ציפור מתוקהשל @אהבתחינם)
בס''ד
ככה... ידוע שצריך לאכול הרבה פירות וירקות.
ידוע גם שכדאי לאכול אותם לפני שאר הארוחה (הפחמימות והחלבונים) כי הם נעכלים יותר מהר מהשאר.
וגם כי אם מתמלאים מהשאר, אז כבר אין ממש מקום לירקות...
וגם כי ככה יש קצת יותר סיכוי לשמור על המשקל...
אני אוהבת לאכול את האוכל המבושל כשהוא חם. חם ממש. ככה כיף לי
יוצא שכשאני אוכלת, אני תמיד משאירה את הסלט לסוף. כשאני כבר 'מלאה' או כמעט.
הייתי רוצה מאד להפוך את הסדר ולאכול קודם את הירקות ורק אחר-כך את כל השאר.
אבל לא בא לי לוותר על לאכול כשזה ממש יצא מהסיר / מחבת / תנור.
ולקום באמצע האוכל כדי לחמם לעצמי (אני מדברת על ארוחות משפחתיות, כמו שיש לרוב בחצי שנה האחרונה) זה פשוט לא כיף...
מחכה לקרוא מה עובד לכן! ✨
זו מיומנות חדשה שצריך ללמוד אותה
זה לא בא לבד... ויועצת ממש יכול לעזור.
לגבי הכאב- אולי יש לך גודש? אן שזה כאב הפטמה?
אם זה גודשי כדאי קצת לשאוב, להתקלח במים חמים ולעסות בעדינות את השד.
אם זה כאב בפרמיה אולי נפצעת שם מתפיסה לא טובה של התינוק.
ממליצה למרוח לנסינו אחרי כל הנקה, ואולי לשקול שימוש בפטמת סיליקון- בכפוף להמלצה של יועצת הנקה.
תרגישי טוב
לא מנסיון אישי אבל הרבה כתבו כאן שזה עזר להן
וזה מסריח לגמרי!
הילדים היו רגועים ושמחים השבת (למרות שאנחנו בלי סוכה ועם אפס הרגשת חג)
שיחקו שעות עם עצמם במשחקי דמיון
אספו אחר כך את כל הבלגן
ואני ישנתי 4 וחצי שעות
(לילה לבן לפניי)
למה ערה בלילות וישנה בימים?
וציפור לילה
ואוהבת להיות ערה בלילה
וכל חופש השעות שלי מתהפכות....
מקווה לטוב מאודוממש מצטערת שאין לכם סוכה...
ומה עם הקורונה? מסתדרת?
כל עוד הילדים שפויים- גם לנו יותר קל
ישלי שתי ילדים מתוקים וכבר שנה וחצי מאז הלידה בעצם אני מנסה להכנס להריון אבל הפעם הכי קשה לי אף פעם לא הייתי עצובה ככה..ואני אפילו לא מבינה למה
אני יודעת שזה יקרה מתישהו אבל אני פשוט מדוכדכת וחושבת על זה כל הזמן כמעט..לא מצליחה להוציא את זה מהראש
במקום שאני יגיד תודה על האוצרות שיש לי אני מרגישה שנכנסתי לאיזה בור שקשה לי לצאת ממנו בור שכולו עצבות ומרמור אני מרגישה שרק אם ההריון יגיע אליי אני יהיה אישה שמחה ובנתיים אני מפספסת את כל השאר ועכשיו.. בכלל זו תקופה שאנחנו כל היום בבית ואין מה שיעסיק אותי מרגישה שאין לי טעם לכלום אני מפחדת מזה אם לומר את האמת דברים שהיו משמחים אותי פעם כבר לא עושים לי כלום נהייתי אישה עצובה. ממורמרת. בודדה.
אף פעם לא האמנתי שאני יגיע למצב כזה לא יודעת מה קרה לי
שימי לב שכולנו עוברות תקופה של סטרס עצום,
ראשית יקרה, קבלי חיבוק גדול, על התקופה הלא נורמלית שיש לנו.
