פורום הריון ולידה (עמוד 227)

עקב הערות הציבור שנרשמו לפניי ברבות השנים, הרבנית החליטו השנה (כלומר אני וכל פיצוליי) שכל עוד  לא אקרא לכס השרשור, ולא יינתן השרביט בידי, 🥢, (צופסטיקס כמובן כי אין על סושי)  לא אגיב בשרשורים שלא נפתחו על ידי עצמי וכבודי

שלא תצחקנה על הוידוי הגדול

שבכל ערב לפני השינה

אני צופה בגיל וברננה

בהכתרות ישנות של בנות ובנים

שקטנים ממני בכמה וכמה שנים 🤫

לק"י

ובו מכתירים את רב/נית פורים (באולפנות/ ישיבות תיכוניות/ תנועות נוער גם נראה לי).

העיקר שאת נרדמת בגיל וברון

שניסיתי לבקש מצ'אט ג'יפיטי לכתוב לי וידוי מצחיק בחרוזים, שיסתיים בוידוי שלא באמת אני כתבתי את הוידוי אלא הבינה מלאכותית.

אבל כמה שניסיתי להסביר לה למה אני מתכוונת, יצא ממש לא מוצלח🤭

אז מסתבר שאו שהבינה מלאכותית ממש לא טובה במשימה כזו, או שאני ממש גרועה בלהסביר לה מה אני רוצה...

מצרפת בכל זאת את הוידוי שיצא (זו הגרסה הרביעית שלו, קצת יותר סביכ ממה שיצא בהתחלה, ועדיין לא משהו...)

**וידוי של אמא**

בין המסדרונות של בית הספר,  

אני מלמדת ומחנכת,  

אבל יש לי סוד קטן,  

שלא תמיד אני מתגאה בו.

בזמן הפסקה, כשכולם עסוקים,  

אני מחפשת פינה שקטה,  

עוטפת שוקולד בצל,  

כדי שהילדים לא יבקשו גם - זה לא נעים.

לפעמים אני שוכחת לשים לב,  

שאני מדברת עם עצמי בקול,  

מתכננת שיעור, מתמכרת לרגע,  

אף אחד לא שומע, רק אני והרוח.

ואם מישהו יראה אותי,  

צוחקת על סרטים ישנים,  

או רוקדת במטבח עם מוזיקה,  

איך יידעו שאני אמא עם חלומות?

אני יודעת שזה לא תמיד מושלם,  

אבל גם אמא רגילה יש לה את הסודות,  

אז אני מודה, בכנות ובגאווה,  

שמי שכתב את השיר הזה - היא בינה מלאכותית, לא אני!

ממה שראיתי קשה לה קצת עם חרוזים..

והוא ממש לא הבין את המשימה 🤣🤣🤣

כשניסיתי לפני כמה זמן. 

הוא בכלל לא הבין את הקונספט של חרוז נראה לי, כשביקשתי ממנו 'מה מתחרז עם' הוא המציא חלקי מילים, ונראה לי שלא כולם בכלל היו חרוזים. 

מעניין אם באנגלית הוא כן יודע לחרוז, לא ניסיתי 

הרבנית לא מרשה להשתמש בai 

אולי אכניס זאת לתקנון

אני דורשת מקוריות, כשרון וסגנון!

ואז החרוזים נהרסים במעבר לעברית

לק"י

למרות שאני אמא נחמדת

שאת הילדים שלה אוהבת.

לפעמים בא לי לצרוח, 

ואפשר גם לברוח.

למצוא אי שקט

ולנמנם עם ג'קט.

ולישון ימים שלמים

במיטה משלי בלי אורחים.

(לא יצא כזה מדהים, אבל לפחות הקפצתי, וזה נעים).

לק"י

כבוד @הרבנית הקדושה 

לישון עם ג׳קט זה דבר כה נפלא

אני נרדמתי פעם עם מגפיים ושמלה

ששנה שעברה

לא השתתפתי בכלל

בשרשורים של הרבנית הנ"ל

התפדחתי נורא

כי אני ממש גרועה

בחרוזים ושירה

ודווקא הפעם יצא לא רע

בשונה מהרבה נשים

אני ממש נהנית

שבעלי שותה בפורים

ומשתכר באמת 

על התכונה הזו הנדירה

כבוד קדושת האדמור עושה ככ הרבה שטויות, פעם מצאתי אותו תלוי על המנורות

כל אחת יכולה לחרוז בכשרון

תראי אותי, ככ מוכשרת, אבל ביומיום יבשה כמו עפרון

שילוב עבודה ואימהות זה לא קל -

זאת יעידו כל החברות, ואני בתוכן

וכדי לפתור את הבעיה כבדת המשקל -

הכנתי לעצמי על הספה שולחן:

שרפרף רחב עם מקום למחשב

וגם מקום לרגליים

וכך כשבשביל להיניק עליי להתיישב -

אני יכולה גם להמשיך לעבוד בינתיים.

ובכל זאת, בכל פעם כשהקטנה מצייצת

אני את המחשב נוטשת באמצע העבודה

הוא עדיין פתוח מולי ועינו קורצת,

אך אני מעדיפה להיניק בלי עוד כבודה...

מנצלת את החופש הכפוי 

כדי להמשיך לגלוש

לקרוא בפורום כצפוי -

והעבודה? שתמשיך שערותיה לתלוש...

🤭🤦‍♀️😤😁

אני אוהבת ריח לבנדר וצבע סגול

בלי חרוזים. פשוט וידוי

אחיות שלי כל הזמן היו צוחקות עלי שזה סירחון של העולם..

מזל שבעלי מתחבר חח

לק"י

סתם. לא מסריח, אבל לא לריחי (על משקל לטעמי😅)

וגם לעגו

על טעם וריח אין מה להצטקח

עדיף כבר ניחוח של ירוק התפוח...

