פורום הריון ולידה (עמוד 2431)

ויש את תשובה כנה שבודקת ארבעה ימים לפני האיחור.
בכמ לפני איחור לא כדאי לטפח ציפיות..

לק"י

לפעמים מתחיל משהו ונופל מיד (הריון כימי) וזה סתם מאכזב.
כמה ימים אחרי האיחור יש פחות סיכוי לאכזבות.

לבדוק עם חברה אחרת ואם גם היא חיובית אז מחר בדיקת דם.

לפעמים יש מקרים שגם אם יש הפרייה, אין השתרשות. ויש מחזור רגיל.
זה סתם גורם לעוגמת נפש.

אבל ריבוי בדיקות לא בהכרח פותר את חוסר הוודאות.
לפעמים ההתעסקות הרבה בנושא מסויים מביאה למחשבה בלתי פוסקת עליו ולשגעון.

לי מאוד עוזר להחליט במקרים כאלו על יעד שבו אני בודקת, בבדיקה שתתן לי תשובה כמה שיותר חד משמעית ובתזמון שלא יותיר הרבה מקום לספקות. ועד אז לא בודקת שום דבר, לא מתייחסת לסימנים, מתנתקת כמה שאפשר ושומרת על השפיות.
קל זה לא, אבל גם להשתגע זה לא קל.

וברוך ה׳ זה הריון

❤️❤️❤️❤️
זו בדיקה מאד אמינה אם יצא לך פס תוך 10 דק

ואז אחרי כמה ימים תגיע הווסת. וזה כי לא הייתה השתרשות. ואז יש מחזור רגיל.
וזה לא נחשב אפילו הריון.

ממליצה לך להתגבר על הסקרנות ולחכות.
ולו רק בשביל הסיכוי הקלוש שאולי זה לא ישתרש.

כמובן שיש מקרים שיש פס וזה חיובי וזה ממשיך בטוב ובילד בסוף. אבל לא תמיד זה ככה. ורק בגלל התקדמות העולם אפשר לדעת אם הייתה הפרייה בשלבים די מוקדמים.

כימי חס וחלילה

Doctors - בדיקת בטא: זיהוי הריון ומעקב

מהו הריון כימי?

הריון כימי הינו הריון חיובי "במעבדה" (BHCG חיובי), אך ללא התבטאות באולטרסאונד ועם רזולוציה ספונטנית עם ירידת ערכי ה-HCG לרמה שלילית. מצב זה נגרם מעובר שנוצר (הייתה הפריה ולאור זאת מפריש HCG), אך לא הושרש ברחם וכתוצאה מכך ישנה התקדמות טבעית להפלה.

ויש כזו...
רק ברגע שהביצית המופרית מושרשת ברחם הרחם מתחיל לשחרר הורמון בטא.

כנראה טעות.

הריון כימי הוא שהרחם ״פולט״ ממנו את הביצית בדרך כלל בגלל איזושהי בעיה גנטית ואז יש כמו מחזור והבא יורדת.

זה כשהביצית המופרית מגיעה לרחם מנסה להשתרש ואז משהו שם לא מצליח ..

כך שכמובן היתה הפריה, החלה השרשה ואיתה עלית הורמון ה Hcg, אך ההשרשה לא צלחה במלואה ואיתה ירדה הבטא.
כשלא מתבצעת השרשה מתחיל דימום המחזור ואיתו הביצית המופרית

בטא מופרשת רק אחרי השרשה. הפריה זה דבר שמתרחש המון, יכולות להיות הפריות אפילו כל חודש ולא יודעים מזה כי הרבה פעמים נוצר משהו לא תקין וזה לא מגיע לכדי השרשה. כנ"ל גם בטיפולי IVF כשמכניסים ביצית מופרית לרחם של אשה לא תהיה לה בטא חיובית מעצם ההפריה, אלא רק במידה והעובר ישתרש. טוב שהבאת את המקור הזה, צריך לפנות אליהם להגיד להם שהם כותבים מידע שגוי. הריון כימי זה פשוט הפלה בשלב מאוד מוקדם כשהעדות להריון היא כימית בלבד (כלומר עליית בטא), בניגוד להריון קליני שזה הריון שכבר מזוהה באולטרסאונד.

ראיתי בעוד מקורות את הטענה הזו.

בדיקת הריון חיובית רוצה לשמוע ישר על הריון כימי.
זה לא נעים אני אפילו מעדיפה שימחקו את התגובות שלי כי נכנסתי איתך לדיון לא קשור ...

אם יצאה לה בדיקת הריון חיובית רוב הסיכויים שזה חיובי והכל בסדר. ויש לפעמים מצבים שהם לא נפוצים של הריון כימי אבל באמת עדיף שלא נעסוק בזה כי היא כבר החליטה ובדקה ומפה נותר רק להתפלל!

אין ממש סטטיסטיקה מדוייקת כי הרפואה לא מתייחסת להריון כימי כהריון.
פה למשל מדובר על כ50%
https://maternity.sheba.co.il/%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%94-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA

שיבא זה לא אתר שהייתי מזלזלת בו.
זה שיש אינטרס מסחרי לייצר ולשווק בדיקות מאוד רגישות לבטא, אין לזה שום משמעות רפואית
ואני חושבת שמי שבוחרת לבדוק לפני האיחור צריכה לקחת את זה בחשבון.

כל ההריונות התקינים התחילו מבטא נורא נמוכה,
אבל כדי לסנן תוצאת בטא חיובית שאינה הריון צריך לחכות לפחות לאיחור ולקבל בטא מעל 25.

לצערי.

הריון שמזוהה בבטא נמוכה כדאי לוודא הכפלה תקינה, אח"כ כבר השכיחות להריון תקין עולה.
לדעתי בדיקה ביתית לפני האיחור זה עוד מוקדם לשמוח, אבל כל אחת שתחליט לעצמה.
המידע בכל אופן, כדאי להיות מוצג. לא רואה סיבה טובה להסתיר אותו. בטח כשלחברות הבדיקות יש אינטרס מאוד ברור להסתיר אותו.

ששתיית קפה בכמויות עלולה לגרום להפלות.

יואוו.

אני שותה כמויות מסחריות.

 

קפה שחור ומגורען..

אני מכורה.

 

שותה רק נס קפה. בחודש האחרון שותה ללא קפאין אבל זה מלווה עם קוביית שוקולד במקום סוכר.

כך שבכל מצב יש קפאין.

 

 

אבל בכל מקרה המצב בטטה כי אני מכורה קשה לקולה זירו

ממה ששמעתי מותר עד 3 מנות קפה ביום בהריון.
כך שלא צריך להימנע לגמרי.
פשוט במתינות...

כמה קוביות שוקולד זה ממש לא מתקרב למגבלה

יש פה הרבה חכמות ובעלות נסיון עם הבדיקה הזאת ואחרות... חחח

אבל גם לי היה ככה לפני איחור וקיבלתי בסוף, זה פס בלי צבע

כי אני יודעת מה זה הריונות כימיים והפלה אחת לצערי אך יחד עם זאת כולי תקווה לתפילה לה' יתברך שזה הריון תקין ובריא ויסתיים בידיים מלאות.

מה שאלוקים יחליט שטוב לי .

תודה לכן בנות מהממות שהקדשתן מזמנכן ועניתן

פס כזה שבקושי רואים ❤️❤️❤️

מאד תבשרי לנו שהכל מתקדם כמו שצריך.
תעדכני אותי 💞💞💞

ואח''כ צריך לקבוע תור לב.דם של הסקירה וללכת כמה שיותר קרוב לא''ס

אצלי לפחות היה ככה.

אני יודעת שלפעמים בס''מ עושים גם ואגינאלי, אבל לא שמעתי על מישהי שעשו לה בשקיפות ואגינאלי..🤷

וגינאלי עושים רק בשבועות הראשונים כשרוצים לראות שק הריון (כי לא תמיד רואים דרך הבטן בשלבים המוקדמים)
בשבועות של השקיפות כבר רואים טוב דרך הבטן

הריון ראשון ודופק ראו ביני. אפפעם רופא לא בדק לי שמה. נלחצתי מהרעיון...

עשיתי אצל רופא שהתעקש על וגינאלי אז עשיתי וגינאלי.. (זה רופא שאם לא עושים שקיפות וגינאלי אז הוא לא עושה סקירה מוקדמת שנראלי גם חייב להיות וגינאלי, בפועל לא היה תור בטווח לסקירה ולא עשיתי אצלו..)
בתכלס, לא רואה עניים לעשות וגינאלי..

סקירה מוקדמת ממש לא חייבת ואגינאלי!!🤔

אבל הרופאה שהייתי אצלה עשתה לי גם וגם. היא הסבירה שזה עוד שלב שהעובר יחסית למטה, ואם עושים גם וגינלי אפשר לראות יותר טוב.

אני אישית ממש ראיתי הבדל. היא הראתה לי על מסך גדול, כשזה היה בטני ראו צורה כללית יחסית של עובר. כשזה היה וגינלי ממה היה אפשר לראות את האצבעות והצלעות בצורה הרבה יותר טובה

אבל זו ממש לא חובה...

וגינלי והיא אמרה שהרופא הזה לא עושה וגינלי אז היא בדקה גם.....

