פורום הריון ולידה (עמוד 237)

ויש לי חנות שלהם מתחת לבית 😁

עכשיו בדקתי באתר ויש להם

אלך לשם ביום ראשון בעז"ה

מעדכנת שב"ה היה דופק תקין ובאמת היה כמעט מוקדם מידי 

מכניס לאוירה

לק"י

עצם המחשבה שאין לאן לצאת, וגם אם כן, מפחיד להתרחק ממרחב מוגן- עושה כבד על הנשמה.

אבל אם יש לכם מרחב מוגן קרוב ואמא שלך באה מוקדם, אז אולי כן תצאי קצת לבד?

היא גם מבינה אותי

אבל חבל כי אני גם רוצה ללמוד ממנה להכין אוכל כי אני גרועה בזה והיא מצוינת

אבל הנפש שלי חייבת קצת וייבים חיוביים משופינג וכאלו אז ברור שזה מה שאעדיף ושוב כימית ללמוד מהניסיון שלה 

אני עדיין לא התחלתי כלום

הרשיתי לעצמי לקום מאוחר סוף סוף

ויצאתי לסיבוב כנל. נהיגה, לבד, מוזיקה. היה חסר לי

בהריון האחרון גם היה לי המטומה

והייתי לחוצה פי מליון, החששות שלך מאוד מובנים

מוסר שהרופאה אמרה לחכות 6 שבועות

אני נבדקתי כל שבועיים

וגם לפעמים אחרי שבוע נכנסתי ללחץ אז הלכתי למרכז בריאות האישה סתם כדי לראות את הבייבי.

עם המטומה היתי עוקבת כל שבועיים

ממש לא מחכה כזה הרבה

למה סתם להיות במתח ושמירה בלי סיבה אולי?

ואגב אני בהתחלה גם בלי כלום לא מקשיבה ל6 שבועות.. אין מצב אני במתח כהז הרבה מזן

הולכת כל חודש

ההמטומה עדין קיימת וברגע שהיא תעלם ההפרשות יפסקו ואז זה אומר שהיא נספגה או יצאה.. כרגע אני בעיקר עם קרישי דם קטנים וחומים.. ומידי פעם הפרשות בניגוב בגוון חום/אדמדם (סליחה על התיאור) והיא אמרה שזה הולך לכיוון טוב.. מקווה שזו ההמטומה שיוצאת לה..

זה גם מרגיש לי ארוך.. אני רוצה ללכת שבוע הבא אם בע"ה המצב ישתפר כי אני צריכה לנסוע לעיר אחרת בשביל הבדיקה..

וממש לא היה כתמים כ-ל הזמן

בא והולך אחת ל..ורק כשנחתי לגמרי

ובכל מקרה מוזר כי היה לי בכמה הריונות וכמה רופאים ותמיד היתי במעקב של כל שבןע- שבועיים

הגעתי כל שבועיים

היו הרבה פעמים שהיה דימום בצבע חום, הפסיק

ואחרי שבוע פתאום חזר דימום אדום טרי

אני לא רופאה וכלל לא מהווה חוות דעת מקצועית

מהניסיון שלי זה מה שהיה 

אם היה לך עכשיו דימום מסוג אחר את יכולה ללכת למרכז בריאות האישה

הנוהל הוא שעל כל דימום טרי חדש הולכים להיבדק. אני ממש לא הלכתי בכל פעם.. 

איתי קשר דרך המזכירה כי הייתי צריכה מרשם דחוף למשהו שנגמר לי והיא לא חזרה אליי...

אין לי אפשרות ללכת למרכז בריאות האישה.. זה רחוק מאיפה שאני גרה.. מה שכן, יש לנו ביישוב טכנאית אולט פעם בשבוע אז אני יכולה לקבוע עליה אבל בשביל זה אצטרך להשיג הפניה.. 

ב"ה כרגע זה רק בניגוב.. כרגע אני במנוחה מוחלטת.. מקווה שיעבור...

מלחית אותי ממש.. עכשיו גם עברו לי הבחילות וההרגשה הכללית בהרבה יותר טובה אז זה מכניס לי מחשבות שאולי ההריון... בקיצור מתפללת לטוב בע"ה.

תודה על השיתוף והמענה.. את לא מבינה כמה זה מחייה אותי בחוסר הוודאות הזו ❤

זה עזר לי כי כשראיתי שההמטומה גדלה ידעתי שאני צריכה יותר לנוח.

אצלי לא היה דימום אז האולט' היה האינדיקציה היחידה

מבחינת מעקב אחרי ביוץ אז לדעתי מעקב עם ערכה ביתית אמור להספיק.

מניחה שעל הערכה יש הוראות מדוייקות למעקב

מעבר לזה- בעיקר מקפיצה

אין משמעות לווסת הקודמת, במיוחד אם המחזור לא סדיר.