לפני כמה ימים לראשונה בחיי

בדיוק כשהייתה לי בפה קובית שוקולד

ראיתי על השיש מול עיני

קופסא עם זיתים שהיו נראים טעימים במיוחד

וככה עודבר לפני שהספקתי את השוקולד לגמור

צירפתי אליו זית שחור

ואחרי שכל חיי צחקתי על הריוניות שאוכלות מלפפון חמוץ עם שוקולד

גיליתי שהשילוב בין מלוח למתוק הוא דווקא שילוב נחמד🙊

אני מעדיפה מלח גס על השוקולד

שמעו נא חברותיי היקרות

כי אתן לא מוכנות לבשורות הבאות.

הוידוי הגדול שלי הוא כזה-

המאכל האהוב עליי הוא בכלל לא פריקסה!

כמו ילדה קטנה  וחמודה,

בפניכם מןדה ומתוודה,

הגילטי פלזר שלי הוא כמו של דרדס

נאגטס של מקדונאלדס!

גיליתי שיש לנו סניף כשר

וחברות שעושות לו משלוחים- לא חסר

מאז אני ממש צריכה להילחם

האם זה קורה גם לכם????

על אף פצלושיי, מאחר והנני קדושה

פיצה, מקדונלדס או שוקולד הן לא חלק מתאוותיי

האמת הדבר שאני הכי מתאווה לו ואוהבת בזה העולם זה לרכב על קורקינט, בעיקר בירידות זה ממש מושלם

כעת מתחילה,

להגיב בשרשור לראשונה

לכתוב את הוידוי 

כעת מאוד רצוי

הניסוח,

קצת שטוח

לא מקצועי וברור

אם כי זה ממש לא חשוב. 

מרימה עכשיו לעצמי,

חייבת לתחושה הטובה שלי

אני הקטנה, 

אישה אלופה 

רעיה מדהימה

עובדת מסורה

שלא חושבת על עצמה

בכל יום אחרי העבודה 

למרות שאני מאוד עייפה

עם הילדים,

המתוקים

המושלמים!!!

אוהבת לשחק,

שעות לצחוק

אמנם לא יצא חרוז

אבל זה כלל לא חשוב

רק שתדעו 

שאני עם הילדים

שעות במשחקים. 

איתם משחקת 

לצלילי מוזיקה רוקדת

אחרי שנרדמים,

כבר מספר ימים 

נרדמת איתם יחד

עם הבגדים

בלי מקלחת

עם מטפחת

ככה מסריחה

אחרי יום עבודה

עד הבוקר ישנה

אחרי הכל, אני פשוט עייפה!!!

אתמול בבוקר קמה,

ישנתי בחדר ילדים כל הלילה

כך מבינה

בעלי ניסה להעיר

מספר פעמים כך הבהיר. 

אין מים חמים

אין אוכל מוכן לילדים

היום מתחיל ברגל שמאל,

אנוכי לא מצליחה להשתלט על הכל

קצת מתעצבנת,

פה ושם צועקת

מבקשת

מתחננת

אל תשכחו שבן שנתיים באהבה מגדלת 

והנה שוב,

איך ולמה זה קרה? כלל לא חשוב 

אני מתעצבנת

כועסת 

וככה לגנים מפזרת

רוצה בטוב לעשות זאת,

אני באמת לא רוצה שהילדים יחוו אמא כזאת 

איפה האמא של אתמול?

תעלומה,

לילדים טראומה

לאמא חרטה עצומה. 

מקווה שתצליחי לנוח בשבת

ושבוע הבא יהיה פחות עמוס

נסעו אתמול חוזרים בראשון

ככה שלישון בשבת - אמממ הלוואי חחח 

יוצאת לשבת לאחותי אני מקווה שהיא קוראת את השרשור הזה, תבין שזו אני ותפרגן לי מליון שעות שינה. אני פשוט חייבת את זה 

הראשונה השתחררה שבוע אחרי הלידה באותו משקל שנולדה.

השני שקל אחרי שבוע יותר ממה שנולד.

השלישית לא בדקתי.

הרביעי לקח יותר זמן, אבל הוא נולד פג.

כולם אצלי נולדו קטנים.

אצל הבכורה שלי שירדה בהתחלה באחוזונים לקח נראה לי בדיוק שבועיים.

תוך שבוע כבר עוקפים את משקל הלידה. והם בכלל כאלה שתמיד יורדים באחוזונים אח"כ

אצלי אך אחד לא הגיע למשקל הלידה תוך שבועיים, תמיד היה צורך בשקילות ומעקבים...

על החילבה. אני ניסיתי הפעם וזה ממש ממש עזר לחלב. אולי שווה לך לנסות שוב?

בהצלחה

מה את עושה עם הירידה באחוזון?

יש את זה לבן שלי ואני מזה לא רגועה 

נולד 2900, יש גיל 4 חודש נשאר באחוזון 

עכשיו בן חצי שנה וירד (שוקל 6.600, לא יודעת איזה אחוזון רק אמרה לי שירד..)

קורה שזה גם טעות במדידה, אם זה לא ירידה חדה ככה שזה יכול להעיד על משהו, ואם זה היה ככה לדעתי היא הייתה אומרת לך, הייתי מחכה לראות מה יהיה בשקילה הבאה

בטווח של שבועיים 

הילד היה פולט מלא והמליצו לשלב דייסה בחלב אם

אני משלבת

שקלנו שבועיים אחרי והמצב עדיין לא מרנין (עלה 300 גרם בשבועיים)

ממשיכה לעקוב מקווה שיתייצב 

אין לי כח לדרמות 

בדכ מצופה מתינוק לעלות בין 100-200 בשבוע..

בטיפת חלב אמרו לעקוב, הם היו כזה בקטע של אל תפסיקי להניק אבל תשלבי דייסה - וזה עוזר. הילד הפסיק לפלוט ב''ה. 

