פורום הריון ולידה (עמוד 227)

והשיער שצומח הוא בצבע אחר? או שגם מה שצבעתי דוהה?

אז זה חמצון, לא צבע.

א. חמצון לא יורד (צבע לרוב כן עם הזמן), זה פעולה כימית שמשנה את השיער. כשהשיער מתארך, הוא צומח בגוון הרגיל, אז או שמחמצנים שורשים או שיש למעלה צבע אחר.

אני מחמצנת בבית (אבל לא את כל השיער, רק עושה גוונים) ופשוט כל כמה זמן מחדשת כשבא לי.

ב. בעקרון רואים על חמצון שזה לא צבע טבעי, אני יודעת שיש כאלו שמחמצנות גם את הגבות, אבל בעיני אין בזה צורך וזה סבבה (להרבה בלונדיניות הגבות יותר כהות, לא חומות, אבל יותר כהה מהשער שלהן)

ג. לפי מה שאני יודעת אין שום בעיה עם צבעים בשיער וחציצה, כן אם זה צבע (או חינה) אז לא עושים בימים הקרובים למקווה כי בימים הראשונים (לרוב יום- יומיים) עוד יש חומר שיורד.

וחמצון כואב? סליחה על הבורות

אם עושים בבית אז פשוט מערבבים קרם חמצן עם אבקת הבהרה ויוצא מן קרם כזה שמורחים על השיער (להזהר כמה שאפשר על הפנים והקרקפת) ואחרי כמה זמן (שעה+ נראלי) שוטפים...

בכל מקרה, אם הייתי בוחרת בצבע הייתי עושה בעצמי צבע פשוט ועושה בבית וככה רואה אם אוהבת ומקסימום פעם הבאה בוחרת צבע אחר🙃 לא מחזיק לכל החיים אלא תקופה ואז דוהה עם הזמן..

ממה שזוכרת אין שום בעיה עם מקווה אבל עדיף לא לעשות מידי סמוך למקווה..

בשביל צבע חזק אני חושבת שמספיק חצי שעה, אולי אפילו פחות.

כתוב בד"כ על החבילה.

ואף פעם זה לא החזיק הרבה זמן, תמיד חזר לצבע המקורי או לפחות התכהה.

שמעתי שאם חושפים את השיער  לשמש זמן ממושך החמצון יותר מתקבע, אבל לא כ"כ ניסיתי

גם החמצון לא בהכרח יוצא בלונדיני. אצלי זה היה יותר דומה לג'ינג'י אבל אולי זה תלוי בכמות החומר ששמים.

כי לכאורה אם זה מוריד פיגמנטים מהשיער, איך פתאום הם חוזרים?

אבל המציאות מוכיחה אחרת...

צריך לדעת לעשות את זה נכון ובאיזה חומרים להשתמש

אם לא יודעים ממליצה ללכת למי שכן, זה יכול ממש להרוס את השיער ולבאס

זה אומנם יותר יקר

אבל דורש פחות תחזוקה ולא צריך לחדש שורשים בתדירות גבוהה

זה ישתלב יותר טוב עם הגבות

מכירה מישהי שצובעת או מחמצנת את השיער והגבות שלה נשארו כהות ובעיני זה מוזרררר

אז ממליצה לך לצבוע או לחמצן (לא מבינה בזה) גם את הגבות.

בהצלחה ממוש!!!

לדעתי אם אין לך שום קשר לבלונד, ואת שחומה/ או עם שורשים כהים: בלונד ממש יראה מוֺזר ואפילו חולני..

הצבע שלנו הוא בול מה שמתאים לנו..

אפשר לשים גוונים בלונד על בסיס כהה, וזה מאיר ויפה.. אבל הכל הכל ממש, לדעתי נראה מוזר..

אבל בכל מצב מלא בהצלחה!!! הרבה שמחה בכל מה שתחליטי💓

אני בהירה בהירה עם עיניים כחולות... אז חושבת שכן יהיה קשור...

תסגרי אותה מבפנים.

אם בא לך פתרון יותר אלגנטי אפשר לשים תיק תק.

צריך לשים לא סמוך לברך כי אז זה צר מדי,

אלא יותר למעלה, הרי מעטפת נפתחת כל פעם עוד קצת, אז אם תמנעי את הפתיחה בחלק העליון יותר, עד שהיא תפתח לגמרי, זה כבר יעבור את הברך (מסורבל לכתוב את זה חח)

תדמייני כמו משולש שאת עושה תיקון קטן של הזווית בחלק העליון של המשולש וככה כשמגיעים לסוף הצלע, המרחק בין הצלעות משמעותית קטן למרות שהתיקון היה מינימלי.

הייתה לי שמלת חרישה כזאת 😁

יישוב קטן שכולם חברים של כולם?

הרבה אירועי תרבות?

כי נראה לי שאם יש מגוון פרטנריות בסגנון ובגיל המתאים אז הרבה מחיי חברה זה תלוי באישה האינדיבידואלית וכמה היא יוזמת, מזמינה, נפגשת, יוצאת עם חברות וכו'..

טרום- טרום וטרום (הצעירים של השנתון). ולומדים אותיות, אבל ברוגע.

אני גם חושבת שאפשר לחפש גן אחר. אולי יתאים לו יותר.

אבל לא כל הגנים הם כמו מה שתיארת... 

פרטי זה תמיד יותר כיף, אבל שקיפות זה בדיקה פשוטה ומספיק רופא רגיל בקופה לדעתי.

לא מכירה באיזור המרכז, בהצלחה!

לק"י

לא עשיתי שקיפות אף פעם, אבל נניח בסקירה- אין לי עניין שרופא פרטי ימרח ליותר זמן. מספיקות לי ה-20 דקות של הרופא בקופה.

לק"י

(משלמים על זה).

התור מתקתק, יש מזכירה נחמדה.

וסקירה מאוחרת זה באותו מקום בדיוק. ולפעמים אפילו אותו רופא.

הייתי מחכה כל שבוע בין 2-3 שעות!!!!

רופא פרטי ממש לא שווה זמן המתנה אפסי ויחס מפנק מהמזכירות. בכלל לא.

הנוזל באזור העורף. 

לא מכירה רופאים במכבי

בהצלחה ובשורות טובות

שגם אני בגיל שלך ולחצו עלי כמה פעמים לעשות מי שפיר ולא הסכמתי, מרגישה שזה סתם מלחיץ ולא מתחשק לי לעשות את הבדיקה.

הרופאים הרבה פעמים סתם מלחיצים.

