שרשור חדש
בחרת בחייםנגמרו לי השמות
עבר עריכה על ידי נגמרו לי השמות בתאריך ו' בשבט תשפ"ה 13:12

לפני 20 שנים הכתום שטף את הרחובות

גוש קטיף

גירוש

התנתקות

סרט כתום על היד ועל האוטו.

איזה סרט

סרט אימה

הסרט הכתום שהוביל לסרט הצהוב

סרט צהוב ששוטף כעת את הרחובות

להחזיר אתכם כולכם הבייתה

הבייתה.

לבית.

לבית בארץ המובטחת.

 

ואת כ"כ מייחלת שהסרט הכתום שהפך לסרט הצהוב יהפוך לסרט לבן ולא לסרט שחור.

את כ"כ מייחלת לסוף טוב, להתחלה והמשך וסוף טובים לעם שלך, וגם לך.

 

לחבר, בחיבור עמוק, לא להתנתק

להתחבר לאמת, לשורש, למהות

להשיב, לקרב, ולא לגרש,

להשיב את אחינו הביתה, 

להשיב את האמת והעוצמה לעם ישראל בארצו,

להשיב את אורו האמיתי של עם ישראל,

ולהשיב את עצמינו הביתה. לבית שלנו שבנינו.

בית המקדש הפרטי שלנו.

 

ובו,

בבית שלך,

את מביטה רגע על בעלך, זה שבו בחרת

ואת מביטה רגע על הילדים שלכם, אלה שלהם כל כך ייחלת

ואת מתמלאת באור ואוויר ועוצמה מתוך הנשמה

ואת יודעת:

בחרת בחיים.

בבית המקדש הפרטי שלך

את ההתנתקות הפכת לחיבור עמוק

את הגירוש והגירושין שיכלו לעמוד על הפרק או אפילו עמדו הפכת לנישואין עמוקים ממלאים וקרובים

את הכתם, כל הכתמים וכל הכתום-המוכתם הזה – ליבנתם

"אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" – את כל המשקעים ריפאתם, בדרך מלאה בקושי יזע ודמעות, אבל ריפאתם ועכשיו הלב לבן כשלג.

החזרת אתכם הבייתה. לבית שלכם.

 

ואת שומעת את הבכי של התינוק

וכמה קשה לך לקום בפעם המי יודע כמה בלילה אליו

אבל בתוך כל העייפות והקושי העצומים

את זוכרת בתוך תוכך: לזה ייחלתי. בזה בחרתי. בחרתי בחיים. בחרתי בילד הטהור הזה. זה החיים שבחרתי. ואני בתוכם. תודה לך ה' הטוב.

 

ואת שומעת את הריב הקשוח ההוא בינך לבין בעלך

וכמה קשה לך לקום אחריו בפעם המי יודע כמה ולהחזיר לעצמך נשימה

אבל בתוך כל התסכול והקושי העצומים

את זוכרת בתוך תוכך: בזה בחרתי. באיש הזה. בטוב שבו. בחרתי בחיים. ואני בתוכם. ואני יכולה להוציא מתוך החושך הזה אור גלוי. 

בעזרת ה', אני יכולה! אנחנו יכולים! 

 

את יודעת כמה כמה טוב עוד לפנייך, לפניכם?

את יודעת כמה כמה אור ועוצמות של טוב יקר מפנינים אתם עוד יכולים לחוות?

את יודעת כמה אוויר של שמחה וטוהר שלווה ונחת אינסופיים יש שם למעלה בפסגה שלכם, של שניכם, שאתם ממש ממש עכשיו בדרך אליה?

בביחד שלכם

בבית שלכם

בבחירה שלכם

בהשקעה שלכם

בלימוד שלכם

בצמיחה שלכם

בגדילה שלכם

יש שם עוד כ"כ הרבה אור. 

יש שם עוד כ"כ הרבה לבן. כשלג. צבעי הנשמה ששמחה שהגיעה הביתה.

את הבית שלו.

הוא הבית שלך.

אתם בבית שלכם.

בו בחרת

תביטי בו רגע, בפנים שלו, בבפנים שלו, בכל מי שהוא

ועד כמה הוא לא מובן מאליו

ועד כמה הוא יקר לך

ובו, באיש הזה בחרת.

בחרת בחיים.

וגם היום, וגם עכשיו,

וגם בכל רגע – את בוחרת בחיים

את בוחרת לבחור בחיים

להתחבר, להתקרב, לנקות, ללבן, לרפא, לצמוח, לגדול.

 

ואתה איש יקר רואה אותה שם?

את אשתך שלך

זו אשר בחרת

זו אשר קידשת

רק היא, לך

רק אתה, לה

תביט בה רגע

בה בחרת.

וכמה כמה עוד אור וטוב גלוי אתה יכול עוד לראות בחיים עם האישה הזו אשר אהבת

להתנתק, מכל מה שלא מקרב ביניכם

להתנתק, מכל רעשי הרקע, מכל מה שהוא לא רק אתה-והיא

להתחבר – אליה. לטוב שבה. לנשמה הטהורה שהיא.

לגרש את היצר ואת ההתפזרות החוצה

להביא את הנאמנות והחיים הביתה

להביא אותך – את כולך ואת כל הכוחות והיכולות שבך

לבית שלכם.

לבחור בה מחדש

ובכל יום ויום

כי היא לעולם לעולם לא מובנית מאליה

היא פלא

פלא שזכית בו

ועליך ועליכם לשמר אותו ולבחור בחיים.

בחרת בחיים איתה

ובכוחך לבחור בחיים בכל רגע ורגע

לחיות ולהעניק חיים גם לכל משפחתכם אשר הקמתם

להוסיף אור ולהיות מוסיף והולך, מוסיף והולך

קרן שמש מחממת ומאירה

מאורך ומטובך, מתוך מי שאתה,

לבחור לחיות באמת, בעומק, במהות, בגילוי הלב, בכנות, בהתמדה, בהשקעה, בחתירה קדימה, בעוצמות של שניכם.

תודה על זההריון ולידה

בא לי בול בזמן. וחזק הכתום והצהוב והגירוש וואו

עוד לא החלמתי מהגירוש באמת

❤️נגמרו לי השמות

הגירוש אכן שבר נוראי ובל יתואר 💔

חיבוק גדול יקרה 

ואי חזקsiri
מדוייק ממשפעם אחת

תודה על זה!

באהבהנגמרו לי השמות

ותודה לך 🙏

היינו כחולמיםנגמרו לי השמות

גם אם זה רק צעד אחד

גם אם זה עדיין לא הסוף 

גם אם זה עדיין לא מובטח

חשוב לנשום את הרגע הזה

ממש "היינו כחולמים"

מי האמין לפני יום שנשיא ארה"ב יאמר בפה מלא, בגלוי, בביטחון, הכי בפומבי שיש - *כל* תושבי עזה צריכים להגר ו*לתמיד* וכל הרצועה לא תהיה יותר בשליטת החמאס ושות'. לא יהיה!

 

נכון יש עוד דרך

נכון זו הארץ המובטחת שלנו, העם היהודי

אבל רגע לנשום את זה

זה לא מובן מאליו

 

ולקוות ולהתפלל שאכן הסרט הכתום שהפך לצהוב יהפוך לכחול ולבן, לצבעי גן עדן ולא גיהנום

שהכל הכל מאיתך ה' יתברך 

אך ורק בידך

שלח נא אורך ואמיתך לכל העולם כולו

תקנם בעצה טובה מלפניך

לפי המוסר היהודי של תורתך הקדושה

 

ורגע לעצור

להנכיח

לנשום את הרגע

ולהגיד תודה תודה לך השם על הטוב הגלוי

כבר ממש מוחשי להרגיש

איך יכול להיות "ברחמים גדולים אקבצך" והטוב עוד יכול להיות פי אינסוף מהרע.

ולנצח. באמת באמת לנצח.

ניצחון האור על החושך

שמעז(ה) יצא מתוק מתוק מתוק לכל העם המדהים שלנו

ב"ה 

שנזכה 

שנזכה להיות כחולמים מרוב כל הטוב הגדול, הגלוי, השלם והעוצמתי 🙏

אני הרגשתי ככה במדויקsiri
השבת, שבת שירהנגמרו לי השמותאחרונה

נוכל לשיר ולהלל על רגעי האור והטוב שכן יש

לעצור רגע

ולהודות

"ואילו פינו מלא שירה כים"

כמו ששרנו אז, בקריעת ים סוף

כך ב"ה נשיר היום בקריעת כל הרוע והפצעת האור

בחודש של צמיחה והתחדשות

במהלכים אלוקיים אדירים

אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה

הגדיל ה' לעשות עמנו

והשבת ב"ה לקחת את הרגע הזה

לבד או עם הילדים 

לנשום ולהתמלא בזה הרגע

ולומר מזמור לתודה, לשיר, להלל ולהודות לך ה' יתברך 

על כל הטוב שנתת לנו בחיים הפרטיים 

ועל כל הטוב שאתה מרעיף עלינו ומנהיג ברמה הלאומית 🙏🌟

וואו. נזכרתי בתפילת הנערותאנונימית בהו"ל

בבית הכנסת לפני הגירוש... הלב שלי נקרע לגזרים

מאמינה שהתפילה שלהן בקעה את כל הרקיעים..

גם אני וגם בעלי היינו בהפגנות, בכפר מימון ובכל הסאגה הזאת ואני בהחלט מרגישה שהכל מתקשר ואולי כבר מהתפילות של הנערות הצדיקות האלה מגיע גם הטוב גם בהקשר למה שכתבת למטה שהיינו כחולמים 🤍

וואו ממש ממש!נגמרו לי השמות

וחיבוק גדול

ילד שעושה קולותאנונימית בהו"ל

הילד שלי בכיתה א

התחיל לעשות קולות חוזרים כל הזמן, מהפה

וממש ממש קשה לי עם זה!

הוא אומר שזה קטע שלו והוא לא מצליח להפסיק. אומר שמנסה.

בינתיים אני משתגעת!! 

אוסיף שהוא ילד אנרגטי מאוד, ולפני שהיה את זה היו לו תנועות חזרתיות שהוא היה עושה וגם אומר שזה קטע. (שפתאום נעלם או החליף סוג)

כל הזמן בתנועה/דיבור/הרעשים האלו.

יש ימים שהוא יוצא ומשחק בכדור עם חברים וזה עדיין לא מספיק לפרוק את האנרגיה.

ילד מתוק וחכם, אני חולה עליו ורוצה לאהוב אותו (ובדרך כלל מסתדרת עם האנרגיה שלו, משתדלת להוציא אותו מהבית כשרואה שאיבד את זה וגם אם לא)

אבל ממש קשה לי בימים האחרונים

מה עושים?

 

 

 

 

 

אם הוא אומר שזה לא בשליטתושואלת12

אז זה כנראה באמת לא בשליטתו.

קרה לנו עם הילד שלי עם תנועות.

תשאלי רופא משפחה מה לעשות

תודה רבה!אנונימית בהו"ל

מה רופא משפחה יכול לעזור?

באמת שואלת..

הוא יגיד מה זהשואלת12

ויגיד אם צריך לפנות לנוירולוג

קצת נשמע כמו טיקיםאחת כמוני

מצטרפת להמלצה להתייעץ עם רופא ילדים

נשמע ממש כמו טיקיםממשיכה לחלום

וזה באמת לא נשלט

ממליצה לקרוא באינטרנט ולפנות לרופא ילדים רק כדי להיות בטוחה

זה לא אומר שום דבר רע על הילד

מאוד עוזר להבין מה זה כדי בשביל ההתמודדות שלך והתיווך לילד

גם אצלנו זה היהרינת 24

במאמצים רבים השגתי תור לנוירולוג אבל עד שהגיע התור (כמה חודשים) זה כבר עבר לבד. אח״כ שוב חזר ושוב עבר.

שאלתי את המורה אם ילדים צוחקים עליו ולא היה לה מושג על מה אני מדברת.

אז שתדעי שזו תופעה מאד מאד נפוצה, שבדכ זה עובר לבד ולפעמים רק אנחנו ההורים שמים לב.

וואי ממש תודה על הנרמול!!אנונימית בהו"ל
חוזרת על זה שנשמע אופייני מאוד לטיקיםצלולה

בעיקרון צריך לא לעשות כלום ולהתעלם בגדול. יכול לעבור לבד, יכול להתחלף לקול/תנועה אחרים, ויכול להישאר גם ככה בתקופות. לא אמור להשפיע על איכות החיים יותר מדי.

אבל שימי לב גם לעצמך- האם זה שתדעי שזה טיקים יעזור לך כדי שפחות יפריע לך? מה כל כך מפריע לך בזה? 

מבינה אותך מאוד, הייתי (ועודני) במצב דומה.

מפריע לי שקשה לי עם רעשיםאנונימית בהו"ל

אני משתגעת

זה מציף אותי

כשזה חזרתי אז בין לבין אני כל הזמן מחכה שזה יבוא...

ויש לי גם פחד שזה יישאר לו, מכירה מישהו בוגר עם זה, ביליתי אתו הרבה והשתדלתי להתעלם

ועכשיו מבינה שזה מפריע לי מאוד לצערי...

רוצה להיות לידו בנעימות

וואי כל כך מבינה אותךצלולה

אני חושבת שזאת מיזופוניה- רגישות לרעשים.

האמת שאין לי עצות..

סבלתי מזה שנים עם אדם אהוב שיש לו טיקים ואני יודעת מגיל קטן שאסור לי להעיר לו (אני דווקא יודעת שזה מפריע לי מגיל מאוד קטן). ואז אחרי שנים גם לבן שלי התפתח קצת טיקים וניסיתי מאוד לטפל בעצמי אבל בלי יותר מדי הצלחה.. מקווה להצליח בהמשך. למזלי הטיקים של הבן שלי חלפו ב"ה. אני סובלת מזה מול בעלי גם ברעשים אבל הוא מודע מאוד לרגישות וזה אחרת מאשר עם ילד.

כרגע אני במן טיפול עומק ונראה לי שעוזר גם בתחום הזה.

הקטעאנונימית בהו"ל

שלבעלי יש מיזופוניה

ואני לא יודעת על עצמי, יש רעשים שהפריעו לי גם בילדות אבל לא בכזו רמה

אני מתלבטת אם בגללו נהייתי רגישה או שאני גם כזו פשוט פחות.... יש לי לרוב אורך רוח ואני לא משתגעת מהרעש של הילדים, אבל רעשים חוזרים קשים לי, ובמיוחד כשמזכירים לי את הקטע הזה מהילדות...

אז אני גיליתי לאחרונהצלולהאחרונה

שגם רגישות לרעשים ספציפיים מאוד יכולה להיות מיזופוניה. גם לי לא מפריע בכללי הרעש של הילדים או קולות לעיסה וכאלה, רק רעשים ספציפיים חזרתיים.. כמו שאת מתארת.

אם כבר כתבו לך שזה טיקיםבת 30

אז אני ממש ממליצה לך למצוא מטפל טבעי שיבדוק למה זה קורה. לפעמים יש חסר באיזה מרכיב בתזונה (סתם מהידע שלי ומתחושת בטן שלי אני זורקת לך- תני לו אומגה 3 לכמה חודשים ותראי מה קורה), אולי רגישות למשהו. זה לא קורה סתם. יש סחבה וכדאי לעלות עליה כדי לטפל נכון

מענייןאנונימית בהו"ל

כיוון ממש מעניין!!

חשבתי שקשור להפרעת קשב, לזה שהוא היפראקטיבי וחייב לזוז או להרעיש כל הזמן

זה בהחלט קשור להפרעת קשב!רינת 24

אבל לא בגלל שהוא חייב לזוז…

אם הוא מקבל טיפול תרופתי לפעמים זה קשור ואפשר להחליף תרופה. 