הרופא ילדים היה הרבה יותר רגוע, לא בעד שילוב דייסה וממש לא היה ''בלחץ'' כמו בטיפת חלב

מעקב הבא הולכת רק לרופא, אין לי פניות להיסטריה 

תמיד משגעים אותי בטיפת חלב ולצערי כל פעם מחדש אני נלחצת קצת..

4 ילדים במשקלים מאד מגוונים מ2.800 עד 4 קילו ואצל כולם רק בגיל חודש בערך התאזן..

כלומר קיבלתם הנחיות מסוימות? 

הייתי בהדסה ביבי אז היתה שם יועצת הנקה אז כבר העדפתי שתבדוק שאוכלת נורמלי ואין בעיה וב"ה היה בסדר..

אצל השאר לא הלכתי, לפעמים שלבתי בקבוק מטרנה ולפעמים לא ופשוט וודאתי שיש מספיק ארוחות ביום..

נראה לי אמרו לי לבוא שוב עוד כמה ימים אבל בעלי לא הסכים ב"ה ובאמת כשהגענו בהמשך ראינו שהתאזן ועם הלידות למדתי להכיר שככה זה אצל הילדים שלי בהצלחה ורק חשוב לבדוק שיש יציאות תקינות..

(האמת אצל הגדולה היה בהמשך שוב בעיה עם העליה במשקל ובזכות רופאה מהממת גילנו אלרגיה לחלבי (גם חלבי שאני אכלתי וגם מטרנה לא עזרה..))

השלישית אפילו חזרה למשקל לידה אחרי שבוע.

כולם אצלי נולדו קטנים והתקשו לעלות במשקל (חוץ מהשלישית ששילבתי לה מטרנה בשבוע הראשון, עד שתתחזק. היא נולדה פגה)

אצלי למשל בהריון האחרון היתה לי סכרת הריון

ולקח לה זמן עד שעלה הסוכר למרות שהנקתי מלא.

ראיתי שהנקה לא תורמת לענין והתחלתי להביא לה מטרנה בבית חולים עד שעלה הסוכר לטווח תקין- יש לציין שהמטרנה עזרה מאוד בענין

ואז ככה יצאה שהיא השתחררה מבית חולים שעברה את משקל הלידה שלה

אחרים- נראה לי סביב השבועיים

הייתה על הנקה בלעדית כמה חודשים

בגיל 8 חודשים כבר היה מיעוט ולא שייך אז החזרתי

בעצם כמה זמן שילבת עד שהגיע למשקל

מתכוונת לתינוקת האחרונה.

הקודמת גם קצת לקח לה זמן.

את הקודמים לא בדקנו בכלל... (אבל לא הרגשנו שצריך)

כיוונו אתכם מה לעשות? 

שילבתם תמל? 

הרופא אמר להוסיף תמ"ל. יועצת הנקה אמרה לתגבר את החלב בשאיבות ולתת שאוב במזרק.

עשיתי איזשהו שילוב בין שני הדברים... במקביל הלכנו לאוסתיופאט, ששיפר את היכולת שלה לינוק.

תקופה קשה... אבל ב"ה היא מאחורינו, וכיום (מגיל שלושה חודשים בערך) היא רק יונקת.

תוך שבוע בערך חזרו למשקל הלידה.

וכמעט כולם נולדו יחסית קטנים, 2.5 ק''ג בערך

לחמישית לקח חודש של יזע, דמעות והרבה חלב שאוב.

יוצא בערך 260 ש"ח

אבל תבדקי במחשבון המרה 

בשום מקום

קר מידי

ויצא לי להיות בכמה מלונות גם בשיא הקיץ 

בדרך כלל נהוג בעולם לשים משהו מעל (לפעמים יותר צנוע ולפעמים משהו שקוף שאולי קצת מטשטש), כמו שלא תראי גבר בלי חולצה בחדר אוכל ככה גם לא תראי אישה בביקיני 

אני חושבת שזה אינדבדואלי מה מרגיש אווירת שבת

לי זה לא הרגיש מאד אווירת שבת

היו הרבה דתיים, אבל כנראה שהרבה יותר לא דתיים

אני לא חושבת שמגיעים לחדר אוכל בביקיני בין אם בשבת ובין אם בחול (הייתי שם רק בחורף) אבל בהחלט היו נשים בלבוש חשוף

במהלך החופשת לידה. פשוט אמרצי מראש שאולי אצטרך לטפל בה. הם יודעים שאני בחופשת לידה.

ותיכננתי שאם היא בדיוק בוכה פשוט אשלח הודעה שלא יכולה להצטרף ואם אפשר לדחות ב 10 דקות.

מבינה אותך אבל ראיון יכול לקחת גם חצי שעה- שעה....

זה הרבה יותר רישמי והרבה פחות נוח…

הכלל שלי הוא

אם הייתי לוקחת את התינוק לפגישה- אז אני יכולה לעשות פגישה בזום והוא יהיה ברקע

אם לקחת לפגישה זה לא אופציה

אז גם לקיים זום וסמוך על זה שבדיוק בזמן של הזום הכל יהיה רגוע זה לא אופציה

היה לי ראיון טלפוני עם מש״א כשהבת שלי צורחת את חייה ברקע

נחשי מה? התקבלתי😅

אבל כדאי ליידע מראש. וגם לבקש אם אפשר לשנות זמן במקרה ויהיה צורך

אף פעם לא קרה לי

כן קראתי פעם על אזיקים שהזמינו לפורים וזה היה נראה ממש דומה למקורי ולא הכניסו 

או למשל עגלת דונה - כי זה בלי תקן

הזמנת שם משהו שנראה חריג? אולי מוצר שמחייב תקן?

הבריאות, המוצר היחיד שאני מצליחה לחשוב שהוא בעייתי זה בדיקות הריון, אבל אני מזמינה כבר שנים, 

הכל המלצות כדי להגדיל את הסיכויים

אבל בגדול צריך לדעת ולהאמין שאם הקב"ה ירצה שתיהי בהריון. גם מפעם אחת זה יקרה 

אתם תעשו את ההשתדלות שלכם בנחת ובשמחה. תכלס זה העיקר

תהיו יחד באהבה ובשמחה, לפי הכוחות שלכם סביב הביוץ.

