הַיּוֹם שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם לָעוֹמֶרהמייל האדוםהמייל האדוםחיפוש

פורום הריון ולידה (עמוד 2204)

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
שרשור חדש
עזרה דחופה- אקונומיקה ואוכלה' אלוקינו

ניקיתי את השיש עם אקונומיקה. שמתי כמות קצת גדולה על השיש כי היה כורכום ואחכ ניגבתי קלות עם נייר סופג.
לאחר כשעה בערך בעלי הכין לי מצה עם חרוסת ויש מצב ששם כנראה את המצה על השיש. זה מסוכן???
פתאום חושבת על זה ובלחץ קצת

אכלת כבר? לדעתי מסוכן זה לא, כמובן שעדיף להימנע ולו ממגעהשם בשימוש כבר
קל של אקונומיקה במאכלים, אבל בצורה כזו- שרק היה על השיש ונגבת ומן הסתם החומר התאדה, ורק לאחר כשעה הוכן שם אוכל וכנראה לא באותו מקום בדיוק, לא נראה לי שיקרה משהו אם אכלת ממצה הזו. אולי אולי כאבי בטן..
כן אכלתי.ה' אלוקינו


לא חושבת שאת צריכה להיות בלחץ, תשתי הרבה מים..השם בשימוש כבר
תרגישי טוב!! 🙂
לא שניסיתי אבל מאמינה שאם היה שם אקונומיקה בכמותפה לקצת
היית מרגישה בטעם
יקרה, השאלה הזאת היא רק סימפטוםחולת שוקולדאחרונה
אני חושבת שאת לא באמת צריכה תשובות רציונאליות לחששות האלה, עדיף לנסות לפתור את הבעיה מהשורש ולא להגיע בכלל לחשש מאשר לחשוש ואז לחפש הרגעה, אאכ זה לא משהו שמפריע לך
אחרי שאומרים לך שזה לא מסוכן את רגועה או עדיין חוששת?

מקווה שזה בסדר שאני אומרת את זה, פשוט זה לא פעם ראשונה שאת שואלת על דברים כאלה
יש משהי שיכולה להמליץ לי על רונית לייזר מפתח תקווה?אורי$
אשמח לשמוע חוות דעת עליה. אם היא טובה ואם רואים תוצאות טובות לאחר הטיפולים..
לא מכירה אבל בגדול עדיף המכונים הגדולים כהה אומריםאורוש3
כן אני יודעת אבל זה יותר יקר לצעריאורי$אחרונה
גבעוניתדף ועט
אני זוכרת שהיו כל מיני המלצות פה...
יש לכן קישורים למוצר מומלץ?
מה צריך לדעת / על מה צריך לשים לב כשקונים?
תודה!!
מקפיצה לךמחי
זוכרת שיש כמה שכתבו על זה, לא זוכרת מי...
תודה!דף ועטאחרונה
תודה!!דף ועט
מאז שאני אמא אני סופרת באובססיביות כמה ילדים יש למשפחותתוהה לי
ברחוב, מתמלאת רחמים על האמהות האלו.. חוויית ההורות ממש ממש מאתגרת אותי ונתפסת אצלי כקשה, אז כשאני רואה הורים ליותר מילד אחד זה פשוט בלתי נתפס אצלי ואם יש הרבה ילדים זה נראה לי ממש סבל. ואם אני שומעת שמשהי ילדה אני קצת מרחמת עליה..
ואז אני מרגיעה את עצמי בזה שאני עם מניעה, ושיהיה טוב יותר וקל יותר בהמשך כשהוא יגדל, ומתחילה לחשב חישובים של מתי כבר אוכל לישון לילה או לצאת עם בעלי לחופש קצר ומה הכי מאוחר שאוכל להכנס להריון אבל כן להספיק ללדת כמה ילדים, ואז אני לא מבינה איך בכלל יהיה לי כוח ללדת עוד ילדים.
וכשאני אומרת לעצמי שכשהוא יגדל יהיה לי קל יותר, אז קודם כל מי אמר, ושנית, איך יהיה לי כוח לגדל עוד תינוק ואפילו עוד כמה, שדורש כל כך המון, ומסובב אותי ואת השגרה על אצבעו הקטנטן, וכל יום הוא יום וכל שעה היא שעה..
וכן, טוב לי עכשיו, אבל אני אדם מאד מעשי ואני חושבת קדימה מה יהיה. לא בקטע חרדתי כמו בקטע מעשי, של אם אני ככה עכשיו עם ילד אחד, מה יהיה בהמשך..
אשמח להרגעות ועידודים..
חח... נשמה, תדעי שמה שיש לך זה נדיר.קול ברמה
אני יכולה לנשום לרווחה בערך כשהם מגיעים לגיל שנתיים.

ב"ה על מה שיש!!!
רבנואנונימית בהו"ל
הצילו


אין לי מושג אפילו איך הגענו לזה.
שנינו לא הבנו אחד את השני, התפרצתי ממש.
צעקנו אחד על השני, אני יודעת שאני התחלתי.
בתחילת הנישואים בכל ריב הייתי אובססיבית. חייבת לדבר ולפתור הכל מיד. הייתי צועקת עליו, רודפת אחריו, מתחננת שיחזור. ותמיד אחרי כל פעם כזאת מתביישת ומרגישה שבא לי לפוצץ את עצמי, להיעלם לשרוט.
עשיתי עבודה עם עצמי, אימון אישי

כבר כמעט שנתיים שלא התפרצתי ככה, והיום פתאום כן.
צעקתי, צרחתי עליו, רדפתי אחריו.
יכול להיות ocd? שנייה אחר כך אני נרגעת, אין לי שמץ של מושג מאיפה זה הגיע היום. באמת שאין לי ואף למה זה קרה בכלל. שונאת את עצמי כל כך.

גם בהכנות למקווה קשה לי, וגם ההכנות לפני פסח מחרפנות אותי. מרגישה שזה סוגר עליי.
הוא אמר שזו פעם ראשונה שהוא מתחרט שהתחתן איתי

רבנו ליד הבן שלנו בן שלוש, נשבר לי הלב מהתגובה שלו.
בעלי לא מוכן לדבר, אומר שאני שרופה ושזה נגמר.

אין לי מושג מה לעשות.
באמת שאין לי מושג
למה מפעם אחת אני הורסת לעצמי ככה
ופשוט אין לי מושג איך הגעתי לזה
היי בנות מותר בהריון בשר מעושן?anonimit48
לבעלי יש יופ הולדת אני רוצה לקחת אותו לארוחה של בשר מעושן שהוא ממש אוהב. מותר לי גם לאכול מזה?
עדיף שלא..פשיטא
ואיזה אישה חמודה את!!
למה לא? בשר מעושן (למיטב ידיעתי) מבושל היטב...שירהקולה
אז כנראה שאני לא מספיק מבינה בבשריםפשיטא
ככלל- מה שלא מבושל לגמרי לא הייתי אוכלת.
אני פחות חובבת מסעדות בשריות אז לא מבינה מספיק בכל הסוגים, רק יודעת שהרבה פעמים מעושן הכוונה שלא עבר בישול מלא..
אם זה מבושל היטב בטח שלאכול ולהתפנק!
מעושן בדר"כ יושב כמה שעות בתוך מעשנה וסופג את הטעם של העשןשירהקולה
ככה שמאוד חריג לקבל בשר מעושן שלא מובשל היטב.
ברור שאם זה כל מיני סטייקים שמונחים על המנגל (פילה למשל) צריך לוודא שמדובר בסטייק שמגיע כמעט עד לוול-דאן כדי שיתאים לאישה בהיריון...
אני קצת מבינה בבשר, מגיעה ממשפחה של קרניבורים שלצערי נאלצתי אתמול לוותר על סטייק פילה משובח במיוחד כי הורידו אותו מהמנגל על מדיום-רייר 😔
אויש, אז ברור שאת יותר מבינה ממני פשיטא
אצלנו יש כל כך הרבה ילדים ב"ה שהמנגלים הם בדרך כלל פשוטים יותר ואין סטייקים שווים

אם ככה- חושבת שזה אחלה לאכול בהריון..
אם זה במקום נקי ששומרים על הגיינהחצילוש
לא אמורה להיות בעיה נראה לי
אני יודעת שלא אוכלים בהריון מעושן.. זה לא בישול לגמרי,שגרה ברוכה
לא. אסוראורוש3
אסור פסטרמה, סלמון מעושן. זה בדיוק זה.
סלמון מעושן זה ממש לא כמו בשר במעשנהשירהקולה
כנ"ל פסטרמה. שני דברים שונים במהות.
אני פשוט חושבת שיש כל כך הרבה דברים אחרים שאסור, שאין סיבה להקשות ולהוסיף...
בשר מעושן זה לא פסטרמות, בשר מעושן זה למשל אסאדו שיושב במעשנה עם חום שמבשל את הבשר ומוסיף לו טעם של עשן ומגיע לרמת בישול מספקת להיריון.
ברור שכמו כל אוכל אחר- לבדוק מצב היגיינה של המקום ממנו אוכלים, ואיך הבשר נראה אחרי ההכנה, אבל זה בעיני לא קשור להיריון אלא גם בכל סיטואציה אחרת.
אוקיי. אז לא מבינה מספיקאורוש3
תודה לכולן בינתיים אין בכלל מקום לערב שרציתי חח😔anonimit48
לא נראה ליאמאל'ה23
זה כמו קרפצ'יו כזה לא?
לא. קרפצ'יו זה נא.חצילוש
לא מה פתאום זה פשוט מבושל בטמפרטורה של בערך 100-120anonimit48אחרונה
מעלות במשך מלא מלא שעות (נגיד 12 שעות)
תינוק בן 10.5 חודשים שמושך בשיערותמטילדה

הוא פשוט שובב

כל הזדמנות שיש לו הוא מושך לאחים שלו או למי שבהישג ידו בשיער

ואם אני אומרת לו לא/אסור וכו' הוא רק צוחק מזה יותר

בכללי זה מצחיק אותו כל העסק...

 

טיפים ועצות איך ללמד אותו לא למשוך בשיער יתקבלו בברכה....

