פורום הריון ולידה (עמוד 2613)

שנגרם מזיעה ורטיבות מתמדת של הרגליים.

לבן שלי היה, דווקא מסנדלים יקרות של נמרוד.

שרעח רע נגרם מעיכול לא נכון.

יש לה יציאות?

אבל היא אכן עם מחלת מעיים. כמובן שמטופלת בדיאטה מתאימה.

יש לכמה מהבנים שלי וזה באמת מסריח.

יש לה מין 'חורים' כאלה בכף הרגל?

ויש לה קילופים בין האצבעות

מקווה שהיא לא מורידה את הסנדלים בגן. זה מזעזע 😕

יודעת שיש דרכים טבעיות כגון תזונה מתאימה (ללא קמח לבן וסוכר)
להשרות את הרגליים במי מלח.

ויש משחות, אבקות, וכו'.

שהרגל תתאוורר
בנוסף למשחות/תרופות לטיפול בפטריה

וגם הריח מזה, ממש לא נעים.

לטיפול - משחה נגד פטריות.
(פוליקוטן, טבעקוטן - מצריך מרשם רופא).

אם יש בבית אגיסטן (לפטריה בנרתיק), גם יכול לעזור.

אפשר למצוא בבית מרקחת משחות לפטריות ברגליים בלי מרשם רופא.

ולהמשך, למניעה:
חשוב שאצבעות הרגליים לא יהיו במצב לח כל הזמן.
הלחות והזיעה גורמים לפטריה.

לבדוק שהנעליים / סנדלים מעור ולא מפלסטיק.

פטריות ברגליים | שירותי בריאות כללית

איזה כיף לשמוע!

גידול קל ובנחת..

איזה אלופה את!

מעכשיו רק נחת❤

המון מזל טוב!!
חיבוק על האשפוז הארוך!

טוב שאת בבית

ומקווה שהכל טוב

באמת אשפוז ארוך,ממש לא פשוט

תשני תשני כמה שרק מצליח לך

בלי בחילות וכל הסבל שסבלת!!

יאווווו כבר באמת דאגתי לך. אוף נשמע קשה. מקווה ממש שעכשיו אתם בסדר! ישתבח שמו ביי ביי לבחילות אימים. מה נולד/ה???
הלוואי שעכשיו תהיה התאוששות מלאה, שמחה, בריאות ונחת!

חלום זה להיות בלי בחילות, אה?

אמיצה ואלופה!

שמחה כל כך בשבילך שאת אחרי!!

ומתייגת
@קרן-הפוך
@מיואשת******

באיזה יום למחזור עשית את הבדיקה?

בגדול:
הפרוגסטרון עולה אחרי הביוץ ויורד לקראת הווסת הבאה, אא''כ את בהריון ואז הוא ממשיך לעלות ונשאר גבוה לאורך כל ההריון עד ללידה.
לכן - פרוגסטרון מתחת ל 3 אומר שאת בין הווסת לבין הביוץ. מעל 3 אומר שכבר בייצת..

כולן פה עונות בצורה נורא חד משמעית אבל כדאי לדעת שיש יחידות שונות למדידת פרוגסטרון וכן גם לגבי אסטרוגן ולכן כדי להגיד מה משמעות הערך צריך גם לדעת מה היחידות. זה תלוי מעבדה, יש שנותנות תשובה ביחידות של nmol/l ויש ביחידות של ng/ml. 

בבית אחרי לידה עם כל הילדודס..
מחפשת מאיפה לקחת את הכוחות..
גם באו לבקר אותי היום נשמות טובות שאחרי זה הרגשתי עוד יותר מרוקנת

וגיליתי שכדי לצאת מהבאסה פשוט צריך להחליט שיוצאים ממנה.

פשוט,

מחליטים,

מחייכים,

והעולם נהיה ורוד!!

 

הבעיה היחידה זה שאני לא רוצה לצאת מהבאסה. כיף לי להתמסכן

ושוב פעם להחליט
ואז שוב
ושוב
ושוב
ולחפש כל רגע מה אני יכולה לעשות כדי לרומם את עצמי
ולהימנע מדיבורים ומפגשים עם אנשים שמורידים אותך
ואה והכי חשוב..מספיק שעות שינה!!!!!!!!!!

תקופה של אחרי לידה זה פשוט ערימה של שברים,
גם פיזית וגם נפשית,
וצריך לאט ובזהירות לאסוף את השברים ולאחד מחדש, יום אחרי יום,
ואם אין תנאים טובים אז עלולים לדרוך על השברים ולרסק אותם בטעות... אאוצ'!
להיות בבית סגור עם הילדים אחרי לידה זה קשה!!
בא לי להגיד לך שתביאי לי את הילדים אחר הצהריים ותלכי לנוח קצת.
חיבוק על התקופה. מבטיחה שזה עובר!
תמצאי לעצמך דרכים לאסוף את השברים ושאף אחד לא ישבור עוד.