אבל לדעתי תתחילי לבדוק בסיום הוסת או כה ימים אחרי

עם הסבר המצב ובקשת מרשם?

אני לקחתי כמה פעמים בעבר אבל ללא התקן. ההוראות שקיבלתי היו להתחיל שבוע לפני הוסת הצפויה , כדור אחד פעמיים ביום בשעות קבועות (בוקר וערב) וגם שמעתי רוקחים שממליצים שני כדורים פעם ביום . ממשיכים לקחת באותו אופן עד שאת רוצה שיתחיל הדימום.. לא יודעת מה עדיף אבל הייתי מתייעצת בכל מקרה.

ולגבי מעקב ביוץ , בערכות כתוב להתחיל ביום ה11 למחזור (11 ימים אחרי תחילת הדימום)

ביחד עם התקן הורמונלי

בעיקרון אמורים להתחיל כ5 ימים לפני הזמן המוקדם שאת חושבת שהמחזור יכול להתחיל,

ולקחת פעמיים ביום בהפרש של 12 שעות, כל יום באותה שעה

לי רופא המליץ שאם זה עם התקן לא לקחת למשל יותר משבועיים שלוש - האמת לא זוכרת ממש את הסיבה

אין לי ניסיון עם מקלוני ביוץ. אבל עם שמ"פ כן, וזה ממש יעיל. אפילו במקביל לבדיקות ביוץ.

אם תגלי שהביוץ מאוחר (כלומר פחות משבועיים לפני הנופש) תוכלי לוותר על הגלולות.

אם הביוץ שבועיים ומעלה קודם, כדאי להתחיל לקחת את הגלולות בערך שבוע אחריו.

מאוד קשה

אני גם רזיתי נראה לי..  נזק משני מבורך😅

וגם פה היום כלו כל הקיצין

וגמני הייתי צריכה לצאת

אז עשיתי את זה בסוף

זה לא חוויתי כי זה כולה קניות והיה לי חם בטירוף וחזרתי עייפה לילד עייף שצועק "אניי רעבב!!!" כי הוא עייף מאוד

אבל לפחות הייתי כמה דקות בשמש, והשארתי את צעקות ה"אמא" מאחוריי לשעה

לק"י

אם יש לכם מקלט מתחת לבניין, אז צאו החוצה ליד המקלט.

זה מה שאני עשיתי עכשיו.

חייבים קצת אוויר....

יש גינה ליד המקלט אז זה טוב

אבל השאלה אם שווה לי לצאת בעד לרדוף אחריהם בגינה ;)

אני מצליחה לספור רק את הילדים, אבל האמת שגם בזה אני כבר לא בטוחה😵‍💫🙄😅

ואני דווקא מרגישה שמשמינה מהימים האלה - מלבד למקלט לא יצאתי בכלל מהבית, ולעומת זאת שוקולד זללתי בכמויות

מתפללת בשביל כולנו שכבר נעבור את התקופה הזו בשלום ובגאולה שלמה!

אם תקין - אז לא הייתי משתגעת בשביל זה. במקרה הכי גרוע - יעשו לך במיון יולדות כשתגיעי ללדת... (אלא אם כן יש לך לידות מהירות, ואז אולי לא יספיקו)

מכירה מישהי שהיו הריונות שהיא לא עשתה בהם כלל א"ס. המיילדות קצת השתגעו כשהיא באה ללדת, אבל הן נאלצו להסתדר עם זה והיה בסדר, כולל בלידה אחת מהירה שהייתה לה...

ומאז היתי אצל הרופאה ועשתה או''ס אבל היא לא יודעת לעשות הערכה ..משהו מוזר

נראה לי אני אדחה בשבועיים -שלוש

כי באמת אין לי אופציה

אבל

הדבר היחיד זה שהקודם שלי נולד גדול מהרגיל

ולכן חששתי

אבל לא נראה לי שזה ככה הפעם

בכללי הייתי אומרת לך לדחות אם הכל תקין

אבל הפעם קרה שדוקא לקראת סוף ההריון העובר גדל במימדים והייתי צריכה לעשות מעקב סוכר. לפעמים מדובר בסכרת הריונית- שעלולה להתפרץ דוקא לקראת הסוף.

רק כדי שלא ישגעו אותך במיון יולדות או חלילה ידחפו להתערבויות הייתי כן עושה מאמץ לעשות את הערכת המשקל בזמן ודעת בוודאות שהכל בסדר

המון הצלחה!!!!

זה לא קשור להעמסת הסוכר של ה50..

לי יצאה תקינה, ובכל זאת שלחו לניטור סוכר בגלל הערכת המשקל

פשוט אמורים לעשות פעמיים נראה לי בשליש השלישי

וכנראה 'אעשה רק פעם אחת בסוף שמי י

תכלס כשחושבת על זה לא רואה מה הבעיה

מניחה שאם יהיה גדול מדי אז אעשה עוד אחת בתשיעי כדי לעקוב

תלוי מה יהיו הנתונים ועוד..

