פורום הריון ולידה (עמוד 243)

יצאתי לבד למקווה וקבעתי עם בעלי במרחק של רחוב אחד- עם הילדים.

מבחינת הילדים הם יצאו לסיבוב עם אבא, לפני האוכל- כי היו מוכנים מוקדם לשבת.. חחח

תשאלי רב אם תוכלי לטבול ממש סמוך להדלקת נרות ואז כשתחזרי עדיין לא יחשיך....אבל לבעלך אסור לראות אותך עד לאחר צאת הכוכבים.

או שתטבלי מיד בבין השמשות(רוב המקוואות פתוחים)ואז עוד לא ממש חשוך יישארו לך עוד 10 דקות של אור בחןץ לפחות (אם את אשכנזיה תשאלי רב.ספרדיות זה מלכתחילה)אבל תתאמי מראש עם הבלנית שאת תגיעי ותבקשי בכל מקרה לטבול הראשונה .

ויש גם אפשרות שהיא גם בשאלת רב ותלויה בבלנית זה לבוא לפני הדלקת נרות לטבול ולחזור ועד שתחזרי הוא ייצא לתפילה וכך לא תפגשו.

בכל מקרה אני חושבת שעדיף לתאם מראש עם הבלניות 

הז שטח לא מיושב?

כי בסוף זה חלק מהחיים לפעמים ללכת לבד כשחשוך

השאלה היא מה הסיבה ומה יכל לתת לה מענה

אצלי זה לא האמת

והיום בניגוד לעבר כשהייתי צעירה וטיפשה אני לא אלך בחושך לבד. בטח בלי טלפון

אבל זו כן שכונה חדשה

ובלי טלפון בחושך מרגיש לי לא בטוח

ואחרי השביעי אני חושבת שאף אחד לא היפוכונדר סתם.. 

אולי טיול עם כולם לאיזור המקווה ואת נכנסת רגע להביא משהו מחברה

באמת לא כיף ללכת לבד

הילדים רגילים להישאר לבד?

זה באמת קצת מסובך להשאיר בשבת

אולי לקחת אתכם את הקטנים והגדולים יישארו עם משחק והבטחה לצ׳ופר

מחזקת אותך ללכת על זה

ותודה על ההתגייסות שלכם❤️❤️❤️❤️❤️❤️

זה כבר לא nb

יש כבר מערכת חיסונית 

החלב לא עובר שם בכלל.

אישית לא הייתי ממהרת לקבל החלטה על שינוי.

אפשר להתייעץ עם רב אם השם טוב ואולי זה ירגיע אותך... (ואם זה שם לא טוב אז אולי הוא ימליץ לשנות אי להוסיף ואז יש לך גם הסבר לסביבה וגם תמיכה להחלטה שזה נכון)

ואם משאירים את השם אז לקחת חצי שנה - שנה שמבחינתך זה השם של הילד וזהו. ורק אם זה ממשיך ממש לא להרגיש לך נכון לפתוח את זה לשקילה מחודשת בגיל שנה.

מה שכן,לגמרי תשתפי את בעלך!!

לדעתי הרגשות המודחקים הם אלו שגורמים לך להרגיש ככה רע ולא עצם השם.

בטוחה שבעלך יפתיע ויקבל אותך באהבה ובהבנה (במיוחד אם תקדימי שאת מתביישת לשתף אותו בזה כי לא נעים לך שהוא נתן לך להחליט ועכשיו זה ככה..)

עוד משהו, ממש הגיוני שאת ברכבת הרים רגשית ❤️ לא כל כך מהר זה דיכאון אחרי לידה. חשוב ששמת לב לזה כבר מעכשיו ותדאגי לרוחה הנפשית שלך כבר מעכשיו, בלי קשר לעצם השם של הילד. תקפידי עם עצמך על דברים שעושים לך טוב: טיפוח אישי, בגדים, סיבוב בחוץ לכמה דקות, מוזיקה/ספר טוב וכו'..

רעיון אחר, אם קראתם בשני שמות לקרוא בעיקר בשם השני.

כתבתי קצת מבולגן.. מקווה שעוזרת

אבל לי ולאחותי שינו את השם אחרי שכבר היה כתוב בפנקס חיסונים (יש לנו עדות מהפנקס)

גמני לא התחברתי מאוד לשם של הבן שלי בהתחלה (בעלי בחר, בהסכמתי) ועכשיו חושבת שזה ממש מתאים לו

מזל טוב!!  וחיבוק

למרות שגם אצלנו אני בחרתי את השם, וזאת הייתה בחירה מאוד מודעת בין שתי שמות, ועדיין בסוף התחרטתי שלא קראתי לו בשם השני.