 

חג שמח

חח רק הזדהותקטני ומתוק
התחביב של הבן שלי..
לשים כסוי ראש גם בבית🤗מצטרפת למועדון
אם נופלת לי המטפחת בלילה אני יתעורר ממשיכה לא נעימה של שורשי השערות מהקרקפת.. ממש מזכה אותי במצוות
חחח יוואו שלי תולשת כמו פינצטהפשיטא
תופסת שערה שערה ומושכת במקצועיות...
שלי מוצאת את טיפת השיערות שמציצות מתחת למטפחת ומושכתיעל מהדרום
לק"י

לא מושכת אולי, אבל תופסת חזק.
כאילו מחפשת להיאחז בי חזק
זה לא עוזר 😖אנונימית בהו"ל
יש שערות בעורף שלא מצליחות להכנס למטפחת ושם הוא מושך..
הם מושכים גם במטפחת בשלב יותר מתקדםבוקר אור
רק מכינה אותך
צריך לקשור חזק!
גם פה זה ככה! גם מושכת משקפיים, וה"לא"/ "אסור" מצחיק אותה😚יעל מהדרום
וואי שהם צוחקים מהלא הזהפשיטא
זה עושה חשק לאכול אותם ומעצבן בטירוף בו זמנית
וכשהם זוחלים לשירותים ואת אומרת "לא"יעל מהדרום
לק"י

והם מנסים להגביר מהירות??
והפרצוף הזדוני הזה...פשיטא
אויש, לאכולללל
בול!! אצלי זה לארון ספריםפולניה12
ומתגלגל מצחוק הילד
וזה מתוק
וממיס
ומתיייש😍😍😵
והיא בכלל נהייתה ענקית ומתוקה עוד יותר, שבא לאכול אותה!!יעל מהדרום
לק"י

מגיבה לכולכן יחד
חח וזה בה עם פרצוף שאי אפשר לעמוד בפניו 😅קטני ומתוק
הבן שלי התחיל לעשות לא עם הראש עם פרצוף ממיס, הורס הילד😍
יאא! בן כמה הוא?יעל מהדרום
אוטוטו שנהקטני ומתוק
זה כבר חודש++
עכשיו התחיל לעשות כפיים בלי קשר לכלום בשביל שישימו לב אליו
בעלי מגיש לי צלחת אוכלמצטרפת למועדון
פוצה עושה פווו..
תגידו זה לא שלמות??😍😍
חח מתוקה!!!קטני ומתוק
הכנתי א. ערב והילדוני קלט שהוצאתי לי מהסיר לטעום אז הוא בא אליי "אהמ אהמ"
לא רמז כלום בכלל
חח תאבתנים קטנים..מצטרפת למועדון
מתי הקטני והמתוק בן שנה?
עוד כמה ימים 😍😍קטני ומתוק
היכונו לחגיגות!!מצטרפת למועדון
אני פשוט מאוהבת בגיל הזה..
ובזיקה למה ש@תוהה לי רשמה לא מזמן אני מסתובבת בחול המועד ברחובות העיר וכל תינוק שאני רואה מנסה לחשב אם הוא יותר גדול/יותר קטן, באיזה שלב התפתחותי ביחס אליה, וכן, גם האם לאמא שלו כבר יש עוד אחד בבטן ואיך זה הגיוני?😎
חחח שיעשעת אותיקטני ומתוק
ממש ממש גיל מתוק!! ורואים כל הזמן את ההתפתחות שלו וזה ממש כיף ומשמח
(איך כזה מהר עברה שנה??!)

חברה שלי ילדה שניים צפופים כשהגדול היה בן שנה נולד השני..
שלמות!!פשיטא
הבת שלי ממש עכשיו מנסה לדחוף לי אוכלים לפה למרות שממש לא בא לי אותם כרגע...
מה יהיה??😍
אצלי היא מנסה לקחת לי מהפהיעל מהדרום
חחחמצטרפת למועדון
היא מאכילה את העובר🤣
שלי מכניסה לי תליונים של שרשראות לפה...
חחחח לא ממש עזרתן לי עם ההזדהות שלכןמטילדה

בוכה/צוחק

חמודים כולם...

טוב לפחות אנחנו לא לבד בסירה....

 

חג שמח

הפכנו את זה לשרשור מתיקות של ילדים🙈🙈קטני ומתוק
מצויין, תמיד כיף לקרוא כאלה שרשורים מטילדה


גם אצלי מושךחדשה ישנה
לאחותו כל הזמן, בגיל הזה אין מה לעשות זה לא גיל חינוך ואת יכולה להגיד'לא' עד מחר...
הבן שלי כבר בן שנה ושמונה, ואם הוא ממש מגזים , הבת שלי בת 3 וחצי והוא ממש מכאיב לה!! אני שמה אותו בלול לדקה, אבל גם לא בטוחה שזה תואם גיל... היום אספתי לה לקוקס בגללו.
את תופסת לו את הידאמאל'ה23אחרונה
עושה לו נו נו נו ואומרת לו בטון אסרטיבי: לא עד שהוא יבין. לנו קרה קטע כזה עם הילד שניסה לגעת בטלויזיה שנמצאת על מדף ארוך בבית. הוא בכל הזדמנות ניסה להפיל אותה אז אמרנו לא בטון קצת קשוח ובהרמת קול לאט לאט הוא הבין וכבר לא התקרב לשם
התקןאמאל'ה23
האם מבטיח שאם מורידים התקן נכנסים אחר כך מיידית להיריון? אשמח לשמוע חוות דעת
הסיכוי זהה לסיכוי להכנס להריון ביחסים ללא מניעה.כינוי-לרגע
אם חלילה יש נשים וגברים עם בעיות פוריות, אצל מי מהם, ההתקן לא פותר את הבעיות הרפואיות.

הוצאת התקן לא משנה את הסיכוי להכנס להריון בחודש בו מנסים, גם שהכל בסדר רפואית, שעומד על כ 15%
תודה על המידע🥰אמאל'ה23אחרונה
מישהי פה שייכת לקופ"ח כללית?אמן וכן
ועשתב בדיקה סרולוגית לקורונה?
אם יצא 143 נוגדנים,כשבכללית 150 נחשב מחלים,אז מה זה אומר?
לא הייתי חולה(לפחות לא שידעתי) ויצא לי ככה,זה ממש על הגבול.
מקפיצהאמן וכן
נשמע לי שחלית בלי שידעת , תבררי עם רופאanonimit48
אעשה זאת🙏אמן וכן
הייאנייי12
שיש נוגדנים אבל לא מספיק וכן ממליצים להתחסן..
גם בעלי יצא משהו דומה
היי,תודה על המענהאמן וכןאחרונה
השאלה שלי אם בעצם מקבלים עם כמות כזאת תעודת מחלים ובנוסף ממליצים על חיסון אחד..
כמה שאלות על בחילות ותרופותLabba
האם ניתן לקחת דיקלקטין לפי הצורך ולא ק פעמים ביום או שזה משבש את האפקט?אני חשה שבעיקר בחצי הראשון של היום כרגע הבחילות חזקות ואחר הצהריים יש קצת רגיעה..
ושנית-הייתן לוקחות תרופות כמו דיקלקטין וזופרן כדי לצאת בכח לעבודה ולתפקד או מעדיפות לשמור על העובר (בהנחה שיש איזשהו סיכון בנטילה ממושכת של התרופות) ופשוט נשארות במיטה?
אין סיכון בדיקלקטיןמקקה
לפחות ככה הרופאים אומרים
ודאי שלקחתי כדי לצאת לעבוד
גם בהריון המשפחה צריכה לאכול
לדעתי צריך לקחת באופן עקבי כדי שישפיעו טוב
ובזופרן?Labba
כי לקחתי בעבר וטפו טפו נראה לי שהילד יצא סבבה חחח
לא מכירהמקקה
לא התנסיתי. עד כמה שאני יודעת דיקלקטין נחשבת הכי בטוחה
זופרן מעולה לבחילותחיכיתי חיכיתי
נותנים אותו חופשי בארצות הברית לנשים הרות פה בארץ פחות מתלהבים לתת אותו משום מה. אני לקחתי בכמה הריונות והוא עזר לי מאוד להרים את עצמי מהמיטה ולהכניס משהו לפה בלי להקיא.
אין סיכון בדיקלקטיןanonimit48
אם הבחילות ראשון בחצי הראשון של היום עדיף שתקחי 2 בערב זה המינון הבסיסי.
אחרי זה אם יש עוד התקף אחהצ לוקחים עוד כדור אחד למחרת
אז הכדור הוא בעצם מניעתי?Labba
צריך לקחת תמיד חצי יום לפני שמתחילות הבחילות?
כן בדיוק הכדור מניעתי ולא כמו כאב ראש שכשיש לוקחיםanonimit48
לבחילות בוקר-צהריים המינון הוא 2 בערב לפני השינה
לבחילות גם אחר כך מוסיפים כדור למחרת

לי היו בחילות לכל אורך היום אבל ה2 בערב הספיקו לי יחסית..
אמנם היו עוד קצת בערב אבל העדפתי לא לקחת עוד כדור.

אגב דיקלקטין בהתחלה מאד מעייף. לי היה קושי עם הדיקלקטין לקום לעבודה ולתפקד בימים הראשונים, אחכ הגוף יחסית מתרגל.
וצריך לקחת כל יום כדי שתהיה השפעה טובה לא פעם ב-.
אני לקחתי גם בימים בהם נשארתי בבית, הבחילות אצלי היו פשוט סיוע
אההה עכשיו הבנתי את הרציונל(;Labba
מקווה שהוא שווה משהו..מנסה להבין איך אני חוזרת לעבודה
שווה משהו??? מציל לנשים הריונות!!! תאמיני לי. זה כדור שהואanonimit48
נסססס
יוווו הלוואי ויעבוד גם לי!!!Labba
דקלקטין לא מסוכן ואת יכולה לקחתאני זה א
מינון של 2 בערב רק כי בעצם ההשפעההשל הכדורים היא בסוג של דילאי מה שלוקחים בערב משפיע על הבוקר מה שבבוקר בצהרים ומה שבצהרים על הערב.. אז אני הייתי מנסה מינון של 2 בערב רק. וחייב לקחת ברציפות כי זו תרופה עם שחרור מושהה וההשפע שלה היא בעצם רק כשנמצאת במחזור הדם כבר אז צריך רצף
ממליצה לקנות כמות קטנה בהתחלהפעםשלישית????
אני לקחתי משהו כמו 3 שבועות..לפי ההוראות והוא פשוט עשה לי רע.
אמנם אין בחילה אבל מן..עייפות תחושת זומבי..כמעט אפטיות.
הפסקתי אותו ושרדתי עד סיום השליש.
לי היו שבוע וחצי של הסתגלות כמעט שבועיים אפילו אבל אחכאני זה א
נס מה שקורה איתי אגב עדיין לוקחת בשבוע 20 מקווה בקרוב להפסיק..
במה מתבטאת ההסתגלות?Labba
אצלי היתה עייפות וחולשה ממש הרגשתיאני זה א
שאין לי כוח לעשות כלום וכמובן הבחיחות עוד המשיכו בערך שבוע וחצי ואז ירדו ממש .אני לקחתי את המינון המירבי 1 בוקר 1 צהרים 2 בערב
נוראLabba
ככה אני מרגישה כבר עכשיו חחחחח
ניתן לקחת עד 4 פעמים ביום דיקלקטין.כל היתר חולף
זה המינון המקסימלי.

אני לוקחת, כי אין לי ממש ברירה. לא יכולה להישאר כל היום במיטה ובבית צמודה לדלי ולהקיא.
גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה נפשית...