@השם בשימוש כבר @מחי , מי עוד מורה? @חגהבגה

כמורה
אין בזה שיטת קסם.
אלא:
1. הרבה ניסוי וטעיה
2. הרבה תמיכה וגב של ההנהלה
3. כמה שפחות להסתבך רגשית עם כישלון
4. לזכור לכבד אותם ועם זה להציב גבולות
5. לייצר קשר אישי וחם עם התלמידים במקביל להצבת גבולות. זה לא סותר, זה עוזר! (הרבה מורים מתחילים פוחדים שזה יפגע בדיסטנס ובסמכות שלהם. זו טעות!)
ומה שהכי עזר לי:
כשהיה לי ברור עם עצמי שאני הסמכות כאן והם צריכים להקשיב לי, זה באמת קרה.
זה עשה לי לדבר בנחת באופן ברור ובלי היסטריה...
כשהייתי מהוססת התלמידים חשו את זה וטיפסו עלי בהתאם.

תזכירי לו שזו התמודדות של כל מורה מתחיל בעולם. זה קשה ממש אבל לאט לאט לומדים לעשות את זה נכון.

זוכרת שהייתי שם. אני כבר לא.
בהצלחה רבה רבה!

את ביסודי? 
איך גורמים להם לסתום אבל ? 
אין תמיכה מההנהלה , אין בכלל , היא רוצה לפטר אותו בגלל זה. מצד אחד אמרה לו שהיא בתחילת דרכה הייתה חוזרת בוכה , ושהיא תעזור לו , מצד שני אמרה פיטורין ... מה הקטע ?! שתעזור לו ! זו מנהלת אמיתית , לא ישר לפטר כולה חודשיים בעבודה פעם 1...
הרבה מורים עוברים את הפיטורין הראשונים האלה? 

ליקויי למידה שזה עוד יותר אישיו המשמעת.
עבדתי גם ביסודי גם בחטיבה
גם בנים גם בנות...

קודם כל, לא גורמים להם לסתום. גורמים להם להתעניין, ללמוד, להקשיב, להתקדם. לסתום זו לא מטרה.
כמובן שיש זמנים שצריך לדרוש שקט בשיעור. וזה המורה דורש.

מול ההנהלה, גם צריך לדבר על עבודה בשת"פ, ולבקש את זה מתוך ביטחון. מנהל מעריך מורה שמעריך את עצמו. כמובן לא לערב על כל שטות אבל בהחלט לעבוד ביחד.

לגבי הפיטורין, לא ממש הבנתי. היא פיטרה אותו או לא?
אם עדיין לא. כדאי שהוא יגיד: אני באתי לעשות את המקסימום, ולמרות שאני בתחילת הדרך ויש לי עוד הרבה מה ללמוד, אני יכול להיות מורה מצוין ואני זקוק לגב שלך.
אפשר להיעזר גם ביועצ/ת של ביה"ס לגבי תלמידים ספציפיים שמפריעים הרבה.
ובכלל איך לייצר סמכות חיובית וחזקה.

אה, עוד משהו:
ממליצה מאודדדד לקרוא את המאמר "מודל הסמכות השלמה" של פרופ' אריה טבעון.
הוא מדוייק ומסביר ממש יפה איך ליצור את זה.

בהצלחה!

ממני לא תבוא הישועה...
עזבתי אחרי שנת ניסיון וקצת, אומנם עזבתי בעיקר בגלל עומס, ועל היות העבודה הולכת איתי הביתה יום יום שעה שעה,
אבל בהחלט היו לי גם קשיי משמעת, ואין לי אלא לשלוח רגשי רחמים על בעלך, אכן קשה, קשה. מקצוע מאתגר בטרוף..
אז כאמור ממני לא תבוא הישועה, אבל לפחות הקפצתי לך..
בהצלחה🙂

תודה רבה

כאן המון? 🤔

רק אומרת שאני לא מורה בפועל.

3 נקודות:

-הרבה פעמים התלמידים משתוללים כי המורה לא מצליח להשתלט, וזה מגניב מבחינתם שלא יהיה שיעור.
אבל מה אם יהיה שיעור?
אם המורה יחליט שהוא מלמד, כי זה תפקידו?
התלמידים נמצאים עם מטרה מסויימת, שיהיה להם מצחיק. שהמורה מתעצבן וחסר אונים- מסתבר שזה מצחיק אותם.
ברגע שהתלמידים ישיגו את מטרתם- הם ימשיכו!
הם לחצו על הנקודה.
אז המורה מחליט שהוא מעביר שיעור שלם, בלי להתעצבן ובלי להרגיש חסר אונים.

-אבל איך מתחילים את השיעור?
ישנה דקת הזהב.
מלמד שיעור חשבון על זוויות?
להביא שעון(אמיתי!) לכיתה ולהראות להם זוויות עפ''י שעות.
מלמד אותם לשון?
לכתוב משפט על הלוח עם מלא שגיאות כתיב, לתת להם לצחוק על השגיאות, לתקן איתם ביחד ולהמשיך לשיעור.
לתת להם בתחילת השיעור משו שיתפוס את העין, שיעניין, שיכניס לשיעור.
שיעור של מ''מ או מורה מתחיל, שמתחיל בקריאת שמות- מועד לאסון.

-בני אדם רוצים שייכות.
התלמידים רוצים להשתייך לכיתה.
אם ישנה אווירת למידה בכיתה אז התלמיד ירצה להשתייך אלייה!
ואם יש תלמיד ש''מוציאים'' אותו מהשייכות הוא אוטומטית 'מנודה השיעור' 'לא חלק מהלימוד של הכיתה(רק באותו השיעור כמובן).
לכן-
לא לומר 'יוסי תהיה בשקט', אלא 'יש כאן רעש'.
לא לומר 'איזו תשובה יפה יוסי ענה' אלא 'איזה תלמידים חכמים יש בכיתה הזאת'(ככה גם יוסי מרגיש מוחמא, כי אמרו בהקשר שלו שהכיתה חכמה, אבל זה גם נותן מוטיבציה לשאר התלמידים להוכיח שהכיתה אכן חכמה).



אלו נקודותי.
שיהיה הרבה בהצלחה!!

ההתחלה תמיד קשה!

בתור מורה לקחתי לעצמי את דברייך..
קצת חולקת על 2..
צריך שיהיה 'טקס' תחילת שיעור לפני הכל.. המקצוע הכי חשוב הוא תלמידאות. מורה נכנס לכיתה. תלמידים עומדים בכבוד. קריאת שמות בדיקת שב וכו.. זה מכניס את התלמידים לסדר

בעיני שני טיפים חשובים להוראה זה עקביות וקשר עם ההורים
עקביות - לדעת שהוראה זה תהליך!!! לבנות יחסי מורה תלמיד. לבנות טקס תחילת וסוף שיעור. לעקוב אחרי עשיית מטלות וכולי

קשר עם ההורים - אין דבר שיותר משפיע על הילדים מההורים.. גם בדוגמא אישית וגם בדיווח להם
כשתלמיד יודע שיש למורה דיבור עם ההורים שלו, הוא יתנהג בהתאם. בין אם זה מפחד ובין אם זה מרצון לא לצער או להביך אותם. וכמובן גם פידבקים חיוביים. טלפון /כתיבה ביומן

אלו שתי נקודות שבתור מחנכת חשוב לי מאוד מאוד לשים דגש..

שכביכול התלמידים ''בודקים'' אותו...
בתור מ''מ מתי שהתחלתי בהקראת שמות היה אסון. טרור.
התלמידים הסתכלו מי נכנס לכיתה, רואים שמ''מ ואין סיכוי שיעמדו יפה במקום.
הצעתי אתזה רק להתחלה, כדי לתפוס את התלמידים.
בעז''ה בעוד כמה חודשים נקווה שהתלמידיך של הבחור יעמדו אוטומטית כשייכנס😁

כמה זמן הוא כבר עובד?
הכי חשוב זו ההרגשה הפנימית. ברגע שהמורה משדר סמכות זה מה שהילדים מרגישים ומתנהגים בהתאם.
הילדים מריחים ישר חוסר בטחון.
אם תפני אלי באישי אמליץ לך על עוד משהו. מעדיפה לא פה מחשש לאוטינג

בגלל הקורונה לא משרד החינוך 
עובד 3 חודשים (התחיל השנה)

ספציפי על מנהלת שאני לא מכירה
אבל משמעת זה לא פשוט בימינו וזה משהו שכל המורים מתמודדים איתו.
יש מנהלות שהעיקר אצלן שלא יצאו ילדים מהכיתה ותשמר "משמעת".

אבל הא'-ב' שלי זה
1. להיות בטוח בעצמך. לשדר שאתה לעניין וקשוח (קשיחות עדינה, כן? לא פרנקנשטיין).
2. להביע אמפתיה והבנה. התלמידים מרגישים שאכפת מהם ולכן הם משתפים פעולה.
3. קשר אישי לתלמידים. תלמידים מפריעים בדרך כלל מתיישרים כשמדברים איתם ומראים להם שחשוב למורה שילמדו. זה צריך להיות בשדר ובמלל.
4. לדבר עם מחנכים ולערב הורים! כן, לפעמים חייב. שישים לב מה חוצה את הגבולות, אילו תלמידים מפריעים תמיד ולהעביר את זה לטיפול חיצוני של בית הספר.
5.ללמד דברים מעניינים. ואם הם לא מעניינים, לעשות הגשה/פתיחה מעניינת לשיעור. זה סוחף אותם! לשלב כלים דיגיטליים.

