פורום הריון ולידה (עמוד 2501)

לי זה עושה הרגשה לא נעימה כאילו הבטן נמעכת.. אאוץ'

התנוחה הכי נוחה לי בשכיבה למען האמת..
רק חוששת פתאום אולי זה יכול להזיק

שאם זה נח לך סבבה.
הלוואי הייתי יכולה.


לא מזיק כי מי השפיר מגינים על העוברצ'יק

אני ממש לא יכולתי בכלל.

מרגש!!!

אני התחלתי להרגיש בשבוע 15 (הריון ראשון) שזה ממש מוקדם. בגדול עד שבוע עשרים את תרגישי

עכשיו כבר תנועות הרבה יותר ברורות. בעיטות כאלה (עדיין לא נראה חיצונית אבל אני מרגישה בפנים) ולפני כמה ימים הרגשתי ממש שהעובר עשה גלגול חחח זה היה מצחיק

שאת מרגישה רק מבפנים?

אבל אני גם מודעת להרגשה מבפנים.. בטח עוד איזה חודש זה כבר יהיה ניכר חיצונית

התחלתי להרגיש בשבוע 20 ורק בערך בשבוע 26 בעלי התחיל להרגיש גם...
זוכרת את הסיטואציה שהתחלתי להרגיש חיצונית וקראתי לו לנסות ... איזה מרגש זה היה...

וגם אז לא הייתי בטוחה כ"כ. ובהתחלה מרגישים בפנים, לוקח זמן עד שזה חיצוני.
מה שכן, בעלי בקושי מצליח להרגיש את התנועות, כי ברגע שאחד מאיתנו שם יד על הבטן העובר נרגע קצת ומפסיק לזוז.. חח..

בשבוע 11 הרגשתי משהו גם כמו גלגול אבל לא יודעת אם זה הגיוני אמרו לי שהוא כמו ג'לי

התנועות עד שבוע 17 לא היו ממש מוחשיות וברורות אצלי

גם לפי המבנה שלי הבטן בלטה החוצה ממש מהר יחסית. אבל זה נראה לי קשור ליותר לזה שאני נמוכה אז אין הרבה מקום בפנוכו😌🤣

אבל אני שמנמנה אז נראה לי שייקח לי זמן...

איזה כיף לך.. מה זה מחכה להרגיש כבר.. 🥰 זה קשור אולי למבנה גוף או שזו הרגשה פנימית בכל מקרה?

אתמול ששכבתי לישון על הצד ממש הרגשתי כזה תזוזה כמו של דג בבטן כזה, לא תחושה שהרגשתי עם היד על הבטן אלא פשוט הרגשתי את זה בתוך הבטן.
האמת שגם די מהתחלה התחלתי להרגיש את הבטן מתמתחת למרות שלהרבה זה היה נשמע מוזר

אם זה הריון ראשון שלך.
יש כאלה שמרגישות גם קודם אבל אם לא תרגישי אין סיבה לדאגה
אני בשבוע 16 ועדיין לא מרגישה! רוצה גם

נראה לי עד שבוע 20 זה מן הסתם יקרה לך וזה מאוג מרגש...

בהתחלה כמו דגיג קטן שזז

אחרי זה מרגישים תנועות ידיים רגליים ואפילו סיבובים

בחודש שמיני והלאה מרגישים בעיטות חזקות ותנועות לפעמים זה אפילו קצת כואב (או מעיר באמצע שינה...)
זה השלב שזה גם נראה מבחוץ וגם אפשר להרגיש
הבת שלי הלפני האחרונה הייתי ממששת כל הזמן כדי להרגיש

הלוואי שהייתי יודעת איך לעזור. בינתיים אני רק שולחת חיבוק!

הנפש של הבן אדם היא ככה שבדרך כלל במצבי חירום אנחנו על מצב שרידה ומרגישים עם כוח נפשי ופיזי, ודוקא שמשתפר והנפש מרגישה שעכשיו מותר לה לצאת ממצב השרידה אז דוקא מרגישים לא טוב ומרוקנים. ואפילו עצובים ומדוכאים.
עכשיו זה הזמן שלך לחבק את הנפש שלך ולהניח לה, להרפות. מותר לה להרגיש רע, זה יעבור. עברת הרבה ימים לא פשוטים והנפש שלך צריכה להתאושש.
תחשבי שזה כמו מישהו שעושה מאמץ פיזי, טיול קשה וכו'.. באותו זמן הוא עושה את המאמץ ולא כואב לו כלום אבל דוקא יום אחרי השרירים כואבים והוא לא יכול לזוז.
עכשיו שרירי הנפש שלך כואבים, וזה בסדר.
זה יעבור
ככה הנפש שלך שומרת על נורמליות.
ושוב חיבוק גדול

לימים טובים שעוד יבואו,
ובהמוניהם.
❤️🧡💚

את צעירה החיים לפניך, אל תתני ליצר הרע לחגוג על חשבונך,

יקרתי תשמחי עם מה שיש אל תשכחי אחרי החושך בא אור גדול

ונפלא, יש לך ילדים בעזרת השם את תהיי אמא הכי טובה, עוד מעט

בר מצוה איזה שמחה יהיה לך, לכן נשמה טובה בכוח תשמחי ממש כך

תגידי לעצמך בכוח אני משמחת את עצמי, ואז השמחה תקרין לבעלך לילדים ולכל

הבית,             

                               בהצלחה רבה רבה ותמיד אשמח לעזור ולתמוך.

כן, זה קשה לעבור ממצב למצב. 

 

במצב חירום אנחנו מגויסות במאה אחוז. 

 

ולהרפות זה עצמו עבודה. 

 

ה' יצליח דרכך אהובה💗💗💗

ואם הדרך שוממה- אנחנו פה!!!!

מעריכות ויודעות כמה את שווה!!!!

אלופה!!!!

אישה ואם שהיא סמל ודוגמא!!!

וכן- הגיע הזמן קצת לשים את הפוקוס עלייך

בהצלחה רבה אהובה!!!

מה עושה לך טוב?
בימים אחרים, פעם פעם, כשהכל היה שמח וטוב;) מה נתן לך סיפוק עצמי, איזה דברים עשית רק לעצמך שהרימו אותך?

אחרי כל מה שעברתם ♥️♥️♥️
איך לא?
את סוף סוף מרשה לעצמך לקרוס קצת!
אני עדיין לא גיליתי איך אפשר לדלג על שלב הקריסה
אנחנו נורא רוצות לחזור מהר לתפקוד
לאסוף את החלקים
ויאללה לעבודה
אבל זה לא בדיוק ככה כנראה
וזה חלק מעיבוד תהליך
אז נראה לי שאין מנוס מלקבל את עצמנו
ככה מפורקות, מיואשות, וריקות
אח''כ כששוהים בזה קצת
החיים מדגדגים בחזרה
אוספים את עצמנו מחדש
♥️♥️♥️

יותר קל לי להאשים את ההורמונים,.
אבל אני רואה שזה פה להישאר.
שזו הנפש יותר מהגוף.

אולי יש לך אפשרות לקחת פסק זמן לעצמך? מלון, צימר, נוף יפה, בריכה, טיולים, מסעדה.... להתאושש קצת פיזית ונפשית?