מסכימה לגמריLabba
זה סביר יום-יומיים אבל לא כשאת מפרנסת+ילדים שגם צריכים יחס
וב"ה בעלי הוא עזררב אבל אני לא רוצה גם למתוח את קצה גבול היכולת שלו
מעדכנת..Labba
מפחדת כבר לחגוג
אבל...
אמאלה!
לקחתי אתמול בערב 2 כדורים וחוץ מהעבודה שכל היום אני בחולשה מטורפת, אין בחילותתתת!! חסדי השם! מה זה החסד הזה?! זה יחזיק מעמד לאורך זמן??
זה חסד אמיתיתוהה לי
לא לכולן זה מצליח להשפיע ככה, שמחה מאד בשבילך שעוזר לך. גם אותי הציל ממש
זה נס אמרתי לך. זה מחזיק מעמד כל עוד לוקחים כל ערב❤️anonimit48
איזה כיף ברוך ה׳
וכן יש חולשה אבל לאט לאט הגוף מתרגל לכדור
כן זה יחזיק בעז"המקקהאחרונה

וגם העייפות תתאזן כי הגוף מסתגל.

בבקשה תרגיעו אותי!!האושר שבחלום
אני סובלת מילדות מאטופיק דרמטיטיס, זה מגיע לי בתקופות מסוימות, ואני פשוט מורחת משחה ועובר.
לאחרונה הופיע לי האטופיק בצוואר ובכף היד, הסתכלתי בדיוק בתמונות שלי לפני שנה בדיוק בפסח.
וגם שם היה לי, אז תיארתי לעצמי שזה קורה לי באביב....
בנוסף אני סובלת מיובש בפנים, ולאחרונה גם בבטן.
אני רואה בבטן ממש עור יבש לבן כזה, קילופים......
תיארתי לעצמי שזה מהמקלחות החמות שאני מתקלחת, ולא מורחת קרם.

קראתי באינטרנט על תפקודי כבד, וזה קצת הלחיץ אותי.
אני בשבוע 17......

התור לרופא רק ביום רביעי הבא.. ואני ממש מפחדת!!!!
בעיקרון, התקופה הזאת ממש ממש אופיינית להתפרצות של אטופיקפשיטא
סתם משהו קטן שיש לי להוסיף לגבי אטופיק- ממש אל תקחי את זה כעצה של דודה קרציה, סתם כי חוויתי את זה על בשרי ממש (אטופיק קשה).
תרגישי בנוח לדלג הלאה ולהישאר רק עם חיבוק ממני.
אצלי לפחות, האטופיק היה ממש על רקע רגשי, וכשביררתי על זה (אצלי זה עבר לחלוטין ברגע שנגמרה תקופה לא פשוטה מסויימת בחיים שלי) אצל כמה מטפלות אמרו לי שזה אחת התופעות הפיזיות שהכי מאפיינות משהו רגשי, שמתפרץ בצורה כזאת.

כמובן שהגיוני גם שזה סתם התפרצות אביבית, מאוד אופיינית.

לא חושבת שהייתי נלחצת שזה משהו בתפקודי כבד, אבל לא יזיק להתייעץ עם רופא...
צודקת.האושר שבחלום
באמת אני בתקופה לחוצה, ומלאה בחרדות!
אבל מצד שני, זה קרה לי בדיוק בפסח שנה שעברה גם. השאלה איך מטפלים בזה???
המשחה שאני משתמשת בה מכילה סטרואידים ואני לא רוצה לקחת אותה בהריון.
במה את משתמשת?
כרגע טפו טפו ב"ה לא משתמשת בכלום..פשיטא
אבל כשהיה אטופיק רציני הייתי מתקלחת רק עם אמול פורטה. עד היום אני מתקלחת רק עם סבון תינוקות! כן כן, מריחה נפלא אחרי כל מקלחת
במקרים חמורים ממש שהעור ממש מבריק ואדום רק סטרואידים עזרו לי,
במקרים רגועים יותר- אקווה קרם. זכור לי גם הקרם של ד"ר פישר- יו לקטין, היה לי מעולה מעולה.
לא ניסיתי המון משחות.

כן יכולה להגיד שספציפית לאטופיק- קרם אלו פרופוליס של פוראבר היה לי ממש גרוע והחמיר את המצב. (לתפרחת חיתולים לבת שלי הוא מעולה!!!!)
ומוסיפה-פשיטא
חיבוק על החרדות והתקופה הלא פשוטה. 💕💕💕💕
גם לי יש עכשיו יובש בידיים ובפניםמקקהאחרונה

זאת ממש העונה, ככה זה בחילופי מזג האויר

תלכי לרופא אבל הסבירות שזה משהו מסוכן היא אפסית

וסביר ששימוש מקומי בסטרואידים מותר בהריון. תשאלי אבל לא לשלול מייד

שאלה רגישה (לא לראשי) להגיב ברגישותאנונימית בהו"ל
הבת שלי הגדולה שיתפה אותי שהיא מאונ*ת הרבה מתוך לחץ ומתוך בורות שיש (בחלק מהציבור הדתי) על מיניות שמוביל אותה לפחד ולרצון להרגיש.
הערכתי אותה שבאה ושיתפה. ב"ה הקשר שלנו מדהים.
היא שאלה אותי בדמעות אם עכשיו היא הרסה לעצמה את הפתח. ואם אפשר שנלך לרופאת נשים שתראה. כל הערב אתמול היא פשוט בכתה. היה קשה. זה גם הוביל אותה להמון פחדים על זה שאחרי כל המחשבות עריות כלשונה יהיה לה ילדים רשעים. ממש הזדעזתי וכאב לי עליה. אתמול בעיקר הרגעתע וחיבקתי לא יודעת מה הלאה.
אני חוששת עליה. מתלבטת מה להגיב ואיך.
אשמח לעצות וחיזוקים.
סליחה על הנושא הטעון. חייבת עזרה.
וואו, באמת נושא רגיש...מרווה כחולה
לדעתי, קודם כל תרגיעי אותה, היא לא הרסה שום דבר מבני, זה בטוח, מבחינת התפקוד הטכני וכו' הכל בסדר... לא צריך ללכת לרופאה שתראה.

חוץ מזה שהיא גם לא עברה עברה חמורה, אצל בנות זה יותר פשוט מאצל בנים. חוץ מזה שתמיד אפשר לעשות תשובה, ואפילו מישהי שלפני החתונה הייתה עם גברים אחרים יכולה לזכות להוליד ילדים צדיקים. וזה לא נקרא עריות...

אני לא יודעת כמה היא מודעת לפן המיני של ההרגשות האלה, אני כנערה בכלל לא העליתי בדעתי שמגע באזור הזה יכול לעורר עונג ושזה משהו אינטימי שלא כדאי לעורר לפני הזוגיות, וזה לא כי גדלתי בסביבה מאוד סגורה או שלא דיברו איתי על מיניות... דיברו איתי על מה שרלוונטי לי. עכשיו הבת שלך גילתה עוד משהו על הגוף שלה, אז את יכולה להסביר לה שזה דבר שהוא נעים והוא נועד לעורר קירבה בין בני זוג ולכן לא מתאים לשלב הזה, או כל הסבר אחר שמתאים לחינוך שלכם...
היא לא הרסה לעצמה כלוםאורי8
קודם כל- פזיולוגית, את יכולה להרגיע אותה שהיא לא הרסה כלום, ואין מה ללכת לרופאת נשים.
אצל חילונים נחשב לגיטימי לגמרי שנערות/ ילדות מאוננות, נראה להם חלק מהתפתחות טבעית, ולא קורה כלום לפתח( למדתי טיפול זוגי במקום לא דתי והנושא עלה שם).
רק אומרת- שגם הלכתית, אוננות אצל נשים היא פחות חמורה מאוננות אצל גברים, ויש דעות שגם לא אסורה( בתנאי שלא באה עם מחשבות אסורות).
לגבי זה שהיו לה מחשבות עריות( כפי שבתך הגדירה).
קודם כל , אני לא יודעת בת כמה היא, אבל אולי כדאי לנסות לשמע ממנה מה היא מגדירה כמחשבות עריות, אולי תגלי שאלו מחשבות לא כ"כ נוראיות ותוכלי להרגיע אותה ולנרמל.
גם אם היו מחשבות של דמיונות של משהו מיני, כשתשמעי מה היא דמיינה, תביני מה הידע שלה בנושא, זה חשוב כי אולי היא מדמיינת דברים לא נכונים ששמעה .
את מה שתשמעי תכווני לתוך הקשר הזוגי שיהיה לה בעתיד.
ואז זה לא פסול, תכווני את הדמיון שלה לקשר שיהיה בקדושה.
אבל קודם תשמעי מה דמיינה, חבל להכניס לה דמיונות שאין לה, ומצד שני אם היא כבר מדמיינת דברים מיניים, כדאי לכוון אותם לקשר עתידי בריא שיהיה בקדושה.
ואפילו אם דמיינה דברים אסורים ממש, חשוב להרגיע אותה שזה טבעי שזה קורה, ויש תשובה בעולם.
אבל הדרך להתמודד עם מחשבות שאנחנו לא רוצים בהן היא לא להלחם בהן, זה רק מגביר אותן, אלא להבין שאין לנו שליטה על איזה מחשבות יבואו, יש לנו שליטה האם לשתף איתן פעולה.
זה כמו אדם שדופק לנו בדלת, אנחנו בוחרים אם לפתח.
אנחנו לא שולטים על מי שיבוא לדפק בדלת.
וכדי לא לשתף פעולה עם המחשבה כדאי להכין מחשבה חלופית, היא יכולה לבחור את המחשבה החלופית, ולחשוב אותה כשמגיעה מחשבה שהיא לא רוצה בה.
חשוב להדגיש שגם אם לא מצליחים, זה ממש לא אומר שיהיו לה ילדים רשעים, היא נערה ומגלה עכשיו את הכח המיני שבה וטבעי שלא תמיד הוא ילך לכיוונים רצויים בעיניה, זו התמודדות של כל החיים לפעמים.
והמעלה של אדם היא בהתמודדות שלו, כל אחד מתמודד, אף אחד לא נולד צדיק.
אפשר גם לשתך בהתמודדיות שלך( מה שנח לך), כדי להראות שכולם מתמודדים, נופלים, קמים, זה החיים.
חייבת להגיברוטב סלט
כמו שאמרו לפני, חשוב חשוב להרגיע על הפן הגופני! הכל בסדר, לא פגעת בכלום והכל נשאר שלם 💓

בצד הרגשי,
אני מרגישה שיש ממש טאבו על הנושא בציבור שלנו, ולכל קודם כל ממש מרגש לשמוע שככה היא פתוחה מולך,
אני חושבת שממש חשוב להסביר לה שזה טבעי. לפני בסדר, לא בסדר, מותר או אסור. זה צורך פיזי או נפשי של נערה מתבגרת לגלות את הגוף שלה, והנאה מינית היא מבורכת! בעיתה ובזמנה כמובן, אבל זה ככ הגיוני להתחיל לחקור את הנושא מגיל ההתבגרות.

