פורום הריון ולידה (עמוד 2614)

לפני קצת פחות מחצי שנה נראלי
מרגישה את הדקירות די קרוב לפתח הנרתיק בצד שמאל

נשמע שההתקן ממש זז לך, אם החוט מגיע די קרוב לפתח.

גם לא תוכלו לקיים במצב הזה יחסים.

או בדיקה אצל הרופאה?

הוא במקום אז זה כנראה באמת רק החוט
את יכולה גם לנסות להרגיש עם האצבע אולי החוט מקופל ודוקר לך באיזור

תנסי למשש להרגיש את החוט שיוצא מצוואר הרחם.

אני אשלח פנייה לרופאה לשאול, תודה על העזרה

ומה שנחתם בטבעת המלך, אין להשיב

ונכתבים מתוך מחשבה..
תודה על כל ההשקעה!

@יעל מהדרום @טארקו @סלט

בס''ד

 

תודה שאתן דואגות ברגישות ומקצועיות שהמקום הנפלא הזה ימשיך להיות כפי שהוא. עבודת קודש. תבורכו ❤

סתםסתם

 

אינעלייכן י'אלופות!!

@יעל מהדרום

@טארקו

@סלט

עבודת קודש מה שאתן עושות פה!!

במיוחד עם כל ההטרלות האחרונות....

אני סתם בטטה לא יעילה

מדי פעם את מנופפת לנו לשלום.

את יודעת איזו הרגשה טובה יש לפשוטי העם כשהמלכה עושה להם שלום??

 

תכל'ס לא. כי מלכה היא לא פשוטת עם אז היא לא יכולה להבין איך פשוטי העם מרגישים ו...קיצר, הבנת

נו ברצינות...

הכי כיף שאתן עושות את זה בחן, אתן לא רודניות חולות שליטה, וזה לא ברור מאליו בכל פורום. יש מנהלים שאוהבים להראות הרבה נוכחות מיותרת.

מקפיצה שוב למי שפספסה.. חשוב לקרוא!

תודה

טוב שאתן מזכירות, שגם נשים תמימות כמוני יהיו מודעות לזה

ותודה על ההשקעה בנו

הפוך כשהיינו זוג צעיר, היו עליות וירידות, אבל היום נדיר שיש אי הבנה, וגם אם יש יודעים לפתור את זה במהירות....
ואני לא מרגישה שיש היום פחות משיכה מפעם, אני חושבת שהפוך, הקשר יותר חזק וממלא יש יותר משיכה. ותמיד כשאסורים אנחנו מצפים מאוד וממש קשה לנו כמו זוג צעיר...
והחשק המיני ב"ה בנתיים עולה. ( אולי כי אין הריונות ולידות שמורידים אותו...)

מה שנכון נכון

כן. מוכר
זה בא בתקןפות בזוגיות,יש יותר טובות כאלה ויש כמובן פחות
מרגישה גם שזה קשור הורמונלית מאוד.סביב הטבילה במקווה הכל קופץ דרגה

לא שמעתי על אישה שילדה בגלל צום, אבל כן מומלץ להתכונן ולשתות המון אם את מתכננת לצום...

זה לא כמו ביום כיפור.
אם שוברים אז שוברים. כן אפשר רק לשתות נניח, בלי לאכול.

כלומר, זה לא הולך לפי "הבנתי",
אסור לבטל צום ט' באב בלי היתר מרב.

אין כאן "לבטל" את תשעה באב.
יכול להיות שרב יגיד לה לצום ויכול להיות שלא. התשובה הייתה לגבי המושג שיעורים.

בעיקרון בגלל שתשעה באב הוא מדרבנן אין את המושג של שיעורין כי חכמים לא נתנו שיעור שפחות ממנו הוא "עדיף" במקרה שצריך להתיר.

אם הרב שלך פסק לך שיעורים בתשעה באב זה מאוד מוזר וצריך לומר שזו אולי פסיקה קיימת אבל חריגה.