מתי בדיוק תלדי. קשה להעריך מרחוק..

לא יודעת, אני לא הייתי מחכה לרגע האחרון ואז אולי חלילה מגלה ונכנסת ללחץ שאין זמן לבדוק ולעקוב, להגיע למיון יולדות ולהיות תחת מכבש לחצים..

לשיקולך

המון הצלחה ❤

זה גם מכון שצריך תורות מראש

אין לי למתי לקבוע עד שהוא לא מתשחרר במצב הזה

מה בדיוק אני אעשה עם הילדים? זה לא אחד או שניים..

אין סיכוי שישארו עם בייביסיטר כל הבוקר

גם אין לנו ממד

קיצר נראה לי שכרגע הז מה יש

וממילא שלחו אותי למעקב משבוע 38 להערכות משקל לראות מתי מתקרב ל4 קילו

ולא סמכו על ההערכה של חודש שמיני

אז דווקא מבחינה הזאת לא נראה לי קריטי

ואגב

אני אישית לא מתרגשת ממשקל גבוה אם זה בלי סכרת

היתה לי לידה מושלמת  וכל עוד הוא לא יהיה במשקל מממש חריג אין לי כוונה לעשות עם זה כלום

זה לא אומר לשא אעקוב כמובן

אבל לא מאוד חוששת מזה 

לסכרת או לא במידה ואת נבדקת מאוחר. כלומר- לא תמיד. 

גמני לא מודאגת ממשקלים גדולים. אצלי נולדים די גדולים

זה נוגע למדיניות בבתי החולים וגם לסכנות אמיתיות במידה ומדובר בסכרת.

אם יש עובר גדול, מיד בודקים האם נשללה סכרת

ואם אין לך מעקב עדכני הם יכולים להפעיל מכבש של לחצים, כדי להתערב. לכן, עדיף לשלול ברגע שאפשר ולא לחכות לרגע האחרון שאז אולי לא יתאפשר לך לקבל תמונה אמיתית ולעקוב אחרי הסוכר.

ואם חלילה זה כן סכרת ולא היית במעקב מספק, יש עניין של פרע כתפיים ועוד. זה לא דבר פשוט

שלא נעמוד בנסיון!!

אין ממשעות אם אתחיל מעקב בשבוע 35 נגיד

ואם צריך אחזור על ההערכות ואפילו אעשה העמסת סוכר לש 100

לבין אם התחלתי את המעקב שבועיים קודם

זה מה אשני מנסה להסביר

לא מחכים ליותר משבוע 39. שבוע 38 זה מאוד על הגבול

זה באמת תלוי בעוד נתונים

אבל נראה שאין לה ברירה אחרת

אצלי בהריון אחרון ראו דברים שבסופו של דבר גרמו לזירוז בשבוע 39 . מצד שני אם היו רואים אותם בשבוע 36 ולא 33 זה לא היה משנה יותר מדי.

בקיצור חשוב לעשות מתישהו כשיתאפשר לך

רק במיון יולדות בהריון הראשון

ובהריון השני לידת בזק אז לא הספקתי

עשיתי העמסות סוכר אבל, יאמר לזכותי😅

אצלי ההערת משקל עד עכשיו היתה תקינה

ויש לי תור לשבוע הבא שקבעתי מראש כמובן

לא יודעת אם אלך

הכל היה תקין ב"ה עד עכשיו

כי אצלי הם נולדים מאוד קטנים.

אם לא הייתי בודקת, לא הייתי יודעת להתחיל במעקב.

ולא הספקתי לעשות הערכת משקל לפני בגלל עומס בעבודה ובגלל החיים

פשוט עשו לי במיון א"ס וכבר עשו בו הערכת משקל..

נראה לי בעיקר כדי לוודא שלא מדובר בעובר גדול במיוחד שאולי עלול להקשות על הלידה או משהו (אגב יאמר לזכות הטכנאית שהיא פספסה רק ב-10 גרם את המשקל שבו באמת נולדה. היא אמרה 2.935 ונולדה 2.925)

ואני לא בהריון...

המצב פשוט קשה

לא רואה פתרון מיידי...

אנחנו אצל ההורים ואין זוגיות ואין פרטיות

ואין כל כך עזרה עם הילדה ואני חייבת ללמוד

ובאלי הביתההה

אבל אני מפחדת לחזור 

אל תנסי להתנהל כרגיל כי את לא במצב רגיל. זו סיטואציית קצה. תחמלי על עצמך. את עושה את הכי טוב שלך ❤️

קודם כל חיבוק

מזדהה כל-כך עם כל מה שכתבת!!