בעיני מה שהיא צריכה זה קודם כל להרגיש שאת לא נרתעת מהשיתוף, שאת מכילה אותה ומבינה, עם דעה אישית כרגע בצד.
אחכ אפשר להסביר על מידתיות, על מין בריא עם בן זוג ועל היופי שבלהישמר לחתונה

אבל אני ממש מרגישה שאם עכשיו הנושא יוצג לה בצורה אפילו טיפה שלילית זה יכול להשפיע על הבט המיניות שלה לעתיד

חיבוק ובהצלחה! נשמע שאת אמא מהממת
מצטרפת לכל מילהמיואשת******


איזה ילדה מהממת!רגעים פשוטים
אני לא יודעת מה הגישה שלך בכללי ואיזה רמת פתיחות יש לכם בבית.
אני הייתי אומרת שזה טבעי להסתקרן מהגוף, וזה באמת מאוד נעים וכיף ואת שמחה שהיא מגלה את עצמה ומחזקת אותה על זה (מכירה כמה שלא ידעו בעצמן מה זה ולא נהנו גם שנים אחרי החתונה)
ומרגיעה שאצל בנות זה לא איסור מהתורה, ושאם זה נעשה בפרטיות בחדר ולא מערב דברים נוספים אין בזה איסור. ושרק תשים לב שזה מדוד ולא הופך להיות משהו שממלא את היום..
וזהו, זה נראה לי מאוד טבעי ובסדר.
כן הייתי מנסה לברר ממש בעדינות איך נחשפה לזה
בת כמה היא?
מה שחשוב להדגיש- לא להיבהל, ולתת לה את התחושה שזה דבר טוב ולא אסור/טמא/אחר
ואם כן חשוב לך אז אולי לומר שזה משהו ששומרים ליחד של אחרי חתונה (אני אישית לא הייתי אומרת, אבל תלוי בתפיסה שלך)
אני חושבת שזה לא מדויק שזה לא איסורקול ברמה
אלא שזו מחלוקת, ושהדעה הרווחת היא שזה כן איסור.

אפשר לשאול רב על זה, אבל כמובן גם לחשוב על ההיבט החינוכי שמתאים לכם במקביל.

וזכות עצומה לך שהבת שלך משתפת אותך. בטוחה שאת אימא מדהימה.
אין לי דברים חכמים להוסיף עוד על מה שכתבו לך, רק:חלונות
אפשר בבקשה את המתכון הקסום הזה שיצרת, בו הבת שלך, נערה/בחורה , מגיעה לשתף אותך בכזה דבר??
אחותי, איך הצלחת ככה?????
יש לך טיפים? עצות?
אני אשמח ממש לשמוע.
באמת מעורר התפעלותאמא וגם
הייתי מנסה להתייעץ או לחפש ברשת תשובה מאנדי מקצוע שעוסקים בזה.
יש את שלומית בן שעיה
הרב יוני לביא
הרב אלי שיינפלד (עוסק בעיקר בבנים מתבגרים)
שיכולים לעזור להתכוונן.

לגבי פגיעה פיזית גם לא מאמינה שקרה משהו אלא אם כן מדובר בשימוש בדברים פיזיים מסיביים.
אמא מהממת שאתליהי12
קודם כל מצטרפת לחיזוקים שכתבו מעליי.. וואו מדהימה! איך עושים את זה?! איך יוצרים קשר ככ פתוח בין אימא לבת? מרגש ממש
דבר שני ברור שזה לא נכון. עובדתית. עינוג עצמי לא פוגע בשום צורה.. לא רוצה להרחיב כאן מחשש לאאוטינג אבל מוזמנת ממש בפרטי בשמחה שאפרט יותר
וממש חיבוק לשתיכן
איזה בת מקסימה ואיזו אימא נהדרת.. ב'ה
💓
תשמרי על הקשר הקרוב הזה שלכן! זה כל כך כל כך יקר.כל היתר חולף
ממש אין מילים לתאר כמה!
⬆️ ממש ככה! אין לי ניסיון עם בנות ובטח שלא מתבגרות, אבלהשם בשימוש כבראחרונה
יודעת עד כמה מיוחד הוא קשר כזה של אמא ובת. פתיחות וגילוי לב שכזה מצידה מלמדים עלייך הרבה.. כל הכבוד לך-הן על הקשר והן על תגובתך המכילה, ובהצלחה רבה🌹
איזה קשר מדהים יש לכן ממש זכיתבתי 123
מציעה לך לבדוק באתר של מרכז יה"למיקי מאוס
מיכל פרינס גם הוציאה עכשיו ספר. לא בטוחה מה הנושאים אבל נראה לי שיש שם דברים שיעזרו לך לקבל הכוונה וגם יש להם המון מאמרים באתר.

קודם כל באמת מדהים שהיא שיתפה אותך. חשוב מאוד שלא הוכחת אותה. את זה נשמע שהיא יודעת לומר לעצמה.

התמודדות לא פשוטה, אבל תנסו יחד למצוא לומר על הנושא, לדבר עם אנשי מקצוע אם מרגישים שיש צורך, ולתת לתחושות שלה את כל המרחב לא להדחיק הצידה שבעז"ה תצליח לבנות תפיסה בריאה וטובה של מיניות

בהצלחה!!
את אמא מדהימה, וכל הכבוד לה שהיא באה לשתף
מרגישה שהמשפחה מצתה אותנו...סימן שאלה?
בחצי שנה האחרונה נעזרנו הרבה בהורים, כמה הרבה? כמעט על בסיס דו יומי.
נמצאים אצליהם כמעט כל שבת לפחות ארוחה אחת ובקיצור נעזרים הרבה.
(אני בשמירת הריון רצינית ובבית שני ילדים מתוקים ואנרגטים).
אנחנו ממש משתדלים לעזור גם מהצד שלנו- להקפיץ, לקנות דברים ומה שצריך...

בשבועות האחרונים אני ממש מרגישה שהם מיצו אותנו.
קצת קשה להגיד את המילה הזאת - זה בטוח לא משהו שמודע- זה לא שהם אנשים רעים.
הם אנשים טובים וממש ממש עוזרים כל הזמן.
אבל מרגיש לי שהגענו לסף של היכולת הכלה שלהם.
הם כבר פחות ששים שאנחנו מגיעים בכל מני הזדמנויות, פחות יוזמים מצידם.
הכי זה מגיע מהצד של האחים- שעליהם נופל כל ה"עול" של הטיפול בילדים.

אנחנו משתדלים לפרגן, לתת מתנות מצידנו.
אבל פשוט לא נעים לי להעזר כבר.
לא יודעת מה אני רוצה ממכן,
ניראה לי כתבתי בעיקר בשביל לפרוק, נשבר לי כבר מהשמירה הזאת. מהצורך להעזר כל הזמן בלי הפסקה, מהמצוקה הכלכלית, מהעומס הנפשי, מכל הסיבוכים שנכנסים לזוגיות.
אוף בא לי לבכות כל היום...
מוכר ומובן לשני הצדדים..באר מרים
מכירה את זה ממש מנסיון.
היו לי כמה תקופות קשות מסביב להריונות וגם שלא תדעי מסביב לאשפוזים וניתוחים של ילדים.
ואצלי היו הרבה יותר ילדים קטנים בבית והכבדנו הרבה יותר..

ואכן, לא קל, ואפילו קשה מאוד לדעת שעוזרים לך בחוסר רצון ולא מכל הלב.

אבל..

לפעמים יש סיטואציות של אין ברירה.

אם העזרה היא לא בגלל שאתם מתפנקים אלא כי יש צורך אמיתי (שמירת הריון) ואין יכולת אמיתית להיעזר בגורמי חוץ אחרים, תקבלי את זה.

זה כמו שהילדים הגדולים שלי לפעמים עוזרים לי בחוסר רצון ועם המון פרצופים.

לפעמים אני "מחשבת מסלול מחדש" ומשתדלת להפיל עליהם פחות ואפילו להביא עזרה בתשלום (בגיל שלהם!) כדי לא להכביד, ולעמים אני מבינה שאין להם חשק וכח אבל שזה מה שנצרך כרגע, והאמת היא שגם הם מבינים..

ועדין - תזכרי שמותר להם לעזור ולעשות פרצופים. זה לא נחמד ולא נעים אבל מובן.

אני מציעה שתשוחחי איתם על זה, כולם ביחד או כל אחד בנפרד.
תסבירי להם שממש קשה לך להיות תלויה בעזרה שלהם ושאת מבינה שזה נמאס ומכביד, אבל זאת המציאות שלכם.
לפעמים הן לא מבינים עד כמה יש לכם כרגע קושי. תסבירי להם מה המשמעות של שמירת הריון..
תבהירי להם שעוד מעט (?באיזה חודש את??) זה נגמר ופחות תצטרכו עזרה, ואפילו תתני להם את האופציה לא לעזור. ("אם קשה לך לשמור על הקטנטנים אולי תתנ/י לי שם של חבר/ה שלך שאוכל להביא במקומך? - זה עשוי להספיק..)
ואל תשכחי גם לצ'פר ולפרגן - לפעמים מתנה קטנה שמראה שאת מעריכה שהעזרה לא מובנת מאליה (חבילת עטים שווה, שוקולד מיוחד, דיסק וכו - עם פתק!) יעשו את העבודה.

ואם לא - שוב, תזכרי שזה בסדר.

גם אנחנו לפעמים עושים את הדבר "הנכון" אבל בחוסר חשק ועם פרצוף חמוץ - זה לא נחמד, לא אידאלי, אבל לא מבטל את העזרה ואת החסד שהם עושים איתך..
כתבת מקסים ממשמיואשת******
רק רוצה להוסיף שבמצב כזה אני אישית ככל שיש אופציה לעזרה בתשלום הייתי מביאה עזרה כזו ונעזרת בהורים והאחים ממש כמוצא אחרון כרגע.
בסופו של דבר הריון זה שלנו ואנחנו מצפים שלא יתערבו לנו ולא יחליטו לנו ומצד שני זה גם צריך ליפול עלינו הקושי. אז נכון שלפעמים יש מצבי אין ברירה, אבל משהו שנשמח לאורך חודשים זה באמת קשה מדי ואני אישית הייתי מביאה עזרה בתשלום או אם יש מערך חסד באיזור או משהו כרגע כדי להוריד עומס מהמשפחה כמה שניתן
צודקת מצד שני אנחנו בהמתנה לאישור של הביטוח לאומי על השמירהסימן שאלה?
ככה שנכנסת רק משכורת אחת.
ויש מלא הוצאות...
אז עזרה בתשלום פחות עובדת..
מה כן?
אני פשוט משתדלת לבקש פחות עזרה אם זה לא הכרחי...
גם אנחנו היינו במצב הזה. יש מצב להלוואה בינתיים?אמא יקרה לי*


