום? בעיקרון אומרים שכל עוד יש דימום פעיל להימנע ממש מיחסים (דימום פעיל זה לא רק זרם, אלא דימום שאכן מזוהה באולט')
אני יודעת כמה זה נצרך להיטהר בלי קשר. אבל זה גם משהו לקחת בחשבון.

מה הרופא אמר לגבי ביקורת? שלושה שבועות של דימומים זה כבר שלב שכדאי לחזור לביקורת.
הרחם גדלה, הפרופורציות השתנו, כדאי לחזור למעקב.

תרגישי טוב והריון קל ותקין

אין קשר בין הופעת הדימום לבדיקה פנימית.. 

הרופא ממש לא התרגש מהדימום שבאנו אליו לאחר שבוע לביקורת..

לא קיבלנו שום הנחיה בעיקרון..

באמת אלך לרופאה... וגם נדבר עם רב בע"ה

תודה!

יש גם דרך הקופה, לא חייב פרטי אבל ללכת לפי המלצה ולא כל שם שהיה פנוי...
מנסיוני העשיר בטרטורי רופאים, יש כאלה שלא מתרגשים מכלום וזה קצת קצת בעיה
כי עכשיו את בשלב די גבולי.
שבוע 11 זה באמת שלב שהעובר פצפון,
עכשיו הוא גם עדיין קטן,
אבל משבוע 16 ואילך הוא מתחיל לגדול ולגדול וזה יכול להחמיר את הדימום,
אז זה לופ שקשה לצאת ממנו. לכן לדעתי וממה שאני עברתי כדאי לנסות להתמודד עכשיו עם הדימום ולא לחכות ולחכות שיגמר בלי לעשות שום פעולה.
הפעולות הרווחות:
* מנוחה
* תמיכה
* להימנע מיחסים
* להימנע מהרמת דברים כבדים.

השניים הראשונים הרופאים אומרים שטרם הוכח שמועיל. מכל מי ששמעתי מנוחה מאוד השפיעה לטובה.

אני לא באה לסתור את דברי הרופא כי אני לא רופאה, אבל במצב שלך הייתי רוצה לוודא שאני מקבלת את השירות הרפואי המקיף ביותר האפשרי לכן ממליצה ללכת לרופא עם המלצות.

אני ממש לא רוצה להלחיץ, סביר מאוד מאוד שהכל בסדר והכל יעבור בשלום בלי שום כלום,
פשוט בסקאלה שמתי כדאי לעשות משהו בשביל הרוגע הוודאות, אני חושבת שלא מיותר ללכת ולשמוע שהכל תקין ושעדיין המצב לא מצדיק שום פעולה.

בע"ה שהכל יעבור בשלום!

איזו בעיה או יותר נכון מה יהיה לרופא לומר לי?
זה היה אזור מדמם ועכשיו השאריות יוצאות (ב''ה הדם הטרי נעצר כמה ימים מתחילת הדימום) 🤔

דימום שנעצר המקור שלו יוצא תוך כמה ימים לא שלושה שבועות בעיקרון,
יכול להיות שיש לרופא הסבר הגיוני, אבל גם יכול להיות שהמקור לא נספג לחלוטין
יכול להיות גם שזה מיותר...
לא יודעת שלושה שבועות בשבוע 14 בלי לראות את הסוף, נשמע לי כמו משהו שמצדיק ביקורת נוספת (לאור זה שההריון לא נשאר סטטי אלא מתפתח)

האמת שהתלבטתי אם להתייחס לנושא כי לא שאלת על זה,
מספק של לא תעמוד על דם רעך לא הרגשתי בנוח לדלג על זה.
אבל תרגישי בנוח להתעלם אם מרגיש לך לא רלוונטי

פשוט גם כשהרופאות הגיבו לי ככה לא הבנתי...
כשאתם שומעות על מישהיא שמנסה לעשות הפסק או לא מצליחה להיטהר, למה להזהיר אותה לא לקיים יחסים בנתיים??? הרי אם אלה המושגים שהיא משתמשת בהם אז כנראה שהיא שומרת על טהרת המשפחה. אני באמת לא מבינה.
והרופאה שאמרה לי את זה היתה דתיה. ועכשיו גם בפורים דתי...
אני מבולבלת...

שהיא דיברה על אחרי הטבילה.
כלומר - אולי הפותחת תעדיף להתמהמה עם ההפסק, ולא להילחץ לנסות בכל מחיר, כי קיום יחסים כשיש דימום בהריון פחות מומלץ, אז בין כך עדיף להימנע כרגע.

בהצלחה!

לי היה ככה חודשיים כמעט..
כמובן זה לא אומר שגם לך יהיה ככה
אבל הכל הגיוני

אמרו לי בנתיים לבוא לביקורת כל שבוע..
בע'ה מקווה להיות מטופלת אצל רופאה להריון בסיכון שתסביר לי קצת יותר
מקווה לטוב.....

היה לי את זה פעמיים..
זה רק מעצבן כי עד שזה נספג לוקח קצת זמן.
אבל זה שיש שאריות וקצת דימום זה סימן טוב שזה נספג... והכל יהיה בסדר.
זה בחודש רביעי חמישי בדרך כלל עובר.. ואז תהי מותרת עד סוף ההיריון..
תקופה מאתגרת.
לא פשוטה.
אבל זה עובר.
בעזרת ה'.