שנית יקרה, הכל טוב, אנשים עוברים הרבה דברים בחיים לתקופות ואז זה עובר (לא תמיד נשכח) אבל עוברים הלאה
ואת לגמרי נורמלית הרבה מרגישות כמוך, מטפלות בזה בדרך מתאימה ועוברות הלאה.
את עכשיו עם 2 פיצקוליות כשהקטנה בת שנה וחצי נכון?
זה ממש מתאגר. ולא תמיד מרגיש כיף וחלומי.
יש מצב גם לדכדוך, כמה זמן את כבר מרגישה ככה?
ועוד נקודה, אני לא ממש משוכנעת שזה קשור רק לציפיה להריון, לפעמים יש הרגשה שהריון ותינוק יתנו מענה להכל.
וזה גם בריחה מהבעיות הקיימות. (בריחה שהיא מקסימה וטובה, אבל לא תמיד פותרת בעיות קיימות)
האמת שעברתי באופן כללי תקופה לא פשוטה הרבה קשיים.. ואת צודקת זה סוג של בריחה מהתמודדות..כאילו אני צריכה משהו שימלא אותי ותמיד זכורה לי תקופת ההריון כמשהו חוויתי ומשמח אין ספק
תקשיבי, גם לי יש עכשיו משהו שגורם לי לדאגה גדולה,
ועוזר לי להזכר מזה שקצת ממרחק של תקופה בדר"כ הדברים מסתדרים.
אבל... ויש אבל... זה לא במקום לטפל. זה רק נקודה שעוזרת לראות דברים קשים באופטימיות.
חוץ מזה, יש קושי מיוחד כשעצובים בגלל שהקושי של עצב ודכדוך יותר קשה לצאת ממנו, כי אין את הכלים של האופטימיות.
תגידי מתוקה, זה תקופה שאת מרגישה ככה רצוף או בא והולך?
וכבר כמה זמן את ככה?
רק אם בא לך לענות כמובן...
תקופה של כמה חודשים אפשר לומר..בחודשיים האחרונים זה התגבר .. .. עברנו גם לעיר אחרת אז אולי זה גם קשה לי ואז תקופה לא קלה עם הילד.. אחרי הלידה הייתי דווקא מאוד שמחה והייתי יוצאת ומבלה איתם הרבה זה בטח גם קשור לסגר והכל
אני בעצמי לא יודעת עם זה משהו שמצריך בדיקה אצל רופאה
זה בדרך כלל לפני שאני מקבלת ווסת אני נכנסת לעצבות שאני יקבל שוב מחזור ואז אני לא יוכל לשמח את המשפחה
המשפחה מצפים גם ושואלים אם אני בהריון שזה גם לא מוסיף לי להרגשה
אני יעשה את זה
נראה לי יות להתמקד עכשיו בדברים נחמדים ולנסות לבד לגרש את העצב ;) אפילו די בכוח.
קודם כל לראות אם את יכולה לעשות את זה בכוחות עצמך, כמובן עדיין אפשר לפרוק פה.
אבל.. גם לנסות לקום.
אם בא לך תכתבי פה דברים קטנים שעושים לך מצב רוח,
כמובן לא רק קייאקים ושינה על הים. אלא דווקא דברים סבירים.
ונעזור לך...
חוץ מזה, אני יודעת שפעילות גופנית אינטנסיבית כמה דקות מזרימה המון אנדרנלין ועוד כמה חומרים חשובים למצב הרוח.
אז יאללה לקום 5 דקות ולהזיז את עצמך.
ודבר שלישי, אל תבהלי זה יעבור...
ואת צודקת כנראה אני צריכה לעשות משהו עם עצמי ודברים שאני אוהבת זה הכי חשוב
ובכלל להיות קלה עם עצמך.
אגב, לא ידעתי שאת מאוד מחכה להריון למרות שיכולתי להבין מהשם שלך....
אז הדברים באמת מלחיצים, בעזרת ה' הרוב מסתדר ממש תשנני את זה לעצמך.