ומותר לך להרגיש ככה!

שילכו כל הנשמות הטובות לגן עדן, שם זה מקום לנשמות טובות. פה בעולם יש נשמות רגילות. לפעמים שמחות לפעמים אומללות ואחרי לידה-קיץ-קורונה-אין עבודה- דברים נשברים זה לגמרי לגמרי לגמריייייייייי אומללות.

יאללה

שימי פססססססס!

את מתעלה על עצמך היום!

ולפותחת היקרה, רק חיבוק ענק!

עכשיו אנ ייכולה להיות רעה כמה שבא לייייייי  

ודיברתי על ״נשמות טובות״ שבאו לבקר אותי בלשון סגי נהור, זה היו חמותי ודודה של בעלי..וכל מילה אחרת מיותרת;)

הן לא צריכות לעשות משהו בשביל שאחרי הביקור שלהן ארגיש עייפה עוד יותר...

אבל לפחות... באו ביחד! תחשבי שהיו באות כל אחת לבד, היית צריכה לסבול פעמיים!

עם התיאור

וואלה צודקת

כתבת בעצמך - בבית אחרי לידה עם כל הילדודס!! זה אומר הכל. סיוט! ואת עוד מלקה את עצמך שאת לא שמחה? זה קשהההה בטירוף. בבקשה תשיגי עזרה, את חייבת לנוח ולהתאושש, רק ככה המרמור יעבור לו.
ושמהיום יבקרו אותך רק אנשים נחמדים שעוזרים! חיבוק!

את אחרי לידה. עם קטנים בבית. מה את רוצה מעצמך?????
לשמוח, לרקוד, לאפות ולעשות פעילויות ויצירות? בתקופה שהדבר היחיד שיש בראש זה עזבו אותי ותנו לי לישון חמש דקות ברצף??
שחחרי מעצמך. זה בול התקופה של בכי ואומללות. לא שזה טוב, כן? אבל זה סופר הגיוני ונורמלי ותקין.
מקווה מאוד מאוד מאוד שיש לך עזרה במשך היום! יש לך? נכון? אם לא, בטיל למצוא נערה חמודה שתעזור עם הילדים עד שהבעל מגיע.
חיבוק יקרה. את בסדר גמור.

תמיד אוהבת את התגובות שלך
אני יודעת שזה התקופה..אבל לא רוצה להסחף פשוט אחרי האומללות הזאת, רוצה להלחם, לשמח את עצמי.
למזלי בעלי מגיע מוקדם יחסית וגם חמותי לפעמים לוקחת אחת הבנות..

את יכולה לרצות לשמח את עצמך. בטח. אבל בלי לחץ מהרגשות השליליים. את לא מקולקלת או משהו אם את לא מצליחה. את פשוט אחרי לידה ועייפה והורמונלית ומפורקת. זה הכל. תאהבי ותחמלי על עצמך גם אם את לא מצליחה לשמוח.
אני הכי בעד לשמוח אל תביני אותי לא נכון. אבל יש מקום גם לרגשות אחרים.
למען האמת בחודשים האלה אחרי לידה אני בעיקר שורדת.
ברור שכדאי ומומלץ למצוא נקודות שמחה ביום. ואת יודעת הכי טוב מה עוזר לך (שוקולד, מקלחת, קרם גוף, כוס קפה, מוזיקה, ספר, שיעור). וטוב שתנסי כמובן. אבל בנחת. מותר גם לא להיות שמחה לכמה זמן.
כמובן כל עוד זה לא קיצוני או חוסר תפקוד או לא משתפר או כל הזמן שאז זה נורות אדומות. אבל לא נשמע לי שאת שם. נשמע לי שבעיקר את תשושה ומצפה מעצמך לשמוח כרגיל וזה לא קל. לכן אני כותבת לך בכיוון של לקבל את זה שזו לא התקופה הכי שמחה וזה בסדר. יכול להיות שלא קלעתי. קחי מפה מה שטוב לך. מה שלא תשאירי בחוץ. בדיוק כמו ההערות של הנשמות הטובות.

זאת המילה ״שורדת״. מרגישה שכל היום מחכה רק שכולם ישנו.
כשמסתכלים על שלושתן יושנות זה נקודת הנחת שלי ביום

הרגשתי שאני ממש שורדת את הדקה.
וזה היה רק שלוש שעות כל יום שהייתי איתם (בבוקר היו בגנים, בצהריים בעלי איתי, ואחה"צ היה לי עוד שלוש שעות איתם עד שהוא חזר). ממש הרגשתי בהישרדות, כל 5 דקות שעברו בשלום הייתי שמחה...
זה הכי נורמלי בעולם...