אשמח לענות

מה עושים עם טהרה?

בדיקות מילא

אבל התארגנות לטבילה?

ומצאת לטבילה?

ואחר כך..??

אוף איזה קשוח זה מחוץ לבית...

אם את לא בבית הייתי משתפת מישהו מסביב שיכול לעזור למרות הפאדיחה

ובלילה לבוא לישון שם ובבוקר לצאת חזרה להתארגן בבית?

אם זה עד חצי שעה נסיעה נשמע לי שווה.

יש מצב לשנ"צ טוב במהלך היום?

באזעקות מעזה לא עשינו כלום, כאן זה יותר רציני אז אני נזהרת יותר.
 

וגם בן ה4 שלי מאוד מוטרד מלהיות רחוק מהממד כשיודע שזאת תקופה של אזעקות.

ולא, הילדים צריכים אותי כל הזמן. אין סיכוי לישון.

אפילו לנמנם בישיבה על הספה.

מיד חמודה אחת באה לוודא שאני ערה ולא נרדמתי 🤦‍♀️

ועכשיו קמו ב5. מה דחוף?!

הילד על הרגליים, עליז ושמח

באמת שאני לא מבינה למה כזה קריטי לקום בשש

קמים נודניקים, לא מפסיקים לבכות, לא יודעים מה רוצים מעצמם וממני.

ואני לא יכולה לנסות להחזיר אותם לישון כי הם ישנים עם עוד אנשים בממד ויפריעו להם לישון.

קיצור סיוט.

אנחנו שעתיים אחרי ועדיין יש בכיות.

את לא יכולה להשכיב אותם לישון שוב בחדר אחר?

ובחדר באזעקות עם כולם הוא משתגע ולא נרדם

ובחדר שלו כן

גם אם לוקח קצת זמן

זה אוסף אותם הפינה המוכרת

אני היתי מנסה

ו...מבינה קשה להיות לא בבית עם ילדים לאורך זמן

ובטח במצב כזה

לא יודעת איפה את גרה

אבל היתי בודקת עוד אופציות להמשך

אני גם בלי ממד אבל נשארת בבית

לא גרים במרכז אז זה אחרת

בממד לא בטוח שהם היו נרדמים חזרה, ק"ו אחרי נדידה למיטה בקומה למעלה

אין לי עוד אופציות.

מתישהוא אחזור הביתה ויהיה מה שיהיה, שוקלת לעשות את זה ברגע זה.

וגם לי יש נטיה לחשןב שהם לא ירדמו

כי ברגיל אם הם קמים בלילה הז לא פשוט

אבל בפועל רואה שלאט לאט הם כן קצת מתרגלים ונרדמים אחרי..

זה נכון שיש פעמים שלקח חצי שעה נגיד אחרי

אבל לא תמיד

וכן מרגישה שזה שווה את השינה הנורמלית שיכולה להיות אחרי אם אין שוב אזעקה

כמובן זה שיקול שלך לגמרי

רק מחזקת שלא ץמיד צריך לפחד לנסות ויש הפתעות

אם כן, נשמע שאכן מספיק בטוח לחזור עכשיו.

אם לא, אולי תעשו הפסקה עד שבת, ובשבת תחזרו להורים.

או לפחות לחזור למהלך היום.

אל תשכחי שאת יכולה תמיד להחליט משהו אחר.

אם עכשיו את זקוקה לבית, לכי על זה, זה לא אומר שלא תחזרו להורים בכלל.

קצת לאזן בין הצורך בממד לבין הצורך בשגרה שפויה.

זה לא אומר שעשיתם טעות שנסעתם.

זה אומר שכל הזמן צריך לחשוב מה נכון הלאה.

לא דומה מבחינה ביטחונית היממות הראשונות לעומת עכשיו,

ולא דומה כוחות הנפש שהיו בהתחלה לכוחות שיש עכשיו.

שיהיו בע"ה החלטות טובות 🙏

אין לי לאן

אבל גם אם היה לי

יודעת שזה לא בכלים שלי בכלל

תקופה ממש לא פשוטה,

בע"ה מקווה שאחרי שבת יתבהר המצב ותוכלו לחזור הביתה 🙏

היום עבר מעולה בה, בבוקר ממש בכיתי ומסתבר שזה שיחרר משהו אז הייתי יותר רגועה היום.

עכשיו חוששת ממחר בבוקר....

גם אני מתחילה מלחמה נעה ונדה היינו כמה ימים אצל חמותי, עכשיו אצל הורים שלי, כי אין לנו מקלט נורמלי. וכל כך חסרה לי הפינה שלי, להפסיק להיות דרוכה, בבית אני יותר משוחררת.

שתוכל להיות איתך?

כמובן שאת ערה איתם

אבל סתם היא תעסיק אותם.. גם אם בהתחלה לא יתרגלו אליה

לאט לאט אחרי פעמים שלוש הם יתרגלו.