השם ישלח לכם בע"ה הריון קל ובריא, מתוך שמחה בריאות וידיים מלאות!

עכשיו ברוך השם חזר לי המחשב ממש לפני כמה ימים מקווה לחזור לקצב. בלי נדר אפרסם פה!

בכל מקרה נשמע שאת ממש לחוצה וסביב ההתעסקות להכנס להריון. בסופו של דבר השם דואג לזמן הכי נכון לנשמה שתגיע. 

מספיק פעם אחת שיכולה להיות בטווח של 3 ימים לפני הביוץ ויומיים בערך אחרי.

מה שכן בגלל שהמחזור ארוך וביוץ מאוחר כן כדאי להכיר את ההפרשות השונות מהן הפרשות פוריות ומהן הפרשות יבשות לזהות מתי הביוץ ומתי אפשר לשחרר.

והעיקר שיהיה בשמחה באהבה מתוך רוגע כי גם לחץ יכול להפריע. 

היומיים אחרי הביוץ.

אם הביוץ נגמר אז מה רלוונטי להיות אחרי??

מקווה שמדייקת בהסבר.

ההריון יכול להקלט ב2 אופנים.

 או שהזרע מגיע לביצית לפני הביוץ והוא יכול לשרוד שם עד 3 ימים. או שמגיע אחרי הביוץ וזה בטווח של 24 שעות אחרי עד שהביצית נכנסת לרחם.

אם אני לא טועה זה גם ההבדל בין הריון של בת או של בן שכתוב שאם זה בת הזכר מזריע תחילה ואם זה בן האישה מזרעת תחילה.

הרעיון הוא שהביוץ הוא תהליך של שחרור הביצית לרחם דרך החצוצרה והביצית מחזיקה מעמד בתהליך הזה בין 12-24 שעות אך מאחר ולא ניתן לדעת בדיוק מתי זה קורה לפי ההפרשות כתבתי יומיים משוער.

אם פחות או יותר אז את יכוחה לקחת 14 יום אחורה מהיום שאת חושבת שיהיה הדימום הבא

ואז להוסיף כמה ימים משני בצדדים   ובטווח הזה לנסות להשקיע יותר בתדירות

(לא צריך כל יום לפי המלצות שאני מכירה)

בשורות טובות 

זה קרה לי בזמנים שדילגתי על ארוחות,  או לא אכלתי טוב באותו יום

הייתי משתדלת לאכול תמרים עם אגוזים או וופלים מקמח כוסמין ללא סוכר.

קניתי בניצת הדובדבן או במחלקת טבע שבסופר כל מיני עוגיות שיענו לי על הצורך למתוק בלי יותר מידי רגשות אשם

לידה קלה בידיים מלאות בע"ה!

הרבה פעמים יש חוסר. 

אני לקחתי תמיד בהריון 

שאת מוציאה תנובה רינג אל תסתכלי!!!!!!! שה אוסר כמו עד בדיקה!

תוציאי רק בהפסק  1 ו7 ובמקווה 

את צריכה להכניס את כולה אסל לט חייב עמוק

כמה טבעות אפשר לחבר זה משתנה בין אחת לאחת יש בנות שמחברות 4 אני מצליחה גג 2 ...את תראי מתי יש כבר כתמים וזה הזמן להפסיק לחבר 

כל טבעת 3 שבועות

איך לא להסתכל?

כל כתם שיש על הנןבה רינג זה נחשב כמו כתם על עד בדיקה כלומר אוסר במידה ורב לא פסק לך שזה מפצע

יכול להיות שאם את מרגישה שאת פוצעת את עצמך אז את לא חייבת להוציא לכל בדיקה.

ואולי לבדוק אם הכתמים שאת רואה זה כבר פצע או עדיין מהדימום 

הרבה בהצלחה! 

הטבעת צריכה להיות כולה בפנים, אבל תכלס אם את לא מרגישה אותה בהליכה אז היא מספיק בפנים. פשוט שלא תבצבץ מחוץ לגוף. 

אני מחברת חופשי טבעות, אחרי 3-4 חודשים אני עושה הפסקה יזומה ומקבלת מחזור (לרוב אצלי לוקח לו כמה ימים להגיע, נניח 3-4 ימים אחרי שהוצאתי את הנוברינג, על כל פנים צריך להחזיר אותה שבוע בדיוק לאחר שהוצאת אותה, גם אם עדיין יש דימום)

בגדול אמורים להיות עם כל טבעת 3 שבועות, אני שמעתי איפשהו שאפשר גם 4 שבועות אז זה מה שאני עושה, אבל זה לא ההוראות הרגילות שימי לב. 

לגבי הכתמים - ממליצה גם לשטוף אותה ביום האחרון של המחזור, כי אצלי לפעמים נתפס עליה איזה גוש דם (סליחה על הפירוט)…  

הטבעת אמורה להיות פחות עמוקה ממה שהייתי מכניסה טמפון… (את הטמפון הייתי דוחפת עד הסוף עם האצבע, את הטבעת אני מכניסה רק עד שהיא בפנים). יותר בעומק שמכניסים בו גביעונית אם יצא לך לנסות…

כמו כן ציפורניים ארוכות עלולות לפצוע אותך כשאת מכניסה את האצבע.  

אבל אני מכירה שגם מי שסובר שצריך להוציא בבדיקות זה רק בהפסק ראשון ושביעי.

יש בעיה אם כשאת מוציאה יש כתמים,כי זה בעצם כמו בדיקה פנימית

אבל מבחינה רפואית זה עלול לקרות כי זו מניעה הורמונלית

לכן כדאי לשאול בדיוק מה לעשות ואיך להיטהר 

ולא תמיד רואים אותם

תרגישו טוב

וואי עבר עלינו לילה סיוט!!!