מבינה את הבעייתיות לגמרימיואשת******
באמת לפעמים צריך לחשב מחדש מה באמת הכרחי ומה לא . עזרה שהכרחית כדי שבעלך יוכל ללכת לעבוד למשל זה דבר חשוב, אבל נקיון בית או בישולים או שבתות שבאמת אפשר להסתדר לבד או לוותר, גם במצבי שמירה כמו שכתבו לך פה רעיונות אז להסתדר לבד. לנסות למצוא דרך באמצע.
מה שכן אני רוצה לומר לך כי אני שומעת כמה קשה לך ההרגשה שמיצו אותך, ואת צודקת כי זה הרגשה קשה ולא נחמדה בכלל, זה שאני בטוחה בטוחה שזה לא אישי כלפייך ואוהבים אותך מאד ורוצים לעזור. רק מה, לפעמים בנקודת הקושי שלנו אנחנו מסתכלים רק פנימה עלינו, ושוכחים שלאמא/ אחיות יש עוד חיים להסתדר איתם. בין אם זה עבודה וטיפול בעוד ילדים, או הורים מתבגרים, או כשזה אחיות זה יכול להיות מבחנים קשים או מצבים חברתיים, ונכון לפעמים בא לנו לומר סליחה מה זה מבחן קשה שלה לעומת שמירת הריון שלי, אבל זה לא עובד ככה, מבחינתה עכשיו חברה שעזבה אותה או מבחן גדול שנכשלה בו זה כל עולמה, וזה בגיל שלה הכי חשוב, ואין לה כלים להשוות את זה מול הריון תקין. ולהורים יש עבודה ובוס על הראש ולפעמים עניינים כספיים וכאבי גב ו... כל מיני. אז אני בטוחה שזה לא כלפייך אלא באמת קשה להם. וגם לך באמת קשה, ומנסים כל אחד להסתדר והם הכי אוהבים אותך בעולם אבל לא תמיד יכולים לעשות הכל. אז תשתדלי לחשוב על זה ככה שלא יכאב לך הלב, זה לא מחוסר רצון או חוסר אהבה אלייך חס ושלום, אלא כנראה באמת משחיקה וחוסר יכולת לשאת הכל. ❤️❤️
כמה זמן את מחכה לאישור של ביטוח לאומי?שמעונה
אולי שווה גם לפעול בנושא הזה, להגיש ערעור אם אפשר , לבקש מהרופא לכתוב ברחל בתך הקטנה מה היה וכו . (זה שמירה שלקחת על עצמך, או רופא אמר? )

באופן כללי נראה שבתקופת הקורונה ביטוח לאומי קודם לא מאשרים ורק אחרי ערעור מאשרים .
רק מדייקתמאמינה ומתאמנת

ביטוח לאומי כן מאשרים שמירה, לי אישרו לפני כמה שבועות שמירה לכמעט שבעה חודשים

בכל מקרה- כדי לעקוב באיזור האישי באתר של ביטוח לאומי, כי לי הם שלחו מכתב שחסר לי טופס ולכן התשלום שלי התעכב, והיה לי חבל שלא שמתי לב לזה קודם

אבל כשתקבלו אישור הוא יהיה רטרואקטיבי, לא?חולת שוקולד
כן, מצד שני אני עצמאית בקורונה-סימן שאלה?
גם ככה הסכום לא יהיה גדול
⬆️ אהבתי🙂השם בשימוש כבר
מצטרפת.ורק מוסיפהראשית גאולה
שאולי כן אפשר לחשוב איך אפשר פחות להעזר

א. מבינה שלהביא נערה במחיר זול זה לא אופציה? אפילו לפעמים?

ב. שבתות- למה שבעלך לא יבשל ותאכלו בבית?
חושבת שזה מאוד הגיוני..וגם אם הם מבשלים קחו את האוכל ותאכלו בבית ושבעלך ישמור על הילדים בשבת

היתי מצמצמת את בעזרה למינימום
סה''כ אם נגיד אני היתי במצבך לא היה לי במי להעזר ככה אז כנראה שהיתי מוצאת פתרונות אחרים אפילו שאין לי גרוש באמת ...אז כדי לא להגיע לקצר משפחתי ביתי נותנת להם תקופה של הרפיה ומוצאת כמה שיותר דרכים להסתדר בלעדיהם. גם במחיר לשלם עלל זה גם אם המצב לא משהו
יש הבדל בין לבקש (או לדרוש) עזרה מהילדים שלךמחכה_ומצפה
לעומת ״ליפול״ על ההורים או האחים.
סליחה שאני משביתת שמחות... אבל בעיניי זה לא לגיטימי מה שמתואר כאן ומובן לגמרי למה המשפחה מיצתה.

לא מתחברת ל״אין ברירה״ ולהגיד שבגלל שאין ברירה אז זה בסדר.
תמיד יש ברירה, אם זה עזרה בתשלום או שבתות צנועות בבית או כל דבר אחר. הרי אם ההורים היו גרים רחוק או לא יכולים לארח או שאין אחים רווקים שיעזרו (בעל כורחם) - היו מוצאים פתרון אחר.
אז אפשר להיות יצירתיים מראש ולמצוא פתרון אחר. ואם לא מראש, אז בטח שבמצב כזה שכבר מרגישים שהגיעו מים עד נפש.
תגובה קצת פחות רגישה, אבל תודהסימן שאלה?
סליחה אם פגעתי...מחכה_ומצפה
הגבתי לבאר מרים שכתבה שזה בסדר כי אין ברירה ושצריך להמשיך גם אם זה ממש לא מתאים למשפחה כי אין ברירה.
אני לא כל כך מתחברת לגישה הזו... לא יודעת אם את כן (אולי גם לא, אחרת אולי לא היית שואלת כאן אם מבחינתך הכל היה טוב כי אין ברירה).

בכל אופן, מבינה מאוד את הקושי שלך.
בעיני אין הבדל בין ילדים גדולים להורים ואחיםחולת שוקולד
ילדים צריכים לעזור בבית בשביל החינוך במידה סבירה, לשמור קבוע על האחים כשאמא בהריון זה לא מידה סבירה ולא בגלל חינוך אלא בגלל צורך
ובגדול אני מסכימה איתך, שבתות למשל באמת אפשר להסתדר עם אוכל זריז מאוד, אבל זה לא נכון ש*תמיד* יש ברירה, גם אם בדכ כן
יש ברירה רק שיש לה מחירראשית גאולה
מי שלא גר ליד ההורים ימצא ברירה..
אבל היא תעלה לו כסף כנראה
או תדרוש יותר יצירתיות

וזה באמת ברכה שיש הורים שעוזרים וגם חושבת שזה מאוד הגיוני להעזר במצב כזה!
גם אני היתי בשמירה פעם ונעזרתי קצת.
אבל חושבת שלהעזר כשזה כבר לא טוב ועמוס למשפחה- זה לשלם מחיר כבד יותר..והוא גם לא הכי מדוייק
את מדברת שאחים גדולים ישמרו על הקטנים כשאמא בהריוןמחכה_ומצפה
לגיטימי.
כאן מדובר על האחים של האמא שצריכים לשמור על האחיינים שלהם (לא על האחים שלהם) כי אחותם בהריון. בעיניי לא לגיטימי.
וכנ״ל לגבי ההורים - לא לגיטימי שההורים ישמרו על הנכדים בזמן שמירת הריון באופן קבוע.
כמובן שאם הם יכולים (ורוצים) אז זה מהמם, אבל אפשר להבין שבאופן קבוע וכל כך אינטנסיבי זה מאוד מעיק. ועל האחים אני כבר בכלל לא מדברת, בעיניי זה ממש לא לעניין ובתור מתבגרת הייתי די מתעצבנת אם היו מפילים את זה עליי באופן קבוע.

שוב - סליחה שאני משביתת שמחות.
ושוב מדגישה ש*תמיד* יש ברירה. כשאין משפחה באיזור בכלל (אבל בכלל) את תהיי מופתעת איזה פתרונות יצירתיים מוצאים. כי פשוט אין אופציה אחרת.
לא, זה לא מה שאמרתיחולת שוקולדאחרונה
אמרתי שלדעתי אין הבדל בין אחים גדולים ששומרים על הקטנים לבין דודים דשומרים על אחיינים, אני חושבת שבעזרה כ"כ אינטנסיבית זה כמו דודים עם אחיינים, אין להם שום מחוייבות כלפיהם והם לא צריכים לשאת בהשלכות של הבחירה של ההורים, זה מעבר ל"עזרה בבית"
אני מכירה משפחה חרדית שהאמא ילדה את הבת התשיעית לפני פסח והבנות הגדולות בנות 14 ו12 פשוט עבדו מבוקר עד ערב, ברמה שלא היה להן זמן לעבוד אצלי בניקיון, ובאופן כללי הן עקרות בית קטנות, לימדו אותי אפילו כמה טיפים
אני לגמרי מסכימה איתך (חוץ מזה שאני חושבת שכן יש מצבי קיצון שבאמת באמת אין ברירה אבל זה חריג מאוד) פשוט הוספתי שגם עם אחים זה לא לגיטימי ולא רק עם דודים
סליחה שאני לא מסכימהמתחדשת11
ההורים שלנו לא חייבים לנו. לשבת ולהסביר להם מה זה שמירת הריון ושאין ברירה אלא שיעזרו?
לא נשמע לי נכון
אם מגיעה עזרה מצידם, זה מעולה!
אבל ההריון הוא שלהם, ואם להורים קשה צריך לחשוב על פתרון יצירתי אחר כדי שיהיה קל יותר

קשה לי ממש להסכים עם הדברים, אם יורשה לי:חלונות
את יכולה להחליט שאת עושה חסד בלי שיש לך חשק, עם פרצוף חמוץ.
את יכולה להחליט מצד כיבוד הורים והשליטה שלך כהורה, שהילד שלך יעזור לך אפילו שלא בא לו והוא עושה פרצופים.


מצד איזה כוח את יכולה להחליט על אדם זר (כן, גם הורים/אחים/דודים הם זרים לענין זה ולא חייבים לך כלום) שהוא חייב וצריך לעזור לך גם אם אין לו כוח? ולא נורא, זה לא נעים ושיתאמץ קצת?!
מענין אני ממש לא הבנתי את הדברים שלה ככהמיואשת******
הבנתי שהיא אומרת את זה מהצד שלקבל את זה שהם עוזרים עם פרצוף חמוץ ולא לצפות שהעזרה תגיע תמיד עם חיוך, ולא מהצד שמכריחים אותם לעזור חס ושלום.
אני משתי הצדדיםפולניה12
גם האחות הקטנה שעזרה הרבה לאחים הנשואים והאחיינים, וגם אחות נשואה עם תינוק שמגיעה הרבה ונעזרת.
אמנם ב"ה לא התנסיתי בסיטואציה כמו שלך, אבל מנקודת המבט שלי, יש 2 דברים:
א. מה שאני יכולה אני עושה לבד. אבל באמת. אם אני יכולה להיות עם התינוק רק קצת אין לי כח ובא לי לשבת לקרוא אני לא מבקשת עזרה, גם כשאני אצלם. ותמיד אני אומרת שאני האמא של הבן שלי, ומי שנגמר לו כח להיות איתו מוזמן להביא אותו אלי. כמובן אם אני במצב שאני יכולה - לרוב. (כשממש לא הרגשתי טוב לא אמרתי את זה...). בקיצור להיות כמה שאפשר במצב לא מחייב.
ב. לצ'פר לצ'פר לצ'פר. חלק מהאחים הגדולים שלי קיבלו ומקבלים את העזרה שלי ושל האחיות הקטנות שלי כמובן מאליו. בתור הנשואה, אני משתדלת תמיייד לומר תודה (גם כשלא באמת יש על מה) וגם לקטנים. ובנוסף, מביאה פתקים, שוקולדים, עוגות, אחרי הלידה קניתי להם ממש תיקים ונעליים שרצו, מביאה עוגות לימי הולדת, ובקיצור נותנת הרגשה שזה הדדי. כמובן, עד כמה שהמצב מאפשר. ואגב, גם להורים כדאי..