אם הוא לא מקבל טיפול תרופתי, לפעמים דוקא התרופה עוזרת גם לטיקים (אני יודעת שזה דבר והיפוכו 😂 אבל כל אחד מושפע בצורה שונה).

 

מצרפת לך קישור בנושא ותקראי עוד ברשת (אבל אל תבהלי מתוסמנת טורט!! אני נורא נבהלתי ובנתיים הטיקים עברו לבד כמו שכתבתי למעלה)

 

טיפול בילדים עם הפרעת קשב – ד"ר מיכאל רוטשטיין

 

לשים לב שיש תרופות לקשב שרק מגבירות טיקים..פרח חדש
כרגע לא לוקח שום תרופהאנונימית בהו"ל

גם לא ריטלין ודומיו.

רק אם בכיתה יגידו שממש מפריע אני אחשוב על זה 

יתכן שזה קשור, כמו שכתבו לך, אבל זה לא סותרבת 30

אומגה שלוש במינון גבוה יכולה לעזור גם להפרעות קשב.

אני לא מספיק בקיאה בפרטים של זה, אבל בכללי, אומגה שלוש היא חיונית מאוד למוח ולכל מה שקשור למוח- כלומר מערכת העצבים, בין השאר. גם הפרעות קשב וגם טיקים כאלה שניהם קשורים למוח

תודה רבה לכולכן!!אנונימית בהו"ל

גם למי שלא עניתי

תודה ממש על הנרמול

ואשמח לדעת מה רופא ילדים יכול לעזור.

פחות משנה לי הטייטל.

 

בתור מורה לילדה עם טיקים חמורים- אני יודעת שישאמהלה

תרופה שעוזרת לזה. כך ספרה לי האמא של הילדה.

ובכל מקרה במצב כזה נראה לי כדאי ללכת להתייעץ

לפעמים הרופא יפנה לטיפול רגשי, לפעמים לנוירולוג בשביל לעשות אבחנה מבדלת שזה אכן טיקים ולא משהו נוירולוגי וכד'

חיבוק

מבינה מאד!!!

באמת כדאי ללכת לבדוקצלולה

(אפשר ללכת גם בלי הילד)

רק אומרת שלפי מה שאני יודעת נותנים תרופה רק במצבי קצה כי יש לה תופעות לוואי לא פשוטות. אז לא הייתי בונה על זה...

יכול מאד שזה נובע מלחץעוזרת

רגשי/חברתי

נכון. זה כיוון שצריך לבדוקאנונימית בהו"ל
מעדיפה ממש לא לתת.... הלוואי שיעבור לבדאנונימית בהו"ל

כמו הדברים הקודמים שהיו לו

לופים של מחשבות לא טובות על עצמי גם בקטע הדתיאנונימית בהו"ל

מרגישה בתוך לופ כזה שאני באמת 

לא מצליחה לצאת ממנו של מחשבות 

לא טובות על עצמי, 

הבעיה העיקרית שאני מאמינה להן 

(למה??) 

זה יושב המון על חרדה דתית כזאת 

שאם נניח לא התפללתי 

ה' כועס עלי והמון אשמה.. 

זה יכול לרדוף אותי כל היום וזה ישב 

בקצה הראש עם מצפון..

יכול להיות שקשור לזה שגדלתי בבית 

שמאוד מקפיד על ההלכה, 

עד היום לא כל כך ידעתי לומר שזה מה שאני מרגישה בעקבות זה. 

גם תמיד יש לי את הקול השני- של השכל השקול שאומר

שה' בוחן אותנו ושאני מוותרת לעצמי והוא יודע הכל. ואיך אגיע למשהו בחיים אם ככה אני מתנהלת. 

אני יודעת שיהיה פה כאלה שיבואו בגישה שה' אוהב אותנו ואני צריכה חמלה על עצמי ושזה מחשבות לא בריאות ובאמת הכל נכון, אבל! מצד שני, יש גם שכל בחיים והוא מאוד חשוב וחלק מהלופ שלי הוא מהתסכול שאני באמת לא מצליחה להיות כרגע מעבר למה שאני וכן! מתוך ויתור מסוים שלי לעצמי. 

לא יודעת אם הצלחתי להסביר ברור.. 

מרגיש לי שהמקום שלי מול ה' והמצוות והעבירות לא במקום מבורר ולכן הכל ככה😢

קרה לכן? מה הייתן ממליצות? 

תודה רבה על כל תגובה!

לשמוע הרבה שיעורים שמדברים על זהמתואמת

שמשמיעים שוב ושוב את אותו קול שקול ואוהב.

ממליצה על השיעורים של הרבנית רחל בזק ושל יעל כורסיה.

אני מכירה אותן ואת הסגנון הבעיה שלי-אנונימית בהו"ל

שאני לא מתחברת מספיק, זה לא "קונה" אותי, לא משכנע אותי, אולי באיזה שהוא מובן רגשי לי מדי.. 

(הן כמובן מדהימות ואהובות פשוט עניין של טעם)

הבנתי. אז את צריכה מישהו שידבר יותר אל השכל.מתואמת

לא עולה לי כרגע המלצה למישהו מתאים... אבל אולי בחב"ד תמצאי מענה? יש שיעורים ביוטיוב של רבנים כמו הרב שניאור אשכנזי והרב יואב אקריש. תנסי אותם ותראי אם את מתחברת...

חב"ד לא הסגנון.. יותר אולי ישיבות מרכז הרב/הגושאנונימית בהו"ל
מרכז הרב והגוש אלה סגנונות שונים זה מזהמתואמת

בכל אופן, בחב"ד יש הסתכלות על הנקודה הטהורה שבכל יהודי מתוך ניתוח שכלי של הרעיון הזה, לכן חשבתי שיתאים לך.

אבל מחזקת אותך להמשיך לחפש את מה שיתאים לך❤️

כן כן הם שונים.. תודה רבה!!אנונימית בהו"ל
אז תחפשי באינטרנט, יש מצב לגוש יש שיעוריםאולי בקרוב

שאפשר למצוא, כמו שלמכון מאיר יש. אם מכון מאיר זה גם אופציה אז יש מלא שיעורים שלהם, של כל מיני רבנים באתר שלהם 

חיבוק❤️המקורית

נשמע ממש מייסר

לא יכולה להוסיף כרגע אולי אכתוב יותר מאוחר בל״נ

מנסה להרחיב עכשיוהמקורית

מקריאה נוספת ופחות עייפה, נשמע שאת באמת בלופ לא בריא.

דברים שהייתי בודקת ומטפלת בהם בסדר הבא - 

1. רגע של חשיבה מודעת - כמה את אדם מרצה באופי שלך והאם העניין של אשמה והלקאה עצמית שייך לעוד תחומים בחיים, או שאת הכל את מקשרת לעבודת השם

כשמשתחררים מהדפוסים הלא בריאים האלה, נפתחים אפיקים חדשים בנפש שמאפשרים גישה אחרת

2. לשקול אבחון של ocd/ ייעוץ אישי בנוגע לערך עצמי, אהבה עצמית, ברור פנימי יותר שלך מול עצמך שיאפשר לך קבלה עצמית

 3. ייעוץ עם אשת הלכה בעניין 

 

 

 

 

תודה לך!אנונימית בהו"ל

מה שכתבת ב-1 קולע לזה ולא זר לי וברור שיש פה נקודות מקבילות שלא קשורות רק לעבודת ה'.

זה קשור לכל מיני חוויות בעבר וכו' שצריך לטפל בהן כי זה לא בורח לשום מקום.. 

זה כ"כ קשה להשתחרר מהמקומות האלה. אבל מאמינה שיהיה אפשרי. הלוואי.

תודה. 

 

הלוואי ממוש 🙏🏻 רק טוב בעז״ה ❤️המקורית
זה נשמע כמו ocdאנונימית כרגע.
אני מסכימה שזה כיוון שחשוב לבדוקממשיכה לחלוםאחרונה

ואם זה ocd אז מענה אמוני לא יתן לך את הרוגע והשלווה שאת מחפשת.

בסוף אני יהיה דובהאנונימית בהו"ל

בתחילת הריון

ש-מ-נ-ה

בהריון הקודם עליתי 20 קילו ולמרות שלא אכלתי הרבה בכלל. מ6 בועות אחרי הלידה אני אוכלת יחסית בריא ועושה ספורט פעם בשבוע.

ירדתי רק 10 קילו. לאט, אבך כל הזמן בתהליך של ירידה.

עכשיו בתחילת הריון, עם בחילות. לא מסוגלת לאכול שום דבר נורמלי.

בקושי אוכלת קצת קורנפלקס, ביגלה וכאלה.

ואני ש-ממ-נ-ה.

ואני מפחדת להיות דובה. 

דובה. 

אני לא מצליחה לאכול בריא. לא לעשות כושר.

אני רק עם בחילות קשות, הורמונלית בלי כח לכלום. 

פרקתיי. 

אוף. תוך שנייה נפל לי למטהאנונימית בהו"ל
הי תחילת הריון זה לא זמן למדוד אם את אוכלת מאוזןלפניו ברננה!

הכנסת משהו לפה - את אלופה 👑

חכי קצת, את במודעות לזה. ייחלשו קצת הבחילות ותוכלי לחזור לאכול ירקות והכל 💕

אניאנונימית בהו"ל

מתחילה במשקל גבוה אז מפחדת לעלות עוד...

מסכימה עם לפניו ברננהיהלומה..

תחילת הריון זה לא הזמן להתחיל דיאטה. גם ככה יש עת הקושי עם הבחילות. וההקאות. ואת לא מצליחה לאכול חצי מהדברים בגלל הריח או המרקם או שמגעיל אותך וכו

כן ממליצה בשליש השני כשתתאזני יותר להקפיד על תזונה בריאה יותר. לשלב יותר ירקות ופירות (בקיץ נראה לי שזה גם יותר קל וכיף)

סלטים טעימים ועשירים עם גבינה, טונה, פסטה, קינואה, חזה עוף וכו'... 

אם יש לך אופציה לאכול ארוחות טובות ומשביעות שיכללו גם חלבון ביצים, בשר, עוף או דגים.. ככה פחות תנשנשי..

לא להתפתות לאכול אוכל מעובד! בעיקר בורקסים קרואסונים, עוגיות.. כל הקמח והסוכר למינהם. 

יש לך את הרצון ובטוחה שגם את היכולת להצליח! 

תנסי להסתכל על זה בתור אתגר חיובי.. בהצלחה❤️❤️

אני לא מצליחה לאכול כלוםאנונימית בהו"ל

אז עדיף שאני לא יאכל קורנפלקס וביגלה? זה הדברים היחידים שאיכשהוא...

ותודה על העידוד

במצב כמו שלך אוכלת כדי לשרודאמ פי 5

לא מחשבת כרגע קלוריות

יותר אכפת לי שיהיה לי כח לטפל בילדים

 

מה שלי עוזר- זה הסוכריות בירה- איך שמרגישה חולשה שמזדחלת אלי ותחושת רפיון לוקחת כמה עיגולים- זה ממש עוזר

לזה לא תחליף לארוחות- משהו כמו בין לבין

 

אח"כ בשבלים יותר מתקדמים- יותר פעילה ואוכלת פחות שטויות...

 

נ.ב. גם אני התחלתי עם 15 ק"ג עודפים כתוצאה מהנקה וכדורים

...אנונימית בהו"ל

והצלחת לרדת אותם?

נ.ב מה זה סוכריות בירה

בהתחלה הצלחתיאמ פי 5

עד שזה חזר בגלל כדורי מניעה...

בהריון האחרון לא עליתי בכלל

 

סוכריות סודה אולי יותר מוכר? זוכרת?

לא יודעת איך מעלים לכאן תמונה אחרת היתי מעלה תמונה של זה

לא לאלפניו ברננה!

את צריכה איזושהי אנרגיה זמינה

 

זה כל כך מתסכל...אנונימית בהו"ל
איי איי אחותי מי כמוני מבינה לליבךחגהבגה

התחלתי שמנה, עליתי,
ועליתי,
ועליתי,
ואחרי הלידה האחרונה לא רק שלא ירדתע אלא הוספתי על המשקל האסטרונומי שסיימתי בו את ההריון, עוד 5 קילו!
ואז פשוט התחלתי זריקות הרזיה.

אין ברירה, אי אפשר הכל.
עכשיו את בהריון?
תודה להשם משמינה מסיבות טובות.
כרגע את לא מרגישה טוב?
אל תחשבי על כלום.
לעבור את היום ולהכניס מספיק נוזלים.
יבוא שלב ותרגישי טוב יותר?
תנסי להרבות ירקות ופירות ולאזן כמה שאפשר.
כל שלב בפני עצמו.
אחרי לידה- כשיגיע הגשר תחצי אותו.
לפעמים מה שהיה פעם קודמת שונה מהפעם הבאה,
אי אפשר לדעת מה יהיה.
מבינה את התחוושות שלך מאוד מאוד,
שיהיה בקלות, ידיים מלאות, ורק שמחה ובריאות!!!

חגה! כיף שקפת לבקר❤️המקורית

איך עם הזריקות באמת..? עובד לך?

תודה להשם, 9 קילו פחותחגהבגה

יש תופעות לוואי אבל אין תסכול כי אני פשוט לא רעבה ולא מתאמצת.
זה קיצור דרך ענק מבחינתי,
לא משהו להתגאות בו זה דיי וויתור אבל עובד לי.. וזה הכי חשוב

מהמם! שמחה בשבילך ממש המקורית

העיקר שזה מקדם אותך למקום טוב

נכוןןןןחגהבגה

וגם זו אופציה טובה לסגל הרגלי למידה טובים

ברוררר, שאפו!המקורית
בהחלט יש במה להתגאות!צלולה

9 קילו פחות!!

גם אם נעזרת בעזרים חיצוניים זה עדיין חתיכת הישג. וגם לבחור להיעזר בעזרים ולהקפיד ולטרוח בשביל זה זה דורש וזו השקעה.

קחי לעצמך את הקרדיט שמגיע לך💪🏽

🩷🩷🩷חגהבגה
תודה! חיזקתאנונימית בהו"ל
יוו אני כל כך רוצה זריקות!! אבל שמעתי שאי אפשרברונזה

בהנקה או בהריון

😏😏😏

גונזת את הרעיון לצערי לשנים הקרובות

אני הבנתי מחברה שזה אסור 3 חודשים לפני הריוןהמקורית
ראיתי באינטרנט גם בהנקה שאסורברונזה
הגיוניהמקורית

אבל אני חושבת שאם זה חשוב ונצרך, בין הנקה להריון הבא אפשר למצוא לזה מקום

 

צריך להפסיק חודש לפני...חגהבגהאחרונה
נכון, זה אסור...חגהבגה
🕯שרשור פרשת שבוע - פרשת בשלח, שבת שירה🕯נפגשות בפרשה

השבת נקרא בפרשה על הנס הגדול של קריעת ים סוף, ועל שירת הים ששרים עמ"י, כולל גם שירת הנשים בהובלת מרים הנביאה.

בהמשך נקרא על הנס במרה, על פרשת המן, על הוצאת המים מהסלע ע"י משה ברפידים (משם המים המשיכו ללוות את ישראל במדבר בזכות מרים - 'בארה של מרים'), ועל מלחמת ישראל בעמלק.

בהפטרה נקרא על מלחמת דבורה וברק ביבין ושר צבאו סיסרא, על הניצחון המופלא ועל הריגת סיסרא על ידי יעל, ונקרא את שירת דבורה שמהללת את הקב"ה על הניצחון.

 

מוזמנות לשתף בלימוד, מחשבה, שאלה או תובנה מהפרשה.