היא אומרת שאני חייבת שינוי. וגם היא.
ושמזמן לא נפגשנו .
בעלי מפרגן.
מחכה לזה מאד מאד

אני בכלל תהיתי איך זה לא קרה לפני כן. היית כזאת גיבורה ומתמודדת.
ועכשיו פשוט נגמר...
ינחם אותך לדעת שהמון המון נשים במצב הזה עכשיו?
לא יודעת אם זו חצי נחמה או נחמת טפשים...
אל תחשבי שזה ישאר ככה לנצח.
כוח החיים שלך חזק מזה.
הוא פשוט הלך לאיבוד קצת, הכוח הזה, נעלם מתחת לערמות של עומס ורגשות וקורונה משוגעת.

לדעתי, את צריכה עכשיו להתייחס אל עצמך כאל מצב חרום. לא לעבור לשגרה, כי השגרה רק תעמיק את המצב.
את עכשיו צריכה עזרה ראשונה!!
תני לעצמך אותה!!

לאט לאט.
⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩
ובע"ה רק בריאות!!

לאיבוד.. וזה בסדר, את תחזרי לשביל אחרי ברור מעמיק ופנימי..
ועד אז אנחנו פה לחבק ולתמוך 🤗

וזה לא יזור אני יודעת!
אהל מרגישה בדיוק כמוך!
הקטנים חזרו. הגדולים בעז"ה שבוע הבא

הטירוף מעט נרגע.
ופתאום אני מתפקדת בקושי רב!

ואני לא יודעת מה לעשות....

הכל בסדר, אהבתוש?

כי כל הברכות הן בנפש והן בגוף תלויים בשלום בית,

גם הילדים יוצאים טובים וחכמים אם יש להורים שלום

בית, ההשקעה מאוד משתלמת ומתגמלת.

מזכירה לך שאת אלופה (*אתם* אלופים)
חיבוק והרבה כוח

יום חדש חיוך חדש הכל יעבור

בהצלחה!!
אני עוד מתכננת על המקלובה שלך...

או שאת רוצה פיזית לבוא לטעום?
תבחרי

אני מחכה שיהיה לי כוח להכין משהו חדש.
רגע, מה זה בשר מס' 2? נראה לי זה מה שרשמת?

או 2 אן 3 ששתיהם ללא שומן ומתאימים לטחינה לקציצות ..או לבישול ארוך

תודה!!

כל הפורום הזה הוא בעצם אוכל
לנשמה



חחח סתאאאםם

אל תסתכלי רק על מה שקרה אתמול בערב ⁦❤️⁩
או בתקופה האחרונה...

כל דבר נורמלי ושפוי בקורונה זה למתקדמים...

זה דוקטורט במסלול למצטיינים

הגדרות מעולות שלך ושל (@מיואשת****** שוקלת לוותר על היום החופשי וכבר לעבוד בו🙈

אנחנו עובדים. הקטנים במסגרות. הגדול מסתדר יופי עם בייביסיטר וכד'. אז למה הזוגיות בכזה שפל גם פה? למהההה. אולי כי זוגיות פלוס שגרה. פלוס בן שנה וחצי דבוק זה פשוט לא. באסה.

לדברים נחמדים. כי הייתם בסגר
כי כבר חצי שנה הכל משוגע
כי יש לחץ
ממש לא שאלה בכלל

לפחות זה אומר שאתם עובדים מנסים מתאמצים
כל הכבוד על זה

משתדלים...
חזרנו הרגע מהים ישבנו שם רק לדבר
זה עשה טוב הרוגע של הים

עדיים עצוב בלב כי נפגעתי ובטוחה שגם הוא
אבל ב"ה..

הים עושה ככ טוב
כמו עוטף הרחמים
והדיבור יקרב ויביא נחמה ♥️

תמיד נחלצת לעזרה!

קטן, פחות מגודל של שקל, גוון של חום

זה ממש פיצי, ועוד חום...
לא יודעת. ממליצה לך לשאול רב...
יש מצב שיתיר..

כתם על תחתון צבעוני לא אוסר?

לק"י

השאלה אם כתמים בגלולות זה לא סימן למחזור.
לא מבינה בזה כלום.

כשיש כתם בגודל של חצי כרטיס אשראי אסור להיות ביחד למשך 24 שעות לראות לאן הכתם מתפתח (מתקדם לוסת או נעלם), ובינתיים מותר הכל... חוץ מהביחד

כתוב לך:

הגודל המכונה "כגריס" הוא כגודלו של עיגול בקוטר 19 מ"מ (מעט גדול יותר ממטבע של שקל) - מידה זו היא מידת שטח, ועל כן יש לאמוד את שטחו של כתם המופיע בכל צורה שהיא – ביחס למידת שטח זו.

בכל מקרה שבו ברור לאישה שהכתם קטן משטח זה, היא טהורה ואין צורך לשאול על כך

לק"י

שאם יש כתמים אז מומלץ לחכות 24 שעות בלי יחסים ולראות מה קורה.

ושאם הכתם כבר בגודל של חצי כרטיס אשראי זה אוסר. אולי גם תלוי בצבע.

מציעה לברר את הפרטים בדיוק.

לק"י

לא מבינה בכתמים שנובעים מגלולות משולבות.

לברר
כל אחד ופסיקותיו
וגם, עברו מאז שנתיים בערך פלוס הריון ככה שפתאום הפחדת אותי שאולי באמת אני לא זוכרת מדוייק

לי כשזה היה קורה למרות שלא הצלחתי להחזיק מעל חודש וחצי רב לא התיר לי כי הוא אמר שזה ברור שהמחזור צריך להתחיל..
אבל תדברי עם רב

אבל- בגלל שמדובר בגלולות אם יש לך נסיון שאחרי כתם כזה באופן קבוע מתישהו מגיע מחזור אז הזמן ההוא מבחינתכם עונת פרישה. (נגיד בוקר למחרת לם הדוגמא) אבל זה כבר שאלה מאוד ספציפית ויש בזה כל מיני דקויות אז כדאי לשאול לקראת הפעם הבאה.

אם לא- אתם מותרים. עד שיבוא שטף של מחזור או אם ח"ו יהיה כתם שיאסור אתכם (נגיד על בד לבן או סמוך להטלת שתן וכדו)
אין לכתם כזה משמעות הלכתית..

אם יש הרבה כתמים שלא אוסרים (נגיד רק על תחתון צבעוני) יש *המלצה* להימנע מיחסים וזה בגלל שאם תראו דם על הגוף שלך או שלו אחרי יחסים זו בעיה הלכתית וגם אם תו"כ המעשה פתאום תבוא זרימה

צבע
גודל
לא ניתן לתלות בגורם אחר
נמצא על דבר שמקבל טומאה

מספיק שכתם לא עונה על אחת מההגדרות הנ"ל כדי שלא יאסור.

כאשר הכתם מאוד גדול או שבא אחד אחרי השני יש רבנים שממליצים לא לקיים יחסים 24 שעות אחרי כדי לוודא שלא מתפתח למחזור.

אין מושג של עונת פרישה כשלוקחים גלולות.

אגב, הדימום בלקיחת גלולות הוא לא מחזור בכלל. אלא ימי דימום כתוצאה מחוסר איזון הורמונלי. אין בכלל ביוץ.