זה קיים רק ביום כיפור
בתשעה באב או שאומרים לא לצום בכלל או שאומרים להתחיל ואם קשה לשבור עד הסוף (ולא בשיעורים)

כל השו"ת שקראתי לא היה אפילו תשובה אחת של צום בשיעורים

כדי שלא יגיעו למצב שצריך לאכול ולשתות לגמרי,
זה לא למי שנחשב ׳חולה׳ ואסור לו לצום בכלל אלא למי שאם לא ישתה ויאכל יגיע למצב של ׳חולה׳
ככה הרב שאני שאלתי הסביר

ממה שהבנתי מהרב שלנו יש דיון על נושא השיעורים כשהרוב פוסקים שאין עניין לשתיה או אכילה בשיעורים בתשעה באב ושבירת הצום פשוט שוברת אותו.

יש הרבה יותר לידות
בגלל הצום שמזרז

זה ידוע שבמוצאי כיפור ומוצאי ט באב החדרי לידה עמוסים..
תשאלי רב אבל אנינחושבת שאין מניעה שזה יגרום ללידה הרי עברת את התאריך ואם את חוששת מחולשה אז אולי כדאי לשאול רב מה לעשות ויש מצב שיתירו לך לשתות או אםילו לאכול אבל רק רב יוכל לענות לך על זה וממליצה לך לשאול בעצמך ולא לשלוח את הבעל כי לפעמים הם מסבירים פחות טוב.ועוד משהו אני למדתי להגיד לרב בדיוק מה אני מרגישה ןאם קשה לל מאוד הוא צריך לדעת זה חשוב.

הייתי צמה בערב ובבוקר רואה איך אני מרגישה, אם את מרגישה צמא גדול וחולשה הייתי מתחילה לשתות בלבד. אם השתיה לבדה לא מספיקה ואת מרגישה לא טוב הייתי מתחילה לאכול, אוכל הכי פשוט רק לצורך נתינת כוח, לא להתחיל להכין עכשיו סעודה או להתפנק על שוקולד (קרקרים נניח). כל זה נאמר לי ע"י רב אם זה עוזר..

יצא לי ככה על יו"כ, וקיבלתי הנחיה מראש לשתות לשיעורין..

זה ממש לא פשוט שאפשר לצום!

הגעה ללידה בצום עלולה להיות סכנה לך, לעובר וללידה טובה ותקינה.

אם רב התיר לך לא לצום מצווה שלא לצום משום ונשמרתם.

לק"י

עלולות להיות בעיות אחרות.
תשאלי רב.

כל כך קשה עם החוסר ידיעה הזאת.. הייתי בטוחה שאלד כבר מזמן. בינתיים אני שותה הרבה ומקווה ללדת לפני אבל אם אצטרך לצום באמת אשאל רב. מה הכוונה בעיות אחרות? נשמע מלחיץ..
מי שרוצה לשלוח לי בפרטי שמות לתפילה מוזמנת בשמחה.

לק"י

לא התכוונתי לבעיות חמורות.

אני בחודש שמיני וקיבלתי היתר לא לצום, בלי שיעורים ובלי שום דבר. פשוט לא לצום בכלל.
וזה באמת הרגיע אותי כי לפני הייתי מאוד לחוצה מהאפשרות שאצטרך לצום ואיך אשרוד את זה עם הצורך התמידי שלי לאכול ולשתות ואחרי ששאלתי רב נרגעתי לגמרי ב"ה.
שווה לשאול בשביל הרוגע שלך.

(למרות שזה ברור כותבת את זה, ההיתר היה רק בשבילי. כל אחת צריכה לשאול רב ולקבל תשובה לפי מצבה)

לי יצא לצום בשבוע 37 את יום כיפור
ופסקו לי מקלחת להקלה על הצירים לפני שבירת צום.

אני חושבת שכדאי לך לשאול רופא ואז עם התשובה שלו לשאול רב

אחותי שנה שעברה עברה את התאריך וצמה...
הרב פסק לה שאם לא מרגישים תנועות/ יש צירים רציניים וכו שתפסיק..
בסוף היא צמה עד הבוקר, שברה את הצום וילדה בלילה😆
כדאי לשאול רב...
(דווקא אחר כך היא אמרה שזה היה אחד הצומות הקלים שלה..)

