פורום הריון ולידה (עמוד 247)

אמור להיות שיפור משמעותי תוך יום מקסימום יומים. אם יש שיפור וזה פשוט עדין לא לגמרי עבר, אולי אפשר לתת לזה עוד הזדמנות.

יכול להיות שהאנטיביוטיקה לא מתאימה...

אבל עוד לא עבר לי

או רק שלחת תרבית?

על פניו עם התחלת ביום ראשון זה כבר 5 ימים וכן הייתי מצפה שכבר לא תרגישי סימפטומים.

לא יזיק לפנות לרופא, אפשר בפניה אונליין או דרך המזכירות.

בראשון כבר לקחתי 2 כדורים

אמנם רק בשלישי יצאה תרבית חיובית, אבל הרופא אמר לי להתחיל לפני.

עשינו סטיק, ולפי התסמינים שלי היה ברור לו שזה דלקת.
אפנה שוב לרופא.

תודה לך!

יכול להיות שהאנטיביוטיקה לא מותאמת לחיידק / חלשה מדי

אפנה לרופא

לא ידעתי שיש כזה דבר אנטיביוטיקה שמתאימה או לא מתאימה...

אושפזתי על זה מעל 3 פעמים ועשו לי מיליון בדיקות סביב זה

וכן יש חיידקים שיכולים לפתח חסינות לאנטיביוטיקה מסויימת

נשמע קשוח!!!!

זה כאבים כל כך מציקים!!!

אבל אני יכולה להבין שזה מתסכל וקשה כל חודש שאין הריון כשמאוד רוצים 

מבחינת הגיל, גיל 34 הכל בסדר בעיקרון

לפעמים יש נשים שהפוריות שלהם יורדת בגיל צעיר

אבל זה גם יכול לקרות בגיל 30..

את יכולה לבקש פרופיל הורמונלי שעושים במחזור

יתן לך קצת כיוון

הפניה לפרופיל הורמונלי מרופא משפחה, לא חייב מרופא נשים, ולעשות את הבדיקת דם ביום השני, עד החמישי למחזור

את רוצה יותר הריון?

או רוצה יותר בן?

יש נשים שיגידו- אני מעדיפה בן, אבל אם לא נצליח אז אני מעדיפה בת על פני בכלל לא

ויש נשים שיגידו - אני רוצה עוד ילד רק בתנאי שזה יהיה בן... (בתכלס גם אז אפחד לא מבטיח)

שתי הבחירות לגטימיות

וזה תלוי איפה את בענין

את גם יכולה להחליט שאת נותנת לזה נסיון של חצי שנה והיה ולא יצלח- מנסה להיכנס להריון ללא העדפה למין מסוים

וגיל 34 זה עדיין צעיר...

אנחנו ניסינו את השיטה כולל הדיאטה ו... יצא בת!

נכנסתי להריון בנסיון השני, (אבל זה לא מדד כי אני מאוד פוריה).

לדעתי, אם הבן לא ברמה קריטית מאוד, ואת לחוצה על הריון, שווה לנסות ספונטני ומה שיהיה יהיה.

באמת העיקר בריאות דבר ראשון , אומרת לך בתור אחת שרצתה בת ובאמת זכתה להריון בבת אבל עברתי לידה שקטה ..

וברוך ה' זכיתי ללדת אחכ בן בריא ואני מאוהבת לו בצורההה שווה יותר מ4 בנות

וגם אחריו יהיה רצון לבת אבל כמובן שהעיקר בריאות. 

מה שמשותף עם הבנים שלי שאכלתי המון בשר כי נקלטתי בתקופת חגים כמו עצמאות, לג בעומר , פסח שהיה הרבה בשר וכמעט מינימום חלבי

חוצמזה תקופת הקליטה היתה שישנתי ואכלתי טוב אז הביוץ היה מסודר והגיע ביום הטבילה 

לעומת הבת שעבדתי בעבודה מעייפת וישנתי בקושי 4 שעות וגם לא היה זמן לאכול בעבודה אז הביוץ איחר וטבלתי לפני הביוץ, וגם פה צריך לקיים יחסים לפני הביוץ אבל לא יותר מדי לפני אחרת יהיה בן

וכמובן תפילות לה' , הבנתי ש40 יום מרגע הקליטה להריון אפשר להתפלל על מין מסוים

בהצלחה ורק בריאות!

את מכירה מעוד נשים את העניין שאם נמצאים בתקופה מעייפת אז הביוץ מאחר? זה מעניין ממש.

נשמע אבל שזה לא בריא וזה יוכל להקשות על כניסה להריון בכלל

אם זה באמת היה ככה אצלך , אבל זה לא מחקרי חח אפונה עדה

אצלי הוסת קצרה ואני טובלת יומיים-שלושה לפני הביוץ. רוב ההריונות שלי היו עם בנים (ארבעה) ודוקא מהפעמים הבודדות שהטבילה/יחסים נדחו מסיבות שונות לסוף חלון הפוריות - קיבלתי את שתי הבנות המהממות שלי.

לא בטוחה שהמחיר שווה את זה...

אמרנו שננסה כדי שנוכל לומר שעשינו את ההשתדלות.

אבל באמת אף אחד לא באמת יודע כמה זה באמת מגביר את האחוזים...
והמחיר באמת ממש לא קטן, לכן הרגשתי צורך לשאול פה כי פתאום הרגשתי שזה קצת שיגעון

ואם לא תקלטי את יכולה לחזור לנסות כרגיל...

וכמובן תפילות

אנחנו עשינו ככה בשביל בת להיות יחד לפני הביוץ וב"ה הצליח

זה לא 100 אחוז הצלחה אפעם אבל כיף לנסות

אני פשוט דאגתי לא לדאוג לעצמי כדי שהביוץ בטוח יאחר

 הכוונה אם תיקנו לי את התאריך לתאריך יותר מאוחר זה אומר שהקליטה היתה יחסית רחוקה מהמקווה אז כנראה זה בן? סתם סקרנית... 

וזה היה בת 

והיה בת, כנראה זה לא בהכרח בכלל

אם קיום יחסים היה לפני הביוץ אז זה בת

במקרה שלי תיקנו לי את התאריך גם, ויצא בן.

העובר היה קטן בשבועיים ממה שהיה אמור להיות לפי תאריך ווסת אחרון.

הייתי חולה בתקופה שלפני הביוץ וגם ישנתי המון, וקיימנו יחסים ביום המקווה וגם שבוע אחכ (כי הרגשתי לא טוב), אז פה הייתי ממש מבולבלת. כי חולי מאחר ביוץ אבל שינה מרובה מסדר ביוץ.

גם יכול להיות שהביוץ איחר והגיע שבוע אחכ בדיוק ביום שקיימנו יחסים שוב. ולכן יצא בן. בן שאני מאוהבת בו קשות ותודה עליו!

בגלל זה חשוב תפילות כי לא משנה כמה נשתדל יכול להיות שמשהו שינה את התכנונים לטובה חחח

זה אומר שהיו יחסים רחוק מהביוץ

מעלה את הסיכוי לבת...

בסוף ההפריה היא באותו זמן... עש יממה בלבד לזרע להפרות את הביצית. 

השאלה היא האם הביצית חיכתה לזרע או שהזרע חיכה לביצית. 

וגם אז זה לא הרמטי.... 

יש לי בת שבוודאות נולדה אחרי יחסים שהיו אחרי הביוץ.

יותר מאשר התזמון

אני מאמינה שלגברים יש הבדלים בזרע שלהם

לפעמים יותר זכרים מנקבות

לפעמים הנקבות יותר מהירות מהזכרים

תלוי תקופות, תזונה ואולי גיל

הקטע של התזמון אמור כאילו לנטרל את זה 

אבל עובדה שזה לא תמיד עובד כי כנראה הזרע שלו פועל בצורה מסויימת ייחודית אליו

בקיצור,

הכל משמים ולא בידיים שלנו

אלו הגיגי.. בתור אמא לחמישה בנים

אמנם של מגמה בתיכון וזה קצת אחרת

אבל לגמרי אופי של בי"ס הרבה פעמים ואולי שווה לשקול לעבור לבי"ס פחות דורש.. 

