פורום הריון ולידה (עמוד 2565)

אם אחרי מקלחת טובה מגרד 

אם רואים קילופים על הראש- אחרי המקלחת לסרק בעדינות בשמן זית ומסרק פלסטיק צפוף להוריד את הקילופים

אם לא רואה קילופים אבל העור יבש- להתקלח בשמן בלנאום או אמויל ממש עוזר (בטח גם הרגליים והידיים קצת יבשות)

ואם לא מוצאים, אז שוב לבדוק כינים. יכולה להיות כינה אחת סוררת, שכמעט בלתי אפשרי למצוא...
יש לו אחים? כדאי לבדוק גם אותם, במיוחד את מי שמרבה להתקרב אליו.

ואני יודעת בוודאות שזו לא כינים כי אין לה הרבה שיער, ומה שיש הוא בלונדיני...

קיצר... עוקבת😁

לק"י

אלא אם כן נדבקים משיער שחור.

(לא אומרת שיש לה כינים, רק שתדעי שבדרך כלל כינים הם בצבע של השיער).

בכמ עדיין רואים לה את הקרקפת אז אי אפשר לראות לה...

מגניב שיש כינים בלונדיניות🤣

שהיה מגרד הרבה בראש כשהיה תינוק, אף פעם לא היו לו כינים או יובש, נראלי ענין תחושתי

מגרדת את השיער האוזניים העיניים...

לא בגלל המצווה, אלא בשבילך. 

במילא זה יהיה גם מצווה, אבל בשבילך, אולי מוזיקה, שוקולד. בדיחה טובה עם הבעל. 

סתם הרפיה. משהו קטן וכיף

שמתי לב שלא פעם קורה
שהחגים השמחים יותר,
סוכות, פורים
יש יותר אתגר להיות בשמחה.
הנה עכשין עם הסגר,
באמת לא פשוט להרבה אנשים ..
שולחת חיבוקים

בעצם, אני בטוחה!

אבל לא מצליחה להתגבר...

כל הזמן אנחנו מחכות קצת לרוגע ושלווה, כשזה מגיע, לא מצליחים לשמוח. 

 

חיבוק ממני

בס״ד

ש״מועדים״ מלשון ״למעוד״.

(כמה שזה מפתיע)

לא מבינה בזה עד בסוף אבל לי זה התיישב מאד טוב. זה סיפק לי הסבר לכל מיני דברים שהייתי מרגישה או שהיו קורים דווקא בזמנים שהיו אמורים להיות שמחים.

היום אני לכתחילה ניגשת לחגים עם ידיעה שהם יכולים להיות טריקיים בקטע הזה, וכבר הרבה פחות נבהלת. עצם ההבנה של המנגנון כבר מרגיע מאד את העניינים.





ומוסיפה שלושה דברים פשוטים אבל חשובים:

* להיות אמא לילדים קטנים, זה לא קל.
* להיות בהריון, זה לא קל.
* הקורונה, זה לא קל.

אני בטוחה שאת עושה את רצון ה׳ בהרבה מאד דברים שאת עושה! מאחלת לך מכל הלב שגם בעניין השמחה בחג, זה ישתחרר לך בע״ה. אבל עד אז, קבלי את עצמך כמה שאת רק יכולה. גם כי יש לך את כל הסיבות! וגם כי הקבלה של עצמינו - המון פעמים, היא זו שסוללת לנו את הדרך לשמחה ✨🧡

כמה שאת מחזקת!

בס״ד

תודה שאת אומרת! שימחת אותי עכשיי.



(נראה לי בעצם כתבתי לשתינו, גם אני הייתי צריכה את ההרגעה ואת החיזוק הזה 🙂).

מחזקת ומרגיעה מאד מבעד לכתיבה ולמילים שלך...

מכירה ממש את המקום הזה..
לרצות לשצוח אבל בפועל עצוב בלב.
וכל הסיבות שכתבת באמת גורמות עצב ודכדוך...

לדעתי הקטנה,
לפעמים צריך קודם כל להרגיש שזה בסדר להיות קצת בעצב,
זה הכי נורמלי בהריון (הורמלית כהגדרת מיואשת)

ואחכ באמת לנסות קצת לשמוח באיזה משהו קטן כמו שכתבו,
לפתוח הרצאה מעניינת ביוטיוב, אולי של הרב פנגר.. ;)
אולי לעשות משהו קטן וכיף עם הבעל כשכולם ישנים.. אפילו סתם משחק קצר
או להתקשר לדבר עם איזו חברה
מה שיעשה לך טוב.

הלוואי ויהיה לך מועדים לשמחה!
התקופה הזו מאתגרת ממש
בהריון נראלי פי כמה...
חיבוקים!!❤

קראתי אותה כבר אתמול ונתנה לי כח.

אבל לא יכולתי להגיב... (בעלי היה לידי)

בערב דיברתי עם בעלי והסברתי לו מה מציק לי והוא היה ממש מכיל ואכפתי, התנצל והיה הכי סבלני שיש...

 

העידוד כאן נתן לי כח להתמודד עם השיחה הזו.

 

אז תודה לכל העונות!!!