התל"מ היה כשבוע לפני תשעה באב

ושאלנו רב והייתי צריכה לצום.

 

בליל תשעה באב התחלתי להרגיש לחץ וצירים והתחלתי לשתות (לא היה לי חשק לאכול, אפילו שכבר יכולתי לאכול. בגלל שלא הרגשתי טוב) ובצהרי תשעה באב נסענו לבי"ח וילדתי כשעתיים לפני סיום הצום בן חמוד ומתוק שאין קשר בין האופי שלו לתשעה באב 

 

עכשיו אני גם בחודש תשיעי אבל התל"מ שלי עדיין לא הגיע.

מקווה מאוד לשרוד את הצום ולא ללדת לפני התל"מ. 

 

בהצלחה רבה ובקלות בע"ה 

למעט מקרים בהם הרופא מורה אחרת

רק אם יש הוראות אחרות מרופא או משהו מחשיד כלשהו לתקינות ההריון

שבועות ראשונים אפשרי?

דימום ואז צריך לבדוק

ולשמור על שגרה זוגית.

אלא אם חלילה את בהריון בסיכון, בעקבות תופעות גופניות, ואז הרופא ייאסור בפורש לקיים יחסים.

כל עוד אין לך תופעות שליליות בהריון - להמשיך לקיים יחסים להנאתכם.

ולרוב אין בעיה.
ואם תהיה בעיה, יאמרו לך.
בכל מקרה, צוואר הרחם הוא עמוק בפנים. והוא סגור ושומר על העובר.

לאורך כל ההריון
אלא אם רופא אומר אחרת
שימי לב אם זה משפיע עלייך בדרך כלשהי,כאב אחרי ,צירים בשלב מתקדם

אם יש בעיות כמו צירים מוקדמים דימומים או הוראה בנושא של הרופא אז להישמע להוראות.
כל עוד לא הוכח אחרת מותר

ממה שאני יןדעת ועושה

זה יותר קל כשהן רכות. אבל זה אפשרי..

הן די רכות גם ככה

הרכות קצת מקלה אבל לא קריטית.

תעשי בדיקת דם

הקרובים.

בשורות טובות!

תחזרי על הבדיקה בעוד כמה ימים או בדיקת דם...

היתי מנסה עוד כמה ימים שוב

הייתי עושה בדיקת דם.

בשבועיים איחור אמור להיות פס ברור.
יכולים להיות כל מיני תרחישים... כדאי לעשות בדיקת דם או בדיקה נוספת עוד כמה ימים אם לא יהיו התפתחויות

תתקשרי לחברה המייצרת, ויש מצב שיאמרו לך לשלוח להם וישלחו לך חדש.
בהצלחה

אפשר להשתמש עוד זמן מסוייםאחרי התאריך
לפעמים האיכות הולכת ויורדת (למשל הקוים יותר חלשים, או ויטמינים ופרוביוטיקה פחות אפקטיביים).
השאלה אם מתאים לך להשתמש בזה כשזה לא בטוח יתן תוצאה מירבית.
אם כן (למשל יהיה לך נחמד לדעת אבל לא קריטי) אז אפשר להשתמש.
אם לא עדיף ללכת על בטוח...

מקווה שיעבור בטוב ובקצר!

כדאי לשאול את הרופא שאלות כאלה..
בטח אמרו לך אבל צריך להקפיד לשתות המווון.

רפואה שלמה!

מכירה חברה שעברו את זה בלי ריסוק. האבנים יצאו מעצמם על ידי תרופות סבתא שונות.
תנסי גוגל..

רפואה שלמה!!! ולנשום לנשום... לדעת שהכל מאת ה'!!!

אני גם מכירה מישהו שיצא לו בלי ניתוח.
שתה הרבה בירה לבנה זה מה שהומלץ לו

גם בדיקה ביתית ביום שישי וגם בדיקת דם ביום ראשון.
ומאחלת בשורות טובות !!

בדיקות ביתיות פחות רגישות, אז יש סיכוי שהיא תהיה שלילית ביום שישי אפילו אם זה הריון.
אז נראה לי שאני הייתי מעדיפה לחכות ליום ראשון (אם הייתי מצליחה).