זורק ולא רציני שזה כיף ומאפשר ונהניתי להיות הכי טובה שם

ואחרי שהתחתנתי עברתי עיר, התחלתי בעיר שזה הבי"ס הכי טוב בה- אבל כולם כ"כ רציניים ומעמיסים שם שאני לא נהנית.

זה גם המקום גם המשרה וגם באיזשהו מקום שאין לי הרי אפשרויות מלבד להיות מורה (לאנגלית)

איך אני מוצאת מקום טוב אבל פחות לחוץ כזה?

עובדת רק יומיים. בימים האחרים משקיעה בעצמי.

מרגישה שזה טוב לי הרבה יותר ממה שהיה לי שנה שעברה שעבדתי ארבעה ימים.

מרוויחה כמה שמגיע לי. כמעט חצי משרה.

בשלב הזה של החיים ושל ההוצאות זה מתאים לנו. והשקט הפנימי שלי והנחת שזה מאפשר לי שווים את ה"הפסד" הזה.

מבינה שאולי לך זה לא מתאים, הכול בסדר.

אבל הניסוח שלך מזלזל ולא נעים.

כתבת שבבית ספר אחר פחות דורש היה לך יותר נחמד , אז לגמרי הייתי מחפשת בית ספר אחר .. 

אני גם מורה ומבינה אותך לגמרי 

נשמע שבסה"כ את אוהבת את המקצוע ורוצה להמשיך להתפתח בו אז תנסי מקום אחר .. אולי גם גיל אחר 

זה לגמרי תלוי באווירה של המקום 

כשיש צוות שכיף לעבוד איתו, ותומך אחד בשני. 

ומנהל שמעריך את העבודה ומכבד את המורים, זה משנה משמעותית את העבודה. 

כמובן שזה גם תלוי בכיתות והכלים שיש לך או את מקבלת. יש כיתות לא פשונות. ואם את לא יודעת איך לעבוד איתם (לאו דווקא את, אלא מורה ששובץ לכיתה כזאת) זה יהיה מתסכל מאוד.  

את מורה לאנגלית, אני מבינה? זה מקצוע מבוקש לשיעורים פרטיים...

יש לי חברה שעשתה את זה במשך תקופה. לא עבדה בכלל בבית ספר, רק עשתה שיעורים פרטיים בבית התלמיד. החיסרון של זה ששיעורים פרטיים הם בשעות שגם הילדים שלך בבית... אבל אולי אפשר לעשות אותם רק בערבים, כשהילדים כבר ישנים? ואז יש לך בוקר שלם לעצמך, צהריים-ערב עם הילדים, וערב בשביל עבודה. (אבל לא יודעת אם אפשר ליצור כך משכורת שלמה, וגם העניין של ותק וזכויות הולך לאיבוד כאן... אז אולי זה רק בשביל תקופה קצרה, בתור הירגעות, ואז לחפש עבודה בבית ספר תובעני פחות)

לא לעזוב לגמרי אלא להוריד אחוזי משרה, ולהשלים עם שיעורים פרטיים. (אבל מצטרפת להצעה לשקול לעבור לבית ספר אחר פחות תובעני...)

 וואו! לא פשוט! חיבוק ענק!!💞

הנכונים ולמקום הנכון ויביא לך רפואה שלמה והחלמה אמיתית ומוחלטת

ושיהיה לכולכם רק טוב

מכירה את זה שהחיים מדי מורכבים

אני אוהבת לקחת מכל תקופה כזו משהו, צידה לדרך, ללמוד משהו חדש.

וגם זה נותן מבט אחר על החיים, ללמוד להעריך כל דבר טוב, ששום דבר אינו מובן מאילו.

בהצלחה 🙏

הלוואי שתחזרי לספר לנו כמה את שמחה שעשית את הניתוח הזה, ואיך הכל השתפר מאז!

ומתפלל בשבילך שהכל יעבור כמה שיותר בקלות ובטוב מכל הבחינות לך ולילדים!!! ושהניתוח ישפר את המצב פלאים!!!

מאחלת לך שיעבור מהר מהר ובקלות!!! 

והמון בריאות

וטוב

המון המון המון!!!!!

חיבוקים!!❤️❤️❤️❤️❤️

חושבת עליך ומתפללת

🩷

נשמע מאתגר ממש, שולחת כוחות ומתפללת איתך לרפואה שלמה בע"ה

שולחת הרבה כוח 

אתפלל עלייך בל"נ

לפנק אותך במשהו.

אם את גרה באזור י-ם, ממש אשמח!!!!

על הדרך הקפצתי לתשובות מהאחיות האלופות שפה

להשתדל להתכונן לכל דבר במקסימום

לא חהשאיר שום דבר לרגע האחרון

לדוג, הייתי הולכת לישון כשהקופסאות אוכל נקיוצ, הבגדים מוכנים למחר ואני יודעת בדיוק מה אני הולכת למרוח להם בסנדוויץ

חוזרת הביתה- מכינה כבר על המיטות פיגמה נקיה

מתכננת כל יום מה אוכלים ערב מחר.. ומוודא שיש לי מצרכים בבית

וכן.. היו ימים של קורנפלקס עם חלב

אם יש חוג- בבוקר מכינה כבר את הציוד

הכלל היה - יש לי עכשיו רגע פנוי- אני אנצל אותו, זה בטוח יקל עלי מאוחר יותר

גםלמשימוצ השוטפות-  לא לחכות לזמן שמאפשר לסיים משימה, להתקדם גם קצת- זה עדיין התקדמות.

לדוג- אם הייתי מחכה לזמן שיהיה לי גם למיין כביסה, גם לטפל בכתם וגם להכניס מכונה- אז כנראה לא הית  פה כביסה נקיה

הייתי ממיינת תוך כדי אמבטיות, שמה במכונה בערב עם אבקה ומרכך ומתזמנת מכונה שתסתיים לרבע לשמונה בבוקר - והולכ  לעשון, בבוקר מעבירה למייבש

שוטפת כלים בהפסקות, כל פעם קצת.

לעומת זאת בצד הנפשי- לא הייתי מסתכלת מעבר להרגע, המטרה היא לצלוח את היום  

עם מחר- נתמודד מחר

לתכנן כמה שיותר מראש את הקניות ולקנות הרבה אוכל שקל להכין כמו ציפס קפוא, שניצלים קפואים, פיצות קפואות. פסטרמה, חומוס קנוי.

2 חבילות פיתות ואחת להקפיא.

שיהיה בבית מלא ירקות ופירות שאתם אוהבים 

לי היה קשה באוכל כי בעלי בדרכ מכין ארוחת ערב.

לפעמים הזמניתי בייבחסיטר צעירה שתהיה יחד איתי אחהצ שהיא תשחק עם הילדים ואני אנוח בחדר

הרבה בהצלחה

בגדול אני הורדתי מאוד את הסטנדרטים:

אכלנו בחד פעמי, הבית התבלגן הרבה יותר מתמיד, לא שטפתי כל שבוע, יותר אוכל מוכן וקליל.

לקחתי כמה פעמים עזרה בנקיון, אם הייתי יכולה הייתי לוקחת יותר אבל קשה למצוא פה..

הילדים הלכו לישון עם בגדים של מחר, מקל מאוד על הבוקר.

קניות- אם אפשרי אז לעשות משלוח. אם לא אז לנסות שהוא יעשה כשהוא יוצא אם זה מסתדר, מקל מאוד.

ביסיסטר ולצאת בערב בשביל הנפש, אבל האמת שהייתי גמורה בערבים ולא היה לי טיפת כח לזה אז בקושי קרה...

וגם ביסיסטר בצהריים שתוכלי לנח.

