פורום הריון ולידה (עמוד 220)

והם מכוערים גם למרות הסטייל שנהיה להם בציבור

אמא לסרבנים שלקח הרבה עבודה לסגל אותם למוצץ

אותם מסכימים לקחת

וענין אותי אם זה באמת עובד 

כי בכא הם די קירים...

איך סיגלת למוצץ??

בכל אופן, עבודה קשה עם רובם

בסוף השתמשו באוונט ואחרי שהתרגלו אז גם מותגים פשוטים דומים בצורה כמו שופרסל וכולי

עורכת את המשך ההודעה כי מרגיש לי אאוטינג

אעבור לפרטי

לא יודעת עד כמה זה נכון ןקריטי

בגלל שהצורה שלהם גדולה ועגולה שזה בעצם הפוך מהפטמה של השד אז הם לא טובים למבנה הפה.

צריך מוצצים שהפטמה דומה לשד- מתחילה גדולה יותר והופכת קטנה

חלק מהם מגומי וחלק מסיליקון. חלק עגולים וחלק שטוחים יותר.

וגם לחברות אחרות יש דגמים מגומי ויש מסיליקון.

בכל אופן לפי מה שזכור לי דווקא גומי זה חומר טבעי יותר מסיליקון. אבל לא חייבים לקנות את החברה הזאת, אפשר למצוא גם חברות זולות יותר מן הסתם.

במעבר ובכלל

הכל היה מאוד חלק

בפעם הראשונה חיברתי אחת שתיים ואחכ חיברתי גם 3

לפעמים כמה ימים לפני שבאתי להוציא את השלישית - התחיל דימום אז הפסקתי

מחזור מגיע תוך יומיים -שלושה

מחזור קליל

תוך 5 ימים הפסק

בחודש הראשון היו לי קצת כאבי ראש בחילות והרגשה כללית לא משהו

במשך הזמן לדעתי התנפלתי בגלל הטבעת

ומאז שהפסקתי כל דיאטה עובדת עלי פלאים.

החשק שלי עם הטבעת נעלם לחלוטין וזה היתה הבאסה הרצינית

בשני פעמים הקודמות השתמשתי תקופות של מעל שנתיים בטבעת תוך חודשיים שלושה נכנסתי להריון.

הפעם כבר שנה פלוס בתהליך....

לא יודעת אם לקשר לטבעת או לא

אבל יש מצב שמשבש את המערכת ופלוס הגיל ניהיה קצת בלאגן

אם כי תוך כמה חודשים המחזור חזר לתקתק כל חודש.

דבר ראשון, מאחלת לך בע״ה שבקרוב ממש יבוא הריון תקין וקל 🙏🏻 מכל הלב.

תודה על התגובה!

לגבי ההתנפחות זה הפחד שלי. אעקוב לראות מה יהיה איתי.

הלוואי!

אצלי בוודאות ההתנפחות היתה בעקבות זה

אני לא שמנה

אבל התנפחתי בגלל זה

וגם הרבה יותר קל לי לשמור על תזונה בלי הטבעת.

לגבי דימומים - לא התחיל לי מחזור ישר. זה מתחיל כהכתמות. אבל בשבילי זה היה מספיק סימן בשביל לאותת שמספיק לגוף

בכא אם יש דימום נאסרים אז אין טעם באמת לסחוב את הזמן להוציא את הטבעת. הוצאתי מיד וזהו.

בדכ הצלחתי 3 טבעות ברצף בלי בעיה - בלי קשר

חייבת להוסיף : שמצג אחד זה היה נפלא תקופות שלמות בלי מחזור ובלי הרחקות.

מצד שני - לא היה לי חשק כמעט . ככה שזה לא עזר הרבה ואם כבר הוריד

וגם יש משהו טוב (בתקופה רגילה ולא כשמצפים) כשיש התחדשות כל חודש.

האמת לראשטנה אחרי 19 שנה יש לי כזו תקופה ארוכה כזו...

בעיקרון עד גיל שנה זה נורמלי לקום פעם-פעמיים ואפילו שלוש כדי לאכול בלילה!

תינוק שלא קם - הוא ה"לא נורמלי"

גם התינוקת שלי נולדה קטנה (קצת יותר משלך), אבל בניגוד לבת שלך היא לא עלתה במשקל בהתחלה... אז זה דווקא היה מתסכל שהיא לא קמה מעצמה לאכול, כי הייתי צריכה להעיר אותה בשביל זה...

וכנראה זה שהיא לא קמה קשור לזה שההיתה קטנה ויחסית חלשה.

אחר כך, כשהיא עלתה על הגל במשקל, היא באמת לא קמה בלילה (מאחת עשרה-שתים עשרה בערך עד שש-שבע בערך) וזה היה לי נחמד, אבל לפני חודש בערך (היא בת 5.5 חודשים) היא התחילה לקום פעם או פעמיים בלילה בשביל לאכול (ואז לחזור לישון).

ברור שזה קצת מבאס אותי, במיוחד שעכשיו העברנו אותה לחדר הבנות וזה אומר שאני צריכה לקום אליה, אבל אני יודעת שזה נורמלי, ולהפך - אפילו שמחה מזה,כי זה מראה שהיא התחזקה יותר, כנראה...