אבל השאלה באמת היא מה פחות קשה לך - לחכות או להתאכזב.

בהצלחה!

אני חושבת שאסע במיוחד למרפאה שאפשר לעשות בה בטא בשישי.. אני בפחדים כל כל קשים אוף מקווה לטוב

אבל באמת

בבוקר שישי תרגישי מה הכי נכון לך.אל תחשבי מהשכל.תרגישי בגוף

בא לך לעשות בדיקה או בא לך לחכות

היה לי פעם משהו דומה שביום ראשון היה איחור אבל הייתי במתח מלחכות.. בסוף עשיתי ביום שישי ויצא פס חלש. אז שמחתי אבל בערבון מוגבל... (ב"ה המשיך טוב והילד מהמם).
אני עדיין חושבת שעדיף לשמוח בעירבון מוגבל מאשר להיות במתח כל השבת... מהצד השני אם היה יוצא שלילי אז דכאון כל השבת.. קשה מאד להחליט.
אז במקומך הייתי דואגת שתהיה לי בדיקה
ובשישי בבקר רואה עם איזה מצב רוח קמתי...

הלוואי ותתבשרי בטוב!

כולנו מתפללות עלייך, מחבקות אותך ומצפות ביחד איתך.
מותר גם להישבר, לבכות, להתרסק
ולקום שוב. (ראי תגובות בשרשור שפתחתי על מה טוב בלהיות אשה)
בסוף המסע מחכה אור גנוז וגדול. הוא מחכה.
ובעז"ה יגיע מהר!
את לא לבד נשמה

רק חיבוק ענק

 

שומעים את הכאב שלך ככ חזק בין המילים.

אני בוכה איתך. באמת.

 

בעז"ה זה עוד יגיע-

וזה יהיה שווה את הכל!

ואמן וזה יהיה מהר מהר!!!

 

מתפללת עלייך

מתפללת עבורך, ובשבילך.
ואת תראי שבקרוב קרוב תתבשרי בבשורות טובות.
תאמיני בעצמך, ובזה שאת ראויה לזה.
תשחררי לחצים, ואנרגיות שליליות
ואת תראי שזה יבוא בלי שבכלל ציפית.
לרוב לחץ/מתח/חרדה. זה לגמריי מניעה
שתבשרי אותנו בקרוב ממש 💜

ומבינה אותך!
היו לילות שהיתי צועקת מרוב כאב שלמה, למה???
מה איתי? מה?
שכחת אותי? לא מגיע לי? אני רוצה גם והרבה!
והייתי בוכה בלי סוף. בלי סוף.
ואז קמה ליום חדש.
אני אומרת לך-
שזה יגיע את תגידי שזה היה שווה את זה,
אני אומרת לך.
זה יעבור
ובקרוב כלכך את תהיי אמא! מהממת! מדהימה!
כמה הוא/היא יזכו בך,
ילדים של דמעות, תפילות...
יש לנו זוג חברים שבלי עין הרע זכו מהר לילדים
פעם יצא לנו לדבר על הנושא של הילדים
והאבא אמר שהלוואי והיה מתעכב לנו באיזה שנה שנתיים אולי הייתי מעריך את הילדים שלו יותר...
המשפט הזה הפיל אותי. הפיל.
הכל נראה שחור עכשיו,
אבל תכף תגיע הישועה בע"ה .. תכף.

זוכה ורואה בשמחתו..
וזה ממש מה שעשית..
ביקשת להיות מקום ובית למישהו..
כמו שהקב"ה מבקש שנעשה מקום לשכינה.

בחסידות מפרשים את הפסוק "כל רודפיה השיגוה בין המצרים"
ל: "כל רודפי - יה השיגוה בין המצרים"

בעז"ה - בזכות הבכי הזה, תשיגי!!
והקב"ה ימלא את חסרונך במהרה!!
במתיקות גדולה, בבריאות איתנה, בידיים מלאות מלאות מלאות! 