אני שלוש שנים אחרי, ואני יודעת שיש סיבה שבחרנו דווקא בשם הזה, למרות שעדיין יש צביטה לגביי השם השני, אבל זה מה שבחרנו ואני לגמרי מאמינה שבבחירת שם יש קדושה שמכוונת את ההורים.

הגיוני שייקח לך זמן להתרגל, לתת שם לילד זאת אחריות מאוד גדולה, אבל יש סיבה שבחרת בשם, תני לו צ'אנס...

ובינתיים אפשר למצוא גם שם חיבה שאת מתחברת אליו

התחרטי נורא

בפועל כשהגיע לגיל 5 הבנתי כמה זה מדוייק לו

(לרוב במקרים לא ממש טובים כמו צורך בשינוי מזל)

עומדת בפנייך 2 אופציות

להשלים עם הבחירה גם אם היא לא 100% מה שהיית בוחרת בדיעבד

לאזור אומץ ולשנות.

בכל מקרה הייתי משתפת את הבן זוג

אבל גם נותנת לזה עוד קצת זמן

חיבוק ומזל טוב!

מעודדת אותך לשתף את בעלך ולספר לו, אם את חושבת שהוא יוכל לתמוך.

אני גם הייתי במצבך, תחושה ממש לא נעימה.

גם אני הייתי קצת בדיכאון וזה היה חלק מזה, בעלי טען שזה הפוך - אני לא מתחברת בגלל הדיכאון, ולא דיכאון בגלל הקושי עם השם. אבל בכל מקרה דווקא הוא זה שהציע לי לשנות את השם. אני החלטתי שלא כי התביישתי, אבל זה ממש אפשרות.

אין על המומינים!

והגרוק😱

איך פחדתי ממנה

אולי אני באמת צריכה לתת לשם הזה עוד זמן כדי לה רגל אליו. פשוט רמגיש לי שלשנות שם אחרי יותר זמן זה עוד יותר מוזר ומבייש..

והאמתי שאני מתביישת מבעלי בקטע הזה. קשו חו עם זה שקשה לי עם קבלת החלטות. בגלל זה הוא רצה שאני זו שאגיד את המילה האחרונה לגבי השם כדי שאהיה שלמה עם זה אבל בדיעבד זה נראה לי רק גרם לי לבחור בשם שהוא יותר רצה..

מקווה שבאמת אתרגל לשם הזהותליח לשמוח בו.

אני לא חושבת שאני מוגדקת בדיכאון אחרי לידה אבל החלט יש שם דכדוך לא מוסבר שאני חושבת לזה שהחיבור לשם הוא חלק מהסיבה אליו..אבל אולי זה גם סתם קושי שלי עם חיבור לתינוק שעוד לא מחיל ומתקשר כל כך.. 

כשבוחרים שם זה בעז"ה לכל החיים.

תינוק פצפון שרק נולד, וש9 חודשים בערך קראנו בכל מיני שמות חיבה מצוקים, זה מוזר וכבד ולא מתחבר לתת לו שם פתאום שהוא ממש שם.

לי אישית תמיד זה מוזר בהתחלה לקרוא בשם. לאט לאט מתרגלים  וגם ככל שמתחברים לילד וגם נוצרים שמות חיבה אז יותר מתחברים.

אצלנו גם לאחד השמות היה לי מוזר ופחות התחברתי. למרות שגם אני הצעתי אותו. ולא כזה חשבתי שזה שם יפה, למרות שקיבלתי עליו תגובות מחמיאות מחברות ומכרות במיוחד כאלה שיש להם ילד בשם כזה או דומה. וגם חשבתי שבכלל אין שם חיבה שאפשר לעשות עם השם הזה, חוץ מאחד שלא אהבתי כי זה מישהו שאני מכירה ונראה לי לא קשור.

והיום הוא בן כמעט שנתיים וחצי, אני לגמרי סבבה עם השם. מהר מאוד היה לו שם חיבה שהתאים לו ולשם והפך את השם ליותר זורם. בסוף אם זה שם טוב ולא מוזר אז מתרגלים. ועם האהבה לילד תבוא גם האהבה לשם. ובאמת הרגשות אחרי לידה שעולים ויורדים ומשתנים כל רגע, זה באמת משהו שמשתלט על כולנו וגורם לנו לראות לפעמים את התמונה בצורה מעוותת.

