האם יתכן,
שלא נכנסים להריון
למרות שהיה קיום יחסים
גם בלילה לפני הביוץ
וגם בלילה אחרי שהחום עלה?
ועוד שאלה:
במדידת חום השחר,
היה לי את אותו מעלה
כשבועיים. (36.1)
אח"כ היתה עליה דרסטית (36.8)
שפירשנתי אותה כביוץ
ואח"כ זה שיחק לי מאד
עלה וירד וכל יום היה אחרת
עד שקיבלתי את המחזור.
האם זה דפוס פעולה קבוע?
או שזה היה משהו אחר?
הבן הגדול ממש קנאי מאוד מאוד הוא בן שלוש וחצי
הקטן כמעט שנתיים, אבל הגדול לא מפסיק לקנאות,
בבקשה תנו רעיון שעוזר, גמר חתימה טובה לכולם.
גם אצ׳לי בן 4 ובת שנתיים יש קנאה מטורפת.
מה שאנחנו משתדלים-
להחמיא המוןןןן לבן 4, לתת לו תפקידים ולשבח אותו עליהם
להדגיש לו שרק בגלל שהוא גדול ואחראי אנחנו נותנים לו לעשות איקס וואי.
לחבק ולנשק המון. מתחיל סצנת קנאה- לא אומרים מילה ישר מתחילים להיזכר באיזה דבר טוב שהגננת אמרה עליו לפני חודש ומחמיאים לו על זה
הרעיון הוא לחזק המון המון שהוא אהוב ורצוי ויש לו מקום
יש משהו בגיל שנתיים שמתחילים לדבר ו״לתפוס את המקום״ של הילד מעל
כי שנתיים זה גיל מתוק , מתחילים לדבר, ופשוט לאכול אותם
והילד מעל- לפעמים מרגיש קצת זנוח...
יעבור בעז״ה
עם הרבה יחס
בהצלחה❤️
סגר ראשון- סטיק הריון חיובי
סגר שני- עוד סטיק חיובי🤦♀️
אלוקים, תעשה בבקשה שלא יהיה סגר נוסף בתשעה חודשים הקרובים!!
שבעתי מסטיקים התחלתיים כאלה...
אם כל חילחץ מטורף
התברר שמניין ר״ה שהתקיים לפי ההנחיות היה מדגרת קורונה
כמה אובחנו כחולים, כמה מחכים לתוצאות (והוא ביניהם)
ובעצם גם הבכור שלי בבידוד כי היה בבית כנסת אבל ב״ה אני והילדים מרגישים טוב.
מה עושים??
בית קטן
בידוד לא באמת בא בחשבון
אז אנחנו מתערבבים יחד
ואם אני לא נדבקתי- אני מתה מפחד להידבק בשלב הזה
מצד שני- אין ברירה אחרת, כך זה נראה.
הוא נעלב שהפרדתי מיטות
מינימום מרחק כלשהו.
ועוד סוכות לפנינו...
פשוט לחץ!
באמת הוא הולך בבית רק עם מסיכה
אבל עדיין יש קרבה- הילדים מטפסים עליו
אין באמת 2 מטר....
אם יהיה לו חדר לבד- אני אצטרך לישון על הרצפה בסלון☹️
בית קטן
שרותים אחד
אין מרפסת
אז ב״ה כולם אחד על השני
מנסים להוציא אותו למלונית,למרות שהוא חושב שיהיה לי מדי קשה
(אני משכנעת אותו- מה אכפת לך תשב בפנאן אף אחד לא יפריע לך, תחזור להיות גבר רווק, תלך לכל התפילות לא תצטרך לקום באשמורת הבוקר לילדים...)
בינתיים לא נראה שזה יקרה לפני יו״כ, מנסים להפעיל כל קשר אפשרי...
ו-אין. לא מצליחים לשמור על מרחק. באמת הפתרון הוא שיצא מהבית.
וה׳ יעזור לי
הוא יודע מה טוב בשבילי ובשביל כולנו
טוב שאפשר לפרוק כאן, אף אחד לא יודע על ההריון ולא מבין למה כל-כך חשוב לי לא להידבק☹️
הלואי והיה ניתן להפריד
אין מקום להוסיף עוד מזרן בחדר ילדים
ואנחנו לא מצליחים להפריד אותו מהילדים
אני מתפללת שה׳ יחליט מה הכי טוב עבורנו ולפי זה - זה מה שיקרה
) , דיברנו עם הרופא לשאול מה עושים, אמר לנו אין מה לעשות שישארו ככה, אל תעשו להם שוב בדיקה ... תשמרו על הבידוד וזהו.שגם הילד היה איתו
מקווה שה׳ ייתן לנו כוחות!