אז כל עוד הבת שלך רק קמה לאכול וחוזרת לישון אחר כך, וכל עוד זה לא קורה יותר משלוש פעמים בלילה - אז זה תקין לגמרי, ואין טעם וגם לא כדאי להתנגד לזה (כי אם היא קמה אז היא צריכה את האוכל).

אם זה קשה לך - אז כדאי לחשוב על לינה משותפת והנקה בשכיבה.

בגיל שנה בע"ה תוכלי לחזור לישון לילה רצוף

פעם שמעתי שיש משהו כזה שאחרי חזרה לעבודה תינוקות קמים הרבה בלילה כי הם כאילו משלימים זמן אמא..

בלי קשר, שינה של תינוקות זה כזה דבר דינמי שיש מצב שעוד קצת היא תחזור לישון רצוף

רוב התינוקות קמים בגיל הזה לאכול.

והגיוני שאחרי שאת חוזרת לעבודה היא תרגיש יותר צורך בקרבה לאמא.

זה שהיא נרדמת מאוחר יותר בעייתי.

מה היא עושה עד אז?

היא ערה רצוף, או שמתעוררת כל רגע?

היא רגועה עד שהיא נרדמת?

מתי את מנסה להשכיב אותה?

פשוט הייתי לאחרונה באנטריקוט, מתאים למי שרוצה להשקיע הרבה כסף ולהתפנק לא מורידה להם, אבל אני הרגשתי ממש בזבוז ושהייתי נהנית גם בהמבורגר שהיה עולה הרבה הרבה פחות. 

זה המבורגרים וכריכים בשריים, אנחנו ממש אוהבים

בכשרות הרב מחפוד

מיקום מרכזי שזה יתרון וחיסרון

נראה לי כשרות קהילות 

עובר עם הזמן...

לק"י

גם ככה מומלץ ללכת אחרי לידה.

ולפעמים הזמן עושה את שלו וזה נעלם עם הזמן. 

מומלץ תרגילי קיגל פילאטיס ופעילות אירובית לחזק רצפת אגן. שיעבור 6 שבועות פלוס תתחילתי וזה יסתדר בעזרת השם 

אשמח שתשתפי אותי איזה תרגיילים עזרו לך. אפילו סרטונים

אני גם הולכת הרבה עם המנשא של התינוק, זה לא ישתפר מעצמו ככה 😔

אבל לוקח זמן עד שהכל חוזר לעצמו 

זה לא בדיוק שישה שבועות לפי איך שנראה לי,

לוקח קצת יותר 

לפעמים באמת זה צניחה קטנה אבל זה לא נשאר ככה , הגוף חוזר לעצמו 

כמובן שאת צריכה קצת לעשות תרגילים שמחזיקים רצפת אגן כמו תרגיל קיגל , פילאטיס- אני עושה מיוטיוב 

תנסי פחות לסחוב כבד 

זה ממה שאני יודעת אבל כמובן שיקול שלך אם ללכת לרופא ואולי עדיף 

פיזיותרפיה רצפת אגן 

תנסי גם לא להגיע למצב של עצירות כי אז מופעל עוד לחץ

אח"כ בגיל 50-60 חוזר ובגדול.

לטפל לטפל לטפל.

מנסיון כואב של קרובת משפחה.

אבל המצב אחרי הלידה ממש הוא לא שיקוף אמיתי , לוקח זמן לרצפת האגן להתאושש 

ליציבה של הכתפיים עזר לי

כתבתי את זה גם בשירשור מעלייך על מי שסובלת מטחורים זה אותו רעיון

להחזיר את האברים הפנימיים למקומם

קורס לתירגול לגב ולאגן אם תרצי אתן לך פרטים בפרטי

אבל את יכולה לחפש ברשת תרגילים להארכת שרירי בית החזה וחיזוק הכתפיים

אבל בלי לחץ

זה קורה

ואפשר לטפל

האמת אני מפחדת לקחת סיכון ולסמוך על זה שיעבור.

זה ממש ממש מלחיץ

לא חוויתי עם הגדולים, ובעזרת ה' רוצה עוד, שה' יזכה אותי אמן 

אז חייבת לשמור על עצמי ולתרגל, אבל יש הרבה תרגילים בייוטיוב והלכתי לאיבוד כבר

כי את צריכה לאבחן מה המצב אצלך

את צריכה ללכת לפזיותרפיסטית רצםת אגן שתבדוק מה בדיוק קורה שם

האם יש צניחה בכלל ושל מה..

ממש לא ממליצה להתעלם כי זה משםיע משמעותית על כל איכות החיים

אהובה מגיע לך חיים בריאים ולהיות חזקה.

