פורום הריון ולידה (עמוד 2126)

אין כזה דבר שבן הזוג עוזר. הבית הוא של שנינו יחד.
אין פה מישהו שעוזר לשני במטלות של הבית.

ומעבר לזה, זה נכון שזה עומס והרבה מאוד נופל עליו, אבל אני מאמינה שהתינוק היה החחטה משותפת של שניכם. ואם ככה, צריך להבין שיש השלכות. בין השאר זה אומר שאת צריכה לנוח ושיש זמן שאין ברירה והוא משקיע יותר במטלות הבית.
ברור שזה לא נחמד, אבל ככה זה.

אני מתקשה להבין באיזו רמה זה שאת יוצאת מהמיטה ב11 זה פינוק - במיוחד בהתחשב בזה שבטח לא ישנת עמוק בלילה. זה לא כמו שילד בתיכון ישן עד 11.
את ממש לא מפונקת. הגוף שלך צריך לנוח. גם אם זו לידה שמינית ולכאורה הגוף שלך כבר יודע הכל.
להפך, זו לידה שמינית, הוא כבר חא מה שהיה כשהיית בת 15-20, ולא מה שהיה אחרי לידה ראשונה. צריך לנוח.

זה ממש לא פינוק. ממש ממש לא.

מסכימה ממש

 

 

הוא עושה המון ממטלות הבית! לא חושבת שיש עוד משהו שהוא יכול ולא עושה.
הוא מאחר לעבודה, יוצא רק ב11,
חוזר מוקדם להשכיב את הילדים,
נס שבעבודה עוד מקבלים את זה ונותנים לו ככה. צדיקים.
אז אולי התנסחתי לא נכון בהודעה הקודמת (שהוא "עוזר"), אבל באמת הוא לא יכול יותר ממה שכבר עושה. הוא לא יתפטר מהעבודה לכבוד הלידה כמובן

את לא צריכה להרגיש מפונקת/מתלןננת, זו באמת נשמעת סיטואציה סופר קשוחה! את שניה אחרי לידה עם מלא המולה סביבך ובלי שקט לרגע...
לגבי איך להתארגן,
בישולים- מה שאפשר בישיבה לעשות בישיבה, אפילן להביא לך כסא ליד התנור והגז ולשבת תוך כדי הבישולים, את כל החיתוכים ערבובים וכו- גם, בישיבה.
עזרה בבית- אם מפריע לך נפשית אז הייתי במקומך הולכת לישון כשהיא נמצאת. או אפילו יוצאת לסיבוב. מבינה את המועקה של להיות בבית תוך כדי. אבל פשוט תמצאי משהו אחר לעשות במביל שלא תסתובבי לה בין הרגליים. אם הילדים בבידוד אז זה קצת בעייתי.

אולי שווה לבדוק אם יש מקום אצלכם שאפשר לשלוח אליו את הכביסות?

פסח- לנקות רק חמץ! זה לא הזמן לסדר דברים ולנקות אבק. את אחרי לידה והציפיות להספקים צריכות להיןת בהתאם.
לילדים הגדולים שעוזרים הייתי מציעה לכל אחד מתנה נחמדה שיבחר כתמורה לשותפות הגדולה בבית..לדרבן אותם... ולחלק לכל אחד רשימת משימות מוגדרת שהוא יצטרך לעשות בימים הקרובים כדי שתכנסו לפסח בבריאות ובשמחה

יש לנו מכבסה בעיר, רעיון לשלוח. צריכה לבדוק מחירים.
ותודה על שאר דברייך! לוקחת

אם זאת את שגם כתבה את הסיפור לידה לפני כמה ימים אני חושבת שזיהיתי אותך, לא בטוחה 100%..
אם את רוצה אני אשאיר אצל יעל המנהלת הודעה ותוכלי לבדוק אצלה אם באמת זיהיתי אותך או לא..
התאוששות קלה ומזל טוב!

יש פה מישהי שכתבה סיפור לידה לפני כמה ימים והייתי בטוחה שזיהיתי כי זה אחד לאחד כמו לחברה שלי. רק שאצלה זאת לידה שביעית ולא שמינית (אם התכוונת לסיפור הזה).
אבל זאת לא היא,
מעניין אם גם את חושבת שזאת החברה ההיא

בכל אופן מקווה גם לכתוב את סיפור הלידה בקרוב.

כי ממש היה לי לא נעים בשבילה שזיהיתי... ואם לחברה שלך הזאותי שילדה גם כל הילדים בבידוד אז כנראה חשבנו על אותה אחת..
בהצלחה יקרה עם כל המטלות!

כן, בגלל זה חשבתי.
אבל אחר כך גיליתי שיש עוד כמה וכמה יולדות שכל הילדים שלהן בבידוד,
כנראה שזה מידי נפוץ בימים אלו
אז אולי חשבנו על אותה אחת ואולי לא. אם כן, מגניב

לק"י

תעשי כל מה שאת יכולה בישיבה.

אני גם אחרי לידה שביעית
אין ברירה יש המון עבודה בבית
מה שאפשר מאצילים סמכות לגדולים
אבל ברור שאין מנוחה בלעדית בכמות כזו של צרכים
זו הבחירה שלנו, בחרנו להביא משפחה גדולה

זה באמת לא אפשרי לשבת רגל על רגל

אבל חושבת שמה שכן יכל
זה.תכנון משותף יחד וחלוקת תפקידים

וזה נכון אגב לא רק בהקשר פסח
אלא אחרי כל לידה

לראות מה המשימות שיש
לכתוב
משימות תדירות- כביסות ,בישול ,סדר ,מקלחות לילדים וכו
משימות לפסח- ולרשום רק מה שהכרחי מצד חשש חמץ. אין לנקות ספריות ,ארונות בגדים(רק איפה שיש מצב לחמץ ממשי), אין מיונים ונקיון אבק וכדומה.

