שרשור חדש
תיעוקת שעולה לאט במשקל- מה לעשות?חידניסטית

הבת שלי תשעה חודשים, ומההתחלה עלתה לאט במשקל. היא נולדה קטנה, 2830, ובמעקב בטיפת חלב יורדת באחוזון משקל בעקביות- התחילה ב15, עברה ל7, אחרך כך 4 ועכשו 1.2. באחוזוני הגובה והיקף ראש אין שינוי. בטיפת חלב שלחו אותי לרופאת ילדים בקופה למעקב גדילה, והיא עלתה עשרה גרמים בחודש! נכון לעכשו, היא שוקלת 6 ק"ג. עכשו הרופאה רוצה שנשקול שוב ונראה מה לעשות. במשפחה שלי כולנו נולדנו קטנים ורק בגיל שנתיים בערךהתחלנו לעלות במשקל בצורה משמעותית. היא יונקת שלוש פעמים ביום כמויות יפות, ואוכלת עוד שלוש ארוחות מוצקות, בדרך כלל יפה.

לפני שבוע היא נדבקה בווירוס ושילשלה והקיאה למשך יום וחצי, ועכשו יש לה כמה ימים שכואבות לה השיניים והיא לא רגועה ולא מסכימה לאכול מוצקים כמעט בכלל.

היא מתפתחת כמו שצריך, שמחה ורגועה בדרך כלל.

אני תוהה כמה להלחץ מהמשקל שלה, ומה הרופאה תגיד לי. מצד אחד, אני חושבת שהבת שלי יודעת כמה טוב לה לאכול, מצד שני, שלא נפספס משהו אמיתי שצריך לטפל בו.  

לי נשמע שהיא אוכלת טוב, ואת מעידה שהיא שמחה ורגועהכתבתנו

קודם כל, היא מקבלת ברזל? אם הבנתי נכון זה יכול להשפיע.

(אמנם נשמע שיש לה תאבון).

בכל אופן, נשמע לי שאני במקומך הייתי שומעת מה הרופאה מציעה, אם יש משהו שאולי פיספסתם וכדאי לבדוק, אבל הולכת עם האינטואיציה יחד עם הנתונים- שאם היא בסהכ עולה במשקל אפילו שבקצב שונה מהטבלאות, ואתם בטבע שלכם קטנים ועושים קפיצת גדילה בגיל קצת יותר בוגר, והכי חשוב- היא שמחה ורגועה, אז לא הייתי הולכת על כל מיני בדיקות לא נעימות או פולשניות לפני גיל שנתיים. דברים שיחסית בקלות ובלי לצער אותה הייתי שוקלת לבצע, ואם זה לא לכוחות שלכם ואת לא מרגישה שחוץ מהמשקל משהו לא תקין- אז אולי אפילו עם בדיקות פשוטות הייתי מחכה. ואל תתני למבטים ומשפטים של האחות או הרופאה לבלבל אותך אם את מרגישה שזה מה שנכון. את האחראית ואת קובעת מה כן או לא יעשו לבת שלך. רק בריאות!


לעניות דעתי זו תשובה מסוכנתפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"א באב תשפ"ה 13:06

להמליץ להורים להתעלם מהמלצות הרופאים על סמך אינטואיציה, 

להגיד להם שהאחות והרופאה "מבלבלים אותם", 

להגיד שאפילו על בדיקות פשוטות אפשר לוותר "אם את לא מרגישה שמשהו לא תקין" - זה פשוט מסוכן וחסר אחריות.

 

רופא ילדים טוב לא ישלח ילד ל"כל מיני בדיקות לא נעימות או פולשניות" אם אין סיבה טובה לכך.

 

כמובן כמובן הורים תמיד צריכים להפעיל שיקול דעת, אם הרופא אמר משהו שנשמע להם לא טוב אז עומדת להם הזכות והחובה לבדוק עם רופא אחר ועם עוד מאה רופאים אם צריך ולקרוא לבד חומר מקצועי ולהתקשר למומחים בארצות הברית אם רוצים,

אבל פשוט להתעלם? להזניח? אפילו לא לבדוק? 

 

אם למשל בעוד 3 שנים ההורים יגלו שיש לבת שלהם צליאק (ואני בטוח שזה מהדברים שהרופא ירצה לבדוק כבר בשלב הנוכחי), אנחנו לא נהיה שם בשביל לנחם אותם על 3 שנים של סבל...

 

מדגיש שהתגובה נכתבה לדברים שכתבת, לא אלייך אישית. אני חלילה לא פונה אלייך אישית אלא דן בעמדה שהצגת.

רק לגבי צליאקהשם שלי

יכול להיות שיבדקו בגיל הזה והיה תקין.

ובגיל יותר גדול יגלו צליאק.

לדעתי כדאי ללכת לרופאים מומחיםפשוט אני..

אנדוקרינולוג ילדים,

גסטרו ילדים.

 

כל אחד מהם יבדוק בתחומו האם יש בעיה שיכולה לגרום לירידה העקבית באחוזונים (כלומר העלייה האיטית במשקל).

 

אולי תגלו שיש בעיה ומיד גם תדעו איך לטפל בה,

ואולי תגלו שאין שום בעיה ופשוט צריך לחכות קצת עד שהיא תשמין מנחת.

 

בשתי האפשרויות - הרווחתם. WIN WIN.

שווה בדיקה כמובן אצל רופא. אבל רק להרגעהרחלי:)

הבת שלי ממש כמו שאת מתארת, ירדה וירדה באחוזונים של המשקל היקף ראש וגובה מעולה.

עכשיו היא 1.4 באחוזון של המשקל משהו כזה, בת חצי שנה.

שנינו אני ובעלי קטנים מאוד (אני נעה בין 39-40 ובעלי 53)

אתמול הייתי אצל רופא ילדים עם הנתונים והוא אמר שהמשקל זה הדבר האחרון שמדאיג אותו כל עוד הילדה מתפתחת יפה חיונית ושמחה והכי חשוב ההיקף ראש ואחכ הגובה.

הרגיע אותי.

אני כמובן לא מורידה בגלל זה רגל מהגז ושמה לב לארוחות שלה, פשוט עושה מה שאני יכולה הנקה, התחלת מוצקים. ברזל...

אם אראה עוד ירידה במשקל - בדגש על ירידה . כן אלך לבירור נוסף...

מכירה מישהיבארץ אהבתי

שהיא ובעלה נמוכים, וכשהבת שלה היתה נמוכה אני לא חשבתי שזה חריג בכלל.

אבל כנראה שהרופאים שראו שם דברים שבכל זאת היו חריגים הפנו לבדיקות שבסופן גילו לה צליאק.

לא הייתי מזלזלת הבדיקות.

אבל גם לא הייתי נלחצת יותר מידי. בעז"ה יהיה בסדר...

היא נמדדה בכל הפעמים באותו משקל?מנגואית

כי יש סטיות בין משקלים

ליתר ביטחון הייתי מודדת בעוד משקל אחר


אתם מקפידים על לתת לה ברזל?

עליה במשקליהושבעט7

תינוק /ילד שאוכל טוב.מתפתח יפה ורגוע,זה דבר מרגיע.

לגבי משקל כמובן שצריך מעקב .כמו שהפותחת עשתה.

אם הרופא ילדים ואחיות טיפת חלב רגועות .לא צריך להלחץ יותר מידי.

צריך ספירה ,להיות במעקב רופא ילדים .

לתת ברזל לפי ההמלצות.

לעיתים צריך להוסיף שומן או מזונות עשירים הקלוריות.

כל מקרה לגופו.

בד"כ מחלות חסר ,שמשפיעות על ספיגת מזון.

מלוות בכל מיני סימפטומים .

לא כאן המקרה לפי הפותחת.

צריך גם לשיב לב לגנטיקה במשפחה המורחבת.

אי אפשר לדעת מאיזו גנטיקה במשפחה המורחבת נובע קצב הגדילה.

יש לי ילדים כאלהמתיכון ועד מעון

קטנים ורזים שגדלים בקצב שלהם.

אני לא מזלזלת בבדיקות כי מעקב ובירור רפואי זה חשוב לשלול בעיות אמיתיות, אבל אם לאחר הבירור הכל תקין הייתי מניחה לזה.