הרבה מניקות גם במהלך ההריון
כל עוד אין בעיה בהריון
וכך עוד את מרגישה טוב ולא חסר ויטמנים באופן מיוחד
אז אין בעיה

כמובן רק להיות ערניים להתכווצויות או חולשה גדולה שלך

אני הנקתי פעמיים עד שבוע15-16
ואז תכלס החלב נגמר כמעט בעצמו אצלי

ויש כאלה שהניקו עד יותר
ואפילו שניים יחד אבל זה באמת מטורף🤭

היום יידוע שהעובר מקבל ראשון כל מה שצריך. אחרי זה היונק. ובסוף האמא.
אז הרבה לפני שייחסר לעובר משהו את תרגישי את זה על עצמך.

חוצמיזה-
אם אין היסטוריה של הפלות/דימומים/לידות מוקדמות/צירים מוקדמים, לרוב אין מניעה להניק.
לפי היידוע לי- הורמוני אישות יותר חזקים מהורמוני הנקה. אז כל עוד מותר אישות, לא אמור להיות בעיה עם הנקה.

---
אני לא גורם רפואי. וזה לא ייעוץ רפואי. כדאי להתייעץ עם רופא או יועצת הנקה.

באחד עד חודש שמיני, בשני עד הסוף (וגם אחר כך...).
לא הרגשתי שהייתי חלשה יותר מבהריון הראשון.
ואם אין סיכון מיוחד להריון, אז ההנקה לא מסכנת אותו (במקרה של הריון בסיכון שאוסרים על הזוג לקיים יחסי אישות, אז יכול להיות שגם הנקה תסכן את ההריון).
וזה לגמרי לא פוגע בעובר - הגוף יודע לתעדף אותו על פני היונק ולכן החלב מתמעט ולפעמים לגמרי נגמר במהלך ההריון.

אמרה לי שזה גם יכול להיות מסוכן לעובר ושבזמנה אף אחת בהריון לא הייתה מניקה וכו וכו..

במקום להסתבך ישר פניתי לרופאת נשים שלי שאמרה שהיום ידוע שאין בעייה להניק בהריון והעובר מקבל את כל מה שהוא צריך, רק לשתות הרבה!

אם את עוד חוששת תתיעצי עם הרופאה שלך פשוט

גמלתי אותה לפני שלושה ימים,

היא אפילו לא מבקשת כבר.

כנראה זה כבר היה ממש סיום מבחינתה..

 

מרגישה קצת פחות חלשה ב"ה,

רק הבחילות וההקאות אותו דבר..

 

שוב תודה!

מניחה ששניהם יציגו בנפרד את הבסיס ההלכתי ואת ההחמרות

קיצור טהרת הבית

יכול להיות גם פצע שמדמם ככה,

יכול להיות בלאגן הורמונלי שצריך קצת לחזק.
יכול להיות באמת הריון או נסיון להריון שלא הצליח להחזיק.
כדאי לוודא מה זה כדי גם להבין אם יש דרך לעצור את זה .

לגבי הטהרה- דברי עם רב.
תתארי בדיוק מה וכמה הדימום.
אולי ינחו אותך ללבוש צבעוני ולמעט בבדיקות ככה שתצליחי לעשות הפסק+ ראשון שלישי ושביעי בין הדימומים האלה.
אולי ינחו אותך לחכות שבאמת יהיה נקי.
אבל כדאי מאוד לקהל הנחיה ספציפית

בהצלחה!

הבעיה שאני את הראשון לא מצליחה לעשות.

 

איך הם יכולים לדעת אם זה הריון שלא החזיק?

 

כי היה לי הרגשה כמו של תחילת הריון, רגישות בשדיים, בחילות והמחזור איחר לי, אבל אני אחרי גלולות כך שלא יודעת אם זה פונקציה.

 

 

דבר ראשון שהאחות בדקה זה בדיקת הריון (כמו הביתיות. לא חלמתי לבדוק את זה בבית) - ויצאה חיובית.
ואז היא הכניסה אותי לא"ס כדי לבדוק אם זה מחוץ לרחם.



(המשך הסיפור:
הטכנאית אמרה שזה הריון שלא התפתח,
הרופא שלח לוודא שהבטא התאפסה,
לא היה לי כוח להפלה, וחזרתי רק אחרי שלושה שבועות לבדוק שהרחם התנקתה מההפלה,
הטכנאית ראתה עובר עם דופק..... היום בן 5)

זה היה סיפור ארוך.
היה מחזור ארוך.
המשיך בדימומים מידי פעם במשך כמה שבועות.
ב"ה זה היה סוג של היריון.
אמנם לא צלח.
אבל יש כאלה שכן...
שווה ללכת לבדוק מה מקור הדימום, אפילו רק בשביל השקט הנפשי שלך.
אותי שיגע לגמרי שלא ידעתי מה זה ומתי אצליח להיטהר.
בשורות טובות!
תעדכני...💗

מקווה שהובנתי.
אם לא.
יכולה לכתוב לך בפרטי...
בהצלחה.

לא מכירה את הרופא.
אבל מחזור לא בא והולך בא והולך.
מחזור, הוא דימום מסודר לכמה ימים ואז הולך, וחוזר חודש אח"כ...
מה שאת מתארת זה לא מחזור.
זה דימום אחרי המחזור.
וצריך לברר מה הסיבה.
יכול להיות שיבוש הורמונלי.
יכול להיות הריון.
יכולה להיות הפלה.
יכול להיות דימום כתוצאה מהנקה.
אבל להכל כמעט יש פיתרון.
אז שווה ללכת במקום להשתגע מזה...
בהצלחה!

