פורום הריון ולידה (עמוד 247)

ואז ההפעלה על שעון שבת

לי בזמנו התירו לשאוב באחת כזאת

אבל זה תלוי סיבה

עדיף שאיבה חשמלית על משאבה ידנית

אבל זה בגדול שאלה לרב

(ואם זכור לי- אם זה בשביל שלא יהיה גודש אז צריך לזרוק את החלב)

לשעון שבת כל כמה שעות. (המשאבות הקטנות של מדלה למשל א"א לשים על שעון שבת כי הן נפתחות בלחיצת כפתור) אפשר להשאיל מיד שרה לשבת אחת.

משאבה ידנית יותר בעייתי בשבת.

בגלל שהתינוק לא צורך את זה לאותה השבת- צריך לפסול את החלב- לשים סבון כלים למשל בבקבוק ולשפוך את כל החלב שנשאב.

כמובן שמומלץ לשאול רב בעניין, לי באופן אישי פסקו כך כששאלתי על שאיבה שלא לצורך מיידי של התינוק.

הוא יונק הרבה? אולי יספיק רק לסחוט לכיור כדי שלא יהיה גודש?

ממה שאני מבינה, שאיבה חשמלית עם שעון שבת עדיפה הלכתית על פני סחיטה ביד.

ממליצה להתייעץ עם רב בשאלות הלכתיות...

את יודעת להגיד?

בפעולה ידנית כל סחיטה היא לאו

בחשמלית 'רק' ההפעלה 

ממה שאני יודעת

תשובת מכון פועה: כאשר אישה שואבת חלב במשאבה ידנית, הרי שבכל לחיצה ולחיצה על ידית המשאבה ישנו איסור חדש של שאיבה. לעומת זאת, במשאבות החשמליות הקיימות היום, הרי שרק הפעולה הראשונה של הצמדת המכשיר נעשית ע"י האישה, ומכאן ואילך כל השאיבה היא אוטומאטית[6]. מכאן עולה, שהדרך הטובה ביותר לשאוב חלב היא באמצעות חיבור המשאבה לשעון שבת לפני שבת והפעלתו בזמנים מסוימים לשם השאיבה. במידה וניתן להצמיד את המכשיר עוד לפני הפעלתו האוטומאטית על ידי שעון השבת, הרי שהדבר ראוי עוד יותר, שכן ייתכן וניתן להגדיר באופן כזה את כל פעולת שאיבת החלב כגרמא.

פעולת השאיבה היא אסורה (כמו חליבה של פרה 🙄).

במשאבה חשמלית - היא עושה במקומך את הפעולה האסורה, ומתחברים למשאבה לפני שהיא נדלקה מהשעון שבת. וזה מותר במקרה הצורך.

אני לא מבינה מספיק את הסוגיה ההלכתית בשביל להסביר מה היתרונות והחסרונות ההלכתיים בכל שיטה. אולי בעלי יוכל להסביר לי בהמשך יותר באריכות.

בכל מקרה, מצרפת את מה שבעלי פתח לי בשש"כ, שמתייחס בדיוק לשאלה שהשאלה פה.

בהלכה הבאה שבה הוא מתייחס לשאיבה לצורך התינוק, הוא כן מזכיר קודם משאבה חשמלית עם שעון שבת.

אבל בעצם בהערת שוליים לסעיף כא(הערה סג), הוא כן כותב שגם במצב הזה (של שאיבה לאיבוד בגלל גודש, ולא לצורך התינוק), יש עדיפות לשאוב במשאבה חשמלית עם שעון שבת, אם יש אפשרות כזו. בגלל מה שכבר כתבו פה, שבשאיבה ידנית כל לחיצה היא מלאכה בפני עצמה.

אפילו חמישי צהרים עד לקראת שבת כזנ..

ואז לא תסתבכי עם ההנקה

זו אווירה אחרת ממש..

ויונק בן שנה ו-3 זה כבר גדול.

אולי פשוט תנסי לדייק פה יותר מה האתגר?

מבחינה הלכתית ברור שלשאול רב, אבל מבחינה טכנית- כמה הוא יונק ביום? הוא באמת צריך את זה או שזה פינוק?

כי נגיד אצלי בשלב הזה זה היה לגמרי פינוק וגם לא היה לי גודש בכלל כשלא הנקתי

אז גם לא דאגתי לה והיא הסתדרה בלי, וגם לא הייתי צריכה לעשות שום דבר לעצמי במהלך השבת..

במוצש כשנפגשנו ישבתי איתה איזה חצי שעה להשלמת פערים😅

מבחינת התארגנות כן הייתי משאירה לו כמה מנות שאובות לפני כי נשמע שהוא צריך את זה.

מבחינת מלאות שלך- באמת הייתי מבררת הלכתית מה עדיף..

אם זה רק מלאות אז יכול להיות שסחיטה ידנית תספיק, או שאיבה במשאבה חשמלית על שעון שבת. לשאול רב מה האופציה העדיפה.

אל תוותרי על הנופש בגלל זה.

אז בעצם ממה שאני מבינה הדבר היחיד שמפריע פה זה החשש מהמלאות שלך.

אז לגמרי לשאול רב מה לעשות במצב כזה ומה עדיף הלכתית.

מבחינה הכי טכנית- מספיק לסחוט כדי להקל. אבל מבחינה הלכתית תבררי מה עדיף.

ואני לא הייתי חוששת שזה יפגע בהנקה כי אם יש ימים שאת לא איתו ולא שואבת, ואחכ ימים שאת איתו יש לך מספיק חלב אז כנראה שזה לא משפיע עלייך

וגם מבחינתו נשמע שהוא מספיק מכור בשביל שיממה אחת לא תשפיע על זה.. תניקי לפני שאת עוזבת אותו, וכשאת חוזרת.

ויאללה עופי על זה.. זה כל כך כיף שבת זוגית.

אני חששתי מלעזוב את הבנות לשבת שלמה ואיך תהיה לי אווירת שבת בלעדיהן.. אבל וואלה היה ממש נחמד לאכול סעודת שבת שלמה בלי לקום מהכסא😅😅

ככה זה מיד נאבד ולא ראוי לשימוש ולכן מותר.

יכול להיות שתלוי בפסיקה, תבררי

נשים כותבות פה מהניסיון ומהידע שלהן.

אבל כדי לקבל הנחיה הלכתית מדויקת נכון לשאול רב, ולא לסמוך על הפורום.

עד שאתם אוספים את הילדים מהמסגרות

זה הכי טוב שמצאנו לעשות ופיצלנו לכמה ימים כשרצינו להספיק הרבה

השארנו אותו עם שאר האחים שלו אצל ההורים שלי במשך היום, ובלילה (לילה אחד) לקחנו אותו אלינו (ישנו בבית). הוא הסתדר עם מוצקים במשך היום והשלים הנקה בלילה...

תכל'ס נופש אמיתי עשינו לראשונה לפני שנתיים, כשסוף סוף אחרי תשע שנים רצופות לא היה לי יונק🤷‍♀️

אנחנו כבר חולמים על זה שוב, אבל כרגע עם יונקת בת שמונה חודשים (ועוד כמה מורכבויות אצל הילדים), אז זה לא יקרה במתכונת הרגילה בקרוב... אולי נצא שוב לכמה שעות בבוקר עם התינוקת, כמו שעשינו כמה פעמים בעבר...

בהריון הנוֹכחי לאחיות שלי התקשרתי ולאחים שלחתי הודעה

בהריון הראשון שאלתי את אמא שלי למי יש יומולדת בחודש איקס..

ואחרי שסיימה להגיד את כל מי שהכרנו, שאלתי אותה ומי עוד? לא יודעת

הנכד/ה שלך😍

אפשר לעשות חידון בקבוצה.. 

