פורום הריון ולידה (עמוד 244)

שגם מי שמעולם לא צפה באף תוכנית שהיא (ולא הפסיד כלום מכך ), השדר הזה של "וואו הדוסים האלה תראו מה פספסתם",

ושל "מה התורה הזו גורמת לאנשים להפסיד. ואיזה באסה להם וכל הגבולות האלה, שמירת נגיעה וכו' וכו'" - 

השדר הזה מאוד מהדהד ומאוד נוכח בהרבה מאוד כיוונים בחיים שלנו וחשוב רגע לעצור ולהביט עליו כמות שהוא.

ולהתחזק ש*באמת* אין כאן שום פיספוס - אלא את הרווח הגדול ביותר שיכול להיות.

אותו רווח ואותה מתיקות שמי שלא הלך לפי התורה, ובעניין בספציפי הזה של בינו לבינה היה עם עוד ועוד ועוד וכו' - לא זוכה לחוות.

וזו באמת זכות.

ותודה לה' שזיכנו.

שבאמת אני מרגישה שעם השנים, עומק הקשר הוא אחר וכשכל אחד מבני הזוג משקיע את המאה אחוז ב50 אחוז שלו, באמת לא מרגישים שום פספוס, רק מתיקות נפלאה ועליית קומה

וזה משהו שיכול להיבנות רק בקשר שהוא בלעדי בראש שלנו, שאנחנו מחליטים לשים עליו את כל הקופה ולגדול לתוכו

פשוט כל מילה שלך לחקוק ולתלות על קירות הבית וקירות הלב.

מדהימה שאת! 

ועזר לי מאוד מה שכתבת. תודה!

ב"ה 🙏 

שאלתי בשבילך איך ליישם זאת:

אם ברצונך לחסום גישה של מבקרים לדף הפייסבוק שלך בשבת, יש כמה שיטות לעשות זאת, אך פייסבוק לא מספקת אפשרות מובנית לחסימה אוטומטית לפי ימים ושעות. עם זאת, הנה כמה פתרונות אפשריים:

1. הסרת הדף מפרסום זמנית (Unpublish)

פייסבוק מאפשרת להסתיר דף כך שרק מנהלים יוכלו לראות אותו. ניתן להפעיל ולהשבית זאת ידנית לפני שבת ואחריה:
    1.    היכנסי להגדרות הדף.
    2.    עיברי ללשונית הגדרות → פרטיות הדף (Page Visibility).
    3.    לסמן Unpublish Page כדי שהדף לא יהיה נגיש לציבור.
    4.    לאחר צאת השבת, לחזור על הפעולות, יהפכו את הדף לציבורי שוב.

✅ יתרון: פתרון מובנה בפייסבוק.
❌ חיסרון: יש לבצע ידנית לפני ואחרי השבת.

2. חסימת משתמשים לפי מיקום גיאוגרפי

ניתן לחסום גישה לדף לפי מדינות מסוימות:
    1.    להיכנס להגדרות הדף → General → Country Restrictions.
    2.    להוסיף את כל המדינות שמהן ברצונך לחסום גישה בשבת (לא פתרון מושלם, כי זה קבוע).

✅ יתרון: פתרון אוטומטי למשתמשים מאזורים מסוימים.
❌ חיסרון: לא מאפשר חסימה זמנית לפי ימים ושעות.

3. מחיקת פוסטים או תזמון השבתה של תכנים

אם אינך רוצה שהדף ייחסם לגמרי, אפשר להסתיר פוסטים קיימים ולהגדיר פוסטים לחזור לאחר השבת:
    1.    להיכנס לכל פוסט → לחץ על עריכה (Edit).
    2.    בחרי באפשרות הסתר מהדף (Hide from Timeline).
    3.    לאחר השבת, ניתן להחזיר את הפוסטים ידנית.

✅ יתרון: פתרון פשוט ללא השבתת הדף.
❌ חיסרון: עדיין דורש פעולה ידנית.

4. שימוש בבוט אוטומטי (אם יש לך גישה ל-API של פייסבוק)

ניתן לתכנת בוט שמשנה את סטטוס הדף אוטומטית לפני שבת, אבל זה מצריך ידע בתכנות ושימוש ב-Facebook API.

✅ יתרון: פתרון אוטומטי לגמרי.
❌ חיסרון: מורכב לביצוע ודורש אישור מפייסבוק.

מה הפתרון המומלץ?

בשל המגבלות של פייסבוק, הדרך הפשוטה ביותר היא הסרת הדף מפרסום (Unpublish) לפני שבת והחזרתו לאחר השבת. אם מדובר רק על תכנים, אפשר לתזמן הסרת פוסטים מסוימים בשעות הרלוונטיות.

