פורום הריון ולידה (עמוד 220)

זהו שפזור מתנפח לה מאוד

צמות מהצדדים שהולכות אחורה ומתחברות כמו חצי קוקו מעל השיער הפזור ככה שזה נותן לו גבולות, ואם לא ארוך מספיק לחצי קוקו אפשר עם סיכות בסוף הצמה.

וקרם עוזר עם הנפיחות בדכ

אצלי חזר מעצמו (נראלי שחזר)

אני רק כמעט חודשיים אחרי הלידה...

תודה רבה!

מתלבטת בגלל הקפאין, התור עושה שעה וחצי

ואני חייבת קפה בבוקר הפה שלי יבששששש

חבל שלא שאלתי אוףף

למה שלא יהיה אפשר לשתות לפני?

לוקח לברזל ימים/שבועות להיספג.

בכללי קפאין מפריע לספיגת ברזל, ככה שאם את סובלת ממחסור כדאי להפסיק/להמעיט בקפאין

ולא זוכרת שנתנו לי הנחיה להימנע מקפה.

לא חושבת שהוריד זה כ"כ ישפיע.

בכל מקרה אין הנחיה כזאת

הדרכת כלות, ימימה, אפיה, קורס קטן מקוון בתכנות.. משהו שיעניין וימלא אותך אבל לא ידרוש יותר מידי.

אלופה שאת איתם בבית עד גיל שנה. זה בטוח מדהים בשבילם.

אבל סמוסן שלא מוצאת עניין בכאן ועכשיו

ולא מוצאת עניין בלהעביר יום ועוד יום בלסדר את הבית..עושה מה שצריך ..אבל זה לא מעניין אותי

אני לומדת בבית מדרש של נשים בזום (מתקיים בשלישי בבוקר וראשון בערב), קבוצה קטנה של נשים מגוונות, לימוד מעניין שמשאיר גם מחשבות להמשך.

אם מעניין אותך אשמח לתת פרטים בפרטי.

אם יש באיזורל יישובים

ניהול של תרבות וכדומה. אני מניחה שבכל מקום ההגדרה קצת שונה.

רכזת קהילה זה נקרא.

נסי גם במתנסים אולי, עמותות

יש לך כיוון?

מתוק, קליל, עמוק, דרמטי, בוגר מושך, פרשי, נקי, קלאסי.?

מוסיפה שאני אהיה באירופה בקרוב בשבועות הקרובים

אני יכולה לקנות שם בזול יותר או שהמחירים יהיו אותו הדבר? (כולל הדיוטי פרי)

את יכולה לקרוא תגובות על בשמים וגם את הסגנון ואת התווים שלו (כמו מה הוא מריח)

אני אוהבת את הבושם הזה

Chloé Eau de Parfum Chloé perfume - a fragrance for women 2008

הוא פרשי ויש לו ריח ורדים,אבל לא כבד מבגר, קליל והליצ'י נותנת קצת חמיצות אבל בטעם טוב

וזה באמת ממש טעם אישי, את צריכה לבדוק על הגוף שלך

מהיקרים יותר יש קוקו שאנל, דיור

זול יחסית- versace bright crystal הוא בדיוק מתוק ורענן כמו שאת מחפשת

תלכי להריח בחנות כמו סופרפארם ותסתכלי מחירים לפעמים יש מבצעים,
ואם לא את יכולה להשוות בksp באינטנרט, וגם אתר שנקרא onlys/
יש חדש של ysl הכי חדש שלהם, לא זוכרת את השם אבל יש לי אותו הוא בדיוק כזה מתוק מרענן וקליל,
יש גם את idole של לנקום- הוא וואו, הקלאסי, יש מלא ריחות, שימי לב. גם השאר מעולים לדעתי אבל הקלאסי הכי מדוייק למה שאת מחפשת..
רמה אחת מעל מבחינת מחירים יש את פלורה הוורוד של גוצ'י אבל כאמור המחיר מכפיל את עצמו...

סופר פארם נחשב יקר או לא לבשמים?

כי בדברים אחרים הם יכולים להיות יקרים

תלכי תריחי, אבל בכמה פעמים אי אפשר להבין בפעם אחת. ריך סבלנות, ותראי מה המחירים ועל מה יש מבצעים.
ואז תשווי בעוד מקומות, נגיד במשביר גם משתלם לפעמים, שוב זה תלוי בבושם ובמבצע.
ויש את האתרים שכתבתי לך.
דיוטי פרי זה סתם קונספירציה לדעתי לא כזה משתלם,
בחול ממש אני לא יודעת לומר, אבל אפשר למצוא בארץ דברים משתלמים

שמסמן לנו שהגיע זמן לעלות קומה

שמה שהחזיק עד עכשיו כבר לא מספיק וצריך להעמיק עוּד בלימוד ורכישת כלים חדשים לתקשורת מקרבת ויכולת לשתף מהלב בדרך נכונה.

בהצלחה ובשעה טובה

כשפנינו ליעוץ זוגי, בתקופה שבה הרגשנו 'עיכוב בהתפתחות', כלומר לא מתוך מצוקה גדולה מצד אחד, אבל כן מתוך הרגשה שהדברים קצת תקועים ולא רוצים להמשיך ככה.

אבל אני בטוחה שאפשר למצוא המון תכנים על תקשורת מקרבת, על מודלים לעבודה אישית וזוגית מסוג אפר"ת כדי ליצור קירבה בחילוקי דעות, אפילו ראיתי שבנות פה משתמשות בצ'אט ג'יפיטי לנתח מקרים ספציפיים ולבקש דרכי תגובה לפי גישה רצויה והוא עושה עבודה נחמדה מאוד בעניין הזה. אני פשוט לא עשיתי עבודת שטח כזו בעצמי שאני יודעת להפנות לסידרת שיעורים או ספר וכד', אבל המידע על זה לגמרי קיים.

