קודם כל- פזיולוגית, את יכולה להרגיע אותה שהיא לא הרסה כלום, ואין מה ללכת לרופאת נשים.
אצל חילונים נחשב לגיטימי לגמרי שנערות/ ילדות מאוננות, נראה להם חלק מהתפתחות טבעית, ולא קורה כלום לפתח( למדתי טיפול זוגי במקום לא דתי והנושא עלה שם).
רק אומרת- שגם הלכתית, אוננות אצל נשים היא פחות חמורה מאוננות אצל גברים, ויש דעות שגם לא אסורה( בתנאי שלא באה עם מחשבות אסורות).
לגבי זה שהיו לה מחשבות עריות( כפי שבתך הגדירה).
קודם כל , אני לא יודעת בת כמה היא, אבל אולי כדאי לנסות לשמע ממנה מה היא מגדירה כמחשבות עריות, אולי תגלי שאלו מחשבות לא כ"כ נוראיות ותוכלי להרגיע אותה ולנרמל.
גם אם היו מחשבות של דמיונות של משהו מיני, כשתשמעי מה היא דמיינה, תביני מה הידע שלה בנושא, זה חשוב כי אולי היא מדמיינת דברים לא נכונים ששמעה .
את מה שתשמעי תכווני לתוך הקשר הזוגי שיהיה לה בעתיד.
ואז זה לא פסול, תכווני את הדמיון שלה לקשר שיהיה בקדושה.
אבל קודם תשמעי מה דמיינה, חבל להכניס לה דמיונות שאין לה, ומצד שני אם היא כבר מדמיינת דברים מיניים, כדאי לכוון אותם לקשר עתידי בריא שיהיה בקדושה.
ואפילו אם דמיינה דברים אסורים ממש, חשוב להרגיע אותה שזה טבעי שזה קורה, ויש תשובה בעולם.
אבל הדרך להתמודד עם מחשבות שאנחנו לא רוצים בהן היא לא להלחם בהן, זה רק מגביר אותן, אלא להבין שאין לנו שליטה על איזה מחשבות יבואו, יש לנו שליטה האם לשתף איתן פעולה.
זה כמו אדם שדופק לנו בדלת, אנחנו בוחרים אם לפתח.
אנחנו לא שולטים על מי שיבוא לדפק בדלת.
וכדי לא לשתף פעולה עם המחשבה כדאי להכין מחשבה חלופית, היא יכולה לבחור את המחשבה החלופית, ולחשוב אותה כשמגיעה מחשבה שהיא לא רוצה בה.
חשוב להדגיש שגם אם לא מצליחים, זה ממש לא אומר שיהיו לה ילדים רשעים, היא נערה ומגלה עכשיו את הכח המיני שבה וטבעי שלא תמיד הוא ילך לכיוונים רצויים בעיניה, זו התמודדות של כל החיים לפעמים.
והמעלה של אדם היא בהתמודדות שלו, כל אחד מתמודד, אף אחד לא נולד צדיק.
אפשר גם לשתך בהתמודדיות שלך( מה שנח לך), כדי להראות שכולם מתמודדים, נופלים, קמים, זה החיים.