מזל טוב! הרבה נחת! התאוששות טובה בבריאות ובשמחה!

ותתפללי על זה שהקב"ה ששלח לילד הזה את השם הזה, יעזור לך להתחבר  ולאהוב את השם וכמובן את הילד. 

ולהסביר לא כמה זה חשוב לך

אבל

לפני שאת משתפת אותו, שבי עם עצמך, תחשבי קצת מה מפריע לך איזה שם כן היית רוצה, מה את חושבת שמתאים .

האמת קרה לי אותו דבר עם הקטנה שלי שבחרנו שם (בעלי יותר זה שהציע ורצה, למרות שהוא כבר בחר את השמות בעבר אז כביכול זה היה תורי, אבל בגלל שהוא מיהר איתי לא היה לי כלום בראש והסכמתי למה שהציע)

אחרי כמה ימים הרגשתי שזה ממש לא זה

ומתאים שם אחר

אני קצת מתחרטת שלא שינינו , הייתי צריכה לשבת עם בעלי ולהסביר לו שכמה חשוב לי… חשבתי ש אתרגל עם הזמן אבל עד היום חושבת שמתאים היה לה שם אחר שרציתי..

לק"י

זה כמו הקטן שלי (2.5) לא משנה מתי ישן, כשהוא מתעורר בבוקר- כולו אנרגיות, שהלוואי שיכולתי לקחת ממנו קצת😅

אולי כי הוא יודע שבהמשך היום מחכה לו שנ"צ😉

משינה במשך היום, כדי שתישן בלילה?🤔

ובמקביל - להבטיח לילדים הגדולים שנ"צ?...

(המ... למה יש לי הרגשה שזה לא יעבוד?...)

כל החגים והשבתות שהולכים לישון מאוחר, אני מתפללת שאולי זה ישפיע עליהן קצת והם יקומו טיפה יותר מאוחר.

אבל לא דווקא בשבתות הן הכי משכימות וקמות בפול אנרגיה😅

איך הם מצליחים להניף ככה ידיים ורגליים בו זמנית (כמו מטוס)?

הלוואי עלי חצי מהגמישות והאנרגיות האלה

אבל אולי אם הייתי ישנה 3 תנומות ביום גם הייתי מוכנה להתרוצץ ככה 😀

את יכולה לגגל טבלת שעות שינה לתינוקות לפי גיל,

ולראות שבגיל הזה ישנים בלילה כ11-12 שעות, ועוד 3 פעמים במשך היום. השעות שלה נשמעות קלאסיות לגיל.

וזה בריא מאוד לישון! זה תורם להתפתחות הפיזית והקוגנטיבית.

תראי למשל כאן:

שעות שינה מומלצות לתינוקות ולילדים

היא ינשה רצוף איזה תענוג תהני

בגיל הזה והאמת גם הרבה קודם אם ישנים רצוף בלילה תני לה לישון

מספיק להם הארוחות במשך היום

ורק לומר תודה אלף פעם זה חסד ענק תינוק שישן טוב

הרבה פעמים בגיל הזה ישנים גם בבוקר.

ולא צריך להעיר אותה לאכול. אם היא ישנה רצוף, זה מעולה.

הבת שלי ישנה הרבה יותר פעמים אבל שינות קצרות של 3/4 שעה, לפעמים שעה וחצי. נרדמת ללילה רק סביב 21:30.

הייתי מתחלפת איתך בכיף

וגם אני חששתי מזה ועכשיו, חצי שנה אחר כך היא הפסיקה לישון😭

מספיק לה תנומה קטנה והיא מתרוצצת עם כמויות אנרגיה, מה שגורם לי לחשוב שהיא מילאה מאגרים במשך החודשים שהיא ישנה

אז אני מצטרפת לכל אלו שאומרות - תגידי תודה ותנצלי כל רגע, זה נורמלי ותקין ולא יימשך לעד

רוב הסיכויים שזה פשוט אופי

תהני מהזמן!!!

בתור מטופלת פוריות לשעבר,

גם אני עברתי את החרדות האלו בהריון הראשון אחרי הטיפולים.

אני הייתי הולכת בערך כל שבוע לעשות אולטראסאונד כדי לראות שהכל בסדר

מרוב שהייתי בלחץ. היתה לי רופאה מאוד נחמדה שהבינה ואיפשרה את זה.

מה שלי עוזר בהריון הנוכחי זה לדעת שזה שיש לי תסמינים זה אומר שב"ה

העובר מתפתח וגם להעסיק את עצמי כמה שיותר.