השבוע אמר לי אנדוקרינולוג ילדים שהבן שלי אצלו במעקב (משקל מתחת לאחוזון 3) שלדעתו ילדים בריאים שאוכלים באופן תקין אין לרפואה מה להציע יותר מדי מבחינת עלייה במשקל ומודה שמהנסיון שלי העשרה קלורית מסייעת רק לילדים שלא אוכלים היטב.

אז מצד אחד אל תלחצי, סיכוי סביר שהכל תקין ומצד שני כדאי לעשות את הבדיקות המומלצות לוודא שבאמת הכל תקין

לא צריך להילחץהשם שלי

אבל כן כדאי לעקוב.


הבן שלי נמצא במעקב אצל דיאטנית.

ההנחיות בעיקר זה להקפיד על ארוחות מסודרות, להעשיר כמה שיותר בשומנים בריאים וחלבונים.


כדאי לעשות גם בדיקת דם, ומה שהרופא חושבת שצריך לבדוק.


גם אצלי הילדים קטנים, אבל הכל תקין.

עונה לכולןחידניסטיתאחרונה

אני אלך לרופאה ומה שהיא תגיד נעשה, אני סומכת עליה. פתחתי את השרשור בעיקר כדי להבין כמה זה נפוץ ולשמוע מכאלו שעברו את זה.

לילדה ב"ה יש תיאבון, והיא אוכלת יפה, גם בהנקה וגם מוצקים.

אני ממש מבואסתגולדסטאר

אחרי שהבנתי שלא נקלט בהזרעה האחרונה חיכיתי כבא שיגיע המחזור להתחיל סבב חדש

היום הייצי בא.ס והוחלט החודש לא לעשות כלום אלא לנסות טבעי כי השחלות שלי מלאות ציסטות והרופא מן הסתם בהגיון בריא לחלוטין לא רוצה לקחת סיכון (יש לי 4 ציסטות 2 בכל צד יחסית גדולות)

אני מבינה את ההגיון מאחורי ההחלטה אבל אני ממש מבואסת

כי שנה וחצי לא נקלט ככה אז מה הסיכוי שהחודש זה ייקלט טבעי..

חודש הבא אם לא נקלט עוברים לזריקות..


אני כלכך מבואסת אני תולה תקוות בהורמונים האלה ואני מרגישה עכשיו שבלי זה אני סתם מנסה לשווא

אני רק חיבוק בשורות טובות בקרובאמהלה
בוא יבוא ברינה נושא אלומותיויהלומה..

זה מאוד קשה, מבינה אותך מאוד אבל תנסי לשנות במחשבה ששום,דבר לא לשווא, והכל מתוכנן..

גיסתי גם היתה באותו מצב והחליטו לעשות הפסקה דווקא בזמן,הזה הם הצליחו להפקד בצורה טבעית! מאחלת שגם אצלך תצליחו להפקד בקרוב ממש!! 

אמן תודהגולדסטאר
נשמע כל כך קשה ומתסכל😔בעזרת ה' שתיפקדי בקרוב!שיפור
וואי אני ממש ממש מבינה אותך!!פרח חדש

מהצד זה נשמע וואלה כולה חודש אחד

אבל לא

במצב הזה כל יום נראה כמו הר ענק


מנסה לעודד אותך

שאם כבר התקבלה ההחלטה יחד עם הרופא ונשמע כמו שאת אומרת שזה הדבר הנכון

אז תקחי את החודש הזה להרפיה מההתעסקות עם זה.

אני זוכרת שאצלי גם היה חודש כזה אחרי שחודש אחרי חודש עשיתי בדיקות ומעקבים

והיה קשה בהתחלה כשהפסקנו לחודש

אבל ברגע שהתקבלה ההחלטה גם החלטתי שאני רותה גם להרגיש הקלה מסויימת

להיות חודש בלי להתעסק עם זה.

כמובן שהיו רגעים ששקעתי בזה במהלך החודש אבל בגדול זה עשה טוב ונתן כח להמשך


חיבוק

ובשורות טובות ❤️

הבעיה שאני כן אתעסקגולדסטאר
כי זה הפסקה מהורמונים אבל אמר כן לנסות החודש טבעי אז זה לא שיש לי שקט זה התעסקות של סטיקים ומעקבים והכל בלי הורמונים
מזדהה מאודאן אליוט

לי זה קרה עם החזרת עובר שנדחתה בחודש בגלל מדדים לא טובים.

מבאס מאוד, והרגשה של דריכה במקום, אבל כמו שאמרו לך, קחי את הזמן הזה למנוחה, לאינטימיות טבעית וזורמת יותר, פחות מתוזמנת.

ושבע"ה יגיע הריון תקין וילד נוסף במהרה

רקאניאחרונה
בעזרת ה' יהיו בשורות טובות בקרוב!
לנשים נשואות בלבדאנונימית בהו"ל

אני רוצה להבין אחת ולתמיד אם אני מוזרה...

נשואה כבר 12 שנה,

ותמיד כשטבלתי נשארתי אחרי הטבילה בחדר התארגנות להתאפר (די מושקע, לא בקטנה כזה... בא נגיד איפור לשבת), לשים בושם, קרם... כאלה..

ואני שומעת מעבר לדלת נשים מגיעות , טובלות ועפות מיד הביתה.

תמיד תמיד אני בלחץ ובתחושה שאני מעכבת, כי אני שומעת נכנסים ויוצאים ואני איזה30- 40 דק' אחרי הטבילה, קושרת מטפחת , מתאפרת וכו'.. פעם אחת אזרתי אומץ ושאלתי את הבלנית אם זה בסדר שאני מתעכבת בהתארגנות והיא אמרה שכן, בטח וזה בסדר... (אני לרוב טובלת מוקדם אז יש אחרי עוד נשים ועוד חדרים זה לא שהבלנית נשארת רק בשבילי). טוב, טיפה נרגעתי.

אני גרה בישוב בינוני בדרום הארץ וצריך לקבוע תור לפני ההגעה כי אנחנו מגיעות אחת אחת שלא ניפגש, כולנו שכנות וחברות... לא נעים.

מפה לשם, התקשרה אליי הבלנית ביום של טבילה לבקש שאקדים היום, הסכמתי. אח''כ היא אמרה לי במקווה - את מתעכבת אח''כ , נכון? בגלל זה רציתי שתקדימי שאני לא אשאר עד מאוחר כי זכרתי שאת מתעכבת 🫣 והיום אין הרבה טובלות.

בקיצור, איזה בושות. מתוך כל מאות הנשים שטובלות, היא זוכרת שאני מתעכבת והתקשרה לבקש שאקדים... מרוב לחץ בושה התאפרתי בדקה ואת ההמשך עשיתי באוטו והיו אחריי עוד נשים שעוד לא יצאו כך שלא עיכבתי את הבלנית לביתה.

השאלה שלי היא כזאת - רק אני מתאפרת ומתארגנת ומתייפה ביום של המקווה?? זה כזה מוזר להתקע חצי שעה - 40 דק' להתארגנןת?? איך אתן באות הביתה? סתם כאילו מקלחת וזהו?? רוצה להבין כמה אני נורמאלית כי אם לא אני פשוט אתאפר באוטו...

גם אני ככה מתפדחת מזהחושבת בקופסא

אני לא מתאפרת, אבל משום מה מרגיש לי שלוקח לי נצח עד שאני מוכנה. אולי כי אני רק רוצה לעוף משם.

פעם אחת הבלנית אפילו דפקה לי על הדלת כדי לוודא שאני עוד שם.

אינהלציה של ביאמבהשירה_11

מישהי ניסתה ויודעת אם זה טוב כמו האינהלציות האחרות?

מצרפת תמונה


ואשמח אם מישהי יודעת מה כדאי לעשות לתינוק בן חודש מצונן וגם עם ליחה, מלחיץ קצת

שמעתן פעם על פיזיותרפיסטית ש"התירה" שימוש בהליכון?מתואמת

לתינוקות, כמובן...

התינוקת שלנו (בת עשרה חודשים) לא זוחלת, ובאופן כללי מסרבת להיות על הרצפה ליותר מדי זמן.