מעגלים חברתיים רחבים שיתמכו בך בעזרה טכנית

לקבל כל עזרה בשמחה ולדעת כמה היא מדוייקת לך

נפשית ליצור זמנים חופשיים לעצמך להטעין בכוחות

להגביל את עבודות הבית למינימום ביום (משימה מסויימת לעשות פעם אחת, או לתחום בזמן) ככה שיהיה לך בלוז זמן לעצמך שאת לא מבטלת ומוותרת

מנסה להזכיר לי כל הזמן את הזכות להיות בהריון בכזו תקופה, לקחת חלק במסירות יחד עם כל האומה

רק שיגמר כבר השליש הראשון...😐 

מכל הבחינות

תפירה ממש ממש פשוטה

אם את רוצה הוראות ותמונה - בשמחה..

את גם יכולה לקנות מכנס קצר בצבע אדום למשל 

חולצה לבנה עם שניים שלושה כפתורים ענקיים צבעוניים מקדימה

קונים שלייקס של ליצן ומקצרים לאורך שהילד צריך 

גרב של ליצן שמוכרים לפני פורים 

לשיער הכנתי גם כובע ליצן אבל הילד לא זרם אז עשיתי שתי קוקיות עם סרט צבעוני סביב הקוקו 

ושאחרי כמה זמן אפשר להוריד אביזרים ונשארים עם בגדים רגילים

לקחתי מכנסיים רגילות שלו ותפרתי על זה תלאים

חולצה עם פטרן

שלייקס ופפיון

וגקט שהיה לי

עשיתי כובע - מגבעת קטנה מקרטון על קשת

גרביים לא תואמות

גם שונאת את הבגדים הסינתטיים של התחפושות שמוכרים 

שילדים בגיל הזה לפעמים לא מתחברים לעודף התעסקות בתחפושת /איפור /אביזרים וכו... אני פעם תיכננתי תחפושת מסןיימת והילד לא הסכים לכלוםםם ביום התחפושת... 

בגיל קטן (1-2) אני מלבישה תחפושת שלא שונה מהבגדים הרגילים שלהם ובגיל יותר גדול התחפושת נמצאת על הבגדים הרגילים ואפשר להוריד (וגם להחזיר) אותה בכל רגע נתון 

אני לא אוהבת כל כך תחפושת של ליצן

אבל הוא כל כך רוצה ותכלס אני מרפה ושיהנה מיזה

אבל בכל אופן רוצה קצת לאהוב ;) לכן מחפשת משהו שאני יתחבר

יותר בתחפושות זולות ופשוטות להכנה.

אבל אצרף לך בכל זאת תמונה של תחפושת ליצן שהבת שלי התחפשה פעם:

היא לבשה סוודר אדום וגרבי פסים לא באותו צבע. על הראש חבשה כובע ליצן מצחיק מבד שהיה לנו. הכנתי לה וסט אדום שבשוליו טול כחול, והדבקתי עיגולים מסול מנצנץ וצבעוני בתור כפתורים. הפפיון גם הוא מסול אדום קשור ומודבק בסרט.

אני משתדלת שהתחפושת של הילדים לא יהיו מסורבלות ושיהיה להם קל להוריד אותן במקרה הצורך...

חחח התכוונתי שמתוקה שזרמה על ליצן

היא נראת לי ילדה גדולה 

תמיד חשבתי שליצן לא רוצים להתחפש

עד שבא הבן שנתיים והחליט😂

ובאמת הפתיעה אותי ברצון שלה להתחפש לליצן אז... אבל זרמתי איתה

כנראה שזה מה שאני יעשה

רק שלא מאוד שלימה כי רציתי תחפושת אחרת ;)

מצד שני זה ממש חמוד שהם מבקשים משהו מסוים

ואני חושבת שזו הזדמנות בשבילנו לגלות את השאיפות הפנימיות שלהם על עצמם - מה בעצם הם היו רוצים להיות.

לדוגמה, אותה ילדה שהתחפשה אז לליצן הייתה ילדה מצחיקה ופטפטנית בבית, אבל בציבור הייתה ילדה שקטה על גבול האילמות הסלקטיבית. אולי בזה שהיא רצתה להתחפש לליצן היא רצתה לבטא שיש לה הרבה מה לומר ולהראות לעולם, ושהיא רוצה להיות בצד השמח והעליז שלו. (כשחושבים על זה - באמת בערך בגיל שלוש האילמות הסלקטיבית שלה החלה להיעלם...)

וחייבת להוסיף, 

אם לא מתאים לך ברונזה אז תזרקי לפח

אבל בשבילי פורים היתה הזדמנות מעולה לאמן את השריר שהילדים הם לא תעודות הזהות שלנו (עינת נתן) והם לא מייצגים אותנו

הם אישיות נפרדת ויש להם את הרצונות והשאיפות שלהם.

היום אני במקום שיותר קל לי גם כשהילד לבוש בצורה שלא הייתי מלבישה בעצמי לזרום על זה ואפילו לא להתנצל לאחרים וזה התחיל בפורים

עדיין ילד ראשון🤭 נתחיל לאמן את השריר באמת

בדיוק אמא שלי אמרה לי שאני צריכה לשמח שבכזה גיל הוא מתבטא ומבקש משהו מסוים להתחפש וזה מראה על בגרות

נו טוב שהוא בחר רק ליצן ולא משו גרוע מזה😅

לחינוך שאנחנו בוחרים בשביל הבית שלנו.

נגיד - כשהילדים שלי חושבים להתחפש למשהו שלילי או לדמות של רשע, אני מכוונת אותם להבין שזה לא כדאי, כי הדברים האלה משפיעים על הנפש...

(וואו, הפכתי את התחפושות לרעיון חינוכי שלם🤭 זה באמת מעניין לחקור בעניין הזה...)

הם יכולים לשנות את דעתם כל שעה..

אני לא חושבת שזה אומר הרב. על אופי ונפרדות,

אולי במקרים חריגים בהם הילדים דבקים ברצון אחד ספציפי 

וקטע ששמת לב לזה

ועכשיו שהיא יותר גדולה את גם רואה השלכות של מה שהיא רוצה להתחפש לגבי האופי?

ורצתה להתחפש למלכות מכל הסוגים

השנה היא עוד לא החליטה למה היא רוצה להתחפש, וכשאני חושבת על זה - יש מצב שזה קשור לזה שבאופן כללי היא בתקופה לא החלטית ומבולבלת...

אולי באמת אני צריכה להוסיף תפילה גם על התחפושת שלה - כי אולי ברגע שהיא תבחר תחפושת זה גם יאפס עוד דברים בחוויות שיש לה לאחרונה...

באחד השנים הבן שלי היה בן 3 נראה לי אמר לי שהוא רוצה להתחפש לליצן

עכשיו אני ממש לא בלעתי את זה כי כבר קניתי להם לפני תחפושת של משהו אחר 

בקיצור אמרתי טוב נראה מה יהיה נזרום והתחלתי לחםש תחפושת ליצן ליתר ביטון

למעשה הגיע ר''ח אדר והגננת/ מטפלת לא זוכרת 

חיפשה את כולם לליצנים... הבחור היה מפסוט. הנה אמרתי לך 'אני מתחפש לליצן... 

וזהו אחכ התחפש בפורים למה שקניתי חח 

לשלוח הודעה לגננת, לשאול אותה למי היא חושבת שכדאי להביא.

ודווקא במשלוחי מנות אני לא חושבת שיש עניין של ריצוי, כי זה חג כזה שפשוט נותנים. אז מביאים גם לאלו שחברים וגם לכאלו שפחות.

אבל זה באמת נראה לי גיל צעיר בשביל שהוא ידע להגיד בעצמו למי יש פחות חברים

לא חשבתי שהיא יכולה לספר לי על מצב חברתי של ילדים אחרים

לא בקטע שתגיד לי מי לא מסתדר.

אמרתי לה שחשוב לנו שכולם יקבלו משלוח מנות, ביקשתי שתרשום לי למי מהילדים בגן כדאי להביא 

אני בוודאות יודעת שהיא רשמה לי ברשימה גם חברים שלו, וגם ילדים שפחות מסתדרים. ככה היא עשתה זה בעדינות

זה ממש לא יפה לענות. 

ובעיניי גיל 3 זה בכלל עוד גיל מוקדם לזה

יש דרך לשאול את זה ברגישות ויש דרך לענות על זה יפה.

