פורום הריון ולידה (עמוד 2455)

לשכנה יש את של בייבי ג'וגר וממש מרוצה..

שעלתה לי 500 שח שזה ממש זול לעגלת תאומים הזמנתי מ(biba m) אחלה עגלה באמת קלילה ונוחה

 

עגלה נוראית

מענין לשמע עם איזה השתמשתן וממה לא נהנית?

וגם חברה שלי, בדגם חדש יותר..
הכל תלוי מה הצרכים שלך..

יש לי סיטי מיני
מושלמת לגמרי. קלילה נוסעת בזרימה. סל ענק למטה גגונים ענקיים, עוברת בכל מקום, נוחה בטירוף.

היה לי אותה ויחסית היתה כבדה ולא מתקפלת ביד אחת ואצלי זה הכרחי היה

קוקו ביבה- ממש אהבתי קלה מאוד במשקל, אפשר לקפל ביד אחת- יש שם מן ידית קטנה כזאת בצד שצריך להחזיק בשמן הקיפול וזה קצת מעצבן אבל אפשרי
איכותית מאוד. ממש ממליצה.
בפייסבוק יש אותה מלאא יד שניה ב500 ואפילו פחות תוכלי למצוא במצב מצויין

ותכלס לגילאים האלה גם טיולון תאומים יעשה את העבודה כי עוד רגע ה כבר לא יהיה בשימוש- בגיל שנתיים וקצת כבר לא בטוח תצטרכי
יש מקלארן תאומים וג'ואי תאומים
לא בדקתי אבל ..

לי יש עגלת תאומים מחברה לא מוכרת שקוראים לה nio(משהו כזה )
והאמת שהיא אחלה ממש! מתקפלת באמת ביד אחת וממש צרה- 65 ס''מ
קצת יותר כבדה מהקוקו ביבה כן.
והגלגלים שלה לא הכי איכותיים
אבל עושה את העבודה מצוין

אבל בכל מקרה שולחת פניה לרופא אם זה מטריד אותך.
את מתארת 4 מחזורים מאז הפסקת גלולות כשגם הקודם היה מאוד ארוך,
זה לא שהיתה לך תקופה ארוכה של מחזורים מסודרים ועכשיו התארך...

לא מידי מוטרדת...
רק מנסה להבין מתי זה מצריך כבר להיות מדאיג

אולי באמת אשלח מחר פניה לרופא
תודה!

לא מידי מוטרדת...
רק מנסה להבין מתי זה צריך כבר להיות מדאיג

אולי באמת אשלח מחר פניה לרופא
תודה!

יכולה להמשך הרבה זמן אחרי שמפסיקים לקחת אותן, אצלי זה נמשך שנתיים, הפסקות ארוכות בין מחזור אחד לשני.

אצלי בן שנתיים וגם הזמן המאתגר זה בבוקר לפני השינה (ישן ב11:30 עד 1 שצריך להביא את אחים שלו..
אז אני משתדלת בזמן הזה לשבת איתו הרבה ואם צריכה לעשות דברים אז מביאה לו כיסא לידי בזמן שמבשלת או שוטםת כלים, נותנת לו לעזור לי להכנעס מכונה או לרוקן מהמייבש לסל הנקי.. בקיצור כל מה שעושה משתפת אותו בזה או נותנת לו משחק קרוב אלי.למשל אם מקפלת כביסה מושיבה אותו ברצפה לידי עם ספרים או משחק שאוהב וככה אני תוך כדי מדברת איתו ..היום למשל ניקיתי את החלונות בחדרים אז נתתי לו להביא לי סמרטוט ולסחוב את הרשת ובזמן שניקיתי את המסגרת והתריסים הוא ישב לידי ודפק מסמרים ברצפת עץ (מחוץ לבית) זה באמת גיל מאתגר אני אישית עצובה כבר מעכשיו ששנה הבאה הולך בעזרת ה לגן עירייה..

אצלי הוא השני שנשאר איתי בבית בגיל השזה.הגדולים הלכו למשפחתון בגיל שנה וחצי

ערב טוב חברות - הריון ולידה

תשלחי לי שניה בפרטי מספר טלפון שלך, וכתובת, ואשלח הודעה זריזה על הבוקר לקבוצות בהדר גנים, אולי תימצא לך עוזרת טובה!!

אני אנסה לכתוב כמה דברים, שיעזרו לך.
א. לגבי מקלחות- את ממש לא חייבת לקלח כל יום, בטח לא כשיש שניים ואת אחת!! ובטח לא כשמזג האוויר נהיה קריר. אז תורידי את זה מרשימת המטלות היומיות איתם! אפשר פעמיים בשבוע, ואני אגלה לך, שתינוקות שלי שנולדו בחורף- יצא לי אפילו פעם בשבוע לרחוץ אותם ותמיד היה להם ריח נעים ומתוק של תינוקות. אפשר גם לשטוף רק את הטוסיק פעם ביום, מעל לכיור, עם מים חמימים.

ב. לבוש- מה את מלבישה? נראה לי שבמרכז הארץ עכשיו מספיקות 2 שכבות- הראשונה של גופיה ורגלית, והשניה- אוברול - דק או עבה לפי מזג האוויר. אפשר גם גרביים (שימי לב שלא ילחצו חזק על הקרסוליים).
אם את יכולה והם ממש קטנים, כדאי לך לקנות או שיקנו לך בגדים ממש קטנים- יש בשילב, אני יודעת.
ואם לא- לא נורא. הם יגדלו די מהר בע''ה וימלאו יפה את הבגדים!!

ג. לחתל- את בטח כבר יודעת טכנית איך עושים את זה. הקושי זה עם שניים. נראה לי, בלי נסיון עם תאומים, שכדאי לקבוע זמנים שבהם את מחליפה לשניהם ואם החיתוך מתלכלך לאחד מהם בזמן אחר- תחליפי רק לו. הרבה פעמים אחרי שהם אוכלים הם עושים, אז כדאי להחליף אחרי האוכל.

ד. להרים- את בטח יודעת, פשוט כי את אמא..תמיד להחזיק את הראש ולתת לו תמיכה כי הם לא מחזיקים עדיין לבד.

ובעיקר- את חייבת עזרה פיזית, גם תאומים, גם קיסרי, גם לידה ראשונה!!
בבקשה בבקשה תמצאי מישהי, על בסיס יומיומי, אחרת את עלולה להגיע לעייפות ולמצב נפשי עמוס מידי!!!

ילד ראשון זה כ"כ וואו,
וכשמדובר בתאומים-עזרה עזרה עזרה, בהכל, על בסיס יומיומי.
שאלוקים ישלח לך שליחים טובים לעזרה טובה, והמון המון כוחות ושמחה!!
🙂❤️

לעזור לי, אני הלכתי לבית החלמה בטלזסטון. החברה שם לא הסגנון שלי אבל הם הצילו אותי. לימדו אותי הכל, בצורה הכי טובה וגם ככה היה אפשרות לנוח קצת כמה ימים.
מציעה מאוד ללכת, זה לא מאוד זול. אבל את יכולה לבדוק בקופה אם מגיע לך איזה החזר.
ממש ממש שווה

איזה קופה ואיזה ביטוח?
אברר לך בכיף

התכוונתי אליה😌

שאפשר לבקש מטיפת חלב, שאחות תבוא הביתה ותדריך איך מקלחים תינוק וכו. מציעה לך להתששר ולברר.