ואז ארחתי את כולם במסגרת שמחה משפחתית

ואז הם ראו ואמרתי שאני חודש רביעי

זכותך לספר דבר אישי שלך באיך שאת מרגישה נח

זה לא שאת סלקציה שלאחת כן ולשניה לא

אני זוכרת שפעם מישהי מהמשפחה שלנו סיפרה בקבוצה המשפחתית דרך זה שהיא שיתפה בתגובה החמודה של הילדים שלה על זה שסיפרה להם.

לדעתי זה היה חמוד ומקורי...

אני פשוט כותבת לאחים שלי שאני משמינה מסיבות טובות/ שב"ה אחיין נוסף בדרך

לובש פיג'מה שכתוב עליה "האח הכי טוב"

ומחזיק תמונה מהאולטרסאונד

יכולה לשלוח לך בפרטי...

לצד שלו בטלפון רגיל…

פשוט הצד שלו הם מליון בני דודים אז לא כזה מרגש עוד אחת בהריון.. אצלנו אין הרבה אז כל הריון זה וואו

הסיכון לחנק גדול יותר ח"ו מאשר מהסיכון להיות על הצד.

הייתה לי ילדה עם ריפלוקס שנחנקה מהפליטות של עצמה ולא הייתה מסוגלת להתמודד עם זה לבד.

בעיקרון המנגנון שמתמודד עם הוצאת חפץ זר מדרכי הנשימה הוא מאוד מפותח אבל עדיין אם אפשר לצמצם את הדבר הזה בוודאי זה עדיף.

לגבי לקחת לרופא לא חושבת שיש מה לעשות עם זה, אבל לא יודעת אולי כן.

בכל אופן אל תלחצי, לרוב זה באמת הכל בסדר גמור.

במיוחד אם את רואה שהוא מסתדר עם זה.

יש לנו במשפחה משהו תורשתי ושכחתי איך קוראים לזה...

כולנו חכמים וגאונים ממש....

אבל חצי מאיתנו מתקשים בכל מה שקשור לשפה ולשון כותבים עם שגיאות איומות לא מסוגלים לחזור על מילים חדשות וקשות ולא להאמין אבל כולנו עשינו 5 יחדות במתמטיקה בקלות ממש אבל באנגלית בקושי רב עברנו 3....

גיסתי סיפרה לי שהיא קראה מכתב שאחי כתב לה לפני החתונה ולקח לה רבע שעה רק להבין את השגיאות...

( אמא שלי מעריצה אותה שהיא לא ברחה אז🤣)ולמען האמת היא גם מורה מתקנת😄

אני במצב הרבה יותר טוב ועדיין קוראת כל הודעה שלי לפחות שלוש פעמים כדי לבדוק שאין שגיאות ושזה בכלל ניתן לקריאה...

ואם אני כותבת מהר אז השגיאות חוגגות...

ואני ממש לא דיסלקטית...

אז סליחה על התקיפה זה קצת צרם לי....

ודיסלקציה לא מעידה על זה שהוא חכם פחות

לא הרגשתי שאת תוקפת, אבל כן לא מבינה את התחושות שלי.

בעיני ההגדרה דיסלקט מורידה ממנו את "האשמה". וגם הדגשתי שהוא ממש ממש חכם.

אני מאמינה שבני אדם נולדים עם יכולות שונות (פיזיות ושיכליות) וזה שאולי יש לו "בעיה" במוח שגורמת לו לא להצליח לכתוב תקין, לא הופכת אותו למשהו שלילי.

ולמרות זאת, לי מאוד קשה להכיל את זה.

אני מחפשת פתרונות. או לעזור לו להתגבר על "הבעיה" או לעזור לי להתמודד עם המציאות.

וכן אנשים קרובים אליי מאד לועגים לי על זה שנים...

אפילו שידעו שזו לא אשמתי.

מגיל קטן מאד זוכרת את עצמי מתביישת בטרוף להגיש מבחנים וכו'

אז כן ממש עשה לי קצת קווץ'

נשמע קשוח. מבינה את הבושה שלך, למרות שזה לגמרי שלו וכביכול לא קשור אליך, אבל גם אני במקומך הייתי מרגישה אי נעימות גדולה.

אם זה מפריע לו, אולי להציע לו תוכנת הקלטה שממירה לכתיבה? לא מכירה משהו ספציפי, אבל כיום יש את זה מובנה בכל פלאפון.

מכירה עוד אנשים חכמים מאוד שקראו ספרים בלי סוף ויש להם שגיאות כתיב.

יש לו טלפון חכם?

אולי מקלדת אוטומטית טובה יכולה להועיל במקרה הזה?

זה מפריע לו? או לך?

בעיני מאוד חשוב שאת תשחררי את המקום הזה. זה שלו ולא שלך.

אנחנו לא יכולים לקחת אחריות על כל מעשה של בן הזוג שלנו.

ובכלל שבאמת שגיאות כתיב זה אלמנט קטן מתוך מכלול של בנאדם. זה לא מייצג אותו

ועוד יותר-לא מייצג אותך

יש לנו כמה כאלה במשפחה.

היום אפשר להשתמש בהקלטת הודעות, הרשמקול של גוגל, AI לניסוח דברים חשובים יותר. אין סיבה שזה יעכב או יגרום למבוכה

וגם אם שולח בשגיאות, ברגע שהסביבה מודעת לבעיה, אז מתעלמים מהשגיאות

לא יודעת אם דיסלקציה או משהו אחר כמו שכתבו פה. אבל הוא גאון ממש ב"ה, ובהמון הודעות שלו (אלו שאמא שלי לא עוברת עליהן) יש שגיאות. אנגלית הוא למד בעמל רב מאוד.

באופן כללי מעריכים אותו מאוד אצלנו במשפחות המורחבות. הוא מאוד חכם ומשתמש בחכמה שלו בחכמה... אנשים מתייעצים איתו בנושאים שונים. השגיאות לא ממעיטות מערכו בכלל.

לי זה נשמע פרט שולי ולא מפריע אבל כנראה כי גדלתי עם זה. אם הוא זורם אפשר לתקן לו שגיאות בהודעות (גם אחרי שהוא שולח הודעה אפשר לערוך) אבל ברצינות, בעיני זה לא קריטי. 

ואני גאה בו ממש על המקום שהוא הגיע אליו בחיים. אני רואה בו דוגמה לאדם שלא נתן לקשיים לנצח אותו ועף גבוה והצליח.(יש לו בנוסף גם קשיי קשב וריכוז). בעיני הוא מודל.  כל פעם שהילדים נתקלים באיזה קושי אני מספרת להם שאבא לא נתן לקשיים לנצח אותו וגם הם מסוגלים.

אני כן חושבת שעמוק בלב זה עושה לו קצת חוסר ביטחון אבל אני תמיד אומרת לו שזה לא יתן לו אף פעם לעכב אותו. 

על ההזדהות שלך איתו ושאת מקבלת אותו

אבל ממה שאת כותבת אני שומעת ממך שבהבנה השכלית את מקבלת את זה אבל בהבנה של הלב קשה לך להוריד את הקבלה הזו לידי מעשה

אפשרי לעצמך תקופה מסויימת או כל הזמן אם תרצי לעבוד עם עצמך על הכרת הטוב כלפיו במחשבה/דיבור/מעשה זה מחולל שינוי ומגדיל את הטוב שבו בתפיסת המציאות כלפיו

מאמינה מאוד שזה פחות יפריע לך עם הזמן

ממש בגיל כזה לא חושבת שכדאי לנסות להיתפס על זה

לבעלי יש קושי דומה, והוא גם לא יודע לקרוא בלי ניקוד 

והוא חכם מאוד

אין פתרון קסם שיעלים את השגיאות

לדעתי את צריכה להעריך אותו בלי קשר לשגיאות כן או לא

אפשר לצחוק על זה, זה מקליל 

אולי לא ברמה שאת מתארת

אבל אני משתגעת משגיאות. בכל אופן מורה…

וגם כשאני רואה שהוא שולח בתפוצה גבוהה הודעה עם שגיאה אני מתקנת אותו בפרטי בתקווה שיערוך אותה.