מי שמעוניינת בתיוג כשנפתח שרשור,מוזמנת לכתוב לנו.
(ואם מישהי רוצה שנפסיק לתייג אותה - גם מוזמנת לכתוב לנו)
@מתואמת
@בארץ אהבתי
@אם מאושרת
@מאוהבת בילדי
@נפש חיה.
@אמא לאוצר❤
@מצטרפת למועדון
@לא כרגע
@אחתפלוס
@חדקרן
@מקסיקנית
@אוהבת את השבת
@לפניו ברננה!
@אורי$
@מדברה כעדן.
@נטועה
@שריקה
@ענבלית
@וואלה באלה
@צלולה
@ילדה של אבא
@שושנושי
וכל מי שרוצה להצטרף...

קישורים לשרשורים משנים קודמותנפגשות בפרשה

🕯שרשור פ"ש-פרשת בשלח-שירה🕯"התוועדות" טו בשבט🌴🌳 - הריון ולידה

 

https://www.inn.co.il/forum/t1360089#14746872

 

מוזמנות כמובן גם השבת להוסיף דברים שקשורים לט"ו בשבט, שיחול בעז"ה בשבוע הבא.

 

שבת שלום!

תודה על התיוגנפש חיה.

עייפה.

 

האמונה תוך כדי המרירותבארץ אהבתיאחרונה

בפרשה שלנו אנחנו פוגשים את מרים הנביאה, שהכתוב רומז לנו מתי היא התנבאה - כשהיתה 'אחות אהרון', לפני שמשה נולד, אז היא ניבאה להוריה שעתיד לצאת מהם המושיע של ישראל.

 

מאז הנבואה שלה ועד היציאה ממצרים עברו עוד 80 שנה, של מרירות וסבל בשעבוד מצרים.

וגם כשהחל תהליך הגאולה, הוא לא היה חלק, בהתחלה השעבוד אפילו התחזק, וגם כשהחלו המכות, לקח עוד כמעט שנה עד היציאה ממצרים.

אבל לאורך כל הדרך, מרים החזיקה באמונה שלה, וכבר הכינה עם נשות מצרים את התופים איתם הם יוכלו לרקוד ולהודות לקב"ה בגאולה.

 

ובפרשה שלנו אנחנו מגיעים סוף סוף לשירה, לתופים ולמחולות, כשבני ישראל עוברים את הים, והמצרים שעוברים אחריהם טובעים.

 

גם בתקופה שלנו, אנחנו בתוך תהליך ארוך. את הנבואות על הגאולה השלמה קיבלנו לפני יותר מאלפיים שנה. הנבואות האלו החזיקו את התקווה של עמ"י במשך דורות על גבי דורות בגלות, גם כשלא היה נראה הגיוני שמשהו מהם יתממש במציאות.

ועכשיו, אחרי שעברנו כבר דרך ארוכה של התקדמות תהליך הגאולה, אחרי שכל כך הרבה נבואות הפכו למציאות מול עינינו, נשאר לנו להמשיך להחזיק באמונה שאנחנו ממשיכים להתקדם בתהליך הזה. שגם כשהדברים לא קורים מיד, אנחנו בדרך.

ואנחנו חלק מהתהליך הזה. זה לא רק קורה מסביבנו, הקב"ה רוצה שנהיה שותפים במהלך הגאולה - בתפילה, בעשיה, ובהודאה ושירה לקב"ה על כל הטוב שהוא כבר עושה איתנו. 

תכלס דכאוןSARITDO

אני כבר יומיים וחצי עם כתמים מממש קלים שבאים והולכים.

וגם הם הגיעו מאוד מוקדם בחודש (ביום ה25) 3 ימים לפני שמגיעים בדכ.

ואין מחזור ..

מתארת לעצמי שהוא יגיע כי ככה זה אצלי תמיד.

המחזור אח''כ קצר מאוד יומים וחצי ככה ונגמר. ככה שבאמת מבחינת הזמן להפסיק טהרה הוא לא נורא 

 

למה הכתמים האלו?

בגלל שהרירית דקה ולכן מתפרקת לאט? בגלל בעיה אחרת??

 

מאוד מתסכל המצב הזה

האמת שגם מחזור מוקדם וגם כתמיםאולי בקרוב
זה נראה לי כמו תסמינים של ירידה ברזרבה השחלתית, לקראת גיל המעבר וסיום המחזור.. אני לא בקיאה בזה אבל אני חושבת שאלו חלק מהתסמינים
אבל עשיתי בדיקת פרופיל הורמונליSARITDO
עבר עריכה על ידי SARITDO בתאריך ח' בשבט תשפ"ה 19:49

לפני כמה חודשים והכל היה תקין.

 

עכשיו רואה שטעיתי

ההפרש 28 ימים בין מחזור למחזור

 

יכול להיות שהמצב הורמונלי השתנה מאז?

 

כל כמה זמן עושים??

מחסור של 28 נשמע לי תקין, אז תתעלמי 😉אולי בקרוב

אז כנראה ההודעה שלי לא רלוונטית ואת יכולה להתעלם ממנה 😉

לא רוצה לפתח לך ציפיותבארץ אהבתי

אבל אצלי בדיוק ככה נראה ההתחלה של ההריון האחרון שלי. כתמים שהתחילו מוקדם מהצפוי, ולא התפתחו למחזור, וזה היה ממש מתסכל ומבאס, עד שאחרי איזה שבוע שלא התקדם כלום עלתה לי מחשבה לבדוק הריון...

הלוואי שגם אצלך❤️

הלוואי יהיה נסSARITDO

לא מפתחת ציפיות

כל חודש אני מיואשת מממש עד שמגיע המחזור

 

גכ אני מתוסכלת כל חודש מהמחזור אז גם הכתמים האלו ...

 

תודה רבה.

 

נשמעת מיואשת ואני אכן קצת ככה עכשיו 

 

אבל מקוה שאתאושש

ממש מבינה אותךבארץ אהבתי

באמת לא פשוט להתמודד עם האכזבה כל חודש, וכשמצטרפים לזה גם כתמים לא מוסברים זה באמת מבאס.

חיבוק❤️❤️

תודהSARITDO

לפחות יש לי מקום לפרוק את הלב ...

זו פעם ראשונה שיש לך כתמים לפני המחזור?השקט הזהאחרונה

כי אם כן אולי כדאי לבדוק את זה

יכול להיות שיש ירידה בפרוגסטרון לקראת המחזור ואז זה עלול להשפיע על יכולת כניסה להריון

לדבר עם הילדים-לעשות להם הכנהאובדת חצות

סתם מרגישה קצת דפוק,

הילדים יצאו להצגה במסגרת הגן בפעם הראשונה

הרבה אימהות שדברתי איתן באותו בוקר (הבנהתי בדיעבד) שעשו תיווך לילדים (איך להתנהג, להיות עם כולם, מה עושים אם הולכים לאיבוד) ואני לא.

אני רק ארגנתי אותם והגעתי איתם בזמן, הבנתי שהם מתרגשים מאד ואיחלתי להם שיהנו. לצוות פניתי ובדקתי שמביאים להם שרשרת עם פרטי זיהוי (וואלה-לא חשבתי על רעיון כזה אפילו או סיטואציה שהילד שלי לא יהיה עם כולם ובהשגחה) אבל יש אימהות שחשבו על זה והכינו מראש לילד הפרטי שלהן. מרגישה שזה לא הכי טבעי לי לדבר איתם, ואולי אפילו לצייד אותם כראוי. איך יש נשים\אימהות שזו השפה שלהן? לראות מעבר? לחשוב על מה יקרה אם? ועל הדבר הלא צפוי, ומייד לתרגם פעילות, מצב או אירוע להכנה לילדים?

 

בא לי לרכוש את השפה הזו גם. יש כ"כ הרבה על הראש. אני חושבת מה יש כדי להוריד מהדברים החשובים-אוקיי, שיהיו מוכנים לאירוע.

ולראות את הכל מהזווית של הילד ולהכנס לראש שלו ולהכין אותו-מחשבות, רגשות ודיעות זה פחות מה שהכי ראשוני ומיידי לי.

במקרה של הגן,אני סומכת על צוות הגן שיכין את הילדיםיעל מהדרום

לק"י

 

כשזו אני, אני לומדת מהניסיון.

 

עונה-באתי מפעם

לא הייתי חושבת לארגן דבר כזה, 

יש צוות גן, 

סומכת עליהן שיעשו את העבודה כמו שצריך. 

אם זה מדבקה עם שם ופרטי הילד על הבגד,

אם זה סרטים ירוקים על המצח של כולם 

או ווטאבר.... 

לא הייתי חושבת בתור אמא לארגן משהו. 

אולי כן הייתי מתווכת קודם בהסבר פשוט מה יהיה היום- יהיה לכם הצגה, תשבו יפה באוטובוס, ותשים לב איפה הגננת... 

האמת, בעיקר הייתי חושבת על דברים שיגרמו לו לשמוח ולהנות מהטיול כמו משהו טעים, או פשוט להתרגש איתו - איזה כיף לכם וכד'. 

 

את אמא מעולה, זה שיש אמהות שעושות כך או עושות אחרת זה לא הופך אותך לאמא פחות טובה. הקב''ה הביא לך שניים בבת אחת, סימן שהוא רואה בך אמא מתאימה ומדוייקת עבורם. 

אוימומו100

סרטים ירוקים על המצח... המלחמה הזאת דפקה לי את המוח 😅

לגמרי...מכחול
אוי חחחבאתי מפעם

הקטע שרציתי לכתוב כתומים וישר זה זרק אותי לגוש קטיף, אז אמרתי אני אכתוב צהובים וזה ישר זרק אותי לחטופים ... איכשהו ירוק דמיינתי אותו ניטרלי.. 

סליחה! לא חשבתי על זה!

אני אישית חושבת ישלדים לא צריכים כל כך הרבהאתחלתא דהריונא

שנגן ונרפד ונדאג להם שלא יהיה להם וש התמודדות

 

לא להכל סחיים אפשר להתכונן מראש

חלק מהגדילה זה להכיר מציאויות חדשות לפעמים

הז סה'כ התנסות חיובית

יתכן והיה חשוב שהגננת תסביר להם לפני מה ההתרחשות העתיד - וקצת לתווך להם אותה

 

אבל גם אם לא- ונגיד נגיד שילד ירגיש לרגע חשש..אז הוא ירגי שחשש

וילמד איך מתמודדים עם חשש

והחשש פה יהיה מלווה גם בסקרנות ועניין

 

סה''כ זה דבר כיף ןמהנה הצגה זה לא שזה ללשוח אותם לאיזה משהו שלילי או מאיים

 

והיתי סומכת על הגננות שידאגו לא לאבד אותם..

 

קיצר היתי שמחה איתם בבוקר מחבקת ומאחלת להם שיהנו בלב רגוע💙

 

^^תקומה

מסכימה.

אלא אם כן יש צורך ספציפי עבור ילד מסויים.

אבל בגדול, דווקא טוב בעיניי לתת להם לחוות את העולם מנקודת המבט שלהם בפעם הראשונה.

תיווך מגיע רק אחרי התנסות

אני מניחה שהאימהות האחרות לא "ישבו לשיחת הכנה"מתואמת

עם הילדים שלהן, אלא פשוט אמרו את זה בדרך אגב כשהילד סיפר להן על היציאה.

ואלה שכן עשו את זה בצורה מסודרת - עשו זאת כי הן יודעות שזה מה שהילד שלהן זקוק לו.

 

לפעמים לא צריך לחשוב כל כך הרבה על האימהות ועל חינוך הילדים

זה חוזר על עצמו בשרשורים שלך, ולכן אני אומרת את זה. כי באמת נשמע שאת אמא מקסימה ומדויקת לילדים שלך - איחלת להם שייהנו, שמחת איתם, לא נראה שהיה חסר להם משהו - ואולי את פשוט יכולה "לזרום עם עצמך" ולהיות האמא שאת, בלי יותר מדי להתבחבש בזה...❤️

"חנוך לנער על פי דרכו" - וגם "חנוך לאמא לפי דרכה"

נראה לי שכל אמא פועלת מתוך היכרות עם הילד שלהמקרמה

מי שמזהירה את הילד מליון פעמים להיות עם כולם יכול להיות שהילד שלה שובב ועלול לברוח/ סקרן- ויכול ללכת למקום מעניין/ רחפן ויכול לשכח את עצמו איפשהו

 

אם לא חשבת על זה בעצמך- כנראה אין לך מה לחשוש והילד שלך יהיה בסדר

גם הבן שלי יצא השבועפה לקצת

לא חשבתי שצריכה להכין אותו או להכין לו דברים, הוא לא הלך לבד עם חברים אלא עם אנשי צוות ואני סומכת עליהם שידאגו לו.

 

אמרתי לו שיש הצגה בגן אחר ושהם הולכים לשם ברגל, זהו.

אפילו לא איחלתי שיהנה 😆

 

לדעתי, כל ההכנות האלה חשובות כשילדים יוצאים בפעם הראשונה לבד עם חברים, בלי מבןגר. לא במקרה כזה.

זה ילדים בכורים, לא?רק טוב=)אחרונה

ממש הגיוני שלא חשבת על הכל בעצמך, 

אני גם אצל הבכור התביישתי שיש דברים שלא חשבתי עליהם בעצמי למרות שאני מאוד אוהבת אותו ודואגת לו, לאט לאט למדתי..

מה שכן, לכל אמא יש את היתרונות והחוזקות שלה והיא צריכה לשים עליהם את הפוקוס ולשמוח בהם כי ההשוואות לא נגמרות לעולם... הרבה דברים שאת מספרת פה אני אפילו לא חולמת עליהם

למישהי יש קישור למנשא בד באליאקספרס? עדיף מבד נושםאביגיל ##
אני קניתי חיקוי של ארגו. אבל מזמןיעל מהדרום
תודה יקרה! מחפשת דווקא מנשא בד, אולי חיקוי של לאמראביגיל ##אחרונה

ממש אשמח

אני מפחדת שפגעתי בהריון😢😢אתחלתא דהריונא

היתי בסופר ולא יודעת איך הצטברו הרבה יותר דברים ממה שתכננתי  והיתי חייבת להגיע הביתה מהר ממש בגלל משהו דחוף.וזה באמת 5 דקות הליכה

ולא ידעתי מה לעשות ברגע הראשון אמרתי טוב זה לא כזה כבד

ואחרי שהתחלתי ללכת זה כן היה ממש כבד

אבל לא ידעתי מה לעשות..היתה סופה בחוץ וגשם ולא היה מדרכה רק עפר

אז סחבתי עד הבית במאמץ

וממש ממש מפחדת על ההריון

שבוע 12+

יש לי כמו כאבי מחזור

אבל לא יודעת כמה זה פסיכולוגי או באמת

 

אוף אני בלחץ

 

ומשבוע 7 עוד לא נבדקתי -רק שבוע הבא יש לי תור 

 

ואין אני לא מבינה למה לא עצרתי ואפילו הלכתי פעמיים

זה רק כי היתי חייבת למהר ממש

 

אוף אני לא אסלח לעצמי

פעם רופאה אמרה ליבאתי מפעם

שאין שום בעיה לסחוב כבד בהריון. 

(זה אולי יפגע בך, אבל לא בהריון) . 

אני בטוחה שהכל בסדרעדינה אבל בשטח

כל עוד ההריון שלך הוא לא בסיכון, הסיכוי שפגעת בו לא גבוה בכלל, תהיי רגועה, לא כל כך קל לפגוע בבריאה של בורא עולם❤️

לא סבירמתיכון ועד מעון

יותר סביר שאימצת את הגוף שלך והכאבת לעצמך

תנוחי, זה חשוב אבל בגללך לא בגלל העובר שסיכוי סביר מאוד שלא קרה לו כלום 

תודה רבה ❤️אתחלתא דהריונא

באמת זה גם היה גג 5 דקות אז נשמע לי מוזר שכמה שעות אני חלשה רק בגלל זה

 

זה הגיוני התקפי חולשה כאלה על בסיס יומי?