אני בהריון אחד, עשיתי את האולטרסאונד בלבד של השקיפות, כי אמרו לי שיש לזה עוד משמעויות חוץ מדאון, כגון בעיות לב.
ובשאר ההריונות הרופא שלי אמר לי שגם בזה אין צורך אם אני עושה סקירה מוקדמת.

איך יודעים?

לא כתבת שעשית כבר?
או שאני מערבבת?

וביוש

חוץ מעובי העורף, לא זכור לי שאמרו משהו..
אבל בהחלט מסתכלים על עוד דברים.
גם בסקירה, אם הכל תקין, רק יגידו את מין העובר, לפעמים יסבירו איזה איבר מסתכלים, אבל זה תלוי ברופא כמה הוא נחמד.
אם יש בעיה יגידו..
את יודעת כמה בעיות ל"ע יכולות להיות? עדיף לא להכניס את עצמינו לזה..
ב"ה הכל תקין ושישאר ככה...

רוצה לדעת שבדקו הכל וכו׳
ולא ״חיפפו״
תודה על התגובות הנחמדות שלך תמיד❤️

בגלל שהייתי צריכה סקירה מכוונת בהריון הראשון, אני מבינה יותר את זה שזה לא מראה על מקצועיות.
אבל בהחלט אעדיף מראש מישהו נחמד שמסביר, אם כי היום אני כבר די מזהה לבד, אבל ככה את יודעת שהכל תקין..
בכללי, אני דוגלל בעניין שבהריון צריך לשמור על עצמינו כמה שפחות לשמוע סיפורים כואבים, אם זה על הפלות, לידוצ שקטות וסיבוכים בהריון/לידה.
חשוב להיות מודעים, אבל הריון זה לא הזמן כי אז זה מלחיץ ממש..

אולי ירגיע אותך לעשות את הסקירה עם מישהו נחמד ולברר את זה מראש?

ו... בכיף ❤❤❤

לסקירה קבעו לי לרופא שדווקא ראיתי באינטרנט שהוא מומלץ ונחמד... צעיר כזה...
אז נראה לי שבסדר ️
חוץ מזה מזל שיש את הפורום להרגיע ולעזור.

וסורי מפותחת הפוסט על הנצלושששש

חייבת להמליץ למי שעושה סקירה בסורוקה על ד"ר אפרת שפיגל. הייתי אצלה. נעימה, מקצועית ועדינה, מבינה עניין והסבירה לנו כל דבר בצורה מפורטת ובסבלנות. מדהימה ממש! במיוחד לבנות שחוששות. מי שמהאזור, שווה לקבוע מראש כדי ללכת אליה.

אני מכירה אותה, היא ממש מקסימה ומקצועית מאוד. אבל לא בטוחה שאפשר לקבוע ספציפית אליה? יש בסורוקה גם את דר' יואל בראון שהוא גם ממש מומלץ.

לגבי שקיפות אני לא יודעת, בחלבון עוברי בודקים שלושה פרמטרים בלי קשר לעניין התסמונת דאון. 

אני לא זוכרת את שלושת המרכיבים, אחד מהם שאני זוכרת הוא  הורמון הhcg (שלייה) שאצלי הוא יצא גבוה ויכול להעיד על בעיה בתפקוד השלייה ולכן הייתי במעקב משל הערכת משקל לתינוק כל שבועיים כדי שאם חלילה תהיה בעיה יטפלו בה. וזה גם מעלה סיכון לרעלת הריון שגם צריך יותר לעקוב.

בקיצור יש עוד פרמטרים שבודקים חוץ מעניין התסמונת ולכן מומלץ לעשות. את יכולה להתייעץ עם מכון פועה בנושא הם ידעו לתת לך יותר מידע על חשיבות הבדיקות האלו.

בגלל שזה בודק דברים נוספים.
למשל חלבון עוברי נותן מידע גם לגבי תפקודי שליה, מומים פתוחים במערכת העצבים...

חלבון עוברי בשביל זה.

יש חשיבות לבדיקת החלבון העוברי.

וכן את מצב השליה. בדיקת חלבון עוברי היא בדיקה סטטיסטית, אולטרסאונד הוא אמין.( בד"כ אצל רופאים מומחים).
זה נכון שחלבון עוברי יכול להתריע על מום פתוח במערכת העצבים או על בעיה בתקינות השליה, אבל הבדיקה סטטיסטית וכן רק אולטרסאונד אצל מומחה יקבע בוודאות האם יש בעיה ולא הבדיקת חלבון עוברי, שהרבה פעמים יוצאת לא תקינה והכל תקין.

בכל אופן בלידות האחרונות שלי בגיל יחסית מבוגר, שני רופאים אמרו לי לא לעשות את החלבון עוברי, ולעשות רק ניפט.

קודם כל לא תמיד מזהים מומים באולטרסאונד, רמת הזיהוי היא לא 100%. מצב שלייה בכלל לא ניתן לזהות, אפשר להעריך את דרגת השלייה אבל זה לא נתון שנותן הרבה מידע. את תפקוד השלייה מעריכים יותר לפי כמות מים וזרימות ולא לפי מראה השלייה עצמה. אבל לא לכל אחת עושים מעקב כזה, רק למי שבסיכון. החשיבות של בדיקת הדם היא שבמידה ומתקבלים ערכים חורגים באחד מ-3 המדדים שנבדקים, זה מכוון לעשות בדיקה יותר מדקדקת או מעקב יותר צמוד, בהתאם לממצאים, כי יכול להעיד על סיכון למשהו שאולי כרגע לא רואים וככה אפשר להיות עם האצבע על הדופק ולזהות מוקדם. או לבצע סקירה מכוונת ואולי לגלות משהו שהתפספס בסקירה הרגילה. חוץ מזה שהחלבון העוברי לא מהווה סמן רק למומים פתוחים במערכת העצבים אלא גם למצבים אחרים. 

זה לא מדוייק להגיד שזו בדיקה סטטיסטית. התוצאה שמתקבלת- סיכון של 1 ל- X לתסמונת דאון, היא אכן סטטיסטית, אבל הערך של החלבון העוברי או השלייתי (hCG)  או האסטריול (המדד השלישי) הם לא סטטיסטים, אלא זה בדיוק הערך שנמדד בדם האשה ואם הם חורגים צריך לברר למה.

לא יודעת למה רופאים אמרו לך לא לעשות, זה עניין של גישה, ובכל מקרה אי אפשר ללמוד ממקרה בודד, אבל כיום מקובל להפנות אפילו נשים שעושות דיקור מי שפיר לחלבון עוברי בגלל הערך המוסף שלו.

3.31( הבנתי שמעל 3 לא תקין)

שמופרש ע"י השלייה, וערכים גבוהים יכולים להעיד על סיכון מוגבר לבעיות שלייתיות- עיכוב בגדילה של העובר ורעלת הריון. לכן נדרשים מעקב ל"ד, מעקב גדילה וזרימות.

אם כן אז למה יצא הממצא הזה? עד כה לא היה איזשהו משהו ובאמת אני במעקב כל שבועיים.
תודה רבה!

לא מחייב שיהיה משהו, זה גורם סיכון.

והוא לא בעד שנשים יעשו את הבדיקה הזאת...
השאלה אם מוצאים בעיה בתפקוד השליה יש מה לעשות?
וממה שידוע לי 99% ויותר מהנשים שהבדיקה יוצאת להם לא תקינה, בסופו של דבר הכל תקין....