בהחלט הייתי מפסיקה עם המנשא לטווח הקרוב

נראה שרצפת האגן שלך זקוקה למנוחה 

יש צניחה של דופן הנרתיק

התחלתי תרגילים

בע"ה נעשה ונצליח🙏

לתרגל לבד לא מספיק

(שהייתה לידה קשה ואולי בגלל זה הצניחה)

וממש נבהלתי 

אז קודם כל ממש שמרתי על עצמי לא לסחוב כבד ולא לעבוד קשה 

אחרי חודשיים מהלידה התחלתי לעשות הליכות קצת , פילאטיס, והמון תרגילי קיגל

אני 4 חודשים אחרי וזהו נשאר ממש פיצי

אז תתחילי ויהיה בסדר 

בהצלחה 

כנראה באמת בגלל זה

תבררי על זה

אני נכנסתי בקלות

להיפך, ככה הביוץ בטוח אחרי המקווה

אבל גם אם היא קצת ארוכה (לא קיצוני)

יש סיכוי טוב לביוץ אחרי המקווה

לא רואה הבדל

צריך לדעת איך למרוט כדי לא לשבור את השיערה ואז השורש נשאר מתחת לעור וזה השחור שרואים. לא קשור לדעתי לפינצטה. אני עושה לעצמי כל החיים בערך ואף פעם לא היו לי את הנקודות האלה

ולראות איך את מגיבה לזה... אם כואב לחכות.

אבל אם יש כתמים כבר עדיף לחכות שיעלמו וגם ככה בדיקת רופא עוד מעט. כך שבאמת עדיף לחכות עוד שבוע.

לגבי כתמים, הצבע מתבהר ואז גם אין שום שאלת רב ואין צורך לבדוק יותר מפעם אחת. כך שבעיניי עדיף לחכות

של איזה חברה?

או כדי שנשגיח עליהם ככה.

כי כשהיא עליי אני מרגישה את הנשימות שלה וככה משגיחה עליה... השאלה אם זה מספיק.

(שוב) את אחותה, ואז ינקה שוב וכבר לא נתתי לה שוב להירדם.

עכשיו היא משחקת, לא במלוא העליזות והמרץ שלה, אבל כן יחסית יפה ובערנות. מקווה שזה אומר שהיא בסדר...

אז כלל האצבע אומר שהכל בסדר.

אני כמובן לא רופאה אז לא ממליצה לך רפואית מהלעשות, רק אומרת מה אני מכירה מנסיוני

וגם אני קצת נרגעתי בקשר אליה, ומוכנה קצת לשחרר אותה ממני... (כמובן, לא משאירה אותה לא קשורה בעגלה...)

תודה רבה שזכרת להתעניין!

לפחות להשאיר שעה שעתיים לדעתי ובלילה להעיר כל שעתיים. להסתכל שערנית. על האישונים.  

חושבת שכן הייתי הולכת בגיל הזה. 

כי בעלי עדיין לא יכול לנהוג ואני לא יודעת לנהוג... ובמונית זה מסובך יותר.

עכשיו היא התעוררה וכן קצת חייכה וקצת פעילה.

נראה לי שבאמת אשכיב אותה לידי הלילה, למרות שבדיוק ביום שישי העברנו אותה לחדר הבנות...

תודה! גם @המקורית

מאחורה.

מכירה, כבר אין הנחיה להשאיר ערה. אבל כן הנחייה להיבדק אם היא קטנה (בת כמה חודשים, לא?)

הייתי כן מתייעצת עם מוקד אחיות, בעיניי חשוב

הבת שלי הקטנה נפל לפני חודש פלוס

והלכנו איתה לקופת חולים

ואמרו לנו להשאיר ערה 3 שעות

ואם מקיאה או חלשה וכו ללכת למיון.

ב״ה נגמר בטוב

והיא יותר גדולה מהתינוקת

אני חושבת שהייתי הולכת להיבדק.

אם היא הייתה פחות משלושה חודשים אז באמת היינו הולכים להיבדק כנראה, אבל היא קצת גדולה יותר...

אולי באמת אתייעץ עם מוקד אחיות, למרות שהן בדרך כלל מלחיצות...

שלי למשל נפלה מהמיטה שלי ולמרות שהיא נמוכה קבלה מכה בפנים 

אני כן הלכתי לרופאה כי הגברת לא הסכימה לאכול והיא הסבה את תשומות ליבי שיש לה סימן בסנטר מתחת שגורם לה לכאבים ולכן לא הסכימה לינוק

והורתה לי להביא לה אקמול כי כואב לה

יש עוד מקרים כמובן (כמו נפילה מכיסא אוכל) אבל זה הכי דומה אולי מבחינת גובה

אולי כן היתי מתקשרת למוקד

וקרה גם לנו עם תינוקות שנפלו מהמיטה. זה באמת מלחיץ🫂

רק אם לא הייתי רגועה היתי מתקשרת למוקד

היא מרגישה מצוין, משחקת ומפטפטת וגם בוכה לפעמים כרגיל

תודה רבה!

אם לך יש כוח, והיא זורמת איתך עם ללבוש תחתונים, ולנסות לשבת בשירותים מידי פעם - בעיני זה בהחלט הגיוני להתחיל עכשיו. יכול להיות שהיא תמשיך לפספס כל פעם גם במשך כמה ימים, אצלנו לפעמים לקח שבוע עד שידעו לזהות מראש וללכת לשירותים.

העיקר זה לא להיבהל, בטח לא לכעוס, לנקות בנחת ופשוט להגיד לה שעושים בשירותים, וגם אפשר לתת לה לשבת לנסות בשירותים באופן יזום מידי פעם (בבוקר כדאי, ואפשר עוד במהלך היום).

לגבי הלילה - יש הרבה שגומלים רק ביום, ובלילה מחזירים טיטול.