קורה לי הרבה בבקרים

ממתי מתחילים ברזל בהריון?

 

וזה באמת לא היה כאבי מחזור מהרחם אלא יותר מערכת העיכול

 

 

אני תמיד מרגישה חולשה בתחילת הריונותמתיכון ועד מעון

כדאי לעשות בדיקות דם אולי יש חוסרים שניתן לקחת תוספים

ובאופן כללי אל תזלזלי בברזל ובפרנטל

תרגישי טוב!!

תנוחי עכשיו ❤️שקדי מרקאחרונה

ותנסי במקום לחשוב על זה שאולי פגעת בו, לחשוב על זה שכל רגע ורגע את מחייה אותו..

שאלה לנשות הפורום-בנושא זוגיות...לאחדשה

שלום חברות,
אני לא נמצאת בפורום נשים נשואות,
לא רוצה בנשואים טריים זה יותר נזק שם מתועלת...
שואלת כאן גם יש כאן יותר תנועה.
יש לי בעל מאוד צדיק.
מאוד.
הוא  נורא מפחד מכל דבר שהוא ממש לא רק עבודת השם טהורה וזכה.
כל דבר שטיפה נוטה ל"עולם חיצוני" זה כבר ביוב מבחינתו.

אני מרגישה שאנחנו חייבים שינוי קריטי בזוגיות ביננו,
אני שמה לב שאני מתאימה את הדעה שלי אליו,
כדי שירגיש בנח ומוותרת הרבה על דברים שאני רוצה כי זה כל פעם גורם לחוסר נעימות.
נגיד בדיחה שהיא לא גסה חלילה, פשוט טיפה לא נראית לו הוא לא צוחק..

ולשאלה עצמה- מישהי מכירה את קלפי המשחק של ask q?
יש להם כמה ערכות נראה מעניין ולא יותר מדיי נמוך.
אני צריכה שפה נקיה, ואופי נורמלי,
לא נועז מדיי אבל כן ספייסי...

לא משחקי קלפים זוגיים בסגנון של כרטישיח זה לא באמת עוזר לנו אני צריכה משהו ברמה אחת מעל,
אני מרגישה שאני צריכה יותר,
הוא לא רוצה שזה יהיה דומה למה שהוא מכיר מעברו ה'פתוח'
הוא נורא נזהר שהכל יהיה בקדושה.

אני אובדת עצות,
אני רוצה זוגיות אחת בחיים
ורוצה שזה יהיה טיל!
מוכנה לעבוד וקשה אבל רוצה נכון.
 

מקפיצה, הלוואי ותהיה היענות...לאחדשה
לא מכירה את המשחק הזהמתואמת

אבל נשמע לי שלא משחק ייתן כאן את המענה.

נראה שבעלך צריך ללמוד איך להישאר בקדושה - אבל בצורה לא "לחוצה".

אפשר ללמוד את זה לבד מספרים וכדומה, ואפשר גם ללכת לייעוץ אישי או זוגי כדי להתאזן בצורה נכונה וטהורה.

בהצלחה לכם❤️

 

זו בעיה את צודקתלאחדשה

הוא נורא מסנן מי שלא בדיוק בראש שלו.
הוא לא רוצה לחפש באינטרנט כי הוא מפחד לפתוח את החסימה ולהיחשף לדברים שהם אל 100 אחוז מהדרין
שזה כשלעצמו מעצבן כי עד שאני מעלה בפניו את הקושי,
וגם נותנת לו הצעות למענה ופיתרון,
הוא עדיין מוצא איך לא.

אני מבינה שזה לא נעים לו,
ושזה אפילו מעליב אותו אולי, שלא מספיק לי בזוגיות ביננו
כי מבחינתו הכל מושלם.

בכוונה שאלתי על קלפים כי השיח מולו תקוע הוא לא דברן,
וזה יכול לפתח את הסיטואציה והשיחה,
ולפתוח את הלב.

עם הילדים הוא כן דברן? להבין מה הבסיס של האופי...ירושלמית במקור
דברן במה שצריךלאחדשה
אחותי אולי תכיני *את* את הכרטיסיםמחכה לשפע

ואז זה יהיה בול בשאלות שאת רוצה וגם בשפה שמתאימה לכם

(בסוגריים איזו נשמה את... בעז'ה שתצליחו!)

תודה רבה!לאחדשה

אני רוצה לקבל השראה לפחות חשבתי עצ זה. איך אדע מה לשאול?

תבקשי עזרה מג׳יפיטילפניו ברננה!

;)

 

נכון איך לא חשבתי על זהלאחדשה
לא בטוח שזה יעזורמתואמת

כי יש אנשים שקלפים וכדומה רק חוסמים אותם יותר...

יש רב שהוא מעריך ומוכן לקבל ממנו? רב שעוסק גם בייעוץ ובשלום בית? (כמובן, רב שבעצמו מבין שהלחץ הוא לא הדרך הנכונה בקדושה...)

אם יש מישהו כזה, הכי טוב להתייעץ איתו - בעצמך קודם כול, או לדחוף את בעלך לדבר איתו...

גם חושבת..בעלי נגיד דברן ושונא כרטיסיםאתחלתא דהריונא

ולדעתי הוא לא הגבר היחיד

זה סגנון שדוקא עלול לחסום הרבה יותר

אני מבינה את העיקרוןלאחדשה

אבל חושבת שזו חא הבעיה הוא שמח כשיש כיוון איך לפתח שיחה

וואו השרשור יורד ממש מהרלאחדשה
נשמע שאתם מדברים שתדרים שוניםשוקולד פרה.

הוא- מבחינתו הכל מושלם
את- מתוסכלת. לא ברור ממה. בגלל שהוא סגור? בגלל שאין ביניכם צחוק והומור? ומבחינתך את רוצה זוגיות "טיל" אבל איך נראית זוגיות כזו?

 

נשמע שאת לא משלימה עם האופי של בעלך.

נשמע שקשה לך עם הפרפקציוניזם הרוחני שלו.

שאת מעריכה את זה, אבל מרגישה פער ומרחק ביניכם.

 

נשמע שהוא חי בתחושה של לבן- שחור.

או שאני טהור

או שאני נופל

 

או שאני בעוה"ז, שזה אומר גסות

או שאני בעולם העליון, ששם הכל טהור, מעודן, נאצל, רוחני

 

תגידי, איך הוא מבחינת כסף?

הוא מבין בכסף? הוא בז לכסף? הוא חי בצרכים בסיסיים?

 

כי כסף, כמו מין, כמו אוכל

זה בהכרח מדד לכמה אני נותן מקום לגשמיות שלי.

ומי ש"בז" לגשמיות, למעשה מפחד ממנה.

מפחד שהיא תבלע אותו. שהיא תהפוך אותו ללא בסדר.

 

מבין כל הצרכים המיידיים הבסיסיים, כסף הוא היחיד שיש לו גם ערך רוחני.

הרי הוא התחייב לך בכתובה לזון אותך.

 

אם הוא לא אחראי על הכסף- אולי תתני לו להיות אחראי על זה.

זה יכול לפתוח אותו לעולם הגשמי.

זה יכול לעשות אותו יותר מאוזן. וזה יכול להיות ערוץ של הבנה ביניכם.

 

מלבד זאת,

העולם הרוחני הוא גם עולם שכלי-נתחני שיש לו יכולת (כואבת) לעקור רגשות.

הרגשות הם נחותים, מיידיים מדיי, לא ברור מה ערכם.

כביכול הם מעידים על נחיתות. שהאדם יור מדיי "מתפעל" מהעוה"ז.

 

את כותבת שהוא סגור מבחינה רגשית.

כשאת משתפת אותו בדברים- איך הוא מגיב?

הוא מסוגל להבין רגשות ולהכיל אותם? הוא מסוגל להיות בנעלייך?

או שמבחינתו זה בזבוז זמן?

 

אני תוהה לעצמי עד כמה יש לך יכולת להביא אותו לשינוי.

כדי להביא אותו לשינוי את צריכה להתחבר לעולם שלו. לא לבוא מבחוץ בגישה מנוגדת.

אבל האם הוא נותן שמישהו יהיה אתו ביחד בעולם שלו? הוא נותן שישפיעו עליו?

 

 

כתבת יפה וחכםאתחלתא דהריונא
תודה נשמה❤️שוקולד פרה.
אהבתי את מה שכתבתמחי

רק לא הבנתי למה רק לכסף יש ערך רוחני. גם שני הדברים האחרים הם חלק ממצוות, אם לא מצוות בעצמם (מצוות עונה, מצווה לאכול כדי להיות בריאים)

תודה על התגובה, אגיב בהמשךלאחדשהאחרונה
וואי מובחנות של אפרת צור יכל לעזור מממשאתחלתא דהריונא

היא מסבירה שם איך לצאת מדפוס לש ריצוי ולשמור הכל בבטן כדי שתהיה אוירה נעימה..אבל בפנים יש תסכולים..

לנו זה ממממש עזר לזוגיות

 

וגם יש לה קורסים ספציפים על מיניות אבל הז לא שמעתי

 

 

אני חושבת שטובהמקורית

שאת קשובה לעצמך, וחושבת איך לבנות נפרדות בריאה מבעלך כדי לא להיעלם

הייתה לי שיחה כזו עם בעלי פעם, כשהרגשתי שאנחנו לא מוצאים דברים משותפים שיחברו בינינו ויבנו אינטימיות רגשית וביחד. הוא היה מרגיש לי נורא כבד, לא צוחק הרבה, לא זורם, ואז גם אני נהייתי כזו מולו וזה היה מבאס ברמות. כמו 2 פנסיונרים עייפים😏.

 

אז פשוט דיברתי איתו על זה קודם כל

אמרתי לו שזה מבאס אותי ולא מאפשר לי להיפתח אליו ולהתחבר אליו. 

 

לגבי העולם החיצוני וחוזרים בתשובה ( אנחנו גם ב״ה)  - 

בסוף בסוף, היהדות שלנו, מחברת את עולם המעשה עם עולם הרוח. ההבדל בין אנשים שלא שומרים תו״מ לאנשים שכן, הוא הכנה לקראת כל פעולה יומיומית כמעט לפי מצוות רבותינו, וכוונת הלב. שתהיה לשם שמיים. לקדש את החומר כידוע.

למשל, אנשים יראי שמיים מקיימים יחסים וזה הכי עולם החיצוני אבל זה גם חלק מאוד מהותי מקדושת הבית.  

לא כתבת כמה זמן אתם נשואים וכמה זמן הוא חוזר בתשובה, אבל בכל אופן - אם אתם לא מצליחים לפתח אינטימיות רגשית, ואתמרגישה שהוא מגביל את עצמו מדי, אז מעבר לזה שאת מהממת ומנסה לבוא לקראת, תדברו על זה. ואם צריך, אולי לבחון ייעוץ חיצוני

תודה רבה. את צודקת, מאמצת 🩷לאחדשה
היי לכולן, אשמח לקבל המלצה על משאבת הנקהאלי:)

מה שאני מחפשת זו משאבת הנקה חשמלית, דו צדדית

נצמדת טוב גם לחזה קטן 😅

ולא במחיר גבוה מדי.. אפילו משיין או אליאקספרס


מקווה שקיים משהו כזה ואני לא דורשת מדי

תודה רבההה

נצמדת טוב פשוט צריך להתאים את המידהאולי בקרוב

להרבה משאבות (אם לא לכולם) יש מקטינים/מגדילים או פשוט קונוסים בכמה מידות ואפשר לקנות מידה מתאימה. להייגן (אולי לעוד חברות) יש גם סרגל שאת מודדת את הפטמה ולפי זה מוצגת איזה קונוס של המשאבה שלהם מתאים לך

בהצלחה

תודה רבה, אני רואה שהמחיר לא בתקציב חחאלי:)

ראיתי באליאקספרס משאבות גג עד 100₪ פשוט לא יודעת מניסיון מה מומלצת, יש מבחר גדול שם.

כי חבל לי להוציא סכומים כאלה, אני צריכה למקרה הצורך, לא משהו יומיומי.

נתתי כדוגמא איך להתאים את הגודלאולי בקרוב
לא מכירה את המשאבות של אליאקספרס, אני הייתי צריכה במיידי ואחת טובה וחזקה ואמינה
תודה רבה!אלי:)
למה שלא תשאילי מיד שרה?בטטה321
את קונה את כל החלקים שבאים במגע עם החלב ורק המכונה עצמה משאילה
הבנתי שאין נלבשת ביד שרהאלי:)
אני אוהבת את זאתצלולה

הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress: 
₪70.79 | אמיתי Bubee יחיד/כפול חשמלי שד משאבת עם חלב בקבוק תינוק Usb Bpa משלוח חזק חלב משאבות תינוק שד האכלה
אמיתי Bubee יחיד/כפול חשמלי שד משאבת עם חלב בקבוק תינוק Usb Bpa משלוח חזק חלב משאבות תינוק שד האכלה - AliExpress 1501

 

קונה אותה דו צדדית.

היא שואבת לי טוב ומרוקנת את החלב (למדתי קצת איך ללחוץ על עצמי כדי לרוקן לגמרי). מצליחה לשאוב איתה כמויות מכובדות ב"ה. קומפקטית ונוח לסחוב אותה.

חסרונות- צריך להחזיק את הבקבוקים (ידיים לא פנויות, בעיקר אם שואבים דו"צ). בשאיבה דו"צ העוצמה קצת יותר חלשה (אני הרבה פעמים מעדיפה לשאוב כל פעם צד אחד וזה לפעמים יותר מהיר לי). וצריך חיבור לחשמל (אני השתמשתי גם בחיבור למחשב נייד או למטען באוטו כשהייתי בדרכים). וגם, אחרי בערך שנה של שימוש פתאום הפסיקה לעבוד אז דאגתי שתמיד יהיה לי מנוע נוסף למקרה חרום (במחיר הזה היה לי שווה לקנות שניים).

 

קיבלתי המלצה גם על משאבה שהיא חיקוי של ביאמבה. ניסיתי קישור אחד ושאב נחמד אבל לא חזק, אני חושבת שהיתה בעיה בחיבור בין שני החלקים שלה. מתכננת לנסות עוד קישורים שראיתי ושמרתי לעצמי:

S32 לביש אלחוטי משאבת שד עיסוי לשד הלקטוג חדש משאבת שד חשמלית ללא bpa - AliExpress 1501

או

XIMYRA S12 ידיים משלוח חשמלי שד משאבות אמא חלב חולץ נייד שד משאבת לביש אלחוטי Breastpump - AliExpress 1501

 

בהצלחה, תעדכני אם מוצלח😉צלולהאחרונה
שימי לב שאם את צריכה גם לשבתמקקה

משהו שיש לו מתג ולא רק לחיצה

 

ואישית ממליצה על אמדה פלוס שמסובסדת מהקופות

תודה רבהאלי:)
משהי היתה פעם בחנות NEXT בלונדון?פרח חדש

המחירים שם יותר זולים מהאתר?

זה שווה?

