פורום הריון ולידה (עמוד 239)

אז הייתי תמיד מכניסה טבעת חדשה ביום של ההפסק, וככה במקווה כבר הייתי מוגנת

הבנתי ששמים ביום הראשון של הווסת

ולא משנה באיזה שעה

וכשעושים הפסקה- לשים חדשה אחרי שבוע. כי ככה זה משתלב יותר נכון עם ההורמונים של הגוף

מבחינת טהרה ונוחות באמת יותר קל לשים אחרי הפסק

 (שימי לב שיש דעות שחובה להוציא בבדיקות ראשון ושביעי ובטבילה ויש דעות שלא. בהפסק לרוב הדעות שאני מכירה צריך אבל שווה לברר בכל מקרה. וכמובן כשמוציאה אז רק בחושך וישר לשטוף במים את הטבעת והיד היטב שלא לראות דם)

ועוד דבר - לי הרופא אמר שלא לחבר טבעות בפעם הראשונה. 

לשים את המדבקה ביום הראשון של המחזור כרגיל

עובד כמו קסם

באיזה שמן השתמשת?

אשמח בכל אופן להמלצות שכתבת למטה, למקרה וזה מה שהרופא יאבחן שכבר יהיה לי... 

הכי טוב לשאול רופא

לדעתי זה התפשט מדי לכן אני חוששת לאטופיק.

לפותחת היקרה- ממש חשוב אבחנה של רופא עור כי לא כל רופאי הילדים מבינים בזה.

אם זה אכן אטופיק, יש לי רשימת המלצות אם תהיי מעוניינת

אצלנו כמה סובלים מזה :/

אם יש לקטן שלי איזור קטן בלחי שיש בו אדום וקילופים מידי פעם זה גם יכול להיות אטופיק?

הכי חשוב זה המניעה.

כבר מצרפת את הקובץ. תקראי שם.

טוב הלכתי לקרוא

השמן באמת מנקה?

והקרם לחות הזה יקררר וואו, יש איזה הנחה בקופה? את מכירה אולי משהו אחר למקרה שזה ממש בקטנה שיכול גם להועיל?

זה באמת יקר. בסופר פארם יש על זה לפעמים 25% הנחה

בלאומית יש גם בד"כ הנחה ללאומית זהב כ20%

הקרם לחות מספיק להמון המון זמן.

השמן באמת הולך אצלי בסטוקים. אבל זה שווה את הבריאות והשלווה של הילד.

ולפותחת..גם לקטנה שלי האחרונה שנולדה היה משהו פסיכי וזה היה הורמונלי...

לצערי לא יודעת להשוות ולהגיד לך אם זה כמו אצלך.

מה שבטוח זה התפשט לה גם לצוואר. אחרי חודש וחצי עבר בבום. מתי שפשוט הפסיק לי הדימום...

הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.

אחרי הרבה ניסוי וטעיה(או תהיה ) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.

אז ככה:

1. ללבוש רק 100% כותנה.  בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים. יש לקסטרו 100% וגם לנקסט

2. לתינוק שצריך גופיה - להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, במיוחד בגופיות פלנל של חורף.

3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן. לאוורר את החדר הרבה ולדאוג במקרים שיש חימום בבית לתוספת לחות.

4. מקלחות: 

* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות

*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו...  לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, הרופא שלנו טען שזה רק מחמיר את המצב לאטופיים. היו פה המלצות שונות על מוסטלה וכד', לנו רק ליפיקאר באום זה עזר.

*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. יש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר.  מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עור ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.

*לנגב במגבת בטפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.

*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. (כשהעור עדיין לח) אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.

5. במקרים של התפרצות חמורה:

באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת

בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF

6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.

הרבה הצלחה והחלמה מהירה

עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר

ויש מצב שזה גם ככה התפרץ לה בגלל שמיכת צמר? 

רק מים 

העור כל כך עדין שלא צריך כלום בחודשים הראשונים 

מקסימום פעם בכמה ימים מעט שמן אמבט וזהו.

לתת לחות לעור עם קרם

נראה שזה מהסבון לדעתי וכדאי לראות רופא

רפואה שלמה 

לבת שלי היו בדיוק כאלה פצעים

התמונה החזירה אותי אחורה... היה ממש קשה

רופאת הילדים נתנה משפחות עם סטרואידים, זה לא היה מעשי, כי צריך כמה חפיסות ולא הגיוני למרוח את כל הגוף

קניתי משחה אצל מטפלת טבעית (בירושלים, אם רלוונטי לך תפני באישי)

ואחרי כמה ימים עבר לחלוטין!

וב"ה לא חזר בכלל!!! זו היתה התפרצות חד פעמית ב"ה

לבן שלי היה ככה 

שמתי לו שמן קלנדולה כל יום אחרי המקלחת

וזה עבר תוך כמה ימים

תנסי, אפשר גם שמם שקדים עם טיפת לבנדר

מצרפת תמונה אולי מישהי תדע מה זה. הסתכלתי על תמונות של פריחות באתר של כללית וזה  דומה לשנית. בקיצור לא ברור. והרופא דרך האפליקציה אמר (תמונות מאתמול) שזה מילאריה- כלומר פצעים רגילים של תינוקות. 

מנסה לקבוע תור פיזי 

בגיל הזה, לחלקם ממש על כל הגוף, בדיוק כמו אצלה. 

הכי עזר- קרם פנים של סבוקלם, עם הפקק הורוד, אחרי פעמיים שמרחתי כבר היה שיפור ממש משמעותי.

למרוח על כל הגוף, אחרי מקלחת ובבוקר. העביר ממש מהר..

גם כשבכלל לא היה חום... והיום היא נראית תודה להשם הרבה הרבה יותר טוב.

תודה לעוזרות והמרגיעות 🙏

גיל חודש יותר מ10 דקות.

ובגיל הזה זמני השינה והערנות נשמעים לי ממש תואמי גיל. אצלי בכ"א הוא ישן הרבה פחות.

בקיצור

מלא נחת

הארוחות שהן לא מגיעות כמעט למרווחים של 3 שעות? גם אצלך היה ככה?

תודה על התגובה!

ממש צפוף, כמעט אף פעם לא 3 שעות בכזה גיל. מרווחים בין שעה וחצי לשעתיים וחצי.

אני לא חושבת שיש לו יותר משעתיים בין ההנקות. לפעמים זה כל שעה ולפעמים שעה וחצי.

פשוט מתי שבא לו.

את הילדים הראשונות הנקתי בדבקות כל שעתיים/שלוש על השעון (בהתאם למשקל הלידה)

גיליתי שבהנקה נענית התינוקות הרבה יותר רגועים

ואני נהנית

כשאחזור בעז"ה לעבודה מסתבר שבהאכלה מבקבוק אולי כן יהיה יותר רווחים. זה תלוי במטפלת....

פעילות לחצי שעה ויוצר?? מרשיםםם בגיל הזה אולי 10 דקות רבע שעה 

הנקה יכולה לקחת גם 1פ דקות 

ולגבי שינה- אולי תנסי לדלג על מנוחה לפעמים להאריך כל תנוצה אבל פחות פעמים ביום

אולי קדור לחלונות שינה..תקראי על זה

אני מבינה שסתם חששתי חחח😅

איזה כיף ב''ה

כי תמיד אחרי אחסון ממושך נראה לי הגיוני לכבס

תנסי עם בגד שניים ועדכני 

לשעה שמתאימה לי.