לא הבנתי מה דפוק בי שאני לא מצליחה להתמודד עם שני ילדים... זה היה כל כך מייאש, פשוט הישרדות. אבל זהה כל כך נורמלי! וזה משתפר, אבל בהתחלה מאוד קשה בלי עזרה

ודווקא כשהם במסגרות הם נראלי ״מפצים״ בשלוש שעות האלה בבלאגן ובדרישת תשומת לב.

מזמן לא נכנסתי להגיב אבל ההודעה שלך נגעה לי בנקודה רגישה..
אחרי הלידה הייתי כל יום לבד לשעתיים וחצי בערך עם הפיצי וה"גדול" (היה בן שנה ו2)
ובהתחלה ניסיתי לדאוג לי לסידור שלא אהיה לבד והרגשתי מבטים של "מה עובר שאת לא מסתתדרת עם 2 ילדים ?" וגרלה..
הרגשתי כלכך דפוקה.

תודה שכתבת.

ו@אם_שמחה_הללויה
מצטרפת לכולן, כלכך קשה לקום כל פעם מחדש
במיוחד בכזו תקופה..

חיבוקים!!
שבע"ה יעבורלל הכי בטוב!

אצלי ה'גדולים' היו בני 2.5 וכמעט 5, ועדיין היה קשה ממש בהתחלה.
עם עוד תינוק לא יודעת איך הייתי שורדת.
זה גם הקושי שלי כאמא, רגע אחרי לידה, וגם ילדים שהיו כמה ימים בלי אמא ובכלל חווים טלטלה של כל המערכות המוכרות להם, אז ביחד זה יוצא באמת קשה...

אחרי לידה ועוד לטפל בכולם?? זה ממש קשה.

הלילות, הכאבים, ההורמונים. את נמצאת בתקופה שלגמרי *את* צריכה שיטפלו בך ויפנקו אותך

אז אפילו להתמרמר אסור?? מה כבר נשאר לנו בעולם?

 

ואני יכולה להזדהות ממקומי- בחודש שמיני בשמירת הריון עם כל הילדים שהוצאתי מהמסגרות כבר שלושה שבועות

(ועכשיו כבר יש לי הרהורי כפירה על הצעד הזה) ובעלי עובד עד הערב. בקיצור,לא קל.

 

יחי המרמור!

 

ומאחלת לך הרבה כוחות גוף ונפש והתאוששות טובה.

בהריון חודש8-9 התמרמרתי עוד יותר!!!
אז מזדהה ממש!!
גם לך הרבה כוחות ושמחה!!

להיות אחרי לידה עם תינוק זה כבר קשה

בוסף לכל הילדים בחופש וחם וקורונה

מתישה וקשה 

וגורם בטוח להצפה של מצפון על כל מה שהיית רוצה ולא הולך,וגם זה רק מוריד

במיוחד לגדולה שלי שמשעמם לה ולאמא אין כח להעסיק אותה.
מנסה לטפוח לעצמי על השכם על מה שכן עושה..
עשיתי איתה כדורי שוקולד, נתתי לה לשטוף כלים והרפיתי מהבלאגן שכרוך בזה..
ו..שרדתי כבר חצי יום !!

כי זה באמת נראה שיכול להיות שיבוש ולא תעשי כל יוומיים בדיקה

אם ימשיך עוד,אז מתישהו כן תעשי שוב בדיקה

גם אם זה בגלל הפסקת גלולות
זה נורמלי? לא יותר מדי זמן איחור? במיוחד שבחודשיים היה כן סדיר...

נדמה לי שזה בגדר הסביר וקורה
אם את דואגת,תנסי לקבוע תור טלפוני לרופא
בגלל הקורונה יש כאלו תורים,הרבה יותר קל מללכת ממש

ואז גיליתי הריון.. שלצערי הסתיים בחודש שלישי.
ממליצה לך לגשת לרופאה אם את לא רגועה

וגם אם יש בדר''כ זה מתחיל בשבוע 6-7

כבר נבהלתי חחח תודה רבה

הוא מגיע שבועיים אחרי ביוץ

אח"כ התייאשתי והפסקתי לבדוק ועם זאת הפסקתי אמצעי מניעה.
השאלה האם הביוץ היה מאוחר ו"נפלתי" בו בלי מניעה ונכנסתי להיריון ??

ואת לא יכולה לדעת עדיין אם נכנס להריון או לא

אני משתדלת, עד כמה שניתן.

בדיוק ויתרנו על טיול משפחתי בגלל זה.

אבל נראה לי שהגזמת קצת עם הלחץ...

אפשר ללכת למקומות, ואם לא שומרים אפשר להיות בחוץ...

ולגבי החברה לא הייתי נלחצת עד כדי כך, רק מעירה בעדינות.