היא דווקא אוהבת שאנחנו מוליכים אותה (עומדים מאחוריה, נותנים לה לאחוז בידיים שלנו, והולכים). אז חשבתי שאם יהיה לה הליכון תינוקות היא תיהנה להתקדם איתו, תלמד ככה ללכת ופשוט תדלג על שלב הזחילה לגמרי (שאת זה פיזיותרפיסטית אישרה לי שאין חובה בו בסופו של דבר).


היום היה לנו ייעוץ ראשוני טלפוני עם פיזותרפיסטית בקופה, ותכננתי לשאול אותה את זה. אבל היא גרמה לי לכל כך הרבה נקיפות מצפון שאנחנו לא מתעקשים עם התינוקת שתהיה על הרצפה, שפשוט לא העזתי😬

מתלבטת אם לחכות עם השאלה הזו לאבחון האמיתי בפיזיותרפיה שיהיה לנו עוד כחודש או לפנות שוב לפיזיותרפיסטית הפרטית (400 ש"ח לפגישה) ולשאול אותה...

אז בינתיים שואלת פה...

תודה רבה!מתואמת
מה עושים עם הלילות?כורסא ירוקה

הקטנה שלנו ישנה איתנו בחדר.

מדי פעם אחיה הגדול מתעורר בלילה וקורא לי, במקרים נדירים הוא מגיע ומצטרף.

הלילה הוא בא למיטה שלי, היא היתה ערה חצי לילה ועשתה מסיבות.

בשלב מסוים הייתי כל כך מותשת וזה פשוט לא היה אפשרי לישון איתם אז עברתי למיטה שלה (ואז כמובן היא התחילה לצרוח שזו המיטה שלה, בעודה חוגגת במיטה שלי).

הם יכולים להיות עייפים בבוקר, אבל אני צריכה לנהוג, לעבוד, לתפקד. וזה פשוט בלתי אפשרי.

אין לי מושג מה לעשות. אם הם הולכים לישון מוקדם מדי הם קמים לי ב5, הם הולכים לישון סביב 7וחצי, כשהם מותשים ממש, אבל מתקשים להירדם כי זה משעמם להם (לדברי האח הגדול יותר) ואין לי לילה.


ועוד דאגה שיש לי, תיכף תהיה לי בטן, והם זזים מתוך שינה מסתובבים בועטים וגם כשהם ערים הם לא בדיוק סמל לעדינות. במהלך היום אני על זה, אבל ממש מפחדת שיבעטו בבטן בלילה או יטפסו/יקפצו עליה בנסיון לשיפור עמדות ויפגעו בתינוק.

לא יעזור להגיד להם כי חלק מהדברים נעשים מתוך שינה, וגם אני ישנה ולא מספיק בהכרה כדי להשגיח.

למישהי יש נסיון עם הבעיה הזאת?

לא כתבת גילאים..ואילו פינו

אבל אני בשלב מסוים ממש מקפידה שלא ישנים איתי במיטה אלא אם חולים או יש סיבה ממש מיוחדת.

חיבוק נשיקה, וחוזרים למיטה

בהתחלה זה קשה מאוד להרגיל אותם. וזה דורש לשבת לידם, להרגיע, להחזיר שוב ושוב.

אבל זה משתלם לטווח הרחוק.

וככה יש גם פחות דאגות על בעיטות בלילה...

נשמע שזה תהליך שנצרך בלי קשר לחשש מבעיטות...

האמת שזה ממש ממש חריגכורסא ירוקה

הם בני כמעט 4, ו2.

בדכ הוא קורא ואני באה ואז הוא נרדם במיטה. לפעמים כשהוא בא הוא בא מתוך שינה אז אין כאן ענין של תהליך כי זו הפרעת שינה, לא חושבת שזה פתיר. הוא לא מודע לזה


היא לעומת זאת אם היא מתעוררת היא תעשה הכל כדי שמישהו יצטרף אליה אז אין לה בעיה לקפוץ לי על הבטן גם, ואני ישנה עד שהיא מעירה אותי אז חוששת ממש שהיא תפגע בבטן. אני מרגישה שהיא קטנה מדי בשביל הסברים לא לפגוע בבטן

זה גילאים מצויינים לתהליכים והרגלי שינהואילו פינו

אפשר קצת להעיר, ולחזור על מנטרה, כל אחד ישן במיטה שלו.

גם לבת השנתיים. אפשר ללמד אותה.

זה דורש זמן,  סבלנות אבל עם הרבה התמדה תוך כמה ימים הם ילמדו. 

איתה אולי באמת צריךכורסא ירוקה

איתו אני בעצמי ישנה לפעמים מתעוררת בבוקר מגלה שהוא איתנו. או מתעוררת אחרי הבעיטות... (הכל בטעות כמובן, זה ממש לא אשמתו. הוא אפילו ירש את זה ממני) אז אין לי איך להעיר כשאני לא ערה.

לה באופן כללי לא יזיק להירגע חחח הבעיה שבאמצע הלילה היא עם אנרגיות יותר משיש לי באמצע היום. אבל אין ברירה כנראה

אז גם לגביו, לנסות להרגיש שהוא מגיעואילו פינואחרונה

וישר להחזיר אותו

כמובן לפני שהולכים לישון להכין אותו שלא עוברים למיטה שלך בלילה, כל אחד ישן במיטתו..

זה קשוח

אבל תהיו דבקים במטרה והם ילמדו.

גם לי יש בן שנתיים קשוח.

הוא יודע לקרוא לי כשצריך, או לבוא אלי לבקש חיבוק ואז מחזירה למיטה.

וזה אחרי תהליך ארוך. גם הוא היה נכנס בלי ששמנו לב למיטה..

מתנת יום הולדת לילדה שעולה לכיתה א'ואז את תראי

סבתא רוצה לקנות מתנה

האמת שבדרך כלל היא לא קונה אז הופתעתי ואין לי תשובה בשלוף.

 

יש כבר תיק, קלמר, כל מה שצריך מבחינת ציוד

מה הייתן מבקשות?


 

יש הגבלת תקציב אבל נניח שאין

יש לה אופניים ולא רוצה משחקי קופסה או ספרים (יש לנו ברוך ה')

נעלי ספורט ממותגות (נייק, אדידס…)אלישבע999
מעדיפה שהיא תמדוד נעלייםואז את תראי
ברור - אומרים לסבא כמה עלה והוא מחזיר את העלותאלישבע999
היא רוצה לקנות בעצמה 🤷‍♀️ואז את תראי
אולי שעון יד? זה אף פעם לא יוצא טוב ומושלםאלישבע999
לא משנה אם זה תיק או קלמר או בגד או נעלים… ברגע שזו מתנה שהילד לא בחר, צפויים דמעות…


 

לא נכון...הילדים שלי שמחים על המתנות שסבא וסבתאיעל מהדרום
לק"י


נותנים להם. וגם אם לא שמחים, הם לא בוכים.

אצלי ממש לא. תמיד שמחים ממתנה!!שיפור
בקבוק מעוצב או קופסת אוכלמנגואית

משחק קלפים לשים בתיק או בבית


פליימוביל

ערכת יצירה כלשהי

פוף?בוקר אור

ספונת?

את הבת שלי שימח מראה או קישוטים בחדר

גם תכשיט פשוט או קופסת תכשיטים/דברים לשיער

ערכת יצירה קנו לנו כמה והיא עפה על זה 

קופסת אוכל. אפשר בסט עם בקבוקיעל מהדרום
כותבת בכל מיני תקציבים וסגנונות-עוד מעט פסח

סט מצעים שווה (נניח עם הדמות האהובה עליה)

חלוק אמבטיה

עגילים/שרשרת

ערכה של קשקושים לשיער

ערכת קרמים/איפור

קורקינט

מדף מעוצב לחדר (+קישוטים לשים עליו)

ערכות יצירה

שעון, משחק פליימוביל, סט יצירהשיפור
תודה לכולןןןואז את תראיאחרונה
מחפשת המלצה למטפל/ת משפחתית שמתעסק/ת בגילאנונימית בהו"ל

ההתבגרות

עדיף פסיכולוג

מקבל בזום

ודתי/ה

דינה זלזניק. אם לא תמצאי פרטים - פני באישי.מתואמתאחרונה
בטח כבר היה פה מלא אבל המלצה לצימר?חמדמדה

מיקום לא כלכך משנה (שומרון אפשרי אבל לא שומרון מפחיד שעוברים מחסןמים ומוקפים בערבים🙈)

לזוג עם ילדה בת שלוש ותינוקת בת פחות משנה

רצוי בריכה חח

יש בעפרה את קדם עפרה, לדעתי יכול להתאים לכםאולי בקרובאחרונה
יחסים... מחשבות לתוך הלילה...אנונימית בהו"ל

משתדלת לכתוב הכי מתאים שאפשר לפורום פתוח.

