רציתי לידה טבעית כמה שאפשר
הגעתי בפתיחה 2.5/ 3 והתקדמתי ל4 אבל בשעתיים האחרונות אין התקדמות..
יש צירים כל 3 דקות..
ממחיצים לקחת פיטוצין או לפקוע מים אבל אני פוחדת מהכאבים שאחרי!
וגם רוצה בקצב שלי..
אשמח לשמוע מבנות שקרה להן...
רציתי לידה טבעית כמה שאפשר
הגעתי בפתיחה 2.5/ 3 והתקדמתי ל4 אבל בשעתיים האחרונות אין התקדמות..
יש צירים כל 3 דקות..
ממחיצים לקחת פיטוצין או לפקוע מים אבל אני פוחדת מהכאבים שאחרי!
וגם רוצה בקצב שלי..
אשמח לשמוע מבנות שקרה להן...
ובידיים מלאות!
את בסדר עם הצירים?
אם אין סיבה רפואית, וטוב לך בקצב שלך - אולי לצאת לאווירה אחרת, או למצוא מקום שקט,
כדי לקדם לידה הגוף שלנו זקוק לאוקסיטוצין, וההורמון הזה מופרש ברוגע ומתעכב כשיש לחץ ומשימתיות.
ולמה שלא תחי אפידורל?
לייצר כמה שיותר סביבה שתומכת אוקסיטוצין, להנמיך אורות, לבטל רעשי רקע ולנסות להרפות כמה שאפשר...אפשר מוזיקה נעימה או משהו
תנסי להישאר ב״בועה״ שלך
אם זה ירגיע אותך הייתי מנסה מקלחת...
שולחת למקרה שעוד רלוונטי
@חיים חדשים🍃 כן זה עזר לי מאוד!
התקלחתי, כיבינו אורות והתקדמנו לאט ואז מהר. הכל בצורה טבעית כמו שרציתי 🩷
תודה על העזרה של כולן , זה היה לתועלת!
יהי רצון שתמיד תהיו שליחות טובות!
המקוריתשתהיה התאוששות קלה❤️
איזה כיף להיות אחרי...
שתהיה התאוששות מהירה מהלידה והרבה נחת!
שמחה שהיה לתועלת (:
שתהיה התאוששות קלה והרבה נחת!
אני לא בארץ, אין לי שקית…
ויצא שאיבה יחסית גדולה כי זה היה דילוג של ארוחה שלה (הייתי צריכה לצאת והיא אכלה תמל)
איך אני שומרת?
יש קופסא אתומה זה מספיק?
שקית זיפ לוק?
וגם
אם אני מקפיאה הקפאה עמוקה עד ראשון בבוקר
זה ישרוד טיסה של כמה שעות?🙈
אחרת אין לי למה לשמור…
אם בסוף הטיסה זה רק יסיים להפשיר ובמשך כל הזמן יהיה בטמפ חדר נשמע לי סבבה
תעטפי המגבת קטנה שתשמור על הקור
והכי טוב יהיה לך להקפיא בבקבוק
אז קילחתי אןתה כדי להגביר עוד את הרעב
ואז פשוט האגלתי אותה במנה השאובה…
ה׳ מסדר הכל🥰
כל דבר מתיש אותי, עשר דקות על הרגליים וצריכה לנוח
דייי
יש לי עוד מה לעשות היום, אבל לא מסוגלת לקום מהספה
לא מכירה את עצמי ככה
אחרת אין מצב שהייתי ערה
נפתח קבוצת תמיכה לסמרטוטים
בעבר היה לי דונה רגילה והשתמשתי בה די הרבה ו3 ילדים
הפעם בלי נדר אני חושבת על הפסקה יותר גדולה להריון הבא..
אמא שלי רוצה לקנות לנו מתנה ללידה. מתלבטת כי היא מאוד יקרה (קרוב ל3000!) או לקנות בסכום הזה טיולון וכיסא?
המשענת באמת נשכבת יותר? יש למישהי המלצות או דיס?
אבל ראיתי אצל כמה וזה נראה בעין יותר צר, תבדקי את הנקודה הזו..
יש לזה 3 מצבים סלקל חצי שכיבה ושכיבה
זה כם די מאפשר לגרור עם זה יותר זמן הבת שלי כבר יחסית גדולה בגיל ואני עדיין עם זה (אבל היא גם קטנה פיזית)
אני מאוד מאוד מרוצה ואחרי שתסיימי להשתמש תמכרי
יש ביקוש חבל על הזמן לדונה יד 2
חשבתי לקנות כמה יצירות ולעשות איתם..
או שאולי להכין את הבצק לאזני המן מראש ולהכין איתם את העוגיות..?
אבל הזמן שהוא חוזר מהגן עד שהולך לישון די קצר.. ולא באלי לחץ.
מה איתכן..? עושות משהו לראש חודש?
לק"י
אבל להכין אוזני המן זה נחמד מאוד.
ולא לוקח שעות.
כי ראיתי כמה ברשת וחטפתי חום
מליון שלבים והפרדה של ביצים וכל מה שאני לא אוהבת בגדול חח
לק"י
יותר טעים לטעמי, מאשר הבצק של אוזני ההמן.
יש לי 2 מתכונים בחתימה.
לבצק פריך צריך להוסיף מספיק נוזלים, כדי שיהיה נוח לעבודה.
יש לה המון קלים
אז אין באמת זמן לעשות משהו...
אנחנו לאחרונה מנהיגים ממתק מיוחד שקונים בראש חודש (קורנפלקס וכריות) - אז עכשיו זה יהיה בשבת...
והחל מהערב אנחנו רוקדים איתם כל יום בחודש אדר בעז"ה
אני מאוד אוהבת את חודש אדר
מקשטת את הבית קצת
לילדים קונה איזה מאכל סמלי כזה מפנק (בחרו היום שוקו)
לא הייתי קונה אלמלא היו מבקשים האמת, כי כוחם מביאים במסגרות, הקישוט מספיק לי ושמחת ראש חודש לא תלויה בגרמים של סוכר
אבל לערב שבת עצמו קניתי פיצוחים שווים
שמשגע את המורה על כל ציון שהוא פחות ממאה. סיים סמסטר, מקבל ציונים. ב 3 קורסים קיבל 100 (אולי המרצה כבר ידע עם מי יש לו עסק 😂) המרצה הרביעי הביא לו ציון של 96 ובעלי פשוט לא משחרר מזה. כבר כמה ימים בהתכתבות של למה צריך להעלות את הציון. פשוט בלתי.
זה מחרפן אותי. במיוחד שאני שונה ממנו ב 360
הוצאתי במבחנים 60 וזה פשוט לא הזיז לי!
אני רוצה לשחרר ולא מצליחה.
אלה גם לימודים מאוד מאוד קשים, 96 זה ציון מעולה בתחום הזה, משהו שכמעט לא קיים ועדיין הבנאדם תקוע על זה.
אני בסוג הדברים האלו פשוט משחררת לגמרי ומזכירה לעצמי שאין לי שום קשר לזה. מביעה תמיכה ברמה שאני מסוגלת, או אומרת משהו כמו, תקשיב מותק, אני מבינה שזה ממש מתסכל אותך וסליחה שאני לא מספיק מבינה ושם בשבילך, רוצה שנדבר על זה לעומק כדי שאני אבין?
אבל בעיקר אני נזכרת בכל הדפקות שלי והג'וקים שלי שהוא מכיל ושורד ומזכירה לעצמי שזה מי שהוא ושזה בסדר גמור ושאני לא צריכה לעזור לו להשתנות או משהו כי הוא לא הילד שלי, הוא בעלי!
אני שיחררתי את הנושא
זה עניינו
ובעיני זה סתם בזיון להקטנן על דברים כאלו
אבל אם זה עושה לו טוב אז שיהיה לו בהצלחה..
פעם הוא שאל אותי מה אני חושבת על זה
אז עניתי לו בכנות שבעיני להתווכח על זה לא לעניין
ובאיזשהו שלב המרצים גם נמאס להם מכאלו תלמידים
אז הוא הוריד מינון ויותר מתאפק..