כמובן, אם יעוץ זוגי בא בחשבון אנחנו נעזרנו ביעל זק"ש המקסימה, הלא היא נגמרו לי השמות שמידי פעם קופצת לבקר פה. אגב, אם תקחי לך זמן בנחת, ותעברי על הכרטיס האישי שלה, בהחלט תוכלי למצוא שם ארגז כלים עשיר. אבל זה מתוך הודעות רבות וארוכות מאוד.

בהצלחה! מקוה שהועלתי

זה ממש טראומתי לילד. וגם לא בטיחותי בעיני.

לא יודעת כ''כ מה כן. אצלי כשקמו בגיל הזה בעיקר רצו שנחשב איתם ונחבק, ואז נתקענו ישנים על כסא. או אחד בא אלינו למיטה. אבל לא התעוררו ברמת בוקר.

אולי אם מתעוררת מצרכים אז להחליף טיטול יעזור? אם רעבה לתת משהו ספציפי קטן ולא מלהיב קבוע? 

למזלי הוא בדרך כלל לא מבקש כלום, אלא הולך לישון.

קצר ומיד פותחת.

זה בהחלט יכול לגרום להם לחרדה שאבא ואמא לא זמינים....

ובהחלט כל מה שכתבת יכול להוביל לשיבושים....

לנסות לשמור על סדר יום קבוע כמה שיותר

על טקס השכבה מרגיע ונעים

ואולי הגיע הזמן לגמול? אם היא מתעוררת בגלל זה, זה בהחלט זמן טוב

בהצלחה

קשוח ככה באמת...

תודה על ההתייחסות.

בעקרון יש לי לו"ז מסודר של שינה למעט שבת אירועים וכדו.

האזעקות בטוח משפיעות עליה כי צריך לקום וללכת לממד.

והלידה שצפויה היא כנראה מרגישה צורך ליותר יחס.

מתכננת גמילה מיד אחרי (בינתיים היא חצי גמולה הולכת לפי הצורך אבל מחזירים את הטיטול)

ובדרך כלל היה מספיק לה משהו לאכול או מים חיבוק וחזרה לישון.

אני בתחושה שזה כנראה כן קשור ללידה אחכה לאחרי לראות איך מגיבה.

אותה יותר.

אם לא הייתם מתחילים תהליך גמילה בכלל אז כדאי היה לחכות

אבל יכול להיות שהמצב הזה רק מבלבל אותה יותר

ואם פיזיולוגית היא מצליחה להרגיש מתי צריכה וכו', אין סיבה לא לסיים עם זה עכשיו.

בהצלחה יקרה

יש אופציה להעביר אותה לישון בממ"ד? זה בהחלט קשוח ומעצבן שהם מתעוררים. מתמודדת עם זה גם

לא התחלתי גמילה יזומה זה יותר ממנה כינראתה במעון וראיתי שהיא מסתדרת בדיעבד הייתי צריכה לגמול אותה מזמן וחשבתי שנסחוב עד אחרי הלידה...

לצערי שינה בממד זה לא אופציה הלוואי..

השם נותן ניסיונות וכוחות בעזרת השם 

אני תמיד מפרידה

קומלת ביום- מורידה לגמרי טיטול ואין דבר כזה להחזיר.. מפספסים בהתחלה ולומדים

בלילה הם ינשים אצלי עם טיטול עד שמרגישה 'הגיע הזמן..לפעמים גם עד גיל 4

לא רואה בזה בעיה.לא עושים גדולים בלילות בטיטול..אז לא מפריע לי

ובעיני יותר קל לגמול ביום-  לפני הלידה מאשר מיד אחריה. אלא אם עובר קצת זמן

גם פיית עבורך

וגם רגשית עבורה.

ולגבי הקימות-

חושבת שגם אם את לא יודעת מה הסיבה

היתי מגדירה מתווה של מה אפשר כשהיא 3מה ומה לא

נגיד דברים שמעוררים מדי..שמבלבלים בין יום ולילה

המטרה שגם כשקמה למשור על אייסוף ואוירת שינה כדי לזרז את ההרשמות חזרה

זה כן דורש עמידה על גבולות גם.

לא קמים ומסתובבים

רק בחושך

בלי הרבה דיבורים

אוכל- אולי רק מים? אם נראה לך שנכון לאפשר אוכל אז משהו בקטנה במיטה..אוכלים לרגע..

למצוא חפץ מעבר שעוזר לה להרדם, איזו התניה קבועה שתקל עליך

ולפעמים גם נכון להגביל ולומר -עכשיו ישנים

צריך להרגיש אותה

ואותך

ואם מעודד יש תקופות רגרסיה ולרוב הן יעברו🙏❤️

פיזית לא יכולה לגמול ביום הכוונה. לילה אני גומלת אחרי שמתחילים לקום עם טיטול יבש. קשה לי כבר לנקות ולהתכופף אם תפספס מקווה שזה לא טעות.

לגבי הכללים חוץ מלהחזיר כל פעם שיוצאת מה עושה כדי להבהיר את הכלל?

הבעיה היא שהיא קמה ערנית באמצע הלילה. ואני מחזירה למיטה שוב ושוב וקורסת לידה לפעמים זה לא עוזר.

יש לי תחושה שזה גם קשור לשינה במעון אבל קשה לדעת כי זה היה לפני פסח יחסית התייצב עם השעון קיץ והחמיר בשבוע האחרון עם הכוננות ללידה 

ככה אולי לפחות את תוכלי לחזור לישון.

זה ממש מוזר כזו ערנות באמצע הלילה

מתי היא הולכת לישון?