לא ניסיתי, אבל זה מה שנשמע לי הגיוני

לא מניסיון, ולא מהתייעצות רפואית, אבל הייתי מעדיפה סיכון כזה של פעם אחת מינון כפול במיוחד שיש הרבה שעות הפרש, מאשר להיגרר עם העברת השעה בהדרגה כשאכן מדובר בהרבה שעות הפרש.

אם מדובר ב4-6 שעות,

אפשר יום אחד ליטול בהפרש של חצי מהזמן, וביום למחרת כבר לקחת בשעה הרגילה, 

ולהשתמש במניעה נוספת מקומית או להתנזר למשך שבוע.

יש סיכון מסויים לדימום לא סדיר, אבל נראה לי זה סיכון סביר בהתחשב במצב.

בכל אופן הייתי מעדיפה פתרון מיידי ולא מדורג,

כנראה עניין של אופי.  

לקחת בצהריים אז אני לוקחת כשאני זוכרת כשעה אחרי אולי יותר פעם יצאנו אפילו לקחתי בלילה... זה אומר שהמניעה לא עובדת שמעתי שעד 12שעות אפשר לקחת וזה עובד

זה רק עלול לעשות כתמים

ותמיד אצלי אחרי השבועות הראשונים

הכל נהיה רגיל

ןוגם אם אשחכח גלולה או אשנה את השעה

לא יקרה כלום

שום דימום ושום כלום

לוקחת בערב .... זה יכול לזוז כמה שעות קדימה או אחורה. מעולם לא נרשמו בעיות. 

אבל- אני לא רופאה.... 

זה לא עושה כתמים אם מאחרים בשעות?

די מהר הפסקתי לנסות. בעיקר כי עליי ראיתי שאין השלכות. 

בסברה שלי  - אם תחליטי להחליף לשעה קבועה אחרת לא מיד תיווצר בעיה.

אבל כאמור אני ממש לא רופאה... 

יצאו בהמלצה גורפת לא לצרוך חדשות בימים האלו.

זה ממש בחירה אישית למה להיחשף וכמה.

תשמרי על עצמך.

לגבי תחושות אשמה, מניחה שכולם מרגישים את זה ברמה כזו או אחרת,

וגם לזה יש לפסיכולוגיה מה לומר ולהמליץ.

הכי חשוב זה הגדרת המטרה:  

האם אניתן בוחרת להיחשף ולכאוב או שהמטרה שלי לשמור על הנפש ולהירפא?

זה לא הרמטי אבל יש לנו כח ושליטה על זה.

כמו שיש לי שחיטה על צריכת תכנים בכל נושא.

כמו שתכנים לא צנעים מחוץ לתחום שלי, גם נושאים אקטואלים שפוגעים בי הם גם מחוץ לתחום ככל הניתן.

עוד משהו שעוזר, זה להסתכל על האירועים בזום אאוט.

העולם הפרוגרס מאוד אוהב לחפש את הרגש, האנושיות בכל אירוע, לרדת לפרטים גרפיים ומזעזעים וזה לא מאוזן.

צריך להסתכל על דברים כמכלול.

עמ"י עובר דברים קשים, אבל גם הרבה טוב. יש הרבה שכול אבל גם הרבה המשכיות, תחיה ותקומה.

למה זה לא פותח מהדורות?

יש לנו בחירה איזה תוכן לצרוך.

יש קבוצות של חדשות טובות. אפשר לצרוך איזון משם.

אין הדבר תלוי אלא בי, והמעט שאפשר לעשות זה לחזק את המורל של עצמי, ושל הסובבים אותי ובע"ה שישפיע בעוד מעגלים.

לגבי שמחת תורה שלא ידענו, עשינו את מה שהקב"ה מצפה מאיתנו. לא לשמוע חדשות בעיצומו של חג. 

אנחנו לא נביאים, תמיד הבחירה היא לפי הידוע לנו.

אנחנו לא גופי המודיעין שהתפקיד שלהם הוא "לדעת"

ואם הם לא ידעו זה כישלון 

אנחנו אזרחים יהודים מאמינים שפועלים לפי דרך התורה.

כשיש כוננות גבוהה פועלים לפי צורכי הביטחון גם בשבתות וחגים.

אבל כשאין כוננות פועלים לפי מצוות החג.

אני לא חושבת שצריך להצטער על זה. באותו רגע בחרנו נכון לפי הידוע לנו.

(מה גם שאנחנו לא יודעים באמת מה היה אילו.

עד היום לא לגמרי יודעים מה קרה ואיך.

היו גם לצערנו המון תקריות של דוצים בגלל כל הבלאגן.

לא בטוח שעוד אזרחים עם נשק שיורדים דרומה בצורה לא מאורגנת בהכרח היו משנים את התמונה לטובה, לעולם לא נדע)

התכוונתי לא ידענו - שהרגשתי שאילו ידעתי היינו קורעים את השמיים בתפילות

ואולי בגלל זה לא ידענו ...

או לתת צדקה? אני חושבת שכן לתת לעצמך זמן קצוב להתפרק ולבכות. כמו בשבעה. 

לגבי לא ידעת? מה זה היה עוזר? אנחנו כן ידענו כי גייסו על הבוקר כמה אנשים בבית כנסת. ובצהריים שכן חילוני שלנו גם שיתף אותנו במה שהוא יודע. יצא שהיה מן מתח באוויר. את יודעת שקורה משהו מאוד לא טוב אבל באמת יודעת מה . ופחד גם. כי אולי ערבים באזור גם יתקפו. 

אני חושבת שכולנו שבורים ביום כזה, אבל נשמע שזה יושב אצלך כבר הרבה זמן.

בגלל שאת מתארת קושי תפקודי בעקבות זה ממליצה לך לפנות למרכז חוסן.

תוכלי אולי לקבל קצת כלים להתמודד עם מה שאת מרגישה.

מצרפת לך קישור:

רשימת מוקדי הטיפול ומרכזי החוסן - נפגעי חרדה | ביטוח לאומי

בחרתי לא לראות האמת, להתנתק ככל הניתן, לשמור על הנפש,  ועדיין עומדות לי דמעות בעיניים מהבוקר

גם שמעתי חלק מההספד של האבא וזה בכלל גמר אותי

עם כאבי ראש על גבול המיגרנה.. 

מדמיינת את החוסר אונים של משפחות שלימות במשך שעות

ולא מקבלים מענה משום מקום

איך האבא מספר על ההחלטה האחרונה שקיבלו יחד שם בתוך הממד 

אמאלה.. אני כותבת ורועדת.

וקמתי היום לתינוק שלי

והוא בגיל של כפיר להבדיל.. יש כאלו שאף אומרים שהוא מזכיר אותו 

 אוף איך מממשיכים הלאה?!

( גם קשקשים זה סוג של פטריה הרי, למיטב הבנתי לפחות) או יובש בקרקפת או גם וגם. 