והמשפט המסיים של ChatGPT:

אם תרצי עזרה במציאת פתרון מותאם אישית, ספרי לי עוד על הצרכים שלך!

אם כבר קיבלת מחזורים רגילים טבעיים אחרי הוצאת המירנה, לא סביר שיש עדיין השפעה הורמונלית מהמירנה

הגיל, הרזרבה השחלתית, גם הם משתנים ומשפיעים על מצב הפוריות מאישה לאישה

אם את צעירה מ 35, צריכים לנסות כמה חודשים טובים לפני שפונים לבירור רפואי 

אחרי 9 שנים עם התקן הורמונלי

לבדיקות של פרופיל הורמונלי ורזרבה שחלתית. 

עד גיל 35 מקובל לנסות שנה לפני שפונים לייעוץ רפואי מעל 35, לאחר חצי שנה. 

בגיל 40, הפוריות כבר חלשה יותר ולכן כדאי לעשות סקר הורמונלי לדעת מה המצב.  ולהמשיך לנסות כמובן להיקלט.   

ולא להתקן.

אחרי גיל 35 פעמים רבות לוקח יותר זמן להכנס להריון בלי קשר אם הייתה מניעה לפני או לא.

מחזורים סדירים לא בהכרח מעידים על מצב הפוריות.

אם את רוצה יותר לדעת, כדאי לך להתחיל בבדיקות דם ורזרבה שחלתית

השד למשל.

לי למשל הרופאה אמרה שיש מבנה שד מגורגר ולכן ממוגרפיה לא אמינה אצלי ואני עושה רק אולטרה סאונד.

לדעתי זה פשוט בא להנגיש את הבדיקה לכולן בקלות רבה יותר, אבל זה לא מחליף ביקור אצל כירורג שד

לבדיקת שד יש 3 חלקים: בדיקה ידנית (מישוש) אצל כירורג שד, אולטרסאונד שד וממוגרפיה. לא תמיד צריך את כל החלקים,כירוג זה הבסיסי ומזה מתחילים והוא אומר אם יש צורך בעוד דברים.

אם הכסף זה העניין אפשר לעשות בדיקת דם..

ואם זה לא אז זה באסה לבזבז על זה 

5 בדיקות 30 שח

מתכוונת לבית מרקחת

..

וזו תופעה של הגלולות

אבל גם אני בזמנו בזבזתי הרבה בדיקות בגללה 

מוזמנת להצטרף למועדון -הפותחת

אם עוד לא גילית את נפלאות איביי ועלי אקספרס לבדיקות הריון- מליצה

חצי שקל לבדיקה

והן אמינות ממש 

ואם את רוצה לעכשיו 

יש של תשובה כנה 

יש גמח בזמנו ברשת

ויש ערכות לא מאוד יקרות גם

לבזבז 40 שח לאחת נשמע לי הזוי ...לכי תעשי כבר בדיקת דם

אפשר להבין.. 4 ילדים ב6 שנים זה אומר שאת רק בלופ של הריונות ולידוח. 

הוא בקושי מכיר אותך לא הורמונלית.

שלא נדבר על הפן הכלכלי והשינויים הגדולים כל פעם. 

אין מנוס מלפתוח ולדבר. 

ממה את מתביישת בדיוק? 

לפתוח ולהגיד מה שאני מרגישה
יש לנו תאומים לפני הלידה וכן יש פער של 4 שנים בין ה3 לתינוקת
 

למה שלא תעלי בפניו בדיוק את זה? שאת רוצה קשר, קרבה, תקשורת...

שקשה לך עם המחשבה שאולי רק כשתהיו מותרים הוא "יתפנה" אלייך.

איך את מסתדרת עם ארבעה קטנטנים? יש מתח ביניכם? יש מתח כלכלי? 

נראה לי שכל הפרמטרים האלו משפיעים...

תנסי להעלות את זה בפניו אבל לא כהאשמה, אלא כמה היית רוצה שיהיה.

מתארת לעצמי שהחיים שלכם מאוד אינטנסיביים. זה לא פשוט. כל הכבוד שאת מחזיקה את הבית.

יחסים אחרי הביוץ?

אם נגמר הביוץ עדין יש רלוונטיות??

את רואה קרבה בלשבת אחרי מקווה ולהתקרב,

הוא רואה בסיטואציה הזו ניסיון שהוא לא רוצה להתנסות בו.

מאז שהתחלת גלולות היא יותר נינוח בקרבתך?