 

והמשך חג שמח ומלא חיוכים ואהבה...

ומדהימה שדיברת והסברת....

גם לכך מותק מלא חיוכים ואהבה

פחדים בהריון זה ממש נפוץ...
תעשי דברים שמשמחים אותך

לא לשמוע, לא לקרוא.

להעסיק את עצמך בדברים חיוביים.

בשעה טובה, הריון קל ובריא

במידה ואני יודעת את תאריך הביוץ המדוייק, כך שחישוב גיל ההריון ודאי מדוייק ולא היה ביוץ מאוחר, יראו בעז"ה דופק בשבוע 6+6?

ובאמת לא לחשוב מדי הרבה...

להעסיק את הראש בדברים אחרים

אני חוזרת לעצמי בראש על מנטרה קבועה (מחשבה חיובית)

״ה׳ נתן לי כבר כמה ילדים ב״ה

הרחם שלי יודעת להחזיק הריונות!״

 

ותתפללי לטוב...
בשורות טובות!

יכול להיות פטריה, יכול להיות פצע/סדק.
יש עוד כאבים? תחושה של זרמים בהנקה?
תנסי לראות בפה של היונק/ת אם יש פצעים לבנים..
אם לא כנראה פצע
משחת לנסינו אחרי כל כל כלללל הנקה

אבדוק את הפה של התינוק כשיקום, אבל אם יש לו פטריה זה אמור להציק גם לו, לא?
איפה אמורים להיות הפצעים? בלשון?

באמת אקפיד על המשחה, שמה אותה אבל לא מקפידה

שממש יתלונן

בלי שיהיה לה גם

פשוט תנסי טיפול לפטריה ותראי אם זה עוזר לך

דקטרין אורל ג׳ל ניתן למיטב ידיעתי לרכוש ללא מרשם בבית מרקחת

אמן שיעבור , זה סיוטטטטט

לי כנראה היה כי דקטרין עזר לי.
לא ראו אצלה כלום. אצלי הפטמות היו אולי קצת וורודות מדי, אין לי מושג. אבל זה פשוט עזר..

ואם זה אכן פטריה אז לנסינו תחמיר את זה.

דקטרין נקרא גם פיטריון והוא בלי מרשם. בפה של התינוקת מורחים דקטרין אורל ג'ל שהוא טעים מאד. אפשר למרוח על המוצץ.

אם זה משהו מעקצץ
ובנוסף הפטמות נראות קצת מבריק ויש קילופים זה יכול להיות זה...
לי זה גם היה כמו כאב בגלים של דקירות בשד בעוצמות אחרי ההנקה..
תנסי למרוח פטריון או כל משחה אחרת ייעודית לפטריה .

כן יש דקירות/זרמים כואבים במשך כמה דקות טובות אחרי ההנקה

אלה משחות שלא נורא שהוא יבלע?

במשך יומיים אחרי כל הנקה ואז עוד 8 ימים אחרי 5-6 הנקות.
אני חושבת שזה לא מזיק.. גם אם זה לא באמת פטריה.
אין לך מה להפסיד

רק דקטרין אורל ג׳ל מיוצר מחומר שניתן ״לאכול״ אותו

היועצת הנקה שלי אמרה שלא צריך לשטוף. מספיק לשים אחרי ההנקה ואז יש מרווח עד ההנקה הבאה

אם כן זה מתפיסה לא נכונה...
ותנסי פטמות סיליקון ונרסיקייר להקלה

לי יש את זה תמיד. זה נקרא בלוטות מונטגומרי.
ממליצה לך מנסיון להפסיק ללכת עם חזיה בבית. טת יכולה כשאת מניקה להניח חיתול על הפטמה השניה שלא תרטיב לך את החוםצה. אני אחרי שבוע בלי חזיה בבית נעלמו לי על הסדקים והכאבים שהיו לי 3 חודשים!

רק מנסה להבין? הם נוצרים בגלל החזיה? בגלל הרטיבות?
מה עוזר להיות בלי חזיה? אולי אמצא פתרון אחר עם אותו אפקט

אולי?
אולי תלכי עם גופיה ולא חזיה, אפשרי?באמת חודש וחצי אחרי הלידה החזה שלי היה כבד למדי, 3 חודשים אחרי, זה כבר התאזן, עכשיו לא מפריע לי בכלל להיות בלי חזיה ואני 80D, לא כזו קטנה.

סליחה על התיאור המביך אבל הלכתי ככה קצת בימים גרועים. זה בכל זאת מחזיק מלמטה. אבל שלי עם קשתות אז אולי הן באמת מחזיקות יותר גם כשהקאפ פתוח.

כמו שאמרת העיקר שהוא יפרנס אותך ואת הילדים היטב, ואם הוא גם מרוצה מהמקצוע אז מושלם. כל שיקול אחר כמו מה תגיד המשפחה ממש לא רלוונטי.
בעלי למשל עובד כמורה, משפחתו מזלזלת מאוד כי אצלם כולם חייבים לעבוד בהייטק ואבא שלו רואה בו כישלון.
אז מה? אני שמחה כי בעלי מאושר בעבודה שלו וזה העיקר

בחודש שלאחר מכן נקלטתי 😁

עברתי 2 הרדמות מאד עמוקות (של ניתוח). את ישנה תוך כדי, קמה אחרי.