אין לי מושג, אבל כן התבאסה פעם על ציון 97🤦🏻♀️ וזה חירפן אותי..
אני ממש ההפך הגמור, הייתי גם מוציאה ציונים גבוהים, אבל גם כשהוצאתי רק עובר
אמרתי תודה לה' שעברתי וזהו
ב"ה שבעלי לא כזה וצחקתי איתו פעם שאבוי לילד שיבוא ויתלונן לי ככה על ציון😂
הילדים עוד קטנים, אבל מקווה לחנך אותם אחרת
כן להשקיע את מה שאתם מסוגלים, אבל 100 זה לאו דווקא פסגת השלמות
לדעתי תשחררי, זה שלו. אבל מבינה ממש למה זה משגע אותך
תשומת לב שאת רומה לקבל אולי?
זה משהו שהוא חווה ויתמודד עם זה איך שיחליט אם יום אחד יחליט בכלל...
איפה זה פוגש אותך? כי היית רוצה שיתנהל אחרת? כי למה? זה שלו... אני יכולה להניח שגם אני עושה דברים שבעלי חושב שאני צריכה להתנהל אחרת... אם היה משתגע ממני זה לא היה משנה אצלי יותר מדי ואם כבר מרחיק ממני...
השנה בגלל מילואים וכו לא יצא לי לעשות ימי הולדת לילדים עם החברים
בעבר עשיתי בקטנה עם 4-6 חברים שהזמנו ..והפעלה ויציאה וכיבוד..
אבל
לא משנה מה עשיתי
עבורי זה היה סיוט
וכמה שהם גדלו עוד יותר
יצאתי מותשששתתתת
אבל הם רוצים
ומנסה לחשוב על פורמט אחר של יומולדת שיכל להיות קל יותר מצד התוכן
לא מפריע לי הכיבוד
אלא הפעילות
לא משהו שצריך כזה להפעיל אותם..ולא אני..
למלא את הרכב, ולקחת אותם לאטרקציה- באולינג היה ממש טובה מזמינים מסלול, כרטיסים לכולם, חטיפים, עוגה, פיצה- נגמר הסיפור. יחסית זול, קל פשוט.
ילד אחר ביקש משחקיה מושקעת- שם הייתי צריכה להיות יותר עירנית איפה הם נמצאים, אבל אין שום צורך להפעיל..
יצא לי הכי קל, יחסית זול (חפשי כרטיסים בהנחה דרך חבר/הסתדרות וכדו'), והילדים יצאו בעננים.
כן הנסיעות מסרבלות, אני לקחתי והחזרתי, אבל לגמרי שווה לי את זה
גרים בחור נידח...
אני לא ניידת
וזה בכלל לא בחלומות שלי לממן גם כזה דבר😉 חיים בסגנון אחר..לילדים שלי לא לוקחת למקומות כאלה אף פעם
אבל נכון זה באמת נשמע כיף❤️❤️
אז ממש תודה
כלומר שבוע לפני שהילדים יכינו חבילה עוברת עם הפתעה בפנים וכל פעם שעוצרים יש משימה.
משחק הכיסאות
משחק מי אני? שמים לילד שנבחר פתק על המצח והוא לא יודע איזה דמות כתובה והוא צריך לנחש לפי שאלות של כן ולא.
אנחנו עושים כל מיני מחשקים והפעלות
הסעיה הז לא הלהכין
אלא ההתרחשות שסוחטת ממני מלא אנרגיה
ולהכין משחקי חברה מפעם כאלה - חבילה עוברת/חפש את המטמון/כתב חידה, משחק הכסאות, נר לבקבוק, חידון, בינגו, פלונטר... יש מלא משחקים, נשמע שאת בעיקר צריכה מישהו שיפעיל
מישהי זרה לגמרי נשמע לי תקוע
והאמת שגם לא מכירה בגיל הזה בכלל מהאזור
אבל מעניין אולי באמת אנסה לחשוב על משחקים שדורשים ממני כמה פשחות
את עצמם.. האוויר הפתוח גם עושה טוב
בתוךהבית- זוועה...
תמיד יש ימים נעימים..
מקסימום חוגגים שבועיים פלוס אחרי
ואפשר להודיע רק יום יומיים מראש כשיש תחזית ברורה
אבל באמת אאמץ לילדים שכן בעונה סבירה
פה בטבת-שבט יש אולי יום יומיים בחודש שאפשר לצאת לגינה ..וגם ב4 נהיה כבר קררר
אבל יש לי כמה שיותר בסתיו אז אולי באמת רעיון טוב
אפשר שישי ב12
ובאמת לחגוג למי שבכסלו ואדר.. או להקדים/ לאחר את האחרים..
אם מזמינים רק 4 חבריםקרובים אפשר להכין איתם ארוחת ערב חגיגית בבית ואז מי רוצה להיות מיליונר או משהו כזה...
אבל אצלנו אמהות שעשו בחצר היה ממש מטורלל.. יותא מידי ילשים לשמור עליהם במרחב עם מלא אטרקציות
לפני באים עם הורים!
ממה שראיתי ההורים יושבים ומסתכלים ואתה צריך איכשהו לפקח על 30 ילדים שכל אחד עושה משהו אחר
לקחתי את הבת שלי לכמה ימי הולדת כאלה
מי שלא משתתף באחריות הוריו...
אבל לגילאי יסודי איזה יצירות מתאימות?
באמת זה רעיון טוב
מסגרת לתמונה
קופסת בשמים
עציץ מקושט
שלט לדלת של החדר
אין אצלינו מסכים באידאל..וגם במקום בו גרה כנ''ל
ולהחליט שחוגגים בחיק המשפחה וזהו, וגם במסגרת בהשגחת המורה/גננת...
בפעמים הבודדות שחגגנו בבית ביקשתי מבעלי שיהיה אחראי (זה היה לבנים), והוא עשה את זה מחוץ לבית, ברחבת הבניין. (רק פעם אחת עשיתי יומולדת לבכורה כשהייתה בת 5, לילדי הבניין, וזה היה יחסית נחמד)
עוד נקודה - לדעתי לא כדאי לעשות יום הולדת לקבוצה מצומצמת של חברים, כי זה עלול לעורר קנאה בקרב שאר החברים...
וכשאני עושה זה ל4-5 בנות
ויותר מהז בחיים לאא אעשה סיוטט
זה נשמע שאני רעה
אבל לא מדובר על ארוע לילד או שניים
יש פה ב''ה חבורה שלמה כן ירבו😉אז זה כפול כמה פעמים בשנה
וחוגגים במשפחה לכל ילד דוקא מפנק ומושקע וגם בגן או בכיתה
אז לכל ילד לעשות 3 ארועי יומולדת כפול כולם הז הרבה
גם בגנים וגם בבית ספר ביקשו או להזמין את כולם או חבר 1
אם מזמינים קבוצה מצומצמת יכול להיות כל זה דיבור במסגרת ואי נעימות מילדים שלא הוזמנו
תכלס זה ממש לא נעים אם הבת שלי תספר על יום הולדת לחברה אחרת והיא לא מוזמנת
כי אני לא מכריזה כיומולדת
פשוט מזמינים 4 חברות חלק גם מבית ספר אחר
זה משהו נורמלי
אבל באמת כשגדלים מבינה שיותר בעיתי
אבל הן 38 בנות אין מצבב.
טוב אולי זה יהיה התרוץ למה לא
אצלנו כרגע פשוט לא חוגגים בבית עם חברים וזה מתקבל בשקט ב"ה😅
האמת אם אתם חוגגים גם בבית וגם במסגרת זה נשמע מספיק... אצלנו מציינים גם עם סבא וסבתא כשמגיעים אליהם לשבת וזהו..
בעייתי בעיני לחגוג רק עם חלק מהחברים, אבל אולי זו שריטה שלי (ואולי בגילאים הגדולים יותר זה יותר מקובל ואני פשוט עדיין לא שם, הגדולים שלי בגילאי בי"ס מוקדמים).