כי באמת בזמן אמת זה לא הכי נעים
אז כשקובעים פגישה או ביקור או משהו אומרים מראש- אבל רק אם אתם מקפידים על מסיכה ומרחק כי אנחנו מאד מקפידים.
ואז מי שלא מתאים לו יגיד לך טוב לא נורא, ניפגש פעם אחרת.

לא יודעת מה איתכם אבל לי לא יוצא רוק מהפה סתם ככה

דיבור, שיעול או התעטשות... אין הכוונה שממש משפריץ לך רוק מהפה, אילו נתזים זעירים שאפילו את לא שמה לב אליהם, אך הם קיימים...
אני ממש ממש מקפידה על מסיכת פה ואף. לא נח בעליל אבל מקפידה לשים כל שעות העבודה ובשהותי בחוץ. מרגישה שעושה את ההשתדלות שלי, ושה' ישמור עלי הלאה..

אבל בוא לא נתווכח כי אין לי כח בנוסף לקורונה גם ויכוחים

זה מה שיש

וטוב ששאלתם

מותר לי להרים את התינוק וללכת קצת מהר איתו?
אם אני מנענעת אותו קצת חזק, זה נקרא שזה מסוכן לו?
אני שולטת בקצב של הנענוע

אם את בשליטה על עצמך אז כן

ואם הוא משגע אותך תניחי אותו כמה דקות, ולכי תנענעי את עצמך תקפצי קצת, תוציאי את העצבים, תנשמי ותספרי עד מאה. ככה מתאמנים על סבלנות.

אחר כך הולכים לתינוק ומנסים נשיקות במקום נענועים, הרבה יותר יעיל.

שהכניסו לו פרי בפנים



וקפצתי במקום כמה דקות
ועכשיו טוב לשנינו

סבלנות זה קשה

ואני אגיד לך את האמת, על עצמי כן? בלי לפגוע חס ושלום 

אני אישית- יש לי אך ורק סבלנות לילדים שלי. אך ורק. 

אין לי סבלנות לילדים של אחרים. אין לי. חמודים ככל שיהיו (טוב יצא לי איזה אחיין אחד או שניים שאני מממש אוהבת. אבל זה נדיר, את הרב אני מחבבת מאד- אבל אצל ההורים שלהם. לא אצלי)

הקב"ה נתן לי סבלנות לילדים שלי.

לכן אני בחיים בחיים לא אהיה מטפלת\גננת כלשהי. זה לא יהיה אחראי מצידי. אין לי יכולת להעניק אהבה סבלנות וכל מה שצריך לילד אחר. אני מעריצה מטפלות. זה לא משרה שמתאימה לכל אחת. אין דין מחשב\תכנית אדריכלית\מספרים וכו , כדין תינוק.

 

זה אחריות גדולה מדי בשבילי. מפחדת מעצם הרעיון. 

אז דבר ראשון אם אין לך סבלנות לתינוק אחר זה לא אומר כלום על מה שיהיה עם הילדים שלך

דבר שני, לאורך זמן,אם זה מדי קשה ומאתגר אותך תינוק של מישהו אחר, אז לא לקחת את זה קשה, אולי זה לא מתאים לך , לא סוף העולם. חשוב שתעבדי במשהו שאת אוהבת וטובה בו שיתן לך סיפוק וכח. וזה חשוב גם לך וגם לתינוק

בהצלחה רבה!!

 

 

 

 

השם דאג לי



הוא בבית שלו כבר.... ברוך השם היה לי טוב איתו היום.


לקחתי את העניין הזה של שריר הסבלנות.

בסרט מבול של צרות יש קטע בעיני חזק..
מישהו שם מתלונן על כל הצרות שה' שולח לו..
ואז החבר שלו אומר לו

אם ביקשת מה' שיתן לך סבלנות. מה אתה חושב? שתקבל סבלנות או את ההזדמנות להיות סבלני?

(ראיתי את זה לפני שנים רבות אז לא בטוחה שזה מילה במילה..)


מצטרפת למיאושת זה שריר.. קשה להתאמן ואני לא אוהבת ספורט ודי מתייאש מזה אבל זה שריר.. בהצלחה גדולה!!!

בתור בחורה צעירה לא ידעתי מה עושים עם ילדים אז השלמתי הכנסה בניקיון. לדעתי עדיף מביביסיטר. פחות אחריות ויותר כסף.
בקשר לסובלנות לילדים שלך. זה תלוי באופי שלך, עבודת מידות שלך, גמישות שלך .

את הילדים שלך את תאהבי! וכשטיפול בילד מגיע מאהבה ורצון הוא שונה לגמרי לגמרי מטיפול מתוך צורך
וגם אם את אוהבת אותו אין מצב שזה כמו שתאהבי את הילד שלך בעז"ה

מלבד אהבה
את גם מכירה אותו יותר טוב
ואת מתרגלת לטפל בו
וברור שיש רגעים קשים מאוד בהורות
אבל זה לא אותו דבר.