מזל טוב והרבה כוחות!

לא למוקד

כשיש תאומים מגיעה אחות טיפת חלב לביקור ראשון אצלך בבית. אני זוכרת שהגיעה אלי מישהי, היא הביאה איתה משקל נייד כזה. אבל לא יודעת איך זה כיום עם הקורונה והכל..

(ומבחינתי טוב שכך )
השאלה איך הם יודעים על יולדת שבדיוק ילדה תאומים בתחום ה"שיפוט" שלהם... כנראה שבכל מקרה צריך להתקשר אליהם...

אני באמת לא זוכרת איך הם ידעו להגיע אלי... הם לא פשוט הופיעו, זה היה מתואם, אבל לא זוכרת אם אני התקשרתי אליהם או שהם פנו אלי. לא חושבת שיש להם איך לדעת, כנראה צריך להתקשר. כיום גם אפשר לקבוע תור באתר שלהם, אולי יש דרך לקבוע גם את זה באתר. 

לדעתי אפשר להסתפק בלהלביש להם גופייה ומכנסון חמים, ואז לעטוף אותם היטב בשמיכה מכל הכיוונים. הם גם ככה קטנים ולא זזים, אז לא צריך ממש להלביש אותם...
ולקטנות שלי היה מעין אוברול שק כזה, שרק את הידיים צריך להשחיל והרגליים נתונות בתוך שק שכזה - וזה ממש הקל. אם מישהו יכול למצוא לך כאלה זה ממש יקל עלייך...

Baby Girls Sleeping Bags | Baby | George at ASDA

 

 

משהו כמו זה: אוברול שק לתינוקות - Google Search

לאט לאט תכנסו לשגרה ותפתחי מיומנות להלביש לחתל..
איזה משקל הם נולדו?
אולי לקנות להם small nb
יש במיננה

אני רק אשלח עידוד מרחוק, המשימות האלה מהר מאוד הופכות להיות קלות, כשהידיים מתרגלות, זה נעשה פשוט יותר
חיבוק והמון כוחות!! תזכרי תמיד שבעתיד את רק תצחקי מזה, בע''ה!

אישית, מרגיש לי שהפער הוא קצת גדול מדיי, במיוחד בגילאים האלו.
פעם כזה, כשהבחורה בת 24 למשל, הוא כבר פחות "מורגש".
הבשלות של גיל 24, היא לא של 20.
שוב, כל מקרה לגופו, ולא צריך לפסול ישר רק לפי הגיל,
זו רק נקודה למחשבה.
בהצלחה!

היום 7 שנים זה לא אותו דור. וגם זה לא נכון בהכרח, כל מקרה לגופו ותמיד טוב להיות בראש פתוח

אני מכירה פערים של יותר מ10 שנים והם חיים טוב

21 והוא בן 26.

אז זה נובע מהעובדה שהוא חווה המון חוויות בחיים-צבא, הסדר וכו וכו
ואילו אני-חוויתי רק שנת שירות
ומכאן אני חושבת שאולי זה יהווה פער מבחינת ההתפתחות והחשיבה וכו וכו
אני טועה?
אשמח ממש לשמוע מנשים שחוו זאת

מכירה זוגות כאלה

בעלי היה בן 25 כשהתחצנו אחרי צבא,ישיבה ועבודה צדדית ואני בגיוק גמרתי אולפנה והייתי ממש תחילת שירות-וכן, אני מרגישה שהפער הזה אפילו חיובי ותורם לנו (ממש לא מרגישה שהוא יוצר גדול או משהו כזה אבל כן נותן תחושת ביטחון..)
לדעתי פער של 7 שנים זה לא הנקודה אלא אם מתאים מבחינת בגרות וכו'..

מעניין.
אז הפער הזה לא מורגש? הרי הוא בטוח בא לידי ביטוי בצורה כזו או אחרת

פער לא חייב להיות קשור לגיל- אם שני הצדדים מרגישים שהצד השני מספיק בוגר בשבילו אז ממש לא חייב שיהיה משמעות לגיל (אז כן, יש לו הרבה יותר חוויות וסיפורים ממני, אבל מצד שני אני יותר חברותית ויש לי מספיק סיפורים על ההווה- לא צריכה חוויות מהעבר..)
חושבת ממש ששווה להפגש ולבדוק בלי להתעסק בפער גילאים- יש הרבה פערים יותר חשובים שהם באמת משמעותיים בחיי נישואים ואותם צריך לבדוק לפני..

היא היתה 21 והוא 32 והם זוג מקסים..

כל מקרה לגופו

לא מרגישה שזה באמת יוצר בעיות
רציתי מישהו בוגר וקיבלתי(:
זה תלוי הרגשה
את מרגישה שהוא כמו אבא שלך? זה מפריע לך?
צריך לנסות ולראות

חיים באושר 35 שנה,
חמותי לא מצטערת

מצד שני לבדוק טוב טוב למה חיכה עד עכשיו.

יכול להיות שהוא לא מצא אף אחת עד עכשיו/אף אחת לא מצאה אותו.

הבחור שלי גדול ממני ב8 שנים. התחתנו כשהוא היה בן 34.
אין שום בעיה איתו (מלבד המראה החיצוני שלו שעלול להרתיע במבט ראשון, הוא עם עודף משקל מסויים).

לא שהוא חיכה בכוונה, אלא מה הסיבה שעד עכשיו הוא לא מצא, אולי זה מעיד על איזה בעיה איתו
(נראה לי מופרך בעליל, לפחות במגזרים עם התנהלות שידוכים שפויה, רק הסברתי את כוונתה)

השאלה אם זה מתאים לזוג.. לא מה דעתנו.
זה לא מוגזם באופן כוללני.
אבל ככל שהפער יותר גדול, ככה סביר שסטטיסטית יתאים לפחות זוגות.

אולי של יעל זלץ היא מצויינת

היא נותנת טיפים קלילים ומובנים

רק שלדעתי אם עובדים משרה מלאה, עזרה בבית=ללחם!! זה חובה והשם עוזר מאיפה לשלם את זה! ברור שאם את עובדת משרה מלאה את לא יכולה להשתלט על זה, בלי קשר לדחיינות, זו דעתי

אני גיליתי שזה לא שאני לא יודעת, זה רק לא זורם לי בקלות ואין לי מספיק אנרגיות לזה

נשמע מצחיק אבל לי מאוד עוזר לחשוב על זה שעוד כמה (וכמה) שנים, כשהילדים יגדלו, זה לא יהיה ככה, כמה כבר בית בלי קטנים מתבלגן

קודם כל כתבת חיים מצוין! תודה ה' ,איזה כייף לשמוע שאשה ככה מרוצה כל הכבוד לך.

רק הייתי מציעה שלנסות כל יום רק דבר אחד, למשל יום ראשון זה יום כביסות, יום שני זה

יום סדור הארונות,יום שלישי יום מקלחות לילדים,יום רביעי כלים ושטיפת הבית,יום חמישי מתחילה לשבת,

העיקר כל יום משהו בעקביות ככה יום שישי לא יהיה לך שום לחץ רק רוגע ושמחה, ואני מקווה שעוד שבוע

תכתבי  כאן בפורום נשים יקרות עכשיו השעה 12 ואני סיימתי הכל אני מחכה להדלקת נרות, 

 בהצלחה רבה, ושיהיה לך שבת שלום ושמחה אמן.