למדנו לצחוק על זה

לכל אחד יש נקודות שהוא פחות מוצלח בהן

הוא באמת תותח בכל השאר ומעריכה אותו על כך 

יש אנשים שהבעיות שלהם יותר שקופות מביכות ומטרידות

לרוב, אנשים מבוגרים לא מצליחים לתקן את הבעיות שלהם (יש אנשים שמצליחים, הם יוצאי דופן)

לכן הציפייה שמבוגר יטפל בבעיותיו פחות מציאותית

זה לא אומר שהבעיה מפסיקה להיות מטרידה וזה הגיוני שזה מוריד מהערך של בן הזוג

אבל

אם לא מצפים שיהיה שינוי

זה קצת פחות מביך ומטריד

המיקוד צריך להיות כלפי עצמך, איך את משחררת.

זה לא שלך, זה שלו.

זו אבחנה חשובה באופן כללי, ובזוגיות היא קשה ליישום.

בעיניי הדגש בקשר בין בני זוג צריך להיות על החוזקות. לשים לב לחולשות, לא צריך להתעלם. אבל כמה שיותר להעצים את הטוב בכל אחד, ופחות לשים דגש על מה שפחות טוב.

לפרגן

לראות מה אוהבים

ללמוד לתת בלי התחשבנות

וגם לשים בצד את "מה יגידו" (שזה גורם חזק שמניע אותנו אפילו בלי לשים לב. האם היה מפריע לך שגיאות כתיב אם זה היה רק מולך? או שהמבוכה היא מול אחרים?)

יש משפט שאני מאוד אוהבת "נישואים זה לא מוסד לחזרה בתשובה". כל אחד מגיע כמו שהוא, עם היתרונות והחסרונות. זו  עסקת חבילה. ובהנחה שהזוגיות טובה ובריאה, הדבר הכי טוב זה ללמוד לקבל את הכל באהבה ובעין פחות ביקורתית. מתוך אהבה לבן הזוג, וגם מתוך הבנה שאנחנו לא יכולים לשנות אך אחד.

מפריע לך שיראו את ההודעות, ומה יחשבו? אם יש לו שגיאות כתיב, מה זה אומר עליו ומה זה אומר עלייך? אולי אם תדעי לענות על זה לעומק, תוכלי לשחרר את זה...

ומסכימה עם זה שהעבודה היא שלך לשחרר. אם הוא רוצה לשנות משהו זה עניין שלו...

בנוסף לזה- עברית זה לא השפה הראשונה שלו

כך שזה גם משפיע

גאון גאון גאון!

עכשיו כבר בפנסיה אבל השאיר אחריו קריירה מרשימה

והרבה מאוד מעריצים ומעריכים

טכני- אם הוא רוצה עזרה אז סבבה

אבל אם לא

זה כבר שלו

ומה שלך זה לעבוד על העין הטובה

זה נראה שמצד אחד את מאוד מעריכה אותו

אבל גם מתפדחת מול איך שהחברה רואה את השגיאות האלו ואולי לא רואה את הגאונות שלו

אבל נשמע שבתכלס זה השלכה שלך בלבד

כי החברה מעריכה אותו

ואת באחד על אחד מעריכה אותן

וכולם בטוב

ורק הסתבכת אם הפדיחה שלך מול איך שאת מדמיינת דהחברה רואה את השגיאות שלו

וזה לא בהכרח קיים

לא יודעת אם הצלחתי חהסביר

אבל לא מצליחה להתנסח עכשיו יותר טוב

מקווה שהבנת

להיעזר בChat GPT

משתמשת בו הרבה להודעות בשפה זרה.

מה זה משנה איך הוא כותב, שפה נועדה לשרת תקשורת אם מבינים אותו אז הכל טוב.

למי שצורם בעין שיטפל בעיניים שלו.

את כאשתו הכי תתמכי בו בעולם.

ולא ממליצה שאת זו שתתקני אותו, את כבת זוג שלו צריכה ללמוד לראות את היופי בכוונה ולא להתרגל לראות את השגיאות.

יש chatGPT או הודעות קוליות לדברים שחשובים לו.

הודעות בקבוצות? מתרגלים.

אנחנו גרים באיזור עם הרבה עולים חדשים שכותבים בעברית עילגת במיוחד וזה מתוק וחמוד וציוני ואני מתרגשת לראות אותם משתמשים בשפה ונזכרת שזה בכלל לא ברור שהם בארץ. וגם לוקחת כהשראה את האומץ לנסות ולכתוב כשהם יודעים שזה כנרטה לא מאוד מוצלח ובכל זאת מתבטאים ולא מתביישים. מקסימים שכאלו!

ואם קשה לי להבין מרוב שגיאות, מבינה שהחיסרון בי מרוב שאני דוברת עברית כשפת אם, מתקשה להתחקות אחר השגיאה ולכן מבקשת עזרה מchatGPT כדי לא להביך.

זה ממש קשה לחיות עם חריגות כשבן זוג שלך מתבייש בה. אם לך זה מפריע, איך יצבור ביטחון מול אחרים?

את מעדיפה שיתבייש ולא יתבטא?

את אומרת שהוא חכם, תהני מהחכמה שלו.

איך אפשר לשחרר?

קודם כל לרצות את זה. להבין שאם ככה ה' ברא אותו את לא צריכה לנסות לתקן אותו ובטח לא להתבייש בו.

אחרי שאת ממש רוצה לשחרר,

תכתבי לך כל יום משהו טוב שהוא עשה כלפי העולם ביום הזה.

תפתחי קבוצת ווטסאפ ייעודית עם עצמך בשביל זה.

בסוף כל שבוע, תעברי על הכל ותני לזה זמן לשקוע. להתרפק על כל המעשים הקטנים שהוא עושה.

בנוסף, תראי בזה פתח והזדמנות לצמיחה. קבלת השונה וקבלת האני העצמי. אולי גם לך יש איזה משהו שאת מתביישת בו. וע"י התהליך הזה תוכלי בעתיד להיות בקבלה עצמית לגבי הדבר הזה.

אימון למוח כשאת רואה הודעות שלו, להוציא מהם את המיטב. מה ההודעה משקפת לי? אכפתיות, השתתפות בצער או בשמחה, נתינה והתנדבות, ביטחון בהבעת דעה, פרגון, תכנון מסודר או דבר חכמה.

להתרגל לחפש את המסר ואת הדבר החיובי שזה מעיד על הכותב.

בנוסף לנסות להבין לעומק את המנגנון מקריאת ההודעה ואת תחושת הבושה. מה מוביל למה ואיפה אפשר לשבור את הרצף.

אני מתכוונת למשל:

כשכותבים בשגיאות זה מוביל את האחרים למחשבה שהוא מטומטם, זה מוביל למחשבה שהם חושבים שהתחתנתי עם מטומטם. זה מוביל למחשבה ש..

ואז כשזה מפורק אפשר להתמודד עם כל דבר בנפרד.

נניח זה גורם לחשוב שהוא מטומטם.

האם זה נכון? האם באמת הקוראים חושבים שמי שכותב בשגיאות כתיב מטומטם? יש היום המון מודעות שאין קשר בין הדברים.

נניח וזה נכון. האם זה רע להתחתן עם מישהו מטומטם? וכן הלאה.. ולתת קונטרה.