ולך זה יתן קצת אוויר..

את אצל ההורים אז אולי הם מכירים מישהי כזאת

בת של חברים או מישהי מהמשפחה..

זה קשה! ממש! מצדיעה לך ברמות.

שולחת המון המון כוחות. 

מצב הזוי כל כך. נראה לי עכשיו זה הזמן כמה שיותר להכיל את עצמך, עם העצבים, לקבל שככה את עכשיו וזה הכי הגיוני בעולם במצב כל כך קשה. שלפחות לא תסבלי גם מייסורי מצפון בנוסף להכל...

ולהסביר לילדים שכולנו עצבניים כי לא ישנים טוב וגם את ואת מצטערת שאת צועקת עליהם יותר בתקופה הזאת ואת באמת אוהבת אותם הכי בעולם. 

החלטתי לשנות ראש

מבחינתי השעת קימה זה חמש בבוקר

אם קמו יותר מאוחר זה בונוס..

ככה כבר פחות התעצבנתי שאני קמה מוקדם יותר..

לא יכולה להגיד שזה עזר לעייפות אבל כן עזר להתחלה נעימה יותר של הבוקר..

אני רק בדמיון אנוח בצהריים

זה מה שניסיתי לעשות עכשיו ולא צלח למשל

כי באמת לפעמים זה קשה לראות אנשים שיש להם הרבה כסף ויש דברים שזה ברור מאליו שיש להם.

סתם דוגמא שחשבתי עליה עכשו במלחמה, שאני מקנאה באנשים שיש להם ממ"ד בבית.

ואנחנו לעומת זאת צריכים לרדת קומה כדי להגיע למקלט..

מצד שני הרבה פעמים אנשים שהם עשירים נראים מאושרים וגם להם יש צרות,

כמו כל מיני זמרים או מפורסמים אחרים שבסוף התגרשו

מה שעוזר לי זה להסתכל על הדברים שכן יש לי ויש לי הרבה ולהגיד תודה עליהם.

אני גם מקנאת כמוך במי שיש לו יותר כסףאו עזרה או פשוט נחת.

עצה שאני אומרת לעצמי ולא הכי מצליחה ליישם - להגדיל את ההסתכלות על איפה שיש לי נחת.

ולפעמים אין יזה פשוט קשה, אז לנסות כמה שאפשר להפוך  את זה לתקופה זמנית להיות עם אופק כלשהו ותקווה להקלה

להסיט את המבט לעושר שיש לך.  במה כביכול יכולים לקנא בך.

למשל, וואו איזה זכות יש לי שאני נשואה, יש כאלה מסכנות עדיין רווקות בגילי, וואו איזה מדהים שהילדים שלי בריאים ממש בכל הגוף! בבתי חולים ל''ע אינסוף בעיות, מחלות, דברים נוראיים! איזה מיוחד זה שיש לי אמא! נכון שיש לנו קשר מינימלי אבל היו מליון נשים שהיו מתחלפות איתי! איזה זכות שאני יהודיה, תארי לך היית נולדת ילדה באיראן או בעזה. אמאל'ה... זכות גדולה שאני חיה בדור הזה, תחשבי כמה נשים היו מתות להיוולד (😉) בדור הזה שיש בו תמיד מה לאכול, שפע אינסופי, מכונת כביסה, בתי אבן לכל משפחה....

בקיצור, קנאה זו מידה רעה, אבל זה לא גזירת הגורל, כשאת במודעות את יכולה לבחור מה לחשוב. בהצלחה! זה בהחלט אתגר. 

בעיקר קשה לי מול אנשים במשפחה שהשיגו יותר ממני. או בנשים יפהפיות עם גוף מושלם.

ביום שישי ביקרתי קרובת משפחה שהבית שלה היה פשוט אבל יפה. ו-כן. זה ביאס אותי שאני לא השקעתי בבית יפה כל הזמן הזה.

כאילו, הבית שלי יפה ("הבית שלי" יחידת דיור שאנחנו שוכרים כבר 8 שנים, כן?) אבל זה אוסף של דברים שלא בהכרח קשורים.

ועכשיו אני רוצה לעשות שינוי בנושא הזה.

מה שאין ביכולתי לשנות אני ממש מנתבת את המוח שלא להיכנס לזה.

אני מזהה את הרגש המר עולה לי, ומבינה שזה רק יוריד אותי.

תמיד יהיו אנשים שיהיה להם יותר, שיצליחו יותר, שיקבלו יותר עזרה...

מה שיש לי זה רק תנאי החיים שלי כאן ועכשיו. ותפילה.