 

תנסי לשמוע את הפודקאסט
A slob comes clean
(או לקרוא את הבלוג)

הפודקאסט - Podcasts | A Slob Comes Clean

הבלוג -
Get Started! | A Slob Comes Clean

אני ממש נהנית ממנה, בהצלחה!

שנותנת טיפים לנשים עובדות לאחזקת הבית
עצה שלי להתחיל מלזרוק כל הדברים המיותרים והשבורים.
כמה שפחות חפצים בבית יותר קל להשתלט עליו.
ברגע שתתחילי את ממש תהני .
וספר שממליצה לקרוא על הארגון זה של מארי קונדו ״סוד הקסם היפני״ יש גם סרטונים שלה ביוטיוב

אבל כן את אמא שלהם משחקת איתם, נהנת..
תרפי מעצמך, הכל טוב.
שיהיה בלאגן וילדים שמחים

היא מלמדת איך לשחרר דברים מהבית

איך לקפל דברים

איך לחסוך מקום 

וכו'..

ועוד עיצה, אולי לקחת עוזרת.

בהצלחה רבה

יש את בת-את אליאב שהיא מומחית לסדר ואירגון. לא מניסיון, אבל את יכולה להסתכל בעמוד פייסבוק שלה.

מוכנה גם לתת לך טיפים באהבה.
מה עיקר הקושי שלך?
להתחיל מוקדם?
לנהל רשימות?
זמן?

רק מסתכלת ומציצה. אחרי שבת חייבת את עזרתכן.

המחירים שלה מאד שפויים
היחס שלה סופר אישי
ממש אכפת לה
היא קולטת מה הצורך
ואפשר גם 'לתפור אצלה חבילה אישית (גם כן במחיר ממש שפוי)

את הבלגן ממקום למקום....
שולחן המטבח שלי היה פנוי 4 ימים בשבוע שעבר (לרוב פנוי רק ביום שישי, וגם אז הבלגן רק "נודד")

שעובדת בשיטת קון מארי. מגיעה אלייך הביתה, עושה סדר ביחד איתך ומלמדת אותך איך לשמור עליו, אם תרצי, אשלח לך בפרטי מס' שלה

בשלב הזה. מדי עמוס.
הייתי מתחילה עם מסכה לפנים. מקלחת טובה. סיבוב בחוץ. להוסיף עוד עומס והתחייבות לי לא נשמע מתאים בשלב הזה.

עייפות שכזו עלולה להוביל לפגיעות פיזיות ונפשיות...
פתרונות אפשריים:
1. להיניק בשכיבה בלילה. ככה את מנמנמת תוך כדי.
2. להביא נערה לעזרה דווקא בשעות הבוקר - את הולכת לישון לחמש שעות, והיא מטפלת בשני הילדים, ונותנת בקבוק אחד של מטרנה לקטן. בד"כ בקבוק אחד ביממה לא יפגע בהנקה. (אלא אם כן יש מקרה של בלבול פטמות).
3. באמת לתת מטרנה בלילה. יש סיכוי שככה הוא יאכל פחות פעמים במהלך הלילה.
4. לגבי מניעה - בכל מקרה כדאי לשקול מניע אפקטיבית יותר מקוטלי זרע...

וניסיתי להניק בשכיבה, גם את הגדול אז, לא הלך ולא נוח לי בכלל..
להביא עזרה-איו לנו אפשרות כספית לזה
והלילה נולכת לנסות מטרנה.. נראה בעזרת השם.
לגבי המניעה-מתכננת התקן, אבל הבנתי שזה בעייתי מיד אחרי לידה אז מנסה לחשוב על אופציה אחרת

נערות שבאות הביתה, אפילו שתיים ביחד, כדי לעזור ליולדות. אם יש - את יכולה לבקש נערות בוגרות יחסית, כי מדובר בעצם בשני תינוקות קטנים.
אם לא - אני לא רואה מנוס מלעבור למטרנה באופן חלקי... ואולי לעשות בדיקות ביוץ מדי פעם כדי לראות שאת לא בכיוון? עד שתשימי התקן.

יש מצבים שצריך לשחרר בהם כלכלית. תאמיני לי אני יודעת מה זה לחיות על השקל
היינו בתקופה שסלט ירקות של שבת היה מלפפון עם מלפפון כי עגבניה הייתה יקרה וקנינו בשוק לא בסופר...
אז אני יודעת מה זה,
ובכל זאת אני אומרת לך שאתם חייבים למצוא פתרון.
מטרנה זה גם לא זול לטווח הארוך אבל לא משנה, זאת לא הנקודה. העניין הוא שאת חייבת למצוא איך לנוח ולאגור כוחות כדי לעלות על דרך המלך.
כמו שכתבו פה חוסר שינה יכול להביא למצוקה נפשית וזה כבר סיפור הרבה יותר גדול כלכלית.
אם תמצאי נערה שתמורת 30 שקל ביום תוציא את הגדול בזמן שאת והקטן ישנים שעתיים, תוך שבוע החיים יראו אחרת ותוך שבועיים אולי כבר לא תצטרכי אותה...

אולי ללכת לאמא אם אפשר אולי שהיא תבוא קצת אלייך,
אולי שבעלך ייקח שבוע על חשבון חופשת לידה שלך. (כן, יש דבר כזה)

אצלי היו יונקים כל 3 שעות. אז אמרתי לבעלי להיות עם התינוק בלילה, ולהעיר אותי כל 3 שעות.
אחרת זה לא לישון בכלל.
אחרי כמה ימים זה ממש סידר לתינוק שנת לילה.
היה מתעורר רק להנקות וחוזר לישון.
היו לי גם תינוקות שככה התחילו לישון לילה שלם.

הוא יונק כל שעתיים, כשכל הנקה היא כצעע שעה וחצי.
במהלך היום הוא יונק רבע שעה עד חצי שעה כל שלוש שעות.
בלילה ובתחילת הבוקר זה פשוט מרגיש שהגוף כבג לא ממש מייצר חלב אז הוא מלא זמן עלי

אוכל משתדלת למצוא את הזמן לזה, לא אוכלת שטויות בכלל אבל.

את צריכה לשמור על עצמך ❤

יש פה משהו שמתנהל לא טוב
ואת לא מצליחה לעצור אותו מרוב עייפות.

אם תינוק מתעורר בלילה לינוק- הייתי מצפה שזה יהיה כמו ביום: אם הנקה ביום נמשכת 20 דק'- צפוי שזה מה שיהיה גם בלילה.
אם בלילה ההנקות כל כך ארוכות- סימן שהן לא יעילות.
ברור שהן לא יעילות, כי את עייפה! איך את מצפה שהגוף ייצר חלב כשאין לך טיפת כוח??
הנקה כזאת היא גם לא יעילה לתינוק. הוא מוציא הרבה אנרגיה ביניקה- אך לא מקבל הרבה חלב. ייתכן שהוא כן מקבל חום וקשר, ולכן הוא לא מוותר על ההנקות הללו.
אבל חום וקשר- גם אבא יכול לתת לו!