היה בכלל לא כואב לא משהו שמצריך הרדמה בכלל..

אני גם פחדתי מזה ובכלל שקראתי באנטרנט הלחיץ אותי כל הסיפור

בסוף עשיתי בבית חולים מאיר- בדיקה של חמש דקות בלבד ולא כואבת בכלל

כל מי שיצאה לפני אמרה לי היה מעולה אז ממליצה לך לחשוב על זה כי זה באמת שטויות..בהצלחה

ואני לא בהריון לצערי

אבל בקשר להרדמה - אני נהניתי כשהרדימו אותי😜. את פשוט נרדמת וקמה אחרי שניה (ככה זה הרגיש לי) במקום אחר, קצת מעורפלת, אחרי שינה טובה...

עשיתי ניתוח לפני 3 שנים ועד היום אני אומרת שזאת השינה הכי מתוקה שהייתה לי חח

ו.... כן, כשהערכים מתהפכים זה סימן לפוליצסטיות, ואז הגיוני מחזורים ארוכים (מחזור, לא וסת..).
זה דווקא נחמד... מתגעגעת לימים האלו לפני ההריונות, לא כיף שבועיים שבועיים..

כי היה לנו ממש קושי לאתר ביוץ (פעם אחת אפילו לא בייצתי בכלל) והמחזורים היו כ35 יום

בכל מקרה, 35 זה ממש סבבה, לא הייתי מטפלת, זה מה שיש לי עכשיו וזה בגדר תקין..
הביוץ בדכ שבועיים לפני מחזור, אז אם זה סדיר לך בערך 35 תחפשי אותו בערך שבוע אחרי המקווה.
את בטוחה שלא בייצת? לא תמיד מרגישים, אבל לרוב זיהיתי לפי הפרשות, זה עזר לי כשהיה לי יותר מ 35 יום, ככה ידעתי בערך מתי המחזור..

אבל ה35 היה לא סדיר. פעם ככה פעם ככה.
בגלל זה אני חושדת שמכאן הבעיה

רק אולטרסאונד יגיד את זה..
וגם אם זה לא קבוע, גם אצלע זה לא תמיד 35, זה תקין.
צריך להיות יותר ביחד מהמקווה איזה שבוע וחצי
בדכ מספיק יום כן יום לא, ואפילו פחות, כי הזרע יכול להשאר כמעט 3 ימים, אבלללל אז יש סיכוי לבן..
ממני שיש לה 2 בנים ומתה לבת 😅

באותו חודש מצאנו את הביוץ ממש טוב ..

אבל זה בסוף לא 100%... ה' מחליט.
אני מתה לבת, אבל איך בעלי אומר, לא משנה מה, העיקר בריאות... והוא צודק..

התכוונת כי לtsh זה באמת נמוך מאוד ומצריך בדיקה חוזרת ובדיקות נוספות

שני הורמונים t3 t4 והן יצאו תקינות

בדיקת הורמון מגרה תירואיד - TSH (בדם), בלוטת התריס בדיקת דם

לא שמתי לב...
פאדיחות על...

ועוד באנגלית..
בעברית אני כל הזמן מתקנת את עצמי כשאני כותבת... אני לאחרונה ממש עם טמטמת 🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️

בזה שרשמת פדיחות על

תודה ❤

מאוד חשוב, משפיע על הרבה דברים. תדברי עם הרופא על המשך בדיקות ותעדכני גם את רופא/ת הנשים שלך. זה לא צחוק.. חשוב לאזן. אמא שלי סובלת שנים מכל מיני דברים שנלווים לתפקוד בלוטת התריס שלה

אבל, יש לך תת פעילות רצינית. לכי לטפל

אם ההורמונים יצאו תקינים כדאי לחזור שוב על הבדיקה לפעמים פשוט יש טעות בבדיקת מעבדה
ולפעמים באמת ההריון משפיע על התוצאות אבל בכל אופן צריך לעשות בירור מקיף יותר

יש בקרה חוזרת בין הורמוני T3 T4 ו- TSH

צריך לראות שזה מתאזן במהלך ההריון או אחרי הלידה

תבקשי מהרופא בדיקה חוזרת בפעם הבאה שאת גם ככה עושה בדיקת דם

ואז זה בדרך כלל מסתדר בהמשך ההריון. תתייעצי עם הרופא נשים שלך.

במיוחד במחצית הראשונה של ההריון...
אם לא היה לפני בדרך כלל רק עוקבים במשך ההריון לראות שמתאזן חזרה ולא מטפלים כלל.

ואם זה רק בהריון אז זה לא קשור למחזורים שלך לפני.

גם לי בשבועות האלה היה כאבי רגלי בלילות... כמו התכווצויות,

מה שהייתי עושה:

1.ללכת עם נעליים נוחות במהלך היום.