לא צריך להגיד לילד, אנחנו הולכים להביא ל___ בגלל שאין לו חברים.

אצלנו כל אחד אומר כמה שמות (אנחנו מגבילים נגיד ל3-4 חברים בגיל כזה) ואז אנחנו מציעים עוד 2 שמות בטבעיות. 

הם קטנים, אני לא מתחילה להתפלסף איתם. ואם הם שואלים למה עוד ילדים? כי פורים זה חג שאנחנו רוצים לשמח. אז מחלקים מנות לכמה ילדים. הם מקבלים הסברים פשוטים.

זה יותר מלמד את השריר של נתינה, מאשר את השריר של לשים לב לילד שיש לו חברים. ודווקא בגלל שהם קטנים זה מצויין להתחיל, ככה מקבלים דברים בטבעיות.

אנחנו באופן קבוע כילדים היינו הולכים עם ההורים להביא משלוח מנות לאנשים מבוגרים שהם קצת יותר לבד. לא קיבלנו איזה הסבר עמוק. פשוט זה מה שעשינו. כשגדלנו הבנו את המשמעות של זה כבר מעצמנו, ולמדנו שבמשלוחי מנות יש גם אלמנט של חסד.

ואם הגננת עונה על שאלה כזאת אז היא צריכה לקבל על הראש לגבי שמירה על הפרטיות של הילדים.

אף אמא לא אמורה לדעת אם הילד שלי מסתדר חברתית בגן או פחות.

שוב, כי קצת לא נעים לי הביקורת הזו.

לא שואלים ישיר, יש צורה ודרך לשאול באופן יפה

ויש צורה ודרך לענות באופן רגיש.

אתן לא רוצות, לא חייב. יש כאן רעיון, איך לדאוג שלא יהיה ילד שבפורים ישב בבית בלי שאף אחד מגיע אליו לקבל משלוח מנות. דבר כזה זה שובר לב.

כן, עושים את זה רגיש. כן, זה לא מובהק. 

לא מתאים לכן, לא חייב.

אלא על הגננת אם יש סיכוי שתענה על שאלה כזאת.

לא יודעת איך בצורה נעימה גננת יכולה לומר למי מהילדים כדאי להביא משלוח מנות בלי שיבינו על איזה ילד מדובר.

הרי את בעצמך רשמת שקיבלת רשימה של חברים וגם כאלה שפחות, אז הבנת מצויין מי הילדים האלה.

לא משנה לי שהילד עצמו לא יידע שהכוונה דווקא אליהם, גם האמא מבחינתי לא צריכה לדעת, עם כל הרצון הטוב לדאוג שאף אחד לא ישאר לבד.

בתור אמא לילדים עם קשיים. 

התחושה של נזקקות היא לא נעימה והגננת לטעמי לגמרי פוגמת בזכות בילד לפרטיות. 

אפשר לשלוח רשימה של עשרה ילדים, היא פשוט שלחה לי רשימה של כל הילדים בגן שבגיל שלו (גן דו גילאי), אני יודעת מי ה2-3 חברים הטובים שלו, כל השאר אני לא בדיוק יודעת. ככה שהיה ברור לי שמצד אחד היא שמה ברשימה גם חברים שגם ככה נביא להם, מצד שני הוסיפה כנראה גם כאלו שהיא חושבת שכדאי שהוא יחזק את החברות איתם ואולי גם הוסיפה כאלו שקצת יותר קשה להם.

היא לא אמרה לי, את שומעת, הוא ספציפית מתקשה מאוד, לכו תביאו לו. 

היא נתנה לי רשימה מספיק רחבה, שכוללת בתוכה גם וגם ומכל מיני סיבות. כך שלי אין אפשרות באמת לדעת מה בדיוק עומד מאחורי זה.

לא יודעת למה אני ממשיכה לענות😅

זה נשמע לא טוב, אני מבינה למה.

בפועל זה באמת סבבה. באמת באמת. זה לא כזה דרמטי 

אנחנו עושים סבב כל כך גדול, בדיוק בשביל הדברים האלו.

מכינים משלוחים קטנים ופשוטים, אבל העיקר שכמה שיותר ילדים יקבלו.

לי זה היה נשמע שהביאה רשימה של 5 ילדים ו2-3 מתוכם הם חברים שלו והשאר לא.

ואז ברור מי עם הקושי.

אם זאת רשימה יותר רחבה אז היא בעצם הביאה לך רשימה של ילדים בגן ולא של ילדים שקשה להם חברתית.

ואז גם יכול להיות שבכלל בחרת באקראיות 2 ילדים שאין להם שום בעיה חברתית....

ואנחנו הבאנו פשוט לכולם.

להפך. זה רעיון חברותי ומהמם ואכפתי ורגיש

התכוונתי להגיד שלפעמים יש כוונות טובות והן בפועל מכאיבות. 

ובעיני אפ לא ברור לך אם הילד ההוא דחוי בעיקר זה אומר שהוא לא ככ דחוי...

נראה לי פשוט מוקדם מידי... 

ובמצב כזה נכון להמנע לדעתי

את התגובה של מתואמת. אם הכוונה לגן עצמו, אז בדרך כלל יש הנחיות מאוד מדוייקות. כל מה שכתבתי מכוון ליום של פורים עצמו

בגן אני בטוחה שהיא תדאג לתת הוראות כדי שכולם יקבלו

לתת משלוח אחד למי שהוא לא חבר שלי, כדי לעשות לו הרגשה טובה,

וזה כאילו השלב הראשון בהקניה הזו. כרגע הוא באמת לא יודע למי יש חברים ולמי לא, אבל המחשבה שלו על זה שצריך לתת משלוח אחד למי שהוא לא חבר שלי - נראה לי ככה מתחיל החינוך.

גם אם הילד שיקבל הוא ילד ממש מקובל בסופו של דבר - הילד שלך הרוויח את החינוך להמשך החיים.

אם לא בולט לעין לו או לך למי אין חברים זה מראה שזה מוקדם.

רעיון מקסים

או בפורים עצמו?

כי אם ביום התחפושות - אז עדיף שלא. בדרך כלל גם עושים הגרלה בין ילדי הגן, מי מביא למי. הסיבה היא כדי למנוע קנאה, וזו הסיבה שאני אומרת לך שעדיף לא להביא משלוחים אישיים (ולא משנה למי) ביום התחפושות בגן.

ובקשר לתהייתך אם זה מוקדם מדי - אז כן, לדעתי זה מוקדם, ולו מכיוון שזה גיל שלא צריך להכניס להם לראש את העובדה שיש ילדים דחויים... וגם בדרך כלל אין ילדים שהם דחויים בהגדרה, אלא זה דינמי ומשתנה. (גם בעצמך ראית שהוא לא מבין מה זה ילד שיש לו פחות חברים...)

לדעתי זה גיל שצריך דווקא להפך - לחזק את החברויות שהוא נמשך לכיוונן, כדי להעניק לו את הביטחון ב"מוסד החברות".

בכל אופן, אשרייך על המחשבה ועל הכיוונים למעשה!

אבל תודה, באמת יש משהו בזה שחבל להכניס לו לראש תיוגים. לא חשבתי על זה ככה...

את נשמעת אמא ואישה מקסימה ממש, וזה באמת יפה שאת רוצה לחנך אותו כבר מגיל צעיר לאהבת הזולת.

בע"ה יהיו לך עוד הזדמנויות רבות לזה כשיגדל🙂❤️

אי אפשר לצפות מילד להגיד למי קשה חברתית ולבוא לקראתו 

.. זה ממש כמה רמות מעל. זה חשוב אבל לפמפם- כולם חברים של כולם, אנחנו אוהבים את כל החברים של הגן... וכד'. 

היו לי ילדים עם רגישות חברתית גבוהה, שכבר במעון ידעו לומר- בלי להשתמש בביטויים האלו- בדיוק מי מקובל חברתית ומי פחות.

ויש ילדים שגם בכיתה ג' עדיין הם לא עוקבים לגמרי..

