פורום הריון ולידה (עמוד 219)

התחושות שלך מובנות.

אם את מרגישה שזה עוטף אותך תנסי להבין מה זה מפעיל בך - בושה? כישלון? להיות ממשפחה שמישהו "לא הצליח" להחזיק את הנישואין?

תזכרי שאף אחד לא מתגרש סתם, והוא בטח בכאב לב ענק. הוא כנראה עשה מעל ומעבר כדי להחזיק את הבית, ותנסי (זה קשה) להיות גאה בו שידע לחתוך ולא להישאר לסבול כל החיים. 

בעיקר בעיקר כואב לי ממש עליו.

הגירושין בעצם מעידים על כל הסבל שהוא עבר. 

וגם ברור לי שהוא הולך לעבור לא מעט סבל סביב הגירושין עצמם (היא לא אחת שתעשה לו חיים קלים).

וגם כואב לי על אחיינים שלי. שוב- כי הגירושין משקפים מצב בלתי נסבל שקורה בבית כבר תקופה ארוכה.

דווקא באמת יש לי אפס שיפוטיות כלפיו. אם כבר, שפטתי אותו כשהוא בחר להתחתן איתה... 

אז אני לגמרי מבינה שזה הדבר הנכון לעשות. 

ואקח לתשומת ליבי לשקף לו שאני גאה בו על הצעד שהוא עושה. הוא כרגע בעצמו במקום מאוד מאוד נמוך ומפורק.

מניחה שאת עושה את זה כבר לפי מה שאת כותבת

את נקראת מדהימה

אבל רק לתמוך,לתמוך ולתמוך

זה הדבר שהכי זקוקים לו בימים כאלה

כשבעלי היה ל9ני גירושיו, חברים שלו בישיבה ציפו בקוצר רוח שיתגרש. אמרו לו יום אחרי יום, נו מתי זה קורה? הם ידעו כמה המצב בלתי נסבל בבית, ואיחלו שהוא יצא מהצרה הזאת.

ולמרות זאת הוא ממש דחה את הגירושין כל הזמן. היו לו אז כמה וכמה ילדים, כשהגדולה רק בת 10.

לאן יילך בדיוק?

הוא היה אברך בלי תואר ובלי עבודה קבועה

היום הוא נשוי לי בשנית, ואנחנו לפני שבוע חגגנו 8 שנות נישואים ושלושה ילדים משותפים.

יש תקומה מכל משבר. ולצערנו, הנשים, לגברים גרושים קל יותר להשתקם אחרי גירושין. רק לבוא מתוך אמון ומתוך טיפול עצמי במה שנפגע

אני יודעת שהוא נמצא בטיפול, והם גם היו יחד בטיפול זוגי כמעט שנה, שלפי מה שאחי מספר שיפר טיפה את המצב, אבל הוא עדיין בלתי נסבל.

אשתו היא אישה כזאת שתמיד תחפש את מי להאשים וממי להעלב (גם כלפינו הגיסים, וגם מול המשפחה שלה- היא לא מצליחה לשמור על קשרים בכלל). ומגיעה לטיפול כדי לסמן וי וכדי לתקן את אחי (שאמנם גם צריך שיפור, אבל לא יכול לעשות הכל לבד).

כאילו תמיד היתה לי איזו פנטזיה שאולי כשהם רק שניהם בבית קורה ביניהם משהו אחר, ואולי הוא רואה בה משהו שאני לא מצליחה לראות, ובעצם הגירושין האלה משקפים לי שגם בתוך הבית היא אותו טיפוס ממורמר ומתלונן שהיא בחוץ...

אז עצוב לי הניפוץ של הפנטזיה.

זה שהוא בוחר להתגרש זה דווקא מעיד שהוא לא וויתר על עצמו.

שהוא לא רוצה להיות איזה צל חיוור של עצמו.

מה שמאוד חשוב זה להציע עזרה. עם הילדים, אפילו עם המזונות (נגיד שההורים יעזרו). או בשכר טרחת עו"ד. או בשכ"ד שעכשיו ישכור לעצמו

כי גבר גרוש נמצא בסחרור של תשלומים וצורך לתפעל את הבית

אולי נשאל את הרב שלנו אם אפשר להעביר אליו את המעשרות שלנו.

שלנו היה הרבה קווצ' מזה.

אני אישית הרגשתי שמתבוננים בנו מבחוץ ומגבוה כדי לראות איך נסתדר., מורה מתחיל וסייעת, כן?

אם מישהו מהמשפחה היה מציע את העזרה בלי שנבקש, זה היה כאילו מישהו שולח אלומת אור לתוך הקושי. עזרה עם הכסף או בהזמנה לשבת, או משהו.

יש מצב שגם לא היינו לוקחים.

אבל הצעת העזרה היא המון המון המון.

העניין הוא לא לחכות שהוא יגיע למצב של בקשת עזרה. להציע את העזרה כל הזמן על בסיס קבוע. לתת לו תחושה שהוא עטוף, שאתם שם בשבילו, שאתם פותחים את הלב...

כל כך הרבה מספרים שנחסכים מריבות ובלגנים כשלוקחים גורם אחד לעריכת הסכם לשניהם... מגשרת שהיא גל עו"ד, עמותה, לא חסרים גורמים...

אפילו פה באתר קפצה לי כל הזמן פרסומת לגורם שמציע שירות כזה של להתגרש בהסכמה או משהו כזה...

נשמע שהאישה פה לוחמנית ושיש לה אינטרס להתחיל במלחמות.

גירושין יפים זה כששני הצדדים מביניפ את התועלת בלסיים את זה יפה, ומסוגלים לוותר בשביל זה.

באמת שהכי עדיף זה הסכם ע"י מגשר\עו"ד

מקסימום מגלים שלא, ולוקחים עו"ד פרטי. אבל אם מראש מתחילים ככה אז השילוב עם האופי הזה שלה מייצר עוד יותר בעיות... ככה להבנתי...

בכל מקרה הפירוט שלה פה לא כלל התייחסות לאיך האמא כלפי הילדים אז סיכוי טוב שגם היא תעדיף את טובתם ולהפחית מלחמות

כי הכוח הוא בעיקר אצלה.