שממש מטשטשות לי את הכתיבה..
אכן, מסע לא פשוט בכלל.. קשה וכואב.
אבל יודעת מה, חברה?
אינך נמדדת באמהותך. את בן אדם. בן אדם שהוא אשה, ואשה ששווה בזכות היותך אשה, בזכותך עצמך. לא כי התחתנת, ולא כי את אמא. פשוט כי את בן אדם שמגיעים לו הערכה וכבוד ועוד דברים רבים, רק בגין היותו אדם. תרגישי כל רגע בעלת ערך עצמי, גם אם כרגע אינך נמצאת בסטטוס של "אמא".
אדרבה, ישנה חותמת שמימית שאת בן אדם מיוחד! כל כך מיוחד, שדווקא אותך מכולן, בחר הקב"ה לנסות. והניסיון קשה. והניסיון כואב. והניסיון מתסכל. והניסיון מכעיס. והניסיון מייאש... יודעת מה אני עושה ברגעים של תהומות יאוש, של כאב אינסופי, של פחד, של חוסר וודאות? מדברת עם ה' כאילו הוא עומד מולי. פורקת את הלב, מדברת, לפעמים שותקת, לפעמים רק בוכה, לפעמים כלום..
וגם כשאני בוכה בלי קשר לנושא הספציפי הזה, משתדלת לנצל זאת זה לדיבור עם ה' יתברך. שערי דמעה לא ננעלו.. גם אם לפעמים חושבים שכן. ומחזקת את עצמי בסיפורי ניסים. אם אתם מטפלים מבחינה רפואית-את את ההשתדלות שלך עשית, מעתה והלאה-רק להשליך על ה'.. והוא אבא טוב, מבטיחה לך. הכי טוב שיש..

אז בבקשה, יקרה, דווקא אני שמבינה אותך מבקשת ממך- נגבי את הדמעות, תאספי את עצמך, יש בך הכח! מבטיחה.
ודברי איתו... דברי איתו תמיד. אין מאזין נאמן הימנו.

שולחת לך חיוך וחיבוק של תקווה, ומאחלת לך ומתפללת איתך שמהרה יגיעו ימים בהם לא תהיה לך דקה לנשום מהסיבה הכי משמחת... שתתרוצצי מילד אחד לאחותו ותקומי בלי סוף בלילות.. שתביטי אחורה ותצחקי... ואפילו תתגעגעי לשקט שהיה מנת חלקכם..
🙂
❤️💚💜🧡💙

והמברכת תתברך

מרגישה לבד ככ
תודה❤️

אז הנה, הזדמנות לבקש...
❤️

כאב אמיתי וכנה..
אני עם דמעות איתך...

ומבטיחה שאני רואה בעיני שבסוף יהיה טוב!!

תאכלי שוקולד מריר, זה יעזור למצב הרוח שלך.

אף אחד לא יודע את הייעוד שלו מגיל צעיר.
אני בטוחה שגם איינשטיין לא ידע שהוא הולך להיות איינשטיין כבר בגיל 25... זה לוקח זמן 💓

ותאמיני לי, זה משתלם בסוף.

שהישועה בוא תבוא...

ההרגשות שלך מאוד מובנות,
תזכרי שאם שרה הצליחה ללדת בגיל 90, הכל אפשרי בע"ה. תאמיני ותתפללי.
כנראה שאת עומדת לגדל נשמה חשובה!
תאמיני בזה, אני לגמרי מאמינה ומתפללת בשבילך!
חיבוק ענק!
❤❤❤❤❤

יקירה,
מה שלומך? התעודדת קצת?
תשמעי, אני מאוד מבינה אותך, כבר יצא לי לחוות את ההרגשה הזו, שמחכים ומצפים ומתרגשים ובסוף- שלילי.
זו הרגשה קשה, סוף העולם..
אבל את לא תזכרי אותה בסוף.
הרי בסוף כולנו נזכה להיות אימהות, ואני מאמינה שזה יקרה לנו ממש בקרוב, ואת פשוט תשכחי מהתקופה השחורה הזו.