הם חוגגים מספיק גם כך - גם בקרב המשפחה המצומצמת, גם במוסדות הלימוד, גם אצל סבא וסבתא לפעמים... למה צריך עוד?
אמא אחת נשארה איתי ועזרה לי
קניתי חנוכיה ממקסטוק והם צבעו בטושים, והיה חבילה עוברת
זה היה לגיל 5
מהגן... מתוך 35 כך שזה בסגא מבחינתי שלא עשיתי בעיה חברתית וגם כך הסברנו לילד
וגם לא חייבים כל שנה. אפשר להחליט שחוגגים עם חברים פעם בשנתיים שלוש.
רעיונות לא קשים לדעתי-
מצגת עם חידות
בינגו
חפש את המטמון (כמה שיותר להיות בחוץ ...)
להכין משהו מבצק, כמו לחמניות או פיצה
כי את נשמעת מנוסה באירוע.
אצלי הגדולים עזרו לילד היומלדת להתארגן וגם החברים הטובים.
אפילו כשהזמינו את כל הכיתה מיד אחרי הלימודים.
הם הכינו משחק חפש את המטמון / חבילה עוברת וכאלה
הגדולים הפעילו אני הייתי משקיפה מהצד.
תפקידי היה לקנות מלא פיתות נקניקיות וקטשופ לארוחת צהריים.
בתפיסה שלי דווקא הרבה ילדים מעסיקים את עצמם ועל פי רוב מסתדרים מעולה.
צריך לדעת גם מצידינו לשחרר ולתת לאירוע להתרחש ..
אני מודה שכן עלול להישאר בלאגן שצריך להתארגן אליו.
הבכורה שלי אין חה סבלנות לילדים..היא מגיבה כמו ילדה בעצמה ודונאת תפקידי ארגון ולהדריך ולהפעיל
מה לעשות
אבל ממש תודה לכולכן נתתן לי רעיונות
וגם אופציה לקבל שלא תמיד חייב
ומזמינים את כל החברים מהגן/ כיתה/ שכונה.
לא חייבים לעשות כל שנה לכולם עם החברים בבית.
מה שכן בשבת סמוכה חוגגים עם המשפחה.
מכינים ציורים וברכות קונים קצת חטיפים, כתר ובלונים
ואז אחרי הארוחה שרים שירי יום הולדת, מברכים את הילד ואוכלים חטיפים.
הילד בעננים, האחים גם ואין הרבה עבודה כי האחים מכינים את הרוב.
לפעמים חוגגים באמצע שבוע עם סבא וסבתא. קונים פיצה וכו'. גם לא משהו מושקע במיוחד והילד מבסוט.
במסגרות עושים חגיגה עם החברים.
בד"כ צריך להביא כמה דברים, לפעמים להכין מצגת/ פלקט תמונות, הפתעות לחברים ונגמר הסיפור.
ממליצה לך לרדת מחגיגה בבית לכל ילד כל שנה בלי קשר למילואים.
בהצלחה!
וככל שאוכל אימנע מזה ואעדיף לחגוג בקרב המשפחה, אם כבר
אנחנו האופן כללי לא עושים עניין פה מיומולדת בקטע של חגיגות רבות משתתפים וכד׳ ולא מלהיבים על זה, בינתיים זה עובר מסך פה
אבל יש לנו חלופה - כן עוגה, כן בלונים, כן מתנה, אולי יציאה שלנו כמשפחה לכבוד המאורע למסעדה או באולינג וכזה. העיקר שיישאר בינינו ולא אצטרך להפעיל מיליון ילדים שלא ילדתי לבד 🤣
מיני שרשור חדש בלי תיוגים סליחה...
מעכשיו עד 2 בלי נדר בלי אינטרנט
ומשתפת על הדרך (טריגר קשור ללוויה אתמול)
שקראתי משפט שאמרה אחות של שירי (שאיבדה הורים, אחות ואחיינים מהטבח הנורא..) שהיא מבטיחה להם שהם לא ניצחו המפלצות כי הפכנו למאוחדים יותר וחזקים יותר והם גם לא ינצחו...
לא יאומן
ריגש וחיזק אותי...
ושנזכה לגאולה השלימה במהרה בעז''ה!!!
בע"ה מארבע וחצי עד שש
רדפתי אחרי הבן שלי לשירותים רוב הזמן הלוך חזור
לא היה לי זמן לטלפון גם ככה😅
אני חושבת לעבור לפאה ולא יודעת כלום ואין לי את מי לשאול כי כל הסביבה שלי לא לובשת אז אשמח לכל מידע, תודה!
1. כמה זמן ללבוש בבוקר? כמה התעסקות? רוצה משהו מהיר
2. יש דבר כזה פאה נוחה? אני רוצה משהו נוח, מטפחת עם בובי עושה לי כאב ראש
3. איזה התעסקות זה דורש? (חפיפה?!) כל כמה זמן וכו'
4. חשבתי על יד שניה, אפשרי לקנות משהו יפה בעד 1000 שקל, אפשרי?
5. בכללי אשמח לשמוע מה מומלץ, על הסוגים השונים, רוצה חום בהיר חלק שיראה כמה שיותר טבעי ולא חרדי, אשמח לשמוע טיפים, המלצות וכל דבר שחשוב שאדע כי לא יודעת כלום ואין לי את מי לשאול
תודה רבה!
ואני עם מטפחת, לא השפיע על קבלה או משהו. אולי בחסידויות אחרות כן משפיע, אף פעם לא שמעתי...
באמצע השנה בלי מידי נזקים כספיים?
או ממעון אחד למעון אחר?
את צריכה להודיע חודש מראש למעון ממנו את מוציאה (ככה לפי התקנון שאני מכירה)
אם יש במעון הזה ילד שמחכה להיכנס למקום של הילד שלך - את לא צריכה לחכות חודש שלם אלא יכולה ממש מהיום למחר
זה רק בהנחה שיש ילד אחר שנכנס למקום הזה.
לגבי המשפחתון החדש - לפי הנוהל של משרד התמת אם את מכניסה לפני ה 15 לחודש את משלמת חודש מלא.
אם מכניסה אחרי המ15 לחודש את משלמת על חצי חודש.
הנוהל של ה 15 תקף גם ביציאה
פנויים בגלל החוק של המעונות והגיוס יוצאים עכשיו כמה תינוקות מהמעון..
אז אצטרך לחכות חודש.. באסה
קודם כל בא נראה שאני מוצאת משפחתון כלבבי
לבדוק איתם האם באמת נדרשו לשלם חודש קדימה
אולי במעון מתחשבים במצב שנוצר
אין לנו את הבעיה הזאת
התכוונתי להגיד שאין כאלו ממתינים שאם אני מוציאה אז ישר יכנס תינוק אחר במקום ואז ניתן לוותר על חודש הודעה מראש. וזה בגלל שכמה תינוקות יצאו בבת אחת בגלל הבעיה של הסבסוד
(לגבי החוק החדש אז הם הודיעו להורים שמי שמתכוון להוציא צריך להודיע עד יום מסויים בחודש פברואר)
בן השנתיים וחצי בדיוק סיים ב"ה עם דלקת עיניים
הבוקר הקטנצ'יק בן חודש וחצי קם עם הפרשות 🤯
ממש נראה לי דלקת עיניים.
הייתן שמות לו את הטיפות שקיבלנו לגדול?
או לוקחות לרופאה שתראה?
ה' נמאס לי כבר לבקר אצלה כל יומיים 😭
ויש סיכוי ממש טוב שנדבק... לכתחילה הייתי שואלת אותך אם מצונן אז אולי זה חסימה בתעלת הדמעות שמגבירה הפרשות מהעיניים... אבל בגלל שחגדול היה הייתי מהמרת שזה מזה ולא לוקחים סיכון... מטפלים. ולא בטוח בכלל שזה אותו טיפול!
בת החודשיים שלי גם הייתה שבוע שעבר עם דלקת עיניים, משום מקום. היא איתי בבית ולגדולים לא היה כלום...