ממליצה לך לשמוע שיעורים של רבנים,יש הרבה באינטרנט.

תרגישי טוב! בהצלחה רבה ושיהיה הריון תקיון ותצאי בידיים מלאות עם תינוק בריא בע"ה! 

וממש ממש קשה לי

אני ארה מה לעשות

אולי איזה מנטרה שאת אומרת כמה פעמים ביום

הבוטח בה' חסד יסובבנו-

וריאציה של רעיון של @נגמרו לי השמות

אולי להשקיע באוכל בריא בשביל העובר ולהעביר לשם את ההתעסקות..

תזכירי לעצמך שפעם 9 חודשים היו בלי א"ס

נשים היו מחכות ללידה

בלי לדעת כלום מה קורה בפנים

ולרוב, טפו בלי עין הרע

הכל היה בסדר

תנסי להזכיר לעצמך שהבדיקות לא עוזרות

אלא רק מראות מצב

להיפגש יש שאומרים שריבוי א"ס לא בריא לעובר..

לא יודעת אם מבוסס אבל אולי...

בהצלחה גדולה!!!

קשה אבל שווה את המאמץ למצוא משהו שייקל עלייך!!!

חיבוקקקק❤️❤️❤️

בע"ה שילך בקלות ובבריאות ממשששששש

שבוע 36, רגליים נפוחות כאבי גב חולשה וכבדות וצריכה לנסות לתפקד בכל החזיתות

תוסיפי לזה שהעובדות שאמורות להחליף אותי בעבודה לא לוקחות אחריות ומנסות להשאיר לי כמה שיותר לפני הלידה
לא מבינות שזה ייפגע בהם

בקיצור זה לא קל

יש לך אפשרות לעבוד מהבית ? זה מקל משמעותית לפחות אפשר לשבת בפיזמה ולחסוך נסיעות 

לא נמצאת בשלב הזה של ההריון אבל זוכרת שהיה ממש קשה ואת מתארת ורידים, צירונים, טיפול בילדים ועוד עבודה - זה ממש הרבה, מגיע לך 👑

תעשי מה שטוב לך! אם את בכל מקרה לא מתכוונת להשאר אז גם אם זה לא הכי נעים הייתי מוותרת לעצמי קצת בעבודה כדי לשמר כח לעצמך ( אני גם הייתי משתפת מנהל על צירונים וכו' כדי שיבינו או לבקש מהבית אם זה אפשרי  )

בהצלחה 

זה באמת קשה ממש

הגוף והנפש רוצים לנוח ולהגיע ללידה בכוחות

ולא מרוקנים

יש לך אפשרות להוריד אחזוי משרה?

עזבי לא נעים..

על "ריק"

וככה את מייצרת דרישה.

לוקח זמן לגוף להתרגל לדפוסים.

תקפידי לשתות הרבה מהבוקר, ולאכול ארוחת בוקר מזינה לפני השאיבה בעבודה.

אם יוצא לך מנה כמו שהיא צריכה אז מעולה

אבל אם לא- אז לשאוב עוד קצת זמן.

לסחוט, לשכנע את הגוף להוציא עוד גם כשיש רק טיפות

ככה הגוף לומד לייצר יותר כי יש דרישה

ולפעמים לא מצליחים בשאיבה כמו בהנקה. זה נורמלי.

אני ניסיתי הכל ולא מצליחה לשאוב יותר ממנה אחת  גם כשהם צריכים יותר.

תודה גם על זה

וואו איזה מעבר, דמים בדמים נגעו.

נזכרת בבריתות שלנו, אחת לפני שנה בדיוק

וכולי צמרמורת.

זה יום קשה בשבילי מאוד, רגשית.

חיזקת. 

תודה רבה

במיוחד שעשינו ברית השבוע...

וגם מה שכתבת על הבן שלך זה חזק. תודה ששיתפת שוב...

תפני למחלקת IT ומערכות מידע.

אם מדובר במשהו ככ חשוב הם יעשו מאמצים גדולים, ואולי אפילו יוציאו החוצה לאיזה האקר שישחזר את הקובץ.

חיבוק על החוויה

בניסיון שיחזור דרסתי מידע חשוב בגלל רגע של חוסר תשומת לב.

אפשר לשחזר אותו אנושית, אבל זה לא יהיה מדוייק ויש לזה מחירים...