2. לא ללכת הרבה זמן ברגל, ואם יוצא לך ללכת הרבה, לעשות הפסקות במהלך ההליכה

3. לנוח כמה פעמים ביום, אפילו ל5 דק'... ליישר את הרגלים- מאוד עוזר.

4.הייתי עושה מידי פעם אחרי מקלחת מאסג' ברגלים עם איזה קרם גוף, שמן...וכו'.

שיהיה המשך הריון קל!

תמשיכי להנות, ממש בובה. 

 

 

אני למשל עוד לא סיימתי אבל לא לחוץ לי לנקות את המחסן (דירת הקבע שלנו), אנחנו עברנו דירה לסוכה בינתיים...

ועכשיו יכולה להתחיל להנות מחול המועד

 

שמחה שיש עוד כמוני...

😅😅😅

ניסינו אתמול להפעיל את הילדים בעניין, אבל ההצלחה די חלקית..

האמת שממש לא משמעם, עבדתי עד השניה האחרונה לפני החג, ודחיתי את ההכנות לחג לעכשיו. 

תכל'ס עשיתי היום הכל בנחת והיה לי כיף. 

מחר אני אתחיל להנות טוב טוב מהחופש בעזרת ה'

הלואי....

 

כל השבוע מתחזקת את הבסיס הכי בסיסי , לקראת שבת משקיעים יותר ונהנים מריח טוב של נקיון בכל הבית

והלו... החג התחיל לפני יומיים. 

 

בכל אופן, אני מבסוטה

בעצם זה כבר הפך אצלי לדרך חיים

בינינו רק לדאוג שחמותי לא תשמע מכלתה הסוררת

סתם, אני אוהבת אותה מאוד!

אצלי ממש ממש לא. הם כאילו מאורגנים

אבל מקסימים. 

אין לי תשובה ברורה.
רק מה שכן ברור לי זה ככה:
1. אם יש/היה לכם בסיס טוב וסביר לסוגיות, (אני מבינה שכן ממה שכתבת) ודאי שיש איך להחזיר את הרגש.
2. נשמע שיש מה לשפר בכל נושא התקשורת, אולי ייעוץ זוגי קצר שיפתח את מה שיושב הפנים לשניכם, אולי קורס, ספר, משהו שקצת ייתן לכם מבט אחר על התקופה הקשה שהיתה עכשיו.
3. החיים שוחקים מאוד, חייב להתחדש ואפשר במגוון דרכים.
4. זה משהו קשה אבל נראלי נכון: הרבה פעמים כל אחד מבני הזוג מחכה שהשני יפעל, ישפר, יתאמץ... וזה רצון מובן, אבל לא יעיל. תנסי לראות איך, בנוסף לעבודה משותפת, את עושה דברים שיגרמו לכם להתקרב אחד לשניה, בלי לחשבן מה הוא עושה בשביל זה.
כתבתי בנוסף, כי זה לא באמת יכול לעזור לבד. אבל יכול לתת נקודת זינוק יותר טובה.
5. כתבת שלא בא לך בכלל מגע וכל מה שיבוא אח"כ. לא הייתי מנסה לשפר את העניין האינטימי ביניכם כדבר ראשון. זה צריך להיות תוצאה של קרבה נפשית, של חיבור וחברות.
הייתי מתחילה בכלל בתקשורת, בהבנה, חוויות משותפות בלי קשר ליחסי מין.
וכשטוב ביניכם, זה גם יבוא.
בגלל שזה כל כך חשוב, זה לא יכול להיות בטבעיות כשאתם ככה מרוחקים.

ועכשיו,
אני אקרא את כל מה שכתבתי
ואנסה ליישם אצלינו...😏

בהצלחה יקירה!
חג שמח💗

זה טבעי שהאש נכבית, במיוחד שעברו כבר שנים מאז החתונה
מניסיוני טיפול איכותי מזריק חמצן חדש ומרענן למערכת היחסים.
אז אם סך הכל היה לכם טוב כדאי להשקיע

יכול להיות שאני טועה
אבל לדעתי את מרגישה ככה כי עדין משהו ממה שהיה בריב שדיברת עליו לא נפתר לך לגמרי. עדין משהו מזה יושב לך על הלב.
ברגע שתפתחי את הדברים לגמרי(מה שקשור לריב וכו') ואם יהיה שיתוף פעולה מצידו ותיישבו את הדברים מבפנים, לדעתי ההתאהבות שלך בו תחזור.
כרגע את חסומה אליו.
קרה לי בעבר בנושא מאד מורכב שהייתי מאד חסומה לבוא ולפתוח וזה גרם לי להרגיש ככה, מרוחקת ורואה בעין ביקורתית אותו וכו'. ואז פעם אחת הנושא פשוט צף והתפוצץ אבל אחר כך הייתה הקלה גדולה והתקרבות.

תדברי איתו, תעטפי את המילים שלך בצורה מכובדת ועדינה. אבל תגידי לו את זה.

המריבה שלכם
וכיאה לאישה בכל מריבה היא גם משחזרת לעצמה בראש את כל המריבות מכל השנים הקודמות
ואם מדובר ב12 אז בטוח שיש מה לשחזר
רק שתסלחי לו בלב שלם ותהיה בך חמלה את תירצי להתקרב אליו עוד לפני שהוא יתקרב אלייך
וכל המגרעות החיצוניות לא יהיו שם...
מניסיון
בעזרת השם!