הרופא נתן לנו טיפות דתאמצין ומשחה סינטומיצין.
עם כל הבאסה הייתי לוקחת לרופאה ליתר ביטחון...
לבת שלי היה ככה מגיל ממש קטן. מצטרפת להמלצה לקחת לרופא. אפשר לנגב את ההפרשות בזהירות עם מגבונים סטריליים של תינוקות בנוסף.
לא חשבתי על זה שזה אולי חסימה בתעלה,
דווקא היה לנו להרבה מהילדים...
תודה רבה!
היה לנו בדיוק אותו דבר לפני כחודשיים-שלושה.
הרופא בדק את התינוקת וראה שזו לא דלקת אלא צינורית דמעות חסומה.
שאלתי אותו, "אז מה, הן לא קשורות?" (היא והגדולה יותר, שלה כן הייתה דלקת) אז הוא ענה, "הן קשורות כי הן אחיות, אבל ההפרשות שלהן לא קשורות זו לזו..."😅
האמת שבכל מקרה לא נראה לי שכדאי לתת לתינוק פיצי טיפות עיניים, שהן אנטיביוטיקה בעצם, וזה לא משהו שנותנים בלי שממש חייבים... גם אם זו דלקת הייתי מנסה להעביר את זה באמצעים טבעיים כמו חלב אם או תה קמומיל.
ומבינה אותך ממש - זה ממש מעצבן להגיע כל כך הרבה פעמים לרופאים 
הרופאה נתנה טיפות, אבל בסוף לא השתמשנו.
היא אמרה לי לטפטף לו חלב אם לעיניים.
שמתי חלב שאוב במזרק של 1 מ"ל וטיפטפתי לו לעיניים.
זה עבר בלי שהיינו צריכים טיפות.
לא הייתי מביאה כלום לפני הרופא
תודה!!! אנסה בעז"ה
ואם ימשיך - נלך לרופא...
ממש תודה לכולן 😍
לבן שלי התחילו הפרשות, העין לא הייתה אדומה
אמרתי לעצמי רגע לפני שנרוץ לרופא שמתי על צמר גפן קצת חלב אם ומרחתי על העין
אחרי יום ההפרשות הפסיקו
אני מתקשרת וישר אומרים שרני מועברת לשיחה עם המענה האוטומטי שזה סוג של בוט.
אני רוצה נציג אנושי וכאילו אין אפשרות כזו בכלל?
רק בגלל זה!!!
אין לי כוחות נפש להשיג שם מישהו ולהבין מה הבעיה במסמכים ששלחתי...
סיוט ♥️
וזה סיוט ובלתי אפשרי!
אני מרגישה חוסר אונים
אנחנו זקוקים לכל שקל ממש והם פשוט לא מגיבים ושלחתי את כל מה שצריך
ה' יתברך תעזור לי...
והצליחה להשיג אותם
שאי אפשר להשיג אותם ואין אינדיקציות למה חסר במסמכים, שיש לך את כל מה שדרוש וכו.
077-770-9648 - נתנה לי את המספר מנהלת המשפחתון
אחרי שעה המתנה על הקו, עונה אחת הנציגות
כדאי להתקשר ממש על הבוקר, אחר כך כבר לא עונים
בדיוק אתמול התקשרתי.
אמרתי לבוט שאני רוצה נציג אנושי, והוא הקריא לי מספר להתקשר אליו
התקשרתי ותוך רבע שעה ענו
לא זוכרת בע"פ את המספר, תבקשו מהבוט...
אי אפשר לכתוב מלל חופשי, זה רק נושאים מוגדרים מראש. וכשלוחצים מעבר לנציג אנושי הוא לא נותן מספר טלפון, אפשר פשוט להמתין שעות. איך ביקשת?
התקשרתי למספר שמצאתי באינטרנט וענה לי בוט.
הוא שאל אותי מה אני רוצה ועניתי נציג אנושי
ואז הוא גילה לי את המספר (:
הזוי שצריך לעבור כל כך הרבה כדי להשיג מספר טלפון. גם אני לא מצליחה להשיג אותם השנה.
מספר טלפון של תמ"ת בקשר לדרגות
להורים שעדיין לא קיבלו דרגה וצריכים בירור
0777709648
הקפדתי על תזונה נכונה בהריון
זה חלילה ישפיע על העובר
רואה פה הרבה שרשורים על בריאות ותאמת שלא תמיד אוכלת רק בריא בהריון
ממש מפחדת
מצטטת מויקיפדיה;
"הפרעה נוירו-התפתחותית מופיעה בשלבי ההתפתחות המוקדמים, לרוב עוד לפני הכניסה לבית הספר[1]. הפרעות שנחשבות כנוירו-התפתחותיות ביסודן, או שיש להן השלכות נוירו-התפתחותיות כשהן מופיעות בינקות ובילדות. הפרעות נוירו-התפתחותיות קשורות ברמות שונות של קושי ויכולות להשפיע משמעותית על חייו של הפרט ושל משפחתו.
הפרעה נוירו-התפתחותית יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים ובטווח חומרה רחב, הנע בין קשיי למידה או הנמכה בתפקודים ניהוליים ועד לפגיעות גלובליות בכישורים חברתיים או באינטליגנציה[1]."
אתן רוצות להגיד לי שילדים עם קשיים זה באמת לפעמים קשור עוד להריון? מלחיץ!
קראתי במקום אחר שזה יכול להיות אבל לא תמיד, וזה קשור לאם האישה מעשנת בהריון או נחשפת לזה או לתזונה שלה וכו' - מה מסוכן בתזונה שצריך לדעת?
"לקויות למידה הן הפרעות נוירולוגיות-התפתחותיות, כלומר – מולדות וקשורות לתפקוד המוח ומערכת העצבים.
הסיבה להופעת לקויות למידה נובעת מהפרעה בהתפתחות המוחית, במהלך ההריון והילדות המוקדמת.
השפעתן העיקרית של לקויות הלמידה אצל ילדים, מתבטאת כקשיים בקליטת מידע חדש ושימוש בו."
אני לא חושבת שיש לנו הרבה השפעה עליהן.
חוץ מעישון אלכוהול וכדומה שיודעים שגורמים לפגיעה מוחית - רוב הדברים שתאכלי לא ישפיעו שום דבר כי הם לא עוברים את השילייה. הם מתפרקים עוד בגוף שלך.
אין לנו שליטה על איך העובר מתפתח ברחם ולעיתים עלולה להיות הפרעה בהתפתחות שאין לנו איך להשפיע עליה.
צריך להבין שלהביא ילד זה להיכנס להמון דברים שאין לנו שליטה עליהם. כמו שאין לך שליטה אם יהיה לו שיער חום או בלונדיני, גם אין לך שליטה על מנת המשכל שלו ועוד. לקבל את זה ולהבין שלא הכל בידינו.
נכון שמשכל זה גם גנים וגם סביבה וגם חינוך והשקעה, אבל אני מתכוונת לנזק שאי אפשר אח"כ לתקן כמו הציטוטים שהבאתי שזה נזק שנשמע שהוא משמעותי
לא מדברים על נזקים הנגרמים מתזונה לא בריאה.
תזונה לא בריאה תשפיע לרעה על הגוף שלך, לא של העובר.
להוציא שתיית אלכוהול וסמים.
שחלק מהם ממש מסוכנים לכן מפחדת
הטבעי, יש חומרים שעלולים להיות מזיקים
אפילו בביגלה בסופר
לא הייתי מלקה את עצמי על זה..
וגם, מציעה להפחית הצעסקות מעבר לקונצנזוס הידוע כדי להימנע מחרדות יתר
הריון זה גם ככה מצב רגיש, לגוף ולנפש
"ישנם גורמי סיכון אשר עלולים לגרום להתפתחות מוחית לקויה והופעת הפרעה נוירו-התפתחותית, אצל עובר המתפתח ברחם אמו, או בזמן הלידה:
- חשיפה לכימיקלים וחומרים מזהמים במהלך ההריון.