לכן הייתי ממליצה על 'מסכה' לקרקפת שעשויה משמן כלשהו שמסתדר לך לשים עם הראש (זית, קוקוס, קיק, אולי גם שמן שקדים לא יודעת) ולערבב בזה כמה טיפות של שמן עץ התה, שהוא אנטי פטרייתי, ואפשר גם שמן לוונדר, שמרגיע, ו/או שמן רוזמרין. 

למרוח על כל הקרקפת, ולחכות קצת ואחר כך לחפוף. 

לא מכירה את השמפו שציינת ואם הוא טיפולי אולי אין צורך, אבל אפשר גם לערבב בשמפו את השמנים האתריים הנ"ל. ולסיים את החפיפה עם מרכך טוב ולערבב בו את השמנים האתריים, ובכוונה למרוח גם על הקרקפת( למרות שאומרים שלא טוב למרוח מרכך על שורשי השערות), לחכות קצת ואז לשטוף בעדינות. 

זה מטפל ביובש ובפטריה ואם זו הבעיה זה עוזר. 

רופא עור באמת יכול לרשום שמפו טיפולי, אולי גם דברים חזקים יותר, אם את לא מצליחה להשיג תור קרוב אולי שווה לשאול רופא משפחה, אולי יש דברים שגם הוא יכול לתת, לא ניסיתי. 

לעונת המעבר. שווה לנסות לבדוק אם תרופה נגד אלרגיה מעלימה את הגירוד 

אנסה באמת לעשות את מה שאמרת עם השמנים.

לגבי אלרגיה, זה תמיד חורף, קיץ אני מרגישה העור שלי כאילו השתנה איםה שיש לי משהו צמוד על הגוף גם נהיה לי שם גירודים כאלה וחוסר נעימות מה שעוזר לי לעור הגוף זה משחה של פטריה וגם לפעמים משחה של תינוקות באמת , אז אולי כמו שכתבת לי זה פטריה גם בראש

אנסה את כל הכיוונים

קראתי פעם איפשהו שאחרי לידה שינויים הורמונליים יכולים לגרום לגרד בראש.לי גם היה באחת הלידות ממש גרד

אני בהריון ידעתי שאם אנסה לחשוב על מה שאני אוכלת בהקשר בריאות, זה יהיה לא בריא לי נפשית.

שליש ראשון חייתי על קולה וחמצוצים, בגלל בחילות

שליש אחרון חייתי על פומלות בגלל צרבות

ושליש שני חייתי על אוויר בגלל שילוב של צרבות ובחילות..

אחרי הלידה טסתיעם המשקל למעלה, עד שהצלחתי להתאזן ולבנות תוכנית שירדתי בה יפה.

אז בהריון תעשי מה שטוב לך.

טוב לך לאכול, יופי. לא טוב לך לאכול יופי.

טו, לך להראות טוב תשקיעי בזה, לא טוב לך, תשחררי את זה.

אחרי הלידה הכל פתיר.

אולי לא בשנה הראשונה, פותרים הכל, אבל אח"כ אפשר.

זה דורש מאמץ אבל אפשרי.

לא אומרת לזרוק הכל בהריון אבל כן לשמור על הנפש.

בהצלחה!

הפתרון שלי הוא ללבוש בגדים בגזרה יותר רחבה, ולא להסתכל ולנסות לא לחשוב על זה..

אבל ברור שהייתי שמחה להיענות לבקשה שכוללת פירוט ספציפי של מה יעזור לך - נניח הודעה פעם בשבוע או שיחה כל איקס זמן... לדבר אחד ספיציפי הייתי בהחלט שמחה להתחייב. 

הייתי שמחה לקבל הודעה כזאת. במיוחד אם את מסייגת את הבקשה כמו שכתבת פה- שאת מבינה שיש עומס בחיים לכולן ואם יתאפשר.. בטח כזאת עזרה פשוטה ברמת הודעה או שיחה, היה משמח אותי לדעת שאני יכולה לעזור במשהו בכזאת קלות.

אבל לבקש - לא רואה בעיה וזה אפילו מבורך לדעתי

בעומס החיים לפעמים דברים חשובים כאלה נדחקים הצידה, וטוב לתזכר 

אלופה!❤️

לדעת מה יכול לעזור לך זה הדבר הכי טוב שיכול להיות. 

יכול גם להיות שעצם ך

פתיחת השיח תפתח עוד רעיונות למשל ללכת לחברות מיד אחרי המעון ככה שלא תהיי לבד אבל גם לא תהיה הטירחה של ללכת הביתה, לצאת ולחזור. וגם- ממש לא מטריח את החברות. 

עוד דבר- בעיני זה משקף את כמה אץ בטוחה ומראמינה בחברות. המקום שאץ יכולה לבקש עזרה ומרגישה בטוחה.בסה"כ- זה מחמיא גם להן. 

בקיצור כשאדם מבקש זה הכי כיף ונעים  בעולם 

מה שכן- לא להתבאס אם החברות לא נענות מספיק לבקשה. כמו שאמרת,כולן בעומס החיים.

אבל ממש הייתי שמחה אם חברה הייתה משתפת אותי שזה הרצון שלה, ועם כל העומס והדברים שיש לי על הראש- הייתי נענית לה בשמחה רבה!

אבל כן חושבת שכדאי לנסות למצוא מעגלים חברתיים ועוגנים לתקופה הזו.

אני לא יודעת איפה את גרה, ואם יש קהילה או שכנות או חברות מסביב.

אבל תדעי שללכת אחרצ לשכנה או חברה שיש לה ילדים משלה (גדולים יותר, אם אני מנחשת נכון שזו בת בכורה?), זה ממש כיף להעביר ככה את אחרצ, לשתיכן.

ולחפש מעגלי אמהות אחרי לידה, סדנאות, חוגים, כל מיני דברים שיוציאו אותך מהבית ויאפשרו לך לפגוש אנשים. בעיני ממש חשוב (גם במילואים וגם בחופשת לידה)

וזה שחורף לא אמור למנוע ממך.. עוטפים אותה היטב, מתעטפים היטב ויוצאים (ובמנשא זה הכי קל..)

כל הכבוד לך שאת דואגת לעצמך ודואגת לכולנו!

אם הן חברות ממעגל קרוב בטוח הן רוצות לתמוך ולעזור...ולדעתי יעזור גם שתגידי מפורש מה עוזר לך 

כי לצורך העניין אני מאוד ניסיתי לעזור לחברה שלי שהיא עם 3 צמודים פלוס ילדה ילד 4 שבעלה במילואים וכל פעם שהצעתי עזרה היא דחתה...מניחה שפשוט לא הצלחתי לקלוע לסוג עזרה שרצתה ולכן לשעתי מאוד חשוב להגיד מפורש

כי יש אנשים שמאוד קשה להם לקבל עזרה

וכשמציעים -אז הצעה כללית באמת לא יעילה

יש 2 דברים שעוזרים

א. ספציפיות- לחשוב נגיד על 2-3 דברים שמתאים לך לעזור בהם ואת חושבת שאולי יקלו עליה ולהציע לה 'בחירה מבין האופציות-

'תקשיבי אני ממש רוצה לעזור במשהו..תגידי לי מה יותר מתאים לך-

שאקח איתי השבוע את הילדים לגינה?