לדעתי את צריכה להניק בלילה בדיוק כמו ביום! מתחילה להניק אחרי שעתיים מהנקה הקודמת (לא פחות!!) מניקה חצי שעה ולא יותר!! אחרי חצי שעה את מפסיקה. מעירה את אבא שישמור עליו.
אבא מרגיע, מלטף, מנדנד בעגלה, נותן מוצץ.
אם התינוק ממשיך לבכות- הוא מעיר אותך *אחרי שעתיים מהנקה קודמת* וכו'.
כך עד הבוקר.
ככה תתחילי לחזור לשפיות, הגוף שלך יחזור לייצר חלב נורמלי. התינוק רק ירוויח מזה.

אני לא שלחתי ילדים לגן לפני גיל 3, והם יחסית צפופים אצלי. הרבה שנים היו לי שניים צפופים בבית, או אפילו שלושה. וכולם היו אצלי על הנקה מלאה לפחות עשרה חודשים.
אז מעודדת אותך שזה אפשרי.
אבל בשביל שזה יהיה אפשרי- את חייבת לדאוג לעצמך ולדעת מה הגבולות שאת חייבת כדי לתפקד.
בהצלחה יקרה!!!

אבל בטח שאפשר לגדל 2 צמודים.
אין לך שום אפשרות לקבל עזרה?
בייביסיטר?
מטפלת לגדול יותר?

אם אין שום אופציה אז בהחלט כדאי להשאיר לבעלך את התינוק עם מטרנה בלילה או בערב כשהוא חוזר מהעבודה ולהשיג כמה שעות שינה (או שיעיר אותך להאכיל בלבד והוא דואג לכל שאר המסביב)

לגבי מניעה- גם עכשיו עם הנקה מלאה לא בטוח שקוטלי זרע זה מספיק, לפי ההבדל בינהם קיבלת מחזור די סמוך ללידה הקודמת, רק שתדעי את לוקחת סיכון די רציני לצמוד שלישי בקרוב... החלטה שלכם.
למה צריך לחכות עד להתקן?
יש רופאים שמתקינים גם אחרי 5 שבועות .
כבר טבלת?

ועוד משהו- בעז"ה הקטן יגדל קצת ויהיה יותר קל. זה תקופה קשה קשה לרוב האימהות עד שהם מתרגלים לחיים בחוץ

בהצלחה!!
מזל טוב

אנחנו גרים בישוב רחוק מהמשפחה, אז זה חלק מהמחיר😅
ולגבי המניעה-אני מתכננת ךשים התקן, אבל הבנתי שזה יכול להיפלט או לזוז טם שמים קרוב ללידה אז ניסיתי לחשוב על אופציה אחרת, ובגלל שאני לא יודעת איך אמשיך עם ההנקה אני לא יודעת במה להשתמש (ולא רציתי תקופות הסתגלות לכל מניעה בנפרד), עוד לא טבלתי אבל מחכה לזה רק כדי לפחות לוותר על ההרחקות😁

ותודהה

אולי בעלך יכול לפנות לחבר ולומר שאת ממוטטת בלי שינה... את באמת חייבת לישון.
לא נעים לי לומר, אבל לקחת נערה לשעתיים - שלוש לא עולה יותר מקופסת מטרנה...

המחמירים דורשים חודשיים המתנה אבל יש כאלה שיתקינו בכיף גם אחרי חודש או חודש וחצי.

מבחינה כלכלית- מבינה ממש את המצוקה אבל נראה לי שבייביסיטר לשעה או שעתיים אפילו פעמיים בשבוע זה הוצאה שהיא פשוט הכרחית.
דרך אגב- זה כמובן לא יכול להיות השיקול היחיד אבל אם תצליחי לשמור על ההנקה בזכות המנוחה הזו תחסכי המוווון כסף על מטרנה.

אני כן חושבת שכדאי לשלב בקבוק או שניים בלילה, שבעלך יקום פעם או פעמיים להאכיל במקומך.
אבל ממש חשוב להקפיד על האכלה תומכת הנקה (כתבתי לך למטה)
כדי שהוא לא יפתח העדפת בקבוקים והלכה ההנקה...

בהצלחה!

מישהי שתהיה איתך ותתן לך לישון כמה שעות.
אי אפשר להתקיים ככה...

זה ממש קשה, כמו תאומים.
רי אפשר לשרוד ככה..

ובעלי עובד רק בעבודה שמכסה שכירות ואוכל אז אין כסף מיותר לצערי

אבל כשאני גמלתי את הבת שלי בלילה ובעלי קם אליה להביא לה מטרנה, תוך חודש היא כבר לא ינקה בכלל. מרצונה החופשי...

אז לדעתי לא כדי לגמול מהנקת לילה.

אבל מה שכן- אולי לנסות בלילה לשלב חצי חצי...

כלומר,

פעם את קמה להניק ובפעם שאחרי אז בעלך קם לתת מטרנה, וככה תעשו תורות. אבל רק בלילה... ככה תשני קצת יותר וגם החלב שלך יהיה יותר כי תנוחי ותתני לגוף שלך לייצר אותו בנחת... עד שתראי שאת יציבה והוא ישן טוב ואז אם תרצי תוכלי להוריד קצת מטרנה...

במקביל תקחי כדורי חילבה לריבוי החלב... ויש עוד דברים, לא זוכרת מה...

בנוסף- מטרנה זה יותר משביע. כי מבקבוק שותים מהר יותר ולא צריך להתאמץ, אז גם הגיוני שהילד ישן חזק יותר אחרי בקבוק וככה גם אפשר להרגיל אותו לישון בלילה כי יהיה לו יותר קל להירדם עם בטן מלאה...

במשך היום תנסי למשוך אותו עוד קצת, שינק פעם ב3 שעות נגיד...

אם הוא בוכה לפני אז אפשר לנסות להרדים אותו עם מוצץ... אם הוא רגיל להרדם בהנקה אז אולי עם מוצץ וחיבוק, ואז כשהוא מתעורר להאכיל אותו.

 

כשהבת שלי היתה בגיל הזה סידרתי לה את היום בצורה שהיא מתעוררת -> יונקת -> עירנית קצת -> ישנה... ושוב.. ככה היה כל הסדר יום שלה עד גיל חצי שנה בערך, (בלילה קמה אחרי 5 שעות בערך רק לאכול ולחזור לישון עד הבוקר...) בהתחלה זה היה סבבים של 3 שעות ולאט לאט עלה ל3 וחצ 4 וכו כי למדה להיות עירה וגם התחלנו קצת טעימות עם הזמן אז היא לא רק ינקה...

 

בכללי לעשות סדר יום לתינוק (גם אם זה אומר להיות קשוחים קצת..) אז התינוק יותר רגוע. כי הוא יודע שאוכל יגיע בדיוק כשהוא צריך ושהוא ישן כשהוא עייף... ככה גם את תכירי יותר את הילד כי תדעי שנגיד הוא אכל לפני שעה ובדכ הוא אוכל כל 3 שעות אז אם הוא בוכה עכשיו אז בטוח הוא לא רעב. אולי טיטול? אולי הגיע הזמן שהוא ישן בד"כ? ככה את שוללת אופציות ויודעת לזהות מה הוא רוצה...

 

זהו מהניסיון המועט שלי... מקווה שעזרתי... 

בעיקר חפרתי מקווה שלא מידי...