- שימוש בחומרים כמו אלכוהול, סיגריות, סמים ותרופות שונות במהלך ההריון.
- מצב בריאותי של האם בזמן ההריון: תזונה, מחלות ועוד.
- סיבוכים שונים בעת הלידה.
- פגות ומשקל לידה נמוך.
גורמי סיכון בתקופת הילדות
מוח התינוק ממשיך להתפתח לאחר הלידה, ולמעשה לאורך כל תקופת הילדות.
ישנם גורמים אשר חשיפה אליהם בילדות המוקדמת עלולה להתקשר להפרעות נוירו-התפתחותיות:
- הזנחה הורית.
- גישה מוגבלת לשירותי ומשאבי בריאות.
- חשיפה למזהמים סביבתיים.
- מצב סוציו-אקונומי נמוך"
לק"י
יש הרבה נשים שהתזונה שלהן בהריון לא מיטבית, בגלל בחילות וכו', וב"ה רוב הילדים יוצאים בסדר גמור.
ממליצה לך להפסיק לקרוא את כל זה.
אבל יש אבל מאוד גדול-
אין צורך לפחד אם את אוכלת בצורה לא מאוזנת
יש הרבה סוגים של גופים (מלשון גוף) וכל אחד מגיב אחרת,
אנחנו פשוט עוד לא מספיק מודעים בייחודיות של כל גוף וגנים אישיים.
עובדה שיש אנשים שאכלו המון שומנים, מטוגנים, בצקים, פחמימות ריקות והם בלי לחץ דם גבוה, סכרת, כולסטרול או בעיות לבביות וכו' וכו'
ויש כאלו שקצת אוכלים אוכל מעובד והבטן שלהם מתהפכת.....
לגבי העובר, בכלל בכלל אין לך מה לפחד. חוץ ממה שידוע כמסוכן ומזיק, כל השאר זה תוספת, בונוס.
ובכללי אני בעד לשחרר,
זה הרבה יותר בריא מאשר להיות בסטרס על מה עשינו/אכלנו/נשמנו.
אם לכתחילה את רגועה, אני בעד להשתדל במה שאת יכולה, גם בשבילך לא בהכרח בשביל העובר,
אם את בלחץ וחוששת מכל דבר שתכניסי לפה עכשיו וכשהילד יגדל אז עזבי...
כן
במזון כל מה שמתועש ומעובד יותר מידי מזיק
רציניים בקליטת חומר וכל מה שכתבו שם? שאז זה באמת מלחיץ, לפחות אותי
וזה קשור להמון תחומים בחיים יכולים להשפיע על זה ברמות שונות שאי אפשר מראש לצפות
שכן לפחות בסביבתי וגם עליי
לק"י
מסקנות גורפות.
אני לא אוכלת בריא במיוחד בהריונות, והילדים שלי בסדר סך הכל.
שזה לא קשור רק לתזונה יש מכלול של גורמים שמשפיעים על הדברים האלה
ואני לא פותחת את הנושא כי זה מאוד מורכב ולא לדיון ברמת הפורום
לק"י
הפותחת של השרשור נראה לי בלחץ על התזונה.
אגב שזה נכון, לא סתם שואלים האם ההריון עבר תקין כשפותחים שאלון בהתפתחות הילד
ושוב האמא תענה על סמך דעתה וכאשר חסר ידע אז התשובה הזו לגמרי לוטה בערפל מבחינת התשאול ולכן לא מסתמכים על התשובות לשאלה הזו כי לרוב התשובה תהיה כן היה בסדר, וזה פשוט האמא עונה מחוסר ידע בנושא
לק"י
סלט חסה או שוקולדים.
הכוונה לבדיקות שנעשו, מצוקה עוברית וכו'.
וגם אם יש השפעה, זה כנראה לא ברמה מאוד גבוהה. אבל אני לא אשת מקצוע.
מה שהתכוונתי כי זה מה שהאמא בפועל יודעת אבל מי שלומד את הנושא לעומק יודע שהשאלה הזו היא לא רק על סמך הבדיקות
חות מהדברים שכתבו לך שמוכחים כגורמי נזק כמו אלכוהול - בכמות גבוהה לא כששותים בקידוש.
ועישון. תזונה לא בריאה בעיקר תפגע בך ולא בעובר .
ממש מומלץ לפנות לגורמים מוסמכים בדברים האלה ולא לאתרי אינטרנט ש- ובכן בעלי אינטרס
אוכל מתועש שהילדים אוכלים משפיע
שינה לא טובה שלהם
וחוסר קשב הורי לצרכי הילד
כמובן שעדיף לאכול כמה שיותר בריא, ודאי להימנע מעישון ואלכוהול בכמויות
לשים לב לתרופות שיהיו בטוחות בהריון
מעבר לזה -- אין שליטה
חוסר בזה מוכח כגורם בעיות בהתפתחות המוח.
וללכת לפי נהלי משרד הבריאות לגבי עישון ואלכוהול וכדומה..
קשה מאוד להוכיח קשר נסיבתי ישיר. חובת ההשתדלות בהחלט עלינו, ומאידך אישה שיש לה המון בחילות שתאכל משהו שטוב לה גם אם הוא לא רמת ההזנה הכי שבעולם. ❤️
אתמול ניסיתי להסתכל על הנרתיק,
להבין איך כל הדבר הזה עובד,
זה חדש לי וזר לי, ואני בהריון ראשון, ב"ה, וזה פלא,
אבל לצערי גם מתסכל שאני לא מצליחה להבין מספיק איך כל הדבר הזה עובד, ולמה זה נראה לי כל כך מסובך ולא מובן, ולא מצליחה להבין איך תינוק יוצא ממקום כל כך קטן,
ואני מפחדת כל כך,
והדמעות לא מצליחות לרדת
הן משותקות גם מרוב הפחד,
וכן, אולי אני לא מספיק עם ביטחון על הגוף שלי
ולא מספיק באמונה בו, אבל כרגע זה המצב,
ולא יכולה לקפוץ מ0 למאה.
ואני מרגישה שאני רגע לפני המתקן הכי מפחיד בסופרלנד ושאין דרך חזרה.
אפשר להתחזק באופטימיות,
לקחת את הייאוש למקום של צמיחה
להאמין שאני אהיה גדולה יותר מתוך הקושי הזה
לסמוך על הקב"ה שהוא איתי לגמרי
לסמוך על עצמי, על כל כולי
לתכנן דברים שכן בשליטתי
לחשוב על הרגע שאחרי, שהתינוק בחוץ
אני בתנודות בין פחד לגדילה
הכל חדש לי ולא רק זה,
יש פה גוף ונפש ומשהו שדורש ממני את כל הכוחות
אני שוב מרגישה את הפחד והדמעות
לא מצליחה להבין מה אני רוצה מעצמי,
מה ההשקפה הנכונה שהייתי רוצה למסע הזה
יותר מדי מידע ועומס ונאבדתי
זה מרגיש כמו מדרגה גבוהה מדי
אני רוצה להצליח לקפוץ אליה
זה קשה לי מדי🥹
לידה היא פלא.
יש דברים שאפשא ללמוד ולהחכים איך הגוף שלנו יודע לעבוד באופן טבעי (למרות שזה נראה לנו מעל הטבע)- ממליצה בהקשר הזה על הספר לידה פעילה (לקרוא עם ביקורת- וחקחת מה שמתאים לך)
ויש דברים שהם נשגבים מבינתינו ונשאר רק להכיל ולהודות עליהם
ולפן הנפש והרוגע- ממליצה ממש על גהרה/ואטסו להריון
(באיזה שבוע את?)
לי הוא נתן המון למרות שילדתי עם זירוז ואפידורל
יותר מלחיצה, אם תזהי כשזה יגיע, כמה כואב זה יהיה, כמה זמן זה יקח, איך התינוק יעבור שם... באמת מפחיד
אבל- תספרי סביבך כמה נשים שאת מכירה ילדו, כמה תינוקות נולדו סביבך, והאם האמהות שלהן כאן כדי לספר על הלידה... ברוך ה' מליון פעם, כיום זה כל כך כל כך נדיר שנשים מתות בשעת לידתן, והעולם המערבי והרפואי יודע להתמודד כל כך הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני 150-200 שנה שיש מענה לכמעט כל סיבוך שעלול להופיע, ואפילו את הכאב של הלידה אפשר להפחית באופן משמעותי.