שבעלי יעשה לך קניות?

שאבשל לך ארוחת ערב באחד הימים?

וגם אם היא אומרת לא לא צקיך כלום..

תגידי לה זה בסדר אני רוצה לעושת בכל מקרה אז אשמח לדעת מה יותר יעזור...

בחירה מתוך אופציות יותר קלה

וגם הז אשת לא נבהלת מה'לא צריך' האוטומט לשה

ב. עקביות והתמדה- אני כל פעם לקחתי מגוייסת אחרת כפרוייקט- כל שבוע שולחת הודעה אפילו מתוזמנת מראש- מה שלומך איך את השבוע?  יש משהו שאת צריכה? את מסודרת לשבת? 

כשהתמדתי אחרי שבועיים בערך כבר התחילו לענות לי בכנות ומדי פעם לשתף בצרכים

כי הם הרגישו שבאמת מתעניינים ואכפת

היום אביא לך צהריים

אבשל לך מחר לשבת....

וכו וכו

אבל היא לא רצתה...

לגבי מגוייסות אחרות אני גרה בעיר את ממש לא יודעת מי מגוייס סביבך (ובכנןת אני חןשבת שהרוב לא גןייסו)

חברות שידעתי שכן מגוייסןת הצעתי עזרה..

פשוט ניצלתי את מה ששיתפת כדי לשתף מהנסיון לשי מה עוזר למי שיותר קשה לה להעזר

אני חושבת שבאמת אם לא שייכים לקהילה מסוימת באמת קשה לדעת בכלל מי צריך מה

אבל בסוף יש את הסביבה הקרובה- השכנות החברות..

ואת מהממת וכל הכבוד לך

ובסוף זה לא אחריות שלך -אם היא דחתה את העזרה..זה בחירה שלה..

עצם האכפתיות וההתעניינות שלך זה דבר גדול ומשמעותי ❤️ 

וסליחה על הציניות. הלוואי ואני טועה ויש לך חברות טובות משלי.

אני נשואה לאיש קבע קרבי, תביני לבד כמה היה בבית בשנה האחרונה, אז קודם כל כך מבינה את הצורך הזה! וחיבוק על הסיטואציה ואת אלופה שאת נערכת.

ואחרי ההקדמה הזו, אני כל כך מבינה את הקושי של לבקש עזרה, אני ממש כזו. ורוצה להוסיף לזה את הקושי היותר גדול שהוא בעצם דחייה, נגיד ושלחת הודעה כזו ואת כותבת בעצמך שכל אחת עמוסה בחייה ואת מודעת לכך, לדעתי מה שיקרה זה שכל אחת תסמן וי, ותתעניין בך פעם אחת, ואז את גם אזרת אומץ ושלחת הודעה וגם זאת לא התוצאה שרצית, ויש גם הרגשה של פגיעה, כאילו, הן יודעות את מצבי וגם ביקשתי במיוחד ועדיין לא עושות...

ענו לך הרבה בנות מהצד השני שכתבו שרוצות לעזור אבל לא יודעות במה, אבל אם הבנתי אותך נכון ההודעה תהיה כללית כי את רוצה יחס, ואני הכי מבינה בעולם! כי לפעמים להיכנס לשתות איתך קפה בערב ולקשקש זה יעזור יותר מכל העזרות בעולם. אבל בחברה שלנו זה קורה לעיתים כל כך נדירות ולצערי אני חושבת שגם אם תשלחי הודעה זה לא ייתן את המענה.

טוב, אז מה כן? אחרי שייאשתי😉

לדעתי, תעזרי לעצמך, איך? הרי מה שהכי קשה זאת הבדידות, במיוחד עם אחת קטנה שאין עם מי לדבר. זאת הייתה תקופה ממש קשה ובודדה בחיי. כבר עכשיו כשאת נפגשת עם חברות תעלי את זה (בשיחה פנים אל פנים) וכמו שהציעו, להעביר אחרי הצהריים אצל חברה זה ממש מקל, אז לומר לחברה x מראש, אני ממש לא אוהבת לבקש עזרה ויודעת שאת עמוסה ולא תזכרי, אבל מה את אומרת אם אקפוץ אלייך פעם בשבוע/ שבועיים ואעביר אצלך אחרי הצהריים, תראי בתגובה איך היא ותנסי פעם אחת, תיזמי, נכון שזה פדיחה, אבל אם אין אני לי מי לי. בקשות כלליות כמו יחס, לצערי נשארות בחלל האוויר.

מה עוד? להתקשר בעצמך לחברות (הייתי משתדלת עוד יותר ומנסה להבין אם יש לה ערב פנוי שיותר מתאים שאתקשר בו).

יש עוד מה להאריך אבל מרגישה שיצא לי ארוך והלוואי שאיישם בעצמי (יכולה להגיד שהייתי מתה שמישהי תזמין אותי להעביר את אחר הצהריים בביתה ואני לא מזמינה את עצמי לאף אחת, אבל אני עם יותר ילדים אז יש לי תירוץ😄)

וכתבתי בכוונה כדי לעורר מודעות, תסתכלו סביבכן ותחשבו על החברות. המלחמה ממש לא נגמרה...

ועוד הערה כואבת, תחשבו מה היא צריכה ואם אין לכן מושג, תחשבו מה הכי היה עוזר לכן בסיטואציה הזו או תשאלו, ותעשו סטופ ממירוץ החיים באמצע שבוע לחשוב על האחר❤ נגיד הזמנה לשבת לארוחה, תעזור הרבה יותר ביום שלישי מאשר בשישי... וכן על זה הדרך

ויש משהו מכווץ ממש בלהחשף רגשית ולבקש ואז לגלות שכלום לא קרה מזה

אם את צבקשת עדיף לבקש ספציפית

- 

תקשיבי רציתי לשתף שבעלי מגוייס וקצת קשה הלבד כל הזמן.. יש לך השבוע ערב פנוי שבא לך לבא לקפה? או לחלופין אחה''צ שזורם לך שנבוא לבקר?

זה יגרור משהו שאולי יקרה 

ומזדהה איתך מאוד 

אמנם עם הרבה ילדים ב''ה 

אבל הבדידות זה הכי הכי קשה לי יותר מהכל

נתתן לי נקודות למחשבה...

למה צריך שתהיה לזה את הכותרת של תואר?

התכוונתי משהו אחר

כנראה לא הסברתי טוב

אני אחשוב איך להסביר..

אם הבנתי אותך נכון...

מה שאני הייתי רוצה זה תואר כמו שיש גננת, ומורה ביסודי, ומורה בתיכון. אני הייתי רוצה תואר שמורכב מהבנה של כל גיל... ללמוד על איך לפתח את הילדים בכל שלב. איך ללמד קריאה בבית. איך לחזק ביטחון עצמי ולייצר קשרים חברתיים בצורה טובה. 

ואם כבר אז אם אפשר להוסיף גם קורס בתיעדוף ובניהול זמן. קןרס בניהול משברים. קורסים בפסיכולוגיה כמובןן

בקיצור

הלוואי והיה דבר כזה

❤️

(אגב זכור לי ששמעתי פעם על מיזם אינטרנטי שנקרא 'אוניברסיטה לאימהות' ויש שם קןרסים מקוונים של כל מיני, אבל לא מה שאני הייתי רוצה..)