מקווה שתבינו... מנהלות אם לא מתאים תמחקו.


ב"ה נשואים באושר ובבריאות כבר יותר מעשור + שישה ילדים מתוקים.


אנחנו חווים עליות ומורדות בתחום היחסים (מאמינה שכמו כל זוג) ואם נכניס למשוואה גם שנים של הריונות/הנקה/מניעה, אין ספק שזה גם משפיע. ועם זאת, אני מרגישה שב"ה התקשורת הפיזית (וגם הנפשית והמילולית😉 אבל זה כבר פחות קשור לשרשור...) ממש בריאה. אנחנו מדברים על הדברים בפתיחות. משתפים מה עושה לנו טוב ומה פחות וכו'....


בשנים האחרונות התחלנו להכניס לזמן האישי שלנו גם אביזרים, משחקים, לבוש מיוחד. וראינו כמה זה עושה לנו טוב, אנחנו נהננים מזה (גם מההתעסקות עם עצם הקנייה והמחשבה על זה וגם בשימוש בתכלס) משתמשים בזה הרבה ומרגישים שזה ממש מקפיץ לנו את החוויה הזוגיות.


ופתאום אני מתחילה לחשוש שאולי זה לא טוב. כי אולי אנחנו מציבים לעצמו סוף ריגוש מסויים ובסוף נהיה תלויים בו. שפתאום בלי כבר יהיה פחות מהנה. שזה ישתלט על החוויה הזוגית והריגוש. (כמו שבתחילת הנישואים רק מגע קטן כבר היה מעורר ולאט לאט זה גם נשחק וגם צריך לחזק. אז אולי אנחנו מקפיצים את זה יותר מידי למעלה. שסף הריגוש יהיה גבוה מידי וכבר לא יהיה מה לעורר אותנו) אוף, אני לא מצליחה להסביר לעצמי את החשש, אז בטח. לא לכן🙈


אז נכון שלא משתמשים באופן קבוע. לפעמים אין צורך לפעמים אין כוח. אבל מידי פעם זה נוכח באופן משמעותי.

ברמה שלפעמים אני לא בקטע, מרגישה 0 בחשק ובעלי מאוד רוצה, אז לפעמים אני "עושה לו טובה" ונשארת פסייבית (אף פעם לא מכפייה חלילה, אין צורך לפתוח על זה דיון. נראה לי מאוד טבעי, הגיוני ובריא שאני לא רוצה ואני מכריחה את עצמי בשביל בעלי, אני אוהבת אותו ואין לי בעיה "להקריב" את הגוף שלי בשבילו), אבל בפעמים שהוא מציע שנוסיף אביזר זה יכול להעביר אותי בשניות מ-0 ל100. וזה מפחיד אותי שאולי כל הריגוש שלי הופך להיות תלוי בעזרים חיצוניים.


יצא לי מבולבל. לא יודעת מה אני רוצה מעצמי ומכן.


אחות!מנסה מחדש

כותבת בכנות

מקווה שזה לא מעליב כי זו לא הכוונה

למה את מסתבכת??...

אתם בטוב?

אוהבים אחד את השני?

קשובים אחד לשני?

מגלים דברים טובים שאפשר להכניס לקשר ולגוון?

יאללה איזה כיף

למה למצוא בעיות?..

תהנו ואיזה כיף שאתם חוגגים את הביחד ♥️

(עכשיו קוראת שוב את מה שכתבת. אם הבנתי נכון זה מדאיג אותך זה שלא באלך ואז האביזר 'עושה לך את זה'', כן? אז לדעתי איזה כיף לאביזר הזה שיש אנשים שמשתמשים בו לא לטוב והוא זכה להוסיף אור וקדושה בין איש לאשתו ✨וואלה זכות)

פשטות מספקת אותנו, אבל גיוון, ייחוד והשקעה מרגשיםנייקיי

יותר!


למה דברים פשוטים מספקים אותנו — אבל גיוון, ייחוד והשקעה מרגשים יותר?


פשטות מספקת כי:

• היא צפויה וקל לעכל אותה.

• היא ממלאת צורך בסיסי (רעב, ביטחון, נוחות).

• היא לא דורשת מאמץ קוגניטיבי – ולכן מרגיעה.


אבל ההנאה האמיתית מגיעה מגיוון, ייחוד והשקעה בגלל:

1. החושים “מתרגלים” מהר – תופעה שנקראת הסתגלות חושית. למשל: ניחוח בושם מרגש בהתחלה, אבל אחרי 10 דקות אתה כבר לא שם לב אליו.

2. המוח מחפש גירוי חדש – דופמין משתחרר כשיש חידוש או הפתעה. זה מסביר למה אנחנו נהנים יותר ממנה חדשה במסעדה לעומת אותה מנה שוב ושוב.

3. ייחוד ואיכות מאותתים “ערך גבוה” – דברים מושקעים, יפים או מתוכננים היטב מאותתים למוח: “שווה להתעכב על זה”. זה מתגמל אותנו רגשית.


בסיום הצום, גם כוס קפה עם פרוסת לחם עם קוטג' השביעו את הרעב המיידי.  

אך אנחנו רוצים גם להינות מהאוכל. לא רק להשביע את הרעב.


לכן- תמשיכו לגוון וליהנות מכל הטוב שיש לכם בבית, ואף

תמשיכו לגוון ולהביא חידושים 😉

בוקר טוב, אומנם התנסחת מאוד בעדינותיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


אבל זה עדיין לא מתאים לפורום פתוח.

תזהרי גם מפניות באישי בעקבות השרשור הזה.


אני נועלת.

מישהי יודעת מה עוזר לסימפוזיוליס?חולמת להצליח
יש לי ממש כאבים והרופאה אמרה שכנראה זה זה. אף הריון לא היה לי את זה
כן! יש דברים שאפשר להקל ויש דברים להימנע שלא יחמיראוהבת את השבת

יש מישהי רצינית שריכזה חוברת על הנושא

תשלחי מייל ל simfi.help@gmail.com

והיא תשלח לך


בגדול להימנע מדברים שמכבידים על הרגישות במפרק

לי מאוד עוזר לשבת רק על דברים מוגבהים

כשמחמיר אז לשכב 10 דק פעם בשעה

לשכב עם כרית בין הרגליים

לא לעשות תנועות גדולות עם הרגליים

להימנע מהליכה ממושכת

כשמחמיר- להימנע מטאטוא/שטיפת כלים/שטיפת בית


זה מה שעולה לי כרגע


בהריון אין דרך לשקם רק להקל

עם אקווליבריו, אוסטאופטיה, כירופרקטיקה,  דיקור וכזה...


אחרי ההריון יש הרבה מדריכות של התעמלות משקמת שבעצם עובדות על לשקם את האיסור ולחזר אותו כדי שלא יתפרץ שוב

יש הרבה נשים שמגיעות להריון הבא בלי כאבים..

מוסיפהאפרסקהאחרונה

תנסי לשמור על ירכיים ישרות, כלומר- לא לשים רגל על רגל ולא לעשות תנועות חדות. כשמסתובבים במיטה להצמיד את הרגליים ולנסות להסתובב כמקשה אחת, יש כאלה שגם נמנעות מעליה במדרגות

בהצלחה 🙏

לא עקבים!!!היריון רביעי
ואם אפשר פיזוטרפיה זה ממש הציל אותי
נעלי ספורט בלבד מה שהציל ומציל אותיאוהבת את השבת
סימני לידהאנונימית בהו"ל

איך אני יודעת מזה ציר?

ב"ה בשבוע 38+1, יש הרבה פעמים שכואבת לי הבטן,מעין התקשות,אבל זה נראלי נובע מהתנועה והמתיחות של התינוק ברחם..

