בעלי אברך, אני סטודנטית (שנינו עובדים במקביל). יש ב"ה מה לאכול, לא בשר ופירות יקרים, בגדים קונים כמעט תמיד רק כשצריך ולא כי בא לי בגד חדש, מסעדות לעיתים רחוקות ממש (ימי הולדת שלנו, יום נישואין וזהו).
השפע הכלכלי שכולם מדברים עליו לא פגש אותי. לא רוצה להחליש או לבאס והקב"ה באמת עוזר אבל קצת קשה לי לשמוע את זה. גם לפני החתונה שמעתי סיפורי ניסים כאלו, עלי הם פסחו כנראה.
אני שמחה באברכות שלו, מאוד, היא מתוכננת לעוד כמה שנים וזה לא סותר את האתגר הכלכלי שנוכח.
אברכות זו בחירה שיש לה מחירים כלכליים (מהיכרות עם עוד משפחות אברכים) , זה בסדר, זה חלק מהחיים האלו, אבל המחירים קיימים והרבה מאוד אנשים משלמים אותם. סייעתא דשמיא זה מדהים, זה לא תוכנית כלכלית שחיים לפיה.
אולי הסטנדרטים שלי מלכתחילה גבוהים יחסית ולכן שפע כלכלי בעיניים שלי שונה מאיך שאת רואה את זה.
אבל היה לי חשוב לשים גם את הנק' הזו שהרבה משפחות אברכים לא נהנים משפע כלכלי כנגד כל הסיכויים. פשוט פה ראיתי לא מעט פעמים את הצד השני ולא, זה לא תמיד המצב.