ויכול להיות פצע מההתקן.
תקפידי ללכת על צבעוני ולהתעלם מהכתמים.
קיבלת מחזור מאז הלידה?

מה שמוזר זה שזה דם אדום ופעם ביום
מתעלמת בינתיים אבל זה מעורר חשש כל פעם..

יש לך תחושות שמשהו מתקרב?
אבל גם יכול להיות פצע.
קשה לדעת.
יש דפוס שחוזר על עצמו שאחריו יש כתם?
(נגיד כשקמים משינה או אחרי מאמץ
או אחרי הנקה... )

יש קצת כאבי מחזור אבל אני מעט זמן אחרי הלידה יחסית אז לא חושבת.. זה גם נעלם במשך היום

ואז רואה כתם וזה נעלם בהמשך היום?
אם כן נשמע לי כמו דימום מתוך הרחם שנגרם מההתקן וזה תקין

אבל תקחי בערבון מוגבל אני לא מאבחנת מקצועית...

כל פעם שאני קמה.. עכשיו ישנתי צהריים והיה שוב טיפה..
מה זה אומר?

באמת בשכיבה הדם יכול להצטבר ולצאת כשעומדים.
אבל זה עדיין לא מרמז אם זה מהרחם או פצע חיצוני וגם אם מהרחם אז לא ברור אם מתנודה של ההתקן או מפעילות רחמית.
אבל האמת שלדעתי לא כזה קריטי ממה זה נובע.
גם אם זה מההתקן אבל את לא מרגישה כאבים וזה לא מפריע ביחסים לא הייתי עושה עם זה כלום.
רק להיזהר לא להיאסר.
ואם בטעות יש חשש שנאסרתם אז כדאי לבדוק אם זה מפצע או לא כדי לבחון אם יש במה לתלות.
כל עוד אין בעיה הלכתית לדעתי עדיף לא לבדוק כי הבדיקה עצמה יכולה לאסור.

מה בעצם מטריד אותך? למה חשוב לך לדעת?

גם לי היה ככה, היו לי דימומים אחרי שעשיתי התקן לא הורמונלי,

באים והולכים,

ואז אחרי שבוע ככה קיבלתי מחזור ראשון לאחר הלידה. ( לא מניקה)

במקרה שלך את מניקה אז לא יודעת איך בדיוק זה עובד כי יש כאלה שלא מקבלות בהנקה.

וגם על החיזוק בענייני השכבת תינוקות

ועל חכמת החיים שמוסיפה פה הרבה...
ל-@אורוש3 כמובן

איזה כיף לפרגן ל@אורוש3 אחותי לקיסרים! שתמיד מבינה אותי וכותבת בשכל ישר ובמתינות ואחרי שאני קוראת את התגובות שלך אני כזה- הי היא צודקת. למה אני לא כתבתי את זה....
😘❤️

בארץ אהבתי פרגנה לאורוש,
עכשיו צריך לפרגן לבארץ אהבתי.
(כנראה עוד לא ראית את ההודעה שלה...)

הבעיה בשרשור כזה היא שלפעמים עד שכותבים משהו מישהו אחרת כבר מספיקה לשלוח...

אני גאה לפרגן לך יקירתי! קודם כל הניק שלך מעורר בי תחושות טובות תמיד. פשוט ניק שמח וטוב ופטריוטי כזה... עושה טוב בלב💕
ועל התשובות הבהירות והמסכמות את המצב בפשטות שלך, יודעת תמיד לענות ללב השאלה בלי להתבחבש מסביב בקשקושים. ישר ולענין.
ועל הסיפורים המצחיקים שלך בשרשור הפאדיחות תודה מיוחדת 😁💕💕💕💕

איזה כבוד לקבל כאלו פרגונים ממך!!
ואני גם נהנית לקרוא אותך עם הישרות שלך...

על חוכמת החיים, על תפיסת. העולם השונה מהמקובל ועל הקשב הפנימי והחשיבה המעמיקה והמעניקה בעיקר מול גידול הילדים

איזה מחמאות כיפיות...

אני מפרגנת ל @מיואשת******
על היותך לוחמת!!!!
ואחות לטיפולים
שתמיד יודעת לעזור ולתמוך
אישה חכמה שיודעת תמיד לתת את העצה הכי טובה
אוהבת אותך

שאת מלמדת אותי מה זה אמונה! מה זה לא להתייאש, מה זה לרצות להלחם על החלום שלי!❤

מעוררת השראה,
כמה קמה
וממשיכה
ונלחמת
ומעלה חיות על הפנים
וממשיכה
ועוד
ועוד
ועוד פעם!