מדמיינת את עצמי הולכת שם וממלאה שקיות על שקיות

אני הייתי, מחירים רגיליםאם הבנים שמחההה

ובאתר יש לך מבחר יותר גדול

תמלאי שקיות במקומות אחרים😂

עכשיו זה גם ממש סוף הסיילים

בתקופה הזאת בשנה היו מחירים טובים רק ב M&S, זארה ובנטון. וכמובן פרימרק

אהה טוב לדעתפרח חדש
אוסיף על דימיונךמומו100

אפשר לדמיין שבחנות האמיתית המחיר הוא בשקלים ולא בפאונד (או מה שלא יהיה המטבע שלהם) ואז ממלאים שקיות בפריטים שעולים 5-10 שקל! 😂

(נראה לי כשחמותי באנגליה היא באמת עובדת ככה לפי השלל חחחחח)

מניסיון יותר יקרעדי7
יותר יקרעוזרתאחרונה
חוזרת לעבודה בע''הכנה שנטעה

בעוד כחודש וחצי. הקטנציק על הנקה מלאה ובע''ה יהיה אצל מטפלת/מעון. אשמח להבין מה עושים מבחינת הנקה, בקבוקים, שאיבות... צריכה להתחיל לשאוב ולשמור מעכשיו? מקפיאים ומוציאים כל פעם לכל יום? כמה מראש צריך לשאוב לכל יום? אם אני שואבת מראש זה לא יגביר לי את ייצור החלב ויעשה גודש? אם כן מה עושים?

קיצר לוידעת כלום, מוזמנות לשפוך מידע, תודה

אני מכניסה עוד כמה ימיםשושנושי

התחלתי אתמול לשאוב כל ערב לפני שינה ובבוקר איך שקמה

שואבת ממש כמה דקות, יש בכל פעם כמות של 80-100 מל

אותם שומרת במקרר.

החלב אם טוב במקרר ל 3-4 ימים.

אחרי שהוא יתחיל מסגרת אשאב בעבודה בהתאם לצורך

 

אני לא מתכננת להקפיא, כי זה מקבל טעם אחר והגדול שלי לא אהב (הקטן שמפונק בהרבה בטוח לא יזרום)

 

במידה ובהמשך לא יהיה מספיק חלב אני מתכננת לשלב תמ"ל / דייסה / מוצקים אחרים כי כבר ממש תכף בן חצי שנה

 

 

במקררכנה שנטעה

לא אמור להחזיק לשבוע? והשאיבות בערבים ובבקרים לא מרבים חלב עושים גודש?

תודה על התגובה

האמת את צודקת - כן שבועשושנושי

משום מה חשבתי פחות, עכשיו בדקתי ואת צודקת.

בגלל ששואבת קבוע בערב ובבוקר - הגוף אכן ייצר יותר אבל מתכננת להמשיך לשאוב כך שהייצור הזה מצוין בשבילי.

אני לא שואבת הרבה זמן, ממש בקטנה רק מרוקנת.

אותו מצב כמוךמומו100

בעז"ה מתכננת להתחיל לשאוב ממש בקרוב. בניגוד ל @שושנושי לא יוצא לי הרבה בשאיבה כי שואבת רק בערבים אחרי שנרדם, אז מאחדת שאיבות ושמה במקפיא.

אני בבוקר לפני המטפלת מוציאה כמה שקיות שצריך ומביאה לה קפוא. לרוב באזור 150-180 מ"ל כפול 3, ליום עבודה של 8 עד 4. בעבודה שואבת כמה שיוצא לי

כמה זמן יכול להחזיק במקפיא?כנה שנטעה

וזה מספיק להפשיר עד שצריך לאכול אם מביאים קפוא למטפלת?

 

השקיות ששומרים בהן את החלב זה רב פעמי? 🤔

 

תודה על התגובה!

השקיות הן חד פעמי - בכל אופן מה שהיה לי היה חדשושנושי

את יכולה להפשיר ערב קודם במקרר..

תנסי להביא כמה פעמים מנה של שאוב, תראי כמה אוכל

שלי נגיד אוכל בין 100-120 ולכן לא אביא יותר מזה למנה

מוסיפהמומו100

עד כמה שידוע לי שורד 3 חודשים במקפיא. אני מביאה קפוא למטפלת ומכניסה לה למקרר ככה מפשיר לאט והיא מפשירה עוד ומחממת כשצריך.

באמת כדאי בהתחלה לתת מנות של נגיד 120 ועוד מנות קטנות של נגיד 50 ליתר ביטחון, כי באמת יש כאלה שאוכלים יותר ויש פחות.

השקיות הן חד פעמיותתוהה לעצמי

אני שאבתיבעבודה כל פעם חלב למחר אז לא הייתי צריכה להקפיא והבאתי בבקבוקים רב פעמיים. במצטבר זה חוסך לא מעט 

הכי טובהשם שלי

זה לשאוב כל יום בזמן שהתינוק במסגרת, כמות שמספיקה לו לכל הארוחות, ולתת למחרת.

ככה אפשר לשמור במקרר ולא צריך להקפיא.

את צריכה שיהיו לך מספיק בקבוקים, גם בשביל לשלוח לו וגם בשביל לשאוב.

 

כדאי לשאוב קצת מראש, בשביל שיהיה לימים הראשונים, ובשביל להקפיא עודפים למקרה הצורך.

חלב שמקפיאים- אפשר לשמור בשקיות ייעודיות חד פעמיות, או בכוסות רב פעמיות.

בשקיות, זה יותר יקר, אבל לא תופס הרבה מקום באחסון (מקפיאים כשהשקית שוכבת), ויותר קל להפשיר.

 

לגבי כמויות- זה משתנה בין תינוק לתינוק. את צריכה לנסות ולראות כמה מספיק לו.

 

יש כאלה שמסתדרות טוב עם שאיבות בעבודה, אבל יש כאלה שזה לא מספיק להן.

אם התינוק שותה כמויות יותר גדולות, או שלא מצליחים לשאוב מספיק.

ואז, או ששואבים עוד במשך היום, או שדואגים לסטוקים במקפיא מראש, או שמשלבים תמ"ל.

 

כשהתינוק קצת גדל, הוא יכול להתחיל לאכול ארוחות מוצקים, ואז זה מקל מהשאיבות. יש תינוקות שעוברים בקלות למוצרים, ויש כאלה שלוקח להם יותר זמן.

 

חלב במקרר אפשר לשמור 4-5 ימים.

בהקפאה אפשר כמה חודשים.

חלב קפוא שהופשר אפשר לשמור 24 שעות.

אפשר להקפיא חלב עד יומיים מהשאיבה (ובינתיים לשמור בקירור).

איזה מפורט , תודה רבה!כנה שנטעהאחרונה

עשית לי סדר

מקווה בפ"ת. מי מכירה?חוק התודה

שפתוח בליל שבת?

איזו שכונה?מומו100

עד כמה שידוע לי כולם פתוחים בליל שבת, למה שיהיו סגורים?

אני צריכה באזור בית החולים בלינסוןחוק התודה

מכירה את האזור?

הקרוב ביותר לבילינסון - שכונת נווה גןתדהר

המידע מאתר מקווה.נט

 

נוה גן • מקוה.נט

 

אני מכירה את האזור, וזה באמת הכי קרוב 

השכונה יחסית חדשה, ולפיכך המקווה גם צפוי להיות יחסית חדש

לא ממש קרובאני מאמין!

אבל בשכונת כפר גנים יש מקווה חדש משופץ מהמם

20-30 דקות הליכה מבלינסון

עוד מישהי?חוק התודה
אולי להסתכל באתר של המועצה הדתית?עוזרתאחרונה
תחפושות פורים-נמר ודרקון-לגיל 4 יש למישהי?אובדת חצות
שבועיים אחרי לידה, תחושות כאלה מוזרות.. כאילו הזמןאנונימית בהו"ל

הממשי עובר וטס, אמאל'ה איך עברו שבועיים?? כאילו הכל קרה אתמול

ובחוויה שלי אני עדין תקועה בלידה ואפילו בהריון, לא מאמינה שכבר ילדתי

התחושות האלה מלוות אותי לאורך היום, ועובר לו יום ועוד יום

ולא ממש עיבדתי את חווית הלידה, למרות שעשיתי עיבוד לידה

 

מכירות את התחושות האלה? אני מרגישה שברירית

כן... אני חושבת שלידה זו חוויה פיזית ונפשית מאודרחלי:)

משמעותית וגדולה, זו לא רק חוויה נפשית זו חוויה שנצרבת בזיכרון של הגוף, התחושות שלך מאוד מאוד מובנות. 

אני ראיתי על עצמי שבדברים שקשורים לזה עוזר מאוד אחרי העיבוד לידה בנפש לנסות להקשיב לגוף - לעשות דברים שמפנקים אותו שנותנים לו מנוחה, באמת לנסות להבין מה הגוף שלנו מבקש. 

בלי קשר לחווית הלידה עצמה- יש בלידה גם מובן של פרידה, זה תחילת ההיפרדות בינך לבין הילד, נראה לי שמפצה על זה קצת התכרבלות איתו, עור לעור אולי, שוב להרגיש את הקרבה. 

בקיצור מציעה, תראי מה מתחבר לך לתחושות שלך...

כן כן, את מדייקת אותי, מסבירה לי את עצמיאנונימית בהו"ל

 

חוויה שקשה לעכל... הפרידה מההריון... פרידה מחווית הלידה... מעבר לשלב אחר כשאני עדין שם...

תודה על הדיוק והטיפים

❤️רחלי:)

לא סתם הריון משול לגלות והלידה לגאולה, כי מה שהיה כל הזמן בתהליך של התהוות ובהעלם פתאום מתגלה. ומעברים כאלה חדים קשה להכיל, זה רק אומר כמה האור שהבאת גדול  

 

ועוד משהו לגבי עיבוד לידה, משמעות היא הכלי הכלה הכי רחב, זה יכול לעשות את ההבדל בין אירוע שאחד יחווה כטראומה ולשני זה יהיה בסדר- כי הוא מתחבר או מבין את המשמעות של האירוע. 

בלידה יש הרבה כאב ויכול להיות גם חוסר אונים, אולי תנסי לשים לב לנקודות שהיה לך קשה בהן ולתת להן משמעות.  (לדוגמא מה המשמעות של כאב הלידה- הפתיחה וההרחבה שהוא יוצר בגוף וכו') 

ממליצה ממש לעשות עיבוד לידהיעל...

זה ממש ייתן לך כח

עשיתי ובכל זאת, משהו חסר בתחושותאנונימית בהו"ל
ברור ברור. מוכר ממשבאתי מפעם

כל פעם שעליתי למיטה אני ממש חווה את הלידה, מרגישה את התחושות, כל הרגשות צפים, חיה ממש את הלידה וכל מה שהתרחש שם. והאיש כאילו התקדם הלאה.... לידה זה לא צחוק, זה חתיכת דבר טראומתי לגוף ולנפש וקחי כמה זמן שאת צריכה כדי לעבד את זה. שבועיים זה ממש טרי ושברירי. זה ממש נורמאלי ומוכר. הכל טוב, תחבקי את עצמך, מגיע לך. 

כמה שיותר תינוקי קרוב לגוף שלךשמחה כפרוייקט

זה ממש מרפא את הגוף והנפש.

עדיף עור לעור.

תהני

אני חושבת שזזה הכי טבעי ונורמלי שישממשיכה לחלום

הלידה היא חוויה ממש משמעותית

את משתתפת בתהליך הבריאה, זה משאיר חותם בנפש, בגוף, ברגש.

זאת חוויה שלוקח זמן לעבד אותה, עיבוד לידה זה מעולה ממש וטוב שעשית אבל יכול להיות שזה עוד לא מספיק. עיבוד קורה דרך מילים..אני חושבת שזאת הסיבה שאנחנו אוהבות לספר את סיפורי הלידות שלנו כל כך הרבה פעמים כי זה עוזר לנו לעבד את החוויה. אולי צריך לספר את זה לעוד כמה אנשים 

חברות או בנות משפחה שאת יודעת שיכילו ולא יקטינו את החוויה. (זה חשוב כי אני פעם סיפרתי לגיסתי משהו שקרה לי בלידה והיא הקטינה את זה בלי לשים לב אפילו, לדעתי היא לא הבינה כמה משמעותי זה היה..בכל מקרה הפתיע אותי כמה זה הלך איתי אחר כך והפריע לי, אני בטוחה שהיא אפילו לא זוכרת את זה.)

 

ומסכימה שהחיבור לתינוק מאוד עוזר לנפש, חיבוקים, אולי עיסוי תינוקות ועור לעור במידה שמתאימה לכם.

תודה יקרותאנונימית בהו"ל
מודה לכל אחת שטרחה ושיתפה וכתבה, אתן נותנות לי כחאנונימית בהו"לאחרונה
שאלת תחפושותאני מאמין!

אשמח לעצתכן וכיווני מחשבה

קודם כל, רוצה לומר שהדעות פה הן לא חלילה כדי לפגוע באף אחת שבוחרת אחרת אלא רק להבין יותר ולהצליח לקבל החלטה

 

אז ככה

בעלי ואני ממש שונים בדעות שלנו על עניין התחפושות וכל אחד עם אידיאולוגיה שפיתח.. 

בעלי בא מבית שאמא שלו הייתה תופרת לו תחפושות והיו משקיעים בזה מאוד. הוא חושב שהכי נכון פשוט ללכת לחנות סבירה ולקנות לילד תחפושת, בלי לקחת את הילד כדי שלא יאבד במבחר העצום שיש שם או שירצה משהו מעבר לתקציב ממוצע.

אני לעומת זאת חושבת שלא רוצה להוציא ככ הרבה כסף על משהו שלובשים יום אחד, אבל הרבה יותר חשוב לי שלילד תהיה יכולת בחירה. ולכן מעדיפה ללכת עם הילד לגמח ושהוא יבחר.

בשנתיים האחרונות עשינו מה שאני רציתי ובעלי ממש סלד מהתחפושות מהגמ"ח, הוא אמר שרואים שהן משומשות וישנות. 

 

לא יודעת מה בדיוק רוצה מכן

אולי שתאירו את עיני למה השנה נכון להחליט כמו בעלי 

אולי שתתנו כיווני מחשבה נוספים

אולי פשוט לכתוב ולסדר בראש את המחשבות

 

קיצור

תודה...

מה עם להזמין מאליאקספרס?וואלה באלה

יש תחפושות מתוקות או אפילו רק אביזרים מחירים מצחיקים.

אולי זאת פשרה טובה?

 

והאמת שאני מבינה אותך💜

אצלי זה מול חמותי (לבעלי לא משנה בכלל) שהיתה משקיעה בטירוף בתחפושות ועד היום אין שבת שאיכשהו הנושא לא עולה ואצלנו בבית תמיד היינו לוקחים מחברים או משהו, זה לא היה אישיו בכלל

אפשר לקנות מהמקסטוקאמאשוני

תחפושות ב50 שקלים, ויש מבחר גדול.

אצלנו משחקים בתחפושות כל השנה. תלכו לחנות שיש בה מבחר גדול.

זה לא איכותי כמו של פעם אבל אנחנו לא חיים בפעם.

עונה לשתיכן יחדאני מאמין!

אליאקספרס- יכול להיות, מחפשת אבל תחפושות של דוסים .. אבל אולי שווה לנסות לפחות

 

לגבי המקס- בעיני 50 שח (שזה בדרכ בלי האביזרים) לכל ילד זה הרבה. שוב, כי זה ליום אחד ובי

ולא רוצה שהילד הבא יהיה "חייב" להתחפש למה שאח שלו הגדול התחפש כי זה מה שיש בבית...

את פשוט מתוקה. אהבתי את ההקדמה שלך. אבל איןאמהלה

פה שום מקום לשיפוטיות

תראי לי אמא אחת שאוהבת את החג הזה בכל ליבה ורק מחכה שהוא כבר יבוא ותוכל לחפש את ילדיה במיטב הרעיונות והכח....