כולנו די בתוך הסרט הזה...פחות או יותר

מי שנשואה יותר מעשור- המון עומסים שגדלים בינינו
הכרס שלו
ההתקרחות
זה שאני לא אמא שלו לא שייך כמה אשב עליו לאכול בריא/ להתעמל- זה בחירה שלו.
העומסים של מליון החוויות שעברנו ואנחנו עוברים.
זה שכבר רגיל ואין אש
...
אתמול למשל, ישבתי בסוכה, למדתי, כי רציתי להרגיש קצת רוחניות
הבנאדם היה בטלפון(תמיד מדברים חשובים), אחכ הכין לעצמו טוסט(הייתי בשוק שהוא לא הציע לי- אז כשאמרתי לו הוא אמר- שלך בטוסטר..
אעלק..זה השני שלך..)
אחכ פשוט הלך לישון עם הילדים בלי להזמין אותי לישון איתו(בסוכה)-
הרגשתי שאני כבר לא "מחוזרת"-
ברמות כאלה שחלמתי דברים שאני פחות צריכה לחלום...
אבל
הבנתי שאחרי שהיינו יחד כל החג
הבנאדם צריך ספייס
ושקט
.
אני יודעת שכשהוא בטוב הוא יבוא לשבת לידי ולשוחח איתי.

תשמעי, כבר תקופה מרוב עומס הוא לא יוזם קיום יחסים- אני זאת שיוזמת. ב"ה הוא נדלק וזורם. אז בסדר.

זה האיש שלי.
זה אבא של שבעת ילדיי שיהיו בריאים.
איתו אני אחיה
יש תקופות כאלה
ויש תקופות אחרות
ואני מבינה כבר את העניין שלו- למשל, קניתי לעצמי תכשיט לחג
שמתי לו בארון-
מרוב עומס הוא שכח לתת לי.
לקחתי בעצמי והחלטתי לשמוח. ולהבין אותו. זה לא מרוע שלו, פשוט מעומס(היה לו ערב חג עמוס מאוד)
כולנו משתנים
לי יש שיערות בגןף ויש מקומות שאני לא טורחת להסיר..
זה מה יש..
ומתחיל לי סנתר כפול, מהלעשות, ושיער לבן פה ושם, והבטן המדלדלת אחרי לידות-
ז-ה מה יש.
זה מה יש לו
וזה מה יש לי.
ונתמודד.
ונבין שיש לנו הרבה טוב.
הבנאדם שדואג שתהיה לי רווחה כלכלית, דואג לי להמון נחת שלא אדאג מהעניין הכלכלי וכל הטפסים וניירת
האבא של ילדיי
אדיב ובעל מידות
אז אנחנו שונים
ולפעמים מתעצבנים-
אבל אנחנו אחד של השני.
עם הכל.
.
בתפילה שכל הזוגות בעולם שתהיה בניהם שכינה
אהבה
אחווה
שלום
ורעות
ומשיכה ורומנטיות וצחוק

❤❤❤

הייתי צריכה לשמוע גם את הדברים שכתבת.
הלוואי ואצליח להפנים אותם

בהצלחה לכולנו...
והרבה טוב❤

לגזור ולשמור 💜

כתבתי את שבליבי...וכמעט התחרטתי שחשפתי...אולי יותר מדי...
אבל עם כאלה תגובות זה מרגיע
❤

שאני פשוט מוצאת בהם את עצמי....
מדהימה אחת! ללמוד ממך..

גם לנו היתה תקופה כזו זה קורה אצל הרבה זוגות וזה נורמלי
אני גם ממש מבינה את הפחד שלך בתרופה הזו גם לי הייתה רתיעה ממגע זה באמת מפחיד כי אי אפשר לחיות ככה לנצח ומצדהשני לא רואים את נקודת היציאה
הלכנו ליעוץ זוגי מספר פעמים וזה ממש עזר. אני לא יודעת אם זה היה היעוץ עצמו או עצם הזמן שמוקדש לזוגיות הגענו למסקנה שאם כבר משלמים לבייביסיטר עדיף שזה יהיה ליציאה כיפית ואת הכסף על היועץ עדיף להוציא על ארוחה טעימה.
זוגיות מחייבת השקעה והתחדשות. קרה משהו שגרם לך להתרחק בעז"ה תתקרבו שוב לאט לאט

כדי להתאהב שוב צריך לסלוח על העבר, לפעמים זה לוקח זמן

פתחתי בלילה שרשור לגבי ארבעת המינים..

מציעה לחשוב עליו, בעיקר על ה"לולב" וה"הדס" שם..

לנסות לזהות אותם אצלך..

בהמשך אפשר לשיחח על זה עם בעלך, ולחםש את ה"לולב" וה"הדס" שלו..

ואז לחשוב ביחד איך מתקדמים..