שוב, רק כתבתי את נקודת המבט שלי, ב"ה לא התנסיתי במצב של חוסר תפקוד כלשהוא.

המשך הריון תקין ומשמח, בבריאות ובידיים מלאות!
איך אפשר להראות לאחים הקטנים שזה לא מובן מאליו?שמעונה
לומר את זה במפורשחולת שוקולד
תמיד לומר תודהפולניה12
ושמעריכים, וזה לא מובן מאליו, ולצפר,
ותמיד לשאול לפני שצריך את העזרה. לא ליפול עליהם.
נראה לי מאד מאד חשובה התקשורתתוהה לי
לשתף אותם בקשיים ובחוסר הנעימות שלכם ובהכרת הטובה העצומה כלפיהם ובחוסר האןנים איתו אתם מתמודדים בכל החזיתות.. להתייעץ איתם מה הדרך הכי נכונה עבורם מבחינת מתן העזרה. לקבןע ביחד גבולות וכללים לעזרה ולהזמין אותם גם לשתף איך הם תופסים את הסיטואציה מנקודת מבטם..
ואולי אפשר להשיג מתנדבת מעזר מציון/תיכון בשכונה שיש לו פרוייקט התנדבות וכו, אם עזרה בתשלום לא רלוונטית..
ממש חשוב לדבר איתםאני זה א
בפתיחות שאתם מרגישים שמכבידים ובאמת מוקירים טובה ולנסות למצוא משהו שיקל.
כמה זמן עוד נשאר עד הלידה?
מניסיון של אחת שהיתה בשמירה באמת לא קל לגייס את המשפחה למשך תקופה ארוכה אז לנסות לפצל גם לחברות אם ניתן אפילו כל פעם מישהיא אחרת..
לשבת ולחשוב מה אתם מסתדרים לבד ומה צריך להעזר ולנסות לייצר לוז של עזרה אפיחו עם מתנדבות מארגוני חסד.
אולי להורים יהיה יותר קל שבשבתות רק תיקחו מהם אוכל ותשבו בבית?
מה את כן יכולה לעשות בבית? הילדים במסגרות?
ואומרת בעדינות שבתור כלה שגיסתי בשמירה והיא מצפה מחמותי לעזור לה בלי סוף עד רמה שכבר לי ממש לא נעים לראות כמה לחמותי קשה וחמותי אשכרה בורחת מהבית כדי לצמצם עזרה.אז בטוחה שזה לא המצב אצלכם אבל כדי לא להגיע לזה כדאי לדבר בעיקר עם ההורים ולשאול אותם גם על האחים וממש להדגיש כמה זה עוזר לכם ואיך אתם מעריכים נשמע שאם זה לעוד זמן קצר ותשבו לשיחה טובה זה יתן להם דרייב לעזור עוד קצת.והם נשמעים באמת תומכים וטובים.
ולך יקירה הרבה הצלחה עם החוסר אונים הזה ועם ההריון כמובן
באמת נעזרתם בהם המון..אמאשוני
במשך חצי שנה להיעזר על בסיס דו יומי.. המון שבתות (שזה אמור להיות זמן להפוגה והתמלאות שלהם לקראת השגרה היומיומית שלהם בעצמם)
לא פשוט ולא ברור בכלל גם במצבי אין ברירה.

מצב קשה ממש, מבינה לגמרי את ההרגשה שגם הדלת האחרונה נסגרת לך בפרצוף.
אבל קודם כל צריך להבין שלא ברור שעד עכשיו היא הייתה ככה פתוחה, וזה הכי טבעי ונורמלי שהיא מתחילה להיסגר.

ההצעה הפרקטית שלי היא להיעזר עד סוף השבוע הזה כרגיל. ממש להחזיק בשיניים.
ומיום ראשון לחפש פתרונות אחרים שהם יתפסו את הנתח העיקרי של העומס.
אפשר לשאול את ההורים מה העומס שהם *מעוניינים* לקחת על עצמם אבל בכיף לא בכוח. לדעת מה המינון שמתאים להם לטווח ארוך.
אולי יהיה להם יותר קל לעזור בדרך אחרת אחרי כל התקופה הזאת (למשל עזרה כלכלית או לשלוח אליכם אוכל מוכן מתי שמתאים להם לבשל ולא מתי שהילדים אצלם ומחוסר ברירה צריך לעמוד לבשל להם משהו)
אולי יתאים להם פעם בשבוע ביום קבוע או ביום מתחלף שהם מתכננים מראש ולא שהבית כמו דלת מסתובבת...
עדיף ממש להוריד מהם עומס ברגיל כדי שיוכלו לעזור במצב חירום.

ההצעה המנטלית שלי היא להסתכל על כל המציאות בתור ניסיון מאת ה'. הוא שנתן את הנסיון, הוא שנותן את הכלים. להתפלל ולהתחנן שיפתח לכם דלת אחרת להתמודדות עם המצב. לא ייתכן שהוא סוגר לכם דלת ללא שום מוצא אחר גם כשזה ממש נראה ככה. תדמייני שאת במנהרה חשוכה ואיל שום קרן אור. אבל חייב חייב להיות מוצא, את מגששת בקירות, בתקרה ברצפה, לא מוצאת, חוזרת אחורה קדימה. בסוף תימצא הדרך.

לא פשוט בכלל להרגיש שהכל סוגר עלייך. מקווה שתצליחו לשרוד את התקופה למרות הכל
⁦♥️⁩
הי צדיקהאמא וגם
זה בטח ממש קשה.
האמת שהייתי מנסה במקומך לקחת קצת מרחק ולהסתדר כמה ימים באופן עצמאי יותר.
כן גם אם זה דורש השקעה כספית קטנה, לאכול אוכל פחות מושקע או קצת פחות סדר ונקיון.

משפחה קרובה זה מהמם אבל אם גם את מרגישה שהם הגיעו לסף יכולת ההכלה כנראה שזה קרה כבר קודם.
להרבה נשים בשמירה אין משפחה קרובה וב"ה הן שורדות.
שמחה בשבילך שיש לך משפחה קרובה אבל כדי לשמור על זה ככה מציעה אחת מ2::

או לדבר שיחה פתוחה עם אמא שלך ולהגיד לה מה את מרגישה וככה להבין איפה הדברים באמת עומדים
או להוריד פרופיל לכמה ימים ולהסתפק בהרבה פחות עזרה ולתת להם לרענן כוחות.

שיהיה בקלות בעזרת ה'.
נראה לי שלא יהיה להם נעים לומר את האמתשוקולד פרה.

לכן שיחה על זה יכולה לשים אותם במקום לא נעים

ובמצב בלתי אפשרי.

הם לא באמת יגידו לכם "שמעו, אנחנו כבר לא יכולים יותר",

אבל נראה שכרגע הם משדרים את זה באופן מורגש מאוד.

יש הרבה חוסר נעימות בסיטואציה כזו, וגם בדיבור פתוח ורגיש,

ספק גדול אם אמא שלך תוציא באמת מה שעובר עליה.

וגם האחים שלך- הם לא יגידו מילים מפורשות וקשות,

כי גם להם לא נעים לצאת מנוכרים לכאב ולקושי שלך.

 

 

נשמע שלהמשיך ולהיעזר זו אופציה שאתם לא רוצים בה והם לא רוצים (אבל לא אומרים).

אז הכי מתבקש- שתיעזרו אולי בצד של בעלך?

או בנערה בתשלום סמלי?

או אולי שתחפשו איפה להצטמצם כדי כן להתמודד לבד?

 

אחרי הלידה בטח תצטרכי עזרה עם הקטנים...

בוודאי גם ההורים והאחים שלך מבינים את זה.

וכנראה שזה גם תורם להרגשה הכללית שאין להם כוח יותר לעזור.

 

אני ממש מציעה בחום לשחרר את ההורים והאחים בצורה משמעותית,

ולחשוב איך מסתדרים לבד...

לשבוע/שבוע וחצי לפחות,

ואז כבר תהיי חכמה ותראי לאן הרוח נושבת...

 

 

אחרי הלידה אני חוזרת לעצמי 150%סימן שאלה?
אין לי פריווילגיה למנוחה אחרי שהייתי תלויה בעזרה כל כך הרבה זמן...
בשבועיים האחרונים הפחתתי כמעט לאפס את בקשות העזרה- בדיוק בגלל התחושב שלי שלא טוב להם- ובאמת הם גם פחות יזמו מצידם ( הכי לגיטימי בעולם).

אבל יש סיטואציות שאין לי ברירה ואני חייבת להעזר בהם- כמו להוציא את הילדים מהגן אחרי החג.
ואני בחוסר אונים.
אני לא רוצה להעזר אבל גם לא יכולה שלא להעזר.

ולגבי שיחה איתם אין מצב בעולם- זה יפגע בהם אם אני יגיד שקשה להם לעזור... אבל זאת המציאות...
וגם מי שעוזר זה לא ההורים- הם מתנדבים אבל בסופו של דבר האחים הם אלה שעוזרים ואלה שעליהם נופל בפועל העול של העזרה.
ממש מרגישה את הקושי שלך 💕מיואשת******
זה באמת קשה.
לגבי שיחה אני חושבת שזה כן חשוב ויכול לבוא ממקום אוהב פשוט לומר וואי אני כל כך מעריכה וכמה קשה לכם ואני הייתי ממש משתגעת במקומכם, אני חושבת שזה מאד חשוב לשקף כמה שאת מבינה את הקושי וכמה העזרה משמעותית לך ואת מעריכה למרות הקושי. ההערכה הזו זה לדעתי הדבר הכי הכי חשוב שיש.
שתדעי שאת מקסימה איך שאת מקבלת את כל נקודות המבט שמביאים לך פה למרות שאת במצב רגיש והורמונלי יש לך את היכולת לקבל דברים שנאמרים פה וזה מאד מיוחד בעיני.
💕
תחשבי שאת גרה רחוק מההוריםחדשה ישנה
אני למשל גרה במרחק נסיעה של 40 דק' מההורים, אין מצב שאני אקרא להם להוציא את הילדים מהגן יום יום, מנסים לחשוב על פתרונות אחרים, למשל- פעם אחותי הייתה משלמת לאישה מבוגרת שהוציאה לה את הילדים יום יום, וזה חבך לאחותי המון המון כאב ראש כי זה נסיעה וכו'.
או להיעזר בהורים שהילד שלהם עם הילד שלך באותו גן שיוציאו, או לא להתבייש ולפנות לוועדת חסד/ רווחה/ מורה של כיתה ו', הרבה פעמים בשנת בת מצווה יש התנדבויות וכד' שידאגו לך לנערה חמודה מתנדבת....