אז נכון שזה מפחיד, אבל כנראה שברגע האמת כל אחת שילדה גייסה כוחות ועברה את זה, כרגע תניחי את הפחד בצד, אין לך ככ מה להתבחבש בו (תגידי לו שלום ושראית שהוא פה, אבל אל תתני לו להיכנס ללופים של המחשבות, תהדפי אותו אם הוא מתעקש, תגידי לו שיבוא זמנו.) בנתיים תהיי בהווה, בהריון, במעקב, במה שזה דורש ממך, תגיעי לגשר ותחצו אותו. תסמכי גם על העובר שלך שיודע בדיוק את תפקידו.
קורס הכנה ללידה מאוד עוזר, לקרוא ספרים או לחפש סרטונים עם הסברים ביוטיוב, תרגילים שיכולים להקל לקראת הלידה- זה טוב להיערך ולהבין את הפיזיולוגיה- כל התהליך הזה עם כל הפלא שבו הוא מאוד מוכר ומוסבר בעולם הרפואה, את לא צריכה להמציא ולפתור בעצמך את המחקרים.
שיהיה הריון קל, ולידה קלה ובידיים מלאות בעזרת ה'
חודש אחרון..
קודם כל להוריד את מפלס החרדה והיכנס למוד של שלווה ונשימות
את די בסוף- לא יודעת כמה תספיקי לקרוא וללמוד
קורס הכנה ללידה עשית?
משתפת שאפשר לעבור לידה
בלי איזה חיבור מיוחד לגוף
או איזה ידיעה גדולה ומרוממת על מה שהולך שם
זה מדהים כשיש את החיבור הזה
והמודעות והידע
אבל לא תמיד זה מה שמשפיע על ההרגשה בסופו של יום.
נכון, זה חדש, זה פלא, זה משהו שקשה לתפוס במחשבה (לדעתי לפחות)
על עצמי יכולה להגיד שעברתי לידה אבל כאילו לא באמת עברתי בהרגשה.
מבחינתי אני עדיין ילדה חמודה שמתבוננת על העולם.
העצה שלי זה רק רוגע והרפיה והרבה שמחה לקראת המפגש עם התינוק/ת זה דבר מדהים!!
(ובאמת יש המון מידע ברשת וזה יכול לבלבל... ממליצה להתמקד בנשימות, פיזיולוגיה של התהליך, הורמונים ופרוצדרות אפשריות שיש בלידה, בהצלחה!)
ועדיין אני מפחדת מלידות (עברתי 3 ב"ה).
מבחינתי לסחוב ולסחוב ולסחוב...
כי באמת הלידה הוא אירוע עוצמתי מאוד. אין לנו הרבה שליטה על מה שקורה. אנחנו לא יודעות מה יהיה...
אז מה שלי עזר זה להתפלל כל יום על זה שתהיה לי חוויה טובה.
שאני אצא בתחושה טובה. שיהיה לי בראש זיכרון טוב.
נתתי צדקה עבור זה, וכל מי שאיחל לי לידה קלה עניתי אמן בכל ליבי.
דבר שני- כל מהש את חושבת שיכול להקל לך על הפחדים.
לפנות לחברה טובה שתשמע אותך
לדולה שתלווה אותך
לדאוג לעצמך לטנס
אפידורל כמובן
אני מאוד התחזקתי ממה שחברה אמרה לי,
שלא לחשוב על זה בכלל
פשוט לא להיכנס לזה.
וזה קשה, כי הראש מריץ סרטים,
אבל זה עזר לי לשמוע את זה מפורש, וקיבלתי מזה כוח פשוט למסור את עצמי למה שיהיה...
בע"ה לידה קלה ובריאה בידיים מלאות! (תעני אמן
)
שמפחדים מתהליך לא מוכר
אחרי שתכירי את התהליך אז באמת תביני שכנראה יש ממה לפחד....
אבל זו לא הנקודה
גם מלנהוג באוטו ולעבור את הכביש יש ממה לפחד והרבה הרבה יותר מלידה - אחוז התאונות והפגעים לע מאוד גבוה.אז מה לא תעברי את הכביש??
בלידה אנחנו בידיו של הקב"ה.
צריכים לשחרר ולעשות מה שצריך
לדעת שלונה פארק זה לא.
אבל חוויה מהממתת ונדירה של פלא הבריאה
ואגב מי שמםחד שיקח אפידורל 
זה קשה וכואב ואני לא אוהבת שמנסים לעטוף את זה במילים יפות, מרגיש לי קצת מגזלט... ובכל זאת זה חשוב שתדעי ש
א. לצד הקושי והכאב ובלי סתירה אליהם יש רגעים מטורפים וקסומים שהם חלק מהחוויה (אני לא רוצה לתת דוגמאות מעצמי כי לכל אחת זה אחרת וחבל שסתם תצפי למשהו ספציפי). דווקא בגלל הקושי הגדול יש גם רמות גבוהות של אדרנלין ואוקסיטוצין ועוד דברים וזו חוויה חזקה מאוד.
ב. יש היום דרכים להקל מאוד על הכאב והקושי ובאופן כללי כל האירוע מאוד מושגח ומנוהל אז לא צריך להיות בחרדה.
בכללי לדעתי אל תיכנסי למקום של מה ההשקפה ה"נכונה" ואיך את "צריכה" או "אמורה" להיות. הגוף שלך יידע ללדת כשיגיע הזמן גם אם לא תעשי כלום. אם יש גישה מסוימת שעושה לך טוב זה מעולה ועוזר אבל לא חובה. אני באתי וילדתי בהצלחה יותר מפעם אחת וסה"כ בטוב בלי השקפות מיוחדות
הפות/וגינה הוא איבר מיוחד ומדהים שמתאים את גודלו למה שצריך להכנס אליו ובזמן לידה הוא יכול להתאים את עצמו לגודל של תינוק.
אם לא הייתי חווה את זה בעצמי לא הייתי מאמינה
אבל תגידי לעצמך שרוב הלידות עוברות טוב
והאמא בריאה
לך נשאר להתפלל שהכל יהיה בסדר, ממש תפרטי בתפילה ,
אני זוכרת כמה פחדתי לפני לידה ראשונה כי זה משהו שלא יודעים איך יהיה
אבל הגוף של האישה יודע , והתינוק אמור לצאת משם,
הכאב לא נורא לדעתי, אבל העיקר שהכל יעבור בטוב זה הכי חשוב
אם אני יכולה להמליץ אז הנה
חכי עם האפידורל !
גז צחוק עוזר!
תבואי לבית חולים לא מהר מידי ( זה לידה ראשונה)
ממליצה על קורס הכנה
ושיהיה בקלות , חיבוק לך
אשמח לשמוע על זה קצת
עד כמה זה באמת שימושי
כמה זה באמת מקל ומקצר זמני בישול
לנו אין.
לאמא שלי יש - היא מכינה בזה מידי פעם דברים.. דיי בקטנה.
אני פשוט צריכה לבחור מתנה בעבודה ויש שם סיר לחץ בשווי של יותר מ 2000 שקל
מנסה להבין עד כמה זה חשוב לחיים (פשוט כי אין שם כל-כך אופציות שוות אחרות)
אבל כל כמה שני אני צריכה להחליף את רוב המגבות.
יש בהן חורים והן כבר לא מספיק עבות ואיכותיות
אני עם התקן בלרין כמה חודשים
כל פעם ש אני עושה הליכות או כריעות יש הכתמות וקצת כאב. ההתקן מונמח במקום
סתם ככה רגוע אין הכתמות
אני עדיין בלי ווסת מאחרי הלידה ולקחת הורמונים שאין לי ווסת נשמע לא לעניין . אולי אני טועה?