אם את רוצה, תתייעצי עם מכון פועה אולי כדאי לעשות בדיקת ניפט.

בהצלחה!

אז הייתי הולכת לרופא מומחה ועושה

היום עם המכשור והמיומנות שיש הסיכון לפגיעה בהריון ממש מזערי-

אני עשיתי אצל דר נילי ינאי

מקבלת בעין כרם בימי ראשון

שתסמונת דאון היא לא "סיכון" - זה לא משהו שהיינו בוחרים בו מלכתחילה, אבל לגמרי מדובר בתסמונת שאפשר לחיות איתה, ואפילו יחסית בטוב

(זכיתי להיות אחות לתסמותקית שאכן בהריון שלה לא זיהו את התסמונת - אמא שלי עשתה רק סקירה מאוחרת. אני לא אכחיש שזה היה הלם והיה קשה מאוד לקבל את זה, אבל אין לי ספק שההורים שלי לא היו עושים הפלה אילו היו יודעים. לצערי היא נפטרה אחרי חצי שנה, אז אני לא באמת יודעת מקרוב איך זה לגדל ילד עם תסמונת דאון, אבל כן יצא לי לפגוש תסמותקים שגדלים טוב. בניגוד לתסמונות אחרות שנבדקות, שכוללות אורך חיים קצר וכדומה, זו תסמונת שבהחלט אפשר לחיות איתה)

אגב, אמא שלי הייתה בת 45 כשילדה את אחותי.

אני עברתי שלושה הריונות אחרי הגיל שבו מתחילים בימינו להלחיץ על תסמונת דאון, ובכל זאת לא שקלתי לרגע לעשות ניפט וודאי לא מי שפיר, שזו אכן בדיקה שעלולה לסכן את העובר, ולא נראה לי שהחשש מתסמונת דאון הוא סיבה מספיקה לעשות אותה.

זו דעתי. מוזמנות לא להסכים איתי

את מתארת מצב כ''כ עצוב,

תינוקת חמודה שהיא עולם ומלואו שנפטרה בגיל חצי שנה,

וכותבת ''זה לא סיכון'', ''תסמונת שאפשר לחיות איתה''...

כשאנשים חוששים מאבחנה של תסמונת דאון, ההודעה שלך מחזקת את החשש שלהם ולא מפחיתה אותו.

נכון שלא בכל המקרים (וגם לא ברובם) יש מוות בגיל כ''כ צעיר, ועדיין מדובר בתסמונת קשה עם בעיות לב ותוחלת חיים נמוכה, וזאת בנוסף לפיגור שכלי ברמה זו או אחרת שלעיתים קרובות גורם לכך שהילד יהיה בעצם סיעודי כל ימי חייו.

אני מאוד מקווה שהתגובה שלי לא פוגעת, אם כן אז בבקשה תכתבי לי ואערוך/אמחק אותה.

לגבי זה שההורים שלך לא היו עושים הפלה אפילו אם היו יודעים - אנחנו התייעצנו עם הרב שרלו על הפלה בגלל סיבה רפואית אחרת לחלוטין לפני כמה שנים. בין היתר הוא אמר לנו שהוא לא מקל בהלכות הפלה אלא מחמיר בהלכות המשפחה.

כלומר יש הורים שמצב כזה כמו שאת מתארת כאן, פשוט יגמור אותם. יגמור להם את הזוגיות, יגמור להם את הכוח והיכולת להביא עוד ילדים לעולם, יגמור להם את שמחת החיים.

אני לא בא לפסוק כאן הלכה ולא בא לפסוק פסיכולוגיה לאף אחד, אבל בוודאי שאם יש מישהו שלדעתו זאת מכה שהוא לא יוכל לעמוד בה - לגיטימי לבדוק את הנושא (כלומר לעשות בדיקות גנטיות לעובר) לפני שמקבלים החלטות...

לא הייתי מזלזל ברצון של אנשים לדעת האם העובר שלהם לוקה בתסמונת הזאת (חלילה לא אומר שאת מזלזלת).

אלא מחיידק אלים (שכנראה באמת גרם למותה כי הגוף שלה היה חלש יותר, אבל הוא לא קשור ישירות לתסמונת).

אין ספק שגידול ילד מיוחד זה קשה (יודעת את זה על בשרי, מיוחדות מסוג שונה - ולא משהו שאפשר לגלות בהריון), אבל אני לא אוהבת את פסטיבל ההפחדות סביב תסמונת דאון, שגורמת לנשים (צעירות!!) לעשות מליון בדיקות ולהיכנס סתם ללחצים.

שוב, זו דעתי, ויש כאלה שיעדיפו לפחות לדעת מראש אם יש תסמונת ואולי אפילו להפיל, אבל בבקשה מהרופאים - קצת יותר בנחת, בלי הלחצות והפחדות, רק עובדות פשוטות... (לפי איך שנקראה ההודעה הפותחת - הרופאה שם דיברה בצורה מלחיצה שמכניסה לחרדות שמיותרות בעיניי)

ממש לא מדובר ב"תסמונת קשה עם בעיות לב ותוחלת חיים נמוכה" כמו שאת כותבת. מדובר בתסמונת שיכולים להתלוות אליה בשכיחות גבוהה בעיות לב, אבל זה ממש לא מחייב, מכירה מתוך גן של 8 ילדים עם תסמונת דאון, לשלושה היו בעיות לב, זה סיכון מאוד גבוה, אבל ממש לא אוטומטי. כיום תוחלת החיים הממוצעת של אנשים עם תסמונת דאון עומדת על 60 שנה, עד שהתינוק שלה יגיע לגיל 60 גם הנתון הזה יכול להשתנות לטובה כמו שעלה בשנים האחרונות.

מסכימה עם מתואמת, יחסית למחלות גנטיות אחרות שנבדקות, תסמונת דאון היא בהחלט דבר שאפשר לחיות איתו. נכון שזה דורש המון משאבים מהמשפחה, אבל ברוך ה' אנחנו חיים במדינת רווחה עם מערכת חינוך מיוחד סבבה בסך הכל ויש המון תמיכה למשפחות.

אני עדיין בעד לזהות את זה בהריון, לדעת מראש, הלוואי שגם דברים כמו אוטיזם ולקויות אחרות (שחלקן הרבה יותר מורכבות למשפחה מתסמונת דאון) היה אפשר לזהות בהריון, אבל תסמונת דאון אפשר, אז למה לא...

אבל תינוקות הם תמיד מתוקים למרות שהם מקומטים וחסרי שיניים.