אל תתייאשי, מותר לבכות, זה בסדר זה משחרר,
הרי המתח הזה הורג.. שבועיים קשים (גם אני בדיוק בהמתנה המורטת עצבים הזו)
אבל מאוד חשוב להזדקף, להגיד שהמחזור שהגיע עכשיו הוא בעצם היום הראשון של ההריון ,
כי הרי מתחילים לספור את ההריון מהיום הראשון של המחזור האחרון, ואת חייבת לחשוב חיובי ולשדר לגוף ולמוח את האופטימיות הזו ושאת מאמינה!

קחי לך את היום להרגיש טיפה עצובה ומחר קומי ליום חדש, ניסיון חדש, מלאה באמונה, כי כפי שאמרתי לך- זה עניין של זמן.

ועוד משהו - הייתי בציון של צדיק
התפללתי לה' "ש"מצפה להריון בעה " תיפקד ,ממש ככה. באמת.עם דמעות .

וכולן פשוט לא מספיקה להגיב לכולן

מתפללת איתך שההמתנה תהפוך למתנה הכי נפלאה שיש 💖

אוהבת אחת אחת
הלואי והיינו חברות גם מחוץ לגבולות הפורום

מותר לך לבכות!
תוציאי מהלב. ברור זה קשהה..
ואל תתייאשי עוד תבשרי אותנו במהרה בתאומים בע"ה

יש לי שכנה ש12 שנים חיכתה. כמה תהילים קראנו. כמה סגולות היא עשתה ומה לא. וכשהתייאשה זה הגיע. היום יש לה שניים.
מאחלת לך בקרוב ❤

הקושי הכי גדול זה

בזמן ששבורים

שהכל נראה אפל ושחור

וקשה

ובלי תקווה

 

ל-ה-א-מ-י-ן!!

שיש תקווה!

שהשמיים הם הגבול

והשפע כבר בדרך

כאן ממש

או מעבר לפינה

 

חיבוק גדול וחזק

איתך תמיד...

❤️❤️❤️❤️

 

היה ממש נחמד

צריך לברר כל פעם מחדש איך הולך שם באותו רגע כי התקנות משתנות כל הזמן.כשאני הייתי סדרו כל עשר נשים מחיצות.אי אפשר היה להכנס לתינוקיה

שכנה שלי היתה אחרי והיא כבר קבלה את האוכל לחדר .היא גם נהנתה.היא אמרה לי שהיא ככה נחה יותר

ועדיין יש לילות שהיא קמה ולוקח לה מלא זמן לחזור לישון..
מתרגלים לזה.. הולכים גם לישון מוקדם, נחים צהריים אם אפשרי. ואפשר גם לנסות להוריד הנקות בלילות. לפעמים זה תלות שלהם כדי להירדם.
חהוריד חלק מההנקות, לפני גיל שנה הגיוני שזה צורך שלהם לאכול בלילה. אבל כן אפשר להוריד מ3-4 הנקות ל2..

אם זה אומר לנסות להרגיע אותו מלא זמן במקום אני כבר מעדיפה להניק וזהו.. מנסה להרוויח זמן שינה..

אם הוא מתעורר אחרי פחות משעתיים אני כן ארגיע ולא אאכיל שוב

הוא לרוב לא נרדם בהנקה,
וב"ה בדכ הוא לא בוכה שעות בלילה, אבל גם כל הפעילות הלילית הזו מספיקה בשביל לעייף אותי


ותודה על התגובה!

בעיקר בגיל הזה
גיל מאתגר בעיניי
גם אני מעדיפה להניק ולהרגיע וזהו
מניקה בשכיבה
אצלי גם כשגמלתי מהנקה המשיכו לקום,אז גמילה לא עוזרת

לק"י

ולגבי העייפות- אני התרגלתי להיות עייפה

אז אני קמה אלא אם הקטן ממש מחרפן

אבל כשאעבוד הוא גם יקום.
בכל מקרה לרוב זה הנקות אז זה לא כזה ישנה..

לק"י

מכירה את הספר "לישון בלי לבכות"?
אני מתחברת למה שהיא כותבת שם, שאם זה מפריע להורים- אז כדאי לנסות להאריך את זמן השינה.

וודאי אשמח שיאריך את השינה אבל הילד בוחר לקום 😆

לק"י

וכל הורה בוחר מה שמתאים לו.