ואז חושבים מה באפשרותך לעשות
קודם כל את
מה יחסית פחות דורש מאמץ ,בישיבה יותר..ובעיקר מה שמתאים לך ואת מעדיפה.
והשאר- חושבים על אופציות אחרות
חלק בעלך מה שיכל.
חלק חושבים על פתרון יצירתי נוסח- לבשל נגיד סיר גדול של עוף ולהקפיא לפי ימים או כנ''ל קציצות-או שבעלך יכניס מגש עופות גדול לתנור ויקפיא.
ותוספת קלילה ליד ברמת ה5 דקות הכנה.
לקנות דברים קלים להכנה

חד פעמי חובה בעיני

באיזה גילאים ילדים? מה יכל להיות תפקיד שלהם?
עזרה חיצונית ממוקדת- נגיד להביא עכשיו לקראת פסח מישהי ל5 שעות לתקתק את כל המטבח יכל להקל עליכם המון.

והכי חשוב לדבר לתכנן
הדיבור מרגיעמונותן מקום לתחושות

אני נגיד היתי מתנדבת לדאוג לכביסות וקיפולים שזה יחסית קל פיזית

קוראת שוב לראות מה אני לוקחת מכל העצות הטובות,
תודה!

אני כמעט שבועיים אחרי.

אווה זה באמת לא קל
כל הכבוד לך
גיבורה שאת ❤️
לי אישית גם קשה להביא עזרה חיצונית, אבל בזמנים כאלו נשכתי שפתיים והבאתי
או שבחרתי את העזרה באופן אחר כמו אוכל מוכן,
יצירות מוכנות לילדים שמעסיקות אותם יותר זמן
וכו
יש המון סוגים של עזרה
לכל אחת מתאים משהו אחר

ושוב- את גיבורה ממש!!!

תודה רבה על התגובה המעודדת,
וסליחה שרק עכשיו אני מגיבה!

ועם 3 ילדים קטנים 

ועם הבית הפעיל( ברוך ה ) אין ממש מנוחה.
וזה מובן לחלוטין גם כשעושים מינימום זה יכול להיות מאמץ.
אז נכון את לא אוהבת שנכנסים לך לבית אבל אולי זה עדיף על פני המאמץ שלך?
ומציעה בזהירות למה לא להזמין מקיטרינג את האוכל לפחות לשבת וליל הסדר אפילו רק חלק..
אני אישית לא מאלא שאחרי לידה רק שוכבות ונחות במיטה אבל בהחלט מורידה הילוך רציני ומוותרת על המון
עם זה אוכל קנוי והרבה חדפ וגם בניקיונות וכשאני מתחזקת אני משלימה פערים..
לילדים נותנת בזמנים האלו הרבה מסכים ומוותרת על מלחמות מיותרות משאירה רק גבולות מאוד מינימלים ובעיקר נעזרת בכל מי שרק מציע.
בהצלחה יקירה

להכניס מישהי אני מאוד מאוד לא רוצה.
אוכל לפסח הזמנו מוכן כל מה שאפשר, אבל בפסח האפשרויות מאוד מוגבלות ואנחנו די בררנים באוכל (יכולה להזמין אבל היחיד שיאכל זה בעלי..אז לא יעזור לי) אז עדיין יוצא להכין הרבה.
תודה על שאר העצות, את צודקת!

מזל טוב

ולי שירוש תדע לענות יותר.

באופן אישי, כן הייתי שומרת בינתיים על תזונה מאוזנת מבחינת פחמימות. יש לזה הרבה צדדים בריאים גם בלי קשר לסכרת היריון, אם כי זה באמת מאוד מגביל למי שלא רגילה...

באיזה שבוע את?

אני יכולה כבר מעכשיו להתנהל אחרת
19+5 בה

היית בצום מספיק זמן כשעשית את הבדיקה?
אם כן, נראה לי שכדאי לך להישמר עד להעמסה.
גם אם לא תוגדרי כסכרתית, יכול להיות שיש לך נטייה לזה...

יצא 97 (רמת הגלוקוז)

עד שתוכלי לעשות העמסת סוכר. תורידי עוגות ושתיה מתוקה ודברים כאלו, ותנסי לא לאכול מלא פחמימות בבת אחת (נגיד שתי מצות ומלא תפוחי אדמה )

תיזהרי בליל הסדר עם המצות והיין שלא תהיה לך עליה חדה ונפילה. תשתי מינימום בשביל המצווה
ולהתייעץ עם דיאטנית בינתיים זה תמיד טוב (וגם כיף אחר כך לסיים הריון רזה יחסית )

מיואשת אולי תדעי
עשו לי בדיקות דם במיון ויצא גלוקוז 102
זה בעייתי?

אם חצי שעה לפני אכלת מאכלים שהעלו לך את הסוכר זה עשוי להיות תקין.
אם היית בצום 8 שעות לפני ולקחו לך מהוריד זה לא ככ תקין ותצטרכי להמשיך בבדיקה..

צריכה להיות בצום מוחלט של לפחות שעתיים כדי להגדיר סוכר בצום.
מספיק ששתית שתייה ממותקת או ארוחה בוקר שעה לפניי הבדיקה והיא לא מספיק אמינה.

97 הוא גבוה אבל הוא תקין. במיוחד אם לא היית במודעות להיות בצום מוחלט.
אפילו כדורים של ויטמינים ומינרלים שלעיתים לוקחים על הבוקר בהריון מכילים סוכר.

לא הייתי נבהלת. בכלל.
באופן כללי מומלץ לצרוך תפריט מאוזנת במהלך ההריון. לא בשביל העובר - העובר יקבל את מה שהוא צריך. אבל אם את לא צורכת מספיק בשביל שניכם הוא ירוקן את המאגרים שלך.