הוא חכם

אני יודעת שהוא חכם

האחרים גם יודעים שהוא חכם

או:

זה בסדר שהם לא יודעים שהוא חכם

זה לא רע להיות לא חכם

מה אכפת לי מה חושבים, העיקר שאני יודעת את האמת

זו הזדמנות בשבילי ללמוד להסתכל פנימה מה אני חושבת על בעלי ולא איך אחרים מסתכלים עלינו.

זו רק דוגמה קיצונית, כמובן אפשר לעשות את זה לגבי כל הלך מחשבות שדבר גורר דבר.

אגב לא מזמן קמה ש. העלתה פה תרגיל מדהים להתמודדות עם מוסכמות.

אז אחרי שאת מפרידה את זה למחשבות אפשר עבור כל משפט מוסכמה ולתרגל בנפרד.

אחרי שבועיים עם תרגיל הווטסאפ לעבור לביטוי בע"פ. כשמוציאים את המחשבות שלנו החוצה, יש לזה אפקט חזק על המוח שלנו. זה גם יוצר סוג של מחויבות חיובית כלפי המחשבה הזו.

אז להתחיל להגיד לו שלוש פעמים בשבוע משהו טוב שזיהית שהוא עשה.

זה יגרום לך לחפש את זה. וגם אחרי שאמרת משהו טוב יהיה קשה יותר ישר לחפש את הבעיה.

העובדה שת באה עם רקע מקצועי היא לרועץ בעניין הזה. יותר קשה לך לא לשים לב לזה, כשאת עוסקת (או עסקת או נחשפת) לזה בעבר.

אבל דווקא כשהניסיון קשה יותר, ההצלחה מתוקה יותר.

ואת נשמעת אשה מקסימה ואכפתית ואוהבת שרוצה לעזור ולסייע ואת ממש יכולה להצליח בזה בע"ה.

אפשר גם ללכת לפגישת ייעוץ ייעודית לנושא הזה ספציפי. זה נקרא CBT

אולי אפילו בגלל שזה מאוד ממוקד תוכלי לבנות תוכנית לבד באמצעות chatGPT

תתארי את הבעיה ותרשמי שיבנה לך תוכנית לעבודה עצמית באמצעות כלים של CBT כולל יעדים ומשוב עצמי לבדיקת ביצוע היעדים.

אבל תתחילי קודם כל מהגדרת מרה ברורה. מה את מצפה להשיג בתהליך ולמה? שהמטרה תהיה לך כל הזמן מול העיניים.

מזמן...
"אגב לא מזמן קמה ש. העלתה פה תרגיל מדהים להתמודדות עם מוסכמות."

קמוש את מביאה ברכה לעולם 😘

@קמה ש.

את יכולהגם  לראות אצלה בחתימה קישור לבלוג שלה ששם זה מופיע בנוסף

בס"ד

תודה רבה יקרות

@אמאשוני

@אוהבת את השבת

שימחתן וריגשתן!

ולפותחת היקרה,

אני מבינה אותך 🤗.

אנחנו אולי מבינות בשכל שזה שטות

ושצריך רק רק רק להודות על מה שיש,

ויש כל-כך הרבה!

ועדיין לפעמים משהו מציק לנו

ולא נותן לנו לחזור לחלקים הגבוהים שבנו,

אלה שיודעים להתמקד בעיקר ובמהות.

זה טבעי, זה נורמלי

ואני מניחה שזה קורה לרובנו לגבי כל מיני נושאים.
 

אתם נשמעים זוג מתוק ממש!

ממש שומעים את האהבה ואת הערכה שלך עד לפה!!!

אז אני פה בעיקר לומר שכל הכבוד

שפתחת את השרשור הזה

ואווררת לעצמך את הנושא הזה.

הרבה פעמים זה כל מה שצריך,

קצת להוציא את המחשבות מבתוך הראש שלנו,

קצת לשתף וקצת לקבל הזדהות / מילה נכונה / עצה טובה / הסתכלות שמנרמלת את מה שהיה נראה לנו פגם או חריג -

והעניין כבר יורד לפרופורציות הרבה יותר מינוריות.
 

ואם את עדיין מרגישה צורך לטיפ לגבי איך לשחרר (כמו שכתבת בהודעת הפתיחה),

אז אני מצטרפת לאלו שכתבו לך לכתוב מדי יום דברים חיוביים על בעלך.

3 דברים ביום עליהם את יכולה להגיד לו תודה

או שאותם את מעריכה אצלו.

זה תרגיל מטורף שממש מעביר את המיקוד שלנו לעיקר ולמאיר, עד שמה שמציק כבר נהיה חסר חשיבות או אפילו נעלם מתשומת הלב שלנו.

(וכמובן ששיטת העבודה שהזכירו פה גם עשויה ממש לעזור לך. ממליצה ממש להוריד את דף התרגול של קייטי ביירון ולעשות אותו במלואו).

המון המון הצלחה ❤️

למרות שקשה, אני גם מדוייקת ומדייקת בלשון, בדיבור תקין, כתיב מדויק וללא שגיאות.
ואין לי מושג כלום בחשבון, אולי גם סוג של דיסלקציה...

כל אחד ובעיותיו שלו.

ואגב, אשמח לתרגילים לשיפור שגיאות כתיב...  

אין מה לעשות עם זה, אולי כמה דברים פרקטיים, אבל בשורה התחתונה זו את שצריכה לטפל בעצמך (לא בקטע מאשים. אני מאוד מאוד מבינה אותך, אני אלרגית לשגיאות כתיב!) אבל הסוף זו בעיה שלך יותר מאשר שלו, את סובלת מזה, את מתביישת, את מסתכלת עליו בפחות הערכה. הייתי חושבת על כיוון טיפול אישי, לשנות נקודת הסתכלות, מישהו שיעזור לך שזה לא יזיז לך.

!!)

אני מכירה אישה כזו, מרשימה וחעמה נורא ים שגיאות כתיב של כיתה ב'.

יש לה הודעה אוטומטית בסוף המייל בסגנון של ''אני מודעת לשגיאות הכתיב שלי. אשמח להבנתכם''.

והאמת, לא ראיתי שזה חוסם אותה בחיים.

אני גם הייתי פעם אלרגית לשגיאות. אבל מאז שיצא לי לעבוד הרבה עם עולים חדשים, זה דווקא נהיה בסדר בעיניי.

פעם חשבתי ששגיאות כתיב מעידות על רמה אינטלקטואלית נמוכה. אבל הן לא. הן מעידות רק על זה לאדם הזה יש שגיאות. אולי בגלל שלא נחשף מספיק לשפה כתובה, אולי בגלל שהוא לא גדל בארץ, ואולי בגלל דיסלקציה (ואולי גם בגלל סיבות אחרות שלא חשבתי עליהן). הכל טוב. באמת.

כמי שכותבת קבוע עם שגיאות כתיב

נראה לי אאמץ את זה🙂

במכתב לפני החתונה.הייתי צריכה לפענח מילה מילה

כי הוא גם משמיט אותיות חופשי

המכתב הרמה הרגשית היה כתוב הכי מרגש וגבוה

והכתב כולל הנראות והשגיאות כמו ילד בכיתה ב

אבל בהתחלה זה לא הפריע לי

אמרתי נעשה לו מחברת ונעבוד על זה חחח

כמובן שלא עשינו דבר כזה

וזהו בחיים יש דברים הרבה יותר משמעותים

להתמקד בהם לפי דעתי

והיום זה כמעט לא מפריע לי

אם זאת הודעה חשובה הוא מראה לי לפני

ועם אנשים אחרים לא אכפת לי איך הוא כותב

לדעתי זה משהו שאת צריכה לשחרר אצלך

בעיני זה סבבה לגמרי

באישי .

יש לי משהו להגיד לך לגבי זה .

לק"י

אף פעם אי אפשר לדעת בוודאות מי עומד מאחורי הניק (אלא אם כן, כבר מכירים במציאות).