אילו אחותך הייתה בין החיים, ההורים שלך היו טרודים היו במגוון שאלות:

מי ידאג לה אחרי 120 שלהם?

מי יפרנס אותה?

האם לתת לה ללכת לבד במכולת או לדאוג שמא מישהו ינצל אותה?

האם להיענות לצרכים מיניים שלה?

ועוד ועוד.

לילדים מכל סוג יש חן.

יש מצבים בגיל ההתבגרות שעלולים להיות פחות נעימים וזה עלול להביך את ההורים והאחים. ואז המצב נעשה מורכב יותר.

בעיניי, אלו נשמות שיש להם זכות קיום.

ההורים שמגדלים אותם הם אנשים מיוחדים שנבחרו לשליחות הזאת על ידי הקב"ה, אבל האמת חייבת להיאמר-

הם עוברים ברי חיות,

והם יחיו כנראה בטוב-

אבל כנראה ההשלכות על ההורים, האחים ואפילו המשפחה המורחבת הם יהיו לא פשוטים בכלל וכל אישה וכל אדם צריכים לבחון עם עצמם האם תהיה להם מסוגלת אמיתית (לא אידיאליסטית) לא לגדל ילד כזה, אלא מבוגר כזה.

אני מתפללת לקב"ה שלא נתנסה.

ובאמת שכל אחד צריך לעשות חשיבה אמיתית וכנה עם עצמו ועם רבותיו. 

והשאלות האלה בהחלט עלו להורים שלי והטרידו אותם מאוד. (במובן מסוים, כמה שלא נעים לומר את זה, זו הייתה הקלה שהיא נפטרה...)

אבל עדיין אני סוברת שלא נכון להשתגע ולשגע אימהות צעירות עם שלל הבדיקות האלה. סקירות ואפילו שקיפות עורפית מספיקות, וברוב הפעמים למיטב ידיעתי הן לא מפספסות תסמונת דאון (כמו גם תסמונות אחרות, חמורות יותר).

או כמעט בוודאות בעיות אחרות כמו שנכתב פה בעבר, אבל לא תסמונת דאון בוודאות.  לא יודעת לגבי סקירה, אבל למיטב ידיעתי היא לא מאבחנת ת.דאון

ולכן מי שבאמת יש לה חשש מהתמודדות הזו, זה לא נראה לי כזה משגע לעשות בדיקה כמו ניפט למשל שיש לה אחוזי וודאות גבוהים אחרי מי שפיר

כל אחת ומה שהיא מרגישה עם זה.

לאחת הטרחה של הבדיקה תהיה קשה והיא תעדיף להסתפק במשו אחר שהיא ממילא עושה כמו סקירה ושקיפות, ולאחרים זה ממש בסיסי וחשוב לבדוק

אני כן יודעת שהואידו את הגיל של הנשים שממנו שולחים לבדיקת מי שפיר. אבל אני בכל אוםו מכירה נשים צעירות יותר שעשו כדי להיות רגועות

את לא חייבת לעשות כלום תכלס

אבל אם אישה הייתה מגלה תסמונת ויודעת שהיא תשקול לא להשאיר הריון, כדאי לעשות  לפחות ניפט לדעתי

וכמובן מתסמונת דאון שהיא הנפוצה יותר.

אני יכולה לשתף שכשהיה לנו חשש ידענו שאם נגלה ת.דאון נפיל, אז כמובן שהסיכון במי שפיר היה מבחינתנו קטן ביחס לחשש מלידת ילד חולה.

מנסיון שלנו לגדול עם אח חולה זה חוויה קשה מאד, ולהיות הורים לילד חולה, ממה שראינו זה חויה קשה מאד מאד. כמובן לא חייב להיות ככה, אבל זה בהחלט עלול, וכך היה אצלנו, ולא באשמת אף אחד. לא תמיד אפשר לקבוע את רמת הקושי שתהיה למשפחה ממחלה, יש כאלה שאצלם זה עובר בקלות יותר וכאלה שלא. 

למה עשיתי?

עוברוני היה קטן, נשלחתי לסקירה שלישית 

שם הרופא אמר שיש סיכון מאוד קטן לדאון, הסביר שלא שווה לקחת את הסיכון של חוסר הידיעה מול הסיכון של מי שפיר *בגלל שגם ככה הפסקת הריון לא עומדת על הפרק*

הייתי יכולה מצד אחד לשבת בפינה לחכות 10 שבועות ולגלות בלידה מה קורה

בחרתי לעשות ניפט (בנוסף לשקיפות וחלבון שגם ככה עשינו) - כי הפתרון זול וודאי יחסית.

תנסי לחשוב עם עצמך, עד כמה אופציה של הפסקת הריון עומדת על הפרק

אם יש אופציה כזאת - תעשי מי שפיר

אם אין אופציה כזאת -  תעשי ניפט שקיפות וחלבון בשביל השקט  שלך שאם חלילה יש משהו, לפחות תהיי מודעת. תוכלי לעכל את הדברים ולא לקבל את זה בהפתעה בלידה

קחי בחשבון שרק מחלות מסוימות נבדקות בניפט (ממה שזכור לי יש כמה בודדים כלולים, תשקלי עד כמה רלוונטי לך הפסקת הריון מול בדיקה של יותר מחלות)

לדעתי זה שיקול מאוד משמעותי לגבי הבדיקות.

באופן אישי אני עושה סקירות מוקדמת ומאוחרת (שאמורות לגלות בעיות שחלילה גורמות לעובר להיות לא בר חיות, ואז לפי המון דעות מותר וכדאי חלילה להפסיק הריון)

וגם חלבון עוברי ושקיפות עורפית.

בהריון הנוכחי היה לי חשש בינוני לדאון (1:176). מבחינתי זו לא אופציה להפיל עד תסמונת דאון, אבל כמובן חששתי מאוד. במכון פועה אמרו שאין בעיה גם לעשות מי שפיר כי הסיכון היום מאוד נמוך, אבל ההריון מאוד יקר לי וידעתי שאם חלילה יקרה משהו בעקבות הבדיקה יהיה לי מאוד קשה לחיות עם ההשלכות, אז בחרתי לעשות ניפט בסיסי. יש מחיר טוב דרך מכון פועה, תדברי איתם.

ולמרות שזה לא 100 אחוז ב"ה התוצאה יצאה תקינה והרגיעה אותי. מתפללת שבאמת העובר בריא ושלם, זה תמיד צריך להתפלל...