חודשיים אחרי לידה זה ממש הזמן לעצור רבע ולחשוב איך אני רוצה שהיומיום התנהל, במה להשקיע,

 ממש לבחור בתוך המציאות ולא רק לשרוד את היום כמו בסמוך ללידה.

שתדעי שיש בעלים שמרגישים שהתינוק החדש תופס מקום אצל האמא, מקום שהיה פעם שלהם.

לילדים אומרים הלב של אמא התרחב ויש מקום לכולם,

לגבי זוגיות זה יכול להיות שזה מתפרש אצלם אחד על חשבון השני (לא משנה אם זה נכון או לא)

היא צמודה אלייך 24/7, ישנה איתך, יונקת ממך.

ממש ממש צמודה, יותר ממנו.

אצלנו זה- היא הייתה *בתוכי* 9 חודשים, האכלתי אותה דרך חבל הטבור 24/7

זה שיש זמנים שהיא ישנה ואני יכולה להתנתק ממנה זה שיפור ונפרדות.

אצל הבעלים זה כזה היית בהריון השתנה *לך* הגוף,

ואחרי הלידה ישל יצור חדש שלא היה פה קודם.

זה לא שיפור של הנפרדות מההריון. לפני כן לא היה כלום, ואחרי לידה מ0 ל90 אחוז של היצמדות.

לכן חשוב להשקיע בזוגיות. ופחות להחצין כמה התינוקת הכל מושלם איתה. תשתפי אמא וחברות, שיח נשים שיכיל את זה, פחות את בעלך.

לדוגמה קנית לה כובע מתוק, לא לצפות שהוא יחווה כמוך את החוויה, של תראה איזה מתוק לה, יואו.

הוא כנראה צריך הסחות דעת כדי לא להתפתות או שהוא בורח מהקושי (לגבי הכדורגל)

לגבי היחסים וכו - את לא צריכה להתבייש

שבו, תביעי צורך

בקרבה, בהתעניינות, ביחס ותשומת לב

תשמעי גם אותו

בעז״ה הכל יהיה בסדר ❤️

ארבעה ילדים בשש שנים.. את גיבורת על , באמת!! שה' יתן לך הרבה כוחות ושמחה ❤️

לי אישית גם קשה עד היום (ואני נשואה ככל הנראה כמה וכמה שנים יותר מכם) לפתוח נושאים רגישים. לא תמיד יש לי מילים לזה וגם באופי שלי מעדיפה לא לפתוח דברים אלא להדחיק ולהמשיך הלאה

ותדעי לך שלאורך השנים גיליתי כמה הלב הפתוח והדיבור הכנה פותחים עוד שער, מעלים אותנו עוד קומה.. אז ממש מחזקת אותך לדבר על זה. 

לשתף- ככה הרגשתי. אני יודעת שלא רצית לתת לי הרגשה כזאת אבל נפגעתי מזה. בוא נדבר עלינו...

מחזקת אותך לפתוח את הדברים ושולחת כוחות! מהממת!!

מרגישה שאין לי את המילים הנכונות..
רק אחרי שמדברם אני חושבת למה לא אמרתי ככה וככה..
האמת שאני מרגישה שפשוט אין משיכה מהצד שלו..
תמיד היה אישיו של משקל - ספורט- תזונה 

ישבתי עם עצמי בשבת והבנתי שאני פשוט מפחדת לשמוע אותו אומר לי את זה ולכן אני לא פותחת ואומרת את מה שאני מרגישה 
כדי לא לשמוע ולהרגיש את הדחייה הזו

תשמע בעלי היקר, אני רוצה רגע לשתף אותך בתחושות שלי.

ורגע לפני שאני משתפת, יש לי גם בקשה, רגיש לי הנושא של תזונה ומשקל, אם אפשר שהדיבור ביננו לא יגיע לשם. 

ואז להגיד מה מפריע *לך*, מה גורם *לך* להרגיש כשהוא מתנהג בדרך מסוימת, ולסייג ולהגיד שאת מבינה מאוד אם הוא מפחד כרגע בכלל מהאפשרות שאולי יהיה הריון, אבל את צריכה להרגיש קירבה מצידו בדרכים אחרות. תסבירי שחשוב לך הקשר, וחשובה לך תחושת שותפות, וכרגע את מרגישה שהכל בינכם טכני והמצב הזה כואב לך. אולי להציע זמן זוגי נקי מרעשים וקבוע שלא מזיזים ועושים בו משהו שכיף לשניכם. לשאול אותו מה הוא מרגיש ביחס למה שאת אומרת והאם הוא שותף לתחושה הזו שדברים נעשו טכניים, ואם כן איך לדעתו כדאי לנסות לשפר את זה. 