אפשר לפרגן שוב?
ואז אזכה בעוד כמה

ולא צריך להחזיר לי. קבלתי מספיק להיום.
מפרגנת לך על העליזות ושמחת החיים. הרצון לעזור. הצחוקים והאווירה הטובה, יחד עם עומק כשצריך. אמא אוהבת ומסורה שדואגת בלי סוף להכי טוב למשפחה! לילה טוב

כמממהההה פירגונים
תודה רבה יקרה ריגשת אותי ממש, מתחילה את היום בחיוך ❤

היית בשבילי אוזן קשבת בהמון פעמים קשים שעברתי!
ממש חברה לחיים
אישה מדהימה מכילה ואוהבת
אוהבת אותך❤️
@מק"ר

את ממש מוציאה לי מילים מהפה פעמים רבות. או מארגנת במילים בליל מחשבות שקשה לי לסדר לעצמי!

תמיד אומרת עצה טובה וחכמה, בדיוק בזמן הנכון.
מהממת⁦❣️⁩

יצא לי לא פעם לקרוא את דבריך פה בפורום, יש לך רגישות יוצאת דופן, את חכמה ונבונה וגם מצחיקה אותנו מידי פעם ותורמת להעלאת המורל.
כשמך כן את! תמשיכי להיות מהממת כמו שאת.

תמיד עונה בטעם ובמתינות,
אכפתית פה לחברות הפורום,
ונשמעת אישה מדהימה!

ממש מחמם את ♥️

פשוט יש כאלה שהתפספו אז אני אפרגן בכיף.
חדשה ישנה החכמה עם התובנות היפות והענווה. כיף לקרוא אותך תמיד! תשמרי על עצמך שלא תיהי בחום הזה גלידה נמסה!

תודה רבה!

טוב הלב שלך כולו דבש. לוחמת שלא מוותרת. רואה את המציאות ומביטה בה בעיניים בלי פחד. משקיענית. תקתקנית. אשת חיל נקיה ובשלנית.

כולכן כאלה חכמות,
אוהבות לעזור לכל אחת, באמת מכל ה ❤
ותמיד שמחות בשמחת החברה.
אין כמוכן!!
רק ללמוד... 😍

מוצאת בכולן את הטוב, זה לא ברור מאליו...

אשרייך!

וחיבוק

בכלל חושבת שאלו ימים קשים לעם ישראל

מה שרוצים עוזר השגה שלו אז בעז"ה בקרוב ממש

ודמיינתי גם את ההודעה שתודיעי שאת בהריון!!
כלכך מרגש, בעז"ה בקרוב בבריאות!!!

לדמיין סיטואציה שאת רוצה שתקרה

זה סוג של תפילה בעיניי אפילו

ומצאת דרך מיוחדת לדמיין את הסיטואציה הזו של מה שאת רוצה,דרך הפורום

 

שיהיה בשעה טובה במהרה

מחכה איתך לבשורה.
אין לי ספק שתהיה במהרה.
לך זה יהיה בכור או בכורה,
וכאן תפיצי גילה ואורה.

הבנתי שאסור לשים ישירות על הגוף
יש מצב שאם זה מדולל אז אין בעיה, את יכולה לבדוק.
אנחנו דיללנו במים והשפרצנו קצת על הסדינים מסביב, לא במקום שנוגעים. אבל שוב, יש מצב שאין בעיה שיגע.

שימי לב שזה עושה ריח (שאני ממש לא אהבתי) בכל החדר. אבל די עובד ליתושים

עם מעט מים פשוט... אין בעיה לטפטף על בגדים, אבל לא מומלץ במגע ישיר עם העור (שום שמן אתרי לא מומלץ במגע ישיר עם העור, חוץ מלבנדר ועץ התה). ועוד דבר: ריח מחניק משהו... מעקצץ.
בהצלחה.

לא ידעתי...

אבל לגרניום לימוני יש ריח מדהים ולציטרונלה יש ריח נוראי...

בתואר "מדהים" על גרניום לימוני... מה שמביא אותנו למסקנה שעל טעם וריח אין להתווכח

הבנתי שזה תמצית של עשב לימון , או כמה מינים של עשב לימון.
לא גרניום לימוני

ארומתרפיה, ולא זכרתי את השם ציטרונלה כשם נרדף לגרניום לימוני...

לא ידעתי שאסור ישירות על העור

אפשר לקנות אותו בבקבוקון, אבל שכחתי איך זה נקרא.

עוזר מאוד

איזה הזיה איזהההההההה
בושה וחרפה
לא אין לי מילים
קבלי חיבוק עצום!!!

שלא כולם קיבלו
ויש כאלו שפיספסו את התור....

האמת שנראה לי שבעלך צריך להעמיד אותה במקום.
הי אמא, אנחנו מאוד אוהבים אתכם ושמחים שאתם מתעניינים במצבנו, אבל נושאי הריון ולידה הם רגישים ואנחנו מעדיפים שלא תדברו איתנו עליהם, תסמכו עלינו שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים, יש שניים להוכחה.