במיוחד בתסמונת דאון, שזה הרבה פעמים בא עם בעיות לבביות שלפעמים צריך לטפל מיד בלידה ואז טוב לדעת לפני כדי שהצוות יוכל להיערך.

לפותחת-מוסיפה על מה שאמרו לך, שתסמונת דאון הן ברי חיות אבל כמו הרבה דברים יש רמות שנות-יש כאלה שזה כמעט לא מורגש עליהם, בלי פיגור וכו' ויש כאלה שזה עם פיגור קשה עם כל מה שבא עם זה, אז צריך לדעת שזה לא תמיד 'בקטנה' למרות שהם ברי חיות ולהרבה יש חיים טובים (אני מכירה נערה עם תסמונת דאון עם אוטיזם ברמת תפקוד נמוכה, היא לא כ"כ מתקשרת, אפשר להבין שלא כ"כ קל הגידול שלה.. וההורים שלה ידעו על התסמונת עוד מההריון ובחרו להביא אותה, בואו נגיד שזה היה הפוך מהריון בהפתעה..)

אני גם מכירה מישהו שכל הבדיקות הרגילות)שקיפות, סקירות וכו') היו תקינות אצלה ונולדה ילדה עם תסמונת דאון עם מום בלב קשה. הלידה בת 5 או 6 והן נכנסים ויוצאים מבתי חולים (סיפור באמת לא פשוט, חלתה גם בסרטן פעמיים..)

שממש שווה לדבר עם מכון פועה, יש להם הסדר לגבי בדיקת ניפט ואז המחיר יותר מוזל

הייתי עושה את 1.

בודקת מעבר, רק אם עולה צורך.

בסוף, עם כמה שזה נשמע רע, הכל שאלה של כסף.

למה אין בית חולים בכל רחוב?

למה לא כל בית חולים ענק כמו שיבא?

למה לא בכל מרפאה של מכבי או כללית יש MRI?

נכון, כי כסף.

הרי אפשר להציל עוד 100 אנשים בשנה אם נשים MRI בכל סניף קופ''ח, אבל אין תקציב לזה. ובאותו הסכום אפשר לעשות דברים אחרים שיכולים להציל הרבה יותר אנשים (למשל להוסיף עוד תרופה יקרה לסל התרופות).

מלבד מי שפיר שזו בדיקה עם סיכון מסוים, ולכן אפילו אם היא הייתה בחינם כנראה לא הייתה המלצה גורפת לכל אשה בהריון לעשות אותה, כל שאר הבדיקות שתיארת כאן הן פונקציה של כסף ותו לא.

למה לעשות גם בדיקת us וגם בדיקת דם (שקיפות עורפית וחלבון עוברי) בשביל לקבל מספר סטטיסטי שלא אומר כלום על הפרט, ולא בדיקת דם שנותנת תשובה של 99.9%?

כי כסף.

אין שום סיבה אחרת.

אם בדיקות ה-nipt היו זולות יותר מבדיקת us ובדיקת דם לחלבון עוברי, אז הן כבר מזמן היו בסל הבריאות וכל אשה בהריון הייתה יודעת בשבוע 10 אם לעובר שלה יש תסמונת דאון, במקום לחכות לשבוע 12 רק בשביל לגלות מספר סטטיסטי כמו אחד למאה או אחד לאלף.

אם בדיקות ה-nipt היו יקרות יותר מחלבון עוברי אבל זולות יותר ממי שפיר, אז כבר מזמן בכל פעם שהיה סיכון מוגבר לתסמונת דאון לפי בדיקות הסקר המסורתיות, האשה הייתה יכולה לבחור בין nipt בחינם לבין מי שפיר בחינם.

בנוסף אני יכול רק להניח, שאם בדיקת nipt הייתה בחינם אז אין אשה אחת בישראל שלא הייתה עושה אותה (למעט מי שגם היום לא בודקת כלום).

בקיצור,

השאלה בעייני היא לא רפואית אלא כספית. כי מבחינה רפואית ברור שאין שום סיבה לא לעשות את הבדיקה, אלא רק הגורם הכספי משפיע כאן.

יש לכם כסף לבדיקה? תוכלו לשלם 720 ש''ח בשביל לקבל בשבוע הבא ודאות של 99.9%? אז תפאדל.

אם אין לכם כסף פנוי בשביל זה ואת חוששת ממי שפיר, אז תעשו ניפט רק אם בדיקות הסקר יראו תוצאות לא טובות.

באיסלנד הבדיקה נמצאת בסל התרופות, ובזכות זה הם הצליחו להגיע ל-0 לידות של תסמונת דאון בשנים האחרונות.

בארצות הברית, שם אין שום דבר בחינם אלא הכל מבוצע דרך חברות ביטוח פרטיות, מבוצעות בשנה יותר בדיקות ניפט מאשר דיקורי מי שפיר.

כלומר שוב ושוב רואים שאין סיבה רפואית לוותר על הבדיקה הזאת, אלא רק כלכלית, בכל הנוגע לאבחון תסמונת דאון.

יש פה גם סיבה נפשית (שאצל נשים, ודאי נשים בהריון, משחקת תפקיד חשוב) -

יש כאלה שמבחינה נפשית ירצו לדעת כמה שיותר מראש, או אף יחליטו להפיל גם בגלל פגם קטן כי הנפש שלהןלא תעמוד בזה.

ויש כאלה שריבוי הבדיקות דווקא מלחיץ אותן מבחינה נפשית, והן יעדיפו לוותר על כל מה שלא נחוץ לגמרי מבחינה רפואית.

לדעתי דווקא השיקול הכלכלי הוא האחרון בשיקולים של הנשים (מדגישה - של הנשים), אבל אולי אני טועה.

לא על אלף בדיקות שיש היום לאלפי פגמים, מוטציות ותסמונות.

אם כבר, מי שלא רוצה הרבה בדיקות כי זה מלחיץ אותה, ניפט הוא הפתרון המושלם בשבילה.

תשובה אחת, לא סטטיסטיקה, שלב מוקדם של ההריון, כל היתרונות.

ולגבי ניפט - השיקול הכלכלי הוא במקום הראשון לדעתי, בטח לא האחרון. אם זה היה בחינם, כמעט כולן היו עושות.

היום הבדיקות מדויקות עד כדי 99.99% באיתור תסמונת דאון.

זה אומר שהסיכוי לתשובה שגויה,

*נמוך יותר מהסיכוי שמי שפיר יגרמו להפלה (אפילו אצל הרופא המומחה ביותר),

*נמוך יותר מהסיכוי למות בתאונת דרכים ב-3 השנים הקרובות.