הגבר תמיד משלם והיא לא.

הילדים גם הולכים אליה.

אמא שרואה את טובת הילדים ולא רוצה מלחמה- הרוויחה

אבל אם היא אישה בעייתית שרוצה לרמוס אותו- היא לא תסכים למגשר... אא"כ יקרה פה משהו מיוחד

זה בדיוק הענין חוששת מהמעבר הזה בדיוק בשלב הכי כואב...

פעמים קודמות הייתי עם גז צחוק בערך מפתיחה 8

לא מצליחה לחשוב איך עושים את זה בלי טשטוש ועוד לעבור למיטה

המים מאוד מקלים על הכאבים.

מה לבשתי, לא ממש זוכרת, אני חושבת שפעם אחת הייתי עם חלוק ואז כשיצאתי עזרו לי להחליף לחלוק יבש, ופעם אחת הייתי לבד בלי כלום, וכשיצאתי שמתי על עצמי את החלוק.

אני מניחה שאם צריך לצאת בשלב הלחיצות, צריך עזרה חיצונית פיזית כדי לקום או להתלבש.

אפשר ללבוש כמו מה שנשים לובשות בלידת מים... מה שרוצים... חלוק שנרטב או רק חלק עליון.

עד כמה שזכור לי, אני יצאתי מהמים כי ביקשו לעשות שוב מוניטור, ואז כבר לא היה לי כוח שוב להיכנס למים. כי זה שלב שכבר לא מצליחים לזוז אם לא חייבים...

4 פעמים.

3 פעמים כי ילדתי בבי''ח כמו שאת מתארת (מאיר).

הייתי במים בזמן הצירים, והמים הקלו מאוד. רק כשממש הרגשתי את הצירי לחץ יצאתי מהמים- ובלחיצה אחת, גג שתיים- הראש כבר היה בחוץ.

טכנית- המיילדת נותנת לך יש המלווה אותך מהאמבטיה למיטה. אני זוכרת ציר אחד ממש כואב באמצע הדרך, בליווי הוראה 'תתאפקי' שהתינוק לא יברח לפני המיטה...

אבל אחר כך עליתי למיטה, לחיצה אחת-שתיים- והתינוק אצלי. אז זה ממש שווה את זה.

מבחינת לבוש- אם אני זוכרת נכון, נשארתי עם חלק עליון רטוב (חולצת גלופה) עד שהתינוק היה בחוץ (2-3 דקות), ואח''כ עזרו לי להחליף לחלוק יבש.

ובלידה האחרונה דווקא רציתי לידת מים, ונסעתי לניאדו, אבל לא הצלחתי ללדת בתוך המים.

משהו בטשטוש שהמים עושים, עם השילוב של חוסר היציבות- כי את כל הזמן זזה במים, לא אפשר לי ללחוץ כמו שצריך.

ובשלב מסוים, אחרי הרבה לחיצות לא אפקטיביות בכלל, המיילדת הציעה שאצא מהמים- והתינוק שוב נולד ברגע.

המיילדת אמרה לי שזו תופעה שקורית לא מעט. אז התנחמתי בזה גם לגבי הלידות הקודמות...

קצרה עם גלופה וחורים קטנים כי יותר מתאימה למים

זה הכי חשוב שיהיה לו מה לאכול. אם את לא מתכננת לשאוב אז תתני בקבוק עם תמ"ל 

בתקווה גדולה שיסכים. אני מהלידה נתתי בקבוק שאוב מדי יום כדי למנוע סרבנות ולצערי הרב

בשבועיים האחרונים היא מסרבת לחלוטין לקחת בקבוק (גם אמורה להתחיל מטפלת בספטמבר)

כמה שעות הוא יהיה בלעדייך?

להתחיל לבסס כמה שיותר מוצקים ואז גם נותנים קצת מים בבקבוק אחרי מוצקים. ותראי איך הוא מסתדר עם מים

שינה - מישהו אחר מצליח להרדים אותו בלעדייך? למשל בעלך

אפשר בגיל הזה לאכול ממש מנה של מוצקים?

כי כרגע עוד לא התחלתי טעימות אפילו..

הוא לא יודע להרדם בכלל

בעלי ממש מנסה, הוא עושה הפגנות

תמיד יוצא שהוא נרדם בסוף בהנקה

ולקחו רק בקבוק שאוב אחד. זה תלוי בילד יש שזורמים יותר ויש שפחות.

בכל מקרה תתחילי לנסות לתת בקבוק אם את רואה שהוא זורם אז אין לחץ על ביסוס מוצקים למרות שארוחה אחת לדעתי כבר כן כדאי לבסס ב7 חודשים אבל זה לא לחוץ. אם לא זורם על בקבוק הייתי ממש משקיעה בביסוס מוצקים.

להפריד שינה מהנקה...

אצלי זה ככה מגיל 0...לפי הלוחשת לתינוקות. מוזמנת לקרוא

זה שונה שיש עוד ילדים שהולכים לישון. בהתחלה הם יותר על הידיים אין מה לעשות. הייתי גם מנסה לברר עם המטפלת מה הם עושים אם הילד לא נרדם. 

אצל המטפלת הייתי מביאה עגלה להרדמה לא בטוחה שאפשר במעון (במעון תמת נראה לי בטוח אי אפשר). 

הייתה לי ילדה אחת שלא נרדמה בכלל איזה חודש והייתה חוזרת הביתה עייפה ממש אבל גם זה הסתדר בסוף.

לק"י

כשישבו לידם/ נדנדו וכדומה.

מתרגלים מאוד מהר למעון.
צריך רק מטפלת טובה וסבלנית והכל יהיה בסדר מבחינת אוכל ומבחינת שינה, הם מתרגלים בסוף, לצערנו כי אין להם ברירה וזה כרוך בהרבה בכי. אבל בסוף זה מסתדר.

אני אתחיל מלשלב בקבוק לראות שהולך טוב עם זה. עדיין לא התחלתי טעימות אפילו, כל כך טוב לי עם ההנקה. ולגבי השינה, חתיכת בעיה. מקווה שיתרגל בקלות. תודה לכן על המילים המרגיעות!