( לי זה היה הריון של שניים.
מחזור ארוך- הפלה של אחד.
דימום בא והולך- הריון של עובר נוסף.
לבסוף גם נפל ב"ה
אבל שוב- זה לא מחייב)
הכל מה' יתברך! בלי להלחיץ...

סליחה שאני נופלת עליך אני פושט אובדת עצות, מתלבטת אם ללכת להיבדק.

רק תחכי שיבואו החכמות ממני בנושא הזה.
כי אין לי ניסיון עם גלולות בכלל.
כך שממש לא יודעת לענות לך...

אבל אם זה משגע אותך ממש, נראה לי שלא יסתכלו עלייך מוזר אם תלכי להיבדק.
ואם כן, אז מקסימום שימי את כולם בצד, והעיקר שתדעי מה זה. מה הצפי לשינוי. ותהיי רגועה!

פשוט כ"כ מבינה את ההרגשה, אני הייתה משוגעת בתקופה הזו של החוסר וודאות💗

אפילו שעשית לפני שבוע וחצי והיה שלילי ..הגיוני שהסטיק עוד לא קלט וזה כן הריון.
כאב בצד שמאל ודימומים שבאים הולכים יכולים להיקשר להריון מחוץ לרחם וזה מה שיבדקו לך דבר ראשון אם תלכי להיבדק.

אז תקדימי ותעשי בדיקת הריון קודם.. אם זה שלילי לפחות את יותר רגועה שזה לא הריון חוץ רחמי.

או מעט דם?
קרה לי לאחרונה, פצעתי את עצמי מרוב בדיקות.
וכל בדיקה זה נפתח שוב.

אבל זה צבע של דם של מחזור.

 

הפד ממש מתמלא לך או שזה רק בניגוב / קצת כתמים.
את מרגישה קצת צריבה? קצת לא נעים בבדיקה?
ודם של פצע הוא טרי ואדום כמו מחזור.
שווה לבדוק גם בכיוון הזה.

היה לי משהו דומה לאחרונה, אחרי שנגמר המחזור מהפסקת הגלולות, ושכבר התחלתי לספור, פתאום התחיל מחזור חדש (פחות משבועיים אחרי המחזור הקודם) ורק כשהוא הפסיק יכולתי שוב לספור ולטבול
אבל זה היה מחזור ממש, בכמות ובאורך
תתייעצי עוד פעם עם רב, אולי כדאי ללכת לבודקת
ואם זה ממשיך ככה עוד הרבה זמן אז תלכי להיבדק...

קחי לשיחה, תסבירי שקשה לך ההריון, המעבר דירה, עצבים, כמה שזה נורמלי, איך את מרגישה, שאת מצטערת שאין לך סבלנות ומבקשת שתבנה את המצב
מהנסיון שלי אין כמו שיחה כזו. גם פותחת לבבות, גם מחליקה את העצבים, וגם מראה לילדות שלנו שאמא אנושית ומותר לה להיות פגיעה, חלשה, להתעצבן והיא משתפת אותן .
זה מחזק את הרגישות ההבנה וקירוב הלבבות. תנסי ותראי.

אמא שלי וכל הדודות שלי, ולא מעט חברות שלי.
וגם פה בפורום אני בטוחה שיש הרבה כאלה שלא חוו מעולם.
ובעז"ה שיותר אף אחת לא תחווה חוויה קשה כזאת!

המשך הריון תקין ומשעמם

באמת מעניין.. אני גם שומעת על די הרבה נשים שעברו הפלה. מעניין אותי אם באמת יש המון או שפשוט בגלל שאני עברתי הפלה אחת פתאום נשמע שיש כל-כך הרבה מסביבי ...

סטטיסטית בערך 30% מההריונות מסתיימים בהפלה אז באמת יש הרבה סיכויים לעבור הפלה כאשר עוברים הרבה הריונות אבל כמובן שזה לא מחייב

שמי שלא עברה הפלה לא תרצה לכתוב כדי לא פתוח פה...
אבל סטטיסטית אני חושבת שאיד מכל 10 הריונות לא מחזיק. יש מצב שהמצאתי אבל ככה זכור לי. אז הגיוני שאחת תחטוף 3 הפלות ועוד 3 נשים בלי הפלות בכלל...