לי דווקא עבד טוב להוריד לגמרי, גם בלילה וגם ביום. כשהילדים היו מתעוררים בלילה - דבר ראשון לקחתי לשירותים, ולרוב הם ישר עשו, חצי מתוך שינה, וחזרו לישון בקלות. (ואם היא בכלל לא מתעוררת, ועושה כל לילה מתוך שינה, אז יכול להיות שהיא באמת לא בשלה לזה כרגע שווה להחזיר טיטול בינתיים, כדי לא לתת לה כל בוקר לקום רטובה, ולתת לך להתמודד עם מצעים רטובים כל בוקר...)

אתם ממש בהתחלה נשמה❤️

יש לך לפחות כמה ימים כאלה כנראה.. הלוואי שלא אבל זה חלק מהעניין

ואם כבר הורדת לא הייתי מחזירה

אני לא גמלתי ביחד לילה ויום אבל יודעת שיש כאלה שכן

פשוט אני תוהה אם אנחנו בהתחלה של משהו

או שזה סתם אני משגעת אותה

אני יודעת שבגיל היא בגיל

אבל מישום מה היא מרגישה לא לא ׳על זה׳

אולי כי היא בכורה

אולי כי אני אין אצלי מצב בחיים שתיכנס איתי לשירותים אז היא רק שומעת על זה אבל לא ראתה

אין לי מןשג

וגם בכורים נגמלו

אין ילדים גמולים במעון שלה?

שכשילד בשל לתהליך זה הרבה יותר פששוט

בשלות מבחינתי זה שהילד אומר לי *לפני* שהוא עושה ולא אחרי

(הבת שלי לדוגמא התחילה לומר שעשתה בטיטול לפני גיל שנתיים בגיל שנתיים היא אמרה לפניי והיא נגמלה בלי פיספוס 1 כנל הבן שלי)

אבל גם פיפי אמרו לך לפני?

זה נשמע לי שלב למקדמים כי גם לא מרגישים אותו הוא נספג בטיטול וזהו

והיא יודעת יפה מאוד כשהיא עושה כי היא מתאמצת…

וחוץ מזה, כמה אני יכולה למרוח את זה?… בתכלס היא שנה הבאה גן עירייה…

אצלי לא היה אף שאמר לי כשהיה לו טיטול שהוא עומד לעשות בטיטול. אולי זה היה מגיע בהמשך אן הייתי מחכה, יכול להיות גם שלא. בכל מקרה כולם נגמלו יפה בלי זה. אולי היו יותר פספוסים בהתחלה עד שהם למדו לזהות לפני שהם צריכים לעשות, אבל בעיני לא היה שווה לחכות עוד חודשים בשביל לחסוך עד שבוע של פספוסים.

יש ילדים שכן

אבל יש ילדים שבשביל להרגיש את היציאות שלהם כמו שצריך יצטרכו את המשוב של תחושת הרטיבות

בהתחלה מפספסים המון, אצלינו זה היה עניין של כמה ימים עד שתפס את הקטע

אבל הפספוסים בימים הראשונים היו ברמה ששאלתי אותו אם צריך שירותים, אמר לי לא, ושניה אחרי פספס מולי🤭

אז מה שחשוב להתחלה זה המון המון סבלנות, לא לצעוק, לעודד שהכל בסדר וככה לומדים ולהזכיר בנחת שאם צריך הולכים לשירותים וגם לקחת לשירותים באופן יזום לתת לה לשבת איזה דקה- שתיים כל כמה זמן

לגבי הלילה, אני בעד ישר לגמול לילה ויום שיתפסו את הקטע וזהו

בלילות לפעמים פספס ולפעמים פשוט התחיל לבכות והבנו שכנראה צריך שירותים וזה אכן היה ככה. עד היום, כמה חודשים אחרי לפעמים מפספס ולפעמים נשאר יבש

התחלנו לגמול שבועיים לפני שעלה לגן עירייה, אז פשוט הורדנו טיטול בבת אחת ולמרות שהיה קשוח עם כמות הפספוסים לא החזרנו בכלל וב"ה הלך טוב ותפס את הקטע מהר יחסית

בהצלחה והמון כח😅

לדעתי את בהחלט יכולה לנצל את זה ולהתחיל את הגמילה. לדעת שיכולים להיות ימים כאלה עם פספוסים, אצל הבת שלי זה לקח משהו כמו שבוע- שבועיים, היא גם הייתה קטנה יותר מהבת שלך.

לזכור שגם אח''כ יכולים להיות פספוסים, וזה בסדר.

אני גמלתי יום ולילה בנפרד, וזה היה מעולה. הורדנו לה את החיתול בלילה רק אחרי שראינו שהיא מתעוררת יבשה במשך כמה לילות, ובאמת כמעט ולא היו פספוסים בלילה, אולי שלוש פעמים, וגם זה לא בהתחלה.

את יכולה לקנות לה הפתעות קטנות מהחנות של השקל ולהביא לה כל פעם שהיא מצליחה לעשות בשירותים. אצל הבת שלי הפסקתי עם זה מהר מאוד.. חח..

מצטרפת למי שאמרה שחשוב לא לכעוס עליה כשהיא מפספסת, להביא לה חוויה טובה מכל העסק.