עוד משהו שפתאום חשבתי עליו -

מה יהיה איתי בעצם? לא יהיה לי גודש כל הזמן שהוא במעון? זה כאילו להפסיק ביום אחד את ההנקה לכמה שעות טובות ביום…

לא רוצה ולא יכולה לשאוב. אין תנאים לזה וזה חתיכת תיק.

אם יש עוד טיפים אשמח ממש

לק"י

שימי רפידות הנקה, לפחות בהתחלה.

ואם צריך תסחטי קצת בשירותים, עד להקלה.

הגוף אמור להתרגל.

(יש כאלה שזה גורם לירידה בכמות החלב. אצלי לא היתה בעיה כזאת).

נזכרתי פתאום שבילד הקודם הגעתי פעם למצב של דלקת בגלל זה

וזה היה סיוט

לק"י

עד שהגוף יתרגל.

או לכיור. אבל אם יש כמות, אפשר לנצל את זה כדי לתת לתינוק.

היה מאוד קשה בגלל הגודש והייתי צריכה לסחוט הרבה זמן כדי שזה יקל במשהו.

מאז לוקחת איתי משאבה ידנית, לי אישית זה הרבה יותר קל ונח

תודה רבה!

בלחץ מזה כי בעבודה שלי אין זמן לנשום ובעיקר אין מקום סביר לשאיבות.

אחת. כישגיע למעון בגיל 7 חודשים יאכל עוד ארוחת מוצקים

לגבי השינה- קשה מבינה אותך, תנסי לקחת שינה אחת ביום שבה יירדם בדרך אחרת שלא ההנקה 

בין גיל 5 חודשים לגיל 7 חודשים יש הבדל משמעותי.

יש לך עוד זמן, ודברים יכולים להשתנות.

לגבי אוכל-

זה בדיוק הזמן להתחיל טעימות, ולאט לאט להעלות כמויות. כשהוא יכנס למעון יכול להיות שהוא כבר יאכל ארוחה או שתיים של מוצקים. יכול להיות שזה גם ייקח יותר זמן, והוא יתבסס יותר על בקבוקים בהתחלה.

כדאי להרגיל אותו לשתות מבקבוק, ולהרגיל אותו לתמ"ל. לע צריך ממש עכשיו, ולא צריך כל יום. אבל עדיף שיגיע מוכן, ככה יהיה לו יותר קל להסתגל למעון.

לגבי השינה-

יש הרבה ילדים שבמסגרת נרדמים בצורה שונה מהבית.

אולי הוא ילמד להירדם עם בקבוק.

אם המטופלות מנוסות, הן ידעו למצוא את הדרך להרדים אותו.

הבן שלי ישן במעון יותר טוב מבבית.

תודה על העצות החכמות

ואיך זה שפתאום משהו נרגע לי?

הטלתי ווטו על הבלנדסטון כי הן מסריחות נורא בחום הזה

קניתי לו נעלי ספורט פשוט. 

אם הוא לא מוכן נעלי ספורט, שיהיה לו בהצלחה.

אצלנו אחרי שנתיים הבחור החליט לחזור לנעלי ספורט.

לבן 3 שלי קניתי נעלי נייטיב וממש נוח לנו.

נוח לו, הן נוחות (נראה שנוח, הוא בכל מקרה לא מתלונן. נעלי שבת למשל של פאפאיה לא מסכים ללבוש ואת הנייטיב כן) לא נופלות מהרגל

מכבסת במכונה כמעט כל יום ונראות ממש חדשות

לא נהרסות בנסיעה בבימבה

הן עם חורים

אפשר עם ובלי גרביים

בקיצור אני אוהבת. 

גם אצלי אוהבים

עכשיו עברו לסנדלים אבל לקח להם זמן והם משתמשים גם וגם

שק שינה כזה שהגוף מכוסה והידיים משוחררות

וזה לא זז, משהו טוב שהזמנתי בשיין פעם

וביום בלי שמיכה, אז להלביש בהתאם…

ולא לשים בסביבה שלה בדים…

זה מה שאני עושה

הילדה הגדולה שלי הייתה במעון (כמה ימים ואז פרשתי לחינוך ביתי מאז על כל מי שנולד חח)

אז יום אחד באתי לקחת אותה ואמרו לי שהיא ישנה בלול…

באתי והיא הייתה עם חיתול על הראש אבל ממש על כל הראש…

והם לא שמו לב… אם בכלל בודקים תינוקות ישנים בכללי במעונות, לא יודעת.

כן זה היה מלחיץ.

אז אולי לעדכן את הצוות? שהלול יהיה ריק לא לשים לה חיתול או שמיכה 

פשוט משתדלת לשמור תמיד על סביבה בטוחה כשהילדים קטנים. אבל בטוח שזה עובר עם הגיל! אל תדאגי ❤️ גיל שנה אולי? משו כזה… וגם גג.

מציעה לך לשמור על הסביבה שלה בטוחה ולעדכן את הצוות 

יש כלל במעונות ובמשפחתונים שאסור בכלל להשכיב עם שמיכה, כנראה בגלל סיפורים כאלה

גם בתינוקיה.
בחורף- קר
בקיץ0 המטפלות מדליקות מזגן כי חם ממש, והילדים יקפאו בלי שמיכה.

צריך צוות שיסתכל מידי פעם על הילדים בזמן שנתם.

אולי לקנות שק שינה ולבקש מהגן להשתמש בזה?

כיסוי זה לא רק שיהיה חם, לדעתי יותר כיף לישון עם משהו שעוטף אותך גם אם זה קיץ.

הכי בטיחותי זה שמיכה ומטפלות צריכות כל פעם להסתכל על התינוקוץת- אין מנוס מזה.

אפשר לא לשים שמיכה בקיץ.

ואם בכל זאת צריך, יש שמיכת שק שינה, שמלבישים על התינוק ואי אפשר להזיז.

אם יש לה צורך במשהו על הפנים, אפשר לתת לה חיתול בד דק ומאוורר.

בגיל תינוק קניתי לה שק שינה וכל הזמן קמתי לבדןק אותה

היום היא בת שנה וחצי וכבר לא שמה על הפנים אבל היא חייבת להחזיק שמיכה ביד תמיד גם בשינה

אז לרוב זה עובר

האמת הייתי נותנת לה חיתול בד מאוורר מאוד ואז הייתה ישנה איתו בכייף.