ההבנה שיש לו נתינה עצומה שמופיעה במקומות שונים מהמקומות שאני מצפה להם, יוצרת איזושהיא שינוי של המשוואה..

הרי זוגיות היא מעין מערך חי שצומח ומתפתח ומשנה פניו לאורך השנים, ביחד עם בני הזוג שצומחים ומשתנים.

 

אני התאהבתי בבעלי כבר כמה וכמה פעמים לאורך הדרך, והיום האהבה שלי אליו עמוקה יותר מאשר בתחילת הקשר. 

אבל כדי לעשות את זה חייבים להתקיים **אצלי*** 2 דברים (עברנו גם תקופות איומות למקרה שנדמה שהכל ורוד פה) - 

 

1. אין אפשרות יציאה. אני לא קמה מחר ומתחילה את החיים שלי לבד או עם גבר אחר. אני חיה איתו וזהו. כל עוד יש מחשבה שבחוץ אולי מסתובב מישהו מתאים יותר - אין לי שום סיכוי להתאהב בבעלי.

 

2. אני ***רוצה*** להתאהב בבעלי.

אני רואה היטב את המגרעות שלו.

אני יודעת שהוא לא מושלם. 

אני מודעת לזה שיש דברים שאין שום סיכוי שישתנו גם אם *לי* ממש מתחשק שהם יהיו אחרת אצלו.

אני לא מתחשבנת איתו על כל דבר. 

אני מסוגלת לקבל אותו. אולי זה קשה לי, לא מחליק לי טוב בגרון - אבל אני לא נגדו.

 

אם שני התנאים האלה מתקיימים הדרך לאינטימיות לא ארוכה. 

אצלי עיקר העבודה לאורך השנים היתה על הסעיף השני -

איך לקבל אותו עוד יותר ועוד יותר. כמה שיותר לעומק. כמו שהוא. לא כמו שנדמה לי שהוא יכול להיות. לא כמו שחשבתי שהוא פעם מזמן. כמו שהוא עכשיו.

לאט לאט המחשבה ש"אם הוא אוהב אותי אז הוא ..............(השלימי את החסר) הלכה ונמוגה לה ובאו במקומה מחשבות מדוייקות ומצמיחות יותר. 

 

 

לגבי החלק המיני - 

אני ממש נרתעת מלעשות דברים מהסוג הזה בכח. אני יודעת שיש אמירה כזו של "לעשות בשביל הבעל". לי זה מרגיש כמו אונס, ובתקופות שזה לא הולך, אני מניחה לזה. אם לאחד מאיתנו לא מתאים פשוט מוותרים. שנינו כאלה, ולמרות שהיו לנו תקופות בלי מגע מכל מיני סיבות, סה"כ טוב לנו ביחד גם במישור הזה.

האיבר המיני הכי גדול הוא המוח. כשהאינטימיות חוזרת לרוב גם החשק חוזר איתה. 

לגזור ולשמור.
תודה על זה!

⁦❤️⁩

וגם ל@נביעה 💕💕
מדהימות אתן. לגזור ולשמור.....

לקרוא אותך, להחכים, ללמוד ולהפנים.
הלוואי ואצליח ליישם!

מדוייק!❤👍🏻

יש כלכך הרבה ללמוד ממך.
חכמת נשים בנתה ביתה. זכית שיתקיים בך. אלופה!

זה נשמע שיש לא מעט משקעים ביניכם... כדאי להציף ולשחרר אותם לפני שמנסים לחזור לשגרה....

אני לא מייחסת להם חשיבות בעזרת ה תקלטי והחלות היה סתם.😅

לשירותים וישר ראיתי התחלה של מחזור. הקדים ל31 יום כשהקודם היה 43!!! היה מדכאאא
וחולמת המון על המקווה.
אבל אין סיכוי שיש לזה משמעות

אני כבר שבוע מתאפקת לא לבדוק... צריכה לקבל מחרתיים והלילה חלמתי שעשיתי בדיקת הריון ואז אחותי (מה הקשר אליה בכלל) אמרה שזה נראה לה שלילי וממש התאכזבתי ואז תוך כדי הבדיקה נהפכה לחיובית מובהקת והתרגשתי נורא

כמו למשל דימום השתרשות או שלא יבוא המחזור,
אבל בתכל'ס חלומות הם הרבה פעמים השתקפות של המחשבות שלנו ולא מעידים על שום דבר

את יכולה למרוח גם על הלשון שלה וגם על עצמך

יותר בשביל התינוקת

ורק פעם אחת כשזה לא עבר - ניסיתי גם פטריון, ועדיין לא עבר אז פניתי לרופאה שנתנה לי משחה חזקה עם מרשם.

הנוח בדקטרין זה שהפכת לא צריכה לשטוף לפני כל הנקה.

ובכל מקרה את לא צריכה ללכת לרופא מספיק לפנות באפליקציה עם תאור קצר והרופא כבר יכול לתת לך מענה.

ועזר לי
וכמו שאם כל חי אמרה, המעלה זה שלא צריך לשטוף.

בת כמה היונקת?

ומה שעזר פלאים להעביר אותה (אחרי שניסיתי כל מיני דרכים טבעיות ולא טבעיות) היה פרוביוטיקה.
יכולה לנסות..