ופעם בשבןע נניח כשממש קשה לבקש מההורים.
באמת לא נעים סיטואציה שחייבים להיתלות באחרים! מאחלת לך ולכולנו שתמיד נהיה מהנותנים! לא פשוט בכלל.. חיבוק גדול! שלא נזדקק לידי מתנות בשר ודם-לא רק בכסף...
קיצור בנות, אתן מקסימות ותודה על נקודות המבט שאתן נותנות ליסימן שאלה?
בעחקר אני מבינה יותר כמה המציאות מסובכת ודי דפוקה🙈
מקווה שנגמור את ההריון בצורה בריאה ואז אוכל להפסיק להיות תלויה באנשים.
לגבי הבאת הילדים מהגןשמעונה
אולי כדאי להעזר בשכנה שגם מביאה את הילדים שלה
בהצלחה ממש ממש ותמשיכי לשמור על עצמךרעותוש10
לגבי הגן דווקא כאן הייתי מחפשת שכנה נחמדה אם יש שיש לה ילד באותו גן איתו,
זה לא טרחה גדולה ואנשים שמחים לעזור בדר"כ אם זה לא קשה

בתור אחת שגם נעזרת המון, וגרה לידלוטמניה
עד כמה ודאית התחושה שלך שהם מיצו?
יכול להיות שהתחושה היא רק שלך?

כמו שאת מכירה אותם, הם היו אומרים אם הם מיצו?
ממש התחברתי לתגובות של לדבר איתם, להסביר להם את המציאות ולשמוע מהם מה הגבולות שלהם ואיך הם מרגישים.
מחשבות לא טובות..פריקהאנונימית מצפה

היי יקרות...

קוראת פה הרבה, יודעת שהנושא לא בהכרח קשור להו"ל , אבל יש בזה חלק..

 

מרגישה צורך לפרוק, ומתביישת כל כך לעשות את זה עם הסביבה.

 

ב"ה אני נשואה באושר, אחרי הרבה המתנה ודרך ארוכה למרות שיעידו עליי שאני  בחורה יפה, טובה , ואהובה

 

אבל ב"ה עברתי דרך עד שהגעתי לבעלי ואני מעריכה את זה! יודעת שלא הייתי עושה את זה אחרת..

 

חזרתי בתשובה גם במהלך הדרך ב"ה , וזכיתי להכיר את בעלי שגם הוא חוזר בתשובה

 

שהיופי שהוא תמיד היה בסביבה שלי אבל אף פעם לא הכרנו ( נפלאות הבורא)

עברתי הרבה לפני, הלב הרבה נשבר.. ואפשר לומר שנאטם מאוד מאוד מחוויות כואבות

עם בעלי הלב נפתח שוב, אבל לאט לאט... התרגשתי מאוד בהתחלה, אבל היה לי מאוד קשה לבטא את האהבה והרגש

במיוחד שעברנו יחד טלטות קשות שוודאי אם זוג אחר היה עובר לא חושבת שהיה קל להמשיך בלי לצבור צלקות, זה היה או להתעצם מזה כזוג , או ליפול, וב"ה התעצמנו ( זה טלטלות שלא קשורות לזוגיות עצמה עבר חווינו יחד כזוג)

היום אחרי 5 שנים, בהם למדתי להיפתח יותר, לאהוב יותר , וייאמר לזכותו היה כל כך סבלני מכיל ואוהב אותי למרות כל המשקעים שהבאתי איתי

היום מצפים כ-3 שנים לנס בתחום היילודה.. ב"ה יש כבר 2 אוצרות בנים, אבל מאז ותמיד ייחלתי כל כך לבת מה שהגביר מאוד את הקושי בהמתנה

במיוחד שעברה בסיבוכים בדרך, ניתוחים שעברתי, הפלות, פיטורים, מעבר דירה ועוד כמה ניסיונות בדרך

היום אני מעל שנה בבית, מנסה לשלב לימודים תוך כדי מה שמאוד קשה בגלל הסגרים שהיו בידודים וכו' ,

 

עם כל זה, נחת עליי תקופה של דאון.. מרגישה כבויה עם עצמי, אין לי חשק לכלום, חסרת סבלנות לבעלי, לילדים..

איבדתי את השמחה שהיתה לי כשהכרתי את בעלי..

מרגישה הורמונאלית בטירוף, ואני לא יודעת אם זה קשור לניתוח שעשיתי ברחם לא מזמן, ובהורמונים ששיבשו אותי, גם עליתי כמה ק"ג טובים במשקל ואני לא אכלנית בכלל!  וזה מאוד מעיק..

 

מרגישה בנפילה קשה.. רוחנית, רגשית..

וזה כואב לי, כי נלחמתי על המקום שהגעתי אליו!

 

והכי הכי הכי מטורף.. שהתחלתי לסלוד קצת מבעלי.. קשה לי המגע שלו פתאום, קשה לי לאהוב אותו.

התחילו לי מחשבות על זכרונות מבחור שיצאתי איתו בעבר הרחוק שממש היה לי קשה בזמנו הפרידה שהיתה בעל כרחנו  וזה לא היה הזמן להקים בית אז נפרדו דרכנו  וטוב שכך , הוא לא טוב לי והייתי סובלת איתו בטוח!

 

לא יודעת למה! למה יצר הרע מזכיר דברים שאני מזמן רציתי לשכוח?!

במיוחד שזה בחור שנפגעתי ממנו מאוד מאוד.. למרות שפגע לא על מנת לפגוע , להפך כדי לשמור עליי..

ובזכותו מצאתי אך הדרך לתשובה ב"ה

 

אבל זה לא פייר, לא לבעלי, וגם לא לי.. זה מעיק עליי ואני מנסה ממש לברוח מהמחשבות האלה.. לא רוצה להיזכר! לא רוצה לחשוב!

מחקתי את זה מזמן מהחיים ומהלב..זה לא היה אהבה בכלל זה היה סתם אובססיה להרגשה של להיות נאהבת.

 

רוצה להתאהב שוב בבעלי, שוב להרגיש את ההתרגשות, את הכמיה, את הגעגוע

 

רוצה לקפוץ עליו בחיבוקים

 

אבל אני לא שם..

 

בבקשה עזרו לי איך כן להיות שם, כי אני רוצה! כי הוא מדהים! כי אין כמוהו בעולם, כי לרוב אני כן אוהבת, רק קשה לי לבטא את זה, כי הוא הכי טוב לי

 

מצטערת שזה ככה ארוך ומבולגן

הייתי חייבת לפרוק

 

תודה למי שקראה

 

 

 

 

 

תיכף יגיבו חכמות ממנימכחול
רק שולחת לך חיבוק בינתיים!
במקרים דומים, אני ממש ממליצה על טיפול.ציפיה.
אני הלכתי לטיפול אצל עוסית קלינית. הייתי אצלה שנתיים וזה היה לי ממש ממש ממש טוב.

אני לא אשת מקצוע, אבל נשמע שחלק מהמצב זה בגלל ההורמונים. ועדיין. אני חושבת שטיפול זה כלי נהדר שיכול לעשות טוב לככ הרבה אנשים, ולפעמעם מצטערת שאין יותר אנשים שהולכים לטיפול.
אני לא טובה בלהגיב ארוך ומפורטחדשה ישנה
רק נותנת קודם כל חיבוק. תחושות קשות מאוד מאוד.
נשמע לי הורמונאלי בטירוף.
תחושות דומות חוויתי בתחילת ההריון שלי, ב''ה עכשיו הרבה פחות כי עברתי שליש ראשון. אבל כל התחושה של חוסר שמחה, חוסר בכח לילדים ולבעל, סלידה מהבעל, דאון כללי, תחושה שהגוף לא אותו דבר.... מאוד מאוד הורמונאלי. אז אל תבהלי מעצמך, תביני שזה לא את זה ההורמונים! תחבקי את עצמך על התקופה המאתגרת הזאת ותאמרי לעצמך שזה יעבור!
מותק ממש חיבוקליהי12
לא יכולה כרגע להתייחס באריכות
רק לומר שקראתי ומרגישה אותך חזק חזק... חיבוק גדול אהובה
וואו קשה. נשמע מאד הורמונלי. את לוקחת הורמונים כלשהם?מיואשת******
טיפולים או מניעה זמנים או משהו? את אומרת שאתם מצפים לנס אז נשמע טיפולים? מאד מאד מאד משפיע על הכל וגפ על ההשמנה.
חיבוק ענק!❤️
תודה יקרות על החיבוק, וכןאנונימית מצפהאחרונה

עברתי טיפול הורמונאלי במינון קצת גבוה אבל זה היה לפני חודש

למרות שאצלי זה לא ראיה, ההורמונים נשארים לי בגוף חצי שנה עד שמתאזנת אני ממש רגישה לכל הורמון..