הייתי נותנת וורמוקס ורק אם לא מסתדר עושה בדיקת שתן

שאם זה כאב חריג, כדאי ללכת להיבדק היום (אולי גם הבוקר). כי צרחות של כאב, במיוחד באיזור הזה, זה משהו שמצריך בעיניי בדיקה מהירה 

נראה לי שהבכי זה גם סתם היסטריה ולא רק כאב, כי כשראה סרט הוא יותר נרגע. 

היא חושבת שזה תולעים ועשינו גם בדיקת שתן. 

ממש מוזר לי שזה מגיע לאיבר, אבל כן יש לו טיטול בלילה... מתפללת שיעבור. 

לנרתיק ולשלפוחית השתן.

אצל בנים זה אכן פחות נפוץ אלא א"כ הוא עדיין עם טיטול ואז הגיוני יותר.

אבל זה בהחלט יתכן.

אם הבכי היה במשך היום הייתי נלחצת, אבל בגלל שאת מתארת בכי פתאומי מתוך שינה

זה הסימן הכי מובהק לתולעים

ב''ה חמישה ילדים ופעם ראשונה שנתקלת בתופעה של תולעים אצל ילדיי, אני מזועזעת מרמת הבכי.... . הילדים שלי כשהיו חולים, זרוקים לא קמו ככה כ''כ הרבה בלילה. הבאתי לו וורמוקס, זה יעזור ללילה הקרוב?? 

אבל תכבסי ב60° מצעים ומגבות שלו לפני הלילה. וגם פיגמה. אחרת הטיפול עלול להיות לא יעיל, הביצים הן הבעיה. 

(ג.נ. אחרי רצף של כמה פעמים כיבסתי ב40° כי כבר היה לי חבל על הדברים חח)

אפשר למרוח וזלין בפי הטבעת ואז התולעים לא יכולים ללהסתובב

אם הוא עם חיתול אז קצת פחות קריטי.

ולגזור לו ציפורניים

בד"כ גם נותנים טיפול לכל המשפחה כי זה מאוד מדבק אבל אולי בפעוט עם טיטול פחות צריך כי הוא לא נוגע ומגרד

באמת אולי תולעים תנסי למרוח שמן לבנדר זה תמיד עוזר לנו במקרה הזה במיידי!

אם לא יעבור עד למחרת הייתי הולכת לרופא לקבל אבחון ולבדוק דרך טיפול אחרת

אני הייתי עושה בדיקת דם לראות אם יש משהו.

שגם תוכלי לראות אם עולה כמו שצריך

לצערי זה לא היה הריון וקיבלתי אחרי שבוע וקצת..

אולי באמת בדיקת דם לבירור?

זה היום וחצי הפרשות ורודות שלפניהם היו כאבי מחזור. 

לכאורה נראה כדימום השתרשות. 

סטיק אמור להראות כבר, לא?

אז בדיקה אמורה לצאת חיובית עוד כשבוע.. אבל זה יכול להיות גם סתם שיבוש הורמונלי

קשה ממש לחכות אבל הייתי מחכה כמה ימים ובודקת שוב אם לא תגיע ווסת

בשורות טובות!

ותכנון מוקדם

את כבר מכירה את עצמך ויודעת שאת לא מצליחה להתארגן

מפה ל- להצליח, יש רק לשנות הרגלים..

׳רק׳

את ׳על הקשקש׳ גם בעוד דברים? לפעמים זה גם עניין של פניות מנטלית 

כי כמה שקשה לי להבין זה למה לא ללמוד לקח

אם אתה יודע שזה הנטיה לשך

להיות אופטימי יתר בנוגע לזמנים

אז תוסיף לכל הערכת זמן רבע שעה במובנה.

זה לא ממש עוזר

וחלק ממה שאני חושב שמונע מזה לעבוד זה כי זה לא רק חיצוני וטכני

זה צורך נפשי כזה

זה מאפשר לו משהו שעושה לו טוב

כשהוא יבין מה הז עבורו ואיזה צורך זה משרת יהיה לו יעולת לעושת ישנוי מעשי

מה שעוזר לגלות את זה

זה לשאול את עצמך- מה את חושבת על אנשים שלוקחים את הזמן..שמחושבים מראש ותמיד לוקחים ספיירים ויוצאים עשה קודם ונערכים לכל בלת''ם....מה את באמת חושבת עליהם?

ולרוב מגלים שזה מבטא משהו שאת לא מזדהה איתו ולא רוצה להפוך להיות כזאת

וכשמזהים ובעצם מבינים שאין סיבה שתהפכי להפך הגמור גם אם תצאי רבע שעה מוקדם יותר אז יותר קל לעשות שינוי

אני 'במירוץ' כזה תמיד.. מאז שזוכרת את עצמי.. זו גם בעיה.. להספיק כל הזמן

רצון תמידי לתחושת  הספק

אצלנו בעלי מאזן אותי, תמיד מעדיף לצאת מוקדם מידי לכל מקום (מבחינתי לפעמים הוא מגזים, אבל למעשה הרבה פעמים בדיעבד מתברר שהוא לגמרי צדק. וגם גיליתי שיש הרבה דברים שבעצם לא כל כך נורא להגיע אליהם מוקדם...).

אני רק אגיד שזה מעיד גם על אופטימיות, שזו תכונה טובה ומבורכת, רק שבנושא של תכנון זמנים היא לפעמים באמת פחות תורמת...

היום נפלתי ככ חזק על האף שאני כבר רואה טוב מדי שזה כבר בעייתי..

מאחר כרוני.

לי מחשבה על איחור גורמת לגירודים בגוף. ממש סובלת מלאחר.

למדתי לשחרר קצת, אבל הכל אצלי עם לוחות זמנים מופיע ביומן, תזכורת מראש, וכל פעם שאני צופה לו"ז צפוף יושבת עם דף ועט ומתכננת במדויק- זמן להתארגן, לעלות לאוטו, פקקים, חניה. תמיד מוסיפה 15-20 דק' זמן פציעות.