בעלך מפרנס יחיד ואת אחרי לידה וכלכך מתחשבת בו.
אשרייך.
❣️

4 שבועות זה יכול להיות גם קפיצת גדילה
חכי עוד שבוע לפני שאת מחליטה להוריד הנקות
זה באמת מאוד קשה
אבל יש מצב טוב שתכף תעלו על גל חיובי
הגוף שלך יקלוט וייצר יותר חלב
הוא ישן יותר
ואת בהתאם ...
כן ממליצה לשאוב אחרי הנקה
גם כדי לעודד עוד ייצור
וגם אם תצליחי שבעלך יתן בקבוק אחד בלילה
יהיו לך כמה שעות שינה רצופות
ותתמלאי חלב
את יכולה לשאוב מנה בהמשכים, כל פעם אחרי הנקה עוד 20 סיסי זה יאותת לגוף להגדיל ייצור

בטח אם ההנקה נמשכת חצי שעה.
אפשר במקום לנסות כוס טפטופים

אבל גם אם לא יוצא כלום או כמה טיפות זה מעודד את הגוף לייצר עוד
באופן זמני כמה ימים עד שיעלו על הגל
לא כפתרון קבוע
ואין ספק שבמקביל מנוחה היא פקטור אולי הכי משמעותי...

אם את רוצה לשלב הנקה ובקבוק חשוב מאוד שההאכלה בבקבוק תהיה תומכת הנקה (תגגלי יש סרטונים, תלמדי גם את בעלך)

העניין הוא שהבקבוק יהיה כמעט מאוזן לתינוק והתינוק יושב עליך ולא שוכב, ככה הוא צריך להתאמץ לאכול ולא מתרגל לבקבוק ואז קשה לו לינוק
וגם כמובן בקבוק עם פטמה קטנטונת, ממליצה עת לנסינו אבל יש עוד תומכי הנקה

בהצלחה!!!

בגיל הזה דפוסי השינה לא עקביים, בעז"ה שיישן לך יותר בלילה....
כבר המליצו מעלי לגבי ההנקה ובקבוק, רק אגיד לגבי הלהרגיל לישון בלילה.
אותי לימדו וראיתי שמועיל, בלילה כשמטפלים בתינוק זה באור קטן ומעומעם שירגיש את החושך. מטפלים בשקט, בלי דיבורים שירים וכו. ונמנעים מלהחליף חיתול מהנקה נגיד של 11 ועד 5, אלא אם חייבים. זה לא אומר שניגשים לתינוק בקור ואדישות כן חום ואהבה נשיקה קטנה בשקט ועושים רק מה שצריך, שהתינוק ירגיש שזה לילה, עכשיו ישנים, את פה בשבילו אבל לא מסיבות.
וביום, לא להימנע מרעש כשישן, לא להגיף תריסים, להמשיך כרגיל, זה יום, שיישן מה שצריך כמובן אבל לא להימנע מלהפעיל כביסה נגיד וכו.
בהצלחה!!! ממש לא פשוט המצב הזה

ככ מכירה את התחושה, זה לא פשוט בכלל.
אני יודעת שזה ממש קשה אבל נסי להתחזק שזה מה שהכי מדויק בשבילך עכשיו,
ובע"ה תזכי בקרוב ממש
בשורות טובות!

והלוואי בקרוב יגיע ❤❤

יודעת שהכל יגיע בזמן המדוייק
אבל עכשיו מרגישה שבורה
מאמינה שארגע ואקום מזה. אבל עכשיו... כלום לא מנחם
הרצון החזק הזה
והמעקב סביב ביוצים
התקווה שהאסטרופם כן דחה ביוץ אבל לא עזר הפעם להביא את התוצאה המיוחלת
ומי יודע. אולי יש בכלל בעיות אחרות...
הקטנה כמעט בת 10 ועשינו הפסקה ארוכה כי לא היו לנו כוחות נפש
ועד שהצלחנו להגיע להחלטה שכן רוצים עוד אחד וכן מסוגלים...

מקווה להצליח להתרומם. עכשיו פשוט עצוב לי

בס''ד

 

ועוד יותר כשנכפה עליכם לחכות כל-כך הרבה שנים.

 

זה בטח דרש המון כנות וויתור, לחכות כל השנים האלה, בסבלנות, בתקווה, והכל למען הבית הקיים.

ועד שהנושא הזה שוב מתבהר, ומרגישים שזה שוב אפשרי, ומפתחים ציפיות...

אני מבינה מאד את ההתרסקות שלך יקרה. אובייקטיבית זה לא קל בכלל. אני שולחת לך המון מחשבות אוהבות וכוחות!

 

בע''ה אתפלל עלייך. ישועת ה' כהרף עין! שתבשרי לנו בקרוב מאד בשורות טובות בע''ה!!!💕💕💕

בקרוב בקרוב זה יגיע😘

קודם כל אני "רגשית" בטירוף. בוכה הרבה בימים האחרונים
יודעת שמה שצריך להיות יהיה אבל מרגישה שכנראה בתת מודע כל כך ציפיתי , שהנפילה שלי קשה... רגישה ובוכה מכל דבר.
אם לא הייתי מקבלת שחור על גבי לבן את התוצאות שמראות שזה לא הריון ואני אחרי ביוץ, הייתי בטוחה שזה עוד סימן להריון...

בכלל נראה לי שהביוץ היה כל כך מאוחר שהוא נפל אולי על שבועיים וחצי- שלושה שבועות אחרי המקווה, ואולי יצא בטווח של ה3 ימים שלא קיימנו יחסים? למרות שמבינה שזרע שורד יותר מיומיים...
שבוע וחצי הקפדנו על יום כן יום לא ואחכ יותר לפי החשק... (ככה גם הורה לי הרופא פוריות. בשבוע אחרי המקווה לקיים לסירוגין כי לפי הב.דם של יום המקווה הביוץ יהיה בשבוע שאחרי המקווה).
יכול להיות שהאסטרופם דחה כל כך רחוק את הביוץ? יותר משבוע אחרי המקווה?

אוף. כל כך בלי מצב רוח

ולצערי פספסנו כי התמקדנו יותר בימים שאחרי הטבילה.

אז לפי החישוב הביוץ יצא לגמרי בימים שקיימנו...
מנסה לא להיכנס למחשבות אם יש בעיות אחרות.

לוקחת אסטרופם בעקבות ביוץ מוקדם. ילדים קודמים הגיעו ב"ה בקלות והפעם לא הולך חלק.מנסה לשחרר ממחשבות ולתת לה' לפעול...

לא קל

לא חושבת שזה כזה תורה מסיני ;)

לדעת אם יש כינים 😅

אם אחרי שאת מעבירה בשיער נשארים נקודות על המסרק זה כנראה ביצים או כינים. אפשר להוציא אותם ולראות טוב יותר.
אני עושה להם אחרי המקלחת, אחרי שחופפים טוב טוב עם הרבה מרכך.

ורואה אם יש כינים או ביצים

כי הן נחנקות ממנו...מהטישו הן צ'יק צ'ק בורחות..
סליחה על הגועל

מסתבר שלוקח לגוף זמן להתאפס על עצמו ולחזור למחזור רגיל.
אפשר להכנס להריון, הביוץ קורה.. פשוט בגלל שלא סדיר קשה לדעת מתי הוא יקרה..