היום יום האינטנסיבי באמת כל כך מושך למקום טכני, וזה רק טבעי ומוכר מה שאת מרגישה. אבל מצטרפת לקודמותי שלפתוח את זה בצורה נינוחה ובאוירה טובה, אין כמו זה לתחושת הקירבה שתגיע אחר כך בעזרת ה'. ואם איכשהו זה מתחרבש ולא מצליחים לדבר נינוח וזה דוקא גורם לפיצוץ, אז שוה בעיני לנסות לפנות ליעוץ זוגי חיצוני שיאפשר לכם את המרחב ואת ההנחיה הנכונה איך להגיד דברים מהלב אחד לשני. לא מספיק מכירה אם יש כאלה שמאפשרים דבר כזה נקודתי ולאו דוקא תהליך ארוך של 10-12 מפגשים, אבל מאמינה שיועצים טובים שאכפת להם יתנו אופציה כזו.

בהצלחה🧡, מחזקת אותך ללמוד להגיד מה שבליבך, זו מקפצה לזוגיות.

עדיף לך כן לנסות לדבר ולפתוח,

קחי לך רק אם מתאים לך ואם לא מתאים תתעלמי,

קודם כל זה יעיף אתכם קדימה בזוגיות 

ולידה זה דבר שבהחלט משבש את כל המוכר והידוע

ולכן כדאי שיהיה שיח.

שיח על אינטמיות מגביר אינטמיות,זה יכולת שנפתחת ודבר שני ,איך תדעי את מה מפריע לו אם לא תשאלי,ואיך הוא יידע מה מפריע לך אם לא יהיה שיח?

בין בני זוג כדאי שיהיה שיח בטוח ומכיל שמאפשר דיבור על כל דבר.

את יכולה להקדים לו ולומר שקשה לך לדבר על זה...

זה שוברים שונים. 

פשוט במקום שיש בו גם סדנאות אז אפשר כאילו לשלם משני השוברים ביחד כי כביכול הסדנא היא הטיפול, ואז זה מגדיל את הסכום שיש לך עבור המקום.

אבל לא חייבים לממש הכל באותו מקום. 

בעיקרון זה מופרד לשוברים שונים - נופש, טיפול אישי למשרת, טיפול זוגי (או שזה מוגדר אישי לבת הזוג לא בטוחה) 

לא דחפו אותי ללמוד מעבר ללימודים ככ. 

אני כן למדתי גם בבית, באמצעות שירים שתרגמתי לעצמי, וצפייה בסדרות 

אבל זה היה רצון שלי, לא קשור להורים בשום צורה. כאילו הם שמחים שאני יודעת, אבל לא עשו שום דבר מיוחד בשביל זה. את הסדרות ראיתי בלי קשר לרצון לדעת אנגלית. סתם כי אהבתי 

מגיל קטן עדיף על השקעה במורים פרטיים בגיל הגדול

סרטונים, שמע באנגלית, אפילו להקריא ספרי ילדים

לדבר קצת בבית דברים פשוטים אם אפשר 

וכזה...

חוגים ושיעורים פרטיים זה עוזר להתקדם פדגוגית

זה כמו שילד דובר עברית ילמד עברית.

כמ זה שהוא מדבר לא אומר שהוא יודע את מבנה השפה.

אבל זה לא עוזר לאוצר מילים. כל שינון כזה זאת השקעה כבירה שבסוף זוכרים ממנה לטווח הארוך די מעט.

הדרך לשפר היא ע"י חשיפה לשפה.

יש היום כמה סגנונות של לימוד בתוכנות מחשב,

והיום בעידן הAI

ממש לא צריך להשקיע בזה סכומים מטורפים.

יש כבר היום תוכניות לימוד אינטראקטיביות וזה ילך וישתכלל עם הזמן.

בקיצור יותר מחשב, חשיפה וחוויה

ופחות מורים פרטיים, ספרים ושינון סיזיפי.

משמיעים לילדים המון שירים באנגלית, ויש לנו גם אפליקציה שדרכה הם משחקים ולומשים מילים באנגלית.

מבחינת אוצר מילים, לגדול בן 6 יש אוצר מילים יפה יחסית לילד שלא דובר אנגלית ולא נחשף לדיבור יומיומי של אנגלית (צבעים, בעלי חיים, כלי תחבורה, מעט רגשות, פירות, ועוד חפצים למיניהם).