בדיקת סוכר בצום אפשר לקחת שעתיים אחרי ארוחה.
לכן כשעושים העמסה של סוכר מחכים כל כך הרבה זמן בקופה לעשות בדיקות אחרי שעתיים. כדי להגיע לסוכר בצום. אחרת, אם זה באמת היה 8 שעות, היית רואה נשים בהריון מבלות ימים שלמים בקופה..

עם כל הכבוד לך. אני עושה בדיקות סוכר כל החיים שלי. ויצא לי גם לעשות בפחות מ8 שעות, עם תוצאות בהתאם ורופאים שמתקשרי ב6 בבוקר לצעוק עלי ולברר אם צמתי מספיק.

כנל כל מידע רפואי שקיים. 

מרגישה מפגרת אפילו להביא קישור אבל שיהיה

בדיקות מעבדה - בדיקת סוכר (גלוקוז) | שירותי בריאות כללית

כשבאים להעמסת מאה במרפאה מגיעים אחרי צום של 8 שעות וזאת הבדיקה הראשונה ולכן היא נקראת סוכר *בצום*

אשת מקצוע בתחום הסכרת את בבירור לא ואני לא מתכוננת להמשיך דיונים מגוחכים איתך

שיהיה לך לבריאות.
הכותרת של המאמר שהבאת הוא "בדיקות מעבדה".
בדיקות סוכר יומיומיות נעשות ע"י דקירת אצבע עם דם נימי שהוא שונה מדם ורידי.

את מדברת על מעקב בבדיקות מעבדה עם דם ורידי ואני מדברת על מעקב יומיומי. שונה לחלוטין. ערכים שונים וזמנים שונים.

ולהגיד שאני לא בעלת מקצוע בתחום הבריאות כי מחשבותי וידיעותי לא תואמות במאה אחוז מה ששמעת עד עכשיו או כי אני סותרת את מה שכתוב באינטרנט.. נו.. טוב..

וואלה. גם בבדיקות יומיומיות באצבע יש לי נסיון ארוך. שעתיים אחרי ארוחה זה נקרא בדיקה של שעתיים אחרי ארוחה. זה ממש לא נקרא סוכר בצום.
ולא כל מי שיוצא לה להתעסק עם נשים סוכרתית בהריון זה אומר שהיא מבינה מה זה. את בתוצאות של החריגות האלו שאת מדברת עליהן בקלילות ש״כולן עושות״ לא רואים בהריון. רואים אחרי שנים במרפאות סכרת ילדים השמנת ילדים, הפרעות גדילה.
את ההגדרה של סוכר בצום לא אני המצאתי ולא את. יש לזה הגדרה ברורה.
אז כן, הדברים שאת אומרת בהקשרי הסכרת בשרשורים האחרונים מעידים על סתירות רציניות בהבנה שלך את הדברים לעומקם.

אני באמת קוראת לכל מי שכאן לא לסמוך לא עלי ולא עלייך. אף אחת לא מכירה אותנו אישית. כמו שלא סומכים על רופא שיניים בבדיקות של אקו לב, לא כל מי שמתעסקת בתחום הרפואה שהוא ממש ענק מבינה בכל תחום.
גם אחות ליווי הריון היא לא כתובת להתייעצות בענייני סכרת כי היא פשוט לא תמיד מבינה לעומק את ההשלכות
יש לכן שאלה? דברן עם הרופאה שלכן שלמדה שנים להבין את זה. דברו עם רב ממכון פועה שמבין בזה.
אל תסמכו על ניקיות עלומות בפורום שמצהירות שהם מבינות בתחום. גם לא עלי. באמת. זה ענין של בריאות אמיתית לא ״יאללה קורה לכולן״

לא לסמוך על נשים אנונימיות בפורום אבל מצד שני את בעצמך נותנת המלצות לנשים על כן או לא לאכול/לשתות בליל הסדר.

שוב, ניסיון אישי הוא מעולה אבל לא תמיד מספיק ולא תמיד רלוונטי לנושא הספציפי.
אני מאמינה שאת מכירה את הגוף שלך מצוין ויודעת להגיד לעצמך מה טוב ומה לא.
אבל כמו שניסיון אישי של הורה לילד עם בעיה קרדיולוגית לא הופכת את ההורה לקרדיולוג כך גם ניסיון אישי בסכרת לא הופך אדם למומחה מסיבה פשוטה - כל גוף הוא שונה וכל סיטואציה שונה. לכן יש מידע, מחקרים, מאמרים רפואיים שלוקחים בחשבון מגוון סיטואציות ואנשים.
להפך, דווקא אנשי רפואה שמתעסקים ביום יום עם חולי סכרת זה מה שהופך אותם למומחים ומבינים בתחום. כי הם מתעסקים בזה יום יום בסיטואציות שונות עם אנשים שונים בעלי מטבוליזם שונה.

ואחות ליווי הריון היא דווקא אחד הכתובות הכי טובות ללכת אליהן כדי להתייעץ בנושאים של סכרת הריונית.
רופאים נראים כחזות הכל, יודעים ועושים הכל. בפועל אחיות פוגשות בשטח ומתעסקים יותר ומכירים יותר את המטופלים מאשר הרופא שרואה את המטופל ל10-20-30 דקות.
דווקא אחות ליווי הריון עברה על בסיסי בהריון, לידה וסכרת הריונית בין השאר יודעת לכוון, להסביר ולהדריך בסיטואציות רגישות שלפעמים לרופא אין את הזמן או פניות כדי להתעסק בהם.