ועבורך- מה אכפת לך מה היא רוצה? מה שחשוב זה מה שאתם רוצים! וקטנטנה בת שנה ולצפות כבר להריון שוב זה פשוט טירוף מצדה, אין שום סיבה בכלל לנסות לעמוד בסטנדרטים כאלות גם אם בעלך לא יודע להעמיד אותה במקום, במקומך הייתי פעם הבאה אומרת לה- לא נעים לי לדבר על זה, תסמכי עלינו ועל הקב"ה, זה יגיע בעיתו ובזמנו.

אני לא צריכה להיפגע מאנשים פשוט לשים פססס..זה לא פעם ראשונה שהיא פוגעת בי גם בדברים אחרים אז אני פשוט מעדיפה להשאיר את זה ככה..בעלי כמה פעמים כעס עליה והרגשתי לא נעים  

איזה טיפים היא נתנה לך??

ממש מטרד החמיות נהיה פה

יש מצב הייתי אומרת גברת, תני טיפים לבן שלך מה נפלת עלי.🐍

חחחח 

היא ממש לא שווה את הלחץ שלי!  

את עדיין לא בהריון. יש לי כמה פעמים הפרש של כמעט שנתיים בלי מניעה ועדיין יש לנו יותר ילדים ממשפחה ממוצעת.
ואת לא צריכה לרצות אף אחד כמובן.

בעצמי לוקח לי זמן בין שנה וחצי לשנתיים תודה עודדת אותי

😆

כן הבת שלי
סוריייי חח איזה פאדיחה

שיהיו בריאות

שהיא מספרת על חמות זוועתיות והיא מחמיאה לעצמה "חמות כמוני אין שתדעי לך" אני כזה בלב " ברור " 

אני ישר " וטוב שכך".. כי באמת את אחת ויחידה!!! חחח גם עקיצה גם מחמאה

 

אז לא יכולה לחשוב עד כמה חמותה היתה גרועה

מה זה עניינה באמת

וזה כלכך קשה עם חמות העניינים האלה. כי היא במעמד כזה שקשה לך,את לא יכולה לנפנף אותה.

ואיזה מזל שבעלך תמך בך ככה

חיבוק יקרה

כן מזל שבעלי תמיד מרגיע אותי 

וגם זה לא מתאים כתומך הנקה.
כי הזרם חזק ומהיר יותר מהנקה בד"כ.

ואם כן, הייתי משכיבה את הבקבוק שיצא לה ממש טיפה כל פעם ושנה לב בזהירות איך היא שותה.. נראה לי שאם זה רק ליום הצום וחד פעמי כזה זה לא כל כך נורא..

לק"י

מבחינת ההנקה, אני לא מודאגת. כי זה די חד פעמי.
מבחינת הזרם- ניתן לה לא בשכיבה.

בכל מקרה, ננסה היום קצת. ומקסימום נספיק לקנות פטמה שלב 1 עד תשעה באב.

גם אני עשיתי אותה טעות קניתי בקבוק מאם גדול דרך האינטרנט והופתעתי לגלות כשהגיע שזה פטמה 2

לק"י

וזה מה שהגיע לי במשלוח ...

זה דווקא לא נורא. זה נהרס אחרי הרבה שימוש. עד אז אם את סוגרת טוב זה לא נפתח, זה משחרר את האוויר מונע גזים וגם קל לנקות. לגבי פטמה. תקני בנפרד שלב אחד. היא פיצית. התלבטתי לפני הלידה האחרונה אם לקנות בקבוק קטן או גדול פלוס פטמה. מזל שקניתי את הקטן. גם ככה לקח פעמים ספורות ואז היה סרבן מקצוען.

לק"י

ובעז"ה אני מקווה שהיא תיקח בקבוק, כדי שאוכל לחזור לעבודה בלב שקט. כי לפחות בהתחלה סביר להניח שהיא תזדקק לתוספת חלב.

לק"י

וגם, נראה לי שלבת הקודמת בכל מקרה הייתי צריכה לקנות פטמה נוספת, אני כמעט בטוחה שזה כי הפטמה בשלב מתקדם יותר לא היתה לה טובה.
ואז יצא שקניתי בקבוק גדול ופטמה נפרדת של שלב 1 (בגיל כמה חודשים)

מתלבטת עכשיו לאור דבריך..

אנחנו עם הבקבוקים האלה מאז הלידה והם מצוינים.
אבל אם את אומרת שבשלב מסוים הם נהרסים אני אשקול את צעדי לגבי הבקבוקים הבאים שנקנה.

כי הקטן לא השתמש הרבה. אבל היה לי אותם בעבר ובסוך זה נשחק כנראה. בכל מקרה אם התינוק כבר גדול יש בקבוקים של השלב הבא שהם בלי המנגנון הזה. אני אהבתי אותו לגיל הקטן כי הרגשתי שהוא כן עוזר נגד בליעת אוויר.