ויותר מזה, בגלל שכל ההריונות עד עכשיו באו ב"ה בקלות, ובכלל שאני רואה סביבי כמה זה לא ברור מאליו (כולם אצלנו נקלטים בשניה, הבעיות מתחילות אחרי...) אז במודעות שלי שכל רגע זה יכול להיות גם אצלי.
ההריון השלישי שלי היה הריון בסיכון אז הייתה מן תחושה של הנה נעים להכיר- ככה נראה התיק שלי.
ובהריון הרביעי שוב הייתה ההרגשה שסטטיסטית הפעם זה צריך ליפול
וב"ה כל תחילת ההריון היה בסדר,
ואז כשכבר שיחררתי אז היה דימום וכעסתי והייתי מתוסכלת שדווקא כשלא הייתי מוכנה זה הגיע ובכיתי נורא באותו יום
אבל אז הדימום פסק ולא חזר בכלל והיה ממש מוזר מבחינת התחושות.
וזהו, אז גם אני איתך בתהיות
אין לי מושג מה "נכון" לצפות, אבל לפחות ההכרה שזה לא ברור מאליו בכלל בחסדי ה'
וגם לדעת שלכל אחת (ואחד) יש את המסלול שלו בחיים ואי אפשר לדעת מה המוקשים שיהיו אצלנו.
וכשיש לי חשש מנסיון מסויים, אז אני חושבת אם הייתי עוברת את הנסיון הזה מה הייתי לומדת ממנו? איך הוא היה מגדיל אצלי את האישיות? את עבודת המידות?
ואז אני מנסה להתחזק ולדמיין מה הייתי מוכנה לעשות כדי שהדבר הזה יילקח ממני ואז עושה אותו.
(נגיד אם יהיה קושי כלכלי אהיה מוכנה לתרום יותר צדקה כדי שזה יעבור, אז אתרום יותר צדקה ככה שה' לא "יצטרך" לתת לי את המכה בשביל שאוכל לצמוח מזה)
מה שנקרא מניעה מראש 🤭
אני יודעת שזאת מחשבה קצת ילדותית אבל אותי זה מחזק ועושה לי טוב בנפש. מקווה שלא אשבר אם בכל זאת אצטרך להתמודד עם מה שאני מפחדת ממנו.

וכמובן להתפלל ולהודות ולהתפלל.
ולכאוב ולחזק את מי שזה קורה לו.

פעם גם הייתה עולה לי בי התהייה בתפילת ר"ה שנה שלא תפיל בה אשה את פרי בטנה,
תפילה שהייתה גורמת לי כזה רטט שלא עוזב אותך.
הרי סטטיסטית ברור שזה יקרה למישהי אז איך אפשר להתפלל על זה כ"כ חזק?
ומתחזקת מהתשובה שה' כל יכול.
ה' מעל הסטטיסטיקה.
לגבי כל עמ"י ואני בתוכם.
אז זה יכול לקרות. להאמין ולהתפלל.

וגם עוזר לי לענות למחשבות האלו, שמה אני, אני רק כלי.
ילד זה אהבה, ילד זה אושר, ילד ממלא אותך באופן לא מוסבר. אבל זה לא רק זה, זה הרבה יותר מזה.
ילד זה אדם בפני עצמו, ילד זה המשכיות, אני בעצמי "רק" ילדה.
ילד זה עוד נשמה מעמ"י שעתידה לרדת לעולם. בעצם ה' "משתמש" ברחמי בשביל להמשיך את עמ"י.
זה לא שלי ולא בשבילי.
אם ה' ירצה להשתמש בי השנה להוריד נשמה לעולם אשמח להיות כלי שרת לרצונו. ואם לא- אז אמתין למתי שהוא יהיה צריך לי.
וככה כל יום שמתגברות הבחילות ומתגברים הפחדים אני אומרת לעצמי על יום האתמול הנה צלחתי עוד יום בשליחות. בקושי הצלחתי לנשום אבל עשיתי את זה.
ועדיין בתחילת היום שאחריו עוברת בי המחשבה האם בתכנון שלו אלד ילד בריא בעיתו ובזמנו או שצפוי לי לסיים את השליחות קודם?
ומנסה להתחזק שאצליח למלא את השליחות מה שתהיה...

שיהיה המשך הריון תקין וקליל בע"ה
עם מחשבות טובות ומעצימות
ולידה קלה בעיתה ובזמנה בידיים מלאות ורק בריאות!

זה ממש נותן לי כח במצבי כרגע....

אם 30% מההריונות נגמרים בהפלה זה לא אומר שאחרי x הריונות בדוק תעברי הפלה, כי הגיע זמנך. כי אישה אחרת עברה 3 הפלות רצופות וכביכול "גנבה" את תורך.

הקב"ה מחליט מי צריכה לעבור כל דבר בחיים וב"ה שכרגע הוא לא גרם לך לעבור את החוויה הזאת.

מאחלת לך שיימשך ככה עד 120 בעז"ה (או עד סוף גיל הפוריות)

אמא שלי עברה כמה, חמותי גם (וגם לידה שקטה), שמעתי המון. גם דודות מסביב... ב"ה שלא עברת

7 לידות תקינות ב"ה

מן סתם יש כאלה שאצלם זה יותר ואצל אחרות פחות.
זה סה"כ דבר נפוץ.
מי שמנסה להכנס ל-2 הריונות כנראה תתקל בזה פחות...
מי שמנסה להכנס ל-10 יש סבירות גבוהה שתתקל בזה.
גם הרבה פעמים אנשים לא מספרים ואפילו לא יודעים בגלל מחזור לא סדיר וכד'....

מה שחשוב בעיני להסתכל על זה כחלק מתהליך הבאת ילד לעולם, לקחת כל הריון בעירבון מוגבל- בעיקר בהתחלה ולא להכניס הרבה רגשות.

זה פשוט שפה את נחשפת לסיפורי הפלה אז נראה לך שזה הנורמל,אבל ממשלא

כמו כל דבר בחיים, לדברים הנורמליים, התקינים, החלקים לא נותנים הרבה תשומת לב והתייחסות מיוחדת ולכן את לא שומעת על הנשים עם ההריונות התקינים אלא על הבעיות והקשיים.