אולי @מתואמת היצירתית או @מאוהבת בילדי המוכשרת

אנחנו ה"עמך" רק מחכות שהחג הזה יעבור

לענייננו-

אני גם לא מחבבת את כל ההתעסקות עם התחפושות

לפעמים הזמנתי משיין/עליאקספרס

לפעמים הבריק לי רעיון ועשיתי לבד עם בגדים מהבית ודבק חם

לפעמים משאילה מהמשפחה/חברות

היום נוצרה כבר מזוודה והילדים משחקים בה וממציאים תחפושות

רק מתקנת אותך מתואמת

גם אני מחכה שחג הפורים יעבור כשאני נמצאת במהלכו,

אבל מה*הכנות* אליו אני נהנית... (בעיקר מההזדמנות להשתמש ביצירתיות אבל החג עצמו קשה לי מאוד, עם הרעש והלחץ שבו...)

אני להפךךךך אוהבת מאוד את פוריםאתחלתא דהריונא

אבל ממש לא את ההכנות

 

כנ''ל בכל החגים תכלס

את רואה שקלטתי אותך??? אין כמוךאמהלה

האמת שאני דווקא להפך- עם השנים הבנתי מה כ"כ קשה לי עם החג הזה

ופשוט שינינו תוכניות לפי זה

אז הפסקנו לנסוע לסבא וסבתא שגרים רחוק, ובפורים כל שנה היינו נוסעים כ3 שעות ומגיעים בסוף הסעודה....

אנחנו עושים פשוט סעודה מתוקה בבית עם הילדים, מכינים אוכל שהם אוהבים

מוזיקה וצחוקים.

ועושה משלוחי מנות ארוזים מראש, כך שבפורים עצמו אין את הטירוף.

בקיצור, משתדלת לעבור אותו כמה שיותר בשלום....

אנחנו גם שינינו חלק מהתוכניות בהתאםמתואמת

אבל עוד לא הצלחנו הכול...

(ואנחנו גרים בשכונה שרועשת מאוד בפורים, אז גם בתוך הבית לא נוכל לברוח מהרעש...)

את יכולה אולי להוריד כמה תמונות של תחפושת מעלי אקסשושנושי

ןלהציע מהם..

לדוגמה להוריד תמונה של אינדיאני, קוסם ליצןמדייג ועוד משהו - תורידי מראש רק כאלה שמתאימים לאורח חיים ולתקציב

50 שקל למשחק שכ"כ משמח את הילדים זה לא הרבהאמאשוני

וגם אם את מסתכלת על זה כביגוד לחג זה לא הרבה,

זה עניין של הסתכלות.

כשבעלך רוצה תחפושת חדשה כמה הוא חושב להשקיע בזה?

ואם הוא רוצה תפירה מה הבעיה שהוא יעשה את זה?

אם לך לא מתאים לתהקשקש והוא אוהב את זה אז אדרבה..

לגבי אביזרים לבנות זה כתר ושרביט, לבנים זה אקדח

לא משנה מה התחפושת..

עם ארבעה ילדים ואחרי שנים של תחפושות, לא צריך לקנות דברים וואו, העיקר שיהיה שמחים.

לפעמים אפשר תחפושות בפחות כמו ארנב שזה חולצת שבת עם חצאית טול וקשת ואף שעולים 20 שקל..

וגם חד קרן כנל,

ומשחקים בזה כל השנה, אם לקחת משנים קודמות מגמח, לא נתת להם צאנס להנות מזה לאחר מכן, אז מבחינתך זו הוצאה ליום אחד,

אולי אם היית קונה היית רואה שמנצלים את זה יותר.


בכל מקרה את יכולה לנסות שנה אחת. בעלך נתן לך לנסות את הדרך שאת אוהבת שנתיים, אם לא ילך שנה הבאה תחפשו פתרון אחר.

חבל לא לנסות פתרון למשהו שמפריע לבעלך בגלל מחשבה מה יהיה עם הילד הבא.

מבצינתי זה לא משנה אם לקנות או לאהמקורית

העיקר שתהיה תחפושת שהילד רוצה, שנראית טוב. 

ד היום השמשתי בחלק מתחפושות שהעבירו לי וחלק קניתי, לא לקחתי את הילדים אתי לחור, בני 5.5 ו6.5, כי זה באמת נראה לי כאב ראש המבחר

 

קונה במקס בדרכ

אצלי מתחפשים איזה שבועיים לפני וחודש אחרי😅

את עצמך מסוגלתגם כן להשקיע ולהכין תחפושות בעצמך?מתואמת

לאו דווקא לתפור, אלא להרכיב משהו לבד על בסיס דברים קיימים.

כי כך אפשר ליצור תחפושות ייחודיות וזולות יחסית.

אבל חוץ מזה - יש תחפושות שאפשר לקנות והן ישמשו כמה ילדים במהלך השנים, ויש גם תחפושות שאפשר לקנות ובכל פעם לשדרג בצורה אחרת לתחפושת חדשה (למשל - שמלה לבנה של כלה יכולה גם להתאים למלכה מכל מיני סוגים).

אביזרים של תחפושות הם בדרך כלל זולים, ואפשר כך ליצור תחפושת (בשילוב בגדים שיש בבית) שתצא זולה אבל גם לא "משומשת". ואפשר גם להשאיר אותם למשחקי הילדים לכל השנה.

בכל אופן, אני מסכימה איתך שצריך לתת לילד לבחור למה הוא רוצה להתחפש (מגיל 4 בערך כבר יש להם דעה עצמאית) ולא להנחית עליו את מה שאתם בוחרים בחנות... אפשר לעזור לו ולכוון אותו למשהו שמתאים לכם ולתקציבכם, כמובן.

אני מעדיפה להזמין באינטרנטבלוט

זה מאפשר לי לתת לילדים בחירה, אבל עם שליטה - אני יכולה לפתוח רק מה שמתאים בכרטיסיות נפרדות, ולתת להם בחירה מתוך מה שסיננתי. 

 

באופן כללי, אני לא אוהבת לעשות עסק מתחפושות - מעדיפה להשקיע בחלקים שחשובים לי יותר בפורים. 

העניין הוא שיש כל מיני דרכים להשקיע - כסף, זמן, התעסקות במחשבות על התחפושת... 

לפעמים הורדת השקעה מבחינה מסוימת מצריכה הוספת השקעה מבחינה אחרת. 

מבחינתי הכי חשוב לא להשקיע בזה יותר מדי מחשבה - לא רוצה שזה יתפוס לי את הראש ימים ושבועות. דווקא לכן אני משתדלת לשחרר בהקשר של התקציב - חשוב לי שלכל ילד תהיה תחפושת שהוא אוהב, אבל לא רוצה עכשיו לחשוב איך להשיג תחפושות שהם יאהבו במינימום תקציב, ולהתרוצץ בין חנויות, ולהשלים אביזרים וכו'. אז כן, זה עולה יותר ממה שאני חושבת עקרונית שהיה טוב להוציא, אבל זה עדיף, מבחינתי, מאשר להתעסק יותר מדי במחשבה על התחפושות. 

אם הייתי במקומך, אני חושבת שהייתי מעדיפה לזרום עם הבעל בלי קשר לשאלה מי צודק, פשוט כדי לא לבזבז אנרגיה מיותרת על הסיפור הזה. 

לא יודעת אם זה מה שמתאים ונכון לך. אני כותבת את זה כדי להציע נקודת מבט אפשרית. 

רק מסייגת - בעיניי כן יש חשיבות לבחירה של הילדים.בלוט

אם את מחליטה ללכת לבד לחנות ולקנות, כמו שבעלך מציע, אפשר שאחד מכם ילך לחנות, יצלם לכל ילד 3-4 אפשרויות, וישלח לבן הזוג שבבית, כדי שהילדים יוכלו לבחור. 

 

תמידoo

נתתי לילד לבחור תחפושת והייתי משקיעה (כסף) כדי שהילד יהיה מרוצה וישמח 

 

בשנים האחרונות יש לי רק אחד שמתחפש (השאר גדולים) ומצאתי לו תחפושת שהיא גם משחק דימיון לכל השנה וגם משהו שהוא מאד אוהב אז קניתי אפילו שזה די יקר

שנתיים הוא התחפש לרופא (וגם משחק בזה בשוטף) והשנה הוא בחר טבח (הוא מאד אוהב לשחק במטבח שלו)

 

בעלי היה מעדיף תחפושת יותר זולה אבל זה רק ענין של כסף אז זה לא ממש מטריד אותו או אותי (באופן כללי ובפרט הוצאה יחסית קטנה) 

אולי תרשמי את הגילים של הילדים וניתן לך רעיונות?עוזרת
גמ''ח זה לא סותר בחירהאתחלתא דהריונא

אני גם מסכימה עם בעלך שחבל על הכסף לקנות בכ''כ יקר תחפושות ליום אחד

בעיני זה נורמה מעוותת ומופקעת 

פעם אחת יצא לי לקנות תחפושת של חייל לבן שלי כי ידעתי שהוא ישתמש בזה כמשחק כל השנה

 

הכל השגתי לכולם מגמ''ח בחינם בחרתי רק במצב טוב

או לחלופין קניתי ממש בזול מאנשים שמכרו בקבוצת ווצאפ מקומית

 

ולגמרי מאפשרת בחירה- חושבת עם כל אחד שואלת מה הןא אוצה או חושבים יחד עד שמוצאים רעיון שהוא מתלהב

וזה מה שמחפשת בגמ''ח

אפשר לדבר עם הילד מראשחילזון 123

לראות מה הוא רוצה וללכת לקנות בלעדיו... או להזמין.

לא חייב לקחת אותו פיזית לחנות.

 

ואצלינו משתמשים בתחפושות שקנינו/הכנו כל השנה. זה עובר לארגז תחפושות והם משתמשים בזה הרבה כשמשחקים אז זה לא ממש משהו חד''פ.

אני קונה להם תחפושת במקסטוק ב50 שקלפה לקצת

שנה אחרי הילד הבא לא חייב להתחפש בתחפושת שיש בבית, זה פשוט הופך למשחק כל חודש אדר.

ככה כל שנה מתכננת לשמור את התחפושות ולהוציא בראש חודש אדר למשחק לאורך החודש.

 

אם מישהו רוצה תחפושת ממה שיש, מעולה

אם לא, הוא אומר מה רןצה ואני קונה לו בלעדיו.

תודה רבה!אני מאמין!

פתחתן לי כיווני מחשבה ו"זרימה" עם בעלי 

ממש מעריכה את כל התשובות!

 

עוד נקודהשואלת12

יש כל מיני גמחים של תחפושות.

באמת בחלק התחפושות בלויות אבל אפשר לחפש גמח יותר "שווה"

מנצלשת- קישורים לתחפושות לבן 7 מעלי אקספרס. למי ישאביגיל ##אחרונה
כששני בני הזוג סטודנטיםה' יעזוררר

אשמח לשמוע מכאלו שהיא ובעלה סטודנטים בתארים תובעניים במקביל ויש להם ילדים-איך אתן שורדות? 

אני יותר משחררת לבעלי ללמוד ונותנת לו את כל הזמן כי הוא בתואר יותר תובעני ממני באופן יחסי, אבל אני מרגישה שאני קורסת!!!כמה אני יכולה להיות כל היום עם הילדה לבד כי הוא צריך לשבת ללמוד ולהגיש מטלות, ואני הרבה פעמים נרדמת עם הילדה או אחריה אבל לבד כי הוא צריך להמשיך ללמוד עד מאוחר ואני כבר עייפה. ובמקביל אני מנהלת את הבית לבד-בישולים, כביסות ניקיונות, ולהחזיק ראש בלימודים ולהגיש מטלות-הרבה פעמים אני לא מגיעה לשיעורים ומשלימה אחר כך רק כדי להישאר איתם בבית ושבעלי ילמד, כי הוא כל הזמן אומר שהוא בפיגור בהגשת מטלות ובחומר. ודי אני כבר משתגעת, הוא חזר היום ממבחן ואמר שבקושי הספיק לעשות חצי מבחן, והוא אחד הבחורים הכי חכמים שאני מכירה,מבחן קודם הוא הוציא 100 והייתי בטוחה שזה קטן עליו. והיה לי ממש קשה לי לשמוע את זה, מעבר לבאסה שלו זה למעשה אומר שהוא יצטרך לעשות מועד ב והתקופת מבחנים שלו תתארל ואני אצטרך להיות כל היום שוב עם הילדה, וגם לי במקביל יש מבחנים, וזה פשוט מתסכל. מה גם שבשגרה הוא גם כל היום לומד,זה לא יותר טוב מתקופת מבחנים. אופ מה אני עושה?? זה ברמה שבאלי לפעמים לסוע לטייל/לקפוץ להורים שלי/לסבתא שלי ואני לא רוצה לבזבז לו את הזמן.

ושלא נדבר מבחינה כלכלית-איך מסתדרים?? מרגיש לי שבכללי אין לנו איזה אופק מבטיח כלכלית, אמנם אנחנו לומדים תארים שווים אבל זה ממש לא מבטיח עבודה ובנתיים יש ילדים וההוצאות גדלות וכבר אין עזרה מההורים כמו פעם, איך שורדים את התקופה הזו מכל הבחינות? אני מרגישה שאני כבר משתגעת ומתחיל להתחולל בי הרצון שהוא יעזוב את התואר רק כדי להשתחרר מהעול של 3 וחצי שנים לימודים אינטנסיבים והוא רק התחיל..

בעיקר פרקתי, אבל ממש אשמח לשמוע ממכן! תודה רבה!

זמן התואר זה באמת זמן מאתגר יותריעל...

כמובן שלא נכון לעזוב, אלא לשבת יחד ולחשוב איך מחלקים א הזמן והמטלות.

תביעי את הקושי ואת הצורך שלך ותנסו לחשוב ביחד איך אתם יכולים לארגן ביחד את הדברים ולא שהכל ייפול עלייך

 

ניסינו אבל זה לא מחזיק יותר מיוםה' יעזוררר

באמת התואר שלו נורא תובעני והוא לומד באוניברסיטה בין הכי קשות בארץ..

זה הבאסה שכיוצאים מישיבה גבוהה אז מתגייסים מאוחר ומתחילים ללמוד מאוחר.

אולי לחכות שהוא יגמור ואז את תתחילי?כבתחילה

אפשר להעזר במיקור חוץ- בייביסיטר, אוכל קנוי, מנקה/עוזרת

וככה גם את תהיי פנויה ללימודים שלך. 

כן, אבל גם ציינתי מבחינה כלכלית לזוג סטודנטים איןה' יעזוררר

שלא להגיד חסר..

ואני בתואר שני כי לא מצאתי עבודה אחרי תואר ראשון למרות שהייתי מצטיינת ..

זה באמת קשה ממש ללמוד במקבילפאף

אצלנו בעלי חיכה שאסיים ואז התחיל ללמוד, וגם אני רוצה להמשיך ללמוד אבל עכשיו אחכה שהוא יסיים...

אם זה תואר שני יש לך אופציה לעבוד במקביל? תואר שני אמור להיות פחות אינטנסיבי....

זה תואר עם סוגשל התמחותה' יעזוררר

ואז מקבלים מלגת מחיה לא גבוהה..אבל אני מתחייבת לא לעבוד במקביל, וגם אם הייתי רוצה לא נראלי שיש מצב שהייתי מוצאת כי השוק לא מאיר לכאלה חסרי ניסיון(מניסיון חיפוש של כמה חודשים).. 

התואר של בעלךמרגול

זה תואר שקריטי בו הציונים? כלומר בשביל עבודה בהמשך…

נשמע לי שאם הוא כל יום לומד לתוך הלילה, ובכל זאת צריך מועדי ב, יכול להיות שיש לו קושי או עם ניהול זמן או עם שיטות למידה. זה משהו שאפשר לעבוד עליו ואז יתפנה לו גם יותר זמן אליך, לבית, מי יודע אולי אפילו לעבודה. 