אתן לך דוגמה:
אני אישית סבלתי בהריון מתופעת לוואי יחסית נפוצה (גרד) אבל אצלי הוא נבע מבעיה רפואית מסוימת (שהיא בעצמה נדירה ויכולה להגיע למצבים מסכנים וזירוז בשבוע מוקדם).
אותה בעיה גם פגעה ביכולת שלי להניק אחרי הלידה.
האם כל אישה שיש לה גרד מייד אמליץ לה לקחת את התרופות שאני לקחתי ולעשות בירור מקיף כמוני? לא.
האם אתחיל להרחיב על התופעות הקשות וההשלכות שלהן לטווח ארוך? לא.
תלוי בסוג הגרד, היכן הוא מופיע, מתי וכו.. זה מאוד משתנה.
האם כל אישה שחווה תופעה של גרד בהריון היא בסכנת חיים ועלולה לחוות זירוז בשבוע מוקדם ובעיות בהנקה?
ממש לא.
כל אחת והאבחנה שלה.
לא כל סכרת הריונית מובילה לסיבוכים כמו שאת חווית.

סיבוכים אחרים (בגיל יותר מאוחר) של ילדים לאמא שהיה לה סכרת הריונית- ייתכן והם קשורים לסכרת הריונית וייתכן שלא. צריך לבדוק את המחקרים האחרונים (לא כתבות של ynet..).
ושוב, האם עצם הסכרת הריונית גרמה לבעיות הללו או להתנהלות עם המחלה?
האם נשים שמאזנות עם תפריט בסיכון או רק כאלה שמזלזלות בהנחיות?
כמה מאותן נשים אובחנו בסיום ההריון בסכרת טרום הריונית ולכמה מהן יש סכרת במשפחה?
סכרת והשמנת יתר שעוברת במשפחה מעידה על ידע מוקדם שיש בעולם הרפואה שהבעיות הללו אכן גנטיות ועלולות לעבור בתורשה מאם לבת.

לגבי סוכר בצום - אני לא המצאתי שום דבר. הגדרה של סוכר בצום בבדיקות יומיומיות זה שעתיים אחרי האוכל. בזמן הזה הגוף אמור כבר להתמודד עם הסוכרים ולחזור לערכים תקינים.

בדיקת סוכר בשביל להגיע לאבחנה של סכרת היא מאוד שונה מאשר מעקב יומי.
אישה שעושה מעקב יומי ובודקת את עצמה שעתיים אחרי ארוחה יכולה לעקוב אחר הערכים ולקבל תמונה של רמת הסוכר בצום אצלה.
אם באמת צריך 8 שעות אז אין סיבה לבדוק שעתיים אחרי ארוחה וכל אישה שעושה מעקב יומיומי תאלץ לצום 8 שעות בין ארוחות כדי למדוד סוכר בצום.

אני לא המצאתי את העובדות הללו.. לא יודעת למה את חושבת שכן.

אולי אנחנו מדברים במונחים מעט שונים -
כשאנחנו בודקים למטופלים סוכר מייד לפני הארוחה זה נחשב ל'סוכר בצום'. למה? כי זה לפחות שעתיים אחרי הארוחה הקודמת והיא מהווה מדד אמין לרמת הסוכר בדם במשך היום ללא קשר לארוחה.
אם רוצים לבצע בדיקת סוכר בצום מוחלט (בשביל אבחנה מסוימת) צריך לפחות 8 שעות של צום. אבל ביום יום מטופלים מודדים לעצמם סוכר בדם לפני ארוחה ושעתיים אחרי. מדד זה נקרא 'סוכר בצום'. (שזה מדד לכמות הסוכר שמטייל בדם במשך היום ומאפשר לנו לדעת האם המטופל מאוזן או לא).

הרופאה נתנה לי בדיקות דם שבשגרה: המוכחובין, ברזל וכו ואחת מהן היתה גלוקוז. אני לא עושה מעקב קבוע של רמת הסוכר.. זו בדיקה שגרתית שהראתה רמה גבוהה ולכן שאלתי

זה סוכר שעתיים אחרי הארוחה..
וגם לגבי זה יש גישות שונות ומדדים שונים. לי למשל הורו למדוד שעה אחרי הארוחה.

וכן. כל בוקר הייתי צריכה לקום משינה אחרי 8 שעות צום למדוד ערכים לפני ארוחת הבוקר.

אני משתפת מנסיון אישי ואומרת - תיזהרו. לא - תזלזלו. יש המון הבדל.
ואני לא מציגה את עצמי כמבינה, כ״מהתחום״ וכן הלאה אלא מספרת מה קרה לי ומה ההוראה הרפואית הקיימת. בשביל להקל בהוראות רפואיות צריך רופא. לא ״מישהי שפוגשת מלא נשים עם סוכרת הריון״ (גם אני פוגשת מלא כאלו אגב , אז מה?)
סוכר שעתיים אחרי ארוחה הוא לא סוכר בצום נקודה. גם הערכים המוצרים שונים. את גורמת פה להמון בלבול ונותנת המלצות שסותרות את הדיה הרפואית המקובלת וזה פשוט מסוכן. לא פחות.

ואחות גם אם היא פגשה מקרים מסוימים עדיין לא מכירה השלכות ארוכות טווח באמת. אחיות אחראיות באמת גם לא נותנות המלצות בלי לשאול את הרופא על המטופלת הספציפית, ב״ה זכיתי להכיר כמה אחיות מדהימות ואחראיות מאד.

רשמת במפורש: 'להחמיר' ולא לשתות מיץ ענבים בליל הסדר לאחת הנשים פה..

להחמיר מבחינה רפואית כשלא צריך לפעמים בא על חשבון מצווה דאורייתא. וזה חמור לא פחות.

אני לא מזלזלת ברפואה כי הדעה שלי לא קיצונית מספיק אלא פשוט מביעה דעה אחרת מתוך ידע שאגב, אצל רוב הנשים שהגיבו פה אמרו להם אותו דבר - גם רופא וגם רב.