אבל מה שיותר מרשים זה - א. המבטא שלו. בגלל שהוא שומע את זה מסרטונים ומשחקים שמיועדים לדוברי אנגלית, הוא מבטא את המילים מצויין. ב. היכולת שלו להבין משפטים פשוטים, גם אם הוא לא מבין בהם כל מילה. אלא כי הוא מצליח להבין איך נשמע משפט. זה ממש לא אומר שהוא מבין הכל, אבל ההבנה שלו יפה יחסית לדרך שבה הוא נחשף. 

כשהוא יתחיל ללמוד אנגלית בבית הספר, מניחה שנראה עוד יותר את ההשפעה של זה.

הילדים לא לומדים אנגלית בחיידר ולכן מאד חשוב לי ללמד אותם בבית

עם הגדולים פחות עבד לי, השיטה לא היתה טובה והגיל היה מאוחר מדי.

עם הקטן זה עובד נהדר, הוא נחשף לאנגלית (דרך יוטיוב קידס) לפני גיל שנה ולמד לדבר במקביל בעברית ואנגלית, היום בגיל 5 יש לו אוצר של עשרות מילים והוא מכיר את רוב האותיות. כרגע הוא לומד לקרוא בעברית והתכנון שלי ללמד אותו לקרוא אנגלית מיד אחרי שהקריאה בעברית תתבסס, כדי שיתחיל לקרוא ספרים באנגלית ויפתח את השפה לעומק.

זה מה שעבד אצלנו (עוד מהמשפחה התגייסו):

1. אם כבר מחשב/טלויזיה אז רק רק באנגלית. שירים, סדרות וכו - רק אנגלית. והתחלנו את זה באיזה גיל 3-4 הוא לא היה מאוד מרוצה מזה שהוא לא מבין, אבל התרגל… (לשחק בדברים אחרים תמיד הייתה אופציה, לא העברנו ילד התעללות)
2. הקראנו לו סיפורים באנגלית. האמת פחות סיפורי ילדים אלא אח״כ בגיל 5-6 הארי פוטר וכו, ספרים אמיתיים. עם הסברים מדי פעם, אבל סה״כ קולטים. 

3. שירים שהוא אהב באנגלית תרגמנו יחד איתו מילים קשות (גם אם רוב השיר זה מילים קשות בשבילו), ואז כשהוא שר הוא הבין מה הוא אומר…

4. בגיל גדול יותר (נניח 8-10) ישבתי איתו לקרוא באנגלית. בהתחלה הוא היה מקריא משפט אחד בכל עמוד, לאט לאט מתקדמים לפסקה בעמוד, ואז עמוד עמוד (עמוד אני עמוד הוא). תוך כדי זה גם ללמוד איך הוגים למשל gh וכו כי זה דברים שהם לא הגיעו אליהם עדיין בבית הספר בזמנו. 

לא דיברנו איתו בבית שיח יומיומי באנגלית כי האנגלית שלנו היא לא של דוברים וחבל להרוס. ספרים הקראנו במבטא כושל מעט אבל זה מה יש. 

וואלה האנגלית שלו (היום בן 13) יותר טובה משלי, אוצר מילים עשיר, יושב וקורא ספרים בני 400+ עמודים באנגלית (בעיקר ספרי פנטזיה וכו, זה מה שמעניין אותו). והמבטא האמת גם די מרשים באופן מפתיע (כנראה מהשירים והסדרות). נמצא בהקבצה של דוברי אנגלית… האמת אני מרוצה מהתהליך הזה ובעיקר מאוד שמחה בשבילו כי זה נכס לחיים.  

כל הכבוד לכם על ההשקעה!!

ובאמת נראה שב"ה הצלחתם

רק אומרת שזה לא פשוט 

מצריך הרבה אנרגיה, סבלנות,  וזמן

מגש פירות?

חלוק?

כרית הנקה? 

ספר?

??

לק"י

ההגנה היא אותה הגנה. ממליצים לעבור אם יש כתמים או דימומים.

אז אם נוח לך איתן, אין סיבה לעבור.

הן יעילות גם אם לא מניקים בכלל.

פשוט סיכוי יותר גבוה לכתמים

נתחיל מהסהכ 6 שעות בחוץ זה מאוד גבולי

אבל אוצי יוצר מטריד זה המשחקי טרמפרטורה 

בכל אופן את יכולה להריח/לטעום

בהקשר הזה, לדעתי...

קר מאוד בחוץ, זה לא שישב בשמש או משו

תנסי אולי להריח או לטעום כדי להיות בטוחה

אבל רוב הסיכויים שהוא טוב

ממליצה לטעום שלא חמוץ אם לא מגעיל אותך (לא שהחלב שלך מגעיל חלילה, אני ספיציפית לא מעיזה פשוט לטעום את שלי )

בעיני אם יש סיכוי שהחלב מקולקל עדיף כבר לתת מטרנה... 