אחרי כמה זמן קיבלת?

ועדיין חודשיים+ אחרי המחזור לא סדיר. ולפני כן היה לי מחזור שוויצרי.. 28 יום. קיצור בנחת. לפעמים הסטרס משפיע..

הוא יוכל להביא לך כדור כדי לקבל

אם את רואה שהגוף מתקשה להכנס שוב ללופ, פני לרופא נשים.
כדורים כמוצא אחרון, תמיד.

בנתיים נסי להעזר במקלוני ביוץ
בהצלחה!

הפסקתי, קיבלתי אחרי 28 ימים.
ואז אחרי 80 יום.
אחרי 40.
אחרי 80.
באמצע של ה80 הראשון התחלתי דיקור, בסופו של דבר זה עזר ואחרי הוסת האחרונה נכנסתי להיריון, ואם היינו מפספסים את הביוץ הייתי מקבלת וסת אחרי בערך 30 יום.

כן, לוקח זמן עד שזה מסתדר.
אבל אם את חוששת, את תמיד יכולה ללכת לרופא נשים.
אני הלכתי ולפי האוטרסאונד אני פוליציסטית.

פוליציסטית זה משהו שמשתנה ויכול להגיע פתאום? גם אם לא סבלתי מזה בעבר (בה אחרי כמה הריונות והמחזור היה בדיר עד לקיחת הגלולות)

בכל מקרה, כדי לדעת אם את באמת פוליציסטית צריך לעשות פרופיל הורמונלי, ויש מצב - לא זוכרת בדיוק- שאם המחזור לא סדיר וארוך +מראה פוליציסטי באוחטרסאונד, זה גם מספיק.

אני הייתי אמורה לעשות פרופיל הורמונלי במחזור שיגיע, ואז התברר שאני בהיריון.

מוסיפה שבין הארוחות של הסימילאק אנחנו נותנים לו לאחרונה הרבה מאוד מים. אולי זה מה שהחמיר את הבעיה?
האם הוא בכלל זקוק למים כשהוא על תמ״ל בלעדי?
חבל שלא שאלתי את הרופא..

כמויות ובהחלט יכול להיות בגלל זה.
תפסיקו עם המים תוסיפו קורנפלור ותראו איך הולך אם זה ימשיך תחזרו לרופא ואולי כדאי לגסטרו ילדים

האם יש מקום לחזור לרופא עם השאלה הזאת בנוגע למיים?
כי לא ציינתי את זה בפניו

חם נותנים תוספת של תמ"ל
תנסי לראות אם משתפר ואם לא תחזרי לרופא

קודם כל חיבוק. נשמע שהקטן ממש סובל ☹️ מניסיוני, רופאי ילדים לא מודאגים מרפלוקס אלא אם כן הילד לא עולה במשקל. איך העליה במשקל שלו עד כה? האם עד עכשיו היה תינוק רגוע? איך אכל עד עכשיו?
רפלוקס מורגש יותר כשהאוכל נוזלי. ככל שעוברים למוצקים הרפלוקס פחות משמעותי, ולכן המלצתי היא להוסיף קורנפלור לתמל כמו שאמא הרופא ולנסות לעבור כמה שיותר למוצרים, הוא כבר גדול. אם טחון מגעיל אותו, תנסי לתת חתיכות קטנות או מעוך במזלג.
מסכימה עם ההמלצות מעתיק אסור לתת כמויות מים אם לא אוכל מזון מוצק!!!
מחכה לתשובותיך. בהצלחה

האמת שהוא תינוק מאוד רגוע
וברוך ה׳ אחוזון משקל וגובה גבוהים- המשקל שלו תקין.
אבל הוא נראה ממש סובל מהרפלוקס הזה
וזה התחיל רק מאז שהתחלנו לתת לו מים.. לפני זה לא היה לו את זה..
הבעיה שאני נותת חתיכות קטנות הוא לועס בהנאה ואיך שמגיע לשלב הבליעה הוא עושה שהוא נחנק ומנסה להקיא את זה.. אין לי מושג למה.. כאילו הוא מפחד לבלוע.. מזה יכול להיות?
בקשר למים אז להפסיק לגמריי כרגע?

מתפורר כמו בסקוויט

את בוחרת להם את הבגדים

תוהה לעצמי אם שווה ההפרדה הזו או אם זה חשוב, שלכל אחד יש את הפרטים שלו, שהוא יודע מה שלו, ולא לערבב בניהם..

ואני ממש מכבדת את זה.
כל אחת בונה לה את הטעם והסגנון שלה.
אחת אינסטניסטית ממש וזה קריטי לה
ושלווה בביתינו

זה גם ממש תלוי באופי של הילדים ובקשר ביניהם. לי יש שניים שלא ממש צמודים אבל בחלק מהדברים כבר באותה המידה. אחרי התלבטות ארוכה החלטנו לתת לכל אחד את שלו, אבל אמרנו להם שאם במקרה לאחד מהם נגמר במגירה ומשום מה אין לו, אז הוא יכול לקחת מאחיו. בינתיים עוד לא קרה, אבל הכנו את השטח..

כל אחד והבגדים שלו.
אבל אם חסר משהו- הם יודעים לבקש אחד מהשני.
יש לי שלושה בנים צפופים שהיו כמה שנים באותה מידה.
לילד שאחריהם תמיד יש מליון בגדים, כמו אחרי שלישיה... ואז אני מוסרת.

אם יש ילד שנוטה להתלכלך או להרוס בגדים זה יוצר בעיות.
הכי טוב שלכל אחד תהיה השייכות שלו, הבגדים שלו.
חבל ליצור סתם בלאגן וריבים ביניהם

לדעתי זה נוח לאמא ונוח גם לילדים,
אם זה מפריע להם, הם יאמרו את זה בעצמם, לא?

יש לי כמה "זוגות" באותה מידה, להם לא מפריע, לבנות זה גם נחמד- מרחיב את המגוון.
רק לבנים (תחתונים וגוזיות) אישי לכל אחד למען האיסנטניסטים.

יש אצלי לכל ילד מדף עם הבגדים שלו: גופיות, מכנסיים וחולצות.
תחתונים וגרביים זה ביחד לכל שתי שכבות גיל (בכביסה אני מרתיחה תמיד) גופיות לכל אחד בנפרד.

אבל אם אני נתקעת ןחסר לאחד הילדים חולצה או מכנסיים כי לא הספקתי לכבס אז אני לוקחת חופשי מהילד השני שבאותו גיל. זה כמעט ולא קורה..

גם אם הם באותה מידה, לכל אחד הבגדים שלו.
חשוב לי שיהיו לכל יחד החפצים הפרטיים שלו, ובגדים זה פרטי.
לבנים וגרביים בכלל לא בא בחשבון לערבב מבחינתי.
בעלי ושני הבנים הגדולים באותה מידה בגרביים, וקניתי בכוונה גרביים שונות לכל אחד, ככה שאני יכולה להבדיל.

יש הפרש של שנתיים בניהם, אבל הקטן יותר הוא חצי מידה פחות מהגדול.. ככה שאין לי הבדל במידות.
מחדדת אולי את השאלה, וזה ממש תאורטי אבל מעניין אותי-
מי שהגיבה שמפרידה בניהם- זה עקרוני? זה מתבטא בעוד דברים?