להשאר עם ההתקן הזה מבאס
מה נשאר לעשות?
אני כל פעם שואלת את עצמי איך נשים שורדות עם הורמונים או התקן כל כך הרבה זמן
מניסיון עם סרזט איזה חוויה נוראית
זה שרשור שחוזר על עצמו אני יודעת
אבל להניח את זה אולי כן אפשר ולקבל היבטים ואולי עוד רעיונות
בהליכות למה שהוא יגרום לזה ?
אולי בכריעה כן הגיוני
מרגיש שזה מהרחם, גם יש תחושה של כאב אחרי מאמץ שעובר אחכ
אני לא מכירה שזה תופעה של התקן....
אולי זה בכלל עוד קשור ללידה? כמה זמן עבר?
נשמע לי ששווה להתיעץ עם הרופא/ה
שמתי חודשיים אחרי הלידה
זה תופעה הגיונית אבל , המאמץ אולי גורם להתכווץ
וגם עם ברלין.
זה היה לי ככה עד שהוצאתי אותו (במשך שנתיים)
מחר ב"ה קמים משבעה\עולים לקבר על אבא שלי.
כמו תמיד- קשה לי במהלך הדבר עצמו ואני מתלוננת ורק כשמסתיים מתחילה להבין בדיליי את הערך האמיתי של הדבר.
היה אינטנסיבי ולא פשוט, אבל גם מלוכד ופשוט נפעמנו מכמות המבקרים.
ויש לי מחשבות...
אבא שלי היה האבא הכי טוב, מגונן, מפנק, נוכח, אוהב ועוזר בכל דבר ועניין אבל כשהתחתנתי והבאתי ילדים בגיל מאוחר לא נעים לומר אבל הפריחה שלי הייתה במקביל לדעיכה המנטלית שלו (דמנציה)
אחים שלי הגדולים היו מעורבים יותר, מנחים את אמא שהיה לה קשה, עוזרים, מייעצים, נהיים אחראיים על הכספים והניהול והבחירה של הבית אבות והיו מבקרים אותו בבית אבות.
בשבעה זה ניכר, יש אח ואחות מובילים ותקתקנים ממש ניהלו את השבעה, הזמינו אוכל, ארגנו, הגיעו על הבוקר מוקדם בזמן ואני הגעתי כמו אורחת.
עכשיו אני מצטעת שלא ביקרתי כמוהם (להם יש ילדים גדולים ולי קטנטנים) וגם משווה את עצמי אליהם ומרגישה שאני בכלל אדם עדין ונאיבי (לא חשבתי שהוא ימות עדיין אפילו בגיל מופלג)
וגם מרגישה קצת דפוק כי מי שפחות נוכח גם פחות מקבל החלטות,
אולי אני לאצריכה להצטער כי אני גם טיפוס יותר מנוהל וזה מוריד מעליי את העול, ואני גם לא תפקודית כמוהם, אני יושבת ומדברת עם המנחמים בזמן שהם כבר מחשבים קדימה ומתפעלים את העסק.
אבל פתאום יש שקט ותכף נגמרומרגיש נורא ריק.
וגם יש עוד מחשבות,
אחים
-איך לכולנו היה אותו אבא וכל אחד חווה אותו אחרת וסיפר סיפורים ושיתף באופן המיוחד לו לאותו אח
-איך יש אחים שיודעים לתפעל עסק ולהיות פרקטיים ואחים שפחות
-יש עדיין קנאה מסוימת, נגיד אחותי מקנאה באופן שאני מרשהלעצמי לבקש זרה ולהיות שברירית כשאני מעריצה אותה על הסדר, הניקיון, השאפתנות, האופן שהיא מדברת וכולם מקשיבים, זה שהיא בתור אחות גדולה תמיד יודעת איך להתנהל ולהיות עם אמא ולדאוג לה ולנהל אירוע גדול מבלי להתרגש ולהתבלבל
מנחמים
-יש מנחמים רגישים ויש פחות
-אנחנו כולנו כל האחים שלי עדינים ונוטים להקשיב ולתת מקום למנחם ולחייו ולא מאלו שמשתפים או משתפכים מדי ומעיקים בסיפןורים, גם באבל שלנו היינו אציליים וסולידיים ולא נופלים על מישהו.
-אם כל אחד יהיה חסכן ולא יביא לא יהיה. התפעלתי מאנשים אפילו חברים חילוניים מהעבודה של אחותי שהביאו עוגות מקונדיטוריות שוות, דברים שאכלנו, אוכל שווה לצהריים, שביררו ודאגו מה אפשר לעשות ולעזור או באו עם עוגה. חשבתי כמה אני בכלל לא מנחמת אחרים ובטח לא מגיעה עם משהו והרגשתי ממש עלוב לעומת התשומת לב של אנשים מרחוק ומקרוב עם קשר אפילו דחוק אבל שהשקיעו,ף הגיעו, טרחו, נסעו והביאו דברים. זה מלמד אותי כמה נתינה זה חשוב.
ובכללי פתאום הרגשתי סוציומטית כזו בתור בת זקונים, כל השנים אבא השקיע בי אבל אני התחתנתי והתרחקתי ועברתי לגור רחוק בשכונה דתית עם קודים דתיים שהייתי צריכה ללמוד ולהשקיע בה וכמובן בילדים ובבעל ובמשפחתו
המקורית
משתתפת בצערך
טוב שאת נותנת מקום לרגשות האלה.
יש כאן כמה עניינים שמרגיש לי שדי מעורבבים לך..
טוב שכתבת זה בטח עוזר לך לשחרר.
חלק מהתהליך של האבל זה רגשות אשם וצער על מה שלא תוכלי עוד לתקן, תני לך מקום לזה 💕💕
כל אחד מגיב אחרת לסיטואציות כאלה וזה בסדר גמור. יש מי שיגיב בהתכנסות ויש מי שיוביל בעשייה. זה קשור לטיפוס אישיות כמו שכתבת, מיקום במשפחה, ועוד מלא מלא גורמים.
הכל טוב ונכון, הכל מתקבל, ואני די בטוחה שאחים שלך לא מסתכלים עלייך בתור זאת שלא עזרה.. (ואולי הם גם לא בדיוק השאירו לך מקום?) אני די בטוחה שיש מצב שהם מתבאסים עכשיו שלא היו בנוכחות רגשית בשבעה..
מקווה שעזרתי קצת. מעל הכל- חיבוק 💗💗💗
ומקווה שהמקום ינחם אתכם במהרה יחד עם כל אבלי ציון וירושלים ❤️
כתבת כמה דברים ובאמת חשוב להתייחס לכל דבר.
קודם כל לגבי מחר, הפעם את באה יותר מודעת, אולי ההכנה תאפשר לך קצת לספוג ולקלוט.
גם בד"כ בסיום שבעה העלייה היא יותר אינטימית אז אולי תרגישי יותר.
בכל מקרה את יכולה לבקש מבעלך שיסריט אם יש נאום או איזה כמה רגעים לנצור בזיכרון.
אפשר אם יותר מתאים לכתוב ביומן בסוף. שתוכלי לקרוא ולעבד אח"כ את התחושות.
וזה גם יקל על המעבר.
לגבי האחים שלך, ממש טבעי שעכשיו כשאת איתם אז ההבדלים בולטים.
אבל את זו את וזה הסיפור חיים שלך. בני אדם נבראו שונים כדי להשלים זה את זה, לא כדי להיות כפילים זה של זה.
עם הזמן תחזרי להיות את, ותראי את הצדדים החיוביים שבדבר.
לגבי תחושת הנאיביות, תני לזמן לעשות סדר בתחושות. זה לא הזמן לקבל תשובות על הכל.
תני לחיבוקים ולחמלה לעטוף אותך, ביקורת עצמית ומצפון לא דחוף.
מלא חיבוקים!!
❤️💔❤️
ובטח אבא כמו שתיארת.