יש לך הרשאות שמאפשרות דריסת נתונים, הגיוני שלפעמים תהיה לך טעות. לא מפטרים בגלל טעויות פה ושם, אלא בגלל ביצוע כושל כללי.

באופן כללי אמור להיות גיבוי לכל דבר ואם אין למקום העבודה שלך גיבוי כזה (וגיבוי לגיבוי) אז הבעיה נמצאת אצל מי שמנהל את התחום ולא אצלך.

לק"י

יש תינוקות שיש סוגים שלא עושים להם טוב.

אם יש לך ממי לבקש כמה כפות של תמ"ל אחר, אז תקחי ותנסי.

בין בבקבוק ובין בהנקה.

יש יועצות הנקה שגם מתמחות בהאכלה מבקבוק ותמ"ל 

לבת שלי היה ממש יותר טוב איתו.

אין לך מה להפסיק מלנסות ובטוח שווה לך.

לדעתי

תנסי לתת תוסף או לעשות לה עיסוי בבטן

אפשר גם להחליף לתמל אחר, מטרנה רגיל או סימילאק. אבל בהדרגה

אולי לבת שלה זה פחות מתאים.

וזה גיל של התחלת הגזים.

כמובן שלא כל תמ״ל מתאים

אבל בד״כ זה לא העניין בתמ״ל אלא אם כן זה ממש חמןר

אם כבר יעצו לך לעבור לנוטרליון בהחלט הייתי מנסה, אני האכלתי בנוטרילון ולא זוכרת שהיה נראה שונה ממטר ה מבחינת כמה שזה סמיך או דליל. יש ילדים שנוטרילון באמת יותר טוב בשבילם, זה אינדיבידואלי. 

ההבדל לא כזה דרמטי

והוא כבר לא כזה פצפון

לא הייתי נותנת קבוע כי כנראה יש סיבה שיצרו שלבים שונים אבל חבילה אחת לא תשנה הרבה

(ואם הוא מסיים כל שבוע אז אפשר לפתוח עוד אחת של שלב 1 ולשלב בשביל שתהיי יותר רגועה)

אבל אני בתור אמא לא הייתי רגועה עם זה,

לא יודעת אם שכלי או חרדות אבל לגבי אישית כפי שאני מכירה את עצמי, הנזק של המתח הנפשי היה עולה על התועלת של לחסוך 50 שקל.

כדאי להשוות את הערכים התזונתיים כדי לוודא שבשלב 2 יש את כל הויטמינים שיש בשלב 1.

אם את כן נותנת, אז מצטרפת להמלצה לשלב.

אין לזה כמעט עלות מבחינתך והתועלת בשילוב היא גדולה.

כל מה שבלי רוטב ולא מלכלך

ירקות פרות

פריכיות קרקרים ביגלה ביסקויטים פיתות

ביצים קשות

אבל טחורים לא נעלמים

אפשר להקל על הכאב עם משחות ותזונה ושטיפות, אבל הם לא נעלמים

לגבי הפטריה ממליצה לקחת פרוביוטיקה

😳😳😳😳

הם חיצוניים, נפוחים…. למה שלא יעלמו? הם יהיו שם כל החיים???

אבל בגלל הלחץ של המשקל בהריון על האזור והלחיצות, הם כנראה יישארו בינתיים. וגם אם יתכווצו, הם יכולים לחזור

סליחה אם זה פסימי, זה הניסיון שלי. לא הצלחתי להיפטר מהם בהריון, ומאז זה כל הזמן חוזר אצלי גם כשאני לא בהריון כבר 6 שנים

אולי יש אחרות עם ניסיון יותר מוצלח🤷‍♀️

הגיוני מה שאת אומרת…

העיקר חשוב לי לדעת שאני עושה מה שאני יכולה

לא רוצה לדעת שאני מזניחה את המקום

היה לי ככה בהריון האחרון

אני חושבת שאין כ"כ מה לעשות עם הכאבים האלו וההרגשה של הנפוח וכאילו נקרע

זה פשוט עובר אחרי הלידה. גם לא מיד. לקח לי כמה שבועות עד שהרגשתי שדברים פחות או יותר חזרו לעצמם.

מעניין שאצלי זה הגיע רק בהריון חמישי. אולי קשןר לגיל, אולי למשקל, אולי תנוחה של העובר או מיקום הרחם. הייתי גם פחות בכושר בהריון הזה אז אולי קשור.

יש תחתונים כאלו מיוחדים שהם כמו חגורת בטן, שאוספות את הכל, שמעתי מכאלו שזה קצת עשה הקלה על האזור ועל העומס למטה, לא ניסיתי, אולי תבררי על זה.