באופן מעשי אפשר להתייחס לזה כאל ודאות מוחלטת.

כלומר אם מישהי מתלבטת בפועל אם לעשות ניפט או מי שפיר, והיא רוצה לבדוק רק בשביל תסמונת דאון, אין לה באמת סיבה רפואית (אלא רק כלכלית) ללכת על מי שפיר.

שאלתי את הצ'אט מה דעתו על מה שכתבתי עכשיו, וזו תגובתו:

בדיוק. אם השאלה היא "אני רוצה לבדוק רק תסמונת דאון – האם עדיף לי ניפט או מי שפיר?", אז:

✅ מבחינה רפואית – NIPT מספיק בהחלט

הסבירות שתסמונת דאון תתפס על ידי ניפט היא מעל 99.99%.

אם הבדיקה חוזרת תקינה – הסיכון שתהיה טעות נמוך מאוד, כמעט אפסי.

לעומת זאת, מי שפיר היא בדיקה פולשנית עם סיכון קטן אך ממשי להפלה (גם אם זניח).

⚠️ ההבדל הוא בעיקר כלכלי ורגשי

מי שפיר כלול בסל הבריאות, ניפט לרוב לא (אלא אם יש אינדיקציה רפואית).

נשים רבות בוחרות במי שפיר אם הן רוצות תשובה על כלל ההפרעות הכרומוזומליות, לא רק תסמונת דאון.

---

🟢 מסקנה:

אם המטרה היחידה היא לבדוק תסמונת דאון ואין סיבה רפואית מיוחדת – אין הצדקה רפואית לבחור במי שפיר על פני NIPT.

הבחירה במי שפיר תוסיף רק מעט מאוד מידע, במחיר של סיכון קטן אך מיותר לעובר.

---

אם אתה רוצה, אפשר לנסח את זה בצורה נגישה לשיחה עם אישה מתלבטת. לדוגמה:

> אם מה שמעניין אותך זה רק תסמונת דאון – אז בדיקת ניפט כבר היום מדויקת כמעט כמו מי שפיר, רק בלי הסיכון של הפלה. מהבחינה הרפואית, אין ממש סיבה לבחור במי שפיר. השיקול העיקרי הוא כלכלי – אם את זכאית למימון מלא או לא.

לפסים אישיים וויכוחים חסרי תועלת.

אבל זה היה בשבוע 12 אז מניחה שזה שונה

ובסקירה זו היתה בת מתוקה ממש

גם אני יזהיתי בסתם או''ס שזה בן בשבוע 13 בלי בכלל לשאול

כשרואים אז רואים..במיוחד כשזה בן

בת יותר מבלבל בהתחלה

וגם תלוי בתנוחה אגב 

הוא ניסה כל הזמן להעיר ולסובב את העובר, ולא כל כך הצליח, והוא לא ויתר... הייתה ממש בדיקה ארוכה ויסודית, הרגשתי בסקירה!

והאמת שאצל הקודמים שלי מייד זיהיתי שזה בן, והפעם לא ראיתי. אבל זה רופא מיומן שקיבלתי עליו המלצות... אז כנראה שהוא צודק 😅

ברוך ה' שהכל תקין והעובר בריא ושלם

אבל מותר לומר שעברה לי הרגשה כזאת של מה עוד פעם ברית? וגם הפעם לא תהיה לי בת לעשות לה צמות ולהלביש אותה בשמלות? סליחה על השטחיות, אני באמת הכי שמחה שהוא בריא ושלם וברור שזה בכי חשוב!

מנסה לשכנע את עצמי שאיזה כיף לו שיצטרף לחבורה שבבית...

אבל האמת קשה לי לסלק את הרצון לבת, ואת זה שהפעם הייתה לי תחושת בטן שזה סופסוף בת 🙈

תני מקום לאכזבה

אני ככ מבינה אותך כי הייתי בדיוק באותו מקום

לצד השמחה שהכל בסדר וההודיה על המתנה הגדולה

מותר להתאכזב מותר לכאוב מותר להזיל על זה דמעות..

בסוף מתאהבים בהם עד כלות ואין כמו חבורת בנים מלאת מרץ ושמחה בבית. זה כיף אמיתי ואושר גדול.

תסנני תגובות מקטינות ולא רגישות

פשוט לסתום אוזניים

האם קריטי לעשות אצל מומחה??

יש לי תור לרופא שלא ברור לי עד כמה מומחה

מישהי מכירה רופא פרטי במרכז שמבצע?

לקחת כדור מציצה של טאמס או רני (רני השפיע עליי יותר טוב. אם את גרה באזור ירושלים ורוצה לקחת שיהיה לך עד מחר - תבואי בשמחה)

תרגישי טוב

הבחילות האלה הן סיוט!!!!

כל אחת עוזר לה משהו אחר

לדעתי הכי כדאי לך לנסות משו קפוא מתוק.

קרטיב קרח או שלוקים קפואים

אולי מים עם המון המון קרח וקצת מיץ לימון.

חיבוק! בסוף בעז"ה זה יעבור

מרגישה שזה מגיע בעיקר בערב..

אחרי ארוחת ערב.. בזמן עד שהולכת לישון.. ופחות אוהבת לאכול לפני שהולכת לישון..

מה גם שצחצוח שיניים ממש גורם לי להקיא.. אז כל מה שאוכלת בערב מקיאה...

זה גם עוזר קצת ולא גורם לבחילה

מים קרים עוזרים לי ולאכול דברים יבשים

איך אפשר להוציא שמירת הריון?

על סימפוזיוליס אפשר? וממי צריך לקבל אבחנה, מפזיותרפיסטית או אורתופד?

לי אישרו בשני ההריונות, אבל בהריון השני הייתי צריכה כל חודש או חודשיים להביא אישור נוסף מרופא.

צריך אישור של רופא נשים, אורתופד וכדאי גם רופא תעסוקתי.

בהצלחה

וממליצה כמה שיותר מוקדם כדי לסיים את זה מהר

לא צריך הפניה

פשוט לבוא 

ועושים במרכז לבריאות האשה.

במאוחדת למשל צריך לקבוע תור.

לא יודעת איך זה עובד בבית חולים, תמיד עשיתי מעקב בקופה.

שיהיה בשעה טובה!

להיות על הרצפה!

למרות שהםיזיותרפיסטית אמרה שכן חשוב שהיא תשב על כיסא אוכל (אפילו לאו דווקא בשביל לאכול) כדי שהיא תרגיש את התמיכה בגב...