אבל אצלי היא לא היתה משתנקת. ראו שהיא נושמת מצויין עם החיתול על הפרצוף שלה.

מתישהו עבר לה...

היום בת שנה כמה חוד' בקושי מסכימה שמיכה על עצמה כשהיא ישנה

לדעתי עבר בערך בגילאי חצי שנה פלוס

אני לא חושבת שאפשר להשוות בין אמא לחמות וזה טבעי ומובן.

זה לא להשאיר אותם מאחור, את שיתפת את אמא שלך לא בעובדה שעוד כמה חודשים יהיה לה נכד בע"ה, אלא בעובדה שעכשיו קורה לך משהו בגוף. כמו שהיית משתפת אותה בעניין רפואי אחר שהיה מתעורר והיית רוצה להתייעץ איתה לגביו ולא משתפת את חמותך.

אני באופן אישי בהריון הראשון שיתפתי את אמא שלי שמאחר לי המחזור ואני חושדת בהריון ולא יודעת מה עושים מפה..

תספרו הלאה בשלב שאת מרגישה בשלה לכך. הריון זה חתיכת אירוע משנה חיים וזה בסדר גמור עדיין להתבשל עם הידיעה הזאת לפני שמשתפים אחרים.

לגבי שיתוף חברות, תלוי מה מטרת השיתוף. אם זה בשביל עזרה עכשיו, הייתי משתפת חברה טובה או שתיים.

אם זה בשביל ההתרגשות ממה שעתיד לבוא בע"ה, הייתי מחכה וקודם מספרת להורים שלו ואז לאנשים אחרים.

לא הייתי מחכה לספר להורים שלו הכי מאוחר שאפשר, אלא דווקא הכי מוקדם שאת מרגישה עם זה בנוח.

אנחנו סיפרנו סביב שבוע 12-13, אפשר גם קצת אחרי, נניח אחרי סקירה ראשונה, לא חושבת שכדאי לנסות למשוך מעבר בסיטואציה הזו.

שיהיה בשעה טובה!

זהו שהייתי מספרת להם כבר מזמן אם לא הייתי חוששת שזה יעבור הלאה לכל המשפחה המורחבת

ומבחינתי לא משתפים כרגע אנשים.

אוף לא נעים לי

ומעליב זה סובייקטיבי.. יש כאלה שיעלבו מזה שלא סיפרת להם ברגע שגילית (או קצת אחרי) ויש כאלה שיבינו שאת מספרת כשמתאים לך.

אני מצטרפת לתגובה של @אמאשונישהכי מוקדם שאת מרגישה בנוח, תספרי

קשורות לוסת, או להנקה (שאיבה) בסוף זה הורמונלי..

אפ את ביום ה-26 לוסת את יכולה לעשות בדיקה לגילוי מוקדם אבל לא בטוח שהתוצאה תהיה חד משמעית.. (ז"א יכול להיות שלילי ועדיין יהיה הריון)

חיבוק וכוחות

בהריון הקודם עשיתי 6 בדיקות שהראו כל הזמן שלילי עד שיצאה תוצאה חיובית ככל הנראה ביוץ מאוחר…

האמת שבכלל לא חשבתי שאבל וסת כל-כך מהר לאחר הלידה והיא הגיעה כך שכחום לא ברור

אצלי הנקה במחזור (או קצת לפני) מלווה בתחושת חולי, בחילות, התכווצויות. ממש לא כיף

אבל יכול להיות באמת גם הריון...

מה הבעיה פשוט לעשות בדיקה? הספק הזה משגע. כדאי לעשות בדיקה וזהו

אף פעם לא היו לי כאבי מחזור שבוע וחצי בלי שהוא מופיע רק שיש הריון..

אבל זה מרגיש לי מהר מידי לאחר הוסת האחרונה שהתחילו כאבים לכן כבר לא יודעת למה לקשר את זה…

היום ה26 זה בעצם יומיים לפני האיחור?

במידה והביוץ שלך באמת היה בזמן אז יש בדיקות שלדעתי כבר יראו פס חלשלש

אני ראיתי פסים עם בדיקה כנה לפני האיחור 

היום עשיתי בבוקר בדיקה של סנסוטסט אולטרה שמזהה 4 ימים לפני האיחור, יצאה שלילית..

לא יודעת מתי היה ביוץ ולפי מחזור קודם אני ביום ה28. בהריון הקודם עשיתי 6 בדיקות בערך עד שהראה חיובי (כנראה היה ביוץ ממש מאוחר)

האם הבדיקה הזו אמינה בהנחה שאני באמת 4 ימים לפני האיחור?

תשובה כנה לא מצאתי בסופרפארם

ממש (כולל הפוליפ ברחם) והיה הריון

תסמינים ממש ברורים גם לפני האיחור

מה שכן- לקח לבדיקות הביתיות המון זמן לזהות - משהו כמו 10 ימים אחרי האיחור. בזמן הזה די השתגעתי כי קיוויתי שזה אולי שיבושים מההנקה

בפועל כנראה היה ביוץ מאוד מאוחר כי תיקנו לי לפי האולטרסאונד יותר מ10 ימים בגיל הריון (אבל עשיתי אוס ראשון בשבוע 20 בערך אז זה לא ממש מדויק)

קודם כל שמחה לשמוע בשבילך שזה הריון בסוף. אני פשוט די משתגעת מזה כי אני לא יודעת מה אני רוצה שתהיה התשובה. מבחינתי עוד ילדים אבל מבחינת בעלי זה נושא רגיש מאוד! הקטע הוא שאנחנו שומרים בצורה "מסורתית" כי אני לא לוקחת אמצעי מניעה כרגע (הגוף שלי די דחה כל דבר) אז הרעיון היה לנסות התקן שוב כשיתאפשר. בגלל הפוליפ הרופא אמר לי לחכות להיסטרוסקופיה ואז אפשר לבצע החדרה של ההתקן יחד ולמנוע סתם פעולה נוספת. במעקב לראות אם יש שינוי בגודל ובמבנה הטכנאית אמרה להמתין לוסת ואז להגיע ביום החמישי לוסת.  היא ראתה רירית בעובי 18 ממ ואמרה לי שאני אמורה לקבל ועבר שבוע ועדין כלום, יש כאבי מחזור ותופעת עייפות (שמוכרת לי בעיקר בהריונות) ולכן ביצעתי את הבדיקה.