אני לא מגיבה מתוך מבט אישי על שאלות רפואיות כי זה לא אתי.
גם אני חוויתי כל מיני תופעות כאלה ואחרות בהריון - זה לא אומר שאני מסיקה מכך על אחרים וממליצה בהתאם. להפך.
בשביל להמליץ לאחרים יש ספרות מקצועית ידע וניסיון.

אחיות כן יודעות הרבה יותר ממה שאת מדמיינת ופעילות בטיפול הרפואי הרבה יותר ממה שאת חושבת או יודעת.
אחיות גם לא נותנו המלצות אישיות על מקרים ספציפיים אלא בצורה כללית אחרת זה נקרא ייעוץ רפואי וזה אסור מבחינה חוקית.
מטופל סכרתי שמגיע אלי ושואל איך לאזן סוכרים אני אתן לו הדרכה כללית על סכרת, אנסה להתאים את ההנחיות לסגנון החיים שלו, דת ומנהגים, להציע לו פיתרונות בחיי היום היום. להסביר על מדידות סוכר ותזונה מאוזנת לעומת פעילות גופנית וכו.
אבל אם אותו אדם יבוא אלי ויגיד: יש לי ראומטיזם קשה האם מומלץ במצב הזה לבצע פעילות גופנית?
אני אנחה אותו ללכת להתייעץ עם רופא.
מקרה ספציפי עם ייעוץ אינדוודואלי דורש רופא. לא אחות.
גם אם אחות תתייעץ עם רופא משפחה לגבי אותו מקרה ספציפי היא לא אמורה להעביר את המידע הזה למטופל.

לגבי סוכר בצום- זהו מונח מקובל בעולם הרפואה. אם את לא מאמינה למילה שלי את מוזמנת לשאול רופא/אחות.

בואי נחזור אחורה -
דיברנו על אכילת מצה ושתיית 160cc של מיץ ענבים. באישה עם סכרת הריון שמאוזנת ע"י דיאטה, סוכרים מתחת ל120. לא מטופלת באינסולין. פעם אחת לאורך כל ההריון.

לא אמרתי לכולם: תאכלו תעשו הכל חופשי לפתוח שולחן ולהתחיל מסיבת זלילה.
אמרתי בסך הכל שאפשר ויש מקום ולא צריך להיבהל ולצאת מהכילים מתוך חרדה שזה יפגע בעובר ויגרום לו לנזקים לכל החיים.

את אומרת שזה מסכן חיים? בסדר...

אז איך את נותנת לה הוראות המתאימות לבדיקה ביתית?
ברור מהשאלה שלה שהבדיקה נעשתה במעבדה ואיך לה נסיון כלל בסכרת ובדיקות ביתיות. מקווה שאף אחת לא תבין מדברייך שצריך לבוא למעבדה אחרי שעתיים צום ולא אחרי 8 שעות צום...

ובהעמסת סוכר יצא לי סוכר נמוך .
הרופא שלי התקשר אלי לאכול מתוק כל יום בבוקר כדי לעלות את הסוכר.
כן כן לאכול מתוק.
ואני חולת מתוק, שוקולד זה הארוחת בוקר שלי.
לא מחייב כלום

אז העמסה לא מושפעת מכמות המתוק שאוכלים?

לדעתי כל אחת מגיבה לזה אחרת. כל גוף מפרק אחרת את הסוכר

הקטן ממש סובללל

הוא גם לכאבי צמיחת שיניים (ובאופן כללי לכאבי חניכיים ואולי גם שיניים נראה לי)

לק"י

אני בקבוצת ווצאפ של כושרות ומישהו שאל על זה.
אמרו לו, להמנע במידת האפשר. ושזה צריך כשרות לפסח כי זה לשימוש פנימי.

אם התינוק ממש צריך- מציעה לשאול רב.

בזה מדובר, נכון?

באסה שזה לא כשר לפסח. ננסה להסתדר...

איזה משחה לטיול מותרת בפסח?

לק"י

תחפשי רשימה של כושרות מה צריך הכשר לפסח.

למה קרם ידיים צריך כשרות לפסח? חוץ מהבת שלי אני לא מכירה אף אחת שתעלה על דעתה לטעום את זה...

(צחוק בצד, שאלתי ברצינות)

תודה @פשיטא ❤

1. יש דעה שסיכה כשתיה, ואז כל דבר שאת מורחת במטרה שייבלע בעור (בשונה מסבון) צריך הכשר לפסח. לא כולם סוברים ככה

2. קרם ידיים ספציפית יכול בהחלט להיכנס לך לאוכל ולפה. ובגלל שחמץ הוא עדיין חמץ גם אם טעמו לא משהו וגם בכמות קטנה אז יותר יש עניין בכשרות לפסח

ונכון,יש מי שלא חושש לאף אחד מהדברים ואומר שלא צריכים הכשר

טוב לדעת

וגם לך -המברכת תברך.

אאחל לך גם התאוששות טובה מהלידה והרבה נחת מכולם

תודה ❤

אחרי הביוץ
בדיקה טובה תראה גם 3-4 ימים לפני.

אבל חשוב בלי קשר מעקב משקל אצל אחות ליווי הריון

סלמונלה יכולה לגרום למחלה בדרגות חומרה שונות, יש אנשים שלא יקרה להם כלום אבל נשים בהריון רגישות ופגיעות יותר ובנוסף יש חשש שזה יפגע בעובר...
ממש לא הייתי מתקרבת.

מלשאר האנשים ואם להם לא קרה כלום לא אומר שלך לא יקרה
חוץ מזה שסלמונלה לא מזהים מהיום למחר..