 

לגבי העניין הכלכלי - שקלת לעשות שיעורים פרטיים? זה יופי של כסף לשעה, ככה שבשביל יחסית מעט שעות יוצא יחסית הרבה כסף, וגם אפשר לעשות בערב אחרי שהילדים ישנים והוא כבר בבית… וגם האוניברסיטה לא חייבת לדעת על זה (בנוסף, אם זה מעט שעות בחודש באמת שאין צורך שידעו). אם היית מצטיינת הייתי ממליצה לך לעשות שיעורים לנשים שלומדות *תואר* (מה שאת למדת למשל), כי זה יותר כסף. 

 

וחיבוק יקרה❤️ נשמע ממש קשוח

לא בהכרחמתיכון ועד מעון

יש תארים שהם ממש קשים שגם אנשים ממש אינטליגנטיים מתקשים

מכירה ונמצאת באחד כזהמרגול

מתייחסת לתארים כמו מדמ״ח, רפואה, הנדסות מורכבות וכו… תארים ללא ספק מאתגרים למי שנמצא בהם, ומי שבהם זה אחרי סינון ראשוני גדול,משמע לא חסרה חוכמה. 

 

ועדיין - אם לא הייתה אומרת על הסדר בוקר - אם אדם מבלה את כל יומו בלימודים ושאר הזמן זה רק בשביל לישון… הגיוני שיש קושי כלשהו עם התארגנות למידתית (אומרת בתור אחת שממש לא מצטיינת בזה, כן?). ואז זה משהו ששווה להתמודד מולו ולשפר אותו…

אני לא היחידה שאומרתה' יעזוררר

הוא בן אדם ממש חכם, העניין הוא שהוא הולך לסדר בוקר בישיבה וזה תופס חלק נכבד מהיום, הוא שוקל עכשיו אולי להפסיק ללכת כי הוא רואה שזה שואב כבר יותר מדי כוחות. וזה גם התלבטות של שילוב תורה ועבודה ואיך משלבים וכו..

ולגבי שיעורים פרטיים- הייתי עושה עד שילדתי, ועכשיו חזר לי קצת פה ושם ואני לוקחת, אבל לא פירסמתי את עצמי או משהו כי גם את הקצת זמן שאני עושה בהם שיעורים אני גורמת לבעלי לא ללמוד וזה בעייתי לו.

תקופת הלימודים היא אקס טריטוריהירושלמית במקור

זה זמן אינטנסיבי גם לסתם רווק חילוני... אם לא מרכזים כוחות לקו סיום זה לא מסתיים.

 

ככה שלדעתי הדרך שהכי תאפשר לו להתמסר באמת גם לתורה זה לסיים נורמלי כמה שיותר מהר את הדבר הזה, ובטוב. "שילוב תורה ועבודה" במציאות שאת מתארת, שבה אתם כבר הורים, הוא פשוט לא רלבנטי לתקופת הלימודים שצריכה עד כמה שניתן להיות נטו לימודים למעט הפוגות שהוא חייב לנפש אם חייב... אם הוא רוצה בקטע הלכתי אז מעיקר הדין יוצאים ידי חובת לימוד תורה בתפילה או אפילו בקריאת שמע. שילוב תורה ו"עבודה" בעני רלבנטי עבורו במצבו כהורה ל"עבודה", זו שאחרי התואר. 

נשמע שהוא מנסה לאחוז בהכל, ויש יותר מדי קצוות למקל הזה. בחרתם בחירות, וזה הזמן לבחור איך לתעדף את תוצאות הבחירות האלה. חיבוק והמון הצלחה זה בטוח לא קל!

חלילה, לא זלזלתי באינטליגנציה, להפך!מרגול

אם את אומרת שהוא ממש חכם, אז יכול להיות שהקושי הוא או בשיטת למידה שלו או בניהול זמן… שזה דברים שיחסית יותר פשוט לפתור. 

 

וללכת לסדר בוקר כל יום מסביר את הפער האמת… מתחברת למה שהירושלמית כתבה בנושא. ובשבתות כמובן ראוי וזה זמן מעולה ללמוד תורה. (נניח חברותא לפני/אחרי שחרית ומוסף, ובצהריים ללמוד בבית). 

רק אומרת שגם אצלנו בעלי הקדיש סדר בוקר לישיבהמתואמתאחרונה

גם כשלמד.

זה היה חשוב מספיק בשביל שנינו כדי שנתעקש על זה.

חוזרת על הרעיון לפרוס את הלימודים על פני יותר שנים כדי םצלטח את שילוב האתגרים הזה.

בתואר הראשון שאני עשיתי כולם למדו לתוך הלילהעדיין טרייה

והרוב נדרשו מידי פעם למועדי ב'. זה ממש תלוי תואר ומקום לימודים.

ולפותחת בתכלס לא רואה איך אפשר להסתדר ככה אנחנו למדנו לא במקביל ואצל בעלי זה לא היה לימודי תואר ובכל זאת לא רואה איך זה היה נכנס במקביל לתואר שלי גם בקטע של עומס וגם בקטע של פרנסה. ובשלב שהיה לי ילדה תוך כדי התואר הראשון נעזרתי המוון בהורים (גרנו צמוד אליהם). אולי אחד מכם יכול לפרוס לקצת יותר שנים ולשלב עבודה? אם תצליחו לשלב עבודה בתחום של הלימודים צבירת הניסיון שווה את הפריסה של הלימודים.

ברור!ה' יעזוררר

זה השאיפה,למצוא עבודה תוך כדי אבל אני אישית לא מצאתי ובעלי עוד בתחילת התואר ככה שהוא צריך שיהיו לו עוד קצת קורסים וציונים כדי לנסות להתקבל.. 

יש משרות סטודנט שאפשר להתחיל כבר בשנה א'כבתחילה

בלי קשר לכמות קורסים. 

יותר מזה, הרבה מקומות מעדיפים סטודנטים בשנה א' כי ככה הם יעבדו אצלם לטווח של כמה שנים ולא שנה או שנתיים. 

 

לא מסתדרים ככהמשתדלתלהיותאני

זה באמת כמעט בלתי אפשרי המציאות שאת מתארת,

להצליח להיות סטודנט וגם הורה דורש התגייסות של הבן זוג, ואם שניכם לומדים זה כמעט בלתי אפשרי להצליח לעשות את זה במקביל

אני רוצה לעשות תואר שני וזה לא יקרה בשנים הקרובות כי בעלי התחיל עכשיו ללמוד.. 

 

כמה שנים נשאר לך לתואר?

אם יותר משנה אז אולי כדי לעשות חושבים, או להקפיא לימודים, או לפרוס על יותר שנים,

 נראה לי אפשר לשרוד ככה עוד חצי שנה, אבל יותר מזה זה כבר הרבה יותר מאתגר

וגם כלכלית שנה אחת כזאת לא תמוטט אתכם, מקסימום תקחו הלוואה לחצי שנה הקרובה, אבל שלוש שנים כן...

 

מוסיפה שיש גם סיכוי לפגיעה בזוגיותירושלמית במקור

מעבר לקריסה הפיזית

אין אפשרות שאחד מכם יקפיא את הלימודיםמתואמת

ויעבוד בינתיים בעבודה כלשהי, רק כדי שתהיה פרנסה בינתיים?

חוץ מזה - ניסיתם לראות אם יש מלגות כלשהן בתארים שלכם?

אצלנו בעלי ואני למדנו בזמנים שונים, ועדיין בעלי (שהתחיל ללמוד כשכבר היו לנו חמישה ילדים) ריווח את הלימודים על פני יותר שנים, כי פשוט לא היה אפשרי אחרת... (וגם הוא חכם ממש! אבל תואר תובעני...)

בעלי סטודנט ואני אין סיכוי שמתחילה תואר שנילפניו ברננה!

או הסבה

לפני שיגמור

(בכל מקרה אני לא יודעת לאן מועדות פני(

הייתה לנו שנה חפיפה בתואר הראשוןנטועה

לי שנה אחרונה, ולו שנה ראשונה. היינו עוד בלי ילד. הבן שלי נולד במהלך שנת הסטאז' שלי, התאשפזתי ביום הראשון של תקופת מבחנים, וזה היה קשוח גם כשרק אחד מבני הזוג סטודנט. יומיים אחרי הברית האיש שלי נסע 3 שעות מהבית של אמא שלי לאוניברסיטה כדי להבחן בפיזיקה 2 על אדי שינה. זה מטורף ואני לא רוצה לחשוב מה היה אילו גם אני הייתי סטודנטית במקביל. אני מאוד רוצה להתחיל תואר שני/ הסבה כי לא אוהבת את המקצוע שלי, ומחכה בקוצר רוח שיסיים את התואר שלו, ימצא עבודה ואני אוכל להתחיל ולהוריד רגל מהגז על עול הפרנסה. צריך לעשות ויתורים, ולפעמים ללמוד במקביל זו לא ההחלטה הכי חכמה, במיוחד אם יש צורך לפרנס וילדים ועומס והתואר עצמו אינטסיבי. באופן אישי, ממליצה לשקול אם לאחד מכם מתאים להקפיא עד שהשני יסיים. נכון, זאת הקרבה, אבל גם הג'אנגילנג המטורף והשגרה החנוקה שאתם חווים עכשיו היא הקרבה.

בהצלחה! 

תודה על כל התגובות!! הבהרהה' יעזוררר

די חזר על עצמו הקטע של הכלכלה וזה שאולי כדאי שאני אפסיק ללמוד.

אז יש לי תואר ראשון בהצטיינות, אבל לאחר תקופה שחיפשתי עבודה ולא מצאתי-אפילו לא הגעתי לשלבי ראיונות אז הבנתי שהשוק במצב קטסטרופה לכאלה שהם בלי ניסיון ואין לי כמעט סיכוי למצוא כרגע עבודה, כל מי שגמרה את התואר איתי למעט אחת שמצאה אף אחת לא מצאה!שתבינו איזה הזוי השוק עכשיו.. ולכן חשבתי כלכלית והלכתי לתואר שני-גם כדי להגדיל את הסיכויים שלי למצוא עבודה אחריו וגם כדי שאני אקבל מלגת מחיה ושלפחות יהיה לנו איזשהי הכנסה. 

אז מבחינה כלכלית אני חשבתי להישאר בתואר כי זה נותן לי כמה אלפים בחודש וגם גמישות להיות עם הילד, אבל בהחלט שזה ממש לא מספיק וצריך עוד כסף-אז יש טיפה עזרה מהמשפחה אבל ממש לא הרבה ועם ילד וכו זה כבר הוצאות נורא גדולות. שלא נדבר שאנחנו צריכים לעבור דירה כי אין לנו חדר לילד והוא כבר גדל, אזה אנחנו מצטמצמים במה שאפשר, אבל גם מבאס אותי לגעת בחסכונות שחסכנו עד עכשיו כי יש לנו שאיפה לקנות דירה ולא באלי לבזבז את זה-אבל שוב כרגע זה מה שקורה כי אין ברירה אחרת, ומקווה שבעלי ימצא עבודת סטודנט בשנה הקרובה וככה גם תהיה הכנסה יותר גבוהה וגם הוא יפרוס את הלימודים ליותר שנים וזה יאפשר איזשהו רוגע. מקווה ששוק ההייטק יתאושש בקרוב כי אי אפשר ככה יותר.. 

רעיון מה לעשות עם בית קטן?שירה_11

אנחנו בבית שלנו, ל5 שנים הקרובות מינימום

בית קטן קטן שמתוכנן גרוע.

אין לי מקום בחדר שינה לארון, אז הוא נמצא בחדר של הילדה - בממד שגם ככה לא גדול.

והבעיה היא- הספריה בסלון, יש לנו 2 עמודות כאלה של איקאה מלאות ספרים, אין לנו קיר פנוי בסלון לספריה \ טלויזיה, פשוט כי אין קיר כזה.

לא יודעת מי האדריכל מה שבטח שרשיונו צריך להישלל ובהקדם האפשרי.

 

הספריה הזאת מקטינה לי את הבית ממש ותופסת לי שטח שאמור להיות ריק כדי שנרגיש שאפשר לעשת צעד מהסלון יעני למטבח

 

מקווה שהובנתי

אפשר אולי יותר כונניות ספרים נמוכות מאשר 2 גבוהות?תדהר
ואז יתפרס יותר לרוחב ויהיה מקום לטלוויזיה?
אני לא צריכה טלויזיה, זה הייתה דוגמא כדי להסבירשירה_11

ולא, אין לי מקום לרוחק, אין מקום פשוט XD

אולי לבדוק את הנחת היסוד שצריך להישאר שם 5 שנים?שיפור
יש לי כמה כיוונים אם את רוצה לשמוע 
פשוט נשמע שאת לא אוהבת את הביתשיפור
וחבל 5 שנים לחיות בתחושה כזאת
הבית חדש והוא יהיה חמוד בסוףשירה_11

עברתי המוןןןן שכירויות בחיים שלי, עד שאין לי בעל דירה ל הראש, אני מעדיפה לנסות לסדר את הבית ולאחסן דברים בלי להרגיש בצפיפות 

 

אה... ואין לי מחסן

איך אפשר?שירה_11

מעניין לשמוע.

זה בית שזכינו במשתכן

ב''ה שזכיתם בבית הזהשושנושי

עם קצת מחשבה אני בטוחה שנמצא פתרונות

בתור התחלה,

ראיתי פעם דירה ממש ממש קטנה

בחדר הורים הם עשו ארונות אחסון במאין גשר מעל המיטות (זה היה בצורת ר, מליד המיטה כמו שידה קטנה ועד הקיר בצד השני. ארון רק לקיפול בלי תלייה. יש באיקאה ארונות בהתאמה אישית - מאמינה שידעו לעצב לך)


 

מתחת המיטה אפשר בארגז מצעים לאחסן עוד דברים

בסלון מבינה שיש לך עמודון של איקאה - את יכולה לקנות לזה דלתות שחצי אטום וחצי זכוכית - בחלק האטום תאחסני עוד דברים.


 

פינת אוכל תנסי לדחוף אחרי השולחן, משהו קטן ולא מידי בומבסטי. אצלי בסלון אין הרבה מקום ולכן קניתי שולחן זכוכית עגול, עם 4 כסאות ואפשרות פתיחה. השולחן העגול נותן תחושה של סלון גדול יותר.


 

יש לכם מסתור כביסה? אם כן את יכולה לסגור אותו עם ברזנט וככה את מייצרת מחסן קטן לדברים מיותרים. 

 

שולחן אוכל במטבח - אצלנו השולחן עצמו וגם הספסל ישיבה הם מקומות אחסון (של חומרי גלם כמו פסטות שימורים ושתייה)

מדפים בגובהאמאשוני

בית קטן הוא קטן, הוא לא יגדל לא משנה איך תעצבי אותו,

אבל יש חללים שאפשר לנצל יותר ויש חללים שפחות.

במקום ספריה עומדת על הרצפה (אם את מתכוונת לכוורת אז זה ממש בזבזני)

אפשר לשים מדפים בגובה.

אנחנו עשינו תליה ומעליה מדפים, מעל במיטה.

לא היה מקום לעמוד על הרצפה כדי להגיע, אז עמדנו על המיטה.

אמנם לא חיינו ככה 5 שנים, אבל כן תקופה מסויימת.

אם את מבינה את התיאור אז המדפים היו בעצם מעל המקום של הרגליים במיטה.

הרי במיטה לא צריך את כל הגובה פנוי.

בטח לא מעל הרגלים.

זה יכול להיות רעיון להמשךשירה_11

הוא יצטרך לצמצם את הספרים שלו לפחותת לרבע

קומפקטוסים חחאני10

זה מן ספריות על ציר כזה במקום לעמוד עם גב לקיר הן מאונכות לקיר ואחת אחרי השניה ואז מזיזים אותן על הציר ככה שכל פעם יש מקום רק בין 2. לא יודעת אם ההסבר ברור אבל חוסך מלא מקום. אם כי מכוער. 

