שגם ראיתי על עצמי
זוכרת שכנולדו הראשונים..חהיינו מגיעים ךחמותי...
אז כל כך היה לי ברור שמבינים שקשה לי ב.. שזה דורש..שמגיע לי פינוק או עזרה..
לא מפרטת כי זה לא משנה הפרטים
אבל חמותי אמא למשפחה ברוכה בעצמה.. והיא טיפוס באופי יותר מעשי ופרקטי ומהדור של פעם..
אז לא
היא לא ראתה ככה את הדברים
היא לא תמיד זיהתה את הקושי שלי או לא ץמיד הרגשתי שהיא מבינה
כי מלכתחילה האופי שלה שונה והחוויה שלה שונה..
ולא מכוונה רעה
ואם היה משהו ספציפי למדתי שאני צריכה לומר ישירות לבעלי
ובעיקר -לא לצפות
אבל גם לא להעלב
כי זה ממש לא סותר שהיא רוצה לעזור ולארח ולשמח
עוד נקודה מהחוויה שלי היום כאמא ללא מעט ילדים ב''ה..
כשהאחים היותר צעירים מגיעים עם 1-3 ילדים נגיד
אז כן גם אני עלולה לשכוח מה הם בדיוק חווים ומרגישים ובמה בדיוק קשה להם ועד כמה
כי... גם לי מרגיש שכרגע לי קשה כפול הרבה יותר ..זה לא מזלזול פשוט עובדתית המציאות דורשת הרבה יותר
וגם יש ריחוק רגשי כזה מחוויות קושי שכבר מאחורינו
לא בכוונה..
ושוכחים מה מרגישים בכל שלב ושלב
וגם כל אחד חווה בכללי את האמהות אחרת
ויכל להיות שלך נגיד לחשוב על להעביר בו-ר בבית לשצחמןתך אחרי לילה עם מעט ישנה זה מרגיש קושי בלתי אפשרי
ולי זה מרגיש פשוט רגיל כי ככה זה כשיש תינוק..ואצלי גם בגיל 3 חודשים וגם הרבה מעבר הם לא ישנים טוב בכלל בלילה ומבחינתי הז חלק מהחיים
לקום גם כשעייפה
לתפקד
ובהמשך למצוא זמן לנוח להתאושש כשהבעל מגיע
נכון שבבית יותר נח אבל מעולם לא חשבתי לא לנסוע בגלל זה לחמותי .. כמובן לא מיידית אחרי לידה.. אבל חודש וחצי- חודשיים קדימה ..
אז מותר לך להרגיש אחרת!!!! לגמרי
כל אחת חווה דברים אחרת
וזה טבעי
פשוט כל הדיבור שלי פה הז כדי להמחיש שחמותך פשוט שונה ממך, חווה דברים אחרת, רגילה ךמשהו אחר מעצמה
ולא כדאי לבא עם ציפיה שתבין פשוט את הקושי
כי כמו שהסברתי מאוד יכלתלהיות לשא מבינים..אבל לא מכוונה רעה
את יכולה להנכיח אותו כעובדה
וזכותך
אבל אל תהי תלויה באישור שלה
אם היא לא מצליחה להזדהות או להבין עד הסוף אל תסיקי שהיא אטומה ולא תביני איך
פשוט היא אחרת
ותנסי אולי באמת לפעם הגאה לא להצהיר מראש
אלא פשוט לומר 'כרגע עדיין קשה לנו'
ולאט לאט היא תתרגל לרעיון
)