תודה על הכיוונים.

אני חושבת פשוט לחכות לאחרי הלידה ולראות איך זה משפיע...

לרוב הימים הבעייתיים באים אחרי שבת שישנה מאוחר או אחרי האזעקה באמצע הלילה. זה היה הכי גרוע.

שאר הזמן פשוט קמה מאוד מוקדם ב4-5 

בשקט בסלון עד שתתעייף

גם אם היא קמה ב4-5.. זה ממש מעייף לקום איתה...

ועוד משהו- טבלה שאחרי 3/4/5/6 לילות, כמה שתחליטו , שהיא ישנה יפה במיטה קונים הפתעה

מסמנים מדבקה אחרי לילה של שינה במיטה

או משהו בסגנון, תשחקי עם זה איך שנראה לך

למרות שזה קצת גיל גבולי לזה...

זה באמת קשוח..לא מכירה כזה מצב..

רק תקופות שהיו קמים  ממש מוקדם..5-6 כזה

אגב- היא ישנה צהרים??

אני כן היתי שומרת על גבולות גזרה

כי זה מה שנכון לי

אני היתי כן יותר קשוחה בקטע של לומר בתקיפות ובהחלטיות עכישו לילה ובלילה אנחנו ישנים במיטה ולא קמים ומסתובבים בבית.

ונותנת לה לידה -מים, ספר, בובה. בחושך כמובן. אפשר עם דלת קצת פתוחה שתראה משהו כמובן

אבל יוצאת מהחדר

אם היא קמה אני מחיזרה בתוספת הבהרה מאוד ברורה אמא לא מרשה לקום.

אולי שמה לה

מנגינות שקטות אם ממש לא עובד

אבל לא מרגילה אותה שזה סבבה להסתובב בבית וכו

מקסימום מציעה לישון על הספה( אני לא מכניסה לחדר אף אחד אף פעם חוץ מניו בורן)

אבל בעקביות

לא יודעת להסטיח שיעזור וגם יש גישות אחרות של פשוט תביאי לחדר שלך וכדומה

אני לא בכוות לכאלה הרפתקאות 

זה לדעתי חלק מהבעיה

היא יכולה להיות במיטה שרה לעצמה שירים וכשנמאס לה באה אלי שאשב איתה.

אם ילד קם וכזה ערני וחיוני סימן שישן יותר מדי

ואצלי כבר מגיל שנה ומשהו אם ישנים בצהרים אין לילה

אז לדעתי את זה לשנות

מה גם שהיא במילא עולה לגן וצריכה להתרגל

מה כשן לא צריך בקשיחות כמובן

בהדרגה

להקדים את השינה - שתקום גג ב2 בצהרים או לפני..ותישן גג 'שעה.

עד שמורידים

מנסיון בשבוע -שבועיים הראשונים קשה להם ובסוף הם מתרגלים

או להוציא מוקדם אם יש אפשרות

או להשכיב בלילה יותר מאוחר ..כבר עדיף מלקום ב4 בבוקר כל יום

אבל למה דחוף לך?
תהני מההריון ואחרי הלידה בנחת.

אם לא, הגיוני שעוד לא נבדקת.. זה רק מגיל 25.

אם כן, אין סיבה שיהיה לחוץ, סיכוי טוב שיקפוץ לרופא שלא עשית ויעשה לך בבדיקה אחרי הלידה..

אני חושבת שנבדקתי פעם אחרונה אחרי הלידה הראשונה, או בהריון השני.

מאז שום רופא לא אמר לי להיבדק.

אני אמורה לבקש לבד?

מניחה שפעם הבאה שאני אהיה אצל רופא נשים יהיה בהריון הבא.

ויש שם אפשרות לעשות לבד- לקחת ערכה מהאחיות ולעשות.

חוץ מהרופאת נשים שהייתי אצלה בהריון הראשון וחצי מההריון השני, שאר הרופאים לא אמרו לי כלום.

לא רופאים שעשיתי אצלם מעקב קבוע, ולא רופאים שהייתי אצלם חד פעמי.

אולי עוד 3 שנים אני אעשה לעצמי, ונראה אם באמת צריך😅

(אולי אם יושבים בתנוחת כריעה אפשר לבדוק בלי ספוקולום? באמת מעניין. אין לי מושג איך עושים לעצמך).

לק"י

נראה לי בגלל שהאזור עדיין רגיש, ולא תמיד זה אמין.

(לא בטוחה בסיבה).

כי הרבה פעמים הבדיקה יוצאת לא טובה, כלומר שאין תוצאות

לק"י

אם אני זוכרת נכון.

והייתי צריכה לעשות פאפ לשלול.
הרופא אמר שאסור בהריון, ומיד לאחר הלידה אני חוזרת לעשות פאפ.
כל ההריון הייתי בחרדות גדולות.
ב"ה לא היה כלום, הרופא הלחיץ אותי לשווא והייתי חרדה בזמן ההריון, במתח ולא רגועה.
כנראה יש שלבים בהריון שמותר ויש שלבים שאסור. מעניין
כל רופא וגישתו שלו.
תחכי לאחר ההריון. לא נורא.
אם את צעירה בכלל אין לך מה לדאוג.

ואני חושבת שבהריון יש שלבים שמותר ושלבים שאסור, גם בודקות טהרה לא בודקות כשצריך, אם יש חשש להריון.
אולי עדיף כמה שפחות התערבויות בהריון, לא מבינה בזה...

לק"י

בעיה.

לא יודעת אם נכנסים מעבר למה שנכנסים באול' וגינאלי.

בכל אופן, עשיתי פעמיים בתחילת הריון.