אם כל חיהריון
הפלה
הריון
אוקיי מיציתי . לא צריך סבב חוזר
מקווה שעכשיו מובן
רק חגיגות אמן!
יש דבר כזה?
או אפילו מפה עבה- כמו שעווונית שתכסה את הכל?
קול ברמהאחרונהזכיתי_לאהובאחר כך כולם רואים,אבל כששואלים אני תמיד אומרת רק את האמת,
עכשיו בקשר לציפורניים זה נכון שניזהרים, אבל אם נפלו לטאטא טוב
טוב את המקום.
כמובן זאת רק דעתי,
מעולם לא זכיתי שיקפיאו לי עובר 
אבל קודם כל שהיה בהצלחה!!! זה מרגש מאוד! (אני תמיד משתדלת ללבוש חולצה לבנה להחזרות, מתייחסת לזה כאל יום חגיגי)
זו החזרה ראשונה שלך? @מצפה להריון בעה
מתפללת להצלחתכם 
שלומצ'סתם ניצלתי את האפשרות להתבכיין על מר גורלי 
וזה פשוט תמיד מפליא אותי שיש כאלה שאשכרה מקפיאות עוברים.
איזה נס מדהים זה, לא?
אני מקנאה באנשי צוות במחלקה.
זה ממש להיות שותפים בבריאה.
בגדול יש 2 אפשרויות, או שמחזירים עם מחזור טבעי או תחת טיפול הורמונלי. אם את מקבלת מחזור סדיר אפשר לעקוב אחרי המחזור שלך (זה יכול להיות ממש פשוט- נגיד פעם אחת של בדיקת דם ואולטרסאונד) ואם הרירית מספיק מעובה מתכננים מתי להחזיר, מנסים לתזמן עם הביוץ- שיהיה 5 ימים אחרי הביוץ. ואפשרות נוספת היא לתת כדורים לעיבוי הרירית , וכשרואים שהרירית מוכנה מתחילים טיפול בפרוגסטרון ומחזירים.
בהצלחה רבה והלוואי שתזכי להריון ולידה תקינים עוד השנה!
חיבוק על כל מה שעברת ועל הערב הגרוע שהיה, מבאס ממש
מציעה ללכת לישוןולאגור כוחות, כאשר לא עייפים הכל נראה קצת פחות נורא, וברגע שיתאפשר לשוחח איתו על העניין, אפילו אם זה בקצרה, ולומר לו "אני מאוד צריכה את החיבוק שלך, במיוחד במצב שבו הייתי" זהו. ולראות מה הוא עונה,
אם יכנס למצב של מגננה/התקפה - כנראה זה יושב גם אצלו על מטענים ודברים או שלו עם עצמו או מטענים זוגיים או "סתם" עייפות ועומס ודאגות בכללי - ואז לשים לב איך לפתח את השיח לכיוון הנכון שרואה את הצרכים שלו מצד אחד, ומביא בצורה ישירה וטובה ומקרבת גם את הצרכים שלך.
את לא לבד יקרה!
בעלך אוהב אותך!
ה' אוהב אותך!
הכל בסדר!
היה יום קשוח, את עייפה, הכל מתערבל ככה ונראה מגעיל - מחר יום חדש 
נגמרו לי השמותאחרונהב"ה שתזכי לראות ממנו פירות מתוקים ורק טוב!
ולא רובוט
ולא מלאך
ולא הקב"ה
גם אני, גם כל העולם, מתאכזבים אם משהו שציפינו לו וייחלנו לו לא קרה.
זו תגובה אנושית וטבעית כ"כ כ"כ.
יש בך לב פועם
יש בך אנושיות
יש בך אמת
אז את כואבת כשכואב
וכועסת שמשהו מכעיס
ואת *חיה* (במלעיל), חיה את העולם ואת החיים, והם לא "עוברים לידך", אלא את חיה אותם במלוא מובן המילה!
אני חושבת שאת צריכה קצת להוריד מעצמך ציפיות לא הגיוניות,
להתאים את הציפיות למציאות
למציאות שלנו, בני האנוש,
לא להיות כה קשה/ביקורתית כלפי עצמך - את בסדר גמור ויותר מכך, את מנסה!
את קמה ונופלת ולפעמים שוב נופלת ושוב קמה! וזה מה שמדהים וזה מה שחשוב!
ובעצם הקושי בטח שמותר לכעוס ולבכות!
אפילו החכם באדם אמר "עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד"
זה העולם שלנו יקרה!
כך הקב"ה ברא אותך, אותנו, האנשים
כך אנחנו מחווטים - להיות אנושיים.
מה שכן אפשר לעשות זה לברר כל פעם עוד קצת מה יכול להרים אותנו?
מה גורם לנו להתחזק?