כך אני נוהגת

לי באחד ההיריונות היה קוצר נשימה מציק כזה, שהתחיל לי די בתחילת ההיריון והמשיך עד סופו. אבל זה לא היה מסוכן. (בהיריון אחר כך גם סבלתי מזה ברמה קצת פחותה יותר ואז עשיתי בירורים אצל רופאת ריאות, והכול יצא תקין)

זה יותר תחושה של לחץ.

השאלה אם הקוצר נשימה הזה בעשיתי? וצריך ללכתוב לבדוק?

קוצר נשימה תמיד צריך לבדוק

בטח בחורף שיש הרבה דלקות ריאות

איזור ה600-800 ש"ח המפגשי התאמה + הרכישה של הדיאפרגמה והקוטל

יחסית לא יקרה, ורופאה.

לא עשיתי בסוף אצלה אלא בחינם אצל הרופאה בקופה.

מהממת ממש אבל קשה להשגה.

אשמח לשמוע על רופאה בקופה שמתעסקת בזה...

קרוב אלייך יש את ד''ר מרים אקרמן שמתאימה, דרך הקופה. אולי היא עובדת בכמה קופות, אין לי מושג.

מקסימה. ממש עדינה ומסבירה הכל בנחת

יש את דר אדית גולדשטאוב, עובדת במאוחדת ולאומית לידיעתי

מקסימה ועדינה

תמיד מקפיאים את החלות והלחמניות ליום השני כדי לאכול אח״כ בטעם טרי 

אנחנו עושים את זה כל הזמן

לא יידעת אם משנה איך קוראים לזה, למלא תינוקות יש כזה

לנו עזר שמן אמול אבל האמת שאם זה לא מפריע אז גם לא צריך..

זה פשוט בכל הקרקפת ככה וגם קצת במצח

לא היה לי את זה אצל אף ילד

זה לא מפריע לתינוק

אבל הוא כזה מתוק והיה לו כזה עור נעים פתאום נהיה לו ככה ולא עובר

לק"י

ניקיתי את זה במסרק סמיך אחרי חפיפה (אולי עדיף לשים שמן, ואז לסרק. אם זה מפריע לך. להם זה לא בטוח מפריע).

אסטמה של העור שאני מכירה זה יובש אדום ב"קפלים"- צוואר, מתחת למרפקים ולברכיים וכו'.

לאחת הבנות שלי היה בתור תינוקת ממש פצעים בקפלים של הצוואר מרוב יובש. זה עבר לה ב"ה כשקצת גדלה יותר.

ועכשיו (היא בת 6) שמתי לב שיש לה אדמומית חזקה ויבשה כזו בקפלים מתחת לברכיים. (עוד לא שאלתי אותה על זה כלום כי אני מנחשת שזה יעצבן אותה)

יכול להיות שבעצם היא סובלת מאסתמה של העור?

(גם הקילופים שהיו לה בקרקפת כתינוקת היו ברמה חריגה יחסית למה שאני מכירה)

אם זה זה, אז יש בכלל איך לטפל? והאם חייבים לטפל?

@פרח חדש - סליחה על הניצלו"ש. מהסתכלות בתמונה שהבאת נראה שאלה באמת קילופים רגילים שיש לתינוקות. באמת לא יפה במיוחד... באופן אישי אני לא עושה כלום כדי להוריד את זה.

בכל אופן, גם מהצד הזה של הקרקפת הוא נראה מתוק!🥰

מקווה שזה לא נהיה מעין הרע 

כי הוא באמת מתוק במיוחד ותופס הרבה מבטים של הסביבה.

(אני לא כזאת שמאמינה בדברים האלו אבל לפעמים עולות לי מחשבות על זה) 

למרות שגם אני חוטאת בהן... (הילדונת שלנו גם יפה באופן מיוחד יחסית אלינו ומשכה/מושכת מבטים ברחוב. וכל הזמן אני אומרת שזה שהיא הייתה תינוקת לא רגועה, וגם היום לא תמיד קל איתה, זה נגד העין הרע שהמבטים המתפעלים האלה מביאים...🤭)

לק"י

אצל הבת השלישית השתמשתי בשמן לאמבטיה ובקרם גוף של לה רוש פוזה.

גם על אקווזום קיבלתי  המלצות.

ויש דברים שמומלצים גם:

לא לעשות אמבטיות ארוכות.

לייבש את הקפלים היטב. בטפיחות.

ללבוש בגדים ממאה אחוז כותנה.

לא יודעת אם חייב לטפל. אבל זה פשוט מציק לפעמים.

כי אין לי כוח להתחיל לטפל בזה...