חיבוק גדול
עזרת לי מאוד
מקווה לטוב מאודטוב שיש אתכן
נשיקות בחזרה תהי חזקה גם את 
מחכה להריוןאת צודקת אין ספק שצריך התאוששות מהלידה.. בנוגע להנקה הנקתי רק שלושה חודשים זאת אומרת שאני שנה ורבע ללא אמצעים!! נקלטתי להריון בפעם השניה שהראשון היה בן שנה וחודשיים זה מרווח ממש מעולה לדעתי אבל גם עד שנתיים זה בסדר גמור..הלוואי שזה יקרה בקרוב כלכך עשה לי טוב לפרוק כאן שאני מרגישה מאין הקלה מסווימת תודה לכוללן
הכניסה להריון ראשון לקחה שנה ושמונה ואז נקלטתי טבעי (אם כדורים לדחיית ביוץ מסתבר שהביוץ אצלי יצא ב7 נקיים)
חצי שניאחרונהבתחילת הריון,
איך מתמודדים עם בחילות תמידיות?
לא מצליחה לאכול כמעט כלום בגלל הבחילות. רק המחשבה על אוכל גורם לבחילה.
ובעיתוי מושלם אנחנו אצל חמי וחמותי עד סוף סוכות.
מה עושות עם הבחילות?
באמת לרוב הנשים הבחילות עוברות אחרי שליש ראשון?
בשתי ההריונות שלי שכבתי במיטה כמעט גוססת לא אוכלת לא שותה לא מסוגלת להריח שום דבר
לא הייתי מזסוגלת לחשוב וראות את בעלי ממרחק מטר הרגשתי הכי גרוע שיכול להיות
עם בחילות ו10-12 הקאות ביום על קיבה ריקה - הקאתי את נשמתי...
לקחתי דיקלקטין והתחלתי לחיות 2 כדורים ביום ו2 בלילה
ואם קרה שבלילה שכחתי לקחת והלכתי בבוקר לעבודה - תוך שעה היתי מקופלת מבחילות וטסה הביתה לקחת את הכדור שניתן לומר שהציל לי את ה9 חודשים
החסרון היחיד שלו מבחינתי זה המחיר היקר
העיקר תרגישי טוב!!!
דיקלקטין.....
מה אפידורל ללידה זה דיקלקטין לבחילות.
עופי על זה.
שווה כל גרוש
הצלת נפשות של ממש גם אם את לא מקיאה...
מקווה לטוב מאודהתקווה, הניסוי, הציפיה, הבדיקה, האכזבה,
גלגל שלא מפסיק. עד שבעזרת ה' יפסיק....
מחבקת אותך, למרות שלא בטוחה שעוזר....
תדעי, שהצלחת לגעת לי בלב, ובטח בטח שה' גם רואה את הקשיים האילו.
אותי מנחם שכתוב בתהילים, "עימו אנוכי בצרה"
זוכרת את עצמי חוזרת מאולטרסאונד שבו הטכנאית אומרת לי שאין דופק שבוע 15.
ואני עם צמרמורת כולי,
עד הרגע לא ברור לי איך לא עשיתי תאונה...
ואז פשוט התנגן לי בראש, שכשאני בוכה, ה' בוכה איתי, הוא פשוט יושב איתי ובוכה,
הוא נמצא איתי בצרה שלי.
לא יודעת אם אחרים זה עוזר להם.
לי, ברגעים מסויימים זה עוזר, לדעת שהוא ממש עצוב וכואב איתי.
חמודה, כל כך כל כך בא לי שילך לך
אם בא לך (אפילו שאני לא בוואצפ) תספרי קצת מה את עוברת, לפעמים טוב קצת להוריד ולספר לאחרים.
כמובן רק אם בא לך.
נשיקות אהובה
מקווה לטוב מאודתקשיבי חמודה, ה' לא שוכח שום תלאה שעוברת עליך.
ותחזיקי בו והוא יחזיק בך...