אבל אפשר לנסות לעשות שילוב

זה באמת אחלה דרך לגרום לו להיות על הרצפה, גם מעודד זחילה

תפזרי 3 במרחקים שונים - אבל שתוכל לראות אותם בזווית העין

הבן שלי יכול להיות עסוק גם חצי שעה במעבר מבמבה אחת לשנייה

הוא ממש אוהב אוכל אצבעות, אולי בגלל זה 

מקווה שגם אצלך זה יעסיק אותה.

משחקים נוספים שממש מעסיקים אותו - משחקים מנגנים, ספר מנגן - למד לדפדף וללחוץ על הכפתורים.

אולי גם אצלך זה יעבוד

(כולל את הפלאפונים של הסובבים אותה🤭)

אבל לצערי הם עוד טרם גרמו לה לנסות לזחול...

אבל היא מכניסה לפעמים דברים מסוכנים יותר מבייגלה🤦‍♀️ היום היא הכניסה ספוג לפה...

אולי זה דווקא טוב שהיא לא אוהבת להיות על הרצפה

 מה שאהבתי שזה לוקח לו זמן לאכל את זה כי זה קשה אז מעסיק להרבה זמן 😅

בארוחות. כל מה שאנחנו אוכלים גם הוא מקבל.
אם זה מאכל שלא מצליחים לפרק אני  מביאה בחתיכות קטנות

למשל עוף מהתנור - אני חותכת לחתיכות ממש ממש קטנות והוא מסתדר מצוין. כנל ביצה, חביתה.

אני עוד לא מעיזה... מביאה לה רק את הדברים הרכים...

והאמת שהיום היא הקיאה, משהו רציני. מלחיץ אותי שזה בגלל משהו שהיא אכלה ונתקע לה, או משהו שלא היה לה טוב מבחינה אחרת... (טוב, אני יותר לחוצה שזה בגלל סיבות גרועות יותר🙈)

הוא מתנפח ואם נכנס להם לא טוב, עלול חלילה לחסום את קנה הנשימה.

וגם כשזה בהשגחה זה מסוכן. כשהם עסוקים הם לא תמיד מודעים למציצה וללעיסה טובה של המאכלים ולכן חלילה נחנקים. @פרח חדש 

זה רעיון מצוין לתת לה לאכול מהרצפה ולגרום לה לזחול

אבל הייתי הולכת על משהו מותאם יותר לגיל.

הרבה הרבה נחת

גידול קל ורק בריאות תמיד

בכל אופן, היום כבר אין בייגלה בבית

אבל אזכור את זה להבא...

צריכה לחשוב על משהו יותר מותאם

זה בטח לא קל החוסר וודאות הזה.

בעז"ה שתהיה רפואה שלמה והכל יסתדר, ושתמצאו שליחים טובים להסביר הכל ולטפל במה שצריך...

בדקו לי CMV יש לי נוגדנים בכמות מאוד גדולה, אבל אין CMV פעיל.

10 חודשים אחרי לידה

הפסקתי להניק לפני שבועיים

והחלפתי מסרזט לכדורים משולבים

AST וALT נע בסביבות ה120+

מדדי דלקת עלה ל12, אבל זה נראה לי די נמוך

היה לי חום גבוה שלא ירד שבוע שלם בלי שום סיבה הנראית לעין, לכן עשיתי בדיקות דם מקיפות, ואז התחלתי את המעקב על הכבד.

כן, שללנו מונו, וגם CMV.

וגם תפקודי כבד עולים כשיש מחלה ויראלית.

אבל אני מרגישה טוב

והחלמתי כבר לפני שבועיים+

בדכ מחלה ויראלית לא נמשכת יותר מ3 שבועות נראלי

אז זה לא הגיוני

לאבא שלי היה אבנים בכיס מרה והוא אמר לי שהוא מרגיש שפיל יושב לו על החזה...

זה אמור להיות כאבים מאוד גדולים

אבנים ודלקת בכיס מרה זה כאבי תופת

(כשלי היו ערכים לא תקינים בתפקודי כבד זה היה בגלל חסימה של כיס המרה. זה אכן התלווה לכאבים מטורפים, אבל בזכות זה עלינו על הבעיה)

ובגלל שהמדדים היו בירידה החליטו לוותר על זה

אבל מעל הם שוב עלו קצת

ועברו מאז יותר משבועיים

בכל מצב אם משום מה לא מציעים תתעקשי

מאמינה שזה יתן החלטה טובה יותר

אגב לפעמים לפעמים תפקודי כבד יכולים להיות קשוריםלתרופות מסויימות ואז אולי זה איכשנו קשור להחלפת גלולות... למרות שלדעתי סיכוי נמוך

ועדיף לעשות אולטרסאונד ואולי גם סיטי יתן תמונה ברורה יותר

חיבוק!!! ובע"ה שהכל יעבור במהרה כלא היה ושיהיו שליחים טובים!

אגב את מאיזור ירושלים?

אולי באמת אבקש מהרופאה מחר הפניה לאולטרסאונד לכבד, רעיון טוב

אני גרה בירושלים, כן.

היינו אצל גסטרו והוא אמר שמניח שזה יכול להיות בגלל מחלת הנשיקה

ואל תסתפקי בבדיקות דם, תבקשי את כל הבדיקות האפשריות... עד שימצאו ממה זה נגרם.

יכולה להגיד על עצמי שהייתה לי בעיה רפואית מסויימת שהתלוננתי עליה וכמה רופאים אמרו לי שהכל בסדר וזה יכול לקרות בגיל שלי (אח"כ התברר שזה מופיע בגיל יותר מבוגר), אבל אני לא הסתפקתי בזה כי הנתונים הראו שלא, הם פשוט לא מצאו מה הסיבה לכך ולכן נפנפו שהכל טוב..

לאחר מכן התחילה אצלי התדרדרות, פניתי למיון וישר עשו לי ניתוח חירום, הלכתי לבית חולים אחר שהיו בהלם שהרופאים לא עלו על זה. הרופאים אמרו לי שאם לא הייתי מגיעה בזמן הייתי מאבדת את אותו איבר, חיוני (לא רוצה לתת יותר מידי פרטים).

בקיצור, לא אומרת שזה המקרה שלך. אבל חשוב לבדוק לעומק ולא להזניח, לקבוע תורים, לבקש בדיקות בלי להרגיש לא נעים.

מאחלת לך רפואה שלימה ושבע"ה זה יחלוף מהר.