ושאל אם אני רוצה לעשות עכשיו

זה היה בתחילת היריון, אולי באמת משנה השלב 

לא הייתי על זה בכלל (פעם אחרונה שהייתי אצל רופא נשים היה לפני גיל 25) ובבדיקת דופק של ההריון הנוכחי הוא אמר לי שהגעתי לגיל של הפאפ ושהוא יעשה לי לפני האולטרסאונד של הדופק, שאני אדע שיכול להיות דימום ביממה הקרוב וזה גם לא אוסר וגם אין חשש להריון.

בלי הכנה, בלי הפניה, בלי כלום. פשוט בתור של הדופק.

(מאנונימי כי עוד לא סיפרתי כאן על ההריון) 

לק"י

ואם לא רוצים, כי צריך הכנה נפשית- אפשר לסרב.

אבל זו בדיקה די פשוטה. נראה לי שמי שלא רגישה באופן מיוחד- זה לא אמור לכאוב לה.

בס״ד

מהממת!

ואמיצה בהחלט!!

שאת אלופה

והתפקיד הכי גדול שלך הוא לנוח עכשיו

וזה נסיון קשה...תנסי לחבר אותו לכיף

אולי להגשים חלומות כמו לקרוא משהו שלא זמן רצית ולא הספקת

לראות קורס אינטרנטי בנושא שמעניין אותך

ולקחת עזרה בקניון או בכל דבר פיזי אחר

בהצלחה גדולה!!!

קשה לי האמת..במיוחד ששאר הבית צריכים אותי.. וזה מרגיש לי הזנחה.... ממש מאתגר... שעות על שעות לבד בבית

כבר נמאס לי מהכללל....... אפילו לקרוא...

מקווה שאני ימצא דרך לחזק את הנפש שלי

תודה על החיזוק...

אני ממש ממש מבינה אותך

שמירה זה קשה פיזית נפשית מנטלית הכ

אבל את יוצרת את הדבר החשוב ביותר כאמא

אולי תבקשי המלצות כאן מנשים לדברים מעניינים שאפשר לעשות בשמירה? אולי יש משהו שעוד לא עשית...

אני אכתוב לך בפרטי רעיונות

פשוט לא רוצה אאוטינג

יש מצבים שלא נכון "להחמיר" בהם על הצד הבטוח,

גם במצב של דימומים ממש אפשר לעשות כל מיני דברים, בטח במצבך שאולי הייתה המטומה שבקושי רואים..

אני עם דימומים פסיכיים הלכתי לעבודה (משרדית, עבדתי פחות שעות, אז יותר בנחת)

זה לא מצב שמצריך שמירה ואם קשה לך, אז נכון לדייק מה כן ולא להגזים סתם.

באמת עדיף לנוח.. מחזקת אותך על זה

בשורות טובות ובידיים מלאות🙏

ממש!!!

אני אש באופי קשה לשבת.. אבל אתן מחזקות אותי

מקווה שיעבור בנעימים ובטוב לכולנו!!!

נסיכות אתן

זה שני הדברים שהכי החמירו לי את ההמטומה,

אם לא רואים יותר את ההמטומה, אז אפשר לשבת לקפל כביסה.

אבל לא לעשות כלים.

אפשר לעשות הרבה דברים בסגנון של לספר סיפורים לילדים. אפשר גם לצאת מהבית, רק לא לסחוב כלום, לא לרוץ ובכללי לא להתרוצץ מדי.

אבל אפשר ללכת, זה לא מפעיל כח על הבטן.

כשבטוח כל ההמומה נספגת, חוזרים לשגרה.

מה שיש לי שלא רואים באןלטרסטונד.....

זה מה שמלחיץ אותי מה זה יכו ללהיות

או שהיא כבר נספגה ולכן יש רק כתמים.

מה שאומר שבאמת אין סיבה לעצור את הכל,

אם את רוצה ומסוגלת ללכת על הכי בטוח, אז תעשי לפי מה שכתבתי.

הייתה לי המטומה גדולה חצי הריון ככה שאני כותבת מניסיון.

אין סיבה לעצור את החיים.

אפשר להוריד ולקפל כביסה, אפשר לטייל עם הילדים, אפשר להכין איתם שב, אפשר למרוח סנדוויצ'ים.

אי אפשר לבשל מהבחינה של להרים דברים כבדים או לחתוך ירקות קשים שצריך להפעיל כח על הסכין.

אבל אין בעיה לחתוך סלט.

אי אפשר להרים קומקום מים בשביל לבשל פסטה, אבל אפשר למצוא פתרונות- לקרב את הקומקום ולהטות או לבקש מילד רק לשפוך את המים.

אי אפשר לשטוף את הבית עם סמרטוט ומגב, אבל אפשר עם שואב שוטף.

אפשר לקלח ילדים בלי להרים את הילד פנימה או החוצה, כדאי לשבת על שפת האמבטיה בעת המקלחת, אני הייתי מצמידה שרפרף לשפת האמבטיה ונותנת יד שיכנסו ויצאו.

אפשר לשבת להלביש פיג'מה, אפשר המון דברים.

תודה שאת מעודדת אותי!!! אני ינסה חעשות ככה בעדינות ונראה איך הגוף מגיב...

דרך אגב, שטבלתי לאחר הדימום המאסיבי, הבלנית אמרה לי שמלאאאאא נשים בהריון ולא בהריון אחרי לידה, קרש ההצלה לדימומים בכללי זה המופיקס.. שמעת או מישהי שמעה על זה????

דיברתי עם החברה, ובדיוק בקו השני הייתה אישה עם תאומים (ivf) שהייתה לה המטומה 7 ואחרי חודש נספגה ל2..