וגם לא לדעת מי יפנה בעקבות ההזמנה...

קראתי אותך, וחשבתי עלינו.

אני קלינאית תקשורת.

לבעלי יש דחיקת לשון לפעמים בדיבור שלו (לפעמים הוא אומר th במקום ס' או צ').

יש תקופות שאני שומעת את זה בדיבור שלו וזה מציק כל פעם מחדש.

ויש תקופות שאני פשוט לא שמה לב לזה בכלל. עד שאני נזכרת ותוהה לעצמי אם איכשהו זה עבר לו בלי טיפול, אבל אם אני מנסה לשים לב במיוחד אני קולטת שזה עדיין קיים, אבל אני פשוט לא שמה לב לזה.

ושמתי לב שזה מאוד קשור לקשר בינינו באותה תקופה.

בתקופות שהכל טוב זורם וכיף מבחינה זוגית, אני באמת כבר לא שומעת את הדחיקת לשון שלו.

אבל כשיש קצת יותר מתח, אז אני שמה לב לזה, וזה מעצבן אותי, כי זה מצטבר יחד עם דברים נוספים שמפריעים לי.

לא יודעת אם זה ככה גם אצלך.

אבל שווה לבחון את זה מול עצמך.

כי כשאני הבנתי את זה, לקחתי את זה בתור נורת אזהרה - שכשאני מתעצבנת על הנקודה הזו בלב שלי, סימן שאני צריכה לעשות בדק בית יותר רציני, ולהשקיע יותר בזוגיות שלנו.

(ואיזה כיף להיזכר בזה עכשיו ולגלות שכבר המון זמן בכלל לא חשבתי על זה וכמעט שכחתי מזה😁)

לצייר את החלום יחד.

לדבר על זה שחלומות הם לא אמיתיים, אפילו אם מרגיש שכן

לישון עם בובה שתישאר ערה ותגרש את החלום מיד אם יתחיל

לפרוש מזרון לידינו ולהגיד שאם צריך היא יכולה לבוא לישון שם

הכרזה נחרצת שאני לא מרשה למכשפות רעות להכנס. אז אם היא נכנסה היא כנראה טובה. אם לא, אני מיד מגרשת. אני לא מרשה לה להישאר

עשינו את כל אלה בהזדמנויות שונות (לא כולם באותה פעם). בדרך כלל זה פותר את הבעיה.

לדבר על זה בבוקר או במהלך היום, לא כשהיא עייפה

זה שלב כזה. דבר ראשון לא להילחץ

אצלינו עזר להכין לוכד חלומות ולתלות מעל המיטה

חומש או סידור מתחת לכרית

תרסיס נגד מפלצות (שמים בשפריצר מים עם קצת בושם)

ואם צריך מלווים לשירותים כמ. ימים בסבלנות...

יעבור

כמעט כל אבל כל לילה בא אליי כי חלם חלום מפחיד, ברמה של בכי. ילד מאוד חכם. אז נראה שזה הגיל, זוכרת גם את הקודמים שלי ככה, לא סגורה על הגיל, אבל זה עובר.

מה שעוזר לי עם ילד אחר שפחד לישון תקופה במיטה שלו כי יש שם 'דברים מפחידים ', פשוט הלך לישון אצלי במיטה ואח''כ העברנו אותו למיטה שלו. לדעתי חבל על הכוחות שלך, זה עובר וזהו. עכשיו רק תהיי עסוקה בלהקל עלייך ועליה, אין קסמים, זה תקופה חופרת אבל עוברת... שתרדם אצלך ואח''כ תעבירו, או לישון עם אור ואח''כ לכבות.... 

אבא שלי היה אומר איתנו "הטבת חלום".

ממש זוכרת שבבוקר אחרי חלומות רעים הייתי מספרת לו, היינו הולכים ביחד לארון ספרים, מוציאים את הספר ואומרים..

בתור ילדה זוכרת שזה הרגיע אותי מאוד

א. רק לשים לב (היות שזו הודעה בפורום שכל העולם יכול לקרוא-) שזה לא היתר פשוט או אוטומטי, אלא צריך היתר ספציפי מרב.

ב. עדיף כמה שיותר סמוך לשבת, אז אם זה מרחק נסיעה (למשל יישוב שאין בו מקווה) צריך בזמן כזה שמספיקים לחזור לפני שבת. אם זה קרוב, אז מגיעים אפילו עשר דקות או רבע שעה לפני הדלקת נרות. תכלס תעשי מה שהבלנית תגיד לך - לפי מתי שהיא יכולה.

לגבי מביך, הבלניות שאני מכירה עושות את זה מאהבה. והיא עוד זו שהציעה לך את הרעיון! אפשר לתת לה תשלום מסוים על הפתיחה המיוחדת. יש מקומות שיש תעריף על פתיחה בשעות מיוחדות, אבל ברוב היישובים אין משהו קבוע.

ג. אחרי הטבילה אסור להתראות עם הבעל עד לצאת הכוכבים. אז מה שמתאים זה למשל שהוא כבר ייקח את הילדים מוקדם לבית כנסת למשל.

(ואם את צריכה שהוא יסיע אותך - תשאלו את הרב מה לעשות)

הגיוני שהוא יסתובב איתם ברכב, מדובר סה"כ על עשר דקות בערך וזו אפילו לא שעה שבעייתי לחנות ליד המקווה כי אין עוד נשים. אבל כאמור זו בעיה להיפגש עם הבעל, אז צריך למצוא פתרון אחר או לשאול רב.

כי אסור לפגוש את בעל.

אצלנו פשוט אמרתי לבעלי בטלפון שאני מגיעה וחיכיתיח עם הרכב קצת רחוק, הוא אמר לי שיצא והלך ואז הגעתי הביתה...

הילדים כאילו נשארו דקה לבד

המקווה ביישוב שלנו היה בשיפוצים.

קיבלתי היתר אישי מהרב שלנו לטבול לפני שבת ביישוב סמוך רק אם נוכל לא להיפגש עד צאת הכוכבים.

תיאמתי עם הבלנית והיא אמרה לי שהיא גם ככה מגיעה לפני שבת לארגן את המקווה לשבת וזה בסדר גמור ובלי תשלום נוסף.

הגעתי הביתה 10 דקות לפני שבת, התקשרתי לבעלי קצת לפני הבית והוא יצא לתפילה מוקדם מהדלת האחורית כך שלא נפגשנו.

בהצלחה גדולה!!

ראשון לציון ..

אבל היה יחסית מזמן .. קניתי הכל משם עגלה בדצמבר

וזו הייתה ההתלבטות שלי 

היה להם דגמי דרגונפלי ופוקס. אולי לא במגוון צבעים. אך בהוזלה של כ2000 ש"ח מחנויות רגילות.

בנוסף בירושלים יש בבייבי סטאר, חסדי שמואל, מוצצים ושילב

אפשר לעבור ישירות מדיאמילה לגלולות משולבות? או שצריך לחכות למחזור בין לבין?

כי אם כן אז תנסי אותם ותראי איך הולך לך מבחינת ההורמונים, מצב רוח, חשק

ועוברים מיד בלי הפסקה אחרי הגלולות הנקה.

יסמין, והיה לי מצוין.

אבל לא יודעת להגיד אז לגבי חשק וההשפעה עליו...

זה מה שהרופא רשם לי, יש עדיפות לבקש משהו אחר?

לאיזה שבוע שבועיים

הגיוני שיש קוצר נשימה בהריון, אבל לא כל הזמן. בדקו לך סטורציה?

לא הרגשתי קוצר נשימה, אלא כאב חד בצלעות מדי פעם. במיוחד במצבים צפויים כמו ישיבה ממשוכת, תנוחות כפופות וכו

הקושי לנשום הוא כי חוששים לנפח מדי את החזה כי הכאב יתחזק. לא ככ נשמע מה שאת מתארת.