לגבי לקחת באופן יזום - שמעתי מישהי שהיא יועצת גמילה שאמרה לא לקחת יזום, כי הם צריכים ללמוד ולהבין את התחושה שיש להם את הצורך ללכת לשירותים.

משתפת שהחלטתי לעזוב את זה כרגע

כי זה השבוע וחצי האחרונים של חופשת הלידה ולא מתחשק לי כל היום לרדוףאירי זה כך שודאי שזה יעשה אותי פחות רגועה ואני לא רוצה

לחכות לפסח זה לא באמת רעיון כי אנחנו לא בבית בחג אז לא אפשרי

אבל ראיתי שעצמאות יוצא חמישי אולי אקח חופש רביעי וננסה אז

בעזרת ה׳

בינתיים נטפטף לה על זה

תודה!

לק"י

שהיא תכיר את זה.

בהצלחה!

אני גם צריכה לקפוץ למים ולהחליט על גמילה לקטן.

במזרק ובכפית הוא מתנגד ממש ולא מוכן אלא אם כן תופסים לו את הפה בכח

מוצקים הוא עוד בשלב הטעימות לא מוכן יותר משתים שלוש כפיות

קודם כל חיבוק! זה נשמע ממש קשוח

אני לא יודעת אם את עובדת בקרבת המטפלת אבל

אולי יש לך אפשרות לצאת מהעבודה לשעה ולהניק אותו?

זה משהו שמגיע לך עפ" החוק..

שעת הורות (שעת הנקה)

אולי לחפש מטפלת בעיר שבה את עובדת?

ואז תוכלי להניק אותו בין לבין...

עוד חודשיים בע''ה כבר יכול להיות שיבסס מוצקים ויהיה יותר קל...

מה עם דיסה ? הוא אוהב?

לנסינו באמת מאוד מומלץ

ואני מבינה את הכעס, אבל לפעמים זה מעיד על אופי חזק! וטוב!❤️

כי אין לי רכב..

זהו, אני באמת צריכה פתרון רק לחודשים הקרובים

 כי ברגע שיבסס מוצקים אני מקווה שאצליח להוריד הנקה.

איך לתת דיסה?

לחפש עבודה קרובה יותר?

נשמע קשוח..

יש דיסה של מטרנה, שאפשר לערבב עם חלב אם או עם מטרנה

אפשר להוסיף סוכר ענבים בהתחלה כדי שיהיה מתוק..

חובה לנתק את הכעס

הוא לא עושה בכוונה. הוא תינוק יונק. האכלה אצלו נקשרת גם בעניין רגשי. זה צורך ממש. קשה לו.

ואני מבינה גם את המטפלת

וגם אותך, שזה מתנגש לך עם הבחירות והתסכולים שלך

לא הייתי הולכת על צעד קיצוני כמו לעזוב לגמרי.  

תנסי כמה סוגי בקבוקים, הבנתי שהלנסינו מביא ישועות. תסבירי בעבודה, תעבדי ימים קצרים יוצר, תקחי חופש, אל תעזבי עדיין

ואם המטפלת אומרת שהיא לא יכולה, אז כנראה שבאמת לא מתאים אצלה. לא בכח. 

וזה מה שמעיק עלי כל כך 

שאני מרגישה כך במקום לרחם עליו ולעזור לו

ניסינו את כל סוגי הבקבוקים, גם לנסינו, אני עובדת בעיר אחרת אז המקסימום שאני יכולה זה לצאת ב11, 12 ואז כבר לא שווה לבוא ליום עבודה

ואת המטפלת גם ככה היה קשה למצוא, לא חושבת שאמצא מישהי חדשה שתסכים לקבל אותו למרות שהוא לא אוכל..

המטפלת הסכימה מחר ומחרותייים נסיון, מקווה שיקרה נס

את מתאמצת לשמור על מקום העבודה

(למרות שבעיניי לעבוד מחוץ לעיר בכל אופן זה קשוח ממש גם בלי קשר למה שאת מתארת ואולי יבוא מזה שינוי מבורך בלי שהתכוונת אפילו)

יש לך אפשרות לעבוד מהבית? להוריד אחוז משרה?

עד מתי את חושבת להניק?

אני יכולה אולי לקחת חל"ת אנסה לבדוק את זה

 לא בדקתי כי אני לא יכולה לחשוב על זה שאהיה רק בבית .. זה קשה לי, 

כרגע עובדת שלוש ימים בשבוע וזה מושלם בשבילי

אני מקוה שיתחיל מוצקים ואז אפסיק להניק

מה שבטוח עד תחילת השנה הבאה

תעבדי אפילו חצאי ימים

אני פשוט מבינה אותך ככ, שאני ממש מנסה לעזור 😅

ואני גם עובדת בעיר אחדת מהעיר שאני גרה בה. מצאתי מטפלת ליד העבודה, יצאתי להניק אותו. תוך שבועים היא הצליחה להרגיל אותו לבקבוק.

ורק רוצה לומר שהיום הילד הזה בן 16, והוא לא עקשן.