החלטתי לחתוך מהסביבה הזו

עבדתי פעם בעבודה זמנית עם מלא חרדיות, בעלות תשובה ווחסידיות וזה נגע בי במקום של המראה החיצוני כי אני לא שמה פאה למשל ומשתדלת מאוד לא לבלוט במראה החיצוני ולהתייפייף מדי. מבחירה. וזה באמת היה לי מאתגר. כי כולם היו ככ זוהרות ומתוקתקות. אז החלטתי לא להישאר שם.

היום אני יכולה לומר ממרחק של שנים שזה עשה לי טוב בסוף. אנחנו מושפעים מהסביבה שלנו מאוד.

אז מציעה להתרחק מסביבה שקשה לך בה. או פחות להשתתף בשיח כזה או אחר שמוריד לך.

לא משקפת מה שאנחנו רוצים לשנות בעצמינו ולא מניעה לשינוי

אלא

יכולה לעזור במודעות על החסרים שלנו אבל לא עוזרת ביישום השינוי או עושה קסם לגבי דברים שקשה/ אי אפשר לשנות

הדרך שלי להשתחרר מהאנרגיות השליליות של הקנאה:

1. ליישם שינוי בדברים שיש לי השפעה עליהם (עשיתי ועושה כסף בכוחות עצמי)

2. למצוא פתרונות עוקפים לרצונות (במקום משפחה תומכת, סביבה אחרת שנעים להיות בה, ותכנון ויישום חיים בהם אני לא צריכה עזרה פיזית מאף אחד)

3. לא לחפש שלמות בחיים אלא להגיע לשלמות עם עצמי. אי אפשר להשיג הכל אבל אפשר להשיג מענה לצרכי הנפש, צריך לדייק אותם להבין איזה צורך עומד מאחורי כל רצון בלתי ממומש ולמצוא את הדרך לתת מענה.

זו דרך ארוכה עם ניסוי וטעייה

עם עליות וירידות

אבל אפשר להגיע למצב לראות אנשים סביבך שיש להם לכאורה יותר וכבר לא להרגיש את הקנאה ואפילו לפעמים לשמוח בשמחתם 

גם בית הכי מפואר יכול להיפגע..

אני בוחרת להסתכל על הכוס המלאה, על מה שכן יש לי כרגע.

אם בעלך לידך ולא מגויס זה, גם אם לא עוזר, עצם הנוכחות נראה לי מאוד עוזרת. יש לי חברה שבעלה מגויס ומאוד קשה לה.

פתאם נהיה לי מראה לכל מה שחסר לי ובעבר לא הטריד אותי מדי הרבה

פתאם זה שאין לי קשר עם המשפחה ואין על מי להשען לפעמים הפך למאוד קשה ..תחושה של תלישות וחוסר שייכות

שכן מאוד בולט לי כשחברות שלי אוטומטיתנוסעות להורים במצב כזה ונעזרות ויש להן גב כלשהו..

גם אם לא מושלם אגב

אבל קשה לי להסביר מה זה תלישות

וככה בכל מיני הקשרים אחרים

פתאם זה שאני לא עובדת כרגע מאוד חסר לי כי אין משהו שמביא אותי לידי ביטוי

ולפני - כשהיו תקופות שלא עבדתי לא הרגשתי חסרון עד כדי כך

ובעיקר זה שהוא לא איתי

וכם כשכן הזוגיות השתנתה מקצה לקצה ולא יודעת אם אי פעם תחזור להיות מה שהיתה עבורי

אז ממש לא מרגישה שכולם באותה הסירה

להפך מרגישה בתקופה הזאת את הפערים הכי חזק

ובעבר בקושי הרגשתי כי היתי שמחה בחלקי על כל חסרונותיו

שבכוחותיו לסבול וכמובן השכר בהתאם.

כמו שיש יהודים שהיגרו מהארץ כי אפילו את הסבל של להיות בארץ בזמן הזה הם לא יכלו לסבול והם לא עוברים את מה שאנחנו עוברים, אבל אנחנו לא נקנא בהם

תרגישי שהזוגיות חזקה ונותנת לך כח אפילו יותר ממה שהיה בעבר.

וגם בכל התחומים האחרים תרגישי מחוזקת וגאה בעצמך ובמשפחתך

ולא שעבדתי על עצמי או מה... וזה לא שאני מושלמת.

יש רזות ממני, ויש יפות ממני, ועשירות ממני, וכו...

אבל כשאת במקום שלם עם עצמך, אז את לא מחפשת מה לאנשים אחרים יש יותר ממך, כי זה פשוט לא מעניין....

ואם כבר, פעם ראיתי משפט יפה: אל תגידי (לבורא עולם): למה לה אין ולי יש, תבקשי גם... יש לו מספיק לכולם!

זה בנוגע לדברים שהם ברי שינוי.

ובנוגע לדברים שלא יכולים להשתנות, כמו: משפחה, לדעת שהקב"ה שם אותך במקום הכי טוב בשבילך- וזו כבר עבודת חיים!