זה להיות במעקב צמוד ואם מזהים בעיה משמעותית אז שוקלים יילוד- כתלות בגיל ההריון כמובן. כי הפתרון לבעייה שלייתית היא ללדת, לנתק את התלות של העובר בשלייה. אם זה שבוע מוקדם מידי אז יעקבו, לפעמים באשפוז אם המצב מצריך, עד שגיל ההריון מספיק מתקדם או לחלופין עד שהמצב נהיה גרוע במיוחד ואין ברירה.

אי אפשר להגיד ש99% הכל אצלן תקין, זה כללי מידי וגם לא נכון. לא אצל כל מי שמקבלת תשובה לא תקינה, המשמעות זהה. בהתייחס לתשובה של סיכון לתסמונת דאון- זה תלוי מה הסיכוי- לא דומה תשובה של 1:300- שזה גם נחשב סיכון גבוה לתשובה של 1:15. וגם הגיל נכנס לשקלול. ויש כאלה שהסיכון לדאון לא מאוד גבוה אבל אחד הפרמטרים יצא מוגבר או נמוך, ויש כאלה שיותר מפרמטר אחד יצא לא תקין. ויש הבדל אם זה ממצא בודד או שיש עוד ממצאים- מה היה בשקיפות, בסקר שליש ראשון שעושים במקביל לשקיפות, בסקירות וכו..

בד"כ מלווה גם בהפרשות עם ריח לא נעים..

אז זהו שאין הפרשות כלל... במיוחד לא עם ריח. אולי זה יובש כלשהו?

 

וממה יכולה להיווצר פטריה?

יש כאלה שיש להן קבוע בהריונות, יכול להיות שנכנס לשם משהו שגרם להתפתחות פטריה, זיעה.. ולפעמים גם אין הסבר. ויכול להיות שבאמת יובש.. אולי מחילופי העונות

תשמרי על המקום נקי ומאוורר כמה שאת יכולה, לשטוף חיצונית אחרי כל פעם ולנגב בעדינות

לי היה כואב ברמות שלא ישנתי טוב בלילה.
לא זכור לי הפרשות בכמויות וזה היה פטריה הביאנ לי נרות.
ובחיים לא היה לי דבר כזה. בחיים. ואני נשואה כבר 4.5 שנים.
אממה, התחלתי גלולות חדשות, אז זו היתה הסיבה.
טפו טפו זה לא חזר. ליבי איתך על הכאבים. הייתי בודקת

אם תוכלי מדי פעם לשטוף עם מים צוננים ועם סבון נוזלי עדין,

ולנגב טוב טוב בעדינות, זה אמור להקל המון.

רק ישרוף עוד יותר

עדיף לשטוף רק במים

בכללי ממליצים לשטוף רק עם מים את פנים הנרתיק. את החלק החיוני אפשר לסבן.

עשיתי זאת מקודם, אכן הקל מאוד... אבל עדיין, מוזר. 

עוזר לדלקות בשתן ובכללי מנקה את כל האיזור
אני שותה קבוע אחרי שבתחילת הנישואים היו לי דלקות ברצף.

הרבה פעמים אחרי החתונה להרבה דתיות יש פתאום דלקות/פטריות ועוד כל מיני חגיגות שם למטה בגלל הפרת השקט המופתי שהיה שם במשך שנים.
פטריה נגרמת מחוסר איזון של הפלורה (מאזן החיידקים) בנרתיק. זה יכול לקרות בגלל לקיחת אנטיביוטיקה למשל, שימוש בסבונים שלא טובים לנרתיק, חוסר נקיון מספק, לבישת תחתונים לא מאווררים... באופן כללי מומלץ להמנע משטיפה פנימית של הנרתיק, לעשות פיפי אחרי כל פעם שמקיימים יחסים, ללבוש תחתונים מכותנה. לשתות המון!. ולהפחית סוכר מהתזונה.
להקלה את יכולה לנסות למרוח משחת אגיסטן, אפשר לקנות ללא מרשם וזה תוך יומיים שימוש כבר מוביל להקלה, צריך לשים במשך חמישה ימים. בנוסף תקני לך חומץ תפוחים ותשתי אותו מהול(יחס של כף חומץ בכוס מים).

כי אני יודעת שמומלץ למרוח אגיסטן על פטריה בשד, וזה גם מה שנותנים לפות.
בנוסף הרבה פעמים כשיש פטריה בשד יש גם בפות...
בקיצרו לכן שאלתי אם החומץ יכול לעזור גם לפטרייה בשד...

אבל פטריה בשד היא לרוב יותר "קשוחה" וקהש יותר להפטר ממנה באמצעים טבעיים בגלל שיש חלב באזור שמכיל הרבה סוכר..

לא יודעת אם ימגר לגמרי.

ככה כתבה @באורות לא?
אבל תודה נשמה!

מריחה של חומץ בנרתיק פצוע ושורף מלכתחילה נשמע כמו דבר כואבבבב

אבל מריחה של חומת מהול במים תועיל יותר. (אני בעבר מרחתי חומץ תפוחים בלי לדלל...)

אגב כמה צריך לשתות, כמה כוסות מים עם כף חומץ? יש איזה מינון מינימום ומקסימום?

לא התמדתי, ואין לי סבלנות לתהליכים איטיים, אז ביקשתי משחה מהרופא והיא עזרה. אני בטוחה שמריחה מועילה יותר משתיה, כי היא ישירה על הפטרייה. כמובן ששילוב של שניהם יהיה עוד יותר טוב.
נדמה לי שאמא שלי שותה כף או שתיים של חומץ בתוך כוס מים, כל בוקר. אבל לא יודעת כמה צריך בשביל פטריה...

אחותי היה לה כל פעם אחרי טבילה _גרד וחוסר נוחות
ואז בלנית אמרה לה שתבקש שלא ישימו חומר במים כשהיא באה לטבול
וראו זה פלא הפסיקה התופעה

מסתבר שיש את זה לעוד נשים ויש אפילו מקומות שיש מקווה אחד בלי חומר בשביל נשים רגישות

אבל דווקא החומר המחטא הוא זה שמונע חיידקים ופטריות, לא מגעיל קצת בלי חיטוי?

משנה את המאזן הטבעי, ואז לפטריה קל להשתלט.

אז סרט פחות מתאים. שלי מאוד רגוע כשאני מקריאה לה סיפור, או דיקלומי ידיים (אצבע לאצבע נחבר וכאלה). אבל היא בת ארבעה חודשים. לא יודעת אם יתאים גם לחמישה

אולי בגלל שהוא צריך להיות קצת מאונך?

לא זוכרת מה

זה יותר מהיר.

ולוחצים על המשאף. ויוצא ממנו חומר למכשיר. זה לוקח בערך דקה.

באופן כללי אני רק משמיעה לה שירים ולא מראה סרטונים, אבל רק בזמני אינהלציה אני מראה.
מעדיפה את זה ממלחמות. והיו לנו המון אינהלציות בחורף הקודם לצערי...
אבל באמת בגיל הזה זה פחות רלוונטי.
אז אולי בובה מעניינת? משחק שזז?