כמו שכתבו לך- כמה זה מפריע לך? כמה תשקיעי כדי להגיע בזמן? 

*את* רוצה לעמוד בזמנים? את מעריכה את זה?

(אם נחזור לבעלי- לקח לי זמן לשחרר ולהבין שכמעט תמיד לא יפריע לו לאחר, ואם אנחנו צריכים להגיע יחד לעדכן אותו רק מתי יוצאים/מתי הוא צריך להיות בבית ולא לתת מידע נוסף..)

בלי תכנון ולוזים של כלום

אני אוהבתלעשו. רשימות משימות אבל זה לא מובנה כזה..

תכחס יעשהלי טוב בחיים להבנות את זה 

את עניין הרשימות,התכנון וזה..

אני מפוזרת מדי, עובדת בבלגן..

בס״ד

נגיד:

נסיעה X 

הליכה למסגרות

הכנת סלט

מקלחת שלך

להעביר ספונג׳ה בכל הבית

וכו׳

ממש לפתוח שעון ו*לגלות* מה הזמן שזה לוקח באמת. ואז לתכנן לפי הזמנים הריאליים האלה.

יש משהו שנקרא ״לוח גאנט (גנט?)״ ושעוזר לתכנון זמנים. לוקחים את השעה שצריך להיות מוכנים, מחשבים את המשימות השונות שנדרשות עד אז + קצת מרחב לבלת״מים וככה קובעים את זמן ההתחלה של מה שצריך לעשות. במילים אחרות, מתכננים מהסוף להתחלה. (נחשפתי לזה דרך הרצאה של אורה פולק על הכנת שבת בזמן).

גילוי נאות - בגלל שהחיים דינאמיים אני אישית עדיין לומדת את הנושא. נגיד שבת, הרגשתי שהצלחתי להיות לגמרי על זה כשהייתי על מספר מסוים של ילדים, אחרי חודשים רבים של למידה ומאמץ. וכשהמשפחה גדלה עוד ב״ה זה שוב נהיה אתגר. אבל בכללי התקדמתי די הרבה עם השנים ב״ה. ומתפללת לעוד שיפורים 🙂

בהצלחה!!!

רק מלימידה באמת מול השעון ולא מול הדמיונות שלי על מהירות העניין, למדתי. 

עכשיו בדברים שקשורים לבית אני מאזנת דווקא את בעלי שהיה דייקן בעברו 😅 (לפני שנולדו לו שלושה ילדים שגומרים לו את הלילה ואז אין עם מי לדבר)

משימות שעוד לא בדקתי באמת כמה זמן הן לוקחות, אני מגלה בדרכ שהייתי אופטימית מידי ואז אני מוצאת את עצמי שוב במשבצת המאחרת 

מעודד שאני לא היחידה...

תודה על הפירוט!!!

לוח גאנט נשמע מעניין, אחפש!

ומעניין מה שאת כותבת לגבי שבת נגיד... אצלי זו לרוב חידה לא פתורה שבת...

 אני מרגישה אבל שאף פעם לא עשיתי את זה או משהו אחר ביסודיות ובמאמץ ולמידה כמו שאת מתארת...

יש בי משהו זרמן כזה, שזה לטוב ולרע.. וכזה עובד בבלגן, בפיזור..

משהו שקיבלתי מאוד חזק מהבית לדעתי

עוררת לי הרבה מחשבה...

בס״ד

הרצון להספיק עוד ועוד. מבינה אותך מאד!

מאד מעריכה את מי שתמיד בזמן (ראיתי שהתחלתא דהריונא שאלה מה חושבים על אנשים כאלה ואצלי זה מעלה רק כבוד).

אני מרגישה 'זה לא המקור העיקרי אצלי,זה כאילו התירוץ אבלא י לא מסוגלת לחשב זמנים טוב, משהו במוח לא מכוייל 

אני באמתצריכהלמדוד זמנים זו עצת זהב!!

התחלתי ומתפללת להמשיך 

מהצד השני של הסקאלה 

מגיעה לכל מקום בזמן (או לפני הזמן) שאני רוצה 

הדרך שלי היא לתת לבלתמים 50% מהזמן

כלומר אני מתכננת משימות ופעולות רק ל50% מהיום והשאר לבלתמים שקורים או לא (אם הם קורים יש להם זמן ואם הם לא קורים אז יש לי הרבה זמן נטול משימות)

אני מרגישב שא י במירוץ תמיד ב''ה

לקום

להתארגן

לארגו

לפזר

להגחע בזמו

מירוץ בעבודה

לאסוף

להאכיל

ש''ב, מקלחות, כביסות,סדר קל, תיאומים וכו

השכבות

הכנות למחר

לישון בשעה סבירה

חח פרקתי..

ואז אם יש לי תור או נסיעה לבית מרקחת או משהו אחר שצץ אני דוחפת בלו''ז ומקווה שיקח את המינימום זמן האפשרי ופועלת לפי התקווה הזו גם חחחחח

אבל האמת שגם כשאני בבית בנחת אני מאחרת למקומות

שמתי לב נגיד שיש לנן מרפאה כמה דקות מהבית , נגיד אם הכל ללק 7 דק מהיציאה מהבית עד הכניסה למרפאה,

ראיתי שאני תמיד יוצאצ רק בשעה של התור עצמו בתקווה שהדרך תלך מהיר מהרגיל ותיקח 5 דק ואז אאחר רק קצת ולרוב בכלל יהיה תור ולא ירגישו

הזוייייי

כאילו יש לי רצון כל הזמן להיות בכמה מקומות במקביל ולהסםיק הרבה בבת אחת.. ואז זהתפסתמרובה לא תפסת

שהמלחמה לא להישאב לזה היא עבודת חיי...

הרחבתי כאן גם בהקשר של שאלות אחרות שהעלתן,ממש תודהלכולן!!!!