אם הוא לא שם לב בעצמו, אחרי שיחה איתך, לא הייתי נכנסת לזה.

בגיל הזה גם ככה עדיין אין את התרבות של ללכת להביא לחברים ולחכות שחברים יביאו לי.. כלומר, אצלנו בגיל הזה מביאים לחברים שהם ילדים של חברים שלנו וגם ככה הולכים אליהם, או לילדים שגרים ממש קרוב. ובגיל הזה (וגם בגיל יותר גדול, עד בערך בי"ס) הילדים שלי לא ציפו שיגיעו אליהם חברים להביא להם. וזה דווקא משהו שאני מעדיפה לשמר- אנחנו מביאים בשמחה ולא מצפים שיביאו לנו.

סביב גיל בי"ס הרגשתי שזה יותר שייך.

מצטרפת להצעה שאתם בעצמכם תתנו לאנשים שלא ממש חברים שלכם, זה ממש נותן דוגמא אישית (אנחנו הקפדנו לתת לשכנים, בעיקר לשכנות מבוגרות בודדות, וגם למנקה של הבניין. ואפשר גם למנקה רחובות או אנשים שנראים שזקוקים בשכונה, בלי להתבייש זה ממש משמח אותם).

(גם אני ניסיתי עם הגדולים כבר בגיל קטן לתת לילדים דחויים וראיתי שלא שייך עדיין ושיחררתי, עד שהרגשתי ששייך וזורם בדיבור).

אצלנו כבר מזמן קונים משלוח אחיד לכל הגן.

לפי חגים קודמים מניחה שיקבלו מהגננת משהו אחיד, אבל התכוונתי לפורים בעצמו

לק"י

נניח חטיף, שוקולד קטן וופל.

ככה שזה מגוון, אבל בערך באותו גודל.

בכיתה של הבן שלי באמת קנו משלוחים אחידים.

מבינה שזה מוקדם, אז השנה נתמקד בעיקר בחברים, ונזכור בשנים הבאות לא לפספס ילדים

הדחקתי..

סיוט אמאלהההה

כואב לי עלייך!

1. לקיים יחסים שכואב- רעיון לא מוצלח בכלל. גם כואב בטווח הקצר וזה באסה. זאת דרך של ה' יתברך לפנק אותנו בעולם הזה ולא להכאיב. וגם לטווח הארוך - מכניס את הגוף ללופ של כיווץ והימנעות (חשש מכאב יוצר כיווץ וכאב חזק עוד יותר ..)

2. אחותי לכי לפיזיו רצפת אגן. מחר!!! היא עוזרת בין השאר להרחיב את הנרתיק, ולהרפות את כל האיזור. לכי ותראי ישועות .. גם לגבי הגזים שדיברת עליהם 

כי אני משוחררת, זה נכנס בלי כאב, אני רפויה.

אני מבינה על מה את מדברת כי היה לי את זה עם הגדולים ולמדתי לשחרר, אבל עכשיו זה מקום פצוע (השמן קוקוס שעזר רק מחזק את זה) וגם כשלא כואב בעקבות השמן קוקוס אז ממש כואב כשסיימנו.

אני מקשרת את זה ללידה כי התינוק יצא משם ואולי גרם למקום להיות רגיש יותר לכל שפשוף או מגע ועדיין לא התרפא לגמרי

גם ניסינו פעם אחת לעשות ישר ולעניין ולא כמה תנוחות, ואז היה רק שפשוף בסוף פעם אחת ובאמת לא היה כאב כשסיימנו..

ואז אתמול שכחתי מזה ושוב כאבי תופת

אבל עד מתי?😔

מבינה שהייתם אסורים כל ההריון וזה נשמע קשה מאד מאד אבל לקיים יחסים כשכואב, זה עושה מין טראומה לגוף ופוגע בחשק לטווח הארוך.

אני מאמינה שגם לפי ההלכה יש דרכים להיות ביחד בלי העניין הכואב וכדאי ללמוד את הנושא. 

ותודה רבה!🙏🙏

לקיים יחסים ככה!! 

להתייעץ עם רופאת נשים?? 

להתייעץ עם הקו של פוע"ה בנושא אישות בין 20 ל22 בערב

ובהקדם, לא לחכות עם זה כי את סובלת,

מצטרםת להמלצות שכתבו פה להתייעץ עם הקו הנשי של מכון פועה איך להתקדם כרגע בהתחשב בכאבים שאת חווה.

כי כמו שכתבתי למעלה- אני רפויה ולא מכווצת את השרירים,וזה מרגיש שהמקום פצוע 

ממליצה גם תור לרופאת נשים שמתמחה בכאב

ועוד דבר, אם אץ מניקה, סביר להניח שיש לך יובש בפתח הנרתיק

יש משחה שעוזרת מאוד ונקראת אובסטין, את יכולה לבקש מרשם מרופא משפחה/רופא נשים רגיל

הצורך של בעלך ביחסים לא יכול לבוא על חשבונך ככה, עם כל הכבוד

אין דבר כזה לא יכלתי להתעכב עם זה ככה. זה לא משימה לשים עליה וי נשמה שלי, זה צריך להיות משהו מהנה או לכל הפחות לא משהו שאת סובלת ממנו ועושה כי צריך

תתייעצי לגבי אופציות הלכתיות לקיום אישות בהתאם למצב, ותפני במקביל לרופאה, יכול להיות שיש לך יובש בגלל ההנקה ומשחת אובסטין תעזור

שגם לבעלך הצורך בקרבה האינטימית צריכה להיות כשטוב לשניכם. וברור שמנסים לטפל וכו'... אבל כל עוד "את רואה כוכבים" אין מצב שממשיכים ככה.... 

ומעודדת שאתם תמצאו את הפתרון מהר בע"ה! 

כשאשתו סובלת

הסיכוך הטבעי נפגע.

תשתמשי בהמון חומרים מסככים. וגם אובסטין כמו שרשמו. 

לא לקיים ככה יחסים כשכואב, אחר כך משלמים על זה מחיר.

הפיתרון הוא בדרך כלל:

1. משחת אובסטין עם מרשם ליובש.

2.פיזיוטרפיה של רצפת האגן.

אחד מאלה או שניהם יחד.

בהצלחה! 

עוד קצת באופן טבעי זה יעבור 

צריך סבלנות וזה קשה אין ספק 

אפשר אפילו רק בפתח, מה שלא כואב

מכון פועה גם יגידו לך ככה

ככל שתקיימו יותר כשכואב ככה יכאב יותר

הגוף זוכר את הטראומה ולומד להתכווץ ולפחד ואז זה עוד יותר כואב וזה מעגל כזה

יש כמה אופציות-

1. רופאת עריה. לא נשים!! זאת רופאה שמומחית לזה. יש את אחינעם לב שגיא אבל אין הרבה תורים אליה. יש עוד כל מיני. אם תרצי אמצא לך

רופאה תאבחן לך מה הסיבה לכאב ואז גם מה הפתרון

2. פיזיותרפיה רצפת אגן

3 יכול להיות שיעזור משחת אובסטין. בהנקה וגלולות הנקה נהיה שם ממש דק

זה לא עושה טוב לא לך לא לבעלך ובטח לא לקשר ביניכם. כותבת מניסיון כואב, ככל שמתאמצים יותר להיות ביחד למרות הכאב קשה יותר לתקן אחר כך. אל תוותרי, זה יכול לעבור, זה רק דורש ממך חיפוש והבנה של מה התיקון שאת מחפשת במישור הפיזי, הנפשי והזוגי. ממליצה לעשות חוץ מטיפול פיזי גם איזשהו מסע לחיפוש נפשי ורגשי כי יש קשר חזק מאוד הרבה פעמים במקרה הזה בין תחושות ורגשות לחווית כאב.  