גיליתי שמכשיר ישן לפעמים התעייף והיה איטי ובחדש החומר נגמר מהר יוצר וזה קיצר את הסבל.

עדין לקח יחסית הרבה זמן

אם גם חומר פעיל אז הייתי מבררת אצל הרופאה מה המינימים שאפשר למהול אותו במי מלח כדי לקצר את הזמן.

לצערי אין לי טיפים איך להפחית את הסבל...
אצלינו נאלצנו להחזיק אותו ממש בכח
צר לי

תודה
לפחות זה רק שלושה ימים...

מוציאים את המסיכה ועם הצינור מעבירים ליד האף

האחות אמרה לי שאם הילד לא משתף פעולה אפשר לעשות גם ככה

להראות לו את המסכה, להסביר שהולכים לעשות אנהלציה, לא להלביש את המסיכה עם הגומי אלא להצמיד עם היד, אפשר לעשות הפסקות אם בוכה.
מנסיון עם בן 3 חודשים

וואלה. בדרך כלל אני באמת מסבירה לו, ומשום מה הפעם לא. לאידעת אם זה השפיע, אבל ננסה בפעם הבאה.

ועשינו הפסקות, כי הוא ממש בכה..

בסוף הורדנו את המסיכה ושמנו לו ליד האף את הבסיס..

היה סביר

לכן יקרה תכיני אוכל טעים לך ולבעלך, מחר יום חדש עם אור חדש,

תקריני שמחה ככה זה ישפיע גם על בעלך וגם על הילדה, תשמחי

שכולם בבית, ואת במקום הכי שאת אוהבת בעולם   ב  ב   י   ת

                          בהצלחה רבה רבה לך.

יקרה זה בדיוק המקום לא להישאב ולא להביא הביתה את כל מה שלא הלך בעבודה,
אני עכשיו בלימודים ריאליים ומתפללת שכשאעבוד לא אשאב לזה ברמה שהראש שלי יהיה טרוד בעבודה גם לאחריה..
שימי לך מול העיניים מה שבאמת חשוב!
העיקר השמחה שלך והילדים המתוקים והמשפחה

נשב היום לראות.
חייבים איכשהו להתנחם😁

חיבוקק🤗🤗

שיעשעת! אין על סרטים מצויירים

לשיר.
לפעמים עוזר רק להתחיל פעולה אחת שגורמת ללב לשמוח,
והעצבות נבעטת החוצה...
חיבוק לך💚🧡🧡

- מוזיקה בפול ווליום או באוזניות (לא בפול ווליום, לא בריא ) ולרקוד, להוציא קצת החוצה
- לשיר
- לעשות איזה טיול נחמד באיזור. אם יש לכם טיילת אז הכי כיף
- לראות סרט שבא לך
- לדבר בטלפון
- מקלחת ארוכה ארוכה

~לדבר בטלפון עם חברה
~לשמוע שירים
~לקרוא ספר
~לטייל
~מקלחת שווה ואז להתלבש יפה

בהצלחה! בעז"ה יהיה טוב!

עם קצף
אפילו מדליקה לך נרות ומכבה את העור.
אח"כ קרם גוף טוב, קרם פנים, מה שאת אוהבת.
כוס תה/קפה,
וקוראת/רואה/שומעת מה שאת אוהבת

@חגהבגה
עשית לי חשק גם לסדר קצת
נכנסתי מהחתימה שלך

עובד כמו קסם

היה לי יום אחד הרעים עלי אדמות. אין לי איך לתאר את זה.
מנסה גם לאסוף את עצמי ולקנות לפחות אוכל טעים כדי לסיים בחיוך את היום...
אם היה לי כח לנקות זה ממש היה עושה לי טוב..
פשוט לכי עם הלב שלך, גם אם זה אומר עכשיו לקנות בן אנד ג'ריס

יום גרוע עלי אדמות, אימלה מסכנה שלנו...

עוד כמה קשיים נקודתיים.
מין יום לא מוצלח כזה. יעבור בעז"ה...
אבל וואלה התרסקתי.

בע"ה מחר יהיה יותר טוב...
שה' ישמח אותך!

ותודה לך על הסרטון😁😁😁

אליפווותתת
זה עושה נחת בלב

אין אין אלופה

לגיטימי להפתיע, אם את רוצה לבדוק איך היא.

מצד שני, אני יכולה להבין למה היא מעדיפה שתעדכנו.
אני לא יודעת מה הלו"ז אצלכם בדיוק. במעון אצלנו זה הזמן של שנת צהריים. אם אני מגיעה בשעה כזו, זה יכול להעיר את שאר הילדים... אז אם צריך מגיעים, אבל הייתי מעדכנת לפני כן. כדי שהמטפלת תדע לארגן אותו. אולי היא לא תשקיע מאמץ להרדים אותו? תדע לארגן אותו שיהיה עם טיטול נקי, פנים נקיות, מסורק לפני שאתם מגיעים.

בקיצור, יותר נעים לדעת כדי להתארגן. כי לרוב זה לא שההורה נכנס בשתיקה לקחת את הילד ויוצא

אבל כן... יכולה להבין מה את מתכוונת.

 

תודה על התגובה

מה הפריע לה שראית...?

שזאת שעה לחוצה כי הם אחרי אוכל וצריך להחליף טיטולים לכולם וכו'...

 

תעקבי אחרי זה

שזו סיבה ממש לגיטימית בעיניי.

אם הייתי מטפלת הייתי רוצה שכשהורה מגיע, הוא יראה ילדים רגועים ושמחים. כהורה ברור לי שזה לא קורה כל הזמן וזמן של החלפות, ארגונים אחרי אוכל זה זמן לחוץ.
אבל בכל אופן אם הייתי מטפלת ברור לי שהיה לי הרבה יותר נעים לקבל התראה מראש, ככה הייתי מכינה את הילד מראש וההורה לא היה מגיע בדיוק כשאני עסוקה בהחלפה לילד אחר והילד שלו עוד מרוח בקטשופ מהאוכל ועם טיטול מלא.

לא אומרת להיות שאננים, אבל בסוף זה שיש מקרים של התעללות זה נורא ומצריך מאיתנו ההורים לשים לב, אבל לא אומר שכל המטפלות צריכות להיות בחזקת חשודות כל הזמן ולחשוש שאם יש זמן שפחות נוח להן, הן מיד נחשדות...

ברור לי לגמרי שלא מחליפים לילדים טיטול ברגע שצריך, שלא תמיד הם שבעים עד הסוף או ישנים באופן רגוע.
זה עצוב מאוד, אבל זו האמת של המציאות.

בעיניי, חלק מלשים לב זה להגיע בהפתעה. במיוחד כיום שלא תמיד ניתן להיכנס למרחב של הגן ואח אפשר ממש לדעת מה קורה בפנים.
מאוד חשוב לבחון את התגובה של המטפלת לזה שמגיעים בלי תיאום.

אבל זאת היתה פעם ראשונה מתחילת שנה שדבר כזה קורה...

לוידעת, יצאתי עם תחושה לא טובה

מתווכחת עם תחושות

בסוף את היית בסיטואציה ואת יודעת הכי טוב!

רק ניסיתי להסב את תשומת הלב, להיות ערניים זה תמיד טוב, במיוחד שזה הילדים שלנו. רק לשים לב שלמרות כל הסיפורים מסביב, לפעמים בקשה של מטפלת זו רק בקשה לגיטימית, בלי מניעים נסתרים.