הבוקר קמתי וראיתי כמו קריש דם יחיד בניגוב ואחכ ההפרשות חזרו יחסית לחום בהיר

יכול להיות שהרחם מנקה את עצמו מהדימום שהיה לפני שבועיים?

אני כן נבדקתי שהיה לי ככה. גם אם זה אומר לעשות או'ס כל יומיים, אבל זאת אני

אם יחסית פשוט לך להיבדק כן הייתי נוסעת

תודה רבה..

ממש מלחיץ התקופה הזאת

הייתי יום חמישי במיון נשים ... בואי נראה איך מתקדם היום

מקווה שבסדר

מה היה לך שזה קרה?

שוב, זאת רק אני, הייתי חרדתית ברמות, הגיעו 2 הריונות לאחר מלא הפלות לכן הייתי ככה, בפועל, לא יודעת אם באמת צריך לבדוק כל פעם

היום לאחר בדיקת אולטרסאונד, הרופאה אמרה לי שהשילייה שלי נמוכה וקרובה לצוואר.

פעם ראשונה שאני שומעת את זה

גם שבוע שעבר שאלתי ואמרו לי שהיא לא נמוכה והכל בסדר......

מה זה יכול להיות????

והאם השילייה עולה עם גדילת הרחם והעובר טו יורדת כלפי מטה?

שגם לי היתה המטומה

ובאיזשהו שלה אמרו לי שהשיליה נמוכה (ולפני זה בכלל לא אמרו לי על זה כלום) וזו היתה טעות בפענוח של הרופאה, זה היה קריש דם שחשבה שהוא השליה..

זה מה שקרה לי היום

אני לא מבינה מה קורה

היום באולטרסאונד הרופאה אמרה לי שהשילייה נמוכה קרוב לפתח

לא מצליחה להבין כל הבדיקות עד כה לא היה נראה כך באולטרסאונד... כולל במיון...

לא מצליחה להבין מה קורה... 

מבינה אותך ממשששש

ההריונות עם ההמטומה ממש רכבת הרים.. רק תפילות כל היום ולפחד כל הזמן אם מרגישים רטיבות 😏 ולנוח מלא לא להסתכל איך הבית נראה..

בכל מקרה אין מה לעשות בשלב הזה מבחינה רפואית חוץ להציע תמיכה הורמונלית,

ככה שכדאי לחשוב חיובי ובכל מקרה אין מה לרוץ כל יומיים למיון.

כדאי לעשות מעקב מסודר, אפשר בהתחלה כל שבוע ואז לרווח.

אני לא הייתי הולכת להיבדק שוב

חבל על האנרגיות והדאגות.

אבל כל אחת ואיך שהיא מתמודדת.

בדיוק הגיע תורי והיא התחילה לצעוק שמי שהיא קוראת לו חייב להיכנס מהר.

לא ראתה את מה שמפריע לי, אמרה זה קטן ככ שיישאר אף אחד לא רואה. ענתה לטלפון תוך כדי וקראה להבא בתור תוך כדי שדיברנו.

סהכ חוויה מדהימה😑

ואהבתי את הרעיון של לקבוע תור נוסף לפני שהולכים!

אני ממש מקפידה להתלונן כשקורה כזה דבר..

לרוב בקופות חולים מתייחסים

זה באמת היה לא נעים.

איך מתלוננים? אף פעם לא עשיתי את זה.

והרופאה לא תדע שזאת אני, נכון?

אם יש משחק מסוים שאת רוצה, תחפשי איפה מוכרים אותו.

לגבי משחקים מומלצים, לא חייב שהם ישחקו ביחד.

אם יש במשחק מספיק חלקים, כל אחד יכול לשחק עם עצמו.

אפשר מגנטים, דופלו, מטבח עם כלים אוכל, בובות.

בגיל הזה הבת שלי אהבה משחק של השחלת צורות לפי צורה וצבע.

נניח מגנטים- הם לא צריכים לבנות משהו ביחד. אלא כל אחד בונה לעצמו משהו, ורק לא מפרק לשני.

כשחיפשתי לפני כמה חודשים ראיתי שיש משחק בשם שיתוף פעולה קטנטנים, שמתאים מגיל שנתיים וחצי. אבל הוא בקושי נמצא באתרים.

בסוף המצאתי בעצמי משחק על בסיס דומה של המשחק הזה, והילדים הקטנים שלי נהנו. אם תרצי אחפש את הצילום של המשחק ושל ההוראות שהכנתי.

בכל אופן, בגיל שנתיים קשה לצפות מילד לא להרוס לאחיו...

אבל הרעיון הוא שזה משחק שיתופי. כל אחד זורק את הקובייה בתורו ומקדם את החיה בהתאם, אבל המטרה היא של כולם - שכל החיות יעברו בשלום לצד השני.

הוא משחק די פשטני, ולגילאים גדולים יותר הוא לא יעניין...  אבל הכנתי אותו במיוחד לבת השלוש שרוצה תמיד לשחק עם הגדולים אבל לא ברמה שלהם. והערך המוסף בשבילה שהוא מעודד דיבור נכון, שאילת שאלות ושיתופיות - דברים שהיא מתקשה בהם.

שכחתי לכתוב מקודם @בעלת תשובה שצריך בשביל המשחק שש חיות פלסטיק וקובייה (עדיף גדולה, אני הכנתי לבד) שעליה מודבקים איורים של החיות (הדפסתי מהאינטרנט).

את הגשר ושני האיים לא בעיה להכין...

בגן.

עם אמא מדהימה שעשתה בשביל הילדה הזו מעל ומעבר.

ב''ה, המצב הולך ומשתפר כל הזמן.

כמה דברים-

1. כדאי לדעת שאם יש אבחון שרשום בו במפורש 'אילמות סלקטיבית' אתם זכאים לסל אישי בגן- שזה כולל טיפול רגשי בתוך הגן, גננת שילוב ו/או סייעת.