בגלל "השמירה" לא יודעת אם בכלל אפשרי להיקלט.

מה בסוף היה לך עם הפוליפ? נשאר? הפריע להריון? איזה מס' הריון זה אם אפשר לשאול?

כי גם אני לא ידעתי מה אני רוצה (ניסיתי סרזט והיה נוראי והיינו עם שקפים אבל פספתי פעם אחת כי לא באמת האמנתי שאני אקלט כ"ה מהר בטפשותי)

בסוף שהתשובה הגיעה היה מאוד מאתגר, זה הריון שני אני צריכה ללדת עוד חודשיים וזה עדיין לא הכי קל.

החוסר וודאות הזה באמת משגע, כי היו לי מלא תסמינים הרבה לפני האיחור והבדיקות יצאו שליליות (לא בדקתי בטא)

ניסיתי לשחרר ולא לבדוק כל יום למרות שזה מה שרציתי לעשות ובסוף באמת הצלחתי להרפות קצת לאיזה שבוע עד שבעלי אמר- יאללה תעשי בדיקה...

לגבי הפוליפ- הרופא שלי היה במילואים ולא עמדתי במתח אז הלכתי למישהי מומחית פרטית (ד"ר נילי ינאי) והיא טענה שזה לא אמור להפריע להריון וגם לא בטוח שזה באמת פוליפ היא נתנה לי איזשהו הסבר מעמיק למה לפעמים אחרי לידה מזהים לפעמים פוליפים ולמעשה זה לא באמת זה אבל אני כבר לא זוכרת כי בעיקר שמחתי שזה לא ממצא בעייתי. אם יש לך אפשרות להתייעץ עם מומחה לדעתי שווה להשקיע בזה 

לגבי הםוליפ לקחתי רופא פרטי שהמליץ להמתין חודש מהאולטראסאונד הקודם ואז לבצע הליך במידה וזה אותו ממצא. וחיכיתי חודש וחצי כמו יחדה טובה ואז הטכנאית אמרה להגיע ביום החמישי לוסת כי הרירית מסתירה. אז כרגע ממתינה לוסת אם וכאשר תגיע

בעזרת השם שמה שיהיה שיהיה לטובה

ובדרך קלה ונעימה...

ממש באסה שהטכנאי לא הצליחה לראות אבל טוב שיש לך מומחה לגיבוי זה ממש מקל 

תנסי להוריד עגבניות מהסלט, ולראות אם זה יעזור.

לק"י

אם כן, תחפשי כאלה שמסומן על האריזה שהם מפוקחים מבחינת ריסוס (של "חסלט" למשל. יש עליהם סימון של "דרך המעבדה").

אולי הפכת לרגישה יותר בגלל ההריון. שווה לנסות 

לק"י

אם כן, אז יש כל מיני חברות. בחסלט אני יודעת שיש בדיקות מעבדה.

השיטה של הגידול זה לא רק ריסוס, זה גם חממות וכו'.

אני מכירה שלשולים כאחד התסמינים של תחילת הריון שעוברים לבד בשליש השני.(כמו שיש כאלה שיש להן בחילות, יש כאלה עם שלשולים, ויש כאלה בלי כלום... )

עלים ירוקים? כי זה מה שקושר ומגבש את היציאות בין היתר

לא יודעת אם רק למי שאין לה נוגדנים למחלה שמגיעה מצואה של חתולים, או בכללי לכולן.

פעם גם עם חסה של חסלט ופעם רק מלפפונים, עגבניות ופלפלים. 

אני מודה במידה מה של בושה שאני נוטה לשטוף אותם קלות במים בלבד. 

במעון לא יתנו לו בקבוק כדי להרדם אז מראש חוסכת ממנה את התסכול הזה

ואת צודקת הענין עם השינה באמת קשוח בגיל הצעיר...

אבל סה''כ תינוק הוא יצור תלותי

אם לא בבקבוק אז במשהו אחר

יש לה מוצץ? איך את מנסה להרדים?

חוץ מזה למה לגרום תסכול עכשיו כדי למנוע תסכול במעון לא מרגישה שיש כאן רווח הייתי מתמקדת בכאן ועכשיו

במעון יש להן נסיון וגם התינוק מבין את הסיטואציה ובד''כ משתף פעולה

עם בקבוק.

שלא יחנק ח"ו

תעשי צלחת שוקולד לבן, צלחת שוקולד חום,

וזורקים שתי קוביות,

קוביה אדומה בשביל השוקולד החום, קוביה לבנה בשביל השוקולד הלבן.

סטטיסטית זה אותו דבר, אבל מוסיף ריגוש ועניין למשחק,

וזה כ"כ מצחיק וכיף שזה לבד לוקח מלא זמן.

יש את כל המשחקי חברה שהמפסיד מקבל צלחת קצפת לפרצוף אם זה ילדים זורמים.

אפשר גם משחקי מים אם היומולדת לא בתוך הבית.

לגבי הקצפת,יש את כל התחרויות.

תחרות ריצה, קפיצות בשק, להעביר במבה עם קשית מצלחת אחת לשניה (בעזרת ואקום)

להשחיל נר לבקבוק, כל מיני תחרויות כאלו שיש שני נציגים, והתחרות מסתיימת יחסית מהר כדי שהאחרים לא יאבדו עניין.

משחק שליחים עם שקית זבל

משחק קליעה למטרה

משחק לחפש סוכריה/ ממתק בתוך קופסת ניירות

משחק פרה עיוורת

משחק הכתרים

אם יש לך כוח לבלאגן- אפשר להכין ביחד משהו. כמו פיצה שאת מכינה את הבצק מראש וכל אחד מעצב לעצמו.

חפש את המטמון

אם זאת קבוצה גדולה, אז משחק זיכרון אנושי.

הם יוצאים החוצה.

כל מי שנשארו בחדר מתחלקים לזוגות.