אני חושבת שיש לך רגישות ותשומת לב, וגם אם עד היום לא חשבת מעצמך מה אפשר לעשות כששכנההאו חברה או גיס יושב שבעה, פתאום אחרי שחווית בעצמך את רואה כמה משמעותי זה להגיע עם משהו או להציע עזרה טכנית.
אז קחי את הזמן, וזה יכנס לך בדרך שלך למודעות ומשם לעשיה שמתאימה לך.
ובאמת את לא צריכה להפוך עכשיו להיות אחותך או אחיך, את באמת בשלב אחר בחיים, והאופי שלך הוא אחר, תסתכלי מהצד, תספגי את ההתנהלות הזו, והיא כן או לא תופיע גם אצלך, אבל שוב, בדרך שלך.
בעניין החוויה של השבעה, דבר ראשון זה מרתק באמת איך איש אחד הוא הופעה שונה בכל אינטראקציה, ואיזה אבא הוא היה לכל אחד מהאחים.
ובעניין התפקודיות וההערצה וההרגשה שאולי את לא מספיק לוקחת חלק, אפשר אחרי העליה לקבר (בהנחה שאתם תשבו יחד לארוחת בוקר ואולי עוד כל מיני עניינים טכניים שצריך לעשות ואיזשהי חלוקת תפקידים, ואם לא אז ביציאה מהבית קברות) את יכולה להגיד לאחים שלך כמה את מעריכה את התכונות התפקודיות האלה, כמה את מרגישה לפעמים נגררת ואולי לא מספיק יעילה, אבל כשאת רואה אותם זה ממלא אותך השראה. זה בעיני יכול להמיס אצלם משקעים אם יש (לגבי מידת המעורבות שלך), תסבירי את המקום שלך, תסבירי איך את רואה ומעריכה אותם, אני מאמינה שהם כבר יענו לך בעצמם דברים שנעים לשמוע, ואם דוקא לא, ובאמת יש להם עליך קצת בטן מלאה בדבר הזה זה יכול מאוד לרכך, הם יבינו שאת לא עושה להם בכונה והם ישמעו מילים טובות על מה שהם עושים, וזה יעזור להם להבין את המקום שלך ולהסתנכרן על הציפיות ממך באופן חיובי ולא איזו התפרצות כועסת. את יכולה גם ממש לבקש מהם להגיד לך מה מצופה ממך בעינהם בתקופה הזו (את לא צריכה להתחייב, ואת גם באמת מאוד מאוד עסוקה במשפחה שלך ונכון שאת מרוכזת מאוד שם כרגע, אבל להבין את הרוח). ואת באמת מיוחדת ורגישה כמו שאת, אל תנסי להיות משהו אחר.
חיבוק, שה' ישלח לכם נחמה.
מן השמים תנוחמו!
איך שאת מתבוננת על דברים ושמה לב...
נשמע שאת בן אדם שעושה עבודה ומודע לעצמו
וכתבת בכזאת כנות
תנוחמי מן השמיים❤️
ומצאתי את עצמי מזדהה במלא נקודות.
גם אצלנו כל אחד הוא עם יתרונות אחרים...
אני נגיד תמיד הייתי הספרותית של המשפחה, הייתי מרוחקת ולא לקחתי חלק,
אבל לאחרונה כן יזמתי כל מיני דברים לטובת ההורים.
זה נראה שיש לך המון יכולות של ביצוע ושל הצבת מטרות ויעדים.
אל תשכחי שאת גם עובדת במשרה מלאה ועם 2 פיצקיים בבית. זה מאוד לא קל...
מן השמיים תנוחמו. כתבת ממש יפה.
בילדים טובים עם מידות טובות וראיית האחר.
אשריהם שכך. שומעת כ"כ הרבה סיפורים אחרים, על ילדים מסוכסכים שנים על ירושה וכגון זה
הבת שלי בת ארבעה חודשים, ביום ראשון היא השתעלה וחירחרה בגלל אף סתום, והעלתה חום. הרופא אמר שזה וירוס ושיעבור. באמת החום ירד למחרת, אבל עדיין בלילה היא מדי פעם משתעלת רצף שיעולים יבשים, בעיקר מתוך שינה. חוץ מזה היא מתנהגת כרגיל, אוכלת טוב, ממלאת טיטולים, חייכנית ופעילה. יש סיבה לדאוג? יש משהו להקל עליה?
תודה!
לשיעול מהסוג הזה השמן מעולה (למריחה על הגב בשכמות ועל החזה)
מסוכן זה לא, טוב שאת עוקבת בגלל שהיא קטנה
גם אנהלציה עם מי מלח יכול לעזור
אני חדשה בנוברינג
הכנסתי השבוע פעם ראשונה
לגבי מוח דחוק ובדיקות ב7 נקיים צריך להוציא את הטבעת?
מלחיץ אותי להוציא את הטבעת כל פעם ולהחזיר זה לא יכול לגרום לדימום?
וגם הכנסתי כנראה עמוק כי לא מרגישה את הטבעת בכלל
להוציא את הטבעת או לא זה תלוי בפסיקה שלך.
בכל מקרה אם את מוציאה רק ל5 דק זה לא משנה כלום מבחינת הגוף.
זה דווקא מקצר את המחזור (כמו גלולות).
קחי בחשבון שיכול להיות שהמחזור יתחיל כמה ימים אחרי שהוצאת את הטבעת. בכל מקרה גם אם שבוע לאחר ההוצאה עדיין יש לך דימום עדיין צריך להחזיר את הטבעת. אפשרי להוציא את הטבעת ולשטוף אותה במים *קרים*.
ואם את לא מרגישה את הטבעת זה נהדר, רק חשוב שיהיה בעומק שתגיעי אליו עם האצבע כדי להוציא.
מחזור קבוע יומיים וחצי לאחר הוצאת הטבעת. בהפסק ובבדיקות הייתי מוציאה את הטבעת ומחזירה, וכמובן גם במקווה. כשמתרגלים זה ממש בקלות, לא אמור לגרום לדימום למיטב ידיעתי
בגלישה בפורום?
הפרסומות פחות מפריעות לי אבל לפעמים זה מציג כותרות מכתבות באתר וזה ממש מפריע לי!
אני ממש נמנעת כבר תקופה מחדשות ופתאום כותרות על החטופים וכו קופצות לי ואני לא מצליחה להעיף אותם וככה מגיע אלי מידע שאני לא מעוניינת לצרוך!
יש דרך לכבות את זה? מישהי הצליחה?
אני מהאפליקציה אם רלוונטי
לא ידוע לי על דרך לבטל את זה
הרוב זה ממומן ומידי פעם זה כתבה אז כנראה שזה חלק מהדרך של האתר להרויח כסף ואין איך לבטל?
יש לי איקס לסגור את זה אבל זה חוזר בכל מעבר דף
שאני סקרנית אז אני מהר מהר קוראת עוד לפני שלוחצת על האיקס😅
וגם כל כמו שכתבת, כל ריפרוש מחדש זה עולה וגם משתנה
שזה דפדפן שחוסם פרסומות וזו חוויה אחרת
בערוץ לפני כמה זמן הוסיפו התראה בתחתית המסך שאני משתמשת בדפדפן חוסם פרסומות. אבל זו התראה קבועה ולא כ"כ גדולה, ככה שזה שווה את זה...
לא מכירה, אנסה
נשמע כמו פתרון מעולה בשבילי. תודה!
יש בדפדפן הזה את כל האפשרויות שיש בדפדפנים אחרים?
"החסרון" היחיד זה כשאת מבצעת חיפוש אז הוא לא ישר מציע לך אפשרויות
אני הורדתי את הבטא, אולי זה משנה?
ואז תראו אם החסימה דולקת
ממש תודה לך
אגב, תבדקי שמנוע החיפוש מוגדר לגוגל.
ועוד אגב, עכשיו מצאתי שאפשר להגדיר שיוצעו הצעות בזמן החיפוש
מורידים אפליקציה?
אפשר להתקין גם במחשב
אבל הדפדפן שכבת שבעים הציעה ממש נחמד
כל פעם מחדש צריך