בפטריה כן אפשר לנסות לטפל עם אגיסטן, ללכת רק עם כותנה, להמעיט בסוכר ושמרים.

זה הריון שני שלי ב״ה

בהריון הקודם באמת היה כרגיל הכל

את מתכוונת למרוח אגיסטן כל פעם שמרגישה שיש לי פטריה פשוט? ככה עד הלידה שזה יעבור בע״ה

וזה לא בעיה ללדת כשיש פטריה??? התינוק עובר שם בכל זאת…

וואו עברתי את הטחורים האלה בסוף ההריון והיה כואב מאוד!!!

מה שהציל אותי:

- אלו פרופוליס של פוראוור - מורחים את זה ומרגיע ממש!

- משחה טיפולית שהביאו לי, לא זוכרת מה השם אבדוק לך אם תרצי.

- להשתדל לאכול ירקות ואוכל מזין לשתות הרבה מים וכמה שפחות לאכול שטויות.

זה עובר!!! מניסיון

המשחות הקחו או העבירו?

ואני גרועה במים בהריון 🤦🏻‍♀️

1. פרוקטו גליבנול - משחה מעולה!! ממש עזר לי!!

2. קניתי מהבית מרקחת גם משחה טבעית ששמה - Procto Oblipicha, גם עזר..

גם לי קשה עם מים - שמתי ויטמינצ'יק בבקבוק שלם עם מים וככה עזר לי לסיים.. אולי יעזור..

לגבי הפטריה, אחרי נסיונות של משחה ופתיליות הרופא שיםנתן לי כדור שעזר.

לקחתי 2 בהפרש של שבוע (זה היה לפני שנים... לא זוכרת את השם שלו). 

זה באמת לא היה בהריון..

תקפידי על יציאות רכות

המון שתייה

בידה לשירותים יכול ממש לעזור

לא להיות הרבה זמן בלחיצות בשירותים 

והנשמהההההה

על המשחה לטחורים של בית מרקחת סמןאל ברעננה

הציל אותי בחודש 9 עם טחור שלא נתן לי לישון לעמוד ללכת לתפקד כלום.

מברכת אותם יום יום חחחח

לגבי פטריה יש משחות חזה וזה מבאס ממש אבל תתייעצי עם הרופא. 

שמה שאת מתארת נשמע לי כמו ורידים- הכל נפוח, מתוח ועומד להיקרע...

כדאי שתבדקי אם לא מדובר בורידים ואז זה קצת שונה.

שונאת קיץץץץץץץץץ!

תנו לי חורף כל השנה! יש דבר כזה דכאון קיץ?

מזג האוויר עושה לי התקפי אלרגיה ואני מרגישה ממש חולה

עם מזג האוויר ההזוי, השריפות, אסון הכריש וכו

מרגיש כל הזמן אבק באוויר, מי שלא רגיל לא יכול להבין את זה.

לפחות היום החום קצת ירד, איך את??

האמת יותר טוב, אפשר קצת לנשום אוויר ולא להרגיש במדבר 

 אבל עדיין עם כדורים כי לא עבר לי לגמרי..

בעצם כשחושבים על זה יש עוד אחת שאני מכירה..

איזו הפתעה מיוחדת!!

שיהיה בקלות וביידים מלאות!

לפעמים הביוץ מאחר בכמה ימים ואז יש סיכוי..

אני איישת נוטה במצב כזה להתחיל להכין את עצמי שכנראה לא

אם זה וודאי תאריך הביוץ אז מנסיוני זה כנראה מעיד על תשובה שלילית.

כי בערך 10-12 יום מהביוץ אמורים לראות משהו בבדיקה

ובטח ביום ה14

עשית גם לפני? ראית שהיה זקיק מוביל מספיק גדול לביוץ?

יכול להיות שהגוף ינסה לבייץ אבל לא יהיה ביוץ באמת, וייראה במעקב זקיקים כאילו את אחרי ביוץ אבל זה לא באמת, זה יכול לקרות עם שחלות פוליציסטיות, אז אם לא עשית מעקב מספר פעמים לא הייתי מסתמכת על זה ..

אם עברו 14  יום מהביוץ ובדיקה שלילית כנראה אין הריון....

המחזור שלך בדרך כלל סדיר? 

המחזור שלי לא סדיר וזו פעם ראשונה שלי

כשהגעתי הטכנאית אמרה שאני אחרי..