(אני אומרת לעצמי אותם דברים, כשגם לי עכשיו תקופה ממש מאתגרת ולא פשוטה)
וכן, תינוקות בשלב הזה, זה קשה. מי כמוני יודע :::
בהצלחה חמודה, ושוב חיבוקים
חרדות ולחצים כי לצערי זה כבר חוזר על עצמו שבוע 15 עד 20. פתאום אין דופק
😥😥
וגם את מותקמקווה לטוב מאוד️ שיהיה בקלות טבעית! רק לך שאולי תשמיני עוד, אבל לא בטוח שזה הזמן לחשוב על זה
אני יודעת על 2- אחת באזור המרכז, ואחת באזור ירושלים.
יכולה למצוא לך קישור להצטרפות אם תרצי.
יכול להיות שיש עוד (יותר ספיציפיות לאזור, או רק למסירת/קבלת תרופות וכד').
שלומצ'אחרונהזה נשמע לא נעים 
לי זה נשמע כמו משהו שאת צריכה לטפל ככאבי גב עליון ותחתון, פיזוטרפיות וכו'.
אבל באמת שאני מומחית פיצית לנושא
שוב חיבוק
הבית בלאגן ברמה לא מוכרת, (אצלכם) לצערי מוכר מאוד מאוד אצלי.
כביסות מפה עד שדה התעופה הסגור
בישולים לא התחלתי...
ספונג'ה מחכה לי בסיבוב.
סתם משוגעת ומתאבדת פוטנציאלית.
לא התחלתי כלללללללללוווווווווווווווווווווום!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני אכתוב לך פירוט ב1 מה התקדמתי... תודה רבה מאמי
1. חדר ילדים 1 מסודר יששששששש!!!!
2. סלון חצי מסודר ישששששששששששששש!!!!!!!
3. ארגנתי את המקרר, הכנסתי את הירקות וכו' וכו ישששששששש!!!
4. הכנסתי כביסה ,תליתי קודמת, קיפלתי קודמת קודמת יששששששששששששששששש!!!!!!!!!!
4. הגדולה סידרה את המטבח. ישששששש!!!!!!!!!!!
צעקתי עליה. אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
להפגש ב2
1. סלון מסודר יששששששששששששששש!!!!!!!!!!!1
2. ארון מצרכים הגדול מסודר ונקי ישששששששששששששש!!!!!!! זאת הגדולה אגב, לא אני....
3. הבן התחיל גיהוצים יששששששששש!!!!!!!!11 מתלונן בלי סוווווווווווף אווווווווווווף!!!!!!!
4. החדר ילדים השני מתחיל להסתדר ישששששששששששש!!!!!!!!!!1
5. הבעל גומר לארגן את הסוכה ישששששששששש!!!!!!!!!!!!!!!!!
6. התחלתי לסדר חדר שינה.
נשאר ממש טיפה עוד.
לבשל מא' ועד ת'
ולעשות ספונג'ה
בקטנה חחחחחחחחחחחח
תודה על העידוד מותק @מטילדה
מקווה לטוב מאודאת הכביסה שלי, בטח מושיטים קצת עזרה, לא נראה לך?
ועדיף שלא ארדם בעצמי 😉😉מקווה לטוב מאודבמצב שהבית כל כך כל כך קשה
ובעזרת ה' הלוואי יהיה בקרוב את מי להרדים.
האמת שגם הגדולים יותר קמים בלילה, זה בסדר!!!!!!!!💗🧡💛💚💙💜
חולה עליך
תודה
בגדול, הרבה מאיתנו משמינות משוקולד ובורקסים לא ממש מלידות.
רק שהלידות כבר משבשות את הגוף ואז הם מפנות מקום לכל השטויות שאנחנו אוכלות
זה לא תאוריה מוכחת אבל ככה אני מרגישה.
איך התזונה שלך ביום יום?
4 קילו זה קצת ושווה לעבוד על זה ולחזור להיות מהממת כמו שהיית תמיד
אני לא ממש יודעת מה הכוונה מאוזנת, כי לפעמים אוכל בריא יכול גם להיות משמין.
ובמקרה שלך פחות כדאי לך עכשיו.
ובקשר לרביצה, איזה סוג של תזוזות כן מתאים לך?
נראה לך מסוכן אם אני ממש לא בכושר?
זמן טוב להשקיע בעצמי.