יש פעמים שזה מלווה גם עם כאבי גב ואז אני יודעת שזה בטוח ציר,אבל כשאהי מרגישה כאב והתקשות בלי כאבי גב זה גם נחשב ציר?

כל כמה זמן אני אמורה לקבל ציר כדי לנסוע לחדר לידה?

בלילה האחרון חצי מהלילה לא ישנתי מכאבים ולא ידעתי להגדיר אם זה צירים או לא.

אני חושבת שגם התקשות בלי כאב זה צירכורסא ירוקה

ואם יש ציר של דקה דקה וחצי במרווחים של 5 דקות אז לנסוע.

זה הריון ראשון? אם לא אז גם לפי פעמים קודמות את תדעי אם פתיחה/לידה רצלך מתקדמות יחסית מהר. וקחי בחשבון שלידות חוזרות מהירות יותר

בלידה הקודמת עשו לי זירוז מתוכנןאנונימית בהו"ל
אז אין לי מושג איך המהירות שלי..באתי בשבוע 37 עם פתיחה של 2.5 אז,אז זה נחשב קצת מהר?
שבוע 37 עם פתיחהכורסא ירוקה

יותר משזה נחשב מהר זה בעיקר משהו שצריך להיות בערנות עליו.

כדי להגיע למצב הזה גם צריך לחוות צירים, נגיד אצלי אני יודעת שהצירים שלי של הפתיחה ההתחלתית כואבים - אז אם את יודעת שהגעת ל2.5 בלי להרגיש חד משמעית הייתי בודקת עם התיאור שלך.

מצד שני, כן אני יכולה להגיד שלמרות שהכאב קצת מתגבר עם התקדמות הפתיחה, עדיין זה לא שבפתיחה 8 יש לי צירים שאין איך לעמוד בהם. יש נשים שהצירים שלהם הם ברמת כאב נסבל. אז אם את לא יודעת איך זה אצלך, ואת מסוגלת להגיע לפתיחה 2 בלי להרגיש צירים משמעותיים - אני במקומך הייתי הולכת להיבדק כדי להיות רגועה ואולי גם לקבל הנחיות להמשך 

אני במקומך הייתי הולכתחולמת להצליח
אצלי היתה לידה מהירה שהגעתי בפתיחה 9 ולא כזה כאב לי
הז לא צירי לידה לפי מה אשת מתארתשם משתמשת חדש

יכל להיות צירים

אבל לא מקדמים לידה םעילה

ולכן כדי לצאת את צריכה לחכות- שיהיו כל כמה דקות במשך לפחות שעה

ובעיקר בעיני- שיכאבו באמת ולא כאב שקל להתגבר עליו ...

בלי-ה פעילה גם מרגיישם עמימות כזאת.. והתכנסות.. וגם קשה להתנהל רגיל בין לבין


עצה טובה- ללכת לישון ואם את נרדמת.. ונרגע לאט לאט סימן שלא לידה

ואם זה מתגבר ומתחזק ומצטופף כנראה שכן


אבל הכל תלוי גם רמה נסיעה יש לך לבי''ח

וגם התחושת בטן שלך

לפעמים יש לידות מהירות ולא בדיוק לפי הספר ותשימי לב.. לכצמך..


מה שתיארת נשמע כי לילה נורמטיבי בתישעי


במצב אגב בדיוק באותו השבוע וזה נוהל לילה קבוע אצלי צירים וכאבים וכו 

גם אני ככה אותו דבר בדיוקאמ פי 5

התחלתי תשיעי

 

התקשויות עוד קודם

אבל זה לא פעם ראשונה שיולדת

יש נשים שאצלן ב"ה אין צירים מקדימים כאלהיעל מהדרום

לק"י


אצלי קרה שהתחילו צירים יום יומיים לפני הלידה.

אז אולי זה קורה להרבה נשים, אבל לא בטוח שלרובן.

לא היה לי בלידות הראשונות..רק מהחמישית והלאהשם משתמשת חדש
בד"כ כשזה זה אז יודעים...שלומית.
צירים כל כ5 דקות, כואבים, שאת לא יכולה לדבר במהלך הציר ולא שידברו איתך
אבל הקטע המוזר שבלידה הראשןנהאנונימית בהו"ל

באתי עם פתיחה 2.5 בלי להרגיש שום דבר, הרגשתי הרבה יותר טוב מעכשיו וזה היה בשבוע 37+2, באתי כי קבעו לי זירוז לא בגלל כאבים או משו.

הייתי ביום חמישי בהיפוך ואמרו לי שיש לי 80% מחיקה,ולגבי פתיחה היא לא רצתה לבדוק כל כך כדי לא לאסור אותנו חלילה,אז היא בדקה ממש בקטנה ואמרה שיש בערך 1.5,אבל היא לא באמת בדקה לעומק..

לא כולן חוות צירים כואבים, ולא אצל כולן הכאבכורסא ירוקה

הוא כזה שאי אפשר לדבר או לחשוב.

מכירה נשים שהגיעו לפתיחה מלאה עם צירים שהן תיארו כ"לא נעימים".

אם כבר הגעת ל1.5 בלי להרגיש כלום, והגעת בעבר ליותר מזה, אל תסמכי על זה שיכאב לך בטירוף

עד פתיחה 4שלומית.

לא תמיד מרגשים משהו

זה עדיין שלב לנטייה. בד"כ סביב פתיחה 4 יש קפיצה רצינית גם מצד ההרגשה

אני לא הייתי בונה על זה שלא תצליחי לדברשושנושי
אני בפתיחה מלאה ישבתי במים ופטפטתי עם בעלי והדולה ויש לי את זה מוסרט, ממש הוכחה חחח


אם יש לך ספק במקומך הייתי הולכת להיבדק כדי לא לקחת סיכון 

מה נסגר פה שלכולן הצירים לא כואבים?🫢😂שם משתמשת חדש
נשמע שתיקנתן את חטא האדם הראשון


אל תוציאו לי את העיניים 😂


ממש...בקרוב אצלי😅יעל מהדרום
לק"י


בלידה האחרונה באמת היה לי סבבה, והייתי מרוצה איך סביר לי. ואז זה הפך לצירים בלתי נסבלים😂

אני הגעתי למסקנה שצירים לפני ירידת מים הרבה יותרממתקית

חלשים...

אחרי ירידת מים- כאב בלתי נסבל.

בלידות שהיה לי ירידת מים סמוך ללידה עצמה- לידות חלומיות (בלי אפידורל...)

זה מה שאמרו לי גם.אצלי תמיד פקעו את המיםיעל מהדרום
לק"י


את אומרת שאולי עדיף לנסות לתת להם לרדת לבד?


אני חושבת שפקעו כדי לזרז את הלידה, אבל אולי בפועל זה היה מיותר, והיה שווה לחכות קצת.


(בשבילי צירי לחץ זה סיוט שלא מן העולם הזה. אז גם ככה לא הייתי קוראת ללידה "לידה חלומית"😂).

לי לא פקעו אף פעםממתקית

פחדתי וצרחתי תמיד כשבאו עם המחט הענקית הזאת ...חחח
תמיד נפקע לי לבד ואז התינוק אחריהם
אז לא סבלתי הרבה ב"ה.

(אציין שמיילדות היו מהממות ואמרו כל עוד אין סכנה לתינוק- אין צורך לפקוע ולזרז, נחכה שיפקע לבד)

טוב לדעת! אזכור את האופציה הזאת להבאיעל מהדרום
האמת שבלידה השניה הרגשתי ככההשקט הזה
היא התחילה בירידת מים ובאמת לא הצלחתי להתמודד עפ הצירים, כשבלידה הראשונה התמודדתי הרבה שעות עם צירים ממש יפה. אבל גם הלידה הנוכחית התחילה בירידת מים ודווקא הצירים היו ממש סבירים 
צר לי להרוס- יןרדים לי המים רק בפתיחה מלאהשם משתמשת חדש

תמיד כמעט..