תתארי לך כל אמא תבוא בשעה אחרת, זה קצת מפריע,

גם לפעמים היא צריכה לפני כן להלביש סוודר לפעמים החלפה

נראה שזה בסדר גמור, כמובן כשאין ברירה וזה משהו דחוף

אז אין בעיה לבוא ולקחת, אבל באופן עקרוני לבוא לקראתה.

אולי הפתרון הוא להודיע לה מספיק זמן מראש להתארגנות שלה/ הילד ( 5-10 דקות ) ומצד שני זה לא מספיק זמן להסתיר דברים אם חו ישנם..

לי גם קרה מידי פעם. אפילו לא בכוונה. החלטות ספונטניות או שינויים לא צפויים בתוכניות.
כמובן מבינה גם אותה.
לדעתי דרך האמצע זה בסדר גמור.
כל פעם בצורה אחרת.
פעם להודיע מהבוקר, פעם להתקשר חצי שעה לפני, פעם להגיע בלי הודעה בתואנה שלא היה מתוכנן וכו.
בלאו הכי מדובר על מידי פעם. אז כל אחד מהמצבים מידי פעם זה בעיני בסדר גמור.
אפשר גם להודיע בבוקר- היום נגיע בין אחד לשתיים. משהו כללי כזה שנותן לה מידע כללי אבל מאפשר לך אפקט הפתעה מסויים.
הייתי משתדלת להמנע מלהגיע כל יום בשעה אחרת באופן קיצוני בלי תאום מראש.
זה באמת פשוט לא נוח.
בהצלחה!

תראי, יש את מה שאת עושה ויש את מה שאת אומרת לה.
ברור שאת צריכה להמשיך ללכת ולבדוק מה קורה בכל מיני שעות, אבל תנסי לעשות את זה בצורה הכי יפה שיש.

"וואי, שכחתי להביא בגד החלפה"
"חמותי הגיעה ולא מוותרת על לראות את הילדה"
"יש לה תור לרופאה"
"יש הופעה לאח שלה בחוג לפיתוח קול"

וכמובן גם לברר מה השעות שהילדים ישנים, להקשיב מחוץ לדלת לפני שדופקים עליה ולתת לה את התחושה שאת סומכת עליה, אבל תמיד כאן כדי לבדוק את זה.

ככה אני חושבת...

ותודה על התגובה יקרה!

זכותה לבוא מוקדם

חשוב לשמור על יחסים טובים!

והיום כשהגעתי לקחת את הבן שלי הרגשתי שהיא היתה קצת קרה אלי (מאוד מאוד הגיוני שזה בראש שלי).

אבל הדבר האחרון שאני רוצה זה שהיא תישנא את הבן שלי בגללי

שהיום את באה מוקדם. אבל לא יודעת כמה מוקדם...

(כבר עברתי פה, אז באתי...)

ממש לא מקובל לא להודיע מראש
אז אם כבר מפתיעים כדאי להתנצל ולומר חשבתי שבעלי כתב הודעה או סליחה ששכחתי להודיע וחו.
מצד המטפלת זה ממזץש נורמלי חוץ מזה שזה הבית שלה זה בסדר גמור לרצות לארגן קצת את הילד לפני שההורים מגיעים

אבל זה לא ממש קרה.

אז הבוקר כתבתי לה הודעה שאני מתנצלת והיא לא דאגה לתת לי הרגשה טובה...

מה לעשות.

לפעמים באה בשעות מוקדמות יותר. כן שעה שאני יודעת שהילדים כבר לא ישנים. אבל לא מודיעה מראש
והאמת, שלא זכור לי מטפלת שהתעצבנה על כך.
נראה להיפך, היתה שמחה שיש מוקדם פחות ילד...

וכל יום אני מכניסה ומוציאה בשעות אחרות,
מעולם לא הודעתי אלא אם זה להגיע אחרי מה שא רגילה אן משהו כזה

אני מטפלת במעון. נכון שמעון זה לא כמו מטפלת פרטית, ובכל זאת...
אני מבינה את הרצון שלך להפתיע את המטפלת כדי לראות איך דברים מתנהלים. כל עוד זה לא נעשה לעתים קרובות מדי, וזאת משדרת לה שאת סומכת עליה, יש מקום להגיד שזה בסדר.
אבל מנקודת המבט של מטפלת, כן, אני מעדיפה לדעת מראש שלוקחים ילד מוקדם. כי אני צריכה להתארגן לקראת זה. תלוי באיזו שעה ביום זה, לפעמים אני אקבע מה אני עושה עכשיו בהתאם, או לדעת אם להשכיב ילד לישון, או לנעול לו נעליים...
וכשאני באמצע באלגן שאני צריכה לשטוף ידיים לשמונה ילדים, עם ארבעה ילדים צורחים ועוד שניים מרביצים או מטפסים על הארון (הגזמתי. אל דאגה, זה לא תיאור מדויק של המצב...), אני לא יכולה להתמודד עם הפתעה של הורה שהחליט להגיע. אפילו מבחינה פסיכולוגית, או לעשות לעצמי סדר בראש, או איך שתקראו לזה - אני רוצה לדעת מראש.

תודה לך!!

מילא להביא מאוחר, אני מבינה למה זה לא נוח.
אבל אני לא רואה סיבה למה זה מפריע לה שיוציאו מוקדם.
וגם זה שהיא צריכה שיודיעו מראש נשמע לי מוזר.
(ממה שאני רואה במעון, כל אחד מוציא את הילד שלו בשעה אחרת, מקס' אם היא לא הספיקה להחליף טיטול אני אחליף בבית.. מה הבעיה?)

וסליחה מכל מי שלא עניתי לה.

קראתי את כולכן ועזרתן לי מאוד

האזור עדין מלא דם ובגלל זה כמות הדם
עבר יום אחד כבר.. מקווה שזה יסתדר בימים הקרובים🙏🏼

היא נפלה והפה זה מקום רגיש שמדמם מלא על כלום אבל זה מחלים מהר.. שמרנו שיומיים היא לא תקבל שום מכה שם שתפתח את הפצע וזה התאחה מהר ועבר

פעם שנייה השבוע
איך אני יכולה למנוע דבר כזה? אין לי שום דבר
היא זוחלת מנסה לעמוד ודופקת את הראש בכל מקום 😞 אין לי אבר כןחות לרגשי אשם שלי ולהתמודדות עם הבכי המטורף של אחר כך

אבל אין מה לעשות.
את חייבת להמשיך לתת לה לזחול, והיא תלמד.
כולם נופלים..

גם לבת שלי זה קורה מלא.. היא נופלת ואז כמובן אני ברגשי אשמה אבל אין מה לעשות היא רק ככה תלמד..

למה עשה וגינלי במאוחרת?

תתקשרי לאוגדת אפרת ותייעצי אתם, הם ממש מומחים לדברים האלה.

אימאלה, ה' ישמור, איזה מצער!
אני כמעט בטוחה שבשבוע כזה לא עושים וואגינרלי!
נכנסים רק בהתחלה לקרות אם יש פתיחה ומחיקה.
אבל אני לא מקצוענית
תבואנה החכמות ממני ויגידו לך.
שה' ימלא חסרונך במהרה...