יש לי עוד אבל הבנות שלי קצת יושבות לי על הראש
אמשיך בהזדמנות בעה.

להיות מורה זה כל כך קשה! אתה יכול להיות אלוף ומוכשר ובעל גישה חינוכית וכושר הסברה ובלהבלה בלה.. אבל אם אתה לא יודע להחזיק כתה, כמעט שום דבר לא שווה..
אני גם כן בתחילת דרכי בהוראה ויש רגעים לא קלים בכלל. שנה שעברה ממש היתי חוזרת מתוסכלת כל יום מהעבודה. היתי מבלה שיעורים שלמים בנסיונות לשקט, היתי בתחילת הריון וחלשה מאד והיה לי פשוט קשה פיזית להיות מספיק החלטית וחזקה מולן.
השנה בה יותר טוב. ואם יורשה לי לשים את האצבע על הדברים שבהם השתפשפתי אולי זה יוכל להיות לו לעזר.
א. תמיד להוביל. אף פעם לא למצוא את עצמך במצב שתלמיד מחליט בשבילך מה לעשות ואתה זורם. בשביל זה צריך להיות כמה שיותר מאורגן עם החומר, כמה שיותר מאורגן עם כללים. תלמידים מזהים מאד מהר את המקום של הרפיון וחוסר ההחלטיות, ומנצלים אותו לרעה.
ב.ליצור מצב שזה לא מורה מול התלמידים, אלא מורה והתלמידים ביחד מול החומר. לגייס את התלמידים ללמידה. בצורה כזאת תלמיד שמפריע לא מנצח את המורה, אלא גורם להפסד של עצמו. תלמידים צריכים להרגיש שכאשר הם לא משתפים פעולה/ מפריעים וכו הם אלו שמפסידים, וכאשר הם משתתפים/לומדים הם המרוויחים העיקריים. אני פעם יצרתי הסכם מול התלמידות שרק מי שחתמה עליו יכלה להכנס לשעור. שאלתי את התלמידות מהן הכללים שלדעתן, יאפשרו למידה תקינה ואפקטיבית? רק מה שהן העלו נכנס להסכם וכל פעם שתלמידה עברה על אחד הכללים, פניתי אליה בצורה רגועה, אך נחושה ואמרתי "מצטערת, את לא עומדת בהסכם עליו חתמת. יש לך אפשרות להתאים את עצמך להסכם או שלא תוכלי להשאר כאן". זה מאד שונה לדעתי ממורה שצועק על תלמידים בחוסר שליטה ומציג את מה שהם עושים כמשהו שמפריע -לו-.
ג.לא להכנס לקטנות. לנטרל את המקום האישי הפגוע(ובאמת יש ממה). לדבר בצורה ענינית כל הזמן. כשתלמיד מעצבן לנשום בשקט 10 שניות ורק אז להגיב. היום למשל ניסיתי לשחק עם התלמידות איזשהו משחק חדש. משום מה זה לא זרם. הן לא הקשיבו, לר קלטו, לא היו איתי. היה לי בהתחלה רצון להתעקש, ומין נטיה להעיר להן "הי אתן לא מקשיבות!! נו... בטח שלא הבנת כי את לא שומעת.." ואז קלטתי שזה הולך למקום לא טוב... משחק זו חוויה, אם זו לא חוויה מפסיקים את זה הרגע. עצרתי רגע לפני שהתחלתי להתעצבן ובחיוך אמרתי-"אוקי, אני רואה שהמשחק הזה לא עובד. משהי רוצה להציע משהו אחר?"
יש הרבה מה להרחיב, אבל אני בעיקר רוצה לחזק. אם הוא מרגיש שהוא אוהב את המקצוע , נהנה מלתרום מעצמו לתלמידים, מתמלא סיפוק משיחה טובה שהיתה לו עם תלמיד, משיעור שעבד טוב. יש לו את זה!
שימשיך לנסות והוא ישתכלל בעז"ה . כמעט כל המורים רוצים לעזוב את העבודה בשנים הראשונות, אבל לפעמים אם מחכים משתפרים דברים ומסתדרים בעז"ה.

מאוד מאוד מאוד מבינה.
זה קשה
זה מתסכל
זה מבאס
זה נוראי!
ולפטר ככה בקורונה, זה זוועה.

קודם כל הוא צריך לדעת, בעצמו, בפנים, שהוא המורה.
הוא מנהל את הכיתה
הוא קובע את הכללים
התלמידים צריכים להישמע לו
הוא לא מדריך, לא חבר, לא אח גדול.
מורה.
מהגישה הזו להתחיל.
האם התלמידים מתנהלים כך גם בשיעורים/אצל מורים אחרים?
הוא מחנך/מורה מקצועי?

ההתחלה עד שלומדים לתפוס כיתה ממש קשה. זה לוקח זמן והרבה מיומנות, אבל זה אפשרי.
כמה טיפים:
1. קשר אישי, לשוחח קצת עם כל תלמיד, להתעניין בחיים שלהם
2. ביסודי מבצעים יכולים לעזור. (מבצע שעשיתי בכיתה שלי: קבעתי כמה כללים שכל פעם שהם מתקיימים אני זורקת גולה לכלי שעמד על השולחן שלי ואמרתי בקול על מה אני מכניסה את הגולה. כשהכלי התמלא כל הכיתה קיבלה איזה שהוא פרס)
3. לשים לב מי התלמידים הדומיננטיים שגורמים לבלגן ולקרוא להם, כל אחד בנפרד, לשיחה. לערוך איתם הסכם שבו כל צד מרוויח משהו. המורה - שקט/השתתפות בשיעור, התלמיד - משהו שחשוב לו. תלוי מאוד בסיטואציה ובסוג התלמיד. יש תלמיד שחשוב לו לצייר/לשחק בפלסטלינה בשיעור תוך כדי הקשבה, יש כאלה שצריכים לצאת באמצע השיעור להתאוורר קצת ולחזור, ויש כאלה שמבינים הכל ב5 דקות הראשונות ואפשר לתת להם לשבת בשולחן האחרון ולקרוא ספר... בתנאי שהם סיימו את כל התרגילים. כמובן זה רק דוגמאות וכל דבר צריך להתאים לסיטואציה המדוברת ולתלמיד המסויים

היו כאן רעיונות מעולים וממליצה להתחיל מהם. 

 

מוסיפה בקטנה, כי אני לא מורה ליסודי.

אלה דברים שיכולים לעזור אולי בהמשך כשיהיה רגע שקט...

שמעתי שמאוד עוזר לא לעמוד מול הכיתה, אלא להסתובב ביניהם תוך כדי דיבור. 

מחזקת את מה שאמרו על קשר אישי. ממש ממש ממש חשוב. לתת אהבה ואמון, להסתכל בעיניים בחיוך (ובאסרטיביות). להחליף מילה או שתיים גם מחוץ לשיעור.

ללמד כאילו הוא על במה- מידי פעם להסביר בדרמטיות, תנועות גדולות, קולות מצחיקים- אלה רק דוגמאות, הוא צריך למצוא מה נוח לו.

ובעיקר- להביא את עצמו. לא לעשות מה שאחרים עושים, אלא מה שנכון לו. למצוא את הדרך שלו הפרטית לעניין את התלמידים. (דוגמא כדי להסביר למה אני מתכוונת- מישהי שהיתה אחראית על בעלי בתחילת דרכו כמורה רצתה שהוא יעשה מופעים שלמים בכיתה- אטרקציות, מיחשוב ומה לא. בעלי לא בעניין. הוא יודע לפשט את החומר ולהביא הומור לכיתה וקשר אישי צפוף עם התלמידים. וזה עובד לו. כי זה שלו והתלמידים מזהים את זה).

העמידה כמו על במה
התנועה בכיתה
השפת גוף
בהחלט!

קודם כל שלא יקח את זה אישית!!!
זה לא אומר עליו כלום
הוראה זו מיומנות נרכשת
לוקח זמן ללמוד להחזיק כיתה ולנהל נכון שיעור
כמעט 100% מהמורים נתקלים בקשיים בהתחלה.

כמה דברים:
1. יכול להיות שיסודי או ספציפית האוכלוסיה הנוכחית פחות מתאימה לו. אצלי רק אחרי שעברתי ביהס לאוכלוסיה וגיל אחר (על יסודי) הכל השתפר פלאים.
2. לא לכעוס, לא לצאת משליטה, להשתדל להיכנס לכיתה עם אנרגיות טובות ושמחה
3. תחילת השיעור צריך להיות מאוד מעניין. ממליצה מאוד על סיפור. דרמטי. אפילו אישי. משהו שקרה לי אתמול בסופר... מה למדתי מזה. זה תמיד מושך ממש להקשיב. אח''כ מקשרים את זה לשיעור.
4. לכל שיעור יש שני חלקים: הקניה, יישום.
חשוב להקפיד- התחלה מעניינת אטרקטיבית
חלק שני- עושים משהו. מתרגלים, כותבים, צובעים דף, משהו פעיל! אי אפשר להיות פסיביים שיעור שלם.
5. יש ל "חופש ללמד" קורסים טובים מאוד. שיפנה אליהם לליווי אישי אם הוא רוצה להשקיע. זה שווה ממש!! הם אלופים.
6. הומור- ילדים מתים על זה!