תודה על התובנות!

יש משהו מאד בטוח לילד שמכבדים את המרחב שלו גם בחפצים.
אני לא מאפשרת לקחת בגד/מצלמה/נגן או כל פריט אחר בלי לשאול רשות מבעלת החפץ גם אם זה לא מתבזבז.

ואני מאד מבקשת גם לא לשכנע. זה מציק. ואם משהי לא רוצה יש לה את הזכות לסרב בלי שיעשו לה רגשי על זה.

גם אצלי ככה, לכל אחד יש חפצים אישיים והוא לא חייב לשתף בהם, כמובן זה טוב אם הוא מסכים לשתף( בלי שהכריחו אותו). אבל לא חייב.
במה עוד?
בשלב הישיבה / אולפנא, כל אחד הולך למקום שמתאים לו וליבו חפץ, אין דבר כזה שכולם לומדים באותו מקום( אולי בהמשך ירצו אותו מקום, בינתיים הגדולים שלי שונים אחד מהשני וכל אחד במוסד באופי שונה).
גם בתנועת נוער, יש לי ילדים באריאל ובבני עקיבא, אנחנו כהורים מעדיפים אריאל והילדים יודעים את זה, אבל למי שהיה חשוב בני עקיבא מסיבות חברתיות , איפשרנו.

מקווה שזה בסדר.

לכל אחד יש חפצים אישיים והוא לא חייב לשתף?
הבן שלנו בן שנתיים וחצי, ואם הוא נפגש עם חברים אני מעודדת אותו לשתף אותם גם במשחקים שלו. אז זה לא נכון? צריך לתת לו להחליט לבד? (כי נראה לי הוא יבחר לשחק לבד בלי לחלוק) מקווה שהצלחתי להסביר למה אני מתכוונת

את מעודדת אותו לשתף, וזה מצוין, במיוחד שזה גיל שעוד לא יודעים מעצמם לשתף. אבל אל תחייבי אותו. אם הוא בשום פנים ואופן לא מעוניין - אז תוותרי.
(וסליחה שנדחפתי לענות )

אני תמיד מתלבטת באמת כמה נכון "לעודד" אותו ואיפה עובר הגבול.

ילד צריך ללמוד לשתף. לילד יחיד זה יותר קשה באופן טבעי כי אין לו אחים לחלוק איתם (הגדול שלי היה רכושני מאוד מאוד כלפי המשחקים שלו עם חברים אבל ממש קצת אחרי שילדתי את השני שמנו לב שפתאום הוא התחיל לשתף חברים בשמחה).
אבל- לא לחייב! כאשר יש משחק שמאוד אהוב על הילד ויש לו חיבה יתרה כלפיו, או משחק חדש שקיבל וכו אני יכולה לומר לילד שמכיוון שזה יקר לליבו או חדש ועדיין הוא עדיין לא רוצה לשתף שכשחברים מגיעים שלא יוציא אותם מהארון. לדעתי זה לגיטימי וגם מלמד את הילד על שיתוף/ רכושנות/ שמירה על הדברים שחשובים לי.

גם אני מעודדת ילד בן שנתיחם לשתף חברים בחפצים, זו מיומנות חברתית חשובה.
וגם בה, אפשר לדבר עם הילד לפני ולחשב במה הוא יכול לשתף ומה קשה לו מידי.
אני מדברת על אחים , שחיים יחד, אחד בתוך השני, וברור שברמה הכללית מעודדים את הילדים לשתף ולשחק יחד, וזה קורה המון.
אבל, לא בכח, לפעמים בין אחים נוצר לחץ, הם משכנעים בלי סוף את האח ולוחצים עליו לתת להם את החפץ שלו.
בתורה כתוב- לא תחמוד- שהמשמעות היא לא לשכנע אדם ולא ללחוץ עליו למכור/ לתת חפץ שיש לו והוא לא מעוניין לתת.
לזה אני מתכוונת. אני לא מחנכת לחוסר שתוף פעולה או סוציומטיות, בין אחים יש רוב היום שיתופיות, רוב המשחקים של כולם, משתפים המון( מניחה שהבן שלך בכור, לילד עם אחים הרבה פחות קשה לשתף חברים בצעצועים , הוא כבר רגיל שהחפצים לא רק שלו).
בתוך המציאות הזו שכמעט הכל שייך לכולם בבית, יש מקום לכמה חפצים אישיים, שאם ילד לא רוצה שהאחים יגעו בהם, זו לגמרי זכותו.
ואני לא מרשה ללחוץ עליו.

כן, הוא בכור ובינתיים גם ילד יחיד. אז אין לו בבית עם מי לחלוק.

תודה שענית

יש גם דברים משותפים, כמובן, אבל לכל אחד יש את המדף שלו שבו הוא שומר חפצים אישיים, שלאחרים מותר לקחת רק ברשותו.
אני גם מדגישה להם שאם קונים משהו לאחד מהם (כי הוא צריך או כי יש לו יום הולדת) - זה לא אומר שכולם גם צריכים לקבל משהו באותה הזדמנות. (זו הגישה של חמותי, וזה קצת מציק לי למען האמת...)
כך שבהחלט יש מקומות שבהם הנפרדות נשמרת. (גם בין התאומים שלי, אגב)

נפרדות- לכל אחד מגירה משלו, חפצים פרטיים, חברים אחרים, ממרח אחר בסנדוויצ, צ'ופרים אחרים כשאני חוזרת מנסיעה.
הכי חשוב לשים לב לאיזון בין חברות ושותפות לנפרדות. למשל אם אחד האחים נכנס לבית עם חטיף שקיבל, אני בהחלט מצפה ממנו לכבד את אחים שלו. כמו שלו לא נעים שאוכלים לו מול העיניים, אבל הם גם יודעים שממש לגיטימי מבחינתי לסיים את החטיף לפני שמגיעים ולהנות ממנו לבד.
אצלנו השותפות בבגדים לא נותנת הרגשה שאין לכל אחד את חייו הפרטיים.

שאחיו הקטן יחלוק איתו בבגדים. שנתיים זה הפרש גדול.
רק בגלל זה הייתי עושה מלתחות נפרדות

במיוחד שבשלב מסוים היא גם עקפה אותי בגובה, אבל לא נראה לי שהשותפות בבגדים היא זו שגרמה את זה. זו הייתה עובדה בלי קשר.

תחתונים וגרביים הם ביחד. אין לישון בעיה עם זה, הכל עובר כביסה😝

בגדים בגדול יש לכל אחד מדף שלו, אבל לפעמים מחליפים בניהם, במיוחד ברגעי משבר כשבדיוק חסר לאחד משהו🙄

מצד שני, יש לכל ילד מגירה פרטית, שבה הם שומרים חפצים אישיים, יצירות, הפתעות וכו' ובזה אסור לאף אחד לקחת מהשני בלי רשות.

מהשלב שבו היינו באותו גודל ועד השלב שבו התבגרנו ופיתחנו טעמים שונים לחלוטין. אולי היו כמה בגדים מיוחדים לכל אחת, כבר לא זוכרת.
ולמען האמת - אחיותיי הקטנות, בהפרש של שש שנים זו מזו, גם היו מחליפות בגדים בשנים האחרונות - עד שהגדולה מביניהן נהייתה בהיריון
ואצל הילדים שלי:
קודם כול יש לי תאומים. וברור שהם ביחד בבגדים. אולי בעתיד כשהם יתבגרו כל אחד מהם יפתח סגנון שונה... אבל כיוון שהם בנים אין הרבה חשש
בכל אופן, בגרביים ובפיג'מות הם ביחד עם אחיהם הגדול מהם בשלוש שנים.
אני לא רואה בזה שום בעיה, כל עוד הילדים לובשים אותו סגנון.