אפשר לעשות בכל שלבי ההריון אם יש צורך.

שה' ימלא חסרונך!

אני לא יודעת אם בדיקה יכולה לגרום לנזק, אבל כן יודעת שעושים בדיקות וגינאליות כשצריך גם בשלבים הרבה יותר מאוחרים. לי עשו גם אחרי שבוע 30 כדי לבדוק את המוח יותר טוב (היו סיבות).

זה כמו להגיד שיחסי אישות חד פעמי יגרמו להפלה. המתמר של האולטראסאונד מאוד צר וזו בדיקה עדינה יחסית. מקובל לעשות אותה בכל שלבי ההריון בלי התוויות מיוחדות.
מצטערת בכאבך ושולחת מלא כוחות❤... שיתמלא חסרונכם בקרוב.

זה נטו חיצוני

לדעתי...יש מצב שהצוואר היה קצר ולא ידעת.
והבדיקה היתה רק לגלות מה שבכל מקרה קרה כבר
שה לא משהו שיודעים סתם אם אין צירים או דימום או משהו

להפך- כשיש חשש לקיצור- בודקים ואקינלי עם האו''ס לפעמים אפילו כל יום או כמה ימים לנשים בשמירה ובסיכון גבוה

קיצר- בדיקה לא מסוכנת
ויכל להיות שהיא היוותה איזה טריגר- אבל מן הסתם השה היה קורה בלי קשר..

אני יודעת שזה לא מעודד
שאת אבישה ענקית וכואבת בכל מקרה
אבל חשוב בשביל העיבוד לשחרר את האשמה הזאת ש'בגלל זה זה קרה'
זה לא מאפשר להאסף ולעבור הלאה

ומה שכתבתי לך זה נטו עובדות

למיטב ידיעתי אין שום קשר. יכולה לומר לך שלי עשו מליוני בדיקות לאורך כל ההריון ועד הסוף היה צוואר ארוך סגור וכו

מה שגורם לזה זה צירים לרוב בלתי מורגשים בכלל

אבל את יכולה להתייעץ עם גורמים מוסמכים כמו מכון פועה

חיבוק גדול על מה שעברת ומקווה שבע"ה יהיה הריון תקין וקל במהרה

בהריון האחרון עשו לי US וגינאלי פעם בשבוע/שבועיים לאורך כל ההריון. 

זה לא אמור להשפיע!!!

 

חיבוק ענק! ענק!
שהקב"ה ימלא את חסרונכם בקרוב אמן

כדי לזהות סימנים ללידה מוקדמת, זה לא אמור לפגוע

 

לי בסקירה לחצו מאוד חזק על הבטן כדי לראות- כדי שלא להצטרך ואגינלי

הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו זה שהרופא לחץ מאוד חזק, אבל זה לא נראה לי הגיוני או שכבר היתה פתיחה 

 

 

כשלי היה קצת קיצור צוואר הנחו אותי דווקא כן לעשות או"ס וגינלי כדי לראות אם יש שינוי באורך אז לא נראה לי שזה קשור.
שולחת לך הרבה כוחות!

הבגיקה עצמה לא יכולה לגרום לנזק,הבדיקההיכוחה לגלות אם יש קיצור צוואר ופתיחה וכנראההשבגלל שהיו לך צירים שלא הורגשו גילו את זה מאוחר.
מאחלת לך ש-ה ימלא חסרונכם בקרוב

קודם כל מצטערת מאוד יחד איתך על אובדן ההריון והתינוק שלך!! כמה כואב!!!!! 

לשאלתך, אין שום קשר בין בדיקה וגינאלית למה שקרה. אצלי בהריון הראשון היה לי פתיחה וצירים בשבוע 23, בלי שום התרעה מוקדמת. והבריונות אחכ, דווקא בגלל שהיה קיצור צוואר הרחם עשו לי כל שבוע אולטרסאונד וגינאלי כדי למדוד במדויק את אורך הצוואר ולבדוק אם יש פתיחה או צורת משפך וכו. אומנם הרופא מאוד מאוד נזהר ועשה בעדינות מירבית, ובכל זאת ממש כל שבוע עשה אולטרסאונד וגינאלי בהריון בסיכון. אחרי תפר צווארי וכו. אני ממש ממליצה לך להתייעץ עם רופאים להריון בסיכון, ובע“ה בהריון הבא לתפור את צוואר הרחם ולבקש כדורים נגד צירים (לצירים סמויים שאפילו לא מרגישים אבל גורמים בכל זאת התקצרות ופתיחה) ושוב, משתתפת ממש בצערך❤️❤️❤️❤️

שהקב"ה ישלים חסרונך וישפיע עלייך שפע טוב מהרה מידו הרחבה..
🧡💚💜

בדיקת אורך צוואר עושים וגנלי ועושים את זה גם לאורך כל ההריון למי שצריכה וזה לא פוגע.
בשורות טובות! בעה בקרוב ממש הריון בידיים מלאות!

לא חושבת שזה קשור. אולטראסאונד וגינלי עושים כדי לדעת פרטים מדויקים.
למשל עשו לי גם בסקירה בשבוע 22 כדי לדעת אורך צוואר רחם מדויק.
וגם לא נראה לי שזה קשור בגלל שמחיקה ופתיחה לא חושבת שיכול לקרות תוך שניה, זה כנראה מצב שהיה קודם

הגיוני שזה קשור למבנה חלל הפה שלה...
היא גדלה קצת ועכשיו יותר קשה לה לתפוס בצד הזה...

תתעקשי איתה על הצד הזה,
שלא יתייבש בו החלב ולא תוכלי להניק בו יותר,
אבל-- לא להתעקש כשהיא עייפה/ שהשד מלא...

בהצלחה💞

זה לא שהיא אוכלת יותר טוב בצד ימין מאשר בצד שמאל, לדוגמה.
כל הנקה אני מחליפה צדדים. כלומר, לפעמים מתחילה בימין ולפעמים בשמאל. משתדלת שיהיה לסירוגין. אבל לא משנה איזה צד זה, ימין או שמאל - תמיד הצד השני יהיה יותר טוב.

תנסי להניק בשכיבה. פתר לי את הענין הזה.

יכול להיות שהוא גדוש יותר וקשה לה לתפוס?
תנסי לסחוט ידנית קצת לפני, אולי זה יעזור.. בהצלחה!

את יכולה לחפש בעליאקספס לקבל רעיונות.
כתר, פפיון, קסקט, סטים מתוקים ומצחיקים.
יש כל מיני אביזרים לתמונות... סלסלה, ספה מזערית להניח עליה את התינוק בתמונות, שטיחונים

צריכה רעיונות פשוטים כאלה

באתר של מיננה ערכה של כרטיסיות לצילום.
חפשי שם

תסתובבי בין המדפים וכבר יעלו לך רעיוונת...

לקחנו הכל דברים מהבית..
דובי שהיא קיבלה מתנה,
שמיכה ורודה שמחובר אליה ארנבון,
סלסלת קש מאמא שלי,
פרח מלאכותי ורוד שלקחתי מאגרטל,
שמיכת צמר לבנה.