כי זה יכול להיות מרטיבות או זיעה

אבל היא לא תרצה שאומר לה איך להתנגב, כי מבחינתה זה כאילו שאני אומרת שהיא קטנה ולא יודעת להתקלח לבד...

כשאני מתקלחת, אני מקפידה לנגב טוב טוב כדי שלא יהיו לי פצעים... אצלי זה עוזר לומר כך באופן עקיף

ותודה גם @יעל מהדרום @124816 

אנסה לקנות בל"נ את המשחה הזו... (היא בלי מרשם, נכון?)

אבל נדמה לי שעם מרשם יותר זול (כללית), לא בטוחה.

או לבקש מהרופא אם מגיעים בשביל משהו אחר 

ולא מגרדת, מספיק למרוח קרם לחות.

כבר ממש פצעים צריך משחה עם קורטיזון.

לגוף משחת אלוקום

לאזור הפנים והצוואר יש משחה מיוחדת בלי קורטיזון: אלידל.

שתיהן צריכות מרשם

בן 11, יש אדמומית כזאת מאחורי הברכיים וגם מאחורי המרפקים, מדי פעם.

הוא גם טוען שזה לא מציק לו אבל למרות זאת מדי פעם זה מגיע לרמה שהוא מגרד את זה מתוך שינה או כשהוא עסוק במשהו אחר בלי לשים לב, הגירוד גורם להחמרה.

אני מנחה אותו למרוח שם אקווה קרם אחרי המקלחת (בפועל זה כנראה קורה רק כשאני זוכרת להזכיר לו), אם הוא שם באופן עקבי אז זה עוזר, היינו פעם אצל רופאת עור כשזה היה במצב פחות טוב אז היא נתנה לנו משחה חזקה יותר ואמרה להשתמש בה אם מחמיר.

(כתינוק הוא סבל מאסטמה של העור יותר משמעותית, בעיקר בבטן ובגב)

אני אחכה כמה ימים לראות אם יש שיפור

אם לא אולי באמת אנסה עם המסרק

לק"י

אצלינו זה לא עזר🤷‍♀️

אפשר באמת לשים שמן זית, ולגרד בעדינות וזה יורד.

אבל זה יורד בד''כ גם לבד

אם רוצים אפשר גם לשטוף עם שמן אמבט לתינוקות

זה לא אסטמה, שכחתי איך זה נקרא. לתינוקות יש כל מיני תופעות בעור. זה בסדר

אני רוחצת באופן רבוע עם השמן של לה רוש פוזה ומורחת לו גם על הראש את הקרם לחות. (גם שלי קרח )

זה כמעט העלים את זה.

הבן שלי לא קירח לגמרי אבל כמעט

כמו פלומה כזאת 

תוהה אם מתאים למרוח על זה קרם לחות

קצת שומני. לי באופן אישי נראה שעדיף מראה שומני מהקשקשים האלו.

איזה שבוע את?

בכל מקרה הייתי נוסעת נשמע שזה זה

וגם עדיף לחינם מאשר חס ושלום לפספס משהו

תבשרי טוב!

קיבלתי הפנייה מהקופה לבית חולים, ובדקו עם אולטרסאונד וגם בדיקה מיוחדת שדומה לבדיקת פאפ. בדיעבד גיליתי שבסופרפארם יש פדים מיוחדים ששמים על התחתון והם משנים צבע לפי הנןזל שיוצא, וזה אומר אם יש ירידת מים.

בכל מקרה, אם אני זוכרת נכון, בבית חולים אז אמרו שאם זה כמות קטנה זה לא העניין. ממש ביררו כמה התחתון היה רטוב

העניין הוא עם שבת

אין לי כרגע פדים מיוחדים

אני חוששת להתקע שבת בבית חולים לחינם

צריכה להחליט מהר…

של מים שכנראה ירדה במהלך הלילה ולא הרגשתי ... 

אחר כך המשיך בטפטופים.. 

אם יש ירידת מים בשבוע כזה

ואין דימום

ואת מרגישה בסדר

לא חושבת שזה דחוף ללכת לבית חולים.. בד"כ זה לאט לאט מוביל ללחידה, יתחילו צירים.. 

אחת הלידות אצלי התחילה ככה

הלכתי לבית חולים אחרי כמה שעות כשהתחילו צירים צפופים

החלטתי לא לצאת לפני שבת. הלחץ היה גדול עליי… אמרתי לעצמי שאם זה יתפתח פשוט ניסע בשבת ואין מה לעשות.