@יעל מהדרום אני גם חושבת שזה בגלל שחסר לי ברזל, אבל הרופאה לא התייחסה לזה..

@מאמינה ומתאמנת זה לא כל הזמן , אבל זה קורה כמה פעמים בשבוע. היום זה היה ממש חריף. לא בדקו לי סיטורציה, אבל אם צריך לבדוק זה רק בזמן ההתקף, לא?

לך זה היה כל הזמן קוצר נשימה? בגלל זה הביאו לך סטרואידים?

@רקלתשוהנ מעניין.. אז כנראה זה לא קשור לזה.

לא לאורך כל היממה אבל למשך הרבה זמן.

לא יודעת אם לבדוק סיטורציה יעיל רק בזמן ההתקף או לא. סטרואידים הביאו לי אחרי שהיה לי סיטורציה לא טובה בכלל.

לפני שנה בערך אובחנתי עם אסטמה רצינית )מטופלת בכמה משאפים מספר פעמים ביום) והרופא ריאות אמר שכנראה האסטמה התפרצה בעקבות ההריון. לא יודעת מה יש לך אבל כדאי לעקוב אחרי זה ליתר ביטחון❤️

בשביל ללכת לרופא ריאות צריך הפניה מרופא משפחה?

ורופא ריאות עושה בדיקות בהיריון?

זו תופעה שקורית בהריון.

גם קשור לחוסר ברזל, אבל לא רק.

אצלי קורה הרבה והרופאים לא מתרגשים. גם הדופק שלי ממש גבוה (בין 100 ל120 במנוחה...)

פעם אחת בדקו סיטורציה לראות שבסדר וחוץ מזה כלום.

אצלי זה ממש משבוע מוקדם וממש קשה לי לפעמים לנשום. אני לא יכולה לעשות 2 פעולות בבת אחת (לטאטא ולדבר בטלפון למשל).

אחות אחת הסבירה לי שיש לחץ על הריאות/סרעפת וגם משהו שקשור לעורק ראשי שעובר מאחור.

בהריון הקודם שהיה בזמן קורונה היו בטוחים שזה קשור ובדקו אותי בכל מיני בדיקות אבל לא ראו כלום. זה פשוט מההריון.

לי עוזר לשבת זקוף מאוד ולנסות לנשום נשימות עמוקות. מקווה שגם לך.

בהצלחה! תחזיקי מעמד

בטן וחזה כמובן לא ביחד הכוונה

להכניס אוויר כמה שאת מסוגלת להחזיק את האוויר לפחות 4 שניות אם את יכולה יותר מצויין ולהוציא אוויר עד שהבטן נדבקת לגב

ושוב לחזור על זה

יש כל מיני סוגי נשימות את יכולה לראות את הבסיסיות בסרטונים

גם אם יש לך קצת סחרחורת זה בסדר כשאת מתרגלת תתרגלי או בשכיבה או בישיבה

וכל רגע שאת פנויה לנשום תתרגלי אחר כך הנשימה כבר תהיה ממודע

משחרר רצועות תפוסות ומפנה מקום ברחם וככה העובר יכול להתמקדם מחדש בצורה טובה יותר

עשיתי בהריון הקודם וזה הרגיע לי מלא כאבים, נשמע קלאסי למה שאת מתארת

אבל אפשר לבקש החזר מהסל הריון

קיבלתי 75% החזר מכללית

זה ממש הרגיע לי כאבים וברקסטונים ועברתי את המשך ההריון בצורה הרבה יותר רגועה

סיוט...

כל פעם אחרי האוכל לא הצלחתי לנשום איזה חצי שעה

לא מצאתי פתרון...

ריפוד מעור בצבע יחסית כהה שמתאים לבהיר

אני פריקית של עור כהה (ניקוי קל עם מגבון)

אבל התחשק לי לגוון עם הצבעים בסלון וקניתי ספה אחת בצבע חום קצת בהיר מעור

היא גם משתלבת מצויין עם שאר הצבעים הכהים וגם אותו ניקיון קל

ואין לי כוח כל כך לקחת לרפד וכו'. מעדיפה משהו פשוט לקנות וזהו

לגבי בד על הכיסא,גם פחות 🫤

שחור לא יתאים נכון?

אבל נראלי כן רואים עליו כתמים.

זה בדים שמתנקים בקלות, יש יעודיים לפינות אוכל, מהמממים.

יש לי המלצה על כיסא שכנראה תמצאי בכל חנות, שמאוד הולך היום.

מצרפת לינקים:כיסא פינת אוכל ורולי רגליים בצבע אלון - קסיאס | קולקציית 2025 | הנחות ומבצעים זה כסא עם רגליים בצבע אלון.(רגליים ממתכת)

כסא דון אנטוניו רגלי עץ מלא בגוון אלון (בד או דמוי עור) - טיב העץ- זה עם רגליים מעץ.

כיסא לפינת אוכל מרופד בצבע חול בשילוב רגלי דמוי עץ אגוז - דגם Celio- וזה הסגנון של הבד לפינות אוכל שהתכוונתי אליו.

בהצלחה רבה.

פונקצייה....

תרגישי טוב

כמובן שהשתפר, ועם שיפור התזונה היציאות השתפרו לאין ערוך. אך יש לי פיסורה כרונית. וגם הטחורים די נהיו כרוניים....

את יכולה לנסות תרגילי יציבה בסיסיים שהאיברים הפנימיים יחזרו למקומם- זה מאוד עוזר

ותזונה עתירת סיבים להקלה על היציאות

שטיפה במים ולא ניגוב עם נייר אחרי יציאות

טבעיות

שעזרו לי ממש

דוקא במילואים אני לא סובלת את הלהיות בבית

אולי כי אני באמת אך ורק בו

מרגישה שמשתגעת

אבל גם אין לי לאן וגם אין לי באמת כח לצאת חח

דווקא אז רוצה להרחיב אופקים, לחשוב על מה החלומות שלי ומי אני בעולם וללמוד כל מיני דברים

וברגיל אני מפוזרת

ובמילואים סופר מאורגנת

מעניין 🫢

אהבתי את

התאורים שלך

לא משנה מה הלפני ומה האחרי, עצם השינוי, זאת חוויה.

וממליצה לך על פודקאסטים בידע כללי זה נחמד ומעשיר ממש.

עכשיו יש חודש הספר (העברי?)

אם את גרה בעיר תבדקי אופציות של הרצאות בספריות או מתנסים או אירועי תרבות.

תמיד מעשיר, מחכים וממלא לקרוא אותך

ישר כוח עצום

ותודה ענקית לכם מכל הלב

שהקב"ה יברך אתכם בכל מכל כל ❤

אבל הסיפור מוזר. כי זוג ראשון התגרש עשר שנים אחרי שקנה דירה וחי ברווח.

או שהוא קנה דירה במחיר שהוא לא הצליח לעמוד בו.

זוג שני חי עשרים שנה בשכירות , שזה לא כיף לא לזוגיות ולא בכלל. ואם הם עבדו בלי לחץ לא נראה לי שהם הצליחו להשיג את קצב של עליות מחירים, מה שכן , אולי קיבלו ירושה . או שיש להם קצת ילדים . כי לעבור עם כמה ילדים מאה פעם זה סיוט וגם לחסוך עם כמה ילדים לא כזה יילך.

זה בערך כמו שכנים שלי. יש להם ילדה אחת. חיים בכיף , הוא עובד בשמירה. את הדירה הם קנו כשסבתא שלו נפטרה .

ומס שבח משלמים כשמוכרים דירה שהיא לא הדירה היחידה. זה אומר שקיבלו הון עצמי ממישהו שהיה לו כמה דירות  .