להסתובב בבית ולהפעיל את הדמיון.
החכמה בצילום של זה זו מנורה קטנה ניידת שאת יכולה להזיז ע''מ שלא יצאו צללים.

להריון פשוט השארתי פתוח ואם ממש קר אז עם צעיף ומעיל במידה גדולה

צריך משהו שיכסה את הבטן בכל מקרה

הריון זה כמו תנור

לא נוח לי סוודר סגור, בטח לא בהריון.
לובשים בגד רגיל ומעל סוודר פתוח,
אם ממש קר אז מתכרבלים בסוודר אבל לרוב לא כזה קר..
(יש הרבה דוגמאות של סוודר ארוך כזה או עם עודף בד ליופי ואז אפשר להתכרבל בו)

קונה בבגדים הרגילים מידה אחת יותר, או שבבגדי הריון- קונה את המידה שלך הרגילה מלפני ההריון

(אני קניתי בבגדי הריון ופינקתי במידה נוספת והגיע האוהל של אברהם ושרה )

קודם כל יש שם ממש טווח של מחירים ואיכות אליפות
ודבר שני אני כל היום שם ומכניסה לסל, לא באמת שקונה הכל ..

יש קודים וכו

זה גם 130 ולא 230

אם את סטודנטית יש באפליקציית איי סטודנט.
מדי פעם יש 20% הנחה באתר צריך לעקוב.
וקוד מעל 50 פאונד - il17.
תמיד לקנות בפאוהד ולא שקלים זה מוזיל

עוד לא הגעתי למחלקת הריון שלהם

בהריון הרבה יותר חם, בעיקר שיש חימום.

צריךמשהו שאפשר להורחד ולשים בנוחות.

אין לי קישורים, אבל יש להם מבחר של סוודרים במחירים שפויים

ובדקתי טוב שהם לא קצרים מידי בבטן (יש אופנה כזאת עכשיו)
פחות אהבתי את הבגדי הריון שלהם אז קניתי מהקולקציה הרגילה אבל כדאי לבדוק שם אולי תאהבי

מדברת גם עם פיזיטרפיסטית כדי לנסות בכל זאת להרגיל אותו לזחילה. 

בשביל חיזוק חגורת הכתפיים,
לא זכור לי שזחילה על 6 זה שלב קריטי.
ונשמע שהוא עוד יכול לפתח את זה

לא זוכרת למה.
משהו עם הצלבה של יד רגל

הוא בגיל שנה וחודש רק התחיל לזחול!!!
היום בן שנה ו4 כבר רץ בכל הבית ברוך ה'
דילג על זחילת 6 והכל בסדר, אומרים שזה זחילה חשובה כי הגוף בעצם לומד להתנתק מהקרקע

כל עוד הוא מפתח את התנועה לסירוגין של הידיים

לא בטוח שידלג על זחילה על שש, אם הוא כבר נעמד על שש יכול להיות שהוא בדרך לשם...(יש לי בן שנעמד בגיל 10 חודשים ורק בגיל שנה זחל על שש)

יכול לקרות. עדיף שלא.
הבעיה שהתינוקות לא יכולים לקרוא את הספר ולא תמיד יודעים מה הם *אמורים* לעשות...

שלי בן 10 חודשים.
מגיל 6 חודשים זחל גחון. כל כך הרבה זמן, כבר התחיל להעמד וללכת עם תמיכה, עד שהייתי בטוחה שלעולם לא יזחל על שש.
בגיל 9 חודשים בהפתעה גמורה הוא התחיל לזחול על שש ותוך יומיים ניהיה מומחה בתחום.

הכל יכול להיות.
כל שלב הוא חשוב כדי לפתח שרירים ויכולות קוגנטיביות כמו קוארדינציה. אבל כל עוד הוא הצליח לפתח יכולות אלו גם אם לא באמצעות השלב המיועד אז אין בעיה.
אם את לא בטוחה לגבי ההתקדמות שלו את תמיד יכולה תקבוע תור חד פעמי בהתפתחות הילד. לפעמים לא צריך לראות פיזיוטרפיסטית, מספיק שאחות אפילו בטיפת חלב שיודעת לבדוק את היכולות הללו ויכולה להפנות להמשך בירור במידה ויש צורך.

על שלי
בתחילה לזחול קצת אחרי זה... סגולות הפורום!

שלי דילגה והתפתחה מצויין ב"ה (והיינו אצל פיזיותרפיסטית.)
והיא ממש הרגיעה אותנו,
היא אמרה שהיום מסתכלים על המכלול של ההתפתחות, על החוזק של השרירים..
כן חשוב זחילה כלשהי כדי לראות שהם מצליחים לעשות את ההצלבה בין הצדדים.

הלכתי לטיפת חלב לביקורת שגרתית אמרתי לה את זה והיא בדקה אם הוא יודע להיעמד.
ראתה שכן.
אמרה לו אם אתה יודע לעשות את זה (להיעמד וכד) אז אתה יכול לוותר על 6. אבל הוא לא ויתר ואחרי חודש זה הגיע. אז חכי אולי תופתעי(;

אולי תנסו ללמד לעלות במדרגות, את עומדת צמוד מאחור להשגיח. במדרגות אי אפשר גחון חייבים לעלות על 6, וכבר יש לו את העמידה על 6 ובמדרגות ילמד גם לנוע איתה. זה מצוין.
בסלון אפשר לשים מכשולים שהוא צריך לעבור מעליהם כמו מזרן פעילות/שטיח מגולגל או חבילות חיתולים, כדי לעלות מעל ינתק הבטן מהרצפה.
אם כבר נעמד כשמושך ברהיטים יתכן שעוד רגע ירכוש הליכה... כבר אמרו למעלה שזחילת 6 טובה לקורדינציה. וגם לחיזוק חגורת כתפיים שאפשר לחזק גם אם בכל זאת ידלג על השלב נגיד בטיפוס במגלשה ואולי להתגלש על הבטן במגלשה.
איך הוא במוטוריקה העדינה? תופס ציריוס אחד אחד? מגדלי קוביות? השחלה?

התחיל לזחול גחון מוקדם יחסית, לפני גיל חצי שנה, ועד גיל שנה כמעט לא התחיל על 6. אבל ראינו שהוא מתפתח, מתישהו התחיל לשבת (היה עובר מישיבה לגחון.. מצחיקול) וגם בבדיקה בטיפת חלב לא התרגשו. ובסוף גם הגיע לזה.
עכשיו מחכים שיתחיל ללכת, כבר שנה וחצי הבחור 😅

כדאי להמשיך לעודד אותו- לשים מכשולים בדרך ולעלות מדרגות אבל לא חושבת שכדאי להילחץ או להשתגע. מקסימום תרגילי יוטיוב כאלה.

יש שלבים שמעוררים נורה אדומה כמו חיוך וזחילה.. אבל בהחלט מותר לדלג על שלבים מסויימים. בכל אופן כך לדעתי על פי מה שלמדתי.

ואפילו טופלתי אצל אחד הפרופסורים המומחים שם...
ב"ה שיש פתרונות גם לזה.
ישתבח שמו.

זה הריון שני?

 

הרבה פעמים הריון שני קל יותר מהראשון

אצלי כמובן לא

הריונות יכולים להיות מאוד שונים זהז מזה גם אצל אותה אישה.
בהצלחה ושימשיך תקין וקל קל קל...