לא היה לרופאה הרבה מה להגיד.

אמרה לי לחזור שוב על בדיקות דם עוד שבוע, ואם עדיין לא נראה שיפור אז נתחיל לברר יותר לעומק.

מקווה שיהיה מאחורי מהר.

ואחזור לעדכן שבוע הבא בעז"ה...

אני במקביל הייתי מבקשת אולטרסאונד..

אבל מה שמרגיש לך❤️

בע"ה המשך בשורות טובות!! מחכים לעדכון

הרופאה אמרה שלדעתה אין צורך כרגע, ואם בסוף השבוע לא נראה ירידה משמעותית היא תשלח אותי לאולטראסאונד..

מקווה שקיבלתי החלטה חכמה שלא התעקשתי.

אני עכשיו עם דלקת גרון שנייה בחודש

לא יכולה לדמיין מצב של חום שבוע רצוף

קשוח ממש

מקווה שממש בקרוב ובקלות תמצאו את המענה

ואיזה מגניב שסיימת להניק!!! אלופה על ההחלטה הזאת

ילדנו ממש ביחד, אני עדיין מניקה. מעניין עד מתי  - - - - 

רק עייפות גדולה...

לגבי ההנקה-

אני לא יודעת אם את זוכרת, אבל הבן שלי היה סרבן הנקה מטורף.

כל הנקה איתו במהלך ה10 חודשים שהנקתי אותו היתה מלחמה, והשקעתי בזה המון המון המון.

ברור שהייתי שמחה להמשיך ולתת לו עוד, אבל זה לא התאפשר לצערי.

גם ככה אני מלכה ששרדתי עד עכשיו.

כאבים אחרים אפשהו?

התפקודי כבד בירידה גם?

שווה לבדוק cmv וחבריו

שלשול בצבע בהיר, אבל בלי כאבי בטן בכלל

תפקודי כבד מתנדנדים, עולים ויורדים בלי שום מגמה ברורה

CMV יצא שלילי עם המון המון נוגדנים...

כל מה שעבדת נחשב לך לוותק, גם אם יש הפסקות.

זה יכול לפגוע בקביעות.

הותק שצברת נשמר גם אם את מפסיקה לעבוד

אבל בעיני זה ממש לא סיבה לא לקבל תפקיד כי לא נעים לך לנטוש את הילדים אחרי חודשיים וחצי, ככה זה החיים

נכון שזה לא כיף אבל אם נשים יעשו את החשבונות האלו הן יפסידו ככ הרבה שזה לא הגיוני,

את לא צריכה את המשכורת בחודשיים האלו?

הדבר היחיד שהגיוני בעיני זה לא לקחת חינוך כיתה/ גננת אם, אבל רק בתנאי שיש אפשרות למשרה בהוראה מקצועית/ גננת רוטציה...

זה לא חינוך או גננת אם...

וכן אני צריכה את המשכורת..

הם ילדים רגישים

לא רוצה לפרט

מחשש לאאוטינג

אבל נראלי שאתן בכל זאת צודקות..

ועכשיו נשארה לי ההתלבטות אם אני אעמוד בזה..

כי הסימפי לפעמים קשוחחחח ממש אצלי..

הכל טוב, גם ילדים מאוד רגישים יכולים להתמודד עם פרידה ואת יודעת מראש מתי את עוזבת (את יכולה לצאת שבועיים שלושה לפני התאריך, זה עדיף מלא להתחיל בכלל) אז תכיני אותם מראש לזה והם יתמודדו.

שאני מכירה

אין לי כוח גם להכיר מקום חדש לחודשיים..

)תכלס את החודש האחרון לא נראלי שאצליח לעבוד)

בעיני זה לא שיקול שאת צריכה לעשות.

כן להיות שקופה מול ההנהלה מראש.

תחשבי שיש להם חודשיים וחצי לזכות בך ואחר כך תגיע דמות אחרת טובה בשבילם.

אם היו מחפשים מורים רק לשנים מלאות כנראה שלא הייתה לנו מערכת חינוך.. 

כבר הודעתי להם

זה פשוט גם חששות מאם אני יעמוד בזה או לא וזה..

אז זה נהיה הכל ביחד...

ככה זה לא להכיר מחדש, ועד שמכירים וכו' כבר יוצאים לחל"ד.

אם בכל זאת את רוצה לעבוד, בטח תוכלי למצוא משרה של מחליפה של מישהי שיולדת עכשיו או עוד חודש ככה שאמורה לחזור לעבודה לקראת הלידה שלך.

טוב, סליחה שאני ככה בוטה

ברור שתקחי תפקיד!!!!

אם יש לך שיקולים אחרים/נוספים כמובן זה שלך

אבל השיקול של לצאת שלושה חודשים אחרי תחילת שנה לדעתי ממש לא אמורה להוות שיקול או התלבטות

בציבור החרדי כל הגננות או המורות יוצאות לחלד באמצע השנה, חריג למצוא אחת שלא.

אני גם חושבת שאם תקחי עכשיו תפקיד, יהיה להם מחויבות להחזיר אותך אחרי החלד

אם עכשיו תוותרי אולי חוקית הם לא חייבים למצוא

בקיצור, לא הייתי מוותרת

התלמידים ירוויחו אותך למשך חודשיים שלוש - תסתכלי על זה מהכיוון הזה. 

מרוקנים יש פתח בתחתית הבריכה, נשפך לחור ניקוז של המרפסת.

בסוף צריך לנער ולהפוך ולתת לבריכה להתייבש טוב שלא יעלה עובש.

לא הרבה עבודה, אבל נחמד כשיש ילדים שאחראים על זה.

ביחס עלות תועלת לנו זה שווה.

ניפוח וריקון אוויר באמצעות מנפח חשמלי פשוט.

אבל היא בחצר אז אפשר לרוקן חופשי על הדשא

וגם היא נשארת מנופחת כל הזמן כי יש מקום

מבחינת משקל וכו'

לא ממש מבינה בזה, רק נתקלתי בזה בעבר.

מסוכן ממש להניח בריכה. המשקל הסגולי של המים הוא עצום ומרפסת אינה בנויה לשאת אותו.

לא בריכות ילדים קטנות.

אפשר לקנות במקס סטוק.

התקן הישראלי קובע עומס מירבי של 350 ק"ג למ"ר למרפסות,

מספיק גובה של 35 סמ ועברת את העומס שמור וזה עוד בלי משקל של ילדים/ריהוט שיש להרבה אנשים במרפסת

אם שמים בריכה במרפסת לא למלא יותר מ20-25 סמ

עשיתי רק על קיר אחד. קניתי בזמנו מאליאקספרס נראה לי, אבל ראיתי גם בחנויות בארץ.