המסר לפי הבנתי - להשקיע בדברים המהותיים קודם, מה שבונה את הבית מבחינת האינטימיות הרגשית בין בני הזוג ומשרה שכינה, ולא לחיות במרוץ להשגת חיצוניות

גם אם לא הכל מדויק, מה זה משנה בעצם כשהמסר הועבר?

יש עוד המוני תרחישים אפשריים. גם כאלה שלא כוללים ירושה  אבל היא רצתה להעביר מסר דרך התרחישים הספציפיים האלה

מבחינתי אין פה מסר. אי-אפשר לבנות אינטימיות זוגית בלי רקע חומרי מסוים. בגלל זה מתחתנים בגיל עשרים ולא בגיל חמש עשרה .

אני גם חושבת שאם מישהו משקיע וכותב משהו הוא צריך לבדוק מה הוא בעצם מעביר. כולל פרטים שהוא בחר כי הוא בחר אותם לא במקרה.

דירה היא לא חיצוניות . אם זוג שני לא היה צריך דירה , הוא לא היה נכנס למירוץ הזה. יש אפשרות של שכירות לטווח ארוך.

הייתה לי הרגשה שזוג שני פשוט מקנא בזוג ראשון ושמח שלא הלך לו. ואף אחד לא מבטיח שגם זוג שני לא יתגרש אם משהו פתאום לא יזרום וכן יהיו התמודדויות.  

חמי וחמותי קיבלו דירה מהורים . ובגלל שזה הגיע בלי מאמץ , הם איבדו בקלות. זוגיות אמורה לעמוד גם במצב שכן יש לחץ . 

והההדל הוא, שזוג ראשון היה במירוץ לדירה וזה היה בראש מעייניהם וזוג שני, לא היה במירוץ אלא חסך בנחת יותר זמן, כשזה לא היה העיקר, והיה זמן גם לתחזק את הזוגיות

אף אחד לא אמר שלא צריך חומריות. השאלה היא כמה מקום נותנים לה ומה מתעדפים בחיים. כשהיא משנית לזוגיות, גם אם זה דבר הכרחי כמו בית, זה בגדר חיצוניות *בעיניי*

גמני הגעתי לדירה שלי בלי מאמץ כביכול. ב"ה. גם עוד הרבה אנשים סביבי. מה הקשר לזה שיילך לאיבוד בקלות..?

לגבי זוגיות אמורה לעבוד בתנאי לחץ - יש אידאל ויש מציאות. 🤷

לי לפחות נראה שפשוט לא הבנת את הדרך של הכותבת להעביר מסר, כי את נתפסת לשוליים של דקויות בכתיבה בהשוואה למציאות שאת מכירה סביבך, ולא לרעיון עצמו. זה סיפור מומצא. שכמו הרבה סיפורים בעולם, הומצאו בשביל המסר שרוצים להעביר. זה הכל.

בפרטים לא מדויקים עד לא מציאותיים.  לא לכולם יש סבתא שיכולה להוריש הון עצמי או לעזור עם ילדים. כל דבר דורש מאמץ. וגם יש אנשים שהייעוד שלהם החיים היא רפואה או קצונה או עסקים , לא יודעת. הם צריכים את זה. אחרת הם לא יהיו מאושרים. בן אדם לא מאושר לא יכול לבנות זוגיות טובה.

לגבי לחץ. יש לנו חברים שהתחתנו מוקדם ,חיו בכיף ,עבדו , למדו , התנדבו . ארבע שנים אחרי נישואין הגיע ילד. והם התגרשו כי הם לא היו רגילים למצב של לחץ, של הגבלות, של לא כיף...

שפותחת השרשור כתבה

יש אנשים שלא צריכים להתאמץ בחלק מהדברים. עובדתית. ובחלק אחר כן. 

לדברייך, אם לא מתאמצים ומזיעים על הכל זה לא נחשב..? עובדה. נחשב. אני דוגמא. הדירה רשומה על שמי ועל שם בעלי בטאבו, אנחנו עובדים קשה כדי לשלם אותה לבנק, אבל לא התאמצנו נורא נורא בשבילה ב"ה, וסבתא ב"ה עוזרת מדי פעם. 

מה הבעיה בעצם.?

את יודעת כמה כמוני יש?

לא ככ הבנתי מה את באה בעצם להגיד. ומה הקשר לשרשור עצמו. בהודעה הפותחת לא נכתב שהדירה הגיעה ללא מאמץ

ולגבי הסיפור שלך - גם אחותי אגב הביאה ילדה אחרי 4 שנות נישואין. התחתנה צעירה, עבדה, למדה, טסה, מה שבא לך. אחרי 12 שנים היא עדיין נשואה. נוספו עוד שניים. יש להם גם דירת גן אגב. 

לדעתי את שוב משליכה מההיכרות הקרובה שלך ל- אני לא יודעת מה בעצם האמת. כי אני לא באמת מבינה מה הקשר בין מה שאת אומרת לשרשור שנפתח כסיפור. שאגב, הוא מאוד מציאותי בעיניי

התכוונתי בדיוק למה שכתבת: "חלק ממנו (מהמסר) הוא שצריך ל*שים לב* לקצב החיים ולרמת הלחץ ובמידת האפשר למתן אותם אם הם פוגמים בדברים חשובים יותר מהדברים שהם באים לשרת. בקיצור, המסר הוא סדר העדיפויות והמקום שנותנים לכל דבר בחיים - לא שעומס הורס את הזוגיות ויש להימנע ממנו לחלוטין... "

תודה יקרה על הדברים 🙏

העיקר להשאיר זמן לזיגיות.

אבל זה לא עובד ככה. כל זוג צריך משהו אחר. זוג אחד צריך הרבה ביחד ולא להיות בלחץ , זוג אחר רוצה לבנות קריירה ולחיות בדירה שלו.

אני שמחה בשבילך בא לך בקלות. בלי עין הרע. שימשיך ככה. אבל יש זוגות שחייבים להתאמץ או שלא יהיה להם כלום. ובכללי חיים מזמנים ניסיונות. ככה זה. 

ברור שהחיים מזמנים ניסיונות. והם לא מתחילים ונגמרים בדירה בטאבו או לא, מנסיוני

אני חושבת שבכל אופן גם אם זוג רוצה לבנות קריירה ושתהיה לו דירה משלו, זה ממש לגיטימי. אבל זה בדיוק המקרה היותר בעייתי המתואר. שמרוב רצון להשיג, לא מטפחים את הזוגיות. כי לא נשאר לזה זמן. כי העבודה שוחקת. ואז באמת כל זוג צריך לשים לב לעצמו ולבדוק כל כמה זמן האם השגת המטרה לא פוגעת בזוגיות. בבית הפנימי בעצם.

 אם זה מגיע ממקום של גם וגם, זה מהמם. אחלה להם. ככה אחים שלי קנו למשל.  (אבל זה לא באמת דוגמא עבורנו כי הם התחילו לחסוך בתוך מערכת היחסים, לפני החתונה, והם אינם שומרי תורה ומצוות בהגדרה הכללית)

ויש אנשים שפורחים בלחץ ואינטנסיביות. אבל צריך לומר ביושר שלא מדובר ברוב. בטח ובטח לא כשמדובר במשפחות עם ילדים 

ובכל אופן, אני  חוזרת למה שאמרתי בתגובה הראשונה נראה לי. זה סיפור קצר שבא להעביר מסר. ברור שייתכן והדוגמה לא תכסה את כל האופציות הקיימות. אבל אם היה מדובר בזוג ששומר על גם וגם (עבודה אינטנסיבית וזוגיות ודירה בזמן קצר) הם לא היו נכנסים לסיפור כי הם לא רלוונטים לדוגמא

בדיוק רב בכל הודעותייך

תודה המקורית יקרה ❤

ויש כאלה שיגידו שזה אפילו משתלם יותר כלכלית.. (תראי סרטונים של שאול אמסטרדמסקי למשל)

זה שאת רואה את זה כלא כיף לזוגיות ובכלל זו תפיסה מסויימת שלך.