איך נוכל להיות "פחות" בנפילות ובירידות?
פחות במשך
פחות בעוצמה שלהן
פחות בתדירות שלהן
זה בהחלט.
אבל כמובן כמובן שהאכזבה או הקושי עצמו צריך לצאת איכשהו בשעת מעשה ואת זה אי אפשר לשנות כי אנחנו בני אדם
מומלץ בחום!!
באמת צריך לקחת נשימה ארוכה ארוכה, ממש פיזית תעשי את זה. סוג של הרפיה אמיתית.
תעצמי עיניים ותנשמי עמוק תכניס את זה לבטן ותשלחי לה רוגע ושלווה.
וכן זה מלחיץ, אבל אם איכשהו תצליחי לשחרר, להגיד יהיה מה שיהיה בסוף יהיה לי 2 מתוקים לידי.
ואת הסיפור איך זה בדיוק יקרה, אני הפעם יקרא יחד עם כולם כי ה' לא נתן לי את הכלים לתכנן... פשוט זה יהיה סיפור מרתק לפי איך שהמציאות תכתיב לי.
בגדול בחיים בסוף דברים מסתדרים, לא תמיד יכולים אפילו מראש לדעת איך, הם פשוט מסתדרים...
וגם לך זה בטוח יהיה,
אולי תדמייני איך את כותבת לנו אחר כך על הלידה המדהימה שהייתה לך וכמה זה היה בול בול מה שהיית צריכה...
[וסתם כך בקשר לסוד מזה שיש תאומים, יש לי איזה שריטה בנושא, אני חושבת שאנשים אוהבים להרגיש חלק מהדבר המדהים הזה,
אז אם בא לך בדיוק לעשות טוב לאמא שלך אולי לחמותך או לאיזה אחות,
יש לך הזדמנות לעשות להם כיף. ולך באמת זה בכלל לא יפריע.
אבל ממש במאמר מוסגר...
זה דעה ואופי, יש מצב שאחרות יחשבו וירגישו לגמרי אחרת ממני]
אבל מצדיעה לך!!! את אלופה! כבר אמרתיאמהלהלך את זה....
אין לי מושג איך את מחזיקה מעמד.
ממליצה לך לסכם עם שכנים/ידידים שגרים קרוב כבר עכשיו
שבמידה וזה יהיה בלילה/חג/יו"כ וכד' שהילדים יבואו אליהם
חשוב מאד שתלכי ללדת כשאת יודעת שהם בידיים טובות ורגועה מבחינתם...
ברור שלידת תאומים מלחיצה יותר
אבל
את בעז"ה אוטוטו כבר אחרי
עם ידיים מלאות מלאות ואושר כפול ומכופל
וזה כיף שהצלחתם לשמור בסוד. ממליצה לך להקליט ולשמור את התגובות או יותר נכון הצרחות....
צחקנו על זה הרבה אח"כ
מאחלת לך לידה קלה, מתוך בריאות ושלוות הנפש
ומלא נחת מכולם
היי, אני לפני לידה, רציתי לשאול אם מישהי מכירה את המוצרים של בייבי טבע? איך הם?
(מתכוונת למוצרים ליולדת- ללידה ולאחריה)
והאם מישהי השתמשה בכל מיני שמנים בלידה? עד כמה זה עוזר? (לדוג': שמן מרווה להרגעה, שמן לאיחוי חתכים ותפרים לאחר לידה, תחבושות מקררות, ספריי מרענן ומרגיע וכו')
אשמח לחוות דעת,
כמה חיפשנו אותך....
בגללךהיא לא ישנה אתמול צהריים
כל הזמן בכתה ואמרה מוצץ צב (עם ציור צב)
ולא מצאנו אותך
והמוצץ השני הרזרבי הגברת עשתה בו חור קטן ולא מוכנה כבר לקחת אותו.
חצופה
עד שלפני שנת לילה בעלי עשה נקיון כללי בבית ומצא אותו מאחורי ארונית
יימחשמך מוצץ יקר🤦♀️🤦♀️🤦♀️
שהקטן סוף סוף נרדם, אחרי שהחליט לחגוג לו באמצע הלילה.
שהקטן סוף סוף נרדם, אחרי שהחליט לחגוג לו באמצע הלילה.
קמה את רואה אותו יושב ושותה מהבקבוק בעיניים עצומות...
להתקן במחיר ממש מוזל בגלל עיניים רפואיים ולא למניעה..
שניה לפני שנהייתה שלולית על הרצפה...
ואת ובעלך מתמוגגים יחד...
(ואת לא צריכה לספר לו אח"כ מה היא אמרה או עשתה...)
או שהקטנה לומדת מילה חדשה וכל הזמןאומרים לה להגיד אותה...