כל זוג בוחר מילה שתיהיה שלהם. (אפשר שזה יהיה מילים שקשורות לילד החוגג, אפשר משהו משותף בינהם ואפשר משהו שקשור לקיץ, או כל נושא אחר, או סתם מילה.)

מתערבבים בחדר, ויושבים איך שרוצים, כמובן עדיף לא ליד הזוג שלך.

קוראים ל2 הילדים שיצאו.

הילדים מתחילים לשחק.

נניח אברהם מתחיל. בוחר ילד מהילדים שבחדר. הילד שנבחר נעמד ואומר את המילה שלו (מה שבחר עם הזוג) ואז אברהם בוחר עוד ילד, גם הוא אומר את המילה שלו. אם הם זוג, הם באים לעמוד מאחורי אברהם. אם הם לא זוג הם יושבים והתור עובר ליצחק. ואז יצחק עושה אותו דבר, ככה עד שמוצאים את כל הזוגות.  

כמובן המנצח הוא זה שמצא הכי הרבה זוגות.  

כל זוג בוחר שירו אז כש'פותחים אותו' הוא שר..

לדוג יבחרו 'יהיה לי עוד יותר טוב' אז אחד כשפותחים אותו שר יהיה לי והשני כשפותחים אותו שר עוד יותר טוב..

יש מקומות שהמעקב הוא במרפאה במרכז בריאות האישה. ויש מקומות שהמעקב הוא במרפאה בבי"ח.

יש כל מיני סיבות למעקב הריון בסיכון, ב"ה רובם מסתיים בידיים מלאות, כרגע זה רק מעקב.

תדירות ההגעה היא בהתאם להמלצת הרופא, אבל אם בהריון רגיל מעקב יכול להיות אחת לשישה שבועות, אז פה המעקב יכול להיות גם כל שבועיים.

אל תדאגי, בע"ה הכל יהיה בסדר.

בהצלחה רבה!

לק"י

לפי התשובה הייתי מחליטה אם להוציא ולאכול.

אגב, לי פעם האחות אמרה שבכללי לא מומלץ לקנות בהריון אוכל מוכן לא מבושל (כמן סלט).

באופן כללי, מומלץ להימנע מאכילת נבטים טריים במהלך ההיריון. הסיבה לכך היא שנבטים טריים עלולים להכיל חיידקים מזיקים כמו סלמונלה או ליסטריה, שיכולים לגרום למחלות ולסכן את ההיריון. לכן, מומלץ לאכול נבטים רק לאחר בישול, כאשר החיידקים מושמדים.

הסבר מפורט:

סכנת חיידקים:

נבטים טריים, כמו נבטי שעועית, אלפלפא או ברוקולי, גדלים בסביבה לחה וחמימה, תנאים אידיאליים להתרבות של חיידקים מזיקים.

השלכות על ההיריון:

חיידקים אלו עלולים לגרום למחלות זיהומיות, שעלולות להיות חמורות יותר במהלך ההיריון, ולהשפיע על בריאות האם והעובר.

בישול פותר את הבעיה:

בישול הנבטים הורג את החיידקים המזיקים, מה שהופך אותם לבטוחים לאכילה.

אפשרויות בישול:

ניתן לאכול נבטים מבושלים במגוון דרכים, כמו מוקפצים, מבושלים במרק או בתבשילים אחרים.

נבטים מחוץ לבית:

כשמדובר בסלטים או מנות אחרות עם נבטים במסעדות או באירועים, עדיף להימנע מהם במהלך ההיריון, כדי למנוע סיכון מחיידקים לא מזוהים.

ירקות ופירות טריים:

באופן כללי, מומלץ לאכול ירקות ופירות טריים במהלך ההיריון, אך יש לשטוף אותם היטב במים זורמים לפני האכילה כדי להסיר כל שאריות אדמה או לכלוך.

לכן, אם את בהיריון, מומלץ להימנע מאכילת נבטים טריים ולהעדיף נבטים מבושלים או להימנע מהם לחלוטין.

זה נשמע כמו סיכוי נמוך שיהיה משהו בשאר הירקות.

ואני מכירה את עצמי שאני הולכת להיות לחוצה על זה

בע"ה שלא יהיה כלום

וגם נראה לי אני באמת יפסיק לאכול סלטים בחוץ, לא ידעתי שזה בעיה 

להבא תזמיני רק דברים שווים יותר מסלט: פיצות, טוסטים, פסטה🤣

אני חושבת שהבעיה עם ירקות טריים, שלא בטוח ששטפו אותם היטב. ואולי חתכו על משטח לא מספיק סטרילי.

אני קונה דברים בחוץ בהיריון..

כן גיליתי על עצמי בהיריון הקודם - שפלאפל לא טוב לי. עשה לי כאבי בטן נוראיים - והרופאה אמרה לי שבאמת פלאפל בחוץ - לא כדאי לקנות בהיריון..

אבל בגלל גזים, לא נראה לי חיידק או משהו

אבל כל יום אני מצמצמת לי אפשרויות 😂 וממש אין לי כח להכין אוכל כי אני גמורה מעייפות 

אל תקני בשר לא מספיק מבושל, לא ביצים חיות, לא נבטים..

אבל דברים רגילים- מה הבעיה?

תקני ותאכלי!

זה נוראי לי חחח

חד משמעית לא מתקרבת לפלאפל קנוי

בעע 

איך אפשר לוותר על פלאפל???

בנבטים ממה שהבנתי זה התפתחות עובש/פטריות

אני כן חוששת לאכול את הנבטים הקנויים בהריון.. לא יודעת מה עובר עליהם עד שמגיעים לצלחת מהסיבה הזו

ולכן מנביטה בבית כל שיודעת בוודאות שטרי

חיבוק ענק ענק זה באמת טירוף!! את אלופה ממש ממש! בטח אין לך כוח לשמוע את זה... אבל אולי יעודד אותך לשמוע שזה בטוח אבל בטוחחחחח עושה מלאאאא בשמיים.. קשה להרגיש את זה עכשיו אבל תחשבי על סיפורים של נשים בנות 100 על כך מיני דברים שמסרו את נפשם... אז את נכתבת בדיוק באותו ספר! 