באסה

לא אמורים להיגמר לך הכוחות מעבודה קשה, את במשכב לידה!!
תגייסי את כל העזרה שאת יכולה, ותתני לגוף שלך מנוחה!
יש לך אותך ותינוק קטן ועוד 2 גדולות לדאוג להן... תשמרי על עצמך!
תאכלי משהו, תבערו את החמץ, בהכי מינימלי שיש, ופשוט תנוחיייי

אולי תחליטי שאת נחה עכשיו??🙏❤️

הוא לא רגוע בכלל... מסכן מנסה לעשות גדולים ולא מצליח יוצא בטיפין...

וכבר כמה שעות רצופות סביב ההנקה.

ממש ממש בעדינות...

הכל לא עוזר הוא צורח..

כבר שוקלת להפחית במוצרי חלב אולי יעזור

אוף. מסכנון...
מבאס ממש😔

בלי קשר לזה שאת דקה אחרי לידה
אולי באמת תלכי קצת לנוח עכשיו?

ולא עשיתי כלום היום.. אבל הכלום הזה כולל המון דברים מתישים. רק מחכה שהחג יגמר והילדים יחזרו למסגרות ואולי אולי אצליח לחזור למסלול התאוששות כלשהו.
אני רק מדמיינת איך היה ליולדות בסגר ואני מתפחלצת.

חברה שלי ילדה בסגר הראשון חפני שנה ויש לה עוד שש ילדים בבית
היא הרגישה שהיא משתגעת ממש.

זה לוקח זמן ללמוד את זה, וזה בסדר גמור... רק שזה כואב מאוד. איך את מטפלת בפצעים? זה שהיא יונקת הרבה בעקרון זה דיי מאפיין של הגיל הזה, אבל אם החיבור לא טוב אז גם היניקה שלה על השד לא יעילה והחלב לא יוצא כמו שצריך...

כשלוש שעות סופרים את זה מתחילת הארוחה
אם החיבור לא מספיק טוב זה בהחלט יכול לגרום לפצעים

ראיתי..לא מצליחה אח''כ לחבר טוב!! וואיייי

איזה סיוט זה זה...
היא בדקה לשון קשורה? סתם מציעה
כי אצלי היה ככה, היה נראה שינק טוב רק עם היועצת ולבד לא הצלחתי לחבר טוב, ובאמת זה היה לשון קשורה אחורית. לא יצא לו מספיק חלב היה יונק שעות.... עד שעשינו התרת לשון.
בכל אופן בהצלחה!!! 💙

אני בזמנו עשיתי הפסקה של הנקות ורק שאבתי עד שהחלים, ואז חזרתי חהנקה והיא תפסה הרבה יותר טוב והיה הרבה יותר טוב לשתינו.
בהצלחה!

אם ההנקה הישירה לא עובדת... רק ממש ממש חשוב להאכיל בצורה תומכת הנקה כדי שבעתיד בעז"ה תוכלו לחזור להנקה.
מבאס ממש.
כל הכבוד לך על המאמצים!!

בדקת לשון קשורה?

לדעתי תחזרי ליועצת ההנקה, תתייעצי איתה, בטוחה שתדע לעזור יותר מכל אחת אחרת

לק"י

ממש מתחשבים שם.

זה מחר???

מוויקיפדיה; החל משנת 2013 מופעל שעון הקיץ בישראל בין יום שישי שלפני יום ראשון האחרון בחודש מרץ בשעה 02:00, לבין יום ראשון האחרון של חודש אוקטובר בשעה 02:00.

ודווקא מתאים לי שיש עוד שעה של התארגנות בערב פסח.

והשעה הנוספת להתארגן היא פייק, כי אמנם השעה 11 וחצי, אבל מבחינת הקצב של הבית כאילו עשר וחצי

כל עוד אין לימודים אפשר לתכנן את הזמן לפי הנוחות. גם התפילות זה לפי שקיעה זריחה ולא לפי שעה קבועה שמשנה את סדר היום...
אפשר להמשיך לחיות בתודעת שעון חורף ובהדרגה במשך השבוע הקרוב לעבור תודעתית לשעון קיץ עד סוף החג.

גבר שהולך למניין של 6:00, 6:30, או כל שעה אחרת קבועה בבוקר, ממשיך ללכת באותה השעה להתפלל שחרית.

מנחה וערבית זזו שעה קדימה - וזה מה שמאריך את הזמן של ההתארגנויות היום.

את המניינים של שבת-חג אני מתכוונת.
נשמע מוזר אם לא הולכים לעבודה למה לקום באותה השעה, מה הקטע...
כולנו קמנו שעה מאוחר יותר היום וזה ממש סבבה לנו, לא צריכים שישי ארוך כמו שרוך לא עושה טוב לאף אחד. (שבתות רגילות מכניסים שבת מוקדם בכל מקרה, רק היום זה ממש משמעותי למי יש כוח לשישי ארוך)
חוה"מ לא יודעת מה הזמנים אבל בכל מקרה מבחינת הילדים בהדרגה נחזור לשעת הקימה הרגילה

היא אמרה שזה נתן לה עוד שעה לפני שבת..
זה לא באמת.
אני קמתי שעה מוקדם מהרגיל כדי להתארגן לחג אבל באמת לפי שעון חורף היה כבר השעה הרגילה... אז זה לא שבאמת הרווחתי שעה.

אם את רגילה לקום כל בוקר נניח ב 7:00, וגם בשעון קיץ קמת ב 7:00 - בפועל קמת ב 6:00 לפי השעון האמיתי. לכן הרווחת שעה.

תודה!

חג שמח לכולן, לכן ולבני משפחותיכן ולכל עמ"י..