בהצלחה רבה

1. לצ'פר. כל הזמן! רשימת מצטינים על הלוח, מדבקות פשוטות במחברת, לכתוב פתק נחת להורים.

2. דומה לסעיף הקודם- מבצעים: מי המצטינים של כל שיעור, מקבלים נקודה, מי שיש לו 5 נקודות מקבל פרח (סימון על הלוח, לא פרח אמיתי), מי שיש לו 3 פרחים מקבל הפתעה (מהשקל...) ומכתב להורים... סתם דוגמה. אבל מבצעים שעובדים על הדרגתיות, כמה שלבים, צריך להתאמץ להגיע לפסגה...

3. לא לאיים!! במיוחד בדברים לא מציאותיים. מי שיפריע בשיעור לא יצא להפסקה... אז מתי הוא יאכל/יתפנה? מי ישאר איתו בהפסקה? זה לא מעשי וזה איום שמראה אני מאיים אבל לא מסוגל לקיים.
כן אפשר להזהיר בדברים מעשיים. 3 פעמים שלא מכינים ש"ב אני כותב הודעה להורים. תחמיד שזורק חפץ על חבר נשלח למנהלת (בתנאי שהיא מגבה), רק מי שמסיים להעתיק יכול להראות לי ואז לצאת להפסקה... וכו'

4. להסתובב, להראות נוכחות, לעבור בינהם, לבדוק את העבודה שלהם. לא לתת להם לכתוב שטויות ולעשות כאילו לא ראינו.

5. להפעיל אותם. כל הזמן. כמה שיותר. שיקראו בקול מהספר, שיתנו כותרת, שישאלו הם שאלות על הנלמד, שיעשו הצגה על החומר כסיכום נושא, שיעתיקו מהלוח, שיציירו משהו שקשור לנושא. משחקים, חידונים, איקס עיגול וכו' על החומר- להכין להם או שהם יכינו, תלוי בגיל.

6. קשר רציף עם ההורים. גם על דברים טובים, וגם על פחות. שגם ההורים וגם התלמידים ירגישו שהוא שולט במצב ויודע מה קורה עם הכיתה.
בשיחות עם הורים אף פעם!! לא להאשים את הילד. תמיד לתאר מה קורה. לתאר את ההפסדים והנזקים מזה. לבקש מההורה עצה בתור מי שמכיר את הילד, איך אפשר לעזור לו שזה לא יחזור על עצמו וכו'.

זה ככה דברים שעלו לי. חלקם מתאימים בעיקר ליסודי.

חינוך זה קשה. השנים הראשונות מתסכלות!! ואם אין גיבוי אז פי כמה קשה.

וגם צריך למצוא את המקום הנכון לך. אני פשוט לא מסתדרת עם יסודי. לא אוהבת את זה, לא מתחברת, אין לי את הכוחות לזה, הנסיון לא היה מוצלח... וגם סיימתי לא בטוב עם המנהלת. אם כי יצאתי לחל"ד, אז זה היה יותר קל לסיים ככה... ובעל יסודי אני נהנת!!

שבשנים הראשונות שלה בהוראה היה קשה ממש והיא היתה חוזרת הביתה בוכה ומתוסכלת, בשלב כלשהו היא עשתה קורס של הרב יצחק שרביט, שמלמד שלב אחרי שלב איך להביא למשמעת בכיתה ומאז השתנו לה החיים ממש, היא מצליחה, התלמידות אוהבות אותה והיא חוזרת הביתה עם שמחה וסיפוק! אני לא לגמרי מכירה את השיטה אבל כמו שכתבו פה באחת התשובות זה משהו עם לצ'פר, בשלבים כל הזמן! אם את רוצה את המס' של הרב- תשלחי הודעה ואשלח לך בפרטי..
ובקשר לנקודה השניה שכתבת, שאומנם היא לא העיקר אבל בעיניי היא לא פחות חשובה... גבר שמפטרים אותו- זה הרגשה קשה מאוד, גם אצל אישה זה קשה אבל לגבר באופן טבעי יש את הרצון והמחוייבות לפרנס את בני ביתו וכשפוגעים בו בנקודה הזו זה יכול לשבור ממש.. אז רק שולחת לך כוחות כדי להיות חזקה עבורו ולעודד אותו ולפרגן לו כי בטוח יש מיליון דברים שהוא טוב בהם אפילו אם מנהלת אחת חושבת שהוא לא מצליח להחזיק כיתה.. ולהתפלל לה' שישלח לו הצלחה וסיפוק בכל מעשיו.. בהצלחה!

יכולה לבקש הפניה לבדיקת דם מהרופא שלך

אולי משהו בכדוריות דם אדומות נמוך קצת.

השאר מצויין

רוצה שיהיה לי נעים בלי תוספות

מטיילת עם אחיותיי או חברות ולהן ממש לא קר.

ולסחוב ברחוב בקבוק חם זה מוזר ומביך

 

אין לי פתרון חוץ מלהתלבש כמה שיותר מחמם-
2 גרביים טייץ ממש חם אפילו 2
גופיה סריג מעיל נעים

אני ואמא שלי רזות וגם קר לנו.
יש בגדי גוף טרמיים איכותיים , מקלחות חמות, שמן שומשום על כפות רגליים ולאכול דברים חמים, להשתמש בתבלינים שמחממים את הגוף כמו קינמון.

מהיכן אפשר להשיג שמן שומשום?

אפילו בסופר נראה לי יש, איפה שמוכרים אסייאתי. אבל קחי בחשבון שיש לזה ריח חזק של שומשום🙈

נגיד תראי אותי.
יש לי שכבת שומן תרמית, המסייעת בהשגת 2 מירות-
מחממת אותי בחורף
אם אני נופלת/נתקעת, יש לי שכבה מגינה..
סתתתםםם

איזה באסה זה..
בעיקר לשמור על כפות רגליים חמות ניראלי, עוד זוג גרביים נניח...

לא מצאתי פתרון.
מתלבשת כאילו סיביר, מדליקה חימום הרבה, יושבת על הספה עם מפזר חום צמודדדד.
מאוד חשוב שהרגלים יהיו חמות.
וזהו, זה ענין של גוף כנראה..

אז אני מבינה שזה רק להשלים עם המצב. ולהתכרבל.

 

 

 

 

אני קר ואחרי שאני אוכלת טוב, אני ממש מתחממת.

הבוס שלי בעבודה מתחרפן כמה אני מדליקה את המזגן...
אני עם זוג גרביים + גרביון טרמי , וכשאני בעבודה אני שמה עלי עוד גרביים הצמר העבה 🙈
כשהרגליים קרות לי, אז אני לא מצליחה להתמודד עם הקור בכלל ואני רועדת בלי הפסקה.

בדקת לאחרונה את התפקוד שלה?

זה לא מעכשיו. מילדות.

ומעולם לא היתה לי בעיה עם בלוטת התריס ב"ה

כמו שיש כאלה שחם להם.
היתה לי שכנה, שאצלם המזגן דלק על חימום בזמן שאצלינו כבר היה על קירור.
היא רק מחכה לקיץ, אני רק מחכה לחורף.

קופאת מקור.
מסבירה לבעלי שאני יודעת שלא קר, אבל *לי* קר. לא יודעת למה.
לא מבינה איך יש נשים שבחורף לובשות שמלות כותנה דקות. ורגלים חשופות רק עם גרביון דק.
גם בבית עם המזגן קר לי.
אצלי זה נראה לי החמיר מאז הלידה האחרונה. וכן, גם אני רזה.

וגם אז היה לי קר.

אני יושבת עם בקבוק חם כל הזמן (עובדת מהבית אז אפשרי )

 

לגמרי לא מבינה את אותן נשים. ראיתי אחת עם חולצה ארוכה מאוד .ומגפונים קצרים. בלי גרביון

קפאתי רק מלהביט בה

אצלנו הבית מאוד קר, כנראה בגלל שבנין ישן. אני יוצאת החוצה אני מפשירה בשמש.

גם בניה ישנה, גם כיווני אוויר לא טובים.

אבל יחד עם זה בבית שלי לבעל, לילדים ולתינוקת לא קר כמו לי. לבושה יותר חם מהתינוקת...

בניה טרומית. קירות בטון

אין בידוד

אבל עדיין כמו שכתבה רק טוב.

רק לי קר.

שואלת את בעלי או הילדים קר לכם? אומרים לא.

בעלי גם סובל מקור. ובשבועות שהוא עושה כושר פחות קר לו..

תמיד קר לי😟
מתלבשים יותר חם🤗

בחורף אם יש שמש חמה (כמו אתמול) אז נעים לי רק כשאני בשמש.

אבל ברגע שהיא נעלמת שוב נהיה לי קר

 

נראה לי שאני מגזימה עם הבגדים של הילדים מרוב שקר לי.

שמה להם 2 גופיות וסוודר (מעיל כשיוצאים)

חברה אמרה לי שהם לא יתחסנו נגד הקור. וחבל.