מכירה משפחה מהממת שאכן חיו 20 שנה בשכירות ואחרי 20 שנה קנו את בית חלומותיהם.

איך? לא יודעת. אולי השקיעו כל השנים את הכסף במניות וכו' ואחרי 20 שנה היה הון עצמי מכובד מספיק בשביל לקנות בית מדהים.

אולי אחרי 20 שנה המשכורות שלהם גבוהות יותר ואפשר לקחת משכנתא בתנאים טובים יותר..

בכל מקרה, זו ממש לא הנקודה.

על זוגיות צריך לעבוד ולהשקיע בלי קשר לאם אתה חי בשכירות או שקנית כבר.

ואפשר לחיות חיים טובים ומאושרים מאד בשכירות אם אתה מחליט שככה טוב לך וככה אתה חי.

המרוץ לדירה נובע ממקום מאד רגשי ואפשר לשחרר אותו אם חפצים בכך.

אם קונים אז יש משכנתאות על הראש 30 שנה

זה או זה או זה...

ומשכנתאות יכול להכניס ליותר מירוץ.. כמובן כל מקרה לגופו

אבל אותי חיזק לקרוא כמה חשוב הבית המהותי

הרגיע אותי גם לגבי הבלגן והנראות הפיזית של הבית..

בחג למשל..

כן זה חשוב דירה נאה וזה

אבל יותר חשוב המהות

איך אנחנו אחד כלפי השני

אם הפיזי בא על חשבון הפנימי, מהותי

אז זה נורה מהבהבת..

אבל כשהבית שלי נקי, מאורגן ומסודר, נעים לי בו, והכל לפי טעמי ועיצוב שאני אוהבת, אני רגועה יותר, יש יותר שלווה, נחת ואני פנויה רגשית לכל דבר.

לא אומרת שזה טוב, אבל ככה אני.

לק"י

מעוצב לפי טעמך, מסודר ומאורגן.

אני אישית יותר אהבתי את הבית ששכרנו....

א. המטרה של הסיפור להעביר בעיקר את העיקרון.

ובתוך העיקרון המילים החשובות הן איזון וסדרי עדיפויות, לזכור למצוא את שניהם גם בתוך קלחת החיים בכלל ובתוך המירוץ לדירה בפרט.

לשמור על הגם וגם, עם האיזונים העדינים, על המהות של הבית פנימה ולא רק 4 קירותיו, על סדרי עדיפויות. 

אין הכוונה לומר שאין לחץ בחיים, תמיד יהיו לחצים, בלתמי"ם ושאר אתגרים בחיים, אלא הכוונה לזכור תמיד את המהות פנימה שהיא החשובה ביותר, וכך מתנועה פנימה החוצה להמשיך ולעבוד גם על כל השאר. גם הזוגיות והבית פנימה במהותו, וגם על רכישת בית או דאגה לבית הפיזי ברכישה וכד'. 

גם וגם. ולא או או. ושוב, מתוך האיזונים וסדרי העדיפויות וההתאמות לכל זוג ספציפי באשר הוא תוך שימת הדגש בעיקר על הבית במהותו.

ב. בהמשך לסעיף א', הרי לצורך הדוגמא לא יעזור לאף אחד דירה ב10 שנים או פחות אך שאין מי שיאכלס אותה באהבה.

ג. כחלק מציון המושגים בסיפור, הוזכר גם המושג "מס שבח" רק כי גם הוא חלק משאר המושגים שקשורים לרכישת דירה, אין הכוונה שכל זוג אמיתי באשר הוא עשה את זה, כאמור מדובר על העקרון. ובעיקרון המילה "שבח" שמוסיפעה במס שבח גרמה לי לרצות לכתוב שכדאי גם להעניק שבח אחד לשנייה, כי הצליל דומה אז עוזר להעביר ולחדד עוד יותר את העיקרון והמסר של הסיפור...

ד. הכוונה בסיפור שהזוג "דני ודנה" התגרש מיד אחרי שרכש את הדירה ולא אחרי 10 שנים, וציון השנה בסיפור מובא לפי שנים בשביל ההשוואה והעברת העיקרון כדי שיהיה משהו אחיד בשנים בצורת הכתיבה, כלומר להראות איפה כל זוג בשנת 2010, 2020, 2030...

ה. הקטע הנ''ל בכללותו מבוסס כאמור גם על העיקרון והחשיבות במציאת האיזונים, וסדרי העדיפויות קודם כל של הבית במהות שלו פנימה ולא רק 4 קירותיו.

וגם על היכרות עם מקרים מצערים בהם הייתה רדיפה רק אחרי הפן הכספי, תוך התעלמות מצרכים רגשיים, נפשיים וכו' של בני הזוג האחד לשני, מה שיצר אומנם קניית דירה אך גרר בסמוך גירושין ובפועל לא נהנו מהדירה...

ואז חוזרת לסעיף א' שכל העניין בסיפור הבדוי הנ"ל היה להעביר את העיקרון שציינתי שם.

אם כי את האמירה פחות מסכימה איתה.
זה לא שחור ולבן

אפשר גם את שניהם ביחד... גם בית וגם זוגיות, זה לא סותר, או זוגיות או בית.

ולגבי המסר של הסיפור - מעתיקה מסעיף אחד שכתבתי בתגובה קודמת:

המטרה של הסיפור להעביר בעיקר את העיקרון.

ובתוך העיקרון המילים החשובות הן איזון וסדרי עדיפויות, לזכור למצוא את שניהם גם בתוך קלחת החיים בכלל ובתוך המירוץ לדירה בפרט.

לשמור על הגם וגם, עם האיזונים העדינים, על המהות של הבית פנימה ולא רק 4 קירותיו, על סדרי עדיפויות. 

אין הכוונה לומר שאין לחץ בחיים, תמיד יהיו לחצים, בלתמי"ם ושאר אתגרים בחיים, אלא הכוונה לזכור תמיד את המהות פנימה שהיא החשובה ביותר, וכך מתנועה פנימה החוצה להמשיך ולעבוד גם על כל השאר. גם הזוגיות והבית פנימה במהותו, וגם על רכישת בית או דאגה לבית הפיזי ברכישה וכד'. 

גם וגם. ולא או או. ושוב, מתוך האיזונים וסדרי העדיפויות וההתאמות לכל זוג ספציפי באשר הוא תוך שימת הדגש בעיקר על הבית במהותו.

ואכן גם בסיפור עצמו הזוג השני שהובא, "רוני ורינה", אכן רכשו גם בית וגם זוגיות. בדיוק את הגם וגם הזה. 

כמו שכתוב בשורה האחרונה של הסיפור: "רוני ורינה בבית הפיזי שהם רכשו. וגם בבית המהותי שבנו לכל אורך השנים (וממשיכים לבנות 😊)."

אז אכן אין כאן שחור או לבן, אלא רק מיקוד עבור כולנו ודגש בסדרי העדיפויות, מציאת האיזונים ודגש גם על הבית המהותי פנימה בדרך שלנו. כדי שב"ה נגיע אל שניהם יחד, בשמחה ובאהבה, לזוגיות, ולבית. ולנו שנאכלס את הבית הזה באהבה ב"ה 🙏

תזכורת עבור כולנו לשים השקעה גם בזוגיות שלנו

כל יום ביומו

השקעה שתגדל ותשתלם גם בטווח הקצר וגם לאורך שנים רבות וטובות ב"ה.

שבת שלום ומבורך