להתלבט, לשים פוקוס על המחשבות שיש לנו בראש ולא רק להמשיך במירוץ היומיומי...

בגדול הבנת אותי, אני רק תוהה איך באמת משהו יותר בקטנה יכול לענות ותעזור לצורך הזה..

אני אגגל אגב את מה שכתבת...

והפורום הוא מנש הרבה מהבחינה הזאת אבל משהו עוד עדיין חסר לי...

למצוא פניות לזה, זה האתגר בעיניי בימינו

אני לומדת אמהות מהילדים שלי כל יום, אבל לא רק מולם. זה הרבה מול עצמי גם

הרבה עבודת המידות וענווה

לא חושבת שאיזה לימוד כללי ייתן לנו משהו. הכיוון הוא יותר פנימי אצלנו, מוכוון למה שקורה אצלנו בבית

להתייעץ, ללמוד עוד כלים, להתלבט ביחד.

פשוט פעם אישה הייתה מוקפת במעגל נשים כל הזמן, המשפחה, השכנות ונראה לי זה בא ביותר טבעי כי היה אפשר ללמוד מאמהות מנוסות יותר.

האקדמיה לאמהות

קוראים לזה ''האקדמיה לאימהות''. 

הלוואי שתאהבי

אסתכל..

אני שומעת פודקאסטים,

לפעמים שמיועדים להורים על חינוך ילדים, ולפעמים סתם ככה דברים על הנפש, על תקשורת על מנהיגות,

על תעוזה וכו וכו

וזה מהווה מבחינתי השראה גם להורות.

מתאיםלך לשתף איזה אולי?

 לתת רשימה🤭

בנושא הורות:

הפודקאסט של מיכל ינאי ועינת נתן

חזרה ללב ההורות של רותי דריאל.

פודקאסטים כלליים יותר:

חשיבה פורצת דרך של פז אושרן- ממש ממש מומלץ.

חושבים טוב- יהודית כץ

פרקים מתוך פופקורן של ליאור פרנקל- למשל יש פרק עם סופרת ילדים שממש אהבתי. ויש עוד כמה פרקים שיכולים להיות רלוונטיים.

בגדול בגלל שאני מאוד קרייריסטית אז הנושא של עולם העבודה החדש והורות שיוויונית מאוד מדבר אלי, לא בטוח שרלוונטי לכולם.

אני רוצה לנסות גם את הפודקאסט של ד"ר מיכאל אבועלפיה. עוד לא ניסיתי אבל יש שם פרקים שהם בדיוק ההתמודדויות שאני רוצה להרחיב אופקים לגביהם כרגע הם ברשימת השמעה.

יש בעושים היסטוריה גם כמה פרקים שהם לא ממש היסטוריה, אני אוהבת את התחקירים שלהם, למשל יש פרק על קשב וריכוז, והסקירה על הנושא ממש עשתה לי סדר.

לא בטוח שהייתי ממליצה למי שפחות מתחבר לידע כללי, אני אוהבת מאוד את הפודקאסט ועל הדרך מרוויחה גם כמה פרקים שקשורים להורות.

ואם אלה בדיקות גנטיות שקשורות לפריון - אולי מכון פוע"ה יוכלו לעזור לכם?

בהצלחה❤️

בכל מקרה לקבל התשובה מחו"ל לקח חודש.

אזהכי טוב שתתקשרי למרפאה עצמה לברר מה האופציות ומה הכי מהיר. 

לזכרוני הם יושבים באזור זבוטינסקי בפ"ת ליד הקניון הגדול.

למחלה גנטית אצל העובר. 

מן הסתם זה היה דחוף מאוד. 

פניתי לרופאה המטולוגית פרטית שעובדת עם הקופה, כך ששילמתי מעט מאוד. 

היא הפעילה את הקשרים שלה בבית חולים. 

פנינו לבית החולים בהנחייתה ושם ביצעו לנו בדיקה מיד. שלחו אותנו עם המבחנות לשים את הבדיקות בבניין אחר (עם המדבקה דחוף) באותו בית חולים ותוך כיומיים היו תשובות. 

הבדיקות נעשו על שני בני הזוג. 

אני לא זוכרת את השם של הרופאה זה היה לפני הרבה שנים, אם רלוונטי לך תכתבי לי ואנסה לבדוק. 

שמעתי שבשיבא זה יותר מהיר...

אז אני עשיתי בשיבא וקיבלתי תשובה תוך יומיים (על טריזומיות) ואת התשובה המלא תוך קצת יותר משבוע

ד"ר יקל יעל | מומחה נשים – גינקולוגיה בירושלים | לאומי

העניין הוא שבנתניה היא מקבלת במקום אחר ולא ביד חרוצים. ואני לא בטוחה שזו אכן היא. 

ואני צריכה לדעת לפני שאני באה אליה להכין את עצמי. 

אם היא נעימה או ממש לא וכן הלאה. 

אז אם מישהי מכירה אודה לה מאוד.

לק"י

בהצלחה רבה!!

אני חושבת שבפורומים כתבו עליה דברים טובים, בהנחה שזו אכן אותה אחת.

אולי @מתואמת 

נעימה מאוד

היא מדהימה!!

ואם עושים את זה בבטן, על העובר

לא רואה סיבה שיהיה אסור באזורים אחרים 

אבל אני לא רופאה 

וזה תחילת הריון? כי גם יכול להשפיע... 

והחרדה אצלך זה משהו שאת מכירה אצלך בחיים? 

חיבוק ♥

לא מצליחה להפסיק לצערי 

משהו אובססיבי 

ולא מכירה חרדה מלפני 

תחילת הריון כן 

שווה באמת לעשות עבודה על להמנע מצפיה בחדשות לפחות עד שתרגישי יותר יציבות

אם המטרה חשובה אפשר למצוא כוחות להגיע לזה

ותחילת הריון אז הגיוני שמתערבב הפיזי עם הנפשי

ואם את לא מכירה מלפני זה יכול להבהיל יותר... (החרדה)

נשמע שכדאי לדבר עם מישהי על החששות בנוגע להריון החדש ואיך הוא משנה את פני המצב הנוכחי

זה יכול להרגיע קצת... 

שאני צריכה לדבר עם מישהי 

נשמע שאת עוברת הרבה מאוד

והתחושות והרגשות בתוכך מחפשים מקום.

את גם בהריון, שני

גם הוא בסיכון

גם יש תינוק קטנטן בבית

גם המצב בארץ בכללי

גם החדשות

גם מחשבות על הזוגיות והאם היא כן והאם היא לא

גם מחשבות של מה יהיה ואיך נסתדר

וואו.

זה הרבה. הרבה הרבה.

הייתי מנסה לקחת דף ועט וממש לכתוב לפי קטגוריות את כל הרשימה הנ"ל וכל יום לענות לה מה שעולה לך.

למשל הריון בסיכון - אני ב"ה מטופלת ומלווה ע"י אנשי מקצוע מומחים. וכמובן ביד הקב"ה שהכל מאיתו.