ניסיתי וניסתי

לא הצלחתי

 היו ימים שאחרי חצי שעה שעה אכל 60 - 80

היום למשל לא היה מוכן כלום כלום כלום

כשמפסיקים להניק לגמרי, מתישהו זה יקרה

אבל זה קצת סבל אם הוא כזה סרבן. לך ולו. ובכל זאת, לפעמים עושים את זה🤷‍♀️

ואת גם לא רוצה להפסיק.. אם היית רוצה וחוששת שיגווע ברעב זה משו אחר

יהיה לי קשה 

אבל המצב עכשיו הוא בלתי אפשרי

להמשיך להניק ולשלם את המחירים הללו

או

להפסיק להניק וכנראה להצליח לפתור את בעיית הבקבוק 

אני עשיתי שיקול שלא להניק בכלל את הבת הקטנה שלי כדי להימנע מהתלות הזאת שבהנקה. העדפתי בקבוק וזהו,  ואצ הבכור הנקתי ושילבתי שאוב מההתחלה אז היה מעולה, וגם לא לטווח רחוק

אבל זה השיקול שלי

את צריכה לחשוב מה יהיה לך טוב

ועדיין זה לא חייב להיות שחור או לבן. יש עוד אפור באמצע כמו שכתבתי לך

ההחלטה להפסיק להניק לא יכולה להגיע מעצות בפורום, או מחברות או מאמא או סבתא או כל אדם אחר.

לדעתי ההחלטה להניק צריכה להיות שלך בלסד.

החלטה מושכלת אחרי שחשבת מה *את* רוצה, מה טוב לך ומה טוב לתינוק שלך.

כל בחירה שלך תהיה טובה כשהיא תהיה שלמה.

אבל את בטוחה שכרגע הוא לא אוכל כי הוא סרבן?

אולי יש לו משהו פיזי שמציק לו?

הבן שלי היה שבוע ככה

עד שהתפרץ לו מחלת הפה ויחד גם יצאו שיניים

ואז תוותרי סתם על ההנקה.

הבן הקטן שלי גם בקושי שתה חלב, שתה קצת כל פעם. הוא היה אוכל גרבר קנוי, לא קופסה שלמה.

לגמרי..

אבל כמובן מה שאת מרגישה ...

הילדים שלי גם היו עקשניים בזה

אבל היו במעון ושם סוג של אין בררה המטפלת לא יכולה להוציא אותם מהמעון

אז היא פשוט ניסתה בסבלנות רבה והצליחה בסוף

הייתי מנסה להעביר מטפלת או לבקש כמה ימים אם יש לך שכנה/אמא  שיכולה לקחת אותו ובסבלנות ללמד

לנסות כמה בקבוקים

גם שוב בכפית/כוס/כוס אימון

במקום שמטפלת אחרת היתה יכולה להצליח.

נסיון של 20 שנה לא אומר שהיא הכי טובה.

אולי צריך מטפלת יותר יצירתית, יותר חמה עם יותר סבלנות.

אולי את יכולה ללכת מאוחר יותר לעבודה אחרי הנקה הראשונה שהוא היה יונק אצל המטפלת ואז אולי הוא יהיה פחות רעב ובפעם השניה יסכים לבקבוק?

זה שהוא לא אוכל לא אומר שהוא עקשן, הוא פשוט יודע מה הוא צריך.

לנסות להתחיל טעימות?

זה צורה אחרת לגמרי של האכלה, בכסא אוכל/טרמפולינה וכו'.

אולי ילמד לאכול אוכל מוצק (מרקים גרבר) ובשעות שאת איתו - הנקה

הוא קטן מאוד,

קצת מצחיק להדביק עליו כבר טייטל של 'עקשן'.

תינוקות בגיל הזה מוציאים שיניים וזה מאוד כואב, לפני שהשן בוקעת זה כואב מאוד אבל לא רואים כלום עדיין. הבן שלי היה ממש נודניק תקופה עד שפתאום ביצבצה .

גם בגיל הזה תינוקות חולים המון המון נדבקים בוירוסים, לפעמים אין חום או משהו, אבל הילד לא רגוע, לא אוכל, מנוזל. הוא לא עקשן, הוא פשוט לא מרגיש במיטבו. תינוק שלא אוכל זה לא בגלל אופי שלו , כנראה משהו לא טוב לו. 

עכשיו אני רואה שהעקשנות שלו זה לא בהנקה, זה רק בבקבוק. באמת קשוח מאוד! בכל אופן, לא הייתי ממהרת לתת לו כותרות, הוא פיצי, רק לא מזמן הגיח לאוויר העולם וכבר מצפים ממנו להסתדר לפי הקידמה שלנו. הוא זקוק להנקה באופן הכי פשוט וטבעי שיש. הוא הנורמאלי פה, אנחנו הפחות נורמאליים שמנסים להנדס לתינוקות תחליפים.... אז כן , זה קשוח. אבל זה לא אומר עליו משהו שלילי חלילה. תנסי שבעלך יתן בלי שאת בסביבה 

היה ככה , המטפלת אמרה שלא יכולה יותר

הוא לא הסכים לאכול, רק צרח.