לא יודעת מה לעשות. הורדתי להם גופיה אחת היום. מקווה שלא קר להם, לא בא לי שיחזרו משועלים או מנוזלים

בול אני עם השמש!
איך הילדים או בעלי מעירים אותי? - "קומי, יש שמש בספסל שלך". וואה אני שמה זינוק מהמיטה, מתעטפת בקפוצון הענק של בעלי ויוצאת מייד.
מסוגלת לשבת שעות על גבי שעות בשמש.
ואני גם יודעת כל שעה ביום איפה בדיוק השמש. יש ספסל, המדרגות של החצר, למטה בחניה.
ציידת שמש.
לגבי הלבוש הילדים: שואלת את אחותי שגרה באותה עיר איך היא מלבישה וככה יודעת.

אבל לא בשביל 2 גופיות חחח
אני שמה להם גופיה ארוכה ופוטר.

וממש ממש קשה לי עם הקור. מאד.
מחכה שהחורף יעבור. לא מצאתי פיתרון מלבד להמתין לאביב ולקיץ האהובים עלי

טיפה נעלמת.

איך בא לי שיחזור כבר הקיץ!!!
בינתיים לובשת ים של שכבות

אולי את צריכה תוספת של פרוגרסטרון? (תמיכה הורמונלית)

תודה אהובה! בקרוב אצלך ואצל כל המבקשות❤️

לחשוב חיובי

במצב כמו שלך...❤️❤️

אני לא אשכח את זה שהרופאה אמרה לי בהריון הנוכחי שאני בשבוע 7 והיא רואה דופק..... היתה לי הפלה בשבוע 8-9....
איזה התרגשות... וב"ה אני מתקדמת לאט, וכל שבוע שעובר הוא נס והשגחה בפני עצמו...
כל יום, כל שבוע...זה לא יאמן. זה לא נתפס...
זה מבורך וזה מרגש וזה מדהים וזה לא מובן מאליו.

כן, כל בדיקה הייתי עושה עם חששות שהכל יהיה טוב. רואים את חסד השם בעיניים.
המון תפילות והודאה...

פשוט להודות ולברך על הטוב. להתפלל להריון בריא ומשעמם וללידה קלה בידיים מלאות.

אבא שלי כל כך שמח שסיפרתי על ההריון הקודם אך עם זאת כל כך התאכזב על ההפלה העיניים שלו היו נפולות כמה ימים עם כמה שניסה לחזק אותי

וכבר ב"ה בשבוע 20!! מודה להשם על כל יום ומבינה כמה זה לא מובן מאליו!!
עד סוף הטרימסטר הראשון הייתי בלחץ אטומי ובתפילות וב" ה עבר..
תתרגשי מהחיים החדשים שנרקמים בתוכך ותתפללי.. באיזשהו שלב הסרטס נעלם
הריון תקין ובריא💝💝

ב"ה כבר שבוע 24. כל השליש הראשון עדיין היה לי חשש וכל בדיקה עדיין דופק לי הלב אבל ב"ה.
פשוט להודות ולהתפלל כל יום.
להתחזק הרבה הרבה באמונה.
שיהיה בשעה טובה ובשורות טובות!

דבר ראשון-
זו הפלה ראשונה?
דבר שני-
אני בגלל ההפלות לא סיפרתי למשפחה עד אמצע חמישי
גם ככה היה קורונה וכו'.
עד שלא הייתי בטוחה מאה אחוז.
וגם שהייתי בטוחה מאה אחוז תמיד יש את החשש שאולי זה יגמר.
בחודש תשיעי סוף סוף יכולתי לנשום
והגעתי ללידה בלי שום פחד.. כל הפחדים היו בהיריון עצמו שיש בעיה או שזה יגמר...
תעשי הרבה הרבה הרפיה.
צריך לתת לה' לנהל לך את ההיריון הזה.
תגידי כל הזמן זה בידים של הקדוש ברוך הוא
אני את שלי עשיתי ועושה .
הרבה תפילות.
הרבה הסחת דעת.
אבל בטח שזה לא פשוט עד שתלדי..
תשעה חודשים ממש לא פשוטים.
מבינה אותך...
מתפללת ומאחלת לך...
שכמו אצלי זה יגמר בידים מלאות...
ותיזכרי את ההיריון הזה כ-נס עצום

(אני טופלתי בזריקות הורמונליות אחרי ההפלות שחוויתי וזה החזיק לי את ההיריון. אבל זה כי עברתי כמה הפלות ולא מצאו להם סיבה)

איכפת לך לפרט לי קצת למה זה עזר (באיזה שלב היו ההפלות?)

 

תודה

ושתבואי עם ידיים מלאות. תעשי סעודה רביעית עם לחם סגולה ללדת בנקל בדוק.

זה בהחלט מלווה וילווה..
מאבדים את התמימות שבכל התהליך
הרבה יותר מהססים ומודעים..
זה קשה אבל גם גורם להעריך יותר..
אפשר לנתב את המקום הזה לתפילה
זה נותן הרבה כח💗

יש 2 סוגי סכרות . 
סוכרת סוג 1 , וסוכרת סוג 2. 
לא מתעסקים עם זה . 
אם התוצאות התקבלו גבוהות אז ללכת לעשות 100 , אין כזה דבר 
"אני רזה אז אין סוכרת" 
זה לא קשור.


בהצלחה.

חשבתי שיש קשר.. בגלל זה שאלתי. תודה

סכרת הריון לא קשורה למה שאכלת בעבר ולא לגודל שלך.
העמסה של 50 היא בדיקת סקר. העמסה של 100 היא יותר מדוייקת, ולכן שולחים אליה. יכול להיות שבאמת אין כלום והכל בסדר.
אבל אם יש סכרת הריון, והסוכר לא מאוזן, זה מסכן את העובר ואת האם.

יש כל מיני חלופות שאני לא בקיאה בהם.
אבל לא בטוח שזה פחות נורא.


ואגב, לא רק בשוקו סופגניות ושוקולד יש סוכרים.
גם בלחם. בפסטה. וגם בתפוחי אדמה ובטטה.

תודה על הסבר והרגעה

זה שאת רזה לא אומר שלא יכולה להיות לך סכרת הריונית. נכון שיש נשים שיש להן יותר נטייה- כשיש השמנת יתר, הסטוריה משפחתית וכד' אבל בגדול סכרת הריונית מתפתחת בגלל שינויים בתנגודת האינסולין בהריון ואין לדעת ללא בדיקה אם יש או אין בוודאות. 

מה שכן אף אחד לא יכול להכריח אותך לעשות בדיקה שאת לא מעוניינת בה, זה הגוף שלך והעובר שלך.

אין קשר בין רזון לסכרת
וסכרת הריון אינה סכרת רגילה
מה שמשפיע זה יותר פחמימות ופחות סוכרים
יש חלופות, אפשר לעשות פרופיל סוכר ומעקב אבל לדעתי עדיף את ההעמסה של ה100
היא בדיקה מדוייקת ולא בדיקת סקר כמו ה50
סכרת הריון זה לא משחק, זה עלול לגרום לסיבוכים בלידה ובמקרי קיצון מוות תוך רחמי
גם זה עלול להשפיע על הילד שיוולד אם הסכרת לא מאוזנת
וכמובן שעלול לפגוע גם באם
בקיצור, תעשי, כדאי לך.
זה לא כ"כ נורא כמו שזה נשמע

@מתואמת דלגה על הבדיקה, אבל התנהלה כאילו יש לה סכרת לכל דבר, מבחינת מעקב סוכר ותפריט וכו'.
אז אם את הולכת על בערך- תעשי בדיקה, יש לך אחריות, על עצמך ועל העובר (וכבר הבהירו לך פה לגבי הסכרת)

ואם את יודעת שאת מסוגלת להכנס למשטר קפדני של סכרת הריון גם בלי הוכחה שיש לך סכרת- בהצלחה.

אבל בבקשה, קחי אחריות, גם אם אף אחד לא יכריח אותך..

חשוב שילווה באיש מקצוע- דיאטנית שמתמחה בסכרת הריון
הכוונה לא להחליט לבד מה מותר או אסור לאכול

סוכר שזה אומר לבדוק את רמת הסוכר למשך כמה ימים ולפי זה לבחון אם יש סכרת.
אני חושבת שזה מה ש @מתואמת עשתה כי לא הצליחה את ההעמסה של 100.

לא דילגתי על הבדיקה של המאה, אלא פשוט לא שרדתי אותה (הקאתי שעה אחרי לקיחת הסוכר).
לכן נתנו לי לעשות פרופיל סוכר - מעקב שבועי, ארבע או חמש פעמים ביום, עם גלוקומטר (או איך שקוראים לזה).
מכיוון שיצאו כמה תוצאות גבוהות - הוחלט להתייחס לזה כאל סוכרת, והופניתי לדיאטנית שתתאים לי תפריט (וכמו שכתבו כאן - זה לא רק סוכרים. נגיד - פריכיות אורז זה גם אסור...)
בפועל לא כ"כ הקפדתי על התפריט, ובכ"ז יצאו תוצאות תקינות כמעט תמיד, אז אני מניחה מכאן שלא הייתה לי סוכרת בסופו-של-דבר.
ובכל-זאת - אסור לזלזל בזה!
פותחת יקרה, אם קשה לך עם ההעמסה של המאה - את יכולה לבקש פרופיל סוכר. אבל גם זה לא פיקניק בכלל... (לדקור את עצמך כמה פעמים ביום )

ולא הלכתי לפי תפריט מסוים אלא אכלתי מאכלים ש'עברו' בגלוקומטר. גם פסק זמן קטן אכלתי וגם שלוקים וגם זהבה ושלושת הדובים שהייתי טורפת בהיריון והיו עוברים לי מעולה.
ובזכות הערכים המעולים לא מיהרו לזרז אותי בהיריון השני.