2. האמא הביאה לי לקרוא ספר שממש מסביר את התופעה ואיך להתמודד איתה. אם תרצי אחפש לך קישור.

3. היא שלחה לי סרטונים של הילדה מהבית. לראות כמה היא יודעת, ומדברת ומשחקת. אומנם היא סיפרה על הפער, אבל כגננת, לראות את זה בעיניים זה משהו אחר. ממליצה ממש.

4. באופן דומה, כשהיו מצבים שהילדה היתה צריכה לדבר מול על הגן, וידענו על זה מראש (כאמא של שבת, ביום- הולדת שלה, כוכבת השבוע), האמא הקליטה אותה בהודעה קולית, ואני השמעתי לכל ילדי הגן.

בספר קוראים לזה 'להנכיח את הקול שלה'. הילדים גילו שהיא יודעת לדבר, והיא גילתה שזה לא כל כך נורא ששומעים אותה.

5. העבודה העיקרית היתה חשיפה הדרגתית. התחלנו ממשחק בממ''ד של הגן עם אמא + חברה טובה. כששם היא דיברה, אני הצטרפתי. כשגם איתי היא דיברה, ניסינו בלי אמא. ולצרף עוד חברה. ואחר כך לשחק בחלל המרכזי של הגן.

ממש שלב אחרי שלב, לאט לאט.

ועם המון שמחה והתרגשות כשהיא מצליחה, אבל בלי להחצין את זה. להתייחס לדיבור שלה כאל משהו טבעי.

המון בהצלחה!

זה אתגר קשוח, אבל אפשרי.

זה לא פשוט אבל עם טיפול טוב והתמדה זה לגמרי אפשרי.

בדיוק דיברתי על זה השבוע עם אמא שלי, בעקבות אילמות סלקטיבית של אחיינית, העלינו זכרונות מאחותי ואחרי הרבה שנים אחי, ששניהם התמודדו עם אילמות סלקטיבית. לראות אותם היום זה פשוט מדהים. שניהם אנשים חברותיים מלאי בטחון עצמי, תמיד מוקפים באנשים, במסגרת תפקידם יוצא להם לדבר עם אנשים חשובים והם עושים את זה ללא חשש. די מדהים לחשוב על זה בהתחשב בקושי שהיה להם בילדות. אבל זה רק מראה שאילמות סלקטיבית לא מצביעה על כלום לגבי העתיד! זה קושי נקודתי עכשיו שבעזרת ה' יעבור לגמרי ❤️

בבית הייתה ילדה אחת בגן ילדה אחרת

מגיל צעיר מדברת שוטף בכמה שפות

בגן לא פוצה פה.. הקודם כל הקאתי לגננת סירטונים שלה מדברת, שרה וכו שתראה שהכל תקין וזה רק בגן!

כל פעם הייתי אומרת לפני לגננות לסייעות הן בשלך בגן .. טיפול רגשי .. הבת שלי מאוד אוהבת נשיקות וחיבוקים אז שהייתה סייעת שהיא יותר מאמא כזו היא ממש התחברה אליה .. ולאט לאט היא נפתחה לצוות

אחת פשוט נפתחה מעצמה כשהגיעה לגן עירייה בגיל שלוש וחצי (ובמהלך השנה הגננת עזרה לה להיכנס יותר לעניינים), והשנייה הייתה בטיפול אצל קלינאית תקשורת (בלי קשר לאילמות הסלקטיבית, אבל גם לזה זה עזר).

אבל מניחה שהמצב שלהן לא היה חמור.

בכל אופן, הכתובת היא קלינאית תקשורת בעיקרון.

ליוויתי מקרוב חברה טובה שהבת שלה סבלה מאילמות סלקטיבית

עזר לה מאוד מאוד הספר אילמות סלקטיבית - המדריך להורים למחנכים ולמטפלים

היא עבדה עם הילדה לפי השיטה שמתוארת בספר.

ב"ה תוך כמה חודשים הילדה פטפטה במרץ בכל מקום

אבל הילדה הייתה ממש קטנה, מניחה שהשפעת הטיפול תלויה מאוד בגיל. 

בכל מקרה תקני את הספר, מסביר כ"כ יפה על הסיבות לאילמות ממה זה נובע

ומזהיר מטעויות נפוצות שרק מחמירות את המצב.

הילדה בת שש תיכף. חוותה רגרסיה לאחרונה.

ותמיד היה את הפער בין הבית לגן רק שעכשיו הוא יותר נוכח.

אני אתחיל לברר על קלינאיות ואם יש למישהי עוד עצות טובות, אשמח ממש. 

אולי את ישנה ליד חלון שלא נסגר טוב ולכן מצוננת תמיד?

אם לא עזרתי לפחות הקפצתי

תרגישי טוב!

דברים שאני הייתי מנסה אבל לא מניסיון בכלל סתם זורקת... טיפות פניסטיל אולי זה אלרגיה, לנשום אדים, לעשות אינהלציה עם מי מלח

בדיוק התחלתי לעשות את זה לכמה שכנות בזכות אחד השירשורים פה, וזה ממש לא מביך...

אם אני שכנה שלך (מוזמנת לברר איתי בפרטי) אז אבוא בשמחה, ואם לא אז בטח יש שכנה שתשמח לעזור.

ושכנות שלי בטוח לא בהריון. ועדיין נעזרות. אז בוודאי שבתחילת הריון....

ואגב, זה כיף גם לי לעזור ולהרגיש טיפטיפה שותפה במאמץ המטורף של המילואים. ככה שתסתכלי על זה כטובה לשכנות שלך שאת מאפשרת להן לקחת חלק בזכות הגדולה של המילואים

ארוחות, כלים, כביסה, בייביסיטר.