עם מינימום 2 ילדים,( בממוצע 4) חלקן 6- ואף לא הפלה אחת ב"ה.
לעומתן-לאימי ולאחיותיה, וכן לחמותי ולאחיותיה, היו לפחות הפלה אחת או כמה, וגם לי-היחידה מבין האחיות והגיסות, וגם מבין החברות הטובות שלי.. (טוב, תמיד ידעתי שאני מיוחדת)

בכללי יש הרבה המטולוגים

אם עוד לא הלכת לאף אחד את לא צריכה את הכי מומחה שיש

תבדקי מי זמין בקופה שלך שתקבלי תור מהר

2 ניתוחים להוצאת שרירנים

המון עירויים של ונופר ופרינג'טלי איך שאומרים את זה...

זה מרים אותי אבל לפחות משנה.

שמתי התקן מירנה

לפני חצי שנה ועדיין מדממת מדי פעם.

זהו מציתי את החיים הללו....

 

הצעתי את זה כי לא כתבתי שיש סיבה לאנמיה אצלך, זה בעיה מוכרת אבל לפעמים יש מקרים לא מאובחנים

לגבי שרירנים ודימומים זה יכול להיות אני לא כ"כ מבינה בתחום הספציפי הזה

אני סוברת שהכתובת היא קודם כל רופא משפחה אם הוא מקצועי שיפנה אותך הלאה

אם לא מצאת כזה
תפני להמטולוג
יכול להיות סיכוי גבוה שהוא יפנה אותך הלאה לבירור הענין ברחם
או לבדיקות דם מסוימות שיכולות לאבחן

אני בעד שתפני לרופא ההמטולוג הזמין שיש לא למומחה מיוחד
הזמינות מאוד חשובה בטח אם תצטרכי לחזור אליו אחרי בדיקות, וחבל על הזמן שאת סובלת... ותמיד אם לא תהיי מרוצה תוכלי ללכת למומחה אחר או אפשר גם דרך הביטוח המשלים

לבדיקת צלייאק 

הבנתי שצלייאק לא מאובחן גורם לאנמיה.

שבוע הבא בדיקת דם...

חוץ מהצליאק
כדאי לבדוק g6pd שזה רגישות לפול (יותר נכון חוסר באנזים שמפרק את הפול קצת דומה לצליאק עם הגלוטן)

זה נפוץ בעדות מסוימות באחוזים גבוהים יותר עיראק, פרס, כורדים...
גם אם את לא אוכלת פול יש את זה גם בתרופות ואפילו לפעמים בחומוסיות מעורב עם החומוס

לא חסידה גדולה של חומוס קנוי

וגם כשעושה בבית, אוכלת מעט

המטלוגיה זה מאוד רחב
ויש הרבה סוגים וסיבות לאנמיה

ברזל את לוקחת בין לבין ?
מומלץ
אפילו בינתיים רק כדי להחזיק את הקיים ולא לרדת

שמפריע לספיגה של הברזל.

מי שלח אותך לכל העירויים?

בהצלחה!! ובריאות איתנה

איך זה מתבטא אצלך?
המוגלובין נמוך/ מאגרי ברזל נמוכים/ עייפות
אמורים להפנות אותך לכל מיני בדיקות, כדי לראות ממה זה נובע.

כל התופעות... הייתי מגדירה חולשה גדולה

ואחרי מאמץ, עולה לי מעט חום יותר ממה שאני רגילה

שבוע הבא בדיקת דם לציליאק

יהיה לי מוזר לדעת בגילי שאני ציליאקית...

בדיוק היום שמעתי על מישהו שגילו לו קרוב לגיל 60..

אני הרבה יותר צעירה ובכל זאת

לבדוק לחץ דם ובסטיק שתן רואים אם את מיובשת
ואז מקסימום יתנו לך נוזלים

אבל לא חושדת בזה כל עוד זה לא משהו מתמשך, וגם אין שום תסמינים נוספים.
בע"ה...

באופן כללי לא מסתכלים על ערך אחד בודד בבדיקת דם. כי זה יכול להיות טעות או באג בבדיקה או כל דבר אחר. או פשוט ערך אחד שלא מעיד על הכלל.

צריך לקחת בחשבון מכלול של ערכים בבדיקות כדי להגיד 'הינה, יש בעיה כלשהי'.

מעבר לכך, הסטייה בערך הוא כל כך מינורי שהוא לא מדאיג.
לגבי הנקודות הסגולות - כדאי מאוד לגשת שוב לרופאת עור.

ולגביי הנקודות באמת שאפנה לרופא תודה רבה על ההרגעה

במקום מגורי, זה היה ממש בתחילת הקורונה, עשיתי ספירת דם ואצלי המון ערכים יצאו לא תקינים ביניהם הMPV יצא מאוד נמוך מחוץ לטווח, נכנסתי ללחץ, טסנו לארץ פחות משבועיים אחרי ההפלה, ואז שמתי לב לנקודות סגולות שצצו לי בכמה מקומות בגוף ביניהם בירכיים. הבעיה היתה שנכנסנו לבידוד ולא יכולתי לגשת לרופא עור שיראה את זה, קבעתי תור טלפוני לרופא ושלחתי לו את תוצאות הבדיקת דם שעשיתי בחו"ל, והוא הפנה אותי לעשות בדיקות מקיפות יותר. עשיתי בדיקות דם חדשות אחרי הבידוד והכל יצא בטווח, פחות או יותר. לאחר מכן הלכתי לרופאת עור והיא אמרה לי שזה קורה להרבה אנשים וזה הרס של כלי דם ולא מסוכן. חלק מהנקודות נשארו לי ולא עברו עד עכשיו שנה אחרי. בנוסף לנקודות היה לי גרד מטורף בכל הגוף וכבר דמיינתי בעזרת גוגל את הגרוע מכל, ושייכתי שההפלה קרתה בגלל זה, ואני חולה קשה וכו' וכו'. ברוך ה' אני בריאה ושלמה, מאחלת גם לך שהכל תקין, במיוחד אם רק ערך אחד מחוץ לטווח, וגם לא הרבה מחוץ..כמובן שכדאי תמיד לברר, אבל מאמינה שתקין

לגבי ההתמתחויות לא נראה לי שיש מה לדאוג.