שלך לא אבד עשתונות...
ילדים גדלים בניסים..(משפט כזה של סבתות.. )
תרגישו טוב!!

ויחד עם זה- תתחילי ללמוד מאבא שלך. אין מה לעשות- גידול ילדים זה מלא דפיקות לב, מצבי לחץ שצריך לטפל, דם ,חבלות ונפילות

בקיצור- חיים מעניינים

מקווה שיעבור לה מהר החום ותרגיש טוב

ותתאוששי גם את...

חניכיים, לשון וכו'.. - לתת להם כפית סוכר, זה עוצר את הדם והם נהנים...

וחיבוק על החוויה⁦♥️⁩

אבל שתדעי, אם יורד דם מהפה, זה יורד בכמויות. גם אם המכה עדינה ונסגרת מהר.
במקרה כזה כפית סוכר עוזרת.

אני מחזיקה בתיק קבוע שקיות קטנות של סוכר למקרי חירום.

גם קר וגם סוכר..

אני נותנת שלוק אח"כ.
לוקח לי יותר זמן לפתוח אותו.

וואי מזמן איבדתי את הספירה חח
נראה לי שזאת הפציעה העי הכי שכיחה במיוחד בגילאי שנה-שלוש
כי עוד לא בולמים את עצמם כמו שצריך

אני תמיד נלחצת -רק שזה לא השיניים
מנסיון בשפה זה סתם נראה מבהיל ברגע הראשון ואז זה נגמר מהר וזהו..

אבל כמה שכבר לא מתרגשת את הזכרת לי שאת הפעם הראשונה אני כן זוכרת!! אפילו שהיה מלפני שנים
כנראה שבכל זאת אז כן קצת התרגשתי

הכל יהיה טוב בעז''ה

ואגב
חום מחיסון אמור להופיע אחרי יום-3 ימים מהחיסון..לא הייתי משייכת אליו בוודאות אם עברו 10 ימים

ממש כיף התמיכה שלכן!
בגדול אני יודעת שזה לא נורא אבל באותו רגע אני מגיבה תמיד בהיסטריה, דברים כאלה ממש מלחיצים אותי

"הכל בסדר. הכל בסדר."

מרגיע אותי ואת הילד
מחבקים נושמים שמים קרח

אין לי הרבה נסיון,

אבל קודם כל ממליצה לך לכתוב גם בפורום אבדן הריון- יש שם בנות שעוברות לא מעט בנושא ובוודאי תהיינה להן תובנות (המענה שם יותר איטי מאשר כאן. קחי בחשבון)

ושאלה נוספת- אולי תכתבי איזה רופאה ליוותה אותך? ממה שהבנתי יש רופאים ממש מעולים להריונות אחרי הפלות חוזרות ותלוי ממש למי את הולכת

בעז״ה בקלות ובידיים מלאות

💕

בתל השומר ליווה אותי כל ההריון בנאדם מדהים גם אנושי מאד ותמיד שם ועונה גם על השאלות הכי הזויות וגם מאד מאד מקצועי

שיהייה בידים מלאות בעזרת השם.

אבל מאחלת לך בשורות טובות חיבוק ענק וידיים מלאות אמןןןןן

מה את מתכוונת בשאלה מה לעשות?

 

אם את מתכוונת לאיזה רופא לפנות, אז מאמינה להריון בסיכון. 

אבל בגדול, תחזרי לרופאה שלך ותבקשי ממנה תמיכה בהריון כך נראה לי.

עם כל הפלה החלפתי רופאה שהמליצו עליה... כרגע מטופלת אצל מומחית. אני מתלבטת אם לקחת בכלל משהו לתמיכה או לא...אני מאמינה שבסוף זה יקרה. אנסה לכתוב בפורום שהמליצו לי...

אני יודעת שהוא מקבל דרך מכבי בבני ברק הוא רופא מאוד טוב להריון בסיכון

לעזור לך

הזה בע"ה. את בידיים של ה'!

לא מספיק מבינה בזה, אבל הייתי הולכת למומחים הכי גדולים...
מחפשת שמות בפורומים, נגיד גם בפורום פוריות בכיפה, שואלת את מכון פועה...
זאת אני...
מתפללת איתך שהפעם יהיה הריון עגול משעמם ובריא בידיים מלאות בריאות ושמחות!!

הלוואי שתבשרי לנו בשורות טובות!!!!

האמת.... אין מה לעשות.
גורל ההריון לא בידייך.
תתפללי הרבה הרבה (הרבה)
כמה שיותר שקט מהדרישות של העולם
ו.... לאט לאט, יום אחרי יום, אני מקווה שתגיעי אל השלישי/ת שלך .

בכל חודש יש 20% סיכויי כניסה להריון , גם במידה והכל תקין.
צריך שיקרו כל כך הרבה דברים כדי שהריון ישתרש בצורה טובה והכל ילך טוב.
אתם עושים השתדלות מקסימלית, תוסיפו תפילה ונחת ורוגע ובעז"ה תיקלטו מהר
מומלץ לא לעשות לפני 14 יום אחרי הביוץ, עלול לצאת שלילי או גבולי ולהוסיף לחץ.