כל אחד צריך את הבגדים שלו ואת הפרטיות שלו.
בגרביים זה סבבה להיות יחד.
לא בכל שאר הבגדים..
אבל.. תשאלי אותם מה הם מעדיפים.

מהרגע שיכולנו להיות ככה, היו לנו אותם בגדים (בגיל תיכון ומעלה. אנחנו לא ממש אותן מידות אבל תמיד זה הסתדר. כשמישהי קנתה משהו- תמיד היא חשבה על השנה (יש 4 שנים ביננו)
אחיות של הקטנות, שחש ביניהן הפרש של שנתיים, ומעולם לא היו ביחד...

ואני שמחה שזה נחמד להם ומגוון להם...

אלא אם כן מרגישים שהילדים נלחמים על המקום שלהם בבית וזה גורר אווירה לא נעימה.

הבגדים העיקריים כמו שמלות סוודרים מעילים חולצות יש לכל אחת את שלה..
כל שאר הדברים הם ביחד טייצים, חצאיות, חולצות בסיס.
ובכל מקרה הן הרבה פעמים לובשות אחת של השניה

היית שם... סיוט!
פשוט להתרחק,
ולדעת שמתישהו בקרוב זה יעבור או ירגע.
(לפחות לי עבר, חלקית..)

מתחילה אוטוטו שבוע 12...

אני עדיין בשבועות האלה סבלתי...
אבל זה הלך ופחת.
מקווה שירגע לך בקרוב כי זה באמת נורא כל כך.

ובורחת לאגף אחר של הבית לנשום אויר צח מהחלון...

אוף, שונאת את הימים האלו...

הכל מגעיל
בכלל לא הצלחתי להיכנס למטבח

ממש מבינה אותך.
לי בשלב הזה היתה מישהי בעבודה שקבוע ב8 וחצי בבוקר היתה אוכלת סנדוויץ עם פסטרמה. רציתי למות.

אל תבשילי
עוד לא התחלתי

בכלל לא התחלנו עד אחת

עוד קצת יקירה!

חיבוקקק !
בעזה יעבור בקרוב!

מסכנונה, איך אני מבינה ומזדהה!
תצאי תעשי סיבוב בחוץ יש מזג אוויר טוב, מקווה שתמצאי פינה לשבת בה בלי ריחות של השכנים.
וטיפ קטן מתנה ממני להוציא את הפלטה למרפסת או אפילו מרפסת שירות שלא תסבלי מהריח. רק שימי לב מבחינת הגשם אל צפוי באיזור שלכם.

תרגישי טוב יקרה!
שבת שלום

יש רק חצר (קרקע) ולא רלוונטי להוציא את הפלטה.. הבעיה פחות החימום אלא הבישול...
ויש ימים כאלה, בדרך כלל בשבתותאני מרגישה יותר טוב, כנראה הנחת משפיעה...

הכי קשה בסוף השבוע. יום שישי ושבת קשששהההה!!
הריח של האוכל על הפלטה בשבת גורם לי להסתגר בחדר כל השבת ולחכות שהיא תיגמר
מבאס ממש אבל אוטוטו זה יעבור!

לי עד עכשיו שבוע 12 יש כאבים שבאים והולכים ובעיקרון כאבים זה תקין כל עוד זה לא משבית אותך.
וגם יש המון נשים שיש להם מלא קטמים ודימומים בהתחלה.
לי אישית היה דימום ורוד בהתחלה ובשבוע 8 היה לי ממש דם אדום.
אני לא יודעת מה המצב אצלך אבל הכל יכול להיות!
אז תרגעי תנוחי המוןןן אל תרימי דברים כבדים ותשתי מלא מלא !

בכ''מ של דימום או כאבים ממש חזקים ללכת להיבדק במרכז בריאות האישה הקרוב!!

מה אפשר לבדוק בשבוע 4

אולי לא דופק, אבל יכול להיות שיראו משהו קטן...
רק ללכת לבדוק ש*את* בסדר וחלילה אין משהו מחוץ לרחם!

לפני חצי שנה עשיתי בדיקת דם ויצא 4.9 שזה לא טוב
הרופא נתן לי מרשם לכדורים של 5 מ״ג
עכשיו עשיתי עוד בדיקה ויצא לי 10
זה לא הרבה מידי? זה ממש הכפיל את עצמו..

יוצא בשתן, כך שאין מה לדאוג.

ממש מכירה את זה וגם את החרדה....
אם ההפרשות הפסיקו זה גם טוב!!!

לק"י

לא זוכרת באיזה שלב, אבל די בהתחלה.
והכל היה תקין ב"ה (אפילו לא בדקתי, אבל לא לוקחת אחריות על האחרות).

אז רק לעודד.

לי היו כאבי מחזור ככ חזקים בתחילת ההריון שאמרתי בטוח תכף מגיע מחזור,
זה עובר,
זה הרבה פעמים גם מהתרחבות הרחם.
בהצלחה נשמה והעיקר לא להילחץ!!

"למה אתה בלי מסיכה?" שואל השוטר
"הרגע סיימתי סיגריה"
השוטר מתפלא "אני לא מריח כלום"
"אתה לא מריח כלום?! אוי ואבוי תתרחק ממני"

בדיחות קורונה...

כל הכבוד שזכרת!

גבר חוזר מהלוויה של אשתו. איך שהוא מתקרב לבית אבן נוחתת עליו מלמעלה מאיפשהו..
מרים עיניו לשמים וצועק: שרה, כבר הגעת למעלה??

בחורה מגיעה הביתה עם בחור נאה, ומציגה אותו בפני אבא שלה.
אבא: מה אתה עושה?
בחור: לומד משפטים
- וממה תתפרנס?
- אהיה עו"ד מצליח, זה הכנסה טובה
הבחור הולך. אבא אומר לבת: לא מצא חן בעיניי.
כעבור שבוע הבחורה מביאה בחור חדש.
שוב:
-מה אתה עושה?
-לומד רפואה
-ממה תתפרנס?
- אהיה רופא בכיר, זה הרבה כסף.
הולך. שוב האבא פוסל.
אחרי כמה כאלה, יום אחד הבחורה מביאה בחור ישיבה:
-מה אתה עושה?
-לומד בישיבה?
- מה תעשה בעתיד?
-אלמד.
-ממה תתפרנס?
-ה' יעזור?
- אתה יודע,אשה... משפחה... ילדים... צריך פרנסה מסודרת, זה הרבה הוצאות...
-ה' יעזור..
-וחתונות לכולם?
-ה' יעזור

הלך הבחור.
אבא: זה הבחור שאני אוהב, מתאים לי.
בת: מה? הבאתי פה אנשים משכילים, עו"ד, רופאים וכו' ומכולם דווקא זה שהכי פחות מסודר בחיים אתה רוצה שאתחתן איתו? למה?
אבא: הוא בטוח שאני אלוקים!