 

אני קצת יותר טוב האמת, מה שבאמת גרם לי להבין שזה סופר הורמונאלי

 

 

עד כמה המצב שלי חמור????M-P-4
אני מכינה עכשיו חביתה לילדים, במחבת חלבית (בת-יומה) ורציתי לשמן את המחבת עם חמאה שלמה, בלי לחתוך אותה לפני... ובמשך שניות ארוכות התלבטתי אם כדאי לי, כי אם החמאה תיגע במחבת היא (החמאה🤷) תהפוך לחלבית🤔🤔🤔🤦🤦🤦
חחח😅ליהי12
🤣🤣🤣🤣אין לי הסבר
קרה לי כמה פעמים...
מתישהו קמתי לשטוף סכין שנגעה בקוטג' כדי שלא תהפוך לי את הגבינה לחלבית..
חחחח גדולאני זה א
חחח.אוהבת את השרשורים שלךאחתפלוס


חח גדולהמטילדה

צוחק

🤣🤣🤣אדירהמיואשת******אחרונה
לנשים בלבדחדשה ישנה
חודש רביעי. הריון רביעי, ב''ה אלף פעמים.
יום אחרי יחסים כואב לי ברמות כשאני עומדת. ממש בקושי מצליחה לעמוד, כאב למטה... ואם אני צריכה להתאמץ לעשות יציאה, זה ממש כואב ללחוץ.
מה זה יכול להיות?
אולי ורידים? (לא מנסיון)כן אני
^^ גם לי נשמע כמו תיאור של וורידים...קמה ש.
בס״ד

תרגישי טוב 💜!!
אכן...קול ברמה
אבל אם זה נשאר יום אחרי, ועד כדי כך כואב - כדאי ללכת להיבדק (לא בלחץ) ולראות אם אפשר להקל עלייך.
ורידיםליד ה'
תודה לכןחדשה ישנה
גם אם אני לא רואה ולא מרגישה שום דבר בולט?
ביחסים עצמם גם לא כואב, רק ביום שאחרי... בעיקר בבוקר שאחרי
ומייד אח"כ, אם את קמה כן כואב?קול ברמה
נראה לי שלא כל כך כואב...חדשה ישנה
לא ממש זוכרת כי בדר''כ אני לא קמה
תלכי לרופאה, מקווה שתצליח לאבחן...❤קול ברמה
אומרת בזהירותאנייי12
תבדקי סימפיוזליטיס אולי קשור לזה
אוי לא.. אוף אין לי כח לעניינים כאלה. תודה!חדשה ישנה
כולנו כמוך...בימבה אדומהאחרונה
נקווה לטוב...
שאלה קצת מוזרה... היערכות להריוןאנונימית בהו"ל
מועדים לשמחה.
ב"ה למרות שחשבתי שזה לא יגיע לעולם אני מרגישה מוכנה להפסיק מניעה.
ההורות כיפית לי עם כל הקשיים מה שבעיקר קשה לי זה ההריון. ההריון היה זוועתי. הקאתי מלא ישנתי המון הרגשתי לא טוב ולא תיפקדתי. אני מרגישה שאני מוכנה לאתגר ושמבחינה זוגית בעלי למד המון ואנחנו יכולים לצלוח את זה יחד. אני רק קצת חוששת-
1. יש לי ילדה קטנה בבית... אי אפשר ב100% לא לתפקד
2. אני רוצה להכין כמה שיותר דברים כדי שהחיים שלנו יהיו קלים יותר חשבתי על בסיס לאוכל להכין ולהקפיא הבעיה היא שזה לא כמו לידה אין לי מושג מתי בתכלס אקלט וגם לא דחוף לי בכלל. פשוט נמאס לי למנוע ואני מרגישה מוכנה וקצת רוצה אבל לא בלחץ. אני עוד מניקה בת שנה וחצי אז זה לא הנקה מלאה אבל כן כמה פעמים ביום.
יש רעיונות?
תודה מראש
רעיונות מה להכין:אמאשוני
1. להתכונן לבייביסיטר- לאסוף המלצות, מספרים, לוודא זמינות (יש בגרויות וכל מיני) אולי אפילו להכיר לילדה את הבייביסיטר (כלומר להשתמש בה כבר עכשיו אם צריך)
2. כלכלית- לתכנן מעכשיו כמה אפשר להשקיע כל חודש, ברור שזה נתון לשינויים אבל שיהיה בסיס.
3. לראות מה בשגרה הקיימת ניתן לגמישות מסויימת וכשהמצב יצריך- ללכת על זה. (ככה יש גם הכנה נפשית לשינוי)
4. הכנה פיזית של הגוף- לדאוג לבריאות. ספורט, ויטמינים וכו'
5. ללכת לרופא שיניים לבדיקה שגרתית עוד לפני ההריון

אם יעלו לי עוד רעיונות אכתוב בהמשך.
רעיונות לאוכל שאפשר להקפיא לטווח ארוךאנונימיותאחרונה
קציצות מבושלות לא ברוטב
חזה עוף חתוך מתובל לצריבה
בשר בקר בבישול ראשוני
ממולאים

לחסוך אם אפשר לעזרה חיצונית
נשירה אחרי לידהאנש
הצילוווו
4 חודשים אחרי לידה
נשירה פסיכית
מה עושים??
לא עושים. עובר לבד. יש כאלה שלוקחות תוספים..את פניך אבקש
חח אהבתי את התשובה... גם אנידובדובה
ככה...
עבר לי.
אבל בקושי נשארו לי שיערות
הייאנייי12אחרונה
דודה שלי ספרית ואמרה לי רק סירוק של השיער עוזר..
ניסיתי ובאמת ככה פחות נשירה עד כמעט בלי בכלל
איחור במחזור- האם רציני?חן11
היי,
הפסקתי לקחת גלולות למניעת היריון אחרי 5 שנים ברצף.
עברו חודשיים ולא קיבלתי מחזור.
האם לפנות לרופאת נשים או לחכות עוד עד שיסתדר?
האם יש סיכוי להיכנס להיריון במצב הזה?

אשמח לתשובה של כל מי שיכולה לשתף
זה תקין לגמריבימבה אדומה
ובוודאי שאפשר להיכנס להריון.
השאלה מתי בייצת ואם בכלל. אם בייצת את יכולה להיקלט. או לקבל מחזור אם לא נקלטת.
ויתכן ולא בייצת וזה תקין לגמרי. לוקח לגוף זמן להתאושש מגלולות, בטח תקופה של כמה שנים.

הייתי שולחת הודעה לרופאה דרך האפליקציה עד מתי זה נחשב תקין ומתי כבר כדאי להיבדק.
כשאני הפסקתי גלולותתמיד להודות
אחרי 5 שנים של שימוש המחזור גם לא הגיע להמון זמן ובדיקות הריון היו שליליות עד שיצא חיובי והייתי בהריון (כלומר נכנסתי להריון ישר כשהפסקתי בלי לקבל מחזור לפני זה אבל היה ביוץ מאד מאוחר )

אחרי שימוש בגלולות הרבה פעמים לוקח לגוף זמן להסתדר והגיוני שיהיה איחור במחזור זה לא מעיד על קושי להיכנס להריון.
לי לקח לפחות חודשיים לקבל שוב.ציפיה.אחרונה
ואחכ שוב בפער גדול.
אחרי בערך 10 חודשים נכנסתי להיריון.
עצה לנסיעה בבקשהרויטל.

אני צריכה לנסוע לבאר שבע לבקר את סבתא, שנה וחצי לא ראיתי אותה,

אפשרות ראשונה לנסוע ברכבת אבל זה לקחת אוטובוס לרכבת ומהרכבת

עוד אוטובוס לרחוב של סבתא, אפשרות שניה לנסוע באוטובוס אבל זה כמעט

שעתיים ואני עם הילדה עם עגלה והתיק, מה יותר מומלץ ויהיה לי יותר קל ?

הכל בגללי 🤣🤣🤣 מוציאה את כל המרמור על הפחיםanonimit48
האם יש בעיה עם מקלחת חמה בהריון לא אמבטיהנס גלוי

פשוט אני תמיד מתקלחות עם מים ממש ממש חמים השתדלתי מאד להוריד את הטמפרטורה אבל  היום הייתי ממש חייבת מים רותחים קפאתי מקור ויהיה לי יום עמוס הרגשתי צורך במים חמים ממש ועכשיו מצטערת 

מפחדת שאולי פגעתי בעובר 

הרגעות והסברים יתקבלו בברכה

אני אישיתיעללללל
התקלחתמ לכל אורך ההריון עם מים רותחים
לעובר שלום
בן חודשיים
תודה רבה הרגעת אותינס גלוי


הסבר:anonimit48
העניין עם המים החמים הוא בשבילך ולא בשביל העובר. יש סכנה בצניחת לחץ דם וחס וחלילה נפילה. העובר ברוך ה׳ מוגן בטמפרטורה מסוימת ברחם.

אני מתקלחת עם מים יחסית מאד חמים
אם מרגישה קצת חולשה סוגרת קצת את המים
ופותחת חלון תמיד שיהיה אוויר
תודה באמת אדאג לחלון פתוח תודה על ההסברנס גלוי


ראיתי את שאר התגובותanonimit48
אני עוקבת באינסטגרם אחרי רופא נשים שמסביר הרבה דברים וזה ההסבר שהוא נתן. כנל על ג׳קוזי
בעיקרון, מה שאני יודעת - שאצל העוברקול ברמה
תמיד יש מעלה אחת יותר מחום הגוף של האימא, ולכן אסור להגיע לחום גוף מוגזם.

לי נראה שמקלחות רותחות זה כן בעייתי, אבל כדאי לשאול רופאה.
אשאל באמת תודהנס גלוי


מקווה ממש שלאפשיטא
תכלס, עושה את זה יום יום במשך כל ההריון.
כמובן בזהירות והקשבה לעצמי ולגוף שלי.
אבל לא מסוגלת פחות מזה..
גם אני מקווה בלחץ ממש כמובן שמעכשיו אוריד את הטמפרטורהנס גלוי

אבל מפחדת שכבר נעשה נזק

לא יודעת אם צריך לחשוש מזה ח"ו...קול ברמה
מעתיקה לך מהאתר של מכבי:קול ברמה
אמבטיות חמות (מים בטמפרטורה של 39-40 מעלות צלזיוס) וכן שהיה בג'אקוזי, אינן מומלצות במהלך השליש הראשון להריון, מאחר שנמצא קשר אפשרי בין השהיה במים חמים והתפתחות מומים בעובר. יחד עם זאת, אין כל מניעה ממקלחות ארוכות או אמבטיות פושרות.
השאלה אם מקלחות חמות זה בסדר?כתוב ארוכות השאלה אם חמות זה גםנס גלוי


אולי הרופאה בפורום תדע לענות אשמח אם מישהי יכולה לתייג אותהנס גלוי

אני פשוט לא יודעת איך

מתייגת לךיעל מהדרום
נראה לי שכל העניין זה לשמור על חום גוף סביר.קול ברמה
מן הסתם מקלחת חמור פחות מאמבטיה, אבל עדיין צריך שמירה מסוימת.
אני מורידה בהרבה את הטמפ'אורוש3
לא סביר שקרה משהו לעובר מפעם אחת.
אז רק מעדכנת ששאלתי את הרופא שלי והוא אמר שהבעיה היא אמבטיהנס גלוי

ולא מקלחת 

מעולה 👍קול ברמה
אני גם רגילה למים רותחים אבל מאז שפעם אחתהשלך על ה' יהבך
נהיה לי שחור וכמעט התעלפתי (המזל שבעלי היה בבית להרים לי את הרגליים פשוט ישבתי אחרי המקלחת עם מגבת איזה חצי שעה) אני משתדלת לא להגיע לטמפ שהגוף כבר נהיה בה וורדרד מרוב חום
הכל בסדרYaelL

החשש הוא בעיקר מירידה בלחץ דם שנמוך גם ככה בהריון, אבל סתם מקלחת גם עם המים מאוד חמים לא אמורה להשפיע על זה באופן משמעותי. עדיף להימנע מג'קוזי וכד' אבל חוץ מזה להתנהג כרגיל.

הרגעת אותי!פשיטא
אנע תמיד מתקלחת עם מים רותחיםחדשה ישנהאחרונה
חוץ מבקיץ האילתי שלנו שמתקלחת במים קרירים..
ב''ה לא קרה משהו, מה שכן צריך לשים לב שלפעמים יש אחכ סחרחורת, להיזהר.