1. כמה זמן אתם מנסים? את אחרי גלולות? כמה זמן?
יכול להיות שהכל תקין ומצויין ובכל זאת את לא נכנסת להיריון, וזה לא בעיה בכלל.
יכול לקחת גם כמה חודשים טובים וזה עדיין לא בעיה!
3. רק הקדוש ברוך הוא יודע היו פה הרבה ויכוחים על אם זה עוזר, אני לא יודעת אם כן או לא, אבל נשים נכנסות להיריון גם בלי להרים את הרגליים, זה בטוח.
4. עדיף לחכות לאיחור כדי שיהיה ודאי. לפעמים בדיקות מראות תשובה חיובית ובסוף זה היריון כימי שלא השתרש וזה מאד מצער.
אם את בכל זאת רוצה לבדוק לפני, יש בדיקות שמזהות לפני האיחור אבל אני לא זוכרת שמות אולי יכתבו לך בנות אחרות...

בהצלחה

לא אני לא משתמשת בגלולות אף פעם לא הישתמשתי ..
ואנחנו מנסים 7 חודשים להיקלט אך ללא הצלחה...

אני לא משתמשת בגלולות , אף פעם לא הישתמשתי ...
7 חודשים מנסים להיקלט...

אם את צעירה נראה לי שכדאי פשוט לקחת את הזמן ולנסות לא להליחץ

אני יודעת כמה זה לא פשוט....

עדיף להיות ביחד לפני היום של הביוץ, לפעמים היום של הביוץ זה כבר מאוחר מדי... אם את מזהה ביוץ עם סטיק אז כשהסטיק כהה ומראה שעוד 24-48 שעות הביוץ זה הזמן הכי טוב.

וחוץ מזה תמיד רוב הסיכויים הם שלא תיקלטי כמו שכתבו פה, לצערינו משהו בין 20% ל30% סיכוי להיקלט בכל חודש. זה מישהו למעלה מחליט אם להביא נשמה לעולם עכשיו דרכנו, אנחנו רק יכולים לעשות את מקסימום ההשתדלות שלנו...

1. יכול להיות הרבה דברים, ממליצים לבדוק אחרי שנה של נסיונות.
2. מומלץ להיות ביחד כל יום, או יום כן יום לא בכל השבוע של הביוץ.
3. אין צורך להרים רגליים, רק לשכב חצי שעה.
4. לא מומלץ לבדוק לפני האיחור.

ו.... להרפות, לא לחשוב על זה, הסטרס לא טוב לנו...
מתישהו בעז"ה זה יקרה, חבל בנתיים לא להנות מהחיים...

זה מה שאני עושה כשמנסים להשמיע לי דברים שאני לא מעוניינת לשמוע-לא שומעת אותם,(ממש משתדלת להתנתק, לא תמיד הולך) ואם שומעת אז לא מאזינה. הווי אומר, מזיזה אותם ממני והלאה. מרחיקה ב2 ידיים לא פיזיות.
תזיזי את הדברים שאמרה הלאה ממך, ותנסי להתרכז בדברים החשובים באמת, כמו הילדון ועתידו.
יודעת שקל להגיד וקשה לבצע, אבל זה אפשרי, באמת.
וב"ה שבעלך מבין אותך, בצד שלך ותומך בך, אחת הנחמות הגדולות לדעתי. אם היה מצדיק את אמא שלו זה היה ממש ממש פוגע, מחרפן ומתסכל. אז לפחות זה.
חיבוק, לא קל בכלל!!
🧡💜💚

שאמהות מתערבות כי פתאום הן מרגישות שהתפקיד שלהם כמו נעלם כזה...כבר אין לה ילדים קטנים להגיד להם מה לעשות...והתפקיד שלה נדחק לפינה....
עוזר קצת להבין למה היא עושה את זה אבל לא מצדיק....אותי זה עדיין מעצבן

אני חושבת שבעלך צריך בעדינות להסביר לה שזה עניין שלכם...
חמותי גם קצת כזאת אז הפסקתי לשתף...אומרת לה דברים כלליים וזהו.לא נותת פתח....

לי מאוד מאוד מפריע שמתערבים מאוווד.... ובעלי כל הזמן חוזר על אותו משפט "אמא אל תדאגי אנחנו ילדים גדולים....אנחנו יודעים מה אנחנו עושים..."

הרבה פעמים שואלת על העניין הכספי ועל הילדים ועונים לה יבש וזהו....

זה קשה להעביר הלאה . מי כמוני מבינה אותך....אבל תנסי....להסיח דעתך מזה....לא לחשוב מה היא חושבת עלי או אומרת עלי...תמיד ידברו...שיבושם להם!

תחיי את החיים שלך...במיוחד שאת רואה אותה פעם ב...

בטוחה שאת אמא מהממת שעושה הכל בשביל הילדים... אל תתני לאף אחד להוריד לך את הביטחון את לא חייבת לתת דין וחשבון...במיוחד למי שלא מקבל כלום וחושב שהוא צודק!