אז בעצם אי אפשר לדעת אם אכן היה? שאלתי אותה שלוש פעמים כדי להיות בטוחה 🫣

זה רק אומר שהיה ניסיון לביוץ, אבל יכול להיות שהזקיק היה קטן מדיי ולכן אין הריון אבל גם לא מגיע מחזור...

אני ממליצה על מעקב מסודר, יכול לחסוך הרבה עוגמת נפש... אבל תלוי עד כמה המחזור שלך לא סדיר, כמה זמן אתם מנסים להכנס להריון...

14 יום זה ממוצע, יש נשים שהדימום מתחיל לפני/ אחרי.

הלוואי הלוואי שאת בהריון!!! ויש הרבה טעויות עם בדיקות שליליות!!

(ביום שהבנתי שהדימום שלי מגיע 16 יום אחרי, ולא 14, באופן קבוע, חסכתי לעצמי המון המון עוגמת נפש)

אז בעצם אני אמורה לחכות ליום ה16?

או שזה לא משנה לעניין ההריון

ורק מתי המחזור יגיע?

ה16 יום זה רק דוגמה של כמה ימים אחרי הביוץ היא מקבלת ובת.

ולמשל אצלה, איחור בוסת יהיה רק אם מאחר אחרי 16 יום (נניח אם מגיע אחרי 15 יום הוא הקדים דווקא)

אז אם המחזור שלך ארוך יותר, את אמורה לקבל וסת אחרי יותר מ14 יום לאחר הביוץ, ואז יש סיכוי להיריון.

אבל לא רוצה להעלות תקווה סתם❤️

הכי מבינה את הלחץ שלך ואת החוסר וודאות המשגעת הזו. באמת.

זה נשמע בלתי אפשרי, אבל מציעה לך לנסות להרפות, לשחרר, לשהות בחוסר ידיעה עד שהתמונה תתבהר.

מתפללת עלייך שעוד כמה ימים תספרי לנו בשורות טובות ומתוקות!!!

כמה דמעות  נשפכו ביומיים המחרידים האלו עד שנפל לי האסימון לחשבן איחור רק 16 יום אחרי...

וד"א

בהריון האחרון היתה לי בדיקה ביתית שלילית ובטא 100....

רק בשורות טובות ומתוקות

אני תמיד מנסה להבין איך זה יכול להיות?

אצלי בדיקה ביתית הראתה שני פסים בבוא 120

וגם שמלות/ עליוניות של הבנות הגגולות, שלרוב הן מבדים עדינים.

כל השאר- למייבש. לא שווה את הזמן והכוחות שלי

לא הסתכלתי על תווית בכלל

יש לו נטיה לכווץ אבל זה לא כל בגד

ובגדים שעשויים מבדים כאלה או עדינים כמו עם חרוזים למשל מראש לא שמה שם

בגדי יומיום ילדים- כן וזו הצלה של ממש בשבילי

לא מייבשת דברים מניילון (כמו סדינים מגיני מזרן), כי הם באמת נהרסים.

כל השאר - רק במייבש. בגדים עדינים בתוכנית ייבוש עדינה וכל השאר בתוכנית רגילה.

שמלות מבדים מיוחדים מגיני מזרון וכאלו מניילון לא שמה כי ברור שנהרס.

לא יודעת איך אפשר להתמודד עם תליית כביסה של כמויות כ"כ גדולות של בגדים.

אז גם אם הבגד מחזיק בגלל זה פחות זמן

הזמן שלי שווה יותר.

במילא היום הכל חד פעמי, נמכר בכמויות ויחסית בזול.

לא רואה טעם לשמר אותם קצת יותר ואני אשתעבד לבגדים, יותר ממה שכבר.. זה מספיק, די והותר 😃

לא מסתכלת בתוויות

שמלות עלולות להתכווץ ולכן תולה לייבוש

אבל כל דבר אחר אין בעיה

בגדול מאמינה שהבגדים נועדו לשרת אותי ולא אני אותם

ולכן

ביגוד פשוט ליומיום, נועד להיות נוח ויעיל. משמע, להיכנס למייבש. בגדים שלא שורדים מייבש-לא מתאימים לבית שלנו.

בזה אני כוללת פוטרים, טריקו, גינסים, גרביים תחתונים וכד'. גם מכנסי וחולצות שבת של הבנים.

לעומת זאת יש בגדים שמראש הצורך שלשמם קניתי אותם הוא לא נטו הנוחות והיעילות אלא למשל המראה החגיגי, או חימום משמעותי, ולכן כדי שהוא ימשיך לשרת אותי בהתאם אני כן תולה ולא שמה במייבש.