ובהערה לגבי משחת אובסטין שהמליצו לך פה עליה- תקצי בחשבון את זה שהיא ממש לא אקמול, יכולות להיות לה תופעות לוואי. לי במצב דומה של כאבים אחרי לידה בהנקה מלאה. היא עשתה דימומים וגרמה לי להיות חולה עם חום. רק אחרי כמה ימים של יום גבוה קלטנו שזה אחת התופעות לוואי האפשריות .. אז אם אתבכל זאת לוקחת אותה תבדקי טוב מה ההוראות ותהיי סופר רגישה לתופעות לוואי.

ממליצה מאוד על משחת סיכוך של ספירולינה, עובדת הרבה יותר טוב ממסככים על בסיס מים. 

כי בדיקת דם הצלחתי לקבוע רק ליום שלישי הבא

מגיעים בבוקר , לוקחים מספר מהמכונה, ונכנסים לפי התור 

(אני במכבי) 

אני בכללית

במרכז בריאות האישה לא צריך תור לבדיקת דם. בסניפים רגילים צריך

אני גרה ביישוב ויהיה לי מסובך לצאת בשביל זה.

פשוט לא מרגישה טוב מהבוקר ורוצה לדעת אם זה הריון כי יש כדורים שאסור בהריון 

אם זה שלילי, אפשר לחכות יומיים ולבדוק שוב

אבל רוצה להגיד לך לגבי הדימום שדווקא ממה ששמעתי הרבה פעמים בקושי יש דימום...

ומקווה בשבילך שכן תמצאי מישהו שיהיה איתך

אולי בייביסיטר לילדים? 

כרגע היא חייבת אותי או את בעלי.. הלוואי שעד יום ראשון היא כבר תרגיש טוב יותר

בקבוצות של טיפולי פוריות. 

אני עשיתי הבחנתית ולא היה ממש דימום (קצת הפרשות מיד אחרי הפעולה, אבל לא זכור לי יותר מזה) ומכון פוע"ה בכלל אמרו לנו מראש שזה שאם יש דימום זה נחשב מכה ולא אוסר. כמעט בטוחה שמישהי אמרה לי שאמרו לה את זה גם על הסטורוסקופיה ניתוחית, אז שווה לבדוק.. חיבוק ובהצלחה!

דבר ראשון זה לא נראה לי קשור אליך בכלל 

אפשר אולי להשקיע במחוות קטנות ביום הטבילה להכין ארוחה שווה לצאת אולי קצת

וכדאי גם מאד להשקיע בקשר מחוץ למובן הפיזי

זה הפך להיות רוטינה כזו הטבילה

וזה קורה

אני חושבת שאתם צריכים (יותר נכון את צריכה) רגע לשחרר את עניין היחסים ולהתמקד בסיבות לריחוק מבעלך ולנסות להתקרב חזרה

נכון שלימדו אותנו שיחסים זה הבסיס של הקשר, וחייב בליל טבילה, וזה נכון - זה בסיס חשוב לקשר. אבל לא בכל מצב הגיוני שזה יקרה ולא חייב בליל טבילה

אז מה קורה ביניכם בעצם? איך מתנהל היומיום? ממה הוא טרוד?

היה שינוי מסויים לאחרונה? 

נשמע כמו אחד הדברים הכי מעליבים שיש!! 

בעיני זה לא תקין ולא נורמטיבי (נשואה מעל עשור),

אבל,

בגלל המשפט שהוא זרק לך- ''קורה שלא מרגישים טוב נפשית '' , מאוד יכול להיות שזה הכיוון... יש מצב שהוא בדיכאון? או משהו נפשי אחר? הוא עשה מילואים? 

ממש ממש אל תחשבי שזה באשמתך, אל תחשבי שזה קשור לחיצוניות שלך! את יפה ומהממת כמו תמיד! תתלבשי הכי יפה שלך, תתאפרי, אל תתני לעצמך להרגיש מכוערתו ודוחה, אני בטוחה שזה לגמרי שלו ולא קשור אלייך. בבקשה, רק אל תחפשי בשדות זרים, למרות שזה מאוד מובן, אל תתפתי לשם, זה לא ירפא כלום, רק יקלקל. 

יקירתי 

הזוגיות שלכם לא מרגישה טוב

המצב הולך ומדרדר

צריך לאבחן את הבעיה כדי לטפל בה.

לחפש עצה מעשית כדי שיהיו יחסים בכל זאת זה כמו לקחת אקמול וללכת לעבודה.

תניחי רגע את היחסים בצד

ותבדקי מה קורה איתו, מה קורה איתך, מה ביניכם.

אני בוכה כאן מהתשובות שלכן

קודם ההרגשה המשחררת שמישהו יודע... שמישהו שומע את מה שיש לי בלב

זה משחרר!!!

אני באמת לא יודעת מאיפה להתחיל

נפגענו שנינו ממטפלים בכל מיני צמתים בחיים

לכן זה כביכול לא אופציה אבל אולי זה כן אני כבר לא יודעת.

אני באופן אישי נפגעתי לאחרונה ממטפלת 

יש עוד דרכים?

אבל לפעמים טיפול זה עניין של כימיה ועם מטפל אחד זה עובד ועם מטפל אחר ממש לא 

מעבר לכך ממליצה לפנות למטפל רק עם הכשרה מעמיקה, לפעמים זה מסייע

אם הוא היה במילואים שנה שעברה כדאי לבדוק אם יש לו פוסט טראומה

נשמע שינוי קיצוני ופתאומי לא רק בתחום שבינו לבינך.. 

אני קוראת שוב את ההודעה וגם יכול להיות שזה פשוט תקופה לא טובה בגלל איזשהו משקע.

ולא ברור

זה שנה כך ושוב, אנחנו באמת עוברים המון עם אחד מהילדים. ממש טלטלות

אך מרגיש לי מכוון כלפיי. לא מצליחה להצביע על משהו אוף

האם יכול להיות שיש איזה דיכאון ברקע?

כואב כל כך לקרוא אותך..

לי זה נשמע שיש לו אישיו עם עצמו שלא קשור אליך.

אולי משהו נפשי שעובר עליו והוא לא מוצא אנרגיות לקשר.

או דברים שמעסיקים ומטרידים אותו ברמה שלא משאירים לו שום פניות. 

הוא לא משתף בכלל במה שעובר עליו?

וקשה קשה לחזור לטיפול אחרי שנפגעים ממטפל. אבל מעודדת לא להתייאש מהכיוון הזה, לבדוק בזהירות אפשרויות אחרות, כי קשר טיפולי יכול להיות גם כל כך מיטיב ומציל כשהוא טוב, 

שבאלי לומר שאל תתני למטפלת שנפגעת ממנה לפגוע בך פעמיים- גם בטיפול איתה וגם למנוע ממך ללכת למטפלת טובה. 

ומשהו נוסף, הייתי מנסה אחרי שהגל של העלבון ירגע, לשבת לערב זוגי רגוע ולנסות להבין ממנו מה הוא עובר ומה יעזור לו. אולי אם תצליחי להגיע אליו ממקום נקי הוא יוכל להפתח ולשתף ויהיה לך קצה חוט לאחוז בו לשינוי. 

יותר מאשר היחסים עצמם. 

כי את מתארת שאת צמאה למילים טובות, ליחס חם, לתחושה שמישהו רואה אותך.

וכואב לך שבעלך לא נותן לך את הצורך הבסיסי ראשוני הזה. אולי לכן חזל חייבו את הגבר בעונה- כי ידעו שהחיות של האישה זה להרגיש נחשקת ורצויה.

שואלת פה מאוד בעדינות לגבי הטיפול הזוגי.

למה? כי יש מצב שהוא ירגיש שאת מובילה אותו, אולי אפילו מכריחה אותו ללכת לשם כדי לשנות אותו. וזו נקודת פתיחה לא טובה.

2. בטיפול זוגי יש הרבה התמקדות בבעיות. וזה מחווט את המוח לחפש בעיות כדי להעלות אותם בטיפול. ואע"פ שמטפל טוב לא אמור להיות שופט, בעיניי אי אפשר להימלט מהרצון הזה שהמטפל יכריע בינינו. מה שכמובן מייצר ריחוק.

ממליצה לך על הקןרס של ליאת פיין. היא מדברת שם הרבה על מצבים בעייתיים בין זוגות, ומציעה דרכים איך האישה יכולה לשנות את זה.