מרגישה גם הרבה באזור החיבור לירך אבל גם במפשעה

עכשין דואגת על ההיקף ראש חח

שמן מדי. אם יורד קצת -רזה מדי ותתני לו לאכול..
חברה שלי-טמטמו אותה בטיפת חלב על היקף ראש גדול, שלחו אותה מפה לשם ומשם לפה.. בסוף חמותה התעצבנה ואמרה לה-תגידי להם שיש לה ראש גדול, וזה הראש של ביטון...(המשפחה שלהם )

בגיל חודש המדדים היו גדולים מדיי ולא פרופורציונאליים לגובה ומשקל.
הרופאה מלחמה ושלחה לאולטרסאונד חדרי מוח.
מצאו שם ציסטה- שיכול להיות הכל או כלום.
ניסיתי לקחת לה בדיקת סי אם וי בשתן.
הטיסו אותנו לרופאה מומחית בתל אביב- פרטית, לקחה 1400₪ ביקור.
היא מדדה את היקף הראש שלי
מדדה את היקף הראש של בעלי
ואמרה- אה, שניכם על הרף הכי גבוה, אז גם לה תמיד היקף הראש יהיה הכי גבוה.



זהו.

בגלל זה מפחיד

ותתפללי. רוב הסיכויים שזה כלום, לדעתי

שהראש לא היה פרופורציונליים לגובה ולמשקל
אז אצלי זה עלה בהתאם לגובה וחמשקל בה
רק שהראש קצת יותר

שוב אני לא רופאה ולא מומחית. לדעתי אין מה לחשוש

וואי, איזה מעצבן..

כפרת עוונות

יש לנו ראשים גדולים כנראה. אצל הבכור האחות שלחה לרופאה. הרופאה ראתה שהוא מתפתח מצויין והכל בסדר וזהו. מאז אני פשוט אומרת לאחות שככה זה אצלנו.
תלכו לרופא ואם ישלח למשהו תעשו רוב הסיכויים שאם היא מתפתחת בסדר והכל בסדר אז זה כלום.
ותרגישי טוב!!!

לבת שלי גם יש היקף ראש גדול אבל זה מסתדר עם המשקל והגובה.. היא שומרת על האחוזונים בשלושת המדדים האלה מהלידה..

בטיפת חלב הלחיצו? אמרו משהו?
בכל מקרה הייתי ממליצה להתייעץ עם הרופא בנחת...

הרופאה ילדים בדקה אותה אמרה שהכל ממש נראה בסדר כי ההתפתחות תקינה ואמרה שכדאי ללכת לנירולוג רק לסגור את הפינה הזו
בינתים קשה למצוא תור לנירולוג

ושתיהיה במעקב בפעם הבאה, בעוד כשלושה חודשים.

בכל המדדים היא עלתה?
נראלי שאת יכולה להישאר בנחת... אפשר לפנות לרופא אבל לא חושבת שיש מה להכניס דאגות לראש סתם..

וכשרצתה להכניס למחשב את הערך של ההיקף מדדה שוב כי לא היה נראה לה הגיוני.
מקווה לטוב.
גם ככה לחוצה עכשיו מכל דבר

הרופאה בדקה ביום למחרת ואמרה שהכל תקין. תכלס אין דרך מדוייקת למדוד את היקף הראש כך שיכול להיות שהטעות נובעת ממדידה שגויה.

שמכיר אותכם. גם אצלי היה ככה ומרוב לחץ הלכתי אותו יום לרופא ואמר שזה שטויות והכל בסדר

ואם לא- אז רופא הילדים...

הכל בסדר עם התאונה?

אני בטוחה שעידן את זה.

ב"ה כואב אבל מתאוששת לאט לאט תודה

ממה שרואה זה קורה די הרבה אצל תאומים

אם שולחים אותך למעקב תנסי לקבוע אצל פרופ' קונסטנטיני, תעשי חיפוש לשם שלו הוא הכי טוב בארץ ממה שראיתי

 

ורק אם העליה היא דרסטית זה מדאיג.

רפואה שלמה לך!