התינוק שבבית - אני ב"ה אמא שלו כבר שנה וחודשיים ואני לומדת יום יום לגדול עוד שם. ואוכל גם לקבל עזרה מהסביבה אם אצטרך.

הזוגיות - להרגיע את המחשבות המטרידות, לענות להן בפשטות ובחדות, להתחזק שם בכללי (בדיוק עניתי לך על הצד הזה בשאלה ששאלת בפורום נשואים טריים אז שם יש יותר פירוט של זה )

המצב בארץ - להתחזק בתפילה, תהילים, אמונה בקב"ה, להחזיר שליטה במה שכן אפשר

החדשות - לנסות למנן ולהפחית כמה שניתן. אפשר להירשם גם ל"תמצית החדשות" שמביאות בצורה שקולה את החדשות.

מחשבות מה יהיה איך נסתדר - לכתוב תוכניות פעולה לכל מיני מצבים, לבדוק רשת תמיכה של משפחה/חברים וכן הלאה בשלל התחומים, לפרוט לתתי-סעיפים קטנים את כל החששות ואז לראות איך לענות אחד אחד.

ואם את מרגישה שזה מעבר והמחשבות מעייפות ומתישות וההתקפים והחרדה ממש פוגעים כבר בתפקוד ומקשים עלייך כמובן כדאי להיעזר בעזרה מקצועית ממוקדת לטיפול בחרדות.

וכותבת עוד כמה דברים שיכולים בכללי לעזור ולהרגיע חרדות - (כמובן בשום אופן לא במקום טיפול כאשר צריך):

אז איך אפשר להרגיע את החרדה?

- למשל ע"י ספורט. פעילות גופנית מפרישה אצלנו בגוף חומרים שהם נוגדי דיכאון וחרדות בצורה מופלאה.

- להכיל את החרדה. לא לפחד ממנה (קל להגיד קשה לעשות 😊) 

לדעת שהיא מסמלת רק רגש וזהו, 

היא לא באמת מלמדת כלום על המציאות.

- "דאגה בלב איש - ישיחנה" - לשוחח עם בן/בת הזוג / עם חבר טוב וכן הלאה.

- לכייל לגוף את החרדה ולמקם אותה, כלומר, לבחון עם עצמי באיזה מקום בגוף אני מרגיש את זה? (ואז, היא לא חרדה כללית ענקית שנמצאת בלי שליטה ומשתלטת על כל הגוף והנפש...)

-לדבר עם החרדה אחרי שהיא נרגעה. לשאול למשל: קרה? מה הרגשתי? ממה פחדתי?"

לתת מקום וחיבוק לחלק האנושי שלנו,

לחלק שחרד בנו.

ולענות לפחד הזה, ככה בפשטות:

"שמעתי אותך.

אוקיי.

באמת זה מפחיד ל____

אבל אתה יודע מה?

כך וכך יקרה (ולפרט את הטוב והאופטימי)"

ואז החרדות ימשיכו לפלפל "אבל כך ואבל כך ואבל כך"

ואת תעני להם - שוב, בפשטות, במנטרה קבועה:

"זה ככה (להוסיף מה שענינו לפחד) וזהו"

"זה ___ וזהו"

"זה ככה וזהו"

ככה עד שימאס להן לשמוע והן יעברו לראש הבא המסכן שהן יחפרו לו...

לדוגמא, אם אני בחרדה מחוסר מסגרות בחופש הגדול,

או לענות: אוקיי אני בחרדה כי אין עכשיו מסגרות לילדים.

מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות מזה? האם בהכרח זה ימשך לתמיד? 

האם אני יכולה לחשוב על פתרונות שיכולים לעזור כבר עכשיו?

האם אני יכולה לקבל את התרחיש הכי גרוע שיקרה אם לא יהיו מסגרות אף פעם? (קבלה מאוד מרככת) 

 חשוב גם להבין שהחרדות הן כמו גל - גל שעובר בסוף.

לזרום עם הגל, לא ללכת נגדו, להבין שהוא מתחיל, ממשיך ומסתיים.

יש לו התחלה, אמצע וסוף.

כשיש את המחשבות האלה אפשר לנסות לצאת קצת מההשתבללות רק בעצמי ובראש ולצאת קצת החוצה - לאוויר

לראות אנשים

לשמוע רעשים

להריח ריחות

לראות מראות

טבע

חיים,

תזוזה בחוץ.

זה מוציא אותנו קצת מהאני אל העולם ויכול מאוד לעזור בזה.

דבר נוסף שיכול לעזור גם כשזה קורה ללכת בצורת "אינסוף/8" ממש עם הגוף ללכת על 8 מדומיין בריצפה -

ובכללי אלכסונים בגוף -

יד ימין נוגעת ברגל שמאל,

יד שמאל נוגעת ברגל ימין -

זה גם עוזר קצת להוציא ולהתנער מהחרדות שבאות האלכסונים.

- אפשר גם להשתעל קצת. זה גם יכול טיפה לשחרר.

אפשר לומר בקול רגוע או בראש בקול רגוע:

"הכלל בסדרר (במלרע, ועם שהייה על האות האחרונה בכל מילה)

"אניי בסדרר (כנ"ל)

לפחות 3 פעמים בטון הכי רך ומרגיע שיש לך.

- אפשר לכווץ הכי חזק את האגרופים ולשחרר אותם ישר ולהוסיף את האמירה מהסעיף הקודם או בלי אמירה - רק לנשום ולהוציא אוויר בשיחרור.

- להתפלל על זה

- מקלחת חמה ומפנקת

- לצייר / לכתוב את החרדה

- לשמוע מוזיקה

- שתיית מים קרים בלגימות קטנות

- לנשום עמוק עמוק ולהכניס אוויר מהאף ולהוציא לאט לאט מהפה.

ולנסות לעשות הפרדה בין מה שיש לנו עליו שליטה, לבין מה שאין לנו עליו שליטה.

כי חשוב גם להבין שבתוך חרדה, הקושי הגדול ביותר הוא חוויות חוסר האונים ואיבוד השליטה, ואלו שניהם רגשות שמעוררים את מנגנוני ההישרדות שלנו, וזה מאוד מתיש ומעייף להיות בהישרדות מתמדת...

רשימה של הדברים שיש לנו שליטה ואין לנו שליטה יכולה להפחית את החוויות האלה כי היא מחזירה לנו את השליטה והניהול של החיים שלנו.

- אפשר גם לשים על החרדה סימני שאלה.

לשאול: האומנם?

האומנם מה שאני מפחדת ממנו כעת באמת ככה?

כי הרבה פעמים החרדה גורמת לנו לעשות הכללות –"הכל רע" וכן הלאה,

וכאשר אנו מצליחים להוריד את הדברים לרמה *הספציפית* - הספציפיות הזו נוגדת חרדה, כי היא יוצרת לנו הבחנה ומופרדות.

לכן ננסה לפרק את ה"הכל רע" הזה לכמה שיותר פירוטים וחלקים ספציפיים וזה יכול לעזור. 

חשוב גם להתחזק בהבנה שכאשר יש התקף חרדה זה מאוד דומה למערבולת בים –

צריך לא להיאבק בים, לא לשחות בכוח ולנסות בכוח לצאת ממנה – אלא לזרום וללכת *יחד* עם זה.