כמה עומס של דברים מבאסים, זה כל כך טבעי כל מה שאת מרגישה, חיבוק גדול!
לגבי ההתקן הוא לא הורמונלי ולכן אין לו תופעות לוואי הורמונליות אבל הכתמים זו באמת באסה משמעותית מאד! האם קיבלת הקלות הלכתיות נדרשות? כמו בדיקה רק ראשון ושביעי, ללכת בשבעה נקיים עם פד שלא מקבל טומאה, אפיחו פעם כשחששתי ממש שהבדיקה ביום השביעי תצא לא טובה הרב התיר לי לשטוף, לחכות 10 דקות ואז לעשות בדיקה..
לגבי מגרנות, אולי שווה לשקול להפסיק הנקות בליחה ושבעלך יאכיל אותו עם בקבןק?
חיבןק יקרה!

זה כתמים ממש מדממים..
ממש אתמול היה דימומים כאלה... איזה באסה זה...
לא מאמינה שפוסק יתיר לי..גם אנחנו הולכים לפי פוסקים של בעלי. לא מתירים בקלות..בטח שלא כתמי דם..
בעלי לא יכול לקום בלילה. הוא קם בבוקר מוקדם לעבודה גם ככה חוזר גמור. אני מעירה אותו רק אם אני בסך קריסה. כמו הלילה האחרון...
את צודקת שווה לתת בקבוק וזהו...
בקשר להתקן.. לא שמעתי על אף אחת עם לא הורמונלי שככה עשה לה בעיות..
יש מישהי כזאת? מה הסיבה שיכולה להיות?
כל כך מבאס... אבל אם אין ברירה אני אוציא אותו וזהו...

גם הרב של בעלי מחמיר, והופתעתי מתשובות שקיבלתי ממנו...

ממש לא פשוט! שמעתי על כצה וכמה נשים שהתקן לא הורמונלי עשה להן בעיות, חרוב זה בעיקר בהתחלה, גם כל אחת מגיבה אחרת להתקן נחושת השונים. אז תני לזה עוד צ'אנס ואפשר לנסות מקסימום סוג אחר של התקן נחושת.
וגם לפי דעתי ממש קשה להצליח להטהר עם התקן כשיש רב שלא מחפש איך להקל. בטהרת המשפחה מאד חשוב שיהיה רב שיש לו כתפיים מספיק רחבות כדי להקל, זה דיני נפשות ממש. הסיבה היחידה שאני מצליחה לשרוד עם ההתקן הזה זה בזכות הרב שלנו. אחרת חצי מהפעמים שטבלתי לא הייתי יכולה לטבול. הורמונים לא בא בחשבון מבחינתי ודיאפרגמה זה מלא התעסקות ולא מספיק מונע, אז חשוב גם לשקול את כל האופציות מבחינת יתרונות וחסרונות ולהתייעת עם הרב שגם את מרגישה שהוא קשוב אלייך.

שמתי התקן לא הורמונלי חודשיים אחרי הלידה, ואח"כ במשך עוד 8 חודשים לא קיבלתי מחזור. אבל כשהוא הגיע לפני חודש היה לי דימום קטן ביום השביעי שאסר, ורק אחרי 3 ימים הצלחתי לעשות הפסק שוב😔. אבל קיבלתי היתר מרב להיות עם צבעוני ולבדוק רק בראשון, רביעי ושביעי. מקווה בשבילך שזה היה רק תופעת לוואי קלה של ההתחלה, ולא יחזור שוב. יש לי רשימה של דברים שכדאי לאכול כדי להמנע מדימומים וכתמים, אולי אני אשתף אותה פה לטובת כולן.
ולגבי שאר המצב קבלי חיבוק גדול🤗

טוב שכתבת
לפעמים לכתוב ולהוציא ולפרוק זה כבר טוב..
חיבוק בנפרד על כל דבר שכתבת
(הפסקתי לנשום שכתבת שהיה דימום אתמול ערב לפני הטבילה💀 ולהכין פסח לבד 👹 ואיש שעסוק וגמור 👽 יואוווווו)

גיבורה... בהצלחה 💓💓💓

של הזדהות.
אין לי כח לכתוב מה עובר עלי עכשיו
וגם אין לי זמן.
אבל כן מרגישה כמעט אותו דבר.
ומבינה כ"כ.
בעל עסוק.
הקפצת חירום על הבוקר (חזר רק עכשיו)
והכל עליי...
ואמאלה , לא מצליחה לדמיין איך עוד היית כמעט צריכה לטבול ביום העמוס הזה.

מה שכן, יכולה לאמר לך שעכשיו התפללתי קצת
וזה טיפה מיקל...
להרפות...
העניינים לא בידיים שלנו.
ורק ה' יתברך יודע מה טוב ונכון לנו ..
חיבוק💗
חג שמח!

וגם ממש יכול להיות שהוא פוצע לך את צוואר הרחם.
אולי תחזרי לרופא/ה שיבדקו שהוא ממוקם טוב, תדגישי את עניין הדימומים. ואם זה מסובך אז בודקת טהרה, נשמע לי מתאים למקרה כזה. אם ממילא את אסורה אין מה להפסיד

דבר שני, הייתי נותנת עוד קצת זמן.יכול להיות שלוקח לגוף זמן להתרגל להתקן אבל אם לא יעבור אז כן, למרבה הבאסה כנראה הוא לא מתאים לך (איזה סוג? )

בהצלחה!!
קשה ממש...

אולי באמת ביוץ מאוחר
אולי לחץ..

כשהמחזור ארוך יכול להיות שיש ביוץ מאוחר ויכול להיות גל שאין ביוץ. בבדיקה אצל הרופא כנראה שיציע בדיקת פרופיל הורמונלי. אני במצב דומה עשיתי בדיקות דם ומעקב זקיקים כדי להבין מתי הביוץ והיו מקרים שראיתי שאמנם הביוץ התרחש אבל התנאים ההורמונליים לא היו טובים להריון. כשהסתדר המחזור זה סידר גם את הביוץ וב״ה גם נכנסתי להריון

אם זה באמצעות כדורים, או לא יודעת..