 

אנחנו שמנו גם ארונות אחסון במסדרון, וגם חילקנו את הספריות לא הכל ביחד אלא איפה שיש מקום יש חלק של ספריה. לא הכי נוח אבל זה מאד עוזר מבחינת מקום. 

לא הזכרת אם יש מסדרון, אולי מדפים במסדרון אם קייםכתבתנו
אני ממליצה לחפש מישהי שלמדה הום סטיילינגטארקו

ויש לה ידע וגם יצירתיות למצוא פתרונות בהתאמה מדויקת לבית שלך.


בטוח יש.

צריך כן חשיבה יצירתית כנראה

וגם ויתורים

אבל ברור לי שמישהי טובה ויצירתית תוכל לעזור לך.

מצטרפת, גם רציתי להציעאולי בקרוב
אם הייתי לוקחת היתי פוטרת לעצמי הרבה בעיות אבל זהשירה_11

כסף לא מעט

אבל נשמע שאת סובלת ממש..טארקו

ובפורום יכולים לייעץ כמובן

אבל זה לא יהיה פתרון אמיתי כמו בעל מקצןע..

 

בעיני זה משהו ששווה לגייס כסף בשבילו, השקעה משתלמת שתרגישי בבית שלך ושימקסם את היכולות שלו.

 

אני משתדלת להיות יצירתית כמה שאפשרשירה_11

אנחנו עוד בשלבי האכלוס הראשונים, אם ארגיש שאני לא מוצאת א עצמי אולי באמת אפנה למישהי

 

בסוף לא סתם זה מקצוע:-/טארקו

מבינה את הצורך לחסוך..

אבל לא יודעת אם זה שווה את זה במקרה הנוכחי.

רוצה לשלוח לי?מקרמה

אני מהתחום

כתבתי בגוגלתדהר

small living room with bookshelf design ideas


small living room with bookshelf design ideas - חיפוש ב-Google


והנה רעיונות


חח וואו תודהשירה_11
ללמוד מיפנים חחחח הם מסתדרים בבתים פיצייםאם_שמחה_הללויה

ואם ברצינות, אז לנסות להפטר מחפצים מיותרים.

מה שאני עשיתי זה לא אידיאלי, אבל לא היה לי מקום כבר בכוננית של ספרים, רציתי לעשות סינון ובעלי לא היה מוכן להפרד גם מספרים שלא בשימוש, אז חלק מהספרים שמתי בארון בגדים🤷‍♀️

חחח יפנים כל הרהיטים שלהםשירה_11

נשלפים מתוך הקיר אכשהוא

מעצבת פנים?טל..

האמת לא כל כך הבנתי את המבנה של הבית מהתיאור שלך ואיפה הנקודות כשל

כמה קטן הבית? אני גרתי ב40 מ"ר עם 3 ילדים, 4 עמודות ספרים בסלון, מלא אחסון.. מניחה שבית ממחיר למשתכן יותר גדול מזה אז מניחה שזה ענין של תכנון ועיצוב, רק צריך למצוא את הרעיונות המתאימים.

אם יש לך פייסבוק אז יש קבוצות כאלו של הום סטיילינג שאנשים מעלים תמונות ומתייעצים. את יכולה לשאול שם או לקבל השראה.


בהצלחה!!

בגלל שזה בית שלך שווה להשקיעקפצתי לבקר

אני עוקבת אחרי מעצבת שמתמחה בחללים קטנים למשפחות ברוכות..

הייתי מנסה, נראה שהיא עושה קסמים

Dvora Wishedski

הסתכלתי בקישור וזה נראה שהיא עושה קסמיםקופצת רגע

את הבנת איך היא עובדת? בעצם רק בייעוץ מרחוק? היא אומרת איך לסדר אבל מן הסתם לא מגיעה בפועל כי היא גרה בחו"ל. 

מעניין כמה היא לוקחת על ייעוץ כזה. 

עשיתי אצלהוואלה באלה

מוזמנת לפרטי

(בגדול היא מהממת, יש לי דיס קטן)

אולי תנסי את צ'אט גי פי טי..השקט הזה

לא ניסיתי אף פעם אבל אולי אם תתני לו מידות ונתונים הוא ידע לתת לך פתרונות אחסון יצירתיים

הייתי ממש מתאמצת קודם כלאלה 12

להוציא ספרים לא בשימוש.ספריה עמוסה יוצרת מראה עמוס בבית .גם אם יש ספריה בבית אבל היא לא עמוסה עד אפס מקום זה כבר משנה את האווירה

נכון כבר חילקתי הוראות לבעלי 😃שירה_11
מה זא אין קיר פנוי בסלון?המקורית

נניח קיר אחד הוא חלון גדול

וקיר נוסף החא גם פתח לפרוזדור

בית הוא מרובע הרי, איפה נעלמו עוד 2 קירות?

אפילו אם אד מהם הוא אופן ספייס למטבח, יש עוד קיר אחד שאמור להיות פנוי, לא..? 🤔

יש אתר מגניבוואלה באלה

לא ניסיתי בעצמי אבל זה כלי ai לתכנון חדרים.

אני חושבת שבתשלום יש גם את כל הריהוט של איקאה ואת יכולה להתאים אותו איך שמתאים לך.

זה פשוט סורק את החדר ונותן לך מידות מדויקות.

https://www.roomplannerapp.com/

ואוו זה נראה ממש מגניבלפניו ברננה!

יש גם גרסה חינמית?

אפשר גם להעלות אליו תוכנית של בית ולשחק איתה?

לא ניסיתי בעצמיוואלה באלה

אבל חברה הראתה לי מה שהיא עשתה

את סורקת את החדר שאת רוצה ואז מקבלת ממש סרטוט חי או איך שלא קוראים לזה 

יכולה להראות לך בפרטי תמונה של זה

אז מניחה שאפשר את כל הבית...

 

והבנתי ממנה שזה החלק החינמי והחלק של הריהוט מאיקאה הוא כבר בתוספת תשלום

אני עשיתי משהו כזה בתוכנה חינמיתאני10

שאת בונה את הבית בעצמך כאילו משרטטת ואז מכניסה חפצים (כמובן חלק מהחפצים בתשלום). 

קוראים לזה משהו בסגנון הום סטיילר 3d. 

יש להם בעיקרון מלא פיצרים ואפליקציה אבל הפיצר הספציפי הזה של תכנון עבד לי רק ממחשב, ונרשמים ואז העיצוב נשמר לך בחשבון 

נכון זו תוכנה מעולהבוקר אור

אנחנו עבדנו איתה בשביל לתכנן את הבית

תודה!לפניו ברננה!אחרונה

אחפש

🙂

מחשבה טובה יוצרת מציאותמה רבו מעשייך

לאור המצב במדינה, המלחמה ובכלל כל מה שקורה בתוך המדינה, סיפורים הזויים.. אני ממש חרדה לילדים שלי לפעמים ותוהה לעצמי לאיזה עולם הבאתי אותם ואיך אוכל להגן עליהם. 

 

קורה שאני מוצאת את עצמי דואגת יותר מהרגיל וזה לפעמים בא לידי ביטוי ביציאות של הילדים החוצה או לאיזה חבר/ה הם הולכים להתארח.

מרגישה שזה עושה לי לא טוב, ולא בא לי להרגיש ככה ובטח שלא לשדר להם את זה.. 

אני חושבת שבתקופה הזו אנחנו צריכים לשדר לילדים שלנו חוסן נפשי בריא, מודה שאני רואה הרבה חדשות ועוקבת ואני צריכה להיגמל מזה, אם יש לכן עצות איך להפסיק לראות בהדרגה זה יעזור לי ממש.. אני לא בנאדם שמפסיק ברגע.. 

 

מה עוזר לכן לחשוב טוב?

לראות בכל זאת את הטוב בעולם?

מה עוזר להן לברוח מהמחשבות שהעולם נורא וצריך כל הזמן להיזהר?

 

בנוגעoo

לחדשות

צריך להבין שחדשות הן לא רק גורמות לחרדה, הן גם יוצרות מציאות, מביאות את ההסתכלות הבעייתית של חרדה קיומית, של מחלוקות ושנאה בלתי פוסקת, ממלאות את החיים בזבל אינסופי.

 

הדרך שלי להגמל מחדשות:

1. למחוק את כל האפליקציות של החדשות ואת כל המועדפים בדפדפן של החדשות

2. להוריד אפליקציה אחת של חדשות נקיות (אני משתמשת בסקופים של רוטר) כדי שיהיה לי איפה להתעדכן כשאני רוצה

3. למצוא דברים אחרים לקרוא במקום

אני קוראת ספר דיגיטלי בהמשכים וגם קוראת ולומדת נושא שמעניין אותי (השקעות בבורסה)

 

בנוגע לפחד עצמו

בעקבות חרדה ממושכת שחוויתי למדתי שהפחד צריך התמודדות בפני עצמו 

צריך ללמוד להתמודד עם פחד באופן כללי

ככל שמצליחים להתגבר עליו (בכל נושא) ולא נותנים לו לנהל את החיים, ככה הוא פחות ופחות יופיע.

ללמודאפונה

חובות הלבבות שער הביטחון

^^ משנה חייםרחלי:)
כל הכבוד לך על המודעותדבוריתאחרונה

כתבת את הבעיה כתבת גם את התשובה

אני אישית כמעט ולא קוראת חדשות

מכבה את הרדיו כשמתחיל חדשות (הילדים התרגלו והם מכבים לבד כשזה מתחיל כי אצלנו בבית לא שומעים חדשות)

זה מתכון בטוח להפרעת חרדה ודיכאון

כי המחשבות נעות סביב אירועים שליליים והמחשבות גם יוצרות מציאות

מציעה להתחיל לפתח תחביבים שעושים לך טוב ואז מימלא החדשות פחות יעניינו אותך 

עדיף שתשבי ותראי קופה ראשית או תקראי בדיחות בפייסבוק מאשר שתראי חדשות

כלומר, בעיניי עדיף אפילו לצרוך תוכן "נמוך" ומשמח לב מאשר לצרוך תוכן מרעיל

וכדי להיגמל כדאי שהתוכן שאת צורכת יהיה מספיק מפתה וככה החדשות בכלל לא יקרצו לך

אם את אוהבת לראות תוכניות בישול או כל דבר אחר

בהמשך אפשר לפתח לערוצי תוכן ערכיים יותר שמדברים אלייך ולנפש כמו הרבנית רחל בזק, יהונתן ומרים קליין, קורסים של זוגיות אצל יסכה ויהונתן שומר יש אינספור תוכן דיגיטלי הרבה יותר בונה ומעצים מחדשות 

בעל המאה וכו׳אנונימית בהו"ל

גם בעלי וגם אני שנינו קרייריסטים. אבל פיטרו אותי לפני שנה וקצת ומאז אני לא עובדת.

ואז גם נכנסתי להריון וצפויה ללדת ממש בקרוב (ויש עוד ילדים בבית) אז בכלל לא רלוונטי היה לחפש עבודה, ועכשיו עם תינוק קטן לא רלוונטי לחפש עבודה ואח״כ נראה אני מניחה. מאמינה שבשנה הראשונה אחרי הלידה לא אעבוד (וגם לא אחפש).


בעלי כביכול תומך וגם אומר שאני לא צריכה לעבוד, שאנחנו סבבה ואין צורך אם לא בא לי, אבל מתחת לפני השטח יש דברים אחרים שמבעבעים ולפעמים מתפרצים. וזה ממש מבאס אותי וזה כנראה מה שיחזיר אותי לעבודה למרות שלא בא לי. למשל, הוא מגיע הביתה ממש ממש מאוחר מאז שאני לא עובדת. הוא היה מגיע הביתה ב-6 (שגם זה לא מוקדם), עכשיו אנחנו מדברים על אחרי 7, לפעמים 7:30. יש ימים שגם אחרי. ואני לא מעיזה להגיד כלום. הוא עובד, אני לא, מישהו צריך להכניס כסף הביתה… אבל וואלה, ממש ממש קשה לי להיות עם ילדים לבד כל אחרה״צ ועוד בהריון מתקדם (וההריון הזה ממש לא קל לי). ומבחינתו הכל סבבה כי אני גם ככה לא עובדת.

בכל פעם שהוא בחופש או בשבת הוא אוהב לנוח, ואני זו שמתרוצצת עם הילדים ונותנת לו לישון עד מאוחר. בכל זאת עבד קשה כל השבוע. אבל גם לי קשה. והקושי שלי מתבטל כי אני גם ככה ״בחופש״ כל הזמן.

אם אני מבקשת ממנו להיות עם הילדים וזה לא מתאים לו הוא מתעצבן עליי שהוא בבית כל כך מעט זמן ואני עוד באה אליו ״בדרישות״. וכן, מדי פעם הוא גם מזכיר לי שאני לא עובדת כבר שנה פלוס.


אני באמת משתדלת, אני גם מבינה אותו, באמת שאני מבינה, הוא באמת עובד קשה, אבל זה גם גורם לי להרגיש ממש חסרת ערך. כאילו אני לא עובדת ולא מכניסה כסף אז מה התועלת בי. שאני אהיה עם הילדים ואסבול ואשתוק.

ואני מצידי אף פעם לא חלמתי להיות עקרת בית, ולא בטוחה גם עכשיו שזה מה שאני רוצה, אבל בינתיים נחמד לי בבית. ומצד שני, כל הסיפור הזה משאיר לי טעם חמוץ בפה.

ואם קצת השתעשעתי ברעיון של להישאר בבית אולי כמה שנים עד שקצת יגדלו, אז עכשיו נראה לי יותר סביר לחזור לעבודה רק כדי שגם לי יהיה ״תירוץ״ לנוח וגם לי יהיה קצת יותר ערך בבית.

ומטריד אותי שגם עם תינוק הוא יצפה שאני אהרוג את עצמי בבית כי מה, גם ככה אני לא עובדת. ואני בעברי עם דכאון רציני אחרי לידה, ולא בא לי שזה יהיה הטריגר לעוד תקופה סיוטית כמו שהייתה לי אחרי הלידה הקודמת.


ממש מבאס אותי שזה ככה. במשך הרבה שנים גם אני עבדתי מאוד קשה והכנסתי משכורת די זהה לשלו. בשנים האחרונות הוא עושה חיל בעבודה ומכניס הרבה יותר, וזה מה שמאפשר לי לא לעבוד אחרי הפיטורים. גם אם אחזור לעבודה לא ארוויח קרוב אליו. אני כמובן שמחה על זה מאוד, אבל זה גם מגיע עם מחיר, מסתבר.


ומבאס אותי לחשוב שאני אחזור לעבודה בלי צורך כלכלי של ממש, בלי שאני אהנה מזה, שוב לחזור ללחץ ולעבודה מהבית בלילות, שוב לשבור את הראש בכל פעם שיש ילד חולה (תמיד אני זו שלא הגעתי לעבודה כי אצלו זה תמיד יותר בעייתי), וכל זה רק כדי לסמן וי שגם אני עובדת ואנחנו אולי קצת יותר שווים (ועדיין לא ממש כי כאמור הוא עדיין ירוויח משמעותית יותר).


ממש משאיר לי טעם רע בגרון כל הסיפור הזה ולא יודעת איך להתמודד עם זה (וגם אין מה לדבר איתו על זה).

אני שונאת לבשלדבורית

אני עושה את זה הרבה מאוד

כי אין ברירה

אבל אני ממש ממשלא אוהבת את זה

זו אחת המלאכות השנואות עליי ביותר

ויוצא לי אוכל ממש טעים שמשמח את כולם ועדיין אני פשוט שונאת את זה