במילואים את לא צריכה להסביר הסברים נוספים.. 

עורכת כי ראיתי שאת רוצה טיפים מעבר - בכנות, לא ממקום שיפוטי, אבל חושבת שהשאיפה להיות על הרגליים יום שלם היא שאיפה להקריס את עצמך בלי לקרוס. 

גם בסתם זמן שגרה בלי מילואים מלחמה והריון, השגרה קשה ושוחקת. 

עם כל אחד מהדברים האלה בפני עצמו - זה עוד יותר קשה. ועם הכל ביחד -בעיניי זה הזמן להאט. לא נעים להרגיש זקוקה לעזרה, לא נעים להרגיש בקריסה, אבל בשביל להיות עם כוח צריך לנוח. 

יש עזרה של הנוער או אנשים לנשות מילואים,

כדאי לברר אם יש אצלכם יכול מאוד להקל עלייך.

להקאות, ממליצה על כדורי בונגסטה ממש הצילו אותי בהריון הזה.

אני בטוחה שיש מי שישמחו לעזור, גם בלי לדעת על ההריון.

ואת יכולה גם להקל על עצמך בדברים טכניים - כלים חד"פ, אוכל שקל להכין (טבעול, לחמניות, ממרח שוקולד, יותר פירות, יותר חטיפים - אי אפשר רק אוכל כזה, אבל בהחלט אפשר לשחרר יותר מתמיד).

ממליצה לחשוב מחדש על הסודיות של ההריון. אולי היא מכבידה עלייך יותר מדי במצב הנוכחי וכדאי לוותר עליה?

את לא אמורה. זה נשמע לא נחמד, סליחה, זו לא הכוונה.

אבל דווקא בקטע פרקטי, אני חושבת שהכי יעזור זה קודם כל להנמיך ציפיות, סטנדרטים ולעדכן את סדרי העדיפויות.

אם את יכולה לקחת חופשת מחלה - הייתי הולכת על זה.

אם את יכולה להוריד משרה באיזשהו אופן, גם הייתי שוקלת את זה.

יש לך כאן בעצם כמה דברים שהם כביכול בלתי ניתנים לשינוי:

1. ילדים

2. תפעול בית

3. עבודה

4. מילואים

אז חוץ מהילדים, אני דווקא חושבת שאפשר לשים סימן שאלה על כל אחד מהם

תפעול בית - מיקור חוץ כמו שאמרת. לדעת לקבל עזרה זה חשוב מאוד.

עבודה - חופשת מחלה? הורדת משרה? (אם השכר יורד, יש איזושהי זכאות לפיצוי מקרן המילואים)

מילואים - האם אפשר לבקש הקלה ביציאות? האם ניתן שיגיע יותר? 

חוץ מעזרה בניקיון, לי ממש עזר להביא בייביסיטר בצהריים שתיקח את הילדים לגינה לשעה-שעתיים, ובזמן אני הלכתי לישון.

ובתוך הקושי הענק, עזר לי להתחזק מכך שאני זוכה להביא חיים לעולם!! דווקא בתקופה הזו. בזכות נשים צדקניות... לשמוח בזה ולא להיות בתחושה של מסכנות כל הזמן.

אבל באמת תמצאי איך להקל על עצמך כמה שאפשר❤

מזדהה תחילת הריון התחיל בסוף סבב הקודם ראיתי כוכבים כבר עד שיחררו אותם!!!

אבל כן אין ברירה לקחתי הרבה עזרה בכל מה שאפשר בייביסיטר, ארוחות, נקיונות ממש קשה להתמודד

אף אחד לא ידע על ההריון כי רק הייתי חלשה אז עוד איכשהו הסתדרתי עם זה

לי עזר שלוקים קפואים, מים בטעמים, וקרקרים יבשים בסגנון לחמית.

מאחלת לך הרבה כח! הריון תקין ומשעמם, אמא בריאה ותינוק בריא.

אבל הייתי במצב נוראי של עירויים ואשפוז ביתי...

ולשחרר. הכל! לא שטפתי כלים כי לא היה כלים לשטוף. הכללל חד"פ

כביסות באמת לא עשיתי. לקח לי אחר כך שבועיים להתגבר על הערימות 

אנחנו גרים בקהילה אבל עוד די חדשים כאן ולא לגמרי מצאנו את עצמנו, וגם קהילות של ערים זה שונה מקהילות של ישוב, בהכללה נראה לי אפשר לומר שיש פחות עזרה. ההורים שלי גרים רחוק. ולא קל למצוא פה גם בתשלום, כי בתוך הקהילה רוב הנערות בפנימיה, ומחוץ לקהילה אני לא מכירה כדי לסמוך ולקחת.

אין לי אפשרות להוריד אחוזי משרה לפני יולי, ואז אני כבר מקווה להרגיש טוב יותר בע"ה.

חד"פ זה בהחלט רעיון מעולה, והורדת סטנדרטים כמה שיותר נמוך זה הכיוון כרגע. מקווה שאצליח להביא עזרה פעם-פעמיים בשבוע. אקנה באמת הרבה אוכל קל להכנה ואעשה קניות רק אונליין. מקווה שנצלח את זה איכשהו, רק השבוע הראשוו וכבר מותשת (צו פתוח ללא צפי סיום)🥴

באמת צריך המוןן עזרה, ועכשיו

לא לחכות להתמוטט חלילה.

זה באמת הרבה מידי הכל לבד..

לשריין עזרה לפחות פעמיים בשבוע

לבקש עזרה באיסופים,  בכל דבר שאפשר..

וכן, להגיד שאת תחילת הריון וקשה לך, ובעלך במילואים..