ונכון שזה יותר כואב

אבל גם עד אז זה כואבב


קיצר מה לעשות לא צדיקה כמוכן

בלידה הזאת שלא כאבו לי הציריםשושנושי

התינוק יצא עם שק מי שפיר שלם. רק אחרי היציאה פקעו את השק ויצאו המים

יכול להיות שבאמת בגלל זה הצירים היו ממש נסבלים. הרגיש כזה כמו עצירות חזקה שלוקח לה זמן להשתחרר

עם נשימות עמוקות ונכונות, מחשבות חיוביות ועידוד זה לגמרי אפשרי 

יואו זה נדיר שיוצא עובר עם השק לא?הצוות התרגש?ממתקית

לי באחת הלידות המיילדת התרגשה ואמרה שיש לה הרגשה שאני הולכת ללדת תינוק עם השק, והיא אמרה לי שזה ממש חלומי ומיוחד.

כמובן בסוף המים פקעו לבדם ואז התינוק יצא...חחח

וואי מקווה שצילמת!!!שם משתמשת חדש

זה נשמע מהממםם ללדת ככה

יש לי צילום של כל שלב הלחיצותשושנושי

כולל הלידה ככה שגם את זה רואים

זו הייתה לידת מים ככה שאיך שיצא באותו רגע המיילדת כזה צבטה את השק והבייבי יצא

ממש עניין של כמה רגעים 

איזה מגניבנפש חיה.אחרונה
אם הייתי מחכה לזזה הייתי יולדת בביתממשיכה לחלום

יש לי צירים כואבים מאוד כן, אבל השלב שאני לא יכולה שידברו איתי קורה ממש ממש בסוף

לא יכולה לחכות תזה כדי לצאת לבית חולים

גם אצלי ככהבארץ אהבתי

וגם נשמע לי ממש לא נעים לנסוע לבית חולים בשלב הזה שהצירים כואבים ברמה כזו...

(אצלי חוץ מהלידה הראשונה כל הלידות היו בזירוז, אז לפחות נחסכה ממני נסיעה עם צירים, וגם ההתלבטות מתי לצאת לבית החולים...)

אם לא ישנת חצי לילה מכאבים, נראה לי שכדאי להבדקיעל מהדרום
אני כל לילה לא ישנה מכאבים ויולדת ב41🫢😭שם משתמשת חדש
קשוח.. אז את בטח כבר יודעת שזה המצב אצלךיעל מהדרום
לק"י


(מתי באמת את נוסעת ללדת?).


אם אצלה זה מצב חדש, אז זה שונה. וכדאי לה לוודא אם אצלה מתפתחת לידה וזה לא צירי שווא...

כשאני מרגישה שהרף כאב עולה רמהשם משתמשת חדש
ובאמת לפעמים הז גבולי
לי זה נשמע ממש כמו צירים מקדימים ולא צירי לידההשקט הזה

גפ לי היה ככה והאמת שבלידה עצמה רוב הצירים הורגשו דווקא בבטן ולא בגב

אבל בעיקר העוצמה שלהם הלכה והתחזקה.


זה קצת לא חכמה אצלי כי הלידה התחילה בירידת מים אז לא היה לי ספק אם צריך לנסוע לבי"ח אבל כשהתחילו הצירים הם פשוט היו שונים.


לאט לאט התחילו לכאוב יותר (ביחס למה שהיה לפניהם. ז"א לא כאב אובייקטיבי, אלא סובייקטיבי ביחס לצירים שהיו לפני חצי שעה נניח) וגם נעשו סדירים.

לא כאב שבא, לא בטוחה מתי הוא התחיל ומתי הוא נגמר ואז אחרי שעה פתאום אני שמה לב שכבר לא כואב לי.


בצירי לידה אני יכולה להגיד מתי בדיוק הכאב מתחיל ומתי הוא נגמר ואני יכולה לשים לב שזה הולך ומצטופף ובא במרווחים ולא סתם בא והולך

מדובר בצירים בדרך כללמולהבולה
כך היה לי בלידה אחת ואחרי כמה שעות ירידת מים וילדתי
מלונות המותאמים ל3 ילדים?אחת פשוטה

מכירות מלונות בארץ המותאמים למשפחות מעל 3 ילדים? כמעט כל מקום שבדקתי הם מבקשים חדר נוסף על 3 ילדים וזה מכפיל מחיר.

נשמח להמלצות לא באילת . תודה רבה

לא מצאנובשורות משמחות

משהו כזה אבל בעלי אמר שזה בעייתי מצד ההלכה לקחת כביכול חדר אחד ולשלם כאילו על פחות אנשים אם זו הכוונה לכן צריך לדווח על כל המוזמנים גם אם תצטרכו לרכוש חדר נוסף..

גם אנחנו עשינו ככה ובסוף לא השתמשנו בחדר הנוסף, כי הילדים לא רצו לישון שם למרות שזה כמו בצימר

אנחנו היינו בלביאדרקונית ירוקה
עם שני ילדים ותינוקת בחדר אחד. לא יודעת אם אפשרי שלושה ילדים
לא מצאנוהבוקר יעלה

לכן הולכים בעיקר לאנא ששם יש חדרים משפחתיים

וכשכן הלכנו למלון לקחנו שני חדרים עם דלת מקשרת 

לקחת 2 חדרים באוגוסט זה לקחת משכנתאאחת פשוטה
אמת אבל אין ברירה עם שלושההבוקר יעלהאחרונה
מה מטרת הטיול?מקרמה

לחופשות אמצע שבוע עם הילדים אנחנו אוהבים את אנא

התנאים ממש בסדר לנו

(זה לא פינוקיה... מקום נקי לשים את הראש בסוף היום)

החדרים גדולים- לרוב 6 מיטות


יש לנו נסיון טוב עם

אנא בית שאן, פוריה, עכו,- ממש טובות

וגם שלומי, עין חרוד בסדר

אנחנו מחפשים כן יותראחת פשוטה

להתנחל במלון .. לא כזה רק מקום לשים ראש.

בכינרבשורות משמחות
היה לנו ממש טוב גם לילדים יש הרבה תעסוקה
מה מעצבן?אובדת חצות

סליחה על הקטנוניות ביום כזה,

אבל הכי מעצבן

כל היום צמנו

היינו עם הילדים

זה קשה? מאד בלי קייטנה

קצת טלויזיה וגם הפעלות וגם גינה בחום בצום.

רציתי כ"כ להרדים אותם לפני 20 שאוכל לאכול בצורה נורמלית אחרי יום מתיש ודווקא הם לא נרדמים!

אוף!!!! משגעים אותנו

נכנסים ויוצאים מהחדר

אחד הילדים מציק ומדלג ממיטה למיטה

אם אנחנו יוצאים לאכול משהו אחרי הצום או לראות טלויזיה או לאכול אז הם מייד אחרינו כמו זנב באים למטבח


 

לא מתרגשים ממה שאנחנו אומרים (לא לצאת מהחדר)

ואז ההרדמה ארוכההה והם יותר מעצבנים

במקום להכין אוכל אחרי שצחצחו שיניים הם דורשים ענבים

ילד אחד שעזר להכין עוגה חוטף בכוח מהעוגה כשאמרתי שממש לא ויחכה למחר כי כבר צחצח שיניים

בקיצור מותשת מהם

כמה שלא נותנים להם הם לוקחים ושואבים אותנו בקשית

מה בקשנו?

 

מפחדת מאוד מלידה שניהאנונימית בהו"ל

בלידה ראשונה עשו לי בדיקה וגינלית שיצרה

אצלי טראומה,

אני ממש ממש מפחדת מהבדיקה הזאת.

ברמה שבא לי לבכות עכשיו רק מהמחשבה.

מה עושים בבקשה

גם לי היה קושיאנונימית בהו"לאחרונה

ופחד ענק מבדיקה פנימית (מסיבה אחרת..)

מה שעשיתי זה שנפגשתי עם מיילדת לפני הלידה בבית חולים שרציתי ללדת ושיתפתי אותה. בפחדים. חששות.

ביחד רשמנו תוכנית לידה שהיה לי כבר שמור במחשב של הבית חולים וכשבאתי ללדת אמרתי להם להסתכל - והסאתי גם עותק משלי ליתר ביטחון - והאמת שהיה צריך את העותק.

קודם כל זה הרגיע אותי שהם כבר יודעים מראש וניסו להימנע כמה שפחות מבדיקות.

ובאמת שבלידה ראשונה לא בדקו אותי בכלל! היתה לידה מאוד מהירה. שהצליחו להימנע לגמרי, מה שלא ידעתי שאפשרי - לא אידיאלי אולי, הרבה סימני שאלה במהלך ולפני הלידה אבל אפשרי.