באמת באמת.
יש אחד כזה
הוא מגיע לכולם
תזכירי לעצמך שזה הוא, לא את. אל תתני לו לנצח. תחשבי כמה כיף יכול להיות לכם כמה שמחה בחג, ושמחת בחגך- אנחנו מצווים על זה! ואחרי החג פתאום זה יעבור ולא תביני לאיפה זה נעלם ותדעי שזה היה שטן של ערב חג והוא ניצח, יתתבאסי כולך על החג השלם הזה שיכל לעבור באושר ושמחה כמשפחה וזכרונות לילדים שלך ונהרס סתם...
אבל לא. זה לא יקרה כי את תגרשי את השטן הזה.
כי יש חג מחר ואת תשמחי, איתו, איתך, עם המשפחה.
❤️

לכל אחת שחושבת - רק אצלי זה ככה, תדעו שלא. זה אצל כולן ממש. ערבי חג זה זמן שביר בזוגיות, תחזיקו חזק. 💕

ת'אמת זה כבר מלפני שבוע ככה (בול מוצש...) אבל את יודעת מה, אולי.. תודה מיואשת!

אני רואה את הזוגיות כמו ים...
יש גלים, אבל כשצוללים לעומק ומתעלמים מהעולם הגלים פשוט נעלמים, וככל שמתעמקים מגלים גם אוצרות וגם שהיא אינסופית...
גם בתוך הים צריך לשחות, אבל אל תנסי לשרוד ו''להשאיר את הראש מעל המים'' כי אז יגיעו הגלים. תתני לעצמך לטבוע בזוגיות, להשתקע בה...


ומוסיפה עוד משפט יפה ששמעתי פעם ממישהי-
''זוגיות זו עבודה, קודם כל על עצמי''.

אז עכשיו קשה.
אין ספק.
אבל תתנתקי לרגע מהמחשבות והעצבים ותחשבי-
מה אני רוצה?
מה יהיה לי טוב?
גם לזוגיות הכי טובה בעולם יהיו קשיים וניסיונות...
נורמאלי. טבעי.

אבל מבטיחה שבקרוב תצללו יד ביד לעומק הים ותגלו עולם מופלא.
הכל בידיים שלך❤️

מה שעוזר לי בזמנים כאלו, שכל כך קשה לשנות כיוון, זה להתפלל, במילים שלי - גם על הקושי (פשוט לדבר ולפרוק את כל מה שקשה), וגם להודות על הקושי (על מה שמסביב - שיש בכלל בעל, שזה כואב לנו שרבנו, שאלו הקשיים שלנו ולא דברים של בריאות וכו', וגם על הקושי עצמו - מתוך אמונה שגם אותו הקב"ה הביא, וגם אם לא רואים למה זה טוב, כנראה שזה בכל זאת לטובה). ואז לבקש ממנו עצה ותבונה לדעת איך לפעול נכון, וגם שיהיה את הכוח להתגבר ולעשות את הדבר הנכון. לי עוזר לפעמים גם לבקש שהזכות של ההתגברות הכל כך קשה הזו תהיה בשביל משהו שממש חשוב לי (זיווג, זרע של קיימא, בריאות וכו' למישהו קרוב, או פשוט לגאולה השלמה של עמ"י).
פעם כתבתי לי תפילה כזו לזמנים של קושי. כי ברגע האמת זה כל כך קשה להתחיל בכלל לשנות את המחשבות. לפעמים אפילו לפתוח את התפילה הכתובה ולהגיד היה לי קשה, אבל ברגע שאמרתי (והרחבתי עוד בע"פ, התפילה הכתובה נתנה את הבסיס) זה ממש עזר לי.
בהצלחה רבה...

כ"כ קשה המצבים האלו, ודווקא בערב חג.

כתבת ממש נוגע
רק לגבי מה שכתבת שאתם בשלב של אחרי הסליחה. יש מצב שאת צריכה עוד פיוס? אולי זה לא היה מספיק..

אווף אין לי כוח למריבות האלהההה
ברור שאני צריכה עוד פיוס.. לנצח
אבל אני מרגישה שזו לא הנקודה
פשוט אני וליבי העקשן
צריכים לעשות עבודת מידות 👽
תודה יקרה על ההתייחסות... 💓

ממש ירדו לי פה דמעות מהתגובות.
ואיך שהזדהיתי איתך...
קרה לי סיפור ממש דומה הערב.
וגם אצלי זה קצת היה פיצוץ של התקופה האחרונה.
( הרבה עייפות של שנינו)
ומרגישה בדיוק כמוך😥

אז שנזכה כולנו שבאמת זה יחלוף...💗
ותרשי לי גם לחטוף קצת עידוד מהתגובות

ה יעזור לנוווו
💓

מרגישה קצת אבודה...
הלוואי שבעוד כמה שעות ציכנס שבת ואצליח להירגע.

בערב סוכות הייתי במצב שאת מתארת עכשיו. ממש כמו שאמרת - מקומות שלעולם לא הגענו אליהם...
כשנמצאים בכזה זמן לא רואים אור ונראה שלעולם לא יהיה אור...
תנסי לחשוב מה ישמח אותך שיהיה בחג ובחול המועד, במטרות קטנות, חיוביות שתלויות בך.
אם תצליחי, האפשרויות לאט לאט תתנקה..
וגם - תורידי רף בהכנות ותלכי לנוח היום שעה בצהריים!!!
אין לי זמן להאריך, אבל שולחת חיבוק ענק ענק ענק!!