תכלס לא היה משהו חריג. בשבת בבוקר שוב הרגשתי פעם אחת נזילה של הפרשה מיימית. אבל לא מעבר. אין לי צירים אבל זה די מלחיץ כי כל הלידות שלי התחילו בירידת מים בשטף ואת הצירים הרגשתי כבר בחדר לידה.

בשבת היה התאריך. אז נכנסתי לשבוע 40 למעשה.. 

מעייף

לק"י

שיהיה בשעה טובה, בקלות, בריאות ובידיים מלאות!!

הרופא שעשה לי את המעקב המליץ על זירוז בגלל האטה בגדילה כבר לפני שבועיים. מבחינתו הוא סיים איתי.

הלכתי להתייעצות פרטית אצל רופא שאני סומכת עליו וקיבלתי חוו״ד שאין סיבה ממשית לזרז.

תכלס עכשיו לא יודעת לאן אני אמורה לפנות.

הייתי שבוע שעבר בקופה בשביל מוניטור. היה רופא תורן והוא לא התייחס אליי יפה, ראה את הפרטים בתיק ואמר שהוא מחדש לי את ההפניה לזירוז וזהו מבחינתו. מה אני אמורה לעשות עכשיו?

בשעות הבוקר למעקב הריון עודף. עם הנתונים שלך הייתי מנסה ללכת מחר על הבוקר כדי לפחות להיבדק  לגבי המים והקצב של הגדילה ולקבל החלטה ביחד עם הצוות הרפואי מה הכי טוב לך ולעובר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות!

לק"י

אם יש אצליכם מרכז לבריאות האשה, תתקשרי לברר אם עושים שם מעקב.

לדוגמא אצלינו עושים עד סוף שבוע 40, ומשם בבי"ח

אז כמו שייעצתן לי, תכננתי לצאת בראשון בבוקר למיון. כך או כך שבוע 40, צריכה להבדק.

ב4 לפנות בוקר התעוררתי מתחושת לחץ באגן. לא הייתי מגדירה ככאב ממש, אבל כמו ציר חלש עמוק באגן. מפה לשם לא הצלחתי לישון (סתם כי אני בחרדות שהלידה תפתיע עוד משבוע 37). נמנמתי לסירוגין עד הבוקר. הילדים יצאו למסגרות, אמרתי לבעלי שנצא בנחת ונבדוק מה קורה. בינתיים הרגשתי את הלחץ ההוא מהלילה עוד כמה פעמים. לא חזק, לא סדיר ולא תכוף. יצאנו למיון.

אני נבדקת, פתיחה 3-4. הלם. יש לך צירים גברת… 

אמרתי שאני מרגישה משהו, אבל זה לא ממש כאב.

מפה לשם עשינו מוניטור ובדיקות ונכנסנו לחדר לידה.

המיילדת ביקשה שאקח שעה להתארגן בנחת ואקרא לה. אני כולי מבסוטה, מתחילה חוקן, מקלחת וכו. עוברת כמעט שעה ואז ציר. אני קוראת לה. פתיחה 7. 

היא יוצאת שוב, עוברים כמה רגעים ואז לחץ חזק.

קוראת לה שוב (קצת יותר בהיסטריה) והיא אומרת שהראש פה. 10 דק׳ של לחיצות טובות והנסיך הגיח לאוויר העולם.

מה אומר ומה אדבר

קטונתי מכל החסדים!

תודה לה׳ יתברך ותודה לכן על העצות הטובות ❤️

איזה לידה😱

איזה לידה מהחלומות! ממש שמחה בשבילך!! ברוך השם!!!

כמה טוב שנסעת להיבדק!

התאוששות קלה והרבה נחת❤️

רק לוודא שהבנתי- עד פתיחה 7 הצירים לא כאבו? הרגשת רק לחץ כלשהו?

מצד אחד נשמע מדהים, מצד שני מעורר בי חרדה לדעת שיש מקרים כאלה ושיש מצב שלא אזהה שאני בלידה🙈

התחיל קצת לכאוב אבל נסבל ממש. כמה צירים בודדים עם התקדמות מטורפת. כאילו כל ציר היה סנטימטר -שתיים פתיחה… 

וכן זה בהחלט מעורר חרדה, כבר היו פה שרשורי חרדה כאלו שלקחתי בהם חלק פעיל

והרבה לילות שהתעוררתי כל שעה בבהלה.

והרבה עבודה עצמית של ביטחון בה׳.

תפילות בלי סוף, במילים שלי.

ולהפיל את עצמי לידיים של הקב״ה, להרגיש את החיבוק שלו.

תודה לכן על הברכות ❤️

מזדהה עם הלחץ/חרדה משבוע 37 לירידת מים  🙈🙈🙈🙈