יש מין מעגל 

עומס- תכנון זמן- יעילות

ככל שיותר עמוסים, פחות מקדישים זמן לתכנון והפעולות שמבצעים פחות יעילות. 

ככל שמקדישים יותר זמן לתכנון, אפשר לייעל את הפעולות וככה להפחית מהעומס.

התפיסה שלי שהחיים אינם מירוץ אינסופי, לכן אני לא ממהרת לשום מקום ולא ממהרת בפעולות, אם נדרש ממני למהר ולהלחץ זה סימן בשבילי שאני עושה משהו לא נכון.

בגלל שהחיים שלי בקצב שמתאים לי, אז יש לי את הפניות ואת הזמן לתכנן כל דבר ולהביא אותו ליעילות מקסימלית ככה שכל פעולה לוקחת לי פחות זמן. 

ממה שכתבת את עושה הרבה מאד, לא חושבת שיש ימים שאני עושה כל מה שכתבת (בעלי בדר״כ מארגן, מפזר, אוסף, מקלח, משכיב) בעיניי את בעומס יתר והגיוני שאין לך זמן לתכנון והפעולות פחות יעילות ולוקחות יותר זמן. כנראה הצעד הראשון לבדוק איפה להפחית מהעומס כדי לייצר פניות. 

לאנשים עם הפרעת קשב תחושת הזמן היא אחרת

החלתי לקחת טווח של זמן ביטחון

וגם בתפיסות עולם שלי התחלתי לחשוב שאין צורך לדחוס משימות שביודעין אני לא אספיק, למדתי להעריך בזמן כל משימה וזה ממש הסתדר לי

להגביל ולמסגר זמן למשימות שאת לא עוברת את הזמן מעבר לזה 

אני מגדירה לי דד ליין ליציאה מהעבודה שמשאיר לי זמן לפקקים עד לגנים

כנ"ל בחוגים חשובים

אבל  למשל להגיע לעבודה אין לי דד ליין קשיח אז אני תמיד מגלה ששוב נהיה מאוחר

הבעיה שגם בעלי כזה

לפני שבת אנחנו קובעים לצאת איזה 3 שעות מראש כדי שבסוף נצא בשעה הגיונית 😉 

ולא נותנים לו תרופה בגלל זה.

אם כן,

היה לי בהריון האחרון והודעתי מראש לחדר לידה והייתי מטופלת באנטיביוטיקה

בלידה האחרונה (לפני שבוע וחצי😃) 

היה לי gbs שלילי כמוך, פטריה שהיתה עקשנית מאמצע ההריון.. 

אפילו קצת התפחדתי שיבדקו אותי ויראו הפרשות או משהו

ברוך ה' עבר רגיל, לא קיבל שום טיפול וגם נראה ב"ה שאין זכר לפטריה! 

בשעה טובה ומוצלחת, לידה קלה!

זה לא היה נורא בכלל.

לפעמים ורידים גם מגרדים נורא...

עשית משטח? היית אצל רופא?

למה את לא רוצה נרות? (כלומר,אני מבינה בהחלט למה לא, אבל השאלה אם הגרד לא מציק לך בעצמך... ואחרי הלידה זה רק עלול להחמיר, ואז אי אפשר או קשה לטפל.  )

עם להכניס פתיליות לשם, אני לא טובה בזה..

גם אני הסתבכתי עם זה אבל ההקלה אחכ ממש גדולה(לפחות כך היה לי כי הציק לי מאוד) בלי קשר ללידה פשוט כי זה סיוט 

נשמע לי שעם כל הדימום, שלא לדבר על הלידה עצמה, זה רק עלול להחמיר...

זה קשור לשינויים ההורמונליים.

גם לא היה בא לי נרות

לקחתי פרוביוטיקה פמינה של אלטמן )מישהי המליצה לי פה) במינון שכתוב על הקופסא

ישר ראיתי שיפור ועבר לבד!

כדאי לפנות לרופאה (לא מחייב שתסתכל. אפשר להסתפק בתיאורים ואולי משטח שתעשי לעצמך)

ובכללי כדאי מאוד לקחת פרוביוטיקה עם עדיפות לביופימייל או לאחת דומה שייעודיות לנשים ולנרתיק

הלכת לרופא?

שהיתי במצב שלא היתי יכולה לעמוד לשכב לזוז או לישון פשוט בעלי כבק לקח למיון ובמחלקה כירוגית הדריכו אותי איך לטפל גם שזה כאב

זה לפחות עזר גם אם כאב...

בהצלחה!

ממה שזוכרת: פד מגנזיום קר ושלל דברים שלא זוכרת

הקור מכווץ כלי דם ולכן הכאב פחות מורגש

למרוח עזרקאין, מאלחש את המקום וקצת מרגיע. פועל ל-20 דק' -חצי שעה.

רפואה שלימה.

בסוף ההריון היו לי טחורים משו פחד, ואחרי הלידה עבר לבד!

טיפ שעבד לי טוב עם טחורים זה לעשות תרגילי יציבה של הכתפיים כי זה משפיע על כל מנח האיברים באגן ומאזן את הלחץ ואז היה לי הקלה משמעותית בטחורים

טיפ שממש עוזר, לקחת קוביית קרח, לשים בשקית ניילון ולעטוף בחיתול בד ולשים ממש שם. זה מכווץ מיד ומקל על הכאב...

באמצ היה לי כאבי תופת הייתי עושה צעד ובוכה וגם שאלתי את עצמי איך אפשר ללדת ככה 

והפרוקטו כןרכומין עזר לי ממש מהשימוש הראשון.

בכלל טוב מאוד לפצעים גם לא באיזור הזה

בשם קליין מבני ברק, הייתי במצב קשה מאד מאד של טחורים,עד כדי מיון- גהינום גהינום יותר גרוע מלידה והכל.