בראשון לא הייתי במרפאה בסיכון אז לא היו מומחים ונלחצו וזירזו מוקדם. בשני כבר הבינו עניין.

אז זה רק אומר שלא בטוח שלא היתה לך סכרת.
עצם זה שהיו לך ערכים גבוהים זה די סימן לקיום שלה.
אבל הם לא היו גבוהים מאד ולכן לא נאלצת להשתמש באינסולין. ככה אני חושבת.

היית צריכה לקחת תרופות כשהייתה לך סוכרת?
(כי אני בהתחלה לקחתי תרופה - והיא עשתה לי היפוגליקמיה... אז הפסקתי איתה, ובכל-זאת לא היו לי ערכים גבוהים...)

ורוב מוחלט של הזמן לא היו לי ערכים גבוהים
ועדיין, סכרת

בתור סכרתית בדימוס (הלוואי שלא תחזור בהריונות הבאים) מציעה לך מאד להיבדק.

לכל הפחות תלמדי מה ההשלכות והסיכונים של סכרת לא מאובחנת לפני שאת מוותרת עליה.

(רמז: כליאת כתפיים, סיכוי לעובר גדול (מקרוזומי) וניתוח, מוות תוך רחמי ועוד)

הריון רביעי
ב3 ההריונות הקודמים עשיתי העמסה של 100 כיון שהמשקלים של התינוקות היו גבוהים ותמיד העמסה יצאה תקינה.
בהריון הנוכחי הערך הראשון(בדיקת הדם הראשונה טרם שתיית הסוכר) יצאה מעט גבוהה.
ושאר הערכים לאחר שתיית הסוכר היו תקינות!
זו סכרת?
האם סכרת יכולה לצוץ פתאום בהריון רביעי?

אז מתייחסים לזה כסוכרת.
יכול להיות שבמצב כזה *ימליצו* להיזהר.

ב2 התוצאות האחרונות, היפוגליקמיה
זה בעיה? מעניין לדעת

אבל מן הסתם הטיפול הוא אחר...

נתנה לי העמסה של 100 כי חששה שההיקף בטן גדול מידי. והיה לי 2 תוצאות נמוכות.

הרופאה לא התרגשה אמרה שזו כנראה נפילת סוכר!

היה לי ערך אחד לא תקין והאחרים תקינים.
והתייחסו לזה כסכרת לכל דבר מלבד הפניה למרפאה בסיכון שלא הייתי זכאית לזה כי זה לא סכרת 'לפי הספר'
הקפדתי מאד מאד.
וזירזו אותי בשבוע 39+1 והוא נולד 3.250 שזה מראה על שמירה קפדנית.

בשני כבר היו 2 ערכים לא תקינים אז נשלחתי למרפאה בסיכון.

אני אובחנתי באופן רשמי רק בהריון חמישי ועשיתי תמיד העמסה של 100 בגלל גנטיקה מבורכת.

ובלידה האחרונה אפילו העמסה לא עשו בגלל שבצום היה לי 104.

בכל מקרה תתייעצי עם הרופא שלך אולי את צריכה לעשות מעקב לתקופה.

 

הרבה בריאות!

תודה רבה הייתי צריכה הסברים ותמיכה למה כדאי ומה השלכות כי הרופאת נשים לא עזרה לי אמרה תעשי את זה וזהו 🤦‍♀️וזה לא נעים.
אני גם פשוט לא בקיאה בזה..
🙏🙏💖
כמה טוב שיש את פורום הזה נפלא!

גם לי יצאה תוצאה גבולית, יותר נמוך משלך, ורציתי להתחמק מהבדיקה של המאה אחרי שה50 עשתה לי ממש רע
כי באמת אני אוכלת סופר מאוזן וגם אם ח"ו היתה לי סכרת הריונית כנראה שתזונה לא היתה הפוקוס.

אבל אז קראתי שזה לא קשור בהכרח לתזונה, כמובן שהשמנה וריבוי פחמימות עלולים להגביר סיכון אבל סכרת הריון יכולה להופיע גם בלי רקע מקדים.
וגם גיליתי שהיה אצלנו במשפחה התפרצות סכרת אחרי לידה (כנראה הריונית שלא אובחנה, זה היה 2 דורות אחורה)

אז בצער רב הבנתי שזה באמת חשוב וב"ה זה לא היה כזה נורא.
והבדיקה יצאה בסדר אז הייתי רגועה

בהצלחה!
תביאי תעסוקה נחמדה וחצי לימון ויהיה בסדר

אולי לא בדיקה הכי נעימה אבל לגמרי חשובה בעיניי וזה לא משו שאפשר להתמודד איתו ללא ידיעה 

סכרת נהיה בגלל בעיה עם האיסולין או משהו כזה
חשוב מאוד לעשות את העמסה של ה100 לראות מה קורה, כי במידה וזה סכרת הריוו תצטרכי להיות במעקב ודיאטנית
זו בדיקה שממש לא כדאי לזלזל בה,
חוץ מזה ה50 זה סקר ולא בטוח שב100 יהיה לך תוצאה עם ערכים של סכרת

בגלל זה מפנים כל אישה בהריון לבדיקה החשובה הזאת (אם היה אפשר להרגיש משהו לא היה צריך שכל אחת תעשה)
ראית ששכנעו אותך כבר לעשות וזה מצוין
זו בדיקה מאוד חשובה וסכרת יכולה מאוד לסכן את ההריון ואת העובר וגם אותך.. בהצלחה!

להיות שאת לקראת ביוץ או מחזור..

פטרייה?...

אז פחות סביר שזה פטריה אבל עדיין יכול להיות.
יכול להיות שאת לקראת/אחרי ביוץ
ויכול להיות אפילו מצינון...

סליחה שאין תשובה מעודדת ;)

*לרוב* אם יש ממצא יחיד ובמיוחד אם הרופא לא התרגש ממנו , זה בדרך כלל לא צריך להדאיג.

אבל כן תעשי אקו לב, גם לי כשהיה לי ממצא יחיד ולא מדאיג בסקירה המאוחרת המשכתי בירור בשביל להרגע 100%.

תחכי לאיחור🤷
אולי זה הריון אולי זה לא...
באמת שאי אפשר לדעת...

בהצלחה ובתקווה💕

מבחינה תסמינים טרום מחזור ותחילת הריון סה"כ די דומים. אצל כל אחת זה יתבטא קצת אחרת..
ולפעמים יש שיבושים הורמונליים.
לפעמים נסיון השתרשות שלא עובד.

זה נסיון שלנו בדור הזה כשהכל אינסטנט, ההמתנה בין ביוץ לאיחור

וגם לא מחייב שלוקח להן זמן להתחיל.
יכול להיות הפרשות בהריון ויכול להיות שלא
יכול להיות הפרשות כשאין הריון ויכול להיות שלא.

החזרתי את הראש למצב שאולי זה לא.

לא אוהבת מתח. וחוסר וודאות.

ברור שאין שום תחושה של הריון.

אפילו אם הקלטת, ההתרגשות היתה בערך תמול או היום ואין לה עדיין שום השפעה על הגוף.

יתכן שמה שאת מרגישה הם תופעות רגילות של השלב ברוטאלי של המחזור, שמגיעות לשיאו בערך ביום 8 מהביוץ..

בהצלחה בכל אופן

אשמח לעוד תגובות

אולי מישהי תוכל להעלות אותו מהאוב

חילקו את זה לפעמים בצעדות לג בעומר של חב"ד,
ממש יפה.
מתאים לדעתי לגילאי יסודי, אבל אפשר גם לספר מזה לקטנים יותר.
(יש לקנות את זה עכשיו ביריד החסידות אם בא לך..)

עד גיל שנה לא גומלים.
אני עם אותה הבאסה😓

אבל פשוט היה נראה לי שהיא לא אוכלת מתוך רעב.

אצלה אני חושבת שזה בגלל כאבי שיניים...
אבל נחיה עם זה😅🤷

תשמחי שהיא קמה רק פעם אחת לפנות בוקר.

יכול להשתנות עם הגיל

אולי אני יגיד לה שבעלי לא מוכן לבצע את הבדיקה..אין לי ברירה

 

פשוט תגידי שככה החלטתם וזהו
ותבקשי להמשיך הלאה בלי זה

למה חושש לעשות? מהפן ההלכתי?

אני חושבת גם עניין גברי אפילו..אם לא היתה את הבעיה שקיימת אצלי מאמינה שכן היה עושה.

אותה הלכה שאסרה שז"ל, היא אותה הלכה שמתירה במצב הזה - מי קבע קיום של איזו הלכה מהנ"ל טובה יותר?
לי עוזר לזכור את זה בכל מיני מצבים.