בזה אני כוללת שמלות שלי מבדי אריג(כותנה וכאלה, זה בעיקר בגדי שבת)

בגדים עם תוספות מיוחדות כמו תחרה, טול, פרנזים...(שזה בעיקר שמלות שבת של הילדה)

סריגים מכל הסוגים(לא קפוצונים, רק סריגים מפוליאסטר/צמר.. כלומר האלה שנראים סרוגים)

חזיות(פעם ב.. אם אני ממש נתקעת יוצא לי להכניס לסיבוב קצר. אבל זה הורס להן את הצורה אז חבל)

דברים שממש עשויים מניילון(כמו סינרים)

לצערי גם ציציות אני תולה כי לשים במייבש הורס את החוטים. זו כביסה סיוטית כי לתלות ציציות זה מעצבן🤦‍♀️ אבל לא מצאתי לזה פתרון אז זה מה יש.

הרשימה של מה לא הולך במייבש נראית ארוכה

אבל תכלס היא ממש לא. זה איזה פריט-שניים בכל כביסה, חוץ מציציות בכביסה לבנה שזה כן תיק.

יש לנו העדפה לתלות כביסה צבעונית בשמש כי זה עוזר לכתמים(וגם חסכוני ואקולוגי) אבל ראינו שאם מחכים לזה שנהיה פנויים לתלות אנחנו לא מכבסים אז מתעדפים כביסות גם אם אין פנאי לתלות..

רק בחורף וגם אז רק כשיש עומס ואין מקום לתלות..

לוקחת בחשבון את הכיווץ הראשוני

יש בגדים שאני בכלל לא מכניסה - או כאלה שאני בשום אופן לא רוצה שיתכווצו, או בדים עדינים יותר בגדי שבת, שמלות.

בגדים שלי הרבה מהם לא נכנסים למייבש

בגדי ילדים כן . 

תקראי על המלצות לשינה משותפת בטוחה, תעיפי את המצפון ותהני מזה. 

לכן כדאי ללמוד את הכללים ללינה משותפת בטוחה כדי שלפחות כל התנאים יהיו כמה שיותר טובים

אני ישנה איתם מלכתחילה

ושמעתי מהסלון את אחד הילדים משחק עם התינוקת.

והייתי בטוחה שהיא ישנה לידי בלילה! (אחרי שקמה באמצע הלילה לינוק ולקחתי אותה אליי למיטה...)

מסתבר שלפנות בוקר היא שוב בכתה, ופשוט לא שמעתי אותה, ובעלי לקח אותה והרדים אותה בסלון בעגלה...

אבל זו פעם ראשונה שקורה לי דבר כזה (ובאמת הייתי בהצטברות נוראית של עייפות)... לרוב השינה שלי מספיק קלה כדי לשמוע אותה.

שינה של אימהות כמעט תמיד קלה יותר, ואם משכיבים לידך בצורה בטוחה את התינוק - אין סיבה שיקרה לו משהו. והכי כדאי להיניק בשכיבה, כדי שהוא אפילו לא יתגלגל...

קראתי מחקרים בעניין, יש יותר מוות בעריסה מאשר סכנה במיטה עם האמא.

רק חשוב להקפעד שהתינוק יהיה בצד שצמוד לקיר ושאין שמיכה שיכולה לחנוק אותו

זה ממש קשה לא להירדם איתם כשגמורים מעייפות. ולהניק בישיבה זה גם מסוכן לפעמים, במקרה שנרדמים.

לא מבינה איך אפשר אחרת. אישה אחרי לידה תמיד סוחבת עייפות. והנקה באמצע הלילה בישיבה מזמנת הרדמות עם התינוק.

אני מניקה בשכיבה כשהיד שלי מתחת לראש של התינוק (בעורף) ככה אני בעצם מונעת ממני להתגלגל בלי לשים לב, וממנו לזוז ממני (החיסרון זה שלפעמים היד נרדמת לי ככה).  בנוסף ישנה עם מטחברת או מתרחקת מהקצה ושמה משהו שימנע ממנו להגיע לקצה המיטה (ואם אפשר שהתינוק יהיה בצד של הקיר עוד יותר טוב, בהנחה שהמיטות מוצמדות לקיר).

בקיץ זה גם יותר קל מבחינת שמיכה, בחורף כשקר וישנים עם פוך, זה יותר מפחיד לכסות אותו בטעות. 

2 שמיכות חורף במקום.