ותמיד אפשר להתפלל שזה לא יפריע כ"כ.

ועוד נקודה שיכולה לעזור, אם את יודעת שמה ששלהם שלהם, ומה ששלך שלך, 

וזה שיש להם, זה לא כי הם לקחו ממך... (שוב, זה עבודת חיים להרגיש ככה, ולא רק להגיד לעצמינו בפה.)

בהצלחה.

הייתה לי תקופה מאוד קשה, כשלא הייתה מלחמה אבל מבחינה משפחתית ובריאותית היה מאוד מורכב.

הייתי עסוקה כל הזמן בנשיאת העול הכבד של פרנסה (מפרנסת עיקרית), הורות מאוד מאתגרת וקושי גדול בזוגיות.

הרגשתי שאם לא אמשיך לסחוב הכול יתמוטט, זה לבד מאוד כבד, חוץ מכל האתגרים האחרים.

כשאת אןמרת שאת תלושה - זה לבד קשוח מאוד, גם בלי כל הקושי האובייקטיבי מסביב.

אני זוכרת שמאוד ריחמתי על עצמי, שרק לי קשה ולאחרים יש חיים טובים ופשוטים יותר.

ומה שעזר לי זה כשנפל לי האסימון שהקשיים שלי שקופים (זה היה חלק מהקושי) משמע יש עוד סביבי עם קשיים... זה לא הוריד מהקושי אבל כן עזר לי לצאת מהבוץ הטובעני של הרחמים העצמיים.

היום יש לי הרבה חמלה על עצמי של אז. אובייקטיבית באמת יותר קל לי היום, ואני אפילו מצליחה לעזור לאחרים.

כלומר - נכון שאז עזר לי להבין שיש כאלה שקשה להם לפחות כמוני. אבל במבט לאחור גם נכון שבאמת היה קשה ומותר להיות ברגשות הקשים.

אל יאוש יקרה.

זה לא יהיה לנצח.

תמיד יש עוד אפשרויות - זה נשמע כמו סיסמה אבל אני בטוחה שבסוף המציאות הקשוחה שלך תשתפר.

בתקופה שהייתי בקשיים הכי קשים כלכלית, מצאתי במה אני "עשירה" וגם היום לפעמים אני ממש מרגישה ככה.

כמובן שלא התעשרתי מאז מבחינה כספית...

אבל אני עשירה בדברים אחרים, ובטוח שגם את תמצאי.

למשל בבריאות, בבית שלם, ביצירתיות, בעבודה קבועה וכו'. נכון שאת בנקודה שבה הכי הכי קשה למקד בזה את המבט, אבל בסוף זה עוזר טיפה להרים את הראש מעל המים.

ובאמת האדם צריך לחבק את עצמו

לטפח את עצמו

זה אמור לבוא ממנו

תודה 

חיבוק גדול יקרה

שתראי רק טוב, אור ושמחה גדולה ב"ה ❤

כבר קיבלתי עדכון מגיסה ומחברה שעובדות בסורוקה (הן היו בבית), ועכשיו אשמח לקבל עדכון ממך, יעל יקרה❤️

בשורות טובות!

מקווה שהם נרדמו

עקרונית אין בימים האלה בוקר וערב מסודרים, בגלל האזעקות. צריך לישון  ולעבוד פשוט כשמתאפשר, וזהו...

מצד שני תודה לה' שלפחות יש וודאות על משכורת.

ושיש עבודה טובה, וילדים, וניסים גלויים!

בנתיים עוד שורדת עם עיניים פתוחות.

נראלי נלך לישון פה ממש מוקדם היום להשלים קצת שעות מאתמול

אני לא עובדת בבקרים עכשיו אבל הילדים שלי שלא מצליחים לחזור לישון גם קמים בבוקר בשש וחצי שבע כאילו לא קרה כלום בלילה, כל האלה שמשלימים שינה ביום, תעריכו את מזלכם הטוב!

הבן שלי הלילה חזר לישון, אבל אחרי חצי שעה ככה קם והחליט שבוקר, חצי שעה דרמות שניטול לו ידיים ונדליק את האור והוא לא עייף בכלל ורוצה לשחק, ואת לא רואים שבוקר?? בסוף חזר לישון איכשהו (וקם אחרי שעתיים רענן כולו לבוקר חדש רק שהפעם כשהשמש זורחת אי אפשר לנסות אפילו להחזיר לישון.

שמי שמקפידה לקחת תוספי תזונה עם כשרות- אז לפרנטל אין כשרות. ולפי מה שהבנתי יש בו רכיבים מחזיר. 

ממקסי הלט

וגם הוא בכשרות העדה החרדית

אבל הוא בכל זאת גרם לי להקיא דקות בודדות אחרי הבליעה בכל השליש הראשון. 