הגזים- זו תקופה שצריך לעבור. ממליצה ממש לקנות מנשא איכותי, הצלה בתקופה הזו.

לגבי תוויות- אני ממש לא מורידה, אבל כן מסדרת את זה כשאני מלבישה, משטחת את זה שלא יתקפל ויציק.

בהצלחה!

סובל ממש ולא נרדם... חוץ מנמר על העץ ועיסויים

סימיקול מסופר פארם וכל מיני תנוחות שמקלות, כיפוף רגליים וכאלה.. כבר לא זוכרת שמות..

אני רואה קשר ישיר בין מה שאני אוכלת לבין גזים. אם שכחתי ואכלתי כרוב, חומוס, אפונה יבשה או קולרבי...התוצאות מגיעות אחרי כמה שעות אצל התינוק.

תחילת היריון זו עייפות כבדה מאד.
אין שום סיבה שתהיי ב100% שלך.
תלמדי לשחרר.

ומותר להתלונן ולחשוש.
נכון שהיריון זה ברכה. אבל זה לא סותר שהיריון זה קשה.

ומבינה אותך לגבי המעבר ל3. גם אותי הוא מלחיץ. כרגע עוד לא בהיריון אבל כל הזמן הראש שלי עסוק אם אהיה מסוגלת מתישהו לזה.

כולכן!!
אמאל'ה
עלו לי דמעות....
איך אתם מעודדות ומשתתפות! אימלה ממש תודה רבה❤️❤️❤️
וכן סיימלי, גם אני הייתי כמוך עד שבעידוד בעלי קפצתי למים... הלוואי שיהיה באמת בטוב..
אעדכן אחכ🤭

בזמנים שקשה ועייפים ולא מרגישים טוב לא חושבים שיום אחד המצב יהיה שונה.. אבל מבטיחה שהייתי שם המון פעמים.. ואז הקושי עובר ויש שמחה, וכוחות, ואהבה גדולה לילדים

עכשיו תנוחי כמה שאת יכולה, מותר להתלונן כי באמת קשה!! ואם יש מצב שתקחי עזרה שיעשו לך כביזה או יכינו לך איזה משהו מפנק תעשי את זה.

הריון קל ובריא ולידה קלה בכיתה ובזמנה.
המון המון כוחות

קשה לראות את זה עכשיו, אבל זה יעבור. באמת באמת!

באמת מילים כאלו פשוטות זקוקה לשמוע...

וחיבוק גדול
את גם לא מרגישה טוב
וגם חלשה, חולשה ועייפות של תחילת הריון זה משהו שאי אפשר להסבר לאחרים עד שאתה לא עובר את זה
כאילו שאבו ממך כל כוח שהיה לך בגוף

בע"ה לאט לאט תתחזקי, ויהיה לך הריון תקין קל ומשעמם!
ותינוק מתוקי בסוף

יואו פתאום התרגשתי מלקרוא "ותינוקי מתוקי בסוף...."
מרגישה סתומה חח אבל זה פתאום נגע בי במקום הטוב הזה של הלידה בעצם... לא להסתכל עכשיו על הקושי שאחרי הלידה אלא לחשוב רק על המתיקות....
תודה מותק שהגבת!

אני חייבת לדעת מה קורה כשאת כותבת בגוגל ה תעזור לי? 😆
את כזו חמודה!
הולך להיות לך ילד מתוק מהמם וזה יהיה שווה כל רגע קשה
קחי מלא מים קרים ומלא חיבוקים 💕💕💕💕

ממש תודה!! ואמן!
באמת שהבאתן לי אויר לנשום...
וגם לך תודה על העידוד על העתיד... אני באמת שוכחת שבסוף מגיע תינוק מתוק ומהמם... עסוקה כרגע רק בקושי. . ממש תודה על זה!!! זה מחזיר לי קצת אנרגיות..

ולגבי הגוגל חחח זה הביא לי הרבה שיחות של הידברות וכאלה... אבל נדמה לי שגם הכתיבה שלכן אלי היא חלק מהעזרה שלו...

הכנות שלך ממש נוגעת ללב!
דברי עם השם, הוא תמיד מקשיב...
ובעז"ה הכל יסתדר, רק לאט לאט - לעכל.

מלא מלא כוח!

מכירה שלפעמים את מרגישה ככ זרוקה שאפילו אין בך אנרגיה לזרוק משפט לה'?
לכן התפילה שלי היתה לכתוב בגוגל... אללה יסתור..
אבל באמת אחרי שכתבתי היתה לי יכולת גם לדבר קצת ולבקש בכמה משפטים. . שפשוט יעזור לי..
תודה מהממת. המילים שלכן ככ יקרות נותנות לי כח❤️

מתוך ניסיון של היפרמאזיס (הקאות מרובות וחוסר תפקוד נוראי בהריונות) 

ומתוך ניסיון שעברתי הריונות נוראים "לשווא" שהסתיימו בהפלה בסופו של דבר

אני יכולה להגיד לך שתחבקי את עצמך!!!!!!!! 