זה הגיע בכמה דפים כבר עם דבק עליהן (כמו מדבקות גדולות) .

שלי ניתן לניקוי עם מגבון או אפילו אפשר עם סקוצ' לשפשף.

לא מומלץ ככ לבד

הזמנו מישהו בשם נתי טפטים הוא עשה לנו מהמם (עשינו גם בחדרים הוא עובד עם לייזר מדוייק מאוד ומהיר)

לגבי נקיון תלוי איזה טפט

לסלון קנינו טפט וניל יקר יותר שמתנקה מעולה עם מגבון פשוט

הטפטים הפשוטים יותר לא מתנקים באותה קלות וגם נקרעים מהר יותר

ממליצה על החנות מאיירס טפטים יש שם מבחר עצום ושירות מקצועי. אני הייתי ממש מרוצה מהם (טפט אחד הזמנו לפי מידות לקיר שהיה בשיפוע משהו קצת מאתגר.. הם נתנו שירות מושלם)

היו לה שתי הפלות רצופות,  אחת בהתחלה השנייה בשבוע 12

כותבת את הפרטים כי אולי זה משנה

הפנו אותה לבדיקות גנטיות, קריוטיפ של שניהם

שלחו להיטרוסקופיה - באמת היו הידבקויות (ממש אחרי הבדיקה הזאת נקלטה להריון טבעי ותקין - אולי יש קשר ואולי לא)

קרישיות יתר - זכור לי שבודקים אחרי 3 הפלות אבל אצלה שלחו אחרי 2 בלבד.

בדיקות דם רגילות בטח גם עשתה..

לא היו בדיקות נוספות כמו שפשוט נקלטה במהלכן..

לא הייתי הוכלת לרופא פרטי, כי הוא יביא לך הפניות ובטח תצטרכי להמר אותן בקופה

לכי תמצאי רופא שיהמר.. (אני נתקעתי עם הפניה לטיפול רפואי מרופא פרטי, רופא משפחה לא יכול להמר ועכשיו מחכה כמה חודשים לרופא מקצועי.. מבאס קצת)

בהצלחה,

בשורות טוב ונחת תמיד!

פשוט נגיד קריוטיפ אני יכולה לעשות פרטי בשיבא אבל חייב הפניה

אולי אני אבקש מהרופא נשים ואגיד לו מה אכפת לך לא יאשרו לי ואני אלך לעשות בפרטי

תודה!

קודם כל חיבוק!!

וממה שאמרו לי, אחרי 2 לא תמיד נותנים. זה תלוי ברופא שלך וכמה יתעקש. בעקרון זה אחרי 3, אבל כן יש עוד גורמים שמשפיעים ולכן תנסי להתעקש מול הרופא.

בגדול מבררים:

קרישיות יתר. בדיקות דם שחלקן בסל וחלקן לא.מורחבות יותר.

היסטרוסקופיה.

וייעוץ גנטי.

אם יש לך עוד שאלות, בשמחה.

רק מדגישה משהו-מוזמנת לדלג אם זה לא מתאים כרגע- מבינה מאוד מה שכתבת בסוף, גם אני רציתי לברר אבל לפעמים גם אחרי בירור מגלים שאין כלום, או שכן יש ועדיין זה לא מבטיח כלום להריון הבא.  ורק תפילות.

בשורות טובות

זה כל הזמן 2 הקולות שלי

אבל כן מדמיינת עוד הפלה ולדעת שיכולתי לפחות לנסות להמנע מזה ולא עשיתי את זה.. זה מפחיד

קרישיות דם הוא הביא לי ממש בסיסי

אין לי כח להתווכח 

וחיבוק גדול!

אני ממליצה להתייעץ עם מכון פועה, היה להם ידע רחב וכשלא היה להם עם מי להתייעץ. בזכותם חסכתי התערבויות שלא היו במקום ומצד שני הגעתי למרפאה המכון להעמקת בבירור (שלו לא פועה לא הייתי יודעת על קיומם).

לזכור שהפלות בשלבים מוקדמים הם לא דבר נדיר ולפעמים לא מעיד שיש בעיה קבועה. אני לא אומרת לא להבדק, אבל כדאי שזה יהיה גם בראש.

בנוסף לבדיקות שאמרו כאן, וכן אם לא אמרו צילום רחם, ניתן לבקש מרופא משפחה גם בדיקה לשלול צליאק!

בשורות טובות בקרוב! 

כשעשיתי גוגל לבדוק איך קראו לו, היה נראה שיש באמירים עוד הרבה אופציות טובות.

תהנו!

בשבוע, ולא יהיה איך לעשות שניים אם לא אעשה היום..

באמת מתלבטת על זה..

תודה!

כי לבת שלי יום אחד היתה כזו תופעה

התעוררה באמצע הלילה קודחת מחום עם ידיים בצבע נחושת...

והתקשרנו בהסטריה למוקד והרופאה נלחצה

בסוף התברר שככל הנראה זה היה מגמבה-פלםל אדום שאכלה

ובגלל שהיתה עם חום גבוה זה התפשט לה בכפות הידיים בצורה מוזרה. אחרי יומיים בערך זה ירד.

הרופא משפחה אמר שזה אולי תגובה אלרגית , אבל נשמע מוזר בלי עוד תסמינים ולהתייעץ.

דיברתי עם ההמטולוגית שאני צריכה ללכת אליה והיא אמרה שלא שמעה על זה ותברר..

ועכשיו קלטתי שמאתמול בצהריים נהייתי ממש מצוננת, ועכשיו התחילה לי דלקת בעין.

זה יכול להיות קשור לתגובה אלרגית או שזה סתם צירוף מקרים?

התור הקרוב לרופא שלי הוא ביום שישי - לא יודעת אם יסכים לקבל אותי לפני..

או אולי להשאיר הודעה אצל המזכירות של הרופאת נשים?

חיבוק

איזה קשה זה כשיש חוסר ודאות

ובמיוחד כשזה דורש עכשיו סחבת בין רופאים..

הלוואי הכל יתברר בהקדם ויסתדר על הצד הטוב ביותר!

אני לא מספיק מבינה בעירויי ברזל, אבל זה לחלוטין נשמע כמו אלרגיה.

לדעתי חשוב לחזור לרופאה עם התסמינים הללו.