של אלטמן קצת יותר גדול ועם קצת יותר ריח אבל סביר ולא הקאתי אותו.

של סופרהרב אני חושבת היה הכי מסריח, עם ריח נוראי וגודל עצום שקשה לצלוח את הבליעה שלו, לא יודעת להגיד לגבי ההקאות כי לקחתי אותו בשלב יותר מתקדם של ההריון כשכבר כמעט לא היו לי בחילות.

לק"י

אבל גם האחרים שלקחתי לא היו להיט.

אולי זה עניין אישי, אבל שלא יבנו על זה...

דקות אחרי הנטילה. לעומתם אלטמן היה בסדר גמור אבל יקר.

מישהי יודעת מה הרכיב שגורם להקאות מיד אחרי הנטילה?

שזה ממש תופעה מוזרה שמרגישה כמו רכיב מסוים שמתחיל להתפרק או איזו אינטרקציה מוזרה

אבל אנסה פעם אחת לראות אם זה משפיע!!! תודה

אולי עניין של ריח.

השתמשתי בשל אלטמן והיה לי טוב

מישהי כתבה שזה יקר, תנסי לחפש אתרים שאפשר להזמין בהם יותר בזול (אם יש אפשרות לחכות וגם לא יודעת אם המשלוחים עובדים כרגיל) 

אחד שהרופאה אמרה לי שכדאי לקחת בגלל שהקאתי הרבה,

לי אישית הוא לא היה טוב אבל אולי לאחריות יתאים, זה כמו מסטיק כזה שלועסים.

אני מרוצה משל אלטמן, מעדיפה להשקיע כסף ולא אקיא אח''כ. (ההכשר הוא בד"ץ)

אני זוכרת שמפריגנטלי הייתי מקיאה..

אפשר לרקוד

זה מאד מגבש ומקרב

ומתאים לחגיגה...

אולי זה היה @אין לי הסבר?

זוכרת שהיה כתוב מגדל כזה מ3 צבעים ואז מוציאים כל פעם אחד ומנסים שלא יפול (כל צבע צריך לעשות משהו: לספר משהו מצחיק שקרה לנו/ משאלה/ לספר זיכרון משמח/ מה מפנק אותי וכו..)

אנחנו עשינו פעם משחק סולמות וחבלים עם משימות וחוויות..

נראלי החה כתוב שם גם משחק שמסדרים כרטיסים על הרצפה ועל כל אחד כתוב משימה או להגיד זיכרון או שאלה כלשהי ועל כל אחד יש חץ עם מספר ומתקדמים לפי מה שכתוב בחץ..

משחקי זוגיות ע'ש חברוני הי'ד להשאלה

את יכולה לבדוק מי באיזורך חברה בגמ'ח ולהשאיל אצלה

אין מעקב תנועות בשבוע הזה.

לא יודעת איך זה מרגיע אבל לפחות ברמה הרפואית השכלית זה נחשב תקין.

תנסי אולי לנוח חצי שעה ולהתרכז רק בזה, לראות אם את מרגישה.

לא רק משהו מתוק ואז תבדקי.

אם אין הייתי שואלת במוקד של הקופה.

בע"ה יהיה בסדר! 

גם כמה ימים וגם בכלל לא

וזה תקין אין מה לדאוג

לעובר עדיין יש הרבה מקום לזוז והגיוני שאת עכשיו לא מרגישה. (רחוק מהדופן)

אני התחלתי להרגיש גם משבוע מאוד מוקדם אבל לא באופן עקבי בגלל הסיבה הזאת. בעיקרון נדרש לבצע מעקב רק משבוע 24 ואילך.

אולי אם תלחצי קצת או תשכבי בתנוחה מסויימת כן תצליחי להרגיש.

בכל מקרה אני במקומך לא הייתי נלחצת מזה.

מחר בעז"ה תראי שהכל בסדר...

לק"י

שמספיק ששינה מיקום ולא מרגישים אותו.

לכן גם לא מתחילים מעקב תנועות בשלב כזה.

ממש תודה שמרגיעות אותי כך❤️❤️

הרגשתי אחר כך משהו בקטנה וטיפ טיפה נרגעתי

תנסי לקחת משהו יותר חזק כמו אדוויל ולנוח, לי אקמול לא עוזר לכאבי מחזור.

קשה לדעת, לפעמים הקטע הרגשי מוסיף על הקושי הפיזי.

ואם את מודאגת יש רופאי אונליין בקופות ואפשר להתייעץ. מקווה שישתפר לך במהרה♡

זה ממש מבאס:/♡ מבינה אותך כי בדיוק קרה לי אותו הדבר, אני מתנחמת בזה שאם זה מחזור תוך יום/יומיים יש שיפור משמעותי.

רק אקמול פוקוס או אדויל או שניהם