לשחרר!

ואז – הגל יקח אותנו איתו ויוציא אותנו מזה מכיוון ובמקום אחר.

לא לפחד מדי מהגל של החרדה והתקף החרדה וכל התחושות האלו בתוכו.

לדעת שזה גל!

ומטבעו הוא עובר!

דווקא להתחבר אליו, והגל בטוח יעבור, כי ככה הוא בנוי!

צריך גם להרגיש *בגוף* את הגל של התקף החרדה, לזרום איתו יחד, עד שיעבור לאט לאט. לדבר אותו, לדבר איתו, להרגיש מה קורה בכל איבר בגוף, *להיות שם*, זה עובר בסוף! 

לא להתעלם אלא הפוך להיות עם זה ביחד! ולאט לאט הגל עובר.

ב"הצלחה רבה יקרה ותרגישי טוב ❤

מעריכה מאוד

מקווה שיהיה לעזר ב"ה

והעיקר שתרגישי טוב ורק בשורות טובות ב"ה

שמעתי עליהם שהם עוזרים לכוון לטיפול מתאים וגם יכולים לעזור במחיר אם יש צורך...

לא התנסיתי.

מקווה שתמצאו מישהו שיהיה לכם מדויק וטוב!

קיבלתי הנחה יפה בלי מאמץ גדול.

הכי חשוב לנו המקצועיות

058-5720770

ומה זה זול בשבילכם?

אז כמה שפחות יקר

מקבלת בזום

זה שעה מירושלים

והיא עושה עבודה מדהימה!

ממש מרגש לקרוא 🙏

ממש משמח ומחמם את הלב 🙏❤

אבל היא לא זולה.

אנחנו ניסינו כמה עד שהגענו אליה והיא מדהימה ועשתה איתנו תהליך מייטיב מאד. 

אם רלוונטי כתבי לי בפרטי 

להדליק תנור או מזגן ולהתכרבל עם שמיכה שווה..

אני מההפוכים, פתאום מבינה כמה הייתי כבויה בקיץ וכמה מרץ יש לי עכשו😅

ויש לי כלים להכניס למדיח שדחיתי מאתמול ושלשום ואני מריכה קופסאות אוכל לעבודה אז פחות הולך פשוט תנור ולהתכרבל

קור של 0 מעלות וקרח על השמשה של האוטו? כי זה מה שהיה לי הבוקר וזה היה קשוח

לי יש אולי 20 זוגות גרביים כדי שלא תהיה סיטואציה כזו

גם אני שונאת שיש מחסור וחייבים לכבס

אוהבת הוויאנס על רגליים יחפות (אני תחושתית והמרקם קשה לי כי הן חורפיות. גם דקות פחות אוהבת.. נס משמיים שאני מסתדרת עם גרביונים בחיי)

ויש לי איזה עשר זוגות (מכובד למי שלא שמה לדעתי😅) אבל לא קיפלתי כביסה ואין לי כח להתפנות לזה עכשיו

דווקא היו לי הרבה במגירה אבל שלו שוות יותר גם מהעבות שלי

לבעלי אין גרביים כאלה🙄

אבל מצאתי בסוף זוג אחד שלי לשים

10 דקות חיכיתי באוטו עם שני ילדים עד שזה נמס..

לבית😅

למרות שהיום היה יותר טוב מאתמול

ועדיין, רק הגיע הלילה וקפואאאא

בלילה לא היה לנו מים בברז כי הם קפאו בצינור🤭

כדי למנוע את זה בלילות כאלו כשהמעלות קרובות ל0, אנחנו משאירים ברז פתוח על זרם דק. ככה הוא זורם כל הזמן ולא קופא. גרים במקום קר

אבל הפקקים של הקולט של הדוד שמש עפו כי המים שם קפאו. (כתבו אצלנו בוואטסאפ גם עצה להדליק את הדוד לפני הלילה כדי שיהיו בו מים חמים במהלך הלילה ואז הם לא יקפאו. אבל למרות שעשינו את זה, זה לא עזר. לא רק אצלנו, לעוד המון משפחות בישוב...).

מבאס שצריך לשלם כמה מאות על התיקון. ונראה שאין איך למנוע את זה...

לנו בעבר נהרס משהו בדוד בגלל קור,אבל מי שתיקן אמר שהקור לבד לא הורס כלום, אלא אם יש כבר בלאי מסוים.

עם דודים חדשים לגמרי

כנראה עניין של סטטיסטיקה ורוב הדודים שנפגעים יותר ישנים

אבל אם זה רק הפקק ויש לכם טיפה חוש טכני, זה דבר שאפשר לפתור לבד )יש הדרכות ברשת)

אבל השאלה אם זה רק זה או לא..

נשמע מבאס ממש!

ואנחנו פחות בקטע של לטפס על גגות🤭

ואני בגדול מאוהבי החורף והשוקו מתחת לשמיכה..

היום דוןקא היה אצלינו קצת שמש

ו8 מעלות (אולי אפילו 10) וביחס לאתמול, זהיה היה בסדר גמור...

ומבחינתי צריך להתייחס לימים האלה כמו ימי חריגה מהשגרה קרי לא נוגעים במשימות לא הכרחיות בבית... והכרחי זה רק למצוא תחליפי גרביים... 

ברמה שבמהלל היום קיבלנו הודעה מהמועצה שמפלס  המים בבריכת מים שמסםקת מים חאזור יורד במהירות וכל יי שהצפוצץ לו הגוד- שיסגור את השיבר הראשי😄

המון המון נחת!!!! 

שתהיה התאוששות מהירה וטובה ורוב נחת ❤

התאוששוץ טובה והרבה נחת!!!

מרגש!!

התאוששות קלה ומלא נחת

אבל פתאום הסימנים האלה

וגם ככה אני מבינה שמקלון לא מדויק ב100%

תבדקי איתם יום אחר יום, ואם בשניהם התשובה חיובית זה כנראה די וודאי במיוחד שאת אומרת שהאיחור היה כבר משמעותית לפני כמה ימים... גם לחכות יותר מדי זה לא טוב - צריך הרי לראות ששק ההריון אכן בתוך הרחם, ושיש דופק וכולי. תסמינים לא מעידים לצערנו על תקינות ההיריון...

הייתי אמורה לקבל בחמישי/שישי

ובמקרה של תשובה שלילית אז הייתי הולכת לבדיקה מעמיקה יותר - אולי בדיקת דם...

ושוב מציעה בלי קשר, רק נוכח החשש שלך, על בדיקת דם.

בהצלחה רבה!

אני סקרנית על

וכל מה שאמרת מופיע לי גם בהריון וגם ולא בהריון..לא הייתי סומכת על זה במקרה שלי

כל סימן שנגרם כתוצאה משינוי הורמונלי יכול ללמד על הגעת ווסת או עח הריון,

הגוף מגיב כל חודש כאילו יש הריון, עד שמגיעה הווסת במידה ואין הפריה.

כדי לדעת אם זה הריון או לא צריך לבדוק בטא 14 יום אחרי הביוץ.