ובזכות החוויה הזאת ועבודה עצמית בלידות הבאות כן נבדקתי.

אבל תמיד נפגשתי עם מיילדת לפני. זה הרגיע אותי, ועזר לי לדבר על זה.

בעה שיהיה לך לידה קלה וחוויה מתקנת!

מה עושים. 😢אנונימית בהו"ל

מרגישה שהמצב הביטחוני רעוע,

וזה מקשה עלי.

מה אתן עושות?

חוץ מלא לראות חדשות..

הלוואי ויכולתי לעשות ככ טוב

מעסיקים את עצמינו בדברים אחריםיעל מהדרום

לק"י


מנתקים את המוח והרגש מהמצב.

עושים דברים טובים לתועלת עם ישראל- תפילות, תהילים, עזרה לאחרים...


וחיבוק!

כי המצב שלנו באמת לא פשוט.

אני לא קוראת חדשותשירה_11

ועכשיו נלחצתי קצת

קרה משו חריג?? או שאת מדברת על המצב בשנים האחרונות


חוץ מזה להשליך על השם

הכל זה הוא והוא מתכנן הכל כן רעוע לא רעוע הכל זה הצגה שהוא מפיק ומנהל

רק תפילות ומישיט

תודה לכןאנונימית בהו"לאחרונה

לא משהו חריג, בכללי המצב הלא רגיל הזה בתוספת זה שאנחנו מתנהלים רגיל כי צריך,

מפחיד

צריכה את עזרתכן איך לשים פסהריון ולידה

לקראת גילוי ההריון לסביבה בשבועות הקרובים בע"ה כשננסה לדחות את זה כמה שאפשר עד שיראו עלי סופית

הריון צפוף שהשם בחר, יש כמה ילדים מתוקים צפופים בבית וזה לא מקובל בסביבה שלנו בטח שלא במשפחה שלנו . הסביבה קצת פחות מטרידה אותי מאשר המשפחה

לא מעוניינים לשתף באי תכנון ההריון אם נצליח

עזרתכן-

1. צריכים רעיונות איך להגיב בין עם לעצמנו או להם, לתגובות צרות עין נקרא לזה

2. רעיונות פרקטיים איך לשתף על ההריון בפשטות

ברור שאנחנו צריכים בעיקר עבודה פנימית שלנו ואנו עובדים על זה 

בשעה טובה ובשמחה!יעל מהדרום

לק"י


2. אנחנו מעדכנים בווצאפ- שולחים הודעה בסגנון של "שמחים לבשר לכם שבשעה טובה יש הריון חדש, הלידה תהיה סביב חודש כך וכך").

בתקווה שהם יהיו מספיק טקטיים ונחמדים להגיב במשהו שמח.

אני מאמינהמדברה כעדן.

שאם ברור לך שזה מדויק מה' ושמחים בשפע, אז הביטוי "תיכנון ילודה" לא רלוונטי פה... וזהו. זכיתם בשפע ולהוריד יד מההגה כאילו אנחנו מתכננים הכל פה בקפידה וה' משחק משחק קטן פה...


 

ואז כשזה ברור לנו, זה משדר לסביבה בלי מילים ספציפיות...


 

היי אמא, היי אבא, שמחה לבשר שב"ה זכינו לעוד הריון! ומי יתן ונזכה להמשך תקין בריא ובידיים מלאות...

 

בשעה טובה!!לב אוהב

יש לי כמה תגובות באמתחתי מה שנקרא 🤭

"מה עוד אחד? לא הספיק לכם עד עכשיו?"

- ראית מזה

"לא התעייפתם?"

- תגידי לי את, דווקא מרגישים אחלה.

-חיפשנו חיפשנו איך להתעייף אמרנו או הנה נביא עוד ילד 😁

-אמא תמיד לימדו אותנו שילדים זה שמחה, אז אני מיישמת את החומר הנלמד


הכל בהומור כמובן, בגדול לתגובות עוקצניות אני תמיד בעד הומור


ולשתף על הריון אפשר להגיד על הדרך כזה שיש לך בדיקה א"ס לראות את העובר החמודי...

אני מגיבה בציניות זה לרוב מעמיד אנשים במקוםכורסא ירוקה
יכולה לתת דוגמה?הריון ולידה
כןכורסא ירוקה
נגיד "אה זה צפוף מדי? אז לוותר ולנסות בהמשך?"


או פשוט "זה קשה הרבה צפופים? אז איזה מזל שלא את צריכה לקום אליהם"


לא הכי נעים לדבר ככה לאנשים, אבל זה מבהיר להם שהם נכנסו למקום שהוא לא עניינם

תודה🤍 דוגמאות טובותהריון ולידה
צריכה לחשוב על עוד
אל תסתכלי על מה מקובל עצל אחריםממתקית

אלא, מה מקובל עלייך...

תראי ותשדרי אושר על המתנה הזו שהקב"ה הביא לך,ושאף אחד לא יעיז להרוס לך את השמחה הברוכה הזו.

לא משנה מה יגידו לך תעני בחיוך ענק, גם אם זה בטלפון, שאתם כל כך שמחים במתנה הזו וכל כך רציתם עוד מתוק קטן, תודה לה'.

לא לענותבשורות משמחות

פשוט ללכת ממקום שרע לך בו

אני אומרת שדווקא חששתי מה אמא שלי והמשפחה שלי יגיבו ודווקא הם חיזקו אותי ואת הצחוקים קיבלתי מהמשפחה של בעלי

אז פשוט לא התייחסתי והראתי פנים רציניות שזה לא מצחיק מבחינתי לקחתי את הרגליים והלכתי לאזור אחר

כי אף אחד לא יוריד לי את המצב רוח ובמקום שטוב לי אני שמחה ומחייכת וזה עושה טוב גם אם זה לא מתוכנן מקבלת באהבה ובשמחה

אם בא לך אפשר גם לא לענותזריחה123

גם לנו היה היריון צפוף שלא תכננו

ואנחנו לא מתכננים להגיד לאף אחד אף פעם שהוא היה בטעות (הוא כבר ילד).

כשאמרנו להורים של בעלי אז חמותי פלטה איזה משפט

התעלמנו וזהו, לא דובר על זה יותר

אני לא יודעת אם לזה התכוונתמתיכון ועד מעון

אבל אולי אנשים קרובים שאכפת מהם אפשר לשתף שמדובר בהריון לא מתוכנן, ואז התגובות של הסביבה יותר אמפטיות

לא לכולם כמובן אבל לקרובים 

תודה לכן! מדייקת שזה הריון עם מניעההריון ולידה
עבר עריכה על ידי הריון ולידה בתאריך י' באב תשפ"ה 15:46

אז גם לנו עוד קשה קצת לעכל אם כי הזמן עושה טוב יותר

כנראה את ההורים כן נשתף איכשהו שזה לא מתוכנן ובאמת בשבת שיתפתי רק את אמא שלי והיא תמכה אבל חושבת שהיא מאוד תמכה כי סיפרתי לה את מאחורי הקלעים

תודה על כל התגובות, אפילו חיוך קטן העלתן

אשמח בבקשה לעוד🥲

סליחה שלא עונה לכל אחת, קראתי ואקרא כמה פעמים

איזה משמח לשמוע!יעל מהדרום
משמח ממש!ממתקית

גם לי קרה ממש צפוף ועם מניעה (אבל של נרות, שאומרים שזה תכלס לא באמת מונע)
שיהיה במזל טוב, ועוד תגידו תודה על הילד הזה...