גם הסבירו לנו שיש דבר כזה קונדום הלכתי

אני חושבת שזה פשוט פוגע בו קצת

 

זה לא אומר שזה המרכיב היחיד בקושי בפריון. בהחלט תתכן בעיה משולבת.
לכן חשוב הברור המלא, והתאמת טיפול מתאים. ובהחלט יש טיפולים היום לבעיות זרע, גם לקשות ביותר.
ואני בהחלט מסכימה איתך שיש בזה 'עניין גברי'. זה מאוד נפוץ. הקושי הגברי. ממליצה מאוד לשלוח אותו לשוחח עם אחד מרבני מכון פועה. יתנו מענה גם הלכתי פרקטי, וגם רוחני-נפשי.
בהצלחה!!

הרופאה תרצה לראות את הבדיקה. ממש לא מקובל לבצע בירור אי פריון בלי בדיקת זרע, זה ממש בגדר רשלנות. מתנצלת על התקיפות אבל עם כל הקושי בעלך צריך להתגבר על עצמו, יש פתרונות הלכתיים, הוא לא העניין פה, העניין הוא שאתם רוצים עוד ילד ועושים מה שצריך. ואם נניח יתברר שיש בעיה בזרע (וזה יתכן גם אם היו בעבר הריונות) אז למה שאת תעברי טיפולים שיכולים לגרום לך נזק? חשוב לבדוק כדי לדעת איך אפשר לטפל ואילו טיפולים לא מתאימים. 

כי זה מצטייר כפגיעה בגבריות, והמחשבה המוכרת היא שאם יש בעיה, היא אצל האישה.

בפועל, הסיכוי שהבעיה היא אצל האישה זהה לסיכוי שהבעיה היא אצל הגבר - 40%.
שאר ה20% זה לא מוסבר.

בקיצור, הוא צריך להבין את זה, להתגבר וללכת לבדוק את זה.
היתרים הלכתיים אני מאמינה שלא תהיה בעיה למצוא.

יש מה לעשות בעניין? זה יעזור במשהו?

לפעמים אפשר לפתור בעיית זרע
לפעמים השבחת זרע
ולפעמים לא, אבל חשוב לדעת לקראת מה אתם הולכים.

אבל חייבים לקבל תמונה מלאה של מצב בפריון שלכם. אחרת תקבלו טיפול שלא מתאים ולא בהכרח יביא לכם הריון נוסף.

אני חושבת שאכן אני צריכה לדבר עם מכון פו"עה שהוא יבצע את הבדיקה וירגיעו אותו

 

בעבר בעלי עשה בדיקת זרע, אחרי חצי שנה שלא הצלחנו להיכנס להריון. 

אמרנו שנתחיל בדיקות בקטנה, והבדיקה שלו הייתה הפחות כואבת/דורשת משאבים.

חודשיים אחרי זה נכנסתי להריון והיום ב"ה הריון שני כבר.

אנחנו ממש דוסים... אז ממש בדקנו את העניין ההלכתי.

 

הפואנטה שלי - יש סיכוי שבעלך יהיה מוכן לדבר על זה עם בעלי? אני חושבת שבעלי ממש יוכל לעזור לו להתמודד עם זה ברמה ההלכתית והרגשית. יש דברים שקשים לגברים שאולי לא מובנים לנו לגמרי אז אנחנו כנשים לא תמיד יודעות להגיד את הדבר הנכון בהקשר.

מוזמנת לפנות אליי בפרטי אם נראה לך מתאים (וגם כל אחת אחרת שנתקלת בסיטואציה כזו)

 

אנחנו גם דוסים חח

מחכים עכשיו להריון 3

וזה לא קורה אני חושבת שאני ינסה לשכנע אותו..תודה רבה לך

מהממת !!

הבדיקת זרע יצאה תקינה?

בעזרת השם ננסה החודש ואם זה לא יקרה

נבצע את הבדיקה בעזרת השם

אני ישכנע את בעלי וידבר עם מכון פו"עה

הלוואי שלא נצטרך

 

גם אצל אישה כמובן.
אבל זה לפעמים אצל גברים גורם לעירעור על הגבריות שלהם. בד"כ אצל גברים זה תופס מקום רגשי יותר חזק

(כמו שנשים יותר מוטרדות משומנים או חצקונים וגברים מגובה. זה טבעי )

אז נראה לי לשחרר ממנו לחץ. במקום זה להרעיף עליו אהבה והערכה, את יודעת מה המקומות שעושים לו את זה אבל שירגיש שהוא עדיין הגבר שלך בכל התחומים גם אם ח"ו יגלו שהזרע שלו קצת פחות פעיל. אפשר ורצוי גם לדבר על זה - שזה לא יהפוך אותו לפחות טוב בעינייך ושזה לא אומר שהוא גבר פחות מוצלח. ושאולי אם אצלך הכל היה מושלם לא היייתם שמים לב אבל רק בגלל שגם אצלך יש קצת קושי אולי יש מה לשפר אצלו

כמובן רק מה שמתאים לכם אני זורקת כיוון בלי להכיר.
וכמובן- גם לעצמך מגיעים כל החיזוקים האלה!!

בהצלחה!
התמודדות לא קלה

אפשר אולי בצק או חול קינטי

זה מתפזר והם לא כל כך יודעים מה לעשות עם זה בגיל כזה..

זה ממש אחל'ה (אם את לא מתעלפת מלכלוך).
שימי לה קצת על שמינית בריסטול או טיפה בקערה (אשכרה טיפה) ושתטבול את האצבעות ותצייר. תכיני לך מגבונים בהישג יד.
אפשר גם לשים בריסטול בתוך שמרדף עבה, להכניס 2 צבעי בסיס (אדום, כחול, צהוב), לסגור ממש טוב עם מסקנטייפ ולתת לה למרוח את זה.

לא הייתי מוותרת על המדבקות. תנסי לעזור לה. לקחת בעצמך את המדבקה ולהתחיל את ההדבקה, ושהיא רק תסיים. לאט לאט היא תרכוש מיומנות.

אצלנו מדבקות זה שווה ערך ל 10 דקות של שקט.
וגם יש מלא דברים שאפשר לעשות עם זה בהמשך.

ומוסיפה על צבעי ידיים- היא יכולה לצייר חופשי או לצבוע ציור מסויים (תדפיסי על שמינית בריסטול מהאינטרנט- סביבון, נר חנוכה, דברים שהיא אוהבת או דברים שאת רוצה ללמד אותה)


יצא ארוך.
יצירה זה החיים! 🎨🧶🧵👩‍🎨

את יכולה לחשוף. בסוף היא תלמד. אבל בלי לחץ. תני לה צבעים עבים שקל לתפוס ותציירי גם. אבל זה ממש בסדר אם היא עוד לא לגמרי בעניין.

זה כרגע הרבה התעסקות בשביל "רק" דקה או שתיים של עבודה.
אבל זה חשיפה ולמידה, ואם זה משהו שאת אוהבת, אז לדעתי שווה.

לא ממש יצירות אבל שכן יחוש את הדברים
צבעי גואש, פנדה להחזיק, פלסטלינה, קצת דבק..
הוא היה איתי בבית אז הייתי חייבת להעסיק
היום בן שנה ו4 וכבר עושים ממש יצירות.. ומשתף פעולה

שלי שנהוחודשיים לא בגן
סבתות או איתי
וממש לא עושה יצרות ניסיתי שיצייר מתעסק בפקק או מכניס לפה
ולהשחיל???לא ידעתי שזה הגיל

משחק כל היום בשטויות
זה גרוע??

שלי בנות 1.10. 

מכניסות הכל הכל הכל לפה. סיוט.

ועדיין לא משחילות.

לא בכיוון אפילו.

 

(אוהבות צבע- ידיים, גואש, מים, עפרונות, טושים. עפות על זה. ואוכלות את זה)

גם שלי מכניס הכל לפה... שלא תתבלבלי,ומלכלך את כל העולם
אבל אני לא מתרגשת.
ונותנת לו חופשיות. מה שמכניס לפה כמובן מרימה/מוציאה
אבל הוא לא הולך לפי הספר... וכן עושה שטויות עם הגואש נגיד או העיפרונות(ותעיד המרפסת שלי🙈)
הוא היה איתי בבית, עכשיו נכנס לגן ב"ה..

מאזה גיל נתתן גואש וכו??
אולי השחלה באמת אני צריכה לקנות שינסה
מה שכן אני מנסה ללמד אותו להכניס צורות לדלי(עיגול משולש....)והוא מתפרע עם זה חחח מנסה להכניס ואז זורק לצד
זה המשחק היחידי שאני ממש מלמדת אותו...

לדעתי זה לא מסוכן להכניס לפה,
וזה קל יותר מהכנסת צורות,
אצלי כולם אהבו מאוד, בערך בגיל שנה ורבע.

איזה מקלות
ואין לנו קטשופ😁אז בקבוק רגיל

לגזור במכסה חור בגודל של כרטיסי אשראי, ולתת לו להשחיל כרטיסים משומשים למיניהם,
אפשר להכין כך גם עם פונפונים, מקלות ארטיק רחבים, פקקים רחבים כמו פריגת ועוד כיד הדמיון.
אני התכוונתי למקלות באורך של מקל ארטיק אבל הם עצמם גליליים. בדיוק נכנסים יפה בחור של בקבוק קטשופ (נראה לי שכיום לקטשופ אוסם יש בכלל פתח אחר😁) לנו היה בעבר בקבוק של "רוטב סנדביץ" שלקחתי מההורים, וכיום מיכל של סודה לשתיה שנמכר בכמות גדולה והחורים שלו מתאימים.