אם את לא יודעת מתי הביוץ, תבדקי עכשיו ואם שלילי תבדקי שוב עוד כמה ימים במידה ולא מגיעה ווסת.

מבינה את הרצון להיאחז בתסמינים אבל זה רק מבלבל ולא עוזר.

לפעמים בדיעבד יודעים להצביע על סימן כזה או אחר ולומר הנה זה היהיה סימן מובהק להריון,

אבל זו חכמת הבדיעבד כמ האמת שלפעמים יש סימנים לא שגרתיים שיכולים להתפרש כמובהקים והם לא.

בקיצור בשביל לצאת מהספק תעשי בטא.

ואם לא עברו 14 יום, אז לחכות עוד קצת ותדעי מה קורה.

מאחלת לך בשורות טובות בקרוב ממש! 

וגדילת חזה זה גם שינוי שיכול להיות בלי הריון?

אני לא באמת יודעת מתי הביוץ. משערת שכבר עברתי אותו די מזמן כי כבר הייתי אמורה לקבל וסת לפני כמה ימים ולא קיבלתי

בדכ אין טעויות 

מאשר להמשיך לבנות על תופעות.

עברו יותר מ3 ימים מהמועד שציפית לקבל ווסת.

כמובן תעשי מה שטוב לך.

לשאלתך, כן גם גדילת חזה ועקצוצים או רגישות יכולים להיות לפני ווסת, במיוחד אם יש איחור מכל סיבה שהיא, זה אותם הורמונים הרי

אני לא מאלה שבודקות הכי מוקדם שאפשר

ככה שמבינה את הפחד מלהתאכזב, אבל בשלב הזה העודף תרחישים כבר מתחיל לבלבל לתחושתי.

ואיפה מוצאים את הבדיקות האלו?

ואיך מבקשים בדיקת דם לזה?

הגדילת חזה זה כבר מהשבועיים האחרונים

אני לא רואה שום עניין לחכות 

כבר בין האיחור הייתי עושה..

המקלון לא אמין בקטע שלםעמים גם אם יש הריון על המקלון עלולה לצאת תשובה שלילית (זה קורה אם בודקים מוקדם מידי)

תשובה חיובית לא נכונה לא אמורה להיות (אלא אם כן עבר התוקף)

יצא לי לשמוע בעבר שיש חברות מקלונים לא אמינות

הייתי קטנה מראש את חברת ''בדיקה כנה''

ויאללה בשורות טובות 

ואם לא קניתי מראש- יש חברה עדיפה?

אני חושבת שזה נכון לחכות עוד קצת, אבל חיכית את העוד קצת הזה.

אפשר לקנות בדיקות סטיק בכל חנות פארם או בבית מרקחת.

הפניה לבדיקת דם אפשר לשלוח בקשה לרופא משפחה. זה נקרא בדיקת בטא.

אם יש לך אפליקציה תגישי שם בקשה,

אם אין, תבקשי ממזכירה לבקש עבורך הפניה.

לגבי התופעות, האיחור בקבלת ווסת הוא אינדיקציה מספיקה בשביל לבדוק גם בלי תופעות אחרות.

אם את קונה מקלונים תקני שניים,

אחד תעשי היום.

אם יצא תשובה חד משמעית- יופי.

אם לא, תעשי שוב מחר בבוקר עם השתן הראשון.

אם שתי הבדיקות שליליות- אז לעשות בדיקת דם.

אחרי בדיקת דם נותר רק לחכות. 

אבל רוב הסיכויים שכבר בבדיקה היום תדעי תשובה.

חייבת להגיד שאני סביב עצמי כבר כמה ימים

מצד אחד רוצה להתייעץ, מצד שני לא רוצה שידעו מעכשיו

אם זה משנה- יש לי תור לרופאת נשים בחמישי

(סתם רציתי לוודא שהכל תקין אז קבעתי כבר מזמן, אבל אולי אפשר לנצל את זה)

בדיקה שלא בשתן הראשון יכולה לצאת תקינה? זה לא לזרוק בדיקה?

כי הוא יותר מרוכז ואם את ממש בהתחלה צריך שיהיה מספיק הורמונים כדי שהבדיקה תזהה הריון

אפשר גם בשתן סתם במהלך היום אם חיובי- אחלה אם שלילי- אולי זה כן חיובי רק שלא זיהה ואולי באמת שלילי

יש סיכוי טוב שגם בדיקה שלא בשתן הראשון תזהה.

להגיד אם זה שווה את הכסף או עדיף לחכות למחר, זו החלטה אישית.

את יכולה להחליט בחנות, אולי יהיה מבצע 1+1

עדיף להשאיר את התור של יום חמישי בכל מקרה.

רק כדאי לבדוק כבר לפני.

אם זה הריון תבקשי ממנה לספר לך כל מה שאת צריכה לדעת. יש גם אחות לליווי הריון ראשון ברוב הקופות.

אם יתברר שעדיין אין הריון, תוכלי לשאול על האיחור או שאלות כלליות שאת רוצה לדעת בקשר לנושא.

מבינה ממש את ההתבחבשות הזאת. אני בדקתי בהריון הראשון שלי שבוע אחרי האיחור מרוב בלבלה.

מוזמנת לשאול פה כל דבר,

בשביל זה הפורום נועד 

אמנם יש פה הרבה קשקשת אבל עם קצת סבלנות והקפצות שרשורים אני בטוחה שיענו לך על הכל 😃

בסופר פארם?

הולכת לקנות, השאלה איפה לחפש

אבל לא אצלם

ככה לפחות אני ראיתי

ואני קניתי חבילה של 5 בדיקות בלי שום הזמנה מראש

בסופר רגיל

לק"י

אני קניתי במכביפארם.

של קלירבלו

מקווה שזה טוב

אבל אם כבר קנית ואת אחרי האיחור את יכולה לעושת

אם יצא ל

חיובי מובהק זה חיובי

אם יצא פס חלששש אז תאלצי לקנות אחרת

חבל לשא אמרנו לך כי הז ידוע

כל אשר החברות- לדעתי אמינות לא משנה מה תקני

ת

אפשר בדיקת דם

אי בהירות. לעשות בדיקת דם 

וכן אפשר בהחלט במקלון הוא לרוב אמין.

אם הווסת סדיר והייתי אמורה לקבל עברו כמה מספיק ימים כדי לוודא.

בכא תסמיני הריון ותסמיני ווסת די דומים.

אצלי תמיד לפני הריון אני יודעת בוודאות. הרגשה פנימית כזו. שאין לי לפני ווסת. 

בקשר לבדיקת רופא. יתכן מאוד שלא יראו כלום כי אולי את כן בשלב מוקדם.

לא בטוח שהייתי מסתמכת על זה.

הרופאה בטח תרצה לבדוק בכא רק בדיקת דם מזהה הרבה לפני א.ס הריון.

ככה שאם היה לי תור לרופא הייתי עושה קודם בדיקת דם /מקלון לפני הרופאה.

ואם כן אני גם לא הייתי הולכת לבדיקה עכשיו. מיותר

מחכה עוד קצת.

בכא באפליקציה היית יכולה לבקש הפניה

או הכי פשוט לגשת לסופר פארם ולקנות מקלון 

מניסיון של 8 הריונות. אפעם לא אכזב