הקורס הזה בעיקר מלמד איך להתמודד בצורה טובה עם תסכול בזוגיות. איך פחות להגיב מהכעס ומהכאב הראשוניים,

אלא להגיב בצורה שתקדם אותך.

נקודה עיקרית

שמשהו עמוק עובר עליו נפשית והוא במשבר

את במקום של תמיכה עכשיו בשבילו כדי שהוא יתחבר אלייך

אם את לא רוצה שהוא ילך לטיפול נסו ביניכם לשוחח בעדינות על הנושא מה מדאיג ומלחיץ אותו גם כי זה בסוף פוגע בו נפשית ופיזית באופן אישי וכמובן לזוגיות

להציף לא בשיח אחד ממוקד,אלא במפגשים זוגיים לטווח ארוך, לא להיות ביקורתיים אחד כלפי השני

שווה לנסות.

אצלי מאוד משתנה בין יום ליום ושבוע ושבוע. בלי חוקים...

בהצלחה רבה!

ודווקא ירקות טריים הכי אהבתי בשלב הזה 

כל אחת זה שונה

לי מרק עדשים היה בטעם של ברזל כל ההריון לא יכולתי לאכול עדשים לא משנה באיזו צורה....

לק"י

אבל אם את מבשלת, אז כן כדאי לך לנסות ולראות.

לא רק שהמרק ישב לי בגרון והייתי כל אותו ערב ובבוקר אחר כך עם בחילה מטורפת

גם פשוט הרגשתי חלשה פיזית הרבה יותר מימים אחרים. אחרי שזה קרה לי בפעם השניה הפסקתי לאכול עדשים באותו הריון. 

גמני עברתי הפלה בהריון הראשון, חודשיים אחרי החתונה

ועוד הייתי צריכה למנוע חצי שנה אחרי 

זה נורא נפוץ, לצערנו

אבל בעז״ה תזכי להריון נוסף בקרוב. ותרשי לעצמך לכאוב ולהתנחם 

אצלי גם הריון ראשון הסתיים בהפלה

זה טבעי מאוד, אבל קשה מאוד.

הפלה זה כואב, לא משנה כמה שזה נורמלי

אבל רק כותבת כי כתבת שהתחלת כבר לדאוג, ש5 חודשים זה כלום, לא מבחינה נפשית כי לחכות 5 חודשים יכול להרגיש נצח, אלא מבחינת זה שזה פשוט נורמלי ורגיל והרבה מאוד זוגות לוקח להם יותר זמן.

מבחינה רפואית עד שנה זה תקין...

דווקא זה שהיה עכשיו הריון גם אם הוא לא החזיק זה בסהכ מראה שהמערכת עובדת

והרבה נשים עוברות הפלות, זה לא מעיד על משהו לא תקין 

אז רק מקווה שאת יודעת את זה ויודעת שזה נורמלי ורגיל 

וחוץ מזה לצפות בכל זאת מאתגר וכשרוצים כל חודש יכול להרגיש נצח, ובטח שהפלה זה כואב, מותר לך להיות בכאב למרות שזה נורמלי

חיבוק 

וחוץ מזה תנסו להנות מהזמן הזה.. יש גם יתרונות לתקופה הזאת אחרי החתונה בלי ילדים עדין

גם להכנס להריון מהר עם כמה שזה משמח יכול להיות מאתגר...

לדעתי תרפי מהרצון להפוך את זה ליום חגיגי

מה שעברת באמת אי אפשר להבין❤️

לפני כשלוש שנים עברתי בשלב מוקדם משלך לידה שקטה ועצובה, מאז ב"ה עברתי הלאה והחלטתי שלמרות שהיו לי כבר 7 ילדים אני לא עוצרת ונולדה לי עוד ילדה מהממת. ועדיין סביב התאריך יש לי הרגשה של עצב. עברתי הלאה, אני שמחה ומאושרת בחיי, ועדיין זו מקודה שעצובה עבורי. ובעיני הכאב והעצב שלך הגיוניים, וגם הגיוני שעבור בעלך זה אחרת כי הוא לא חווה את כל ההריון, אז כנראה שהוא פחות יבין

אני חושבת שאבל כולל כמובן גלים, והגיוני שטריגרים כמו תאריך מעוררים משהו, אבל בסך הכל ככל שהתהליך מתקדם מגיעות רגיעה והשלמה. אם את לא שם הייתי חוזרת קצת אחורה באבל... יותר לבכות ולדבר על זה, לספר על הלידה, אפילו לבדוק איפה היא קבורה עלות לקבר.

אני חושבת שמותר לך להרגיש הכל. מותר להיות עצובה, וזה לא אומר שאת כפויית טובה, מותר לך לשמוח וזה לא אומר ששכחת את הבת הראשונה, הכל ממש ממש לגיטימי ♥️♥️♥️

כמה עברת... באמת תאריך מורכב.

אישית היום בדיוק לפני שנה עברתי לידה שקטה בשלב יותר מוקדם ממך..

למרות שאצלי זה הרבה יותר טרי (וברוך ה יש לי כבר תינוקת מתוקה), ממש הגיוני שאת מתאבלת בתאריך הזה.

אבל אולי גם יכול להיות שבזמנו לא מספיק נתת לעצמך להתאבל? אז היה פחות מודעות מהיום.. אם מישהי לא עשתה תהליך עם זה גם אחרי יותר מ30 שנה יכול להיות עדיין פצע מדמם, ושמעתי כאלה סיפורים.

ממליצה לפנות לעזרה אם את חושבת שאת רוצה לסגור מעגל (וזה לא אומר שיותר לא תזכרי אותה חס וחלילה, זה רק אומר שהכאב קצת יתרפא).

אם זה לא הסיפור, כמובן שביום הזה הגיוני יותר לתת לעצמך להתכנס ולבכות עליה!

חיבוק גדול! את לא לבד.

ממליצה לעבור עיבוד אם קשה לך

ועוד משהו על זמנים קשים - היתה לי תקופה של כמה שנים שהיה לי קשה מאוד עם הזמן שלפני פסח, בגלל טראומה כלשהי

האווירה של לפני החג הכניסה אותי לדכאון ממש ולעצב.  ואז הבנתי שאני צריכה ליצור חוויות טובות וזכרונות טובים מהתקופה, כדי שהמח שלי יתחיל לתרגל חיוביות בזמנים האלה ולא רק לזכור את מה שהיה לי רע וקשה. וזה לא נוגע בקושי של לידה שקטה. באמת שלא. אבל יש לנו יכולת מופלאה לשקם זכרונות מתקופות מסוימות ולהפוך את החוויה לאחרת.. וזה לא אומר שלא עברת את אותו קושי

וגם, יכול להיות שבתת מודע את מרגישה שאם תשמחי זה כאילו שאת ׳שוכחת׳ מה שהיה ומשאירה את הזכרון ההוא מאחורייך ומתקדמת הלאה?

זה גם מאוד נפוץ, וזה יכול להעלות תחושות קשות גם כן

בכל אופן שולחת לך עוד חיבוק❤️ את לא כפויית טובה בכלל בכלל. זה ממש נורמלי מה שאת מרגישה, ותהיי קשובה לעצמך. 

קודם כל ב"ה שיש סוף טוב לסיפור שלך....

נשמע לי שבעלך לא מספיק מבין את הצורך שלך ורוצה שתשמחי אבל תגידי לו שהצורך שלך זה להתאבל כדי שתוכלי יותר לשמוח ושאת צריכה שיתמוך בך ויבין אותך

אני די מדחיקה את זה לצערי ואז זה מתנקם בי . אתמול הרגשתי על הפנים (התחיל מיום קודם בלילה) הדחקתי ולקחתי אקמול, כל הלילה התהפכתי מצד לצד וככה הלכתי לעבודה עם תפקוד 0. לאט לאט ירד לי האסימון שיש קשר בין הדברים.