העברתי מטפלת והיא יותר הכילה, אבל עדיין היה ימים שלא אכל כלום, ולאט לאט זה היה יותר טוב

עד היום הוא עקשן

הוא יתרגל במשך הזמן כי כבר הרעב יגבר על העיקשות

ברמה שאצל האחרון שלי לקח כמעט חודש וחצי עד שהתרגל לבקבוק, וגם אז עושה טובה ואוכל רק כדי לא לרעוב (ארוחה אחת במקום שתיים)

אבל היה לי בעבר מטפלת שלא הסכימה לטפל בילד יותר, והרגשתי שזה פשוט עניין של כימיה של הילד איתה. כנראה משהו באנרגיה שלה לא היה נכון לו, כי אצל מטפלת אחרת הלך לו הרבה יותר בקלות ב"ה!

וכן, זה היה סיוט, בעלי היה איתו המון עד שמצאנו מטפלת רלוונטית. והייתה תקופה קשה מאוד של התרגלות וחוסר וודאות, אבל רק להניח כאן את האופציה שזה אפשרי להחליף מטפלת ולא מוכרח שהילד שלך הוא הבעיה

זה קשור לשקדים.

היה את זה לאחיינית שלי אבל די מזמן והוציאו לה אותו בניתוח.

הבנתי שהיום מטפלים אחרת אבל אולי זה יתן לך כיוון...

נראה לי אצלו הרופא פעם אמר לי משהו על השקדים, אולי שקד שלישי?

בודקים מה המצב. גם אם צריך ניתוח אז יכולה להיות המלצה להמתין ולעקוב. אפשר לנסות ספריי סטרואידים. כן מצריך בדיקה. 

שקד שלישי, כמו שאורוש כתבה רופא אאג הוא הכתובת

כנראה יפנה לצילום,

מאוד חשוב לבדוק את זה ולהיות על זה,

כדאי גם בדיקת שמיעה (אולי לקבוע מראש תור לגיל שנה וחצי בערך), כי הרבה פעמים זה קשור, ושמיעה בגיל הזה היא קריטית לרכישת השפה.

זה קשור לשקדים / לפוליפים.

יש המון מבוגרים שנוחרים, על מה זה משפיע?

הכל. 

גם למבוגרים זה לא בריא אגב. אבל אין מה להשוות לילדים שמתפתחים וגדלים. נחירות זה נשימה לא טובה. נשימה לא טובה, המח עסוק בלנשום. ולא פנוי לדברים אחרים. 

הבן שלי עבר ניתוח בגיל 3 עד אז ישן גרוע ולא גדל. 

לא אומרת שזה המקרה אצלכם וגם לא בטוח שהייתי רוצה ניתוח בגיל שנה (כי אז לפעמים צריך גם שוב) אבל זה כן דורש בירור ומעקב. 

אבל רופא המשפחה אמר שזה נחירןת ולא קשור לצינון.

אני הייתי בטוחה שזה מהצינון...

הוא כבר בן 3, אבל באמת הפנו אותנו לניתוח

אמור להיות שבוע הבא בעז"ה

ניתוח זה להוריד את השקד השלישי?

הנחירות פסקו באותו היום

(כמובן שלא הנחירות הן הבעיה- אלא הקושי לנשום)

אני דיי בלחץ מיזה למען האמת.

איך היה?

אצלינו זה התחיל ששמנו חב שהיא לא מדברת ברור

מבירור מול חברה שהיא קלינאית תקשורת היא המליצה ללכת לבדיקת שמיעה וא.א ג

מהר מאוד הבנו שיש נוזלים באוזנים

צילום הראה שקד שלישי

ובדיקת שמיעה יצאה שהיא לא שומעת טוב

ומשם הדרך לניתוח שקד שלישי וכםתורים היתה קצרה
 

הלכנו למסלול פרטי בהסדר עם כללית

אצל דר נזריאן

מנת  באסותא ראשון לציון

חושבת ששילמנו משו כמו 400 שקל

הגענו ב8.00

הניתוח עצמו היה כ40 דק

התאושדות והביתה באותו היום

אחרי הניתוח כלכלה רכה ופושרת

לא נרשמו דרמות יוצר מידי גדולות (פעמיים התלוננה שכואב לה קצת ונתנו אקמול פשוט)

הרגעת אותי

אחר- כמו שקד שלישי

לכי לאף אוזן גרון

כי על החלום הייתי מגיבה בפשטות, משהו כמו:

איזה חלום מתוק. את רוצה שיוולד לנו תינוק? מה היית רוצה בן או בת?

סתם לפתח שיח בנושא כדי לתת לה את הצומי בעניין, בלי לאשר לה אם את בהריון או לא

ולגבי הבטן גם הייתי אומרת שבכללי כשאישה בהריון אין אפשרות להסתכל חיצונית ולדעת מה יש, כי זה בפנים, ושיהיה משהו לספר בנושא, את תשמחי לספר לה כשיגיע

זהו סתם שיח כללי כזה בלי לאשר לה שאת בהריון

גם אפשר לנסות לשאול למה היא חושבת שאת בהריון, יכול להיות ששמעה משהו והיא לא רגועה, אז תנסי לברר ולהרגיע בלי לאשר את העניין

יכול להיות שאותך זה מפעיל כזה כי את יודעת שאת באמת בהריון ואת מפחדת שהיא תדע בשלב כזה, אבל בגדול אפשר לפתור את זה בפשטות

שיהיה בשעה טובה!