זה תקופה שעוברת, אל תקשי על עצמך, אל תדרשי מעצמך יותר מידי

תחשבי על המטרה הנשגבת מה תקבלי בסופו של דבר

תחשבי שמתפתחים בך חיים, הגוף שלך עובד שעות נוספות!!

אם ה' נתן לך את זה סימן שאת האמא הכי טובה ומתאימה

 

בהצלחה בידיים מלאות בקלות ובשמחה!

מהממת! חיבוק גם לך! איזה נסיון קשה..

אני באמת נחה... אבל אכן זקוקה יותר לחמלה עצמית וחיבוקים עצמיים...
ממש תודה שכתבת🧡

בואי נתחיל מזה שאת לא במיטבך. אנחנו גם בדיוק סיימנו צינון משפחתי קשוח. זה לכאורה קטן אבל ממש גומר את הכוחות. אז שניה. תני לעצמך להתאושש מזה לפחות.
את בשליש הראשון העייףףףףף. כל מה שאת מתארת הגיוני. לגבי החששות לאח''כ הם גם הגיוניים. באמת זה לא הזמן אבל קשה לשלוט במחשבה. אולי תשנני לעצמך כמה תשובות טובות לענות למחשבות האלה שמגיעות כדי להשתיק אותם. כמו- נלך לאמא שלי לחודש, נמצא בייביסיטר מהממת לעזרה לחודשיים, הלחץ של הבעל ירגע, אני אמצא בי המון כח, יהיה כ''כ כיף לכרבל גור קטן, איך בא לי לקנות לו בגדים, תכף אני ארגיש יותר טוב בשליש השני, ה' ייתן לי כוחות. קצר וקולע. מגרש מחשבות עקשניות.
תעברי כל יום בנפרד. חייכת לילד. הכנסת מכונה. תרימי לעצמך. הגוף שלך עובד קשה. כל משהו מעבר זה אקסטרה. חיבוק.

תודה רבה על זה.. לא יאומן כמה מילים יכולות לתת כח..

מזדהה עם כל מילה.

שבוע 10,

הכביסה,

הכוחות,

הייאוש,

התחושה שאני תינוקת ואיך ה' שולח לי כזאת אחריות ככה..

 

אבל אני מרגישה שיש איזו תובנה שעוזרת לי להרים את עצמי.

בהתחלה, בגלל שלא הייתי ככה בהריון קודם,

ממש ציפיתי מעצמי לתפקוד מלא פחות, נגיד, 5% כוח, לא יותר מזה.

וגיליתי שאני מסוגלת להרבה הרבה פחות.

לאט לאט הפנמתי שאני בעצם צריכה להסתכל על זה אחרת לגמרי:

 

אני בהריון, קשה לי באופן הכי טבעי בעולם, וזה לא בטעות, או פאשלה שלי.

עם כל זה, יש לי עוד משימות בחיים- 

אני מחנכת כיתה תוססת ודורשת,

אמא לנושנוש מהממת ומתוקה שצריכה יחס וטיפול, 

רעיה בבית עם כל הטכני של זה,

אבל קודם בהריון.

 

מה שזה אומר לי זה שאני מתחילה מ0% כוח, 

וכל דבר שאני מצליחה לעשות טוב, זאת מתנה,

מגיע לי יישר כח עצום מעצמי,

ואני מודה לה' שאני מצליחה למרות הבחילות+הרעב+החולשה+התסכול.

 

זה פשוט הופך הכל ונותן לי מלא כח!

גיליתי שבשעות הבוקר אני הרבה פחות מבוחלת ב"ה,

שלשכב על הצד במיטה זה מקל עליי בשעות הקשות,

שיש מלא משחקים ושטויות שאפשר לשחק עם נושנוש בשכיבה, והיא לא פחות שמחה,

שפרגון והערכה מבעלי המתוק זה מטען רב עוצמה.

שלהקיא דווקא עושה לי טוב ומשחרר את המועקה.

ועוד ב"ה.

 

לסיכום:

תשחררי ציפיות מעצמך,

ואז תשמחי בכל מה שאת כן מצליחה!

 

בהצלחה גדולה, אחות "לצרה"!!

תודה אהובה על מה שכתבת. אכן אני משתדלת...
בהצלחה לשתינו🥰

וזה לגמרי הגיוני איך שאת מרגישה.

ממש לא נכון שאת לא עושה כלום, הגוף שלך פועל עכשיו על 150% ומייצר חיים חדשים, ברור שלא נשאר כח לשום דבר אחר..

 

אל תחשבי על העתיד. לחשוב כל יום רק על היום הקרוב.

את השעה הקרובה את מסוגלת לעבור? מעולה! תתרכזי בזה.

לאט לאט הזמן יעבור וכבר תרגישי יותר טוב.

עכשיו רק להרפות. לנוח. לפרגן לעצמך.

 

שולחת המון כוחות וחיבוקים 

תזכרי שהתוצאה לגמרי שווה את זה!!

אתן פשוט מדהימותתתת
כמה כוחות ואהבה אתן שולחות למישהי שאתן לא מכירות...
ככ תודה על זה...
במיוחד שזה ככ בהתחלה ועוד לא מספרים ככ.. והגוף והנפש זקוקים לתמיכה... תודה פורום מהמם!