הגעתי אליה והיא נתנה לי 2 משחות וטיפות תוך יום כבר היה שיפור הזוי, אחרי מיון! שלא עזרו לי כלום.

ממליצה בחום ממש

036186096

בלי אחוזים😉

בנוסף גם טעם מר בפה. יש מה לעשות?

יותר ארוחות, 

אבל ארוחות קטנות, שלא יעמיסו על הקיבה ועל תחושת הבחילה.

לא מטוגן

ולא שומני מדי

כתוב גם שעדיף לא מתובל מדי, אבל עלי לא השפיע

בהריון זה מוצר שאין סיכוי שאין לי בבית, בשנייה זה מעביר לי בחילה

לי עזר רק טיפול תרופתי (היפראמזיס)

התחלתי עם בונג'סטה, אחר כך הוספתי זופרן וזה בעצם מה שהציל אותי.

לגבי הטעם המר, זה חומציות מהקיבה. לי עזר קונטרולוק.

יש ארגון שמייעץ אם הדרך: 0722722311

היה לי את זה שנה שעברה בהריון

ניסית מי אגסים?

היה לי ככה איזה חודשיים בהריון וזה היה ממש סיוט

ניסיתי כל מיני דברים, בצל ודבש, תה, אדים חמים

זה עזר ממש נקודית וחזר 

בסוף עבר לבד.. הלוואי שיעבור לך מהר, זה ממש מתיש ולא נעים

אבל קחי בחשבון שזה אומר שכל פעם תראי רופא אחר

אולי תבדקי בית חולים באזור עם אפשרות לטופס 17?

עדיף לפי הגיל המתוקן כי אז פחות ילחיצו אותך שעובר קטן או לא מפותח מספיק

אבל בשביל לתקן גיל הריון צריך רופא שיאשר את הא"ס או משהו

באיזה שבוע היה הא"ס?

בהצלחה

לא ידעתי שאפשר בבית חולים.. 

אני מכירה שאפשר
בד"כ במרפאות חוץ יש להם מרפאת הריון בסיכון

לגבי התיקון גיל יש רופאים שפחות משבועיים לא מתייחסים ויש כאלה שיותר

אצלי פער בשבוע היה ממש משמעותי מבחינת ממצאים שראו בסקירה 

לק"י

גם פער של שבוע הוא משמעותי לנשים שיולדות אחרי התל"מ.

אני יודעת שעד שבוע 10 מתקנים, כי זה הכי מדוייק. אולי את מדברת על פער בשלב מאוחר יותר, שאז עד שבועיים פער זה בסדר.

עכשיו קרה לי שהחזירו אותי אחורה קצת חח

התבאסתי

אבל זה עדיף מלעבור את התאריך סתם והלחצות וזרוזים

בהמשך אם יש פער לא מתקנים

אם מעל שבועים- מפנים לבדיקה ספציפית או מעקב

לי תמיד יש פער

בפועל יש לזה יותר משמעות כאשר יש ממצאים חריגים

אם זה רק הגודל יש הרבה רופאים שלא מתקנים 

אולי אם עוברים את התאריך הם יותר בודקים אני לא יודעת, תמיד ילדתי מוקדם...

לק"י

אני ילדתי בין שבוע 40+5 לשבוע 41+4/5.

אם לא היו מתקנים לי, היו מיילדים אותי שבוע לפני שצריך.

השאלה אם ראו אצלך פער ממש בתחילת ההריון?

כדי לתקן גיל הריון חייבים פער בא"ס עד שבוע 9 גג 11

כן ראו אצלי בשבוע 8 ולא תקנו עד אחרי הסקירה

שאז ראו התפתחות של המח שלא התאימה לשבוע 

וכדי לשלול מומים תקנו את גיל ההריון 

אבל בהריונות קודמים כשהיה פער אבל סקירות תקינות לא תקנו את גיל ההריון 

בבדיקות של תחילת ההריון אם יש פער משמעותי מתקנים

אצלי על פער בתחילת ההריון לא התייחסו

אלא אם כן בהמשך ההריון ראו דברים חריגים

היה לי תור לרופא הריון בסיכון והוא היה רחוק מידי אז אמרו לי בינתיים ללכת פעם בשבוע למוקד, ועד שהגיע התור כבר זה לא היה רלוונטי כי הרופאים של המוקד הכירו את הסיטואציה יותר טוב...

הןא תיקן או לא תיקן את גיל ההריון? 

חייב להיות לך רופא/ה שהוא לוקח אותך כמטופלת שלו. ואז גם כשיש עומס אפשר לפעמים לשלוח אותך למוקד... ועדין הוא רואה את התוצאות ומתקשר אליך אם צריך מסיבה מסויימת... 

בקיצור, תתקשרי שוב ושוב עד שיימצא לך תור... 

הייתי צריכה מעקב פעמיים בשבוע (לפחות) משבוע 30 בערך. 

אחרי פעם/פעמיים שהייתי והבינו את המצב, אחת האחיות הצמידה לי רופא הריון בסיכון שראיתי אותו פעם בשבוע ובשאר הביקורת רופא תורן.  יצא שגם לרוב הרופא תורן היה קבוע כי באתי בימים קבועים. 

גם לאולטראסונד אמרו לי בעבר שאין תור, רק למלא זמן שכבר לא רלוונטי.. אבל כשבאתי למוקד ברור שמכניסים..

בהצלחה!

אין השפעה ב"ה על ההריון עצמו אבל זה מוגר בסיכון..

אבל נשמע לי שאם את צריכה רופא ואין רופא פנוי לעוד הרבה זמן, אז אפשרי ללכת למוקד. 

את יכולה גם להתקשר למוקד ולשאול..

אבל היה לי סיבה..

הייתי במיון בלילה. שיחררו ואמרו לי ללכת בבוקר למוקד..

בעיקרון לא חייבי לקבוע תור למוקד. אח''כ קבעו לי תורים

לא מצליחה להשיג אותם בטלפון, אבל ננסה דרך המוקד הכללי