היום אני טיפונת יותר טוב, אבל נפשית. נפשית קשה לי ואני ממש בדיכי כזה שאפילו קשה לי לנשום 

הלוואי שנעבור את הימים האלה בטוב , בשמחה ובבריאות!

תודה על התמיכה שלכן ❤️

אולי כדאי שתעשי איזה עיבוד לכל הסיפור הזה

לא כדי שתשכחי ממה שעברת

זה הרי חלק ממך ומסיפור החיים שלך

אבל כדי להצליח להתמודד עם המחשבות והרגשות שצפים ועולים.

חיבוק יקרה

שתמיד יהיה לך רק שמח בלב!!

אני ממש ממליצה על עיבוד של העניין

גם אצלי הרגשתי שזה עולה לי כל הזמן  וזה שלא עיבדתי את זה והוצאתי רק גורם לי להחזיק את זה יותר חזק בתוכי במקום לשחרר

הייתי אצל פסיכולוגית (שמתמחה באובדן ושכול) ויש לה ממש כלים איך לעזור לשחרר בצורה טובה ומכילה 

ממש ממליצה לך לחשוב על כיוון של עיבוד מקצועי, יכול ממש לעזור

מבינה אותך מאוד

רגשת מאד!

גם אני השבוע הייתי בבית חולים שעברתי את הגרידה והתמלאתי בעצבות למרות שאני ב"ה בהריון

אני חושבת שהעצבות הזו מלווה לשנים 

בכל אופן עברת חויה קשה וזה לא סותר את כל הטוב וההכרת תודה לד'

צריך לתת מקום לאבל רק לא לשקוע בו

הרגת אותי... 

''אולי זו אותה אחת שהחליטה לחזור...''

😭😭😭😭

חיבוק עצום. 

באמת אף אחד לא יכול להבין אותך, רק בורא עולם. 

זה הנסיון שלך בעולם הזה, וזה מאוד נורמאלי להתאבל בתאריך פטירה של הבת שנשאת ברחמך תשעה חודשים! זה שיש ילדים תודה לאל! אבל זה לא סותר את האבל על הבת ההיא. 

מדהים ממש שהכל תמיד בטו בשבט. איך הגלגל מסתובב לו. 

תמיד יש פס שני בבדיקת ביוץ..

ובהחלט יתכן כתמים של תחילת הריון.

וגם יכול להיות סתם.

אם את בלי מנועה אז הכל אפשרי.

בהצלחה!!

אם כי נשמע לי מלחיץ🤭

מרגיש לי גם קצת פתטי לבדוק😅

וגם וואטטטט עוד לא חזרתי מהחופשת לידה 🤣

כי אולי ההנקה הפעם מונעת לי מחזור??

אולי?!🤣

ואולי סתם ה׳ מפנק אותי במוצרים?🤣

הכל פתוח

וזה עושה לי להרגיש שלבדוק זה סתם

האם אני חושבת על זה כל היום?

לא

האם זה מעסיק אותי מידי פעם?

אכן כן

כי הרגשתי בצורה חזרה שאני בהיריון.

מיותר לציין שיצא פס אחד ורוד ויפה😅

שלקח מוצץ

הייתי 11 חודשים בלי מחזור ובלי מניעה

זה היה חלום

מאחלת גם לך😅

אצלי מלידה ללידה מתארך פרק הזמן עד לחזרת המחזור.

אצל הבכור זה היה בגיל 4 חודשים

ברביעי 10 חודשים.

ברור לי שזה קשור לדפוסי הנקה. הבכור ישן איתי רק עד גיל חודש וישן לילה שלם מגיל חודשיים. בגיל 3.5 חודשים נכנס למעון ל45 שעות בשבוע...

הרביעי ישן איתי עד גיל שנה ורבע (כמובן תוך כדי הנקה) ונכנס למעון בגיל חצי שנה ל30 שעות בשבוע.

את שתיהן לפי דרישה ולא לפי שעות

שתיהן עושות בלילה פערים יפים מאוד ברוך ה׳ חמסה

ואז עושים כל פעם שחוששים 

אבל אם את לא רוצה הריון כדאי למנוע...זה ממש יכול לקרות

אני במצב מקבל

איזה שפע שה׳ ייתן- מבורך 🙃

אחרי הלידה של הגדולה מנעתי כי ׳ככה עושים׳ כזה ולא באמת כי חשבתי התעמקתי והיה לי רצון פנימי בכך

וכל הזמן קיוותי להיקלט על המניעה…

ואז אחרי הפסקת מניעה  לקח שנה עד שנכנסתי להריון  והיה לי קשה ממש

אז הפעם אנחנו על תקן צינור לשפע של ה׳

אם נכון לנו עכשיו הפסקה קצת אז ככה

ואם נכון לנו צמודים- לו יהי💞

רק חייב מעקב דיאטנית.

הפוך הרגלי אכילה בריאים מצוין להריון

לי בבריון האחרון היה לי סכרת הריון והייתה דיאטת סוכר...

פשוט נמנעתי כד כמה שאפשר מקמח לבן

ומלאכול שטויות

הייתי מאוד מאוזנת- ולא עליתי קילו אחד!!!

(כמובן במעקב)

הבעיה התחילה אחר כך שלקחתי גלולות - אבל זה סיפור אחר

גדלתי בבית כזה

אבל מעניין אותי אם יש לכן רעיונות או דוגמא לתפריט ליום אחד נגיד 

ואז התגלתה סכרת הריון. 

שמרתי על תזונה מאוזנת ולא עליתי מרגע שהקפדתי, בסוף אפילו ירדתי איזה קילו.. 

אבל זה ממש עזר לא לצאת משליטה 

תנסי להפחית בסוכר. תאכלי הרבה חלבונים, תשלבי פחמימה במידה והמון ירקות ותראי תוצאות בע"ה. 

בדרכ מביא לירידה יפה

קטלוג תחפושות2025.pdf

שזה יותר משבוע לפני פורים.. שימי לב לכל פריט בפני עצמו.

אגב, מוסיפה שאלה- אם הזמנתי הרבה פריטים, וכל אחד ממוכר אחר, זה יגיע אלי בדואר בהרבה חבילות שונות? נשמע כאב ראש רציני.. או שמאחדים אותן לחבילה אחת?

יש לכן המלצות לשמלה לא יקרה ששווה להזמין?

אפשר לבשל משהו חלבי מושקע

להכין ארוחת ערב רגילה אבל לעצב אותה בדברים שקשורים לצמיחה או לארץ ישראל. 

נגיד רצועות מלפפון יכולים לייצר עלי דקל סביב גזע בצבע חום (כמה חתיכות קיווי אחת אחרי השניה כשהקליפה כלפי מעלה, פנקייקים, טוסטים, נקניקיות סויה חתוכות לאורך.. כל דבר)

ביצה קשה עומד על הבסיס הרחב (אפשר טיפה לחתוך מלמטה שתעמוד יציב) ועליה כיפת עגבניה עם נקודות מיונז קטנות יכולה להיות פטריה חמודה. 

אפשר עוד רעיונות לא רוצה סתם לחפור פה

מגע אש זה קל יותר- מזונות זה עוגה או פנקייק וכו, עץ זה פירות חתוכים יפה, אדמה זה סלט גדול וכו..

7 המינים חיטה זה קל שוב כמו המזונות, שעורה זה בירה או מרק גריסים או כל דבר עם גריסים וכו..

עוגות שמרים, עוגיות, עוגות בחושות 

שניצלים מטוגנים מוכנים, שניצלים מטובלים לפני טיגון (לקנות שניצל טרי לשטוף ולנקות לטבול בקמח, ביצה ופירורי לחם להניח בקופסה וליצור הפרדות כל 3-5 שניצלים עם ניילון נצמד או נייר אפיה. ולהקפיא. להוציא כל פעם כמות שרוצים).

ירקות ולקטים שונים מוקפאים של סנפרוסט. 

אפשר להקפיא מרקים (לא עוף - אלא מרק כתום, אפונה, עדשים, קישואים) ולפני הארוחה להרתיח שוב. 

מגשים של חלקי עופות - כרעיים, פרגיות 

פשטידות