יקירה אחרי החושך בא אור גדול, בעזרת השם הימים האלו כבר יחלפו

ואת תרגישי מעולה בעזרת השם עם ידיים מלאות ואת תהיי אמא שמחה

ומאושרת, תנסי להביא לעת עתה  עוזרת אפילו לשעתיים ואין ספק

יהיה לך יותר קל, תתחילי מהיום לנשום טוב עמוק ולשמוח, ואין ספק שהכל

יתהפך לטובה, בהצלחה אישה יקרה.

יכולה להעיד על עצמי שאני אדם סופר פעיל ובתחילת ההריון לא הייתי מסוגלת אפילו לחשוב איך אני מתפעלת את הבית ברמה של מינימום..
רק המחשבה החלישה אותי.
ובאמת הבית לא תפקד תקופה אבל ברוך ה לאט לאט חזרתי לעצמי.
שולחת לך כוחות וחיבוקים

אני עם דמעות בעיניים, כרגע בתשיעי(גם לפני לידה שלישית), ורק רוצה לבכות כשנזכרת בתקופה הזאת,
כל כך מזדהה איתך ברמה שגם כתבתי אז בגוגל מאיפה מוצאים כח,, לא מאמינה שאני אשכרה יושבת ובוכה עכשיו מלקרוא אותך,
זה קשוח, יקרה, כל כך קשוח, וזה עובר, כל כך עובר, אסור לך לחשוב עכשיו על כלום מעבר לשעה הקרובה ולהתפנק במה שאת רק יכולה, ולדבר רק עם מי שמבין ועושה לך טוב, כי את גיבורה, את יוצרת בתוכך חיים חדשים ומביאה לעולם נשמה יהודית טהורה, רק תחבקי את עצמך וה' ישלח לך כוחות

אמאל'ה יש לי צמרמורת מלקרוא אותך... וגם אצלי נפתח סכר הדמעות עכשיו...
קוראת כח מילה שלך בשקיקה... שוב ושוב ומקבלת תקווה וכוח....

ותודה לכולכם על התזכורת הככ בסיסית הזאת בעצם למה מרגישים ככה ועד כמה זה גדול ומתוק הפלא הזה..

אני מזכירה לעצמי, וזה מאמץ, לא קל בכלל בשבילי,

שכמה זוועה שאני ארגיש בשליש הזה,

כמה משימות שאני יעשה גרוע, או לא יעשה בכלל,

כמה נורא שהבית שלי יראה, יריח, יהיה..

כל זה זמני.

 

לעומת זאת-

נשמה חדשה ונקיה שיורדת לעולם דרכי,

בריאה חדשה ומופלאה,

תינוק מתוק מתוק מתוק שנוצר בתוכי עכשו,

זה נצחי!

 

לי זה נותן מלא כח.

ובדר"כ שולח אותי לישון.

להרפות מהניסיון הנואש לתפקד,

ולתת להריון להתקדם בצעדי הצב שלו..

 

ומקל כל כך על הנפש,

על המצפון (ה-צרה שלי כרגע..)

על הדימוי העצמי שנמעך עכשו..

קראתי פעם פירוש על דבריו המפורסמים של רבי נחמן "כל העולם כולו גשר

צר מאד והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל", שבד"כ לא שמים לב שכתוב יתפחד (ולא לפחד)

שזה מלשון להפחיד את עצמו, שלכח המדמה יש יכולת לברוא עולמות שלמים (שבאמת רובם רק דמיונות).

ובטח בתקופה הקשה של בחילות ועייפות, שגם להם יש סוף ובד"כ מתאוששים מהן-

חזקי את עצמך שזה זמני! ויעבור! ותעברי ממש כל יום לגופו.

וכשתרגישי שיש לך חשק לשופינג לקראת התינוק תדעי שאת במקום טוב יותר בנפש 

 

מאחלת שיעבור בקלות, עם כוחות גוף ונפש ובשמחה!

ואת תראי פלאים, את יכולה להניח טיפה של אלכוהול.

את רוצה להיות עם אפידורל ולבכות מכאבי שיניים? רוצה להניק ולקום לתינוק קטן בלילה עם כאבי שיניים? נכון שלא?
כמה שזה יהיה קשה עכשיו פי אלף יהיה קשה אחר כך
אין שום בעיה לעקור בהריון. לכי תעקרי לוקח כמה ימים להחלים מזה וזה לא מה שאת קוצה למצוא את עצמך עוברת עם תינוקת קטנטן. רפואה שלמה!

אסור אקמול ליותר מכמה ימים רצוף
לצערי בדקתי את הנושא
תתקשרי לייעוץ תרופתי ותבררי
מהר לטפל ולהפסיק לקחת

אז מפחדת שלא יהיה דימום רב אחרי עקירה
אני כבר ממש רוצה לעקור למרות שזה מפחיד אותי יותר מללדת

הרבה יותר קשה כשהוא כבר בחוץ..

אבל אחרי עקירה אין דימום רב.
בקושי יש דימום.
תתיעצי. חבל. זה לא רק הכאב, כל עוד לא מוציאים את מקור הזיהום הדלקת תחזור.

תרגישי טוב!

אני העדפתי לטפל בהריון מאשר אחרי לידה עם תינוק קטן שרוצה לינוק וכו'