באמת שאנשים ישמחו לעזור!!!!

אבל שבוע 9 ומרגישה ממש שיפור

מקווה שגם אצלך ישתפר מהר

עדיין יש בחילות מדי פעם ועייפות אבל לא כמו בשבוע 6 שאז היה נורא

חדפ

אוכל מוכן בחוץ

לעבוד קצת פחות שעות זה אפשרי?

לשטוף כלים תוך כדי שאת עם הילדים כדי שאחרי שהם נרדמים את מתקלחת והולכת לישון

להוריד הילוך

לשחק איתם כשאת שוכבת על הספה

לקלח אותם מוקדם ואז הם פחות עייפים וזה יותר זורם

או בשעה שיש פתאום פחות בחילות

זה באמת נשמע לא הגיוני

קשה קשה

אין לי טיפים , רק חיבוק!!!

שלשמור סוד זה טוב כל עוד זה משרת אותי ויש לזה תועלת

וברגע שההחסרונות עולים על היתרונות- אני לא מבזבזת על זה אנרגיה מיותרת שאין לי

זה לא אומר שעכשיו צריך לצאת בקול קורא בראש חוצות

אבל אם לספר לאמא/לחברה אומר שתקבלי את העזרה והתמיכה שאת צריכה

אז תספרי

הצעתי היא חא לחשוש לבקש עזרה.בכל דבר שמציעים

ארוחת ערב, קניות, להקפיץ את הילדים למסגרות

קשוח ממש!! שולחת לך כוחות

עם כאבים כמו שאת מציינת נשמע ששווה לנסות.

אם את בעניין, מכינה אותך שזה טיפול בEירום כמעט מלא (כמובן עם כיסוי איפה שהמטפלת לא מעסה)

אני בלאומית ויש לי זהב.

שעובדת בבית ויש לה הסדר עם הקופה. חיפשתי בגוגל וראיתי עליה הרבה המלצות. באמת היא משהו מיוחד..

פשוט הגשתי את הקבלה וקיבלתי החזר

לי זה נשמע ככה

אני סובלת ממעי רגעש ואלה התסמינים

אני גם סובלת ממעי רגיז (אני קוראת לו מעי מרגיז), אבל בד"כ כואב לי הבטן העליונה.

עכשיו כואב לי הבטן התחתונה

לפחות אצלי זה ככה. אולי זה שילוב של 2 הדברים יחד

אם ככה לא נראה לי שיש מה לעשות עם זה... אוף

המעי הרגיז היה ממש מאוזן. אפילו בא לי להיות בהריון רק בגלל זה חחח. ואחרי לידות שוב הכל משתבש.

לי עוזר דיקור סיני מאוד. מאזן את המערכת.

שבהתחלה אף הייתה על הפתח ובהמשך ההריון עלתה למעלה והכל היה בסדר.

עשית מעקב לוודא שעלתה? אחרי כמה שבועות?

הריון קודם לא היה לי ככה מרגישה הפעם בלחץ ממש

התחלתי את ההריון עם דימומים מההתחלה ממש

למעשה די הספדתי אותו והייתי בטוחה שתהיה הפלה

הייתי אצל הרופאה בשבוע 8 בערך.

ראתה דופק ואמרה שלא רואה סיבה לדימומים וזה נקרא הפלה מאיימת ושאהיה ערנית

בערך בשבוע 10 הדימומים הפסיקו

ונראלי שבשבוע 12 עשיתי א"ס ואמרו לי שהשליה נמוכה וחצי על הפתח

ובהמשך כבר אמרו לי שעלתה - לא זוכרת איזה שבוע.

מה בדיוק המסגרת שבה את עובדת,

אבל לכאורה אם זו הגדרת התפקיד שלך, אני לא יודעת אם זה הגיוני לצפות שיתנו לך לא לעבוד במקום מסויים.

כי זאת העבודה.

אפשר להתחשב, אבל נשמע לי שלא חייב.

זה סייעת, הכוונה לעזור למטפלות

וכשהם נתקעים נותנים לי להיות מטפלת אבל זה לא התפקיד הרשמי שלי.

היא בלי קשר להריון, בעצם. אם נותנים לך להיות משהו שהוא לא בהגדרת התפקיד שלך.

בסוף אני חושבת שביחסי עבודה יש גבול קצת עדין בין הרצון לשמור על עצמך והזכויות שלך, לבין הרצון לשמור על יחסים טובים עם המנהלים.

זו בחירה שלך, כמה את מתעקשת, ואיך את מנהלת שיח בדרך כלל.

אני לרוב לא מציבה תנאים להנהלה, אבל גם ברור להם מאוד מה אני עושה ומה לא. ואם משהו לא מתאים לי אני אומרת את זה בצורה מכובדת, וחוזרת על זה שוב אם צריך.

אבל רק את מכירה איך עובדים אצלכם, והאם הצבת תנאי יכולה לעבוד, ואיך.

פחות אכפת לי לעבוד כי אני מסתדרת איתם ויותר קל לי איתם אבל עם הקבוצה הזו של הגדולים מאוד מאתגר לי.

אז פשוט לדבר איתם שעם הקבוצה הזו לא ישימו אותי?

הן עושות את זה בגלל מחסור במטפלות 

לומר למנהלת שאמנם את מוכנה בשמחה להתגייס ולעזור כשיש חוסר בכוח אדם אבל את לא מוכנה שזה יבוא על חשבונך, ולכן בקבוצה הזאת את לא מטפלת.

אם תעמדי על הגבול שלך בכבוד - יכבדו אותך 🩷

ובאופן כללי, השאלה היא מה התנאים שסוכמו איתך מראש...

את קבועה או על בסיס יומי?