להשחיל קסמי אוזניים לקופסא של תבלינים (דרך החורים במכסה)
עשה את זה מגיל שנה, אולי אפילו קודם

היה לו מדי קשה, אז התחלנו בקל...

ממש יצירתי ואומנותי..

בן שנה וחצי אבל כבר כמה חודשים כל היום רק מחביאה ממנו את הטושים וזה לא עוזר..

אם את בעצמך יצירתית ואוהבת את כל הדברים האלה אז עופי על זה והילדון כבר יצטרף;)

הבת שלי כיום בת שנתיים, ממש אוהבת יצירות. יכולה שעה שלמה לשבת לצבוע, להדביק מדבקות, לנסות לגזור..
אבל בגיל שנה היא ממש לא היתה בכיוון.
תנסי בגיל שנה וחצי עם מדבקות וצבעים..

נגיד משחקי הרכבה פשוטים- דופלו גדול כזה, להכניס לקופסא כל מיני קוביות,מגדל,
לבשל בכאילו,הך פטיש של קטנים
סיפורים
משחק התנועות

נשמע שהיא מאוד מפותחת ב''ה
לא צריך להאיץ ולקחוק את השעה יהיה זמן להכל

ואת יכולה מדי פעם לתת צבע לראות מה עושה
אבל בנחתת
הם גדלים יפה גם בלי כל זה בשלב הזה

מכירה מקרוב

וזה עובר אחרי ההריון נכון?

נגיד לי השיניים נשברו בהריון והרופאה אמרה לי שבהריון יש נסיגת סידן

מה נשים צריכות לעבור בשביל הריון
יואוווו

אז אולי השיניים טיפה זזו לך?

וזה גרם לשן טוחנת שלי להישבר כי הם קצת זזו והם ממש חלשות בהריון

אני מקווה שאחרי ההריון לא יהיה לי שן רווח שן וכו'...😬

שיישור שיניים עלול להיהרס בהריונות.
לא יודעת למה

להתפורר שן

רציתי למות 

מבאס אבל מקריאה הבנתי שזה אחד המחירים של הנושא

ברכבת וטרמפ של הוריי בשביל להגיע לבדיקה. 
תעשי מה שאת חושבת לנכון , רק משתפת שכן , גם רחוק נוסעים.

בעיניי זה חשוב החלטות טובות!

כמה להתאמץ עליה זה לגמרי שלך..
תקראי על הבדיקה, מה היא מגלה ותחליטי לבד עד כמה הטרחה שווה לך.
מה שכן שווה מדי פעם להתקשר לברר אם מתפנה תור.
פעם הייתי צריכה בדיקה חשובה שהיה תור פנוי במרחק חצי מדינה, במקרה יום לפני התפנה תור במרפאה מול הבית שלי.. לפעמים קורים ניסים...
מה שכן אם הנטייה שלך היא ללכת אז כדאי תקבעי את התור ותבטלי את תחליטי שלא. אבל לפחות לשריין אותו

אבל תכלס לכל אחת פה יש דעה אחרת בקשר לבדיקות בהריון אז תקבלי מכל הסוגים

שקיפות
וסקירות
עושים.

זה קריטי לך?
אם תגלי מזהו את תפילי?
אם כן אז אולי בשבילך זה חשוב ושווה את המאמץ.
אני לדוגמא, לא טרחתי לעשות את רוב הבדיקות האלה כי לא הייתי מפילה בכל מקרה אז לא עניין אותי...

ויש דברים שאפשר לטפל בהם מיד עם הלידה וככה אפשר לשמור על התינוק בחיים/לשפר את איכות החיים שלו ושלכם, כי ילד עם צרכים מיוחדים זה לא משהו פשוט.

משם נשמע שזה בודק בעיקר תסמונת דאון (או בעיות גנטיות). לא משהו שאפשר למנוע.

ובסקירה מאוחרת גם אפשר לגלות דברים שחשוב לטפל בהם מיד אחרי הלידה

אני עשיתי שקיפות עורפית אחרי שכבר היו ליתוצאות מסיסיי שלייה וידעתי שאין תסמונת דאון. שאלתי את הרופאים אם יש צורך, ונאמר לי מפורש שזה בודק עוד דברים ושחשוב לעשות גם במצבי

אלא ילד עם צרכים מיוחדים...

וגם לא עשיתי. זאת בדיקת סקר שהומצאה באנגליה בעיקר כדי לכסתח את הרופאים. התוצאה היא סטטיסטית והרבה פעמים לא אומרת כלום. אם סתם בא לך לראות את התינוקי תלכי... מה שקריטי לעשות בהריון רגיל זה בדיקות דם מקיפות, סקירות, העמסת סוכר, הערכת משקל, מעקב אחות... זהו.

אם את לא תעשי כלום עם המידע הזה אין סיבה לנסוע רחוק לדעתי.. אם את בכל זאת רוצה דש מהעובר תעשי א"ס
זוהי דעתי 🤗

באמת בהריונות הקודמים לא עשיתי כי הבנתי שזה לגילוי תסמונת דאון, ובכל מקרה אני לא אעשה הפלה ואשתדל לקבל בשמחה מה שהקב"ה יביא לי. מצד שני היום אני חושבת שגם אם אין מה לטפל אולי כדאי לדעת מראש ולא להיות בהפתעה יחד עם הלידה.. מצד שלישי לפעמים בבדיקות רואים דברים גבוליים וכבר נכנסים לסרטים ובסוף נולד תינוק בריא ושלם.. בקיצור, מסתבכת עם עצמי..
ד"ש מהעובר קיבלתי לא מזמן אצל הרופאה, ובדיקות דם, סקירה, מעקב אחות, העמסת סוכר אני עושה תמיד.. טוב, אני אחשוב עוד טיפה ואחליט. תודה לכן על התשובות!

כי אין איך לעזור לעובר בהריון רק אחרי ועל כן אני עושה סקירה מורחבת

היא דיקור מי שפיר. רק איתה אפשר לדעת על בעיות כרומוזומליות קיימות. שקיפות עורפית היא בדיקת סקר, התוצאה לא אומרת כלום ורק מראה סיכויים, בהתחשב במצב של איזשהו נוזל בעורף של העובר, בגיל שלך, במס' ההריון, במצב הבריאותי שלך וכו'... נחמד שיש עוד הזדמנות לראות את התינוקי.. אבל זהו

שבסקירה מאוחרת בודקים גם כמה מאפיינים של תסמונת דאון. לא שזה מדויק כמו בדיקות אחרות, אבל אולי כן נותן אינדיקציה כלשהיא.
אישית, אני אף פעם לא עושה שקיפות עורפית.

תסמונת דאון היא הפשוטה שבהם.
טריזומיה 18/ טריזומיה 13 הרבה יותר מורכבות

גם דאון וגם האחרות מלוות הרבה פעמים בבעיות אחרות, לדוג נפות מאוד שדאון מגיע עם בעיות לב שמצריכות טיפול מיד לאחר לידה.

גילוי מוקדם יכול להציל חיים.

חלקם ניתנים לטיפול תוך כדי ההריון, ובלי טיפול עלולים לאבד את ההריון חלילה.
לא הייתי מוותרת על הבדיקה בקלות..... ומצד שני לא בטוחה שהייתי משקיעה יותר משעתיים נסיעה באוטובוסים לכל כיוון...
זה איפשהו באמצע הגבול בין כמה להשקיע כי זאת בדיקה חשובה, לצד של לא להשתגע בשביל זה.

במהלך ההריון או מיד לאחר הלידה מגלים בסקירות.
אם. השקיפות מעלה סיכון לתסמונות, אז לפעמים שולחים לבדיקות מעמיקות יותר כמו אקו לב עוברי, אבל לרוב גם בסקירות יעלו על זה שיש בעיה שמצריכה בדיקה מעמיקה יותר.
יש בשקיפות יתרונות אבל היא לא קריטית...

אבל יש לי חברה שאמרה שהשקיפות הצילה לה את התינוק.
גילו שם משהו שהטיפול המהיר בשלב הזה הציל את ההריון.
לא מספיק בקיאה בפרטים, ויודעת שזה מקרה די נדיר. לכן ציינתי שזה משהו באמצע- לא הייתי מוותרת על הבדיקה בקלות, ומצד שני גם לא הייתי נוסעת שעתיים לכל כיוון בשביל זה.. לא יודעת כמה מאמץ זה דורש מהפותחת, אבל אם זה מאמץ יחסית סביר הייתי משקיעה אותו, אבל שוב- בלי להשתגע..

אישית כן יצאתי ב5 וחצי בבוקר לשעה וחצי נסיעה בכמה אוטובוסים בשביל זה..

שנכון עבורך.

את צריכה לחשוב עם עצמך מה נכון לך ומה נראה לך שכדאי

בענין הזה - בדיקה שחשובה לי אסע בשבילה לכל מקום

אמון שיתגשם

אף פעם לא שמעתי שאפשר להכין בבית, מעניין