כשאני שם אני שוכחת הכל😶

תודה עליכן!💓גם  @ככה אני ו@,שגרה ברוכה

תנסי לתעל את זה לתפילות.

וזה מטורף כמה אתם תורמים לעם ישראל. קודם כל במילואים ובהמשך בשמירה על הטהרה.

וזה כ"כ כ"כ קשה!

אני מרגישה שהניסיונות בנושא הטהרה (וכמובן שאני כותבת את זה קודם כל על עצמי) דורשים ענוה גדולה מול רבש"ע. ואמונה גדולה. והלוואי שהשי"ת יראה אותך, ואותי ועוד רבות ויקרב לנו את הגאולה השלמה ובתוכה הניצחון המוחלט...

בהצלחה רבה ובשורות טובות בקרוב!

סיוט כשהוא יוצא ואת במחזור...

מניסיון

כואב מאוד...

והציפיה להריון זה בכלל מתסכל ברמות... אי אפשר שיצא לליל טבילה? יום אחרי? 

הבעיה השבוע שאחכ.. המחזור שלי 30+ אז לא עוזר הליל טבילה😏

ובעלי בטראומה שכבר 3 פעמים זה נפל ביום שהוא חזר🫣

איזה צדיקה שאת, זה קשה ברמות ואם ה' שולח לך את זה הוא כנראה מאמין בך ברמות ברמות שאת יכולה להתמודד עם זה, אבל לא יודעת אם זה מעודד... חיבוק גדול ותודה ענקית שאתם ככה מתמסרים בשביל כולנו!

החבריקו החסר טקט הזה…

מבאס ממש

לבייבי ולך, לכבוד הלידה

צילומי הריון לחגוג את ההריון...

לדאוג לאחרים הלידה למקסימום תנאים שאפשר כדי שתוכלי לנוח, לטפל בבייבי ולבלות איתו זמן בשקט.

אני לא בהריון אבל מבינה את ההרגשה שלך

אם יש אפשרות כלכלית הייתי קונה דברים שבהריונות ובלידות הקודמים לא פרגנתי לעצמי- בגדים חדשים לתינוק, עגלה חדשה וכאלה (גם אם יש מהאחים הגדולים)

יש כרטיסיות עם משפטים מעודדים ומעצימים להריון אז לקנות/ להשיג

לציין כניסה לשבוע/ חודש חדש בהריון

ללכת לבית החלמה אחרי הלידה

ובעיקר לנסות להתייחס לזה כמו אל כל חוויה שאת יודעת שלא תחזור

הריון קל ותקין בעזרת ה'❤️🙏🏽

שהיה לי ברור שהוא אחרון, והיה די מפתיע.
ורציתי להרגיש הכל מא' ועד ת'. כי ידעכתי שזו פעם אחרונה שארגיש הריון, לידה הנקה. באמת נושא רגיש
פחות השקעתי בחומרי (בגדים וכו) מאוד התעמקתי בהריון בכל פעם, קראתי הרבה על ההירון והעובר,הרשיתי לעצמי להיתפנק, לנוח, "להתלונן" כמה קשה לי והכבדות והבחילות.
רציתי ללדת שבוע 40 כדי לחוות את ההיריון כמה שיוצתר (למרות הצרבות המטורפות וכאבי הרגליים והכבדות) רציתי ממש להרגיש עוד ועוד, מה לעשות שהתינוק יצא שבוע 38 ויומיים...חחחח לא הקשיב לי.
חגגנו ברית במלוא הדרה. והשתדלתי ליהנות מהתינוק בכל רגע, ממש לחיות אותו, ולהניק כמה שיותר.
ההנקה האחרונה הייתה קשהנ כי זהו, לא אניק עוד לעולם.
ב"ה היום בן שנתיים וחצי, כיף גדול!!!
הפינוק של הבית

במרכז לבריאות הילד.

מי שעושה את הבדיקה זה קרדיולוג ילדים.

תבררי איפה זה אצלכם.

את צריכה בעצם קרדיולוג ילדים.

אני עשיתי אצל מישהו ברמות בירושלים

כיום יש במרפאת נשים בשרי ישראל. פעם בשבועיים נראה לי.

חייבים לקבוע תור מראש

הבדיקה היא בעצם אולטרה סאונד רגיל שמכוון ללב.

ואמרו לי לחזור על אולטרסאונד סביב שבוע שמונה- תשע והיה תקין ברוך ה...

נראלי שאי אפשר לדעת כל כך... מזדהה ממש עם המתח..

ובחילות זה לא מדד לתקינות הריון.. היו לי גם כאשר העובר היה בלי דופק...

היה לי הריון שהפסיקו הבחילות והדופק אכן פסק

מתפללת שהכל תקין🙏

אבל היו לי גם הפלות...

רק לחשוב חיובי ולהתפלל

רק שהדופק איטי ולחזור שוב לבדיקה

בדכ עושה בדיקות רק בשבועות 8/9

נגשתי למרפאה בכלל בשביל בונגסטה

ועכשיו המתח הזה

אולי אני טועה, אבל לדעתי תמיד כשלא רואים עדיין דופק (או במקרה הזה דופק מספק)

ממליצים לחזור על הבדיקה, כלומר זה שאמרו לבוא עוד שבוע, לא בהכרח מעיד על ממצא בעייתי,

אלא על זה שאי אפשר עדיין לסמן וי כחלק מרוטינה.

וזה שאמרו לבוא עוד שבוע ולא יותר מאוחר, גם נשמע לי הגיוני כי אם עכשיו יש דופק איטי, תוך שבוע כבר אמורה להיות תשובה וודאית אז גם זה שלא אמרו לחכות לשבוע 8-9 גם לא נשמע לי בעייתי.

מקווה שאני לא מטעה, ובכל מקרה מקווה בשבילך לבשורות טובות!

לק"י

והוא הולך ומאיץ.

אז יש סיכוי גדול שזה תקין בעז"ה.

ככה היה גם אצלי,

בהתחלה ראו דופק איטי ואחרי כמה ימים היה תקין.

אם הם נרדמים, אז הכל טוב מבחינתי.