לדוגמא יום אחד הבן שלי השתולל לידי ואמרתי לו תיזהר.

ואז היא אמרה צריך להיזהר שלא יכאב לתינוק..

ויהיה מרגיע סתם לעשות איתה שיחה בעניין

שוב, ממש אין צורך לאשר לה את המידע

יותר לשאול למה היא חושבת ככה ומה מעניין אותה בנושא

להגיד שכשיהיה ותרצי לספר אז תספרי.

לגבי כל העולם ידע- אני ספרתי לילדים קטנים יותר אפילו בשבוע מוקדם יותר. והם שמרו במשך כמה חודשים את זה כסוד. אמרתי להם שזה סוד רק של המשפחה שלנו, ועד שאני לא אומרת שמותר לגלות אז אנחנו לא מגלים לאף אחד.

הגננת של הבת שלי היתה בהלם שהיא עד חודש שישי לא סיפרה כלום. וכך כל הילדים. אבל כשהיה אפשר לספר אז נתנו להם להתרגש ולספר לדודים ולחברים ולמי שרצו (גם לסבא וסבתא בלי שהילדים ידעו שהם כבר יודעים)

את בהריון? נכון יש לך תינוק? מה? את נראית בהריון

וכו וכו

תכלס אולי עוד לפני חח

אני לא מאשרת להם..

אומרת שיש לי בטן כי יש לי בטן

מה שבאמת נכון

לא משקרת בפה מלא

לפעמים עונה בעז''ה הלוואי

וכל מיני

והאמת שיצא אולי גם להכחיש ככה באוטומט בלי לתכנן

אני באמת לא מ

היתי מעוניינת שכל העולם ידע משבוע 6

וזה זכותי

ואם הם ידעו אז אין לי סיכוי

הכנסה והוצאה מאוד פשוטות - כמה שניות בעצמך.

אפשר לחבר כמו גלולות.

אין בעיה בזמן דימום.

לא מרגישים בכלל.

לא חושבת שמלחיץ שמא נפלה. קודם כל, זה לא אמור לקרות. אבל אם כן - את אמורה להרגיש את זה. ואם את נתפסת ללחץ בהתחלה את יכולה לבדוק רגע, עד שתקבלי ביטחון.

לגבי גביעונית אני לא יודעת.

אני לא בטוחה שזה יותר טוב מגלולות מבחינה הורמונלית. אני חושבת שהיו פה בפורום עדויות לכאן ולכאן.

שתחליטי החלטות שיהיו לך טובות בע"ה!

אותה ורואים עליה כתם, זה יכול להיות בעייתי

כנל לגבי טבילה. אותי הנחו להשטיר בטבילה בכל אופן

אני הבנתי שכדאי להוציא ולשטוף בחושך

וההשפעה ההורמונלית אמלי הייתה אותו דבר.. אבל אם זה רק 3 חודשים..

נשמע כמו תופעות הורמונליות.

האם את מניקה? אחרי לידה?

אולי זה לא קשור להתקן.

התקן לא הורמונלי לא אמור להשפיע על המצב רוח, אבל אנחנו נשים, תמיד יש שינויים ודברים משפיעים.

לצורך העניין אם ההתקן גורם לדימום מוגבר והדימום לעצבנות או דכדוך, אז זה הקשר..

לגבי ההפסק האם לפי הפסיקה שלכם ההוצאה אוסרת? כי לא לכל הדעות היא אוסרת. אם זה נקרא פתיחת רחם לפי הפסיקה שלכם אז את צריכה לחכות 4/5 ימים ואז רק לעשות הפסק.

(אלא אם הייתם אסורים עוד לפני ההתקנה)

מבחינת דימום זה יכול להיגמר מחר או לקחת כמה ימים.

שגרמו לי להוציא

אני חצי שנה מהלידה ומניקה

תודה רבה 

יכולים להעיד גם על קדם ווסת.

אולי הגוף מתכונן לתהליך מחזורי מחדש.

מקווה שאם זה זה, תקבלי ווסת בקרוב ואחריה תגיע הרגיעה.

תנסי לעשות קצת ספורט או הליכות, זה תורם לאיזון הגוף ולאיזון מצב הרוח.

ואם או בלי ווסת, בכל מקרה מקווה שללא ההתקן יהיה לך יותר טוב.

בהצלחה!

הנקה בלי קשר למניעה.

ויתכן מאד שזה בכלל לא קשור להתקן....

זה פשוט חוסר איזון הורמונאלי.

במקרה כזה דווקא מניעה הורמונאלית עוזרת

ישר קיבלתי ווסת רגיל בלי הקדמות של הכתמות

וישר ששמתי את ההתקן באו והלכו ההכתמות

ובאמת אני חושבת לעבור להורמונים

אבל רק לא התקן ..מכל סוג 

אין בזה כלל אצבע

העיקר תלוי באם ההוצאה אוסרת או לא

אם אוסרת - אז צריך להמתין

אם לא - אז מתי שאפשר

תלוי בפסיקה דלכם

גם אני נכוויתי מחומר כימי בבטן במהלך ההריון, ולא בשלב כל כך מוקדם. בשלב שהבטן היתה כבר די גדולה...

נשארה לי צלקת קטנה, והתינוקת בריאה ושלמה ב"ה.