מחכה להרגיש מה שאת אומרתהריון ולידה

זה היה משהו שאמור להחזיק טוב

באמת מנע לנו שנה ואז לא

שולחת לך חיבוק על עצם ההפתעה עצמה.. אני גםהתייעצות הריון
חווה את זה, עברה עלינו תקופה לא פשוטה בכלל. אני בחרתי כן לספר לסביבה הקרובה שנכנסתי להריון עם מניעה, וזה עזר לי להתמודד עם זה יותר טוב..
אני בהריון כזהחנוקה

אצלי כולם ידעו שאני מונעת (סיבה רפואית)

וזה הרגיש לי חשיפה ממש ממש לא נעימה

כאילו כולם שואלים איך מנעת איזה חוסר אחריות (טבעת)

באיזשהו שלב קצת התפדחתי 

אבל אמרתי לבעלי שיודיע במשפחה שאני לא רוצה לדבר על זה

אין לי מושג מה הוא עשה אבל מאז לא מדברים איתי על הענין

לי יותר נח ככה

(ועוד לא שלם לי בלב, לשאלתכן. אבל בזה לא נח לי לשתף. דוקא בסביבה שלי מאד מקובל צפופים ולי אין יותר מדי צפופים... אז גם ככה מסתכלים עלי קצת לא טוב)

להתחיל ביניכם לבין עצמכםתהילה 3>אחרונה

לדבר על ההפתעה ועל כל מה שמורכב לכם

כולל יחס של המשפחה וחששות מהסביבה ומכל מה שיושב עליכם בהקשר. אחרי שתתבשלו על זה ותתחזקי בתוככם תספרו לאחרים וזה בע"ה ירגיש בטוח וטבעי כמו שתרגישו

פעם כשאשה הלכה למקווה כולם ידעו מזה?מחי
הרי כולם גרו ביחד, לא? אשה בבית חמותה, עם כל הגיסות והדודות 
מעניין באמתראשונית
נראה לי שכן כי אישה נידה לא הייתה יכולה לעלות לבית המקדש ואם היא ממשפחת כהנים היא לא הייתה יכולה לאכול מקודשים


ואז היו רואים שאתמול היא לא אכלה והיום כן

לעלות לבית המקדש זה לא היה כל יום...באתי מפעםאחרונה
וגם כשגרו ביחד לא כולם באותו בית ממש, היה משפחות משפחות, רק באותה סביבה כמו החמולות של הערבים, להבדיל .. 
כן, וכששמרו על טומאה וטהרה אז בכלל זה היה חשובכורסא ירוקה

כי היא מטמאת דברים.

אבל גם אחרי שהטהרה לא היתה רלוונטית נראה לי שהנושא הזה היה יותר גלוי ומדובר מהיום

כנראה שכןשלומית.

תלוי על איזה "פעם" את מדברת.

במקומות מסוימים, בעיקר אצל ספרדים היה מקובל שהבנות באות עם האמהות למקווה (דודה שלי גרה באיזור עם הרבה ספרדים בסגנון של פעם ואמרה לי שהרבה פעמים היא רואה בחדר המתנה במקווה נערות שמחכות שהאמא תסיים עם הטבילה )

למשל אצל אתיופים זה אפילו היה ציבורי יותר, הייתה "סוכת דם" לנשים הנידות וליולדות טריות שהתגוררו שם עד שנטהרו

וואו ממש מענייןמחי
מרתק! גמני שמעתי על סוכת דם בכל מיני תרבויותאם_שמחה_הללויה
לאו דווקא ביהדות
אפשר לשאול איזו מניעה?שוקולד פרה.
הלוואי עליי. אני עם התקן וממש רוצה הריון. 
אז תורידי את ההתקן ממתקית
וואי אני ממש מכירה את הפנטזיות האלו חחפרח חדש

כאילו את אומרת לעצמך

לא באמת מתאים הריון אז שמה התקן

אבל בלב ממש בא לך

ורק מקווה שהמניעה לא תעבוד

ואז תהיי שמחה שלא הבאת את זה על עצמך בכוונה

וגם שיש לך הריון

😁

לגמרי לגמרישוקולד פרה.
לא רוצה לתת תחושה לא נעימההריון ולידה
אבל קשה לי הנצלוש לכיוון הזה זה מרגיש לי לא רגיש מספיק כשאני גם ככה הורמונלית
מבינה.שוקולד פרה.אחרונה

פשוט הרושם שהיה לי שאת בטוב עם ההריון. מצטערת אם פגעתי.

נופש בעוד שבועיים ואני בדיוקאנונימית בהו"ל

אמורה לקבל. לא מפריע לי שנהיה אסורים כמו שאהיה בווסת. והווסת שלי מאסיבית וארוכה... (התקן לא הורמונלי)

יש איך לדחות את זה ביום יומיים? 

פרימולט נוררקאני
איך משיגים ואיך משתמשים?אנונימית בהו"ל
אני צריכה רופאת נשים בשביל זה? כי אין סיכוי שאשיג רופאה מעכשיו לעכשיו... 
את יכולה לבקש מרופא משפחה. צריך לקחת אחרי ביוץאמהלה

מומלץ מאד לקחת בשעה קבועה ביום

אותי הנחו כדור אחד פעמיים ביום

אולי זה תלוי משקל. כדאי להתייעץ עם הרופא.

כדאי לדעת שיש נשים עם התקן (נחושת) שזה פשוט לא עובד להן ביחד

וגם שיש לכדור הזה תופעות לוואי כמו חוסר חשק, עצבנות ועוד.

אבל מי שעובד לה טוב במיוחד אם את לא צריכה לתקופה ארוכה זה מושלם.

אפשר לבקש מרשם באפליקציהרקאני

ותבקשי כבר הוראות

בגדול בין הביוץ לוסת לקחת כל יום בשעה קבועה

רק לקחת בחשבון שלפעמים פרימולט והתקןהמקורית
לא הורמונלי לא הולכים טוב יחד וההשפעה של הכדור עלולה לרדת
אויש... יש עוד פתרונות חוץ מפרימולוט?אנונימית בהו"ל
לי עבד עם התקן לא הורמונליאורי8

אפילו לא ידעתי שזו יכולה להיות בעיה.

עזר לי לדחות בכמה ימים בשביל נופש

רק אומרת שזה כדורים לא ככ נחמדים.פרח חדש
יכול לעשות מצב רוח מזעזע ואז החופשה בכלל לא נחמדה..
בינתיים אני סבבה נראה לי 🤪 תודה!אנונימית בהו"ל
התחלתי אתמול פרימולוט, אם אני עושה הפסקהאנונימית בהו"ל
אז מתחילה וסת למרות שעוד לא הגיע הזמן? 
אם אני לא טועהרקאני
זה יכול לעשות כתמים
לא כדאי להפסיק. זה יכול לגרום לדימום. ולאו דוקאאמהלה

להקדים את הווסת.

תודה!אנונימית בהו"לאחרונה
אנונימית אחרתאנונימית בהו"ל

רק תהיי מוכנה נפשית לזה שאולי זה לא יעזור, והוסת תתחיל בתאריך הרגיל. אצלי זה מה שקרה עם התקן לא הורמונאלי, זה פשוט לא עשה כלום (הצלחתי רק לסחוב איכשהו עם כתמים שכבר אסרו באיזשהו שלב ואז הפסקתי את הכדורים).

בזכות הנשים פה בפורום הייתי מוכנה לזה ולא נתתי לזה להרוס לי 🙏

אני מחפשת המלצה למקום נחמדאנונימית בהו"ל
צימר או דירת אירוח לשבת הקרובה בסמיכות למקווה בשיטת חב"ד(הרבה מהמקוואות הרגילים בנויים באופן של בור על גבי בור שמתאים לשיטת חב"ד).
מקפיצה ליאנונימית בהו"ל
זאת טבילה של אחרי לידה שאיכשהו התלבלתי בימים ופתאום קולטת שזה יוצא בליל שבת
זה ממש כלליSheela

באיזה אזור?

יש מקוואות חבד בהמון מקומות


יש אחד חמוד ברחביה, קוראים לו מקווה הארי ויש להם בור חבד. אולי תחפשי משהו באיזור הזה, זה מקום נעים להתארח

יש אתרשומשומ

של מרכז מקוואות חב"ד

עם רשימה של כל מקוואות חב"ד בארץ. אולי יעזור לך

אם תמקדי אותנו באזור נוכל להמליץ

האיזור מבחינתי יכול להיותאנונימית בהו"ל

ירושלים המרכז והדרום, והצפון הלא רחוק.

אז בירושלים יש המון מקוואותככה אניאחרונה

תסתכלח באתר המקוואות מי חבד

 

ליד המקווה של בית הכרם יש את כל המלונות.. תבדקי אם זה חבד 

אם יש במושב או יישוב גם אפשריאנונימית בהו"ל
לא חייב להיות בעיר דווקא