היינו הולכים לישון עם שמיעת סיפור מהתנך (כלומר המישהו היה א. אנסקי)

בשלב מסויים לא היינו נרדמים במהלך השמיעה אלא רק בסופה, אבל נרדמים בשניות אחרי זה.

עד היום זכור לי כחוויה מעניינת ומחכימה. יש לי המון ידיעות בתנך מהסיפורים האלו,

לא זוכרת שום עומס של "עוד קלט" לקראת השינה.

אם הילדים אוהבים ומגיבים לזה טוב, נרדמים יפה וישנים טוב בלילה אז לא חושבת שיכולה להיות בעיה.

אבל את מרגיעה אותי שגדלת ככה..

אבל לא חושבת שיש רע שילדים מזהים שהמחשבות הרעות לא מגיעות כי הם מעסיקים את הראש בדברים אחרים.. זו השקה חיובית מאוד.

2.על הדרך-פודקאסט על סיפורי ציונות (פרקים שמדברים על יהדות לא שומעים, כי רוח חילונית)

3.מסע אל גוף האדם

4.ספריית פיג'מה

5. מחברים את ישראל

האמת גם לי הוא מעניין ומחדש המון...

ככל שהעונות מתקדמות דרגת המורכבות עולה... 

כשהם חוזרים מהמסגרןת בצהריים ולפעמים כולם מדברים ביחד ולפעמים מתעצבנים ורבים ורוצים להיות עלי

אני שמה פודקאסט ושששששששששש 

ולא הצלחתי

היה צריך לשלם וזה...

אשמח לדעת איך נכנסים לפודקאסט שמתאים לילדים גיל עשרה- בנים.

אגב, קלינאית תקשורת מעולה הציעה לי להשמיע לבו שלי בכל לילה כדי לסייע לו בבעיה מסוימת בדיבור.

לא עשיתי את זה כי לא מצליחה להיכנס...

ובלי קשר כמה שזה כלי נהדר, לקטנים לא הייתי משמיעה לפני השינה, המוח צריך להתרוקן, הדקות לפני שנת לילה חשובות ממש, הזמן השקט הזה, ודווקא כשמשעמם ולא רוצים לישון בונה בהם משהו, זה כמו תרפיה, להיות עם עצמך והמחשבות של עצמך, ודווקא כשלא רוצים- מתמודדים וזה כלי נהדר לסיוע בהרדמות גם כשמתבגרים וגדלים.

התלותיות הזו גם לא הכי טובה.

מתכננת להשמיע לילדיי דווקא במהלך היום,ולא כתנאי לפני שינה. לבן שלי הקלינאית דווקא המליצה סמוך לשינה, אבל זה אמור להיות לו כלי לעזר בעניין מסוים.

וכן, אני גם חששתי בכיוון הזה, שהעלית,

לא ידעתי להגדיר

אנסה לעשות להם כמה דקות ללא פודקאסט לפני שנרדמים..

הפודקאסט האמת עוזר לנו בשלב של לאסוף למיטות, ממגנט ואז נשארים במיטות..

אני כן מרדימה עם הפודקאסט,  אבל בשבילי.

יושבת לידם עם אוזניות ושומעת פודקאסט עד שנרדמים 😁

עשיתי לעצמי בעיות ועין הרע חלילה וחססס

לוקח להם שעותת להירדם , לא שזה חריג אבל עדיין..

הילדים שלי נורא אוהבים והתוכן נקי ומעולה

אני כמובן לא שופטת ואם זה מה שנכון לך זה בסדר גמור, אבל בגלל ששאלת אני משתפת שקראתי הרבה על חשיבות זמני הביניים. כשעומדים להירדם וכשמתעוררים אלה זמנים שבהם התודעה שלנו מאוד גמישה, וזו הזדמנות בשבילנו להטמיע מסרים ועמדות בנפש שאנחנו רוצים לחזק, כי דווקא הזמנים האלה מאפשרים הטמעה טובה יותר שלהם.

כשחושבים על זה זה מאוד הגיוני, כי בתהליך הירדמות התודעה שלנו ממש באמצע הפסיעה אל עולם החלומות וגם ההתעוררות זה שלב מעבר, לכן ממליצים לומר לעצמנו את המשפטים שאנחנו רוצים להכניס לחיים שלנו, לתת לעצמנו חיזוקים ולהתחבר לתכנים שאנחנו מעוניינים בהם. שמעתי את הדברים האלה מכמה אנשים שונים.

אני גם חושבת שהזמן של כל אחד עם עצמו הוא מאוד קריטי, גם אם זה כמה דק' בין הסיפור/ השיר/ השיחה לבין ההירדמות. ההתכנסות הזו של כל אחד בתוך עצמו חשובה. אם אנחנו או ילדינו נרדמים באופן קבוע עם תוכן כלשהו באוזניים אין לנו את האינטימיות הזו עם עצמנו. במהלך היום הסבירות לרגעי השקט האלה מאוד קטנה... 

זה הזמן הנכון ללחישות לילה(מי שלא מכירה כדאי לה לקרוא על זה, כלי מדהים לטיפול בילדים).
זה הזמן שגם כשעושים היפנוזה הדרך לתת מודע פתוחה לרווחה. וזה זמן ההשפעה הכי קריטי וחשוב לחיים של ילדינו ובטח שלנו.
סתם נקודה למחשבה...

זו גם הסיבה של "שמע ישראל" לילדים לפני השינה. הטוב שבמילות התפילה משפיע על הילדים, חודר למוח.

ילדים שמצאו לאחר השואה, דרך זיהוי הפסוקים "שמע ישראל" זה כי המילים חדרו להם למוח כשהיו תינוקות ושמעו את זה בזמן ההרדמה.
(מישהי שעושה היפנוזה הסבירה לי משהו כזה...)

רק מציינת שהטיפול הוא ללא בגדים (כמובן עם כיסוי).

עיסוי לשרירים של הרחם שהשחרור שלם מאפשר מרחב תנועה גדול יותר לעובר + תרגילים שמעודדים את ההיפוך

אשלח לך המלצה למטפלת בירושלים מאוחר יותר.

חוץ מזה תרגילים של ספינינג בייבי והליכות על 6.

להפוך חיצוני פלוטקין בשערי צדק מומלץ ממש.