המשכנו לעקוב
באנו אחרי שבועיים והאחות מדדה שוב והמדידה היתה זהה וזה כבר הרגיע אותה, כי אם ראש ממשיך לגדול בזמן קצר יש חשש שיש הצטברות נוזלים שם בפנים

בשלב כלשהו זה התאזן
אז לעקוב
לשאול רופא התפתחותי
ולא בטוח שזו בעיה

זה הסתדר פחות או יותר אבל עדיין..
תודה

דווקא ילדת יחסית מוקדם לא?

לוקח לזה זמן אבל זה אמור להסתדר לבד,

שלי שנה וחודשיים ונראה כבר הרבה יותר טוב ועדין יש שתי בליטות שנולד איתם

 

ילדתי בשבוע 35

חח סתםסתם!

בוקר טוב לך!!

לפעמים יש להם מבצע השני בשקל

אבל כל מוצצי הסרבנים בסופר פארם היו נראים אותו דבר, עם החור מאחורה וכל המוצץ עשוי מסיליקון

מחזיק מוצץ.

בחיי לא נותנת לילד להסתובב שניה אחת בלי. גם לא בבית. ממש לא מתאים לי לרדוף אחרי חתיכת פלסטיק קטנה ושקופה...

ספציפית של דגם המוצץ הזה המחזיק מסורבל משהו

הקטנה שלי לא היתה מוכנה מוצץ בשום אופן, ניסיתי כל הסוגים. בסוף קניתי את הטומי טיפי עם הפטמה העגולה בצבע חום, ופלא פלאים... היא בת שנתיים ועדיין עם המוצץ....

גם אני מכירה שצריך יותר
אולי להתקשר לאחות לשאול
לגבי זירוז,אם את בלחץ,אולי תתחילי בדברים הטבעעים לזרוז.
הליכה,יחסי אישות
אפשר גם ללכת לרפלקסולוגיה וכזה

אם את לא מניקה,אפשר

סרזט בלי הנקה יכול לעשות דימומים

אצלי ניסיתי להשאר עם סרזט כשהפסקתי להניק,לא החזיק

ולא מינס, הן איחס.
הרופאים אוהבים אותן כי יש בהן מעט אסטרוגן, אבל לי הן עשו בחילות וחצ'קונים (כשלקחתי גלולות נגד אקנה!), והן גם לעשות ועלולות לעשות דימומים לא צפויים. אצלי לא השתלטו על המחזור בכלל.

חשוב שזה לא יגרום לעלייה במשקל ....

מחר כנראה שאתקשר לרופא נשים בבוקר בתקווה לצענה

לעונת הסרזט שהיה פשוט זוועה עם בחילות וחוסר חשק...הפלוס היחיד היה שאין איתם מחזור

הרופאים מעדיפים לתת את הגלולות הכי חלשות שאפשר אז בטח יתנו לך משהו עם 20 כגון יסמין.

פשוט מנסים ורואים מה טוב לך. תני צ'אנס שלושה חודשים לגלולה. אם היא עושה לך בחילות או כאב ראש, השמנה או דיכאון, תעברי לסוג אחר. המבחר גדול מאד.

לפני שנים לקחתי גלולות עם 35,שכבר אין להשיג, והן היו כל כך טובות..

נוח וקל ואין מה להשוות לסרזט

ראשית, גם אני התחלתי לקחת את הגלולה טבלתי ושוב הופיע לי מחזור אחרי תקופה קצרה, אולם אחרי זה היה לי חופש של 11 חודשים.

 

הסרזט מאד נוח מהבחינה הזאת שאת לא מקבלת מחזור, או מקבלת אחת לחצי שנה פלוס מינוס.

אבל, לי בהתחלה הגלולה הזאת פשוט חיממה לי את המוח ברמה לא נתפסת, אולי זה השילוב של אחרי לידה והגלולה.

עדיין אני מרגישה היא משפיעה עלי מהבחינה הזו, אבל בצורה פחות גרועה ויותר נשלטת.

 

בנוסף, היא גרמה לי לעלייה במשקל בלתי נעימה...

 

אם אני זוכרת נכון, בחוסר חשק פחות נתקלתי.