יש לו שני חלקים ולא ארבעה כמו במאמ

אפילו קת יותר להחזיק אותו במקרה של תינוק קטן


וגם יש לו מד חום כזה בפנים , שמראה אם האוכל חם מידיי, בעיניי זה פלוס.

אבל לפי מה שראיתי בקבוק freedom הוא עם אותה כמות חלקים כמו המאמ

אולי התכוונת לבקבוקים עם הקש בפנים?

זה בקבוק
שמתחבר אליו קש עם חלוקה שמיועדת לספוג בועות אויר כדי לחסום אותם וככה התינוק רגוע יותר אחר כך .
וגם לי היה יותר נוח להחזיק אותו מאשר את מאמ

רגע, פספסתי?

מתי ילדת?

לק"י

הם מעצבנים אותי, כי צריך לסגור טוב שלא יטפטף.

שתזכי לגדלה לתורה, לחופה ולמעשים טובים.

אני אוהבת אותם כי אפשר לעשות סטרליזציה בקלות...

אבל כל אחת והעדפותיה...

לק"י

אני לא עושה סטריליזציה🙈
רק לפני השימוש הראשון.
מקסימום שופכת על הבקבוק מים רותחים

לק"י

בהנחה שאני אאריך את חופשת הלידה למקסימום.
אז היא לא תהיה כזאת פיצית.

זה עלול להתמזג.

לפחות פעם זה קרה לי.

כשכל 120 מ"ל החלב שעמלתי לשאוב ביזע ועמל נשפך מהבקבוק שרק נראה היה מוברג היטב אבל, כאמור, רק נראה היה... 😪

מי שאמר שלא בוכים על חלב שנשפך לא דיבר על חלב אם 🙁

הייתי בוכה גם

 

(קרה לי משהו דומה,ממש אחרי לידה, ובאמת בכיתי, באמצע הלילה,בעלי התעורר)

אבל אפשר לקנות רק פטמות

גם אני בזמנו קניתי בקבוקים גדולים גם בשביל השאיבות שיהיה לי איפה לשים את כל החלב

וקניתי רק פטמות,או בנוסף גם בקבוק קטן אחד

הייתי עכשיו בסופר וראיתי סוג של לחם שאכלתי בהריון ותקפה אותי בחילה

קשה עם הריח של החמין כי היה עושה לי בחילות בהריון 

אצלי שלושת ההריונות התחילו בחורף, אז תקופת הבחילות היו כמובן בחורף
ויש לי מלא בגדי חורף שפשוט אני רואה אותם ונתקפת בחילה😳
וגם בגדים של הילדים של התקופות ההם גם מעלים לי בחילה

זה סוג של טראומה כזאת
כשיש משהו שמזכיר לי תקופה קשה בחיי התחושה הקשה עולה.לגמרי רגשי
והרגשי מחובר הדוק לפיזי אצלינו

יום אחד חברתי המסכנה התבשמה בו ובאה לספר לי בהתלהבות על הבושם החדש שקבלה במתנה. עוד לפני שהספיקה לומר משהו, רק התקרבה והריח המאוס היכה באפי, אמרתי לה-אם את רוצה שנשאר חברות לא רק של טלפון, בבקשה, אל תשימי את הבושם הזה לפני שאנחנו מתראות.. היא הייתה בהלם אבל הבינה ממש.
והריח הזה ממש עשה לי סחרחורת וכאבי ראש.

סוג מסוים של מרכך כביסה שפשוט הגעיל אותי בהריון הראשון ברמה שהייתי חיבת להחליף סדין כדי להרדם.
עד היום אני חושדת בכל מרכך כביסה ולפעמים פשוט מעדיפה לא להשתמש..

ועדיין חשדנית כלפי מרככים

יום אחד תסתכלי על התמונות האלו ותגיד - מה? הייתי כל כל צעירה? רזה? בלי קמטים? ואז תהיה לך בחילה אחרת

(אויש מה נכנס בי היום???)

ואפילו לא היו לי בחילות. רק מלראות את עצמי עם צורה מוזרה כזאת, עם בטן בולטת. אני יודעת שזה מוזר אבל ככה אני מרגישה לצערי.
בהריון השני פשוט השתדלתי לא להצטלם, לפחות לא מקדימה.

אם את שואבת רק להקלה ועוד מעט הוא יתעורר וירצה לאכול שוב הייתי מפסיקה, אבל אם יש לך עניין שיהיה מנות שאובות והוא לא אמור לאכול בקרוב אז כן, עד שמפסיק לצאת..
זה מה שאני לפחות עושה

כמה זמן את אחרי לידה?

בהתחלה,בשבועיים חודש ראשונים החלב זורם וזורם בלי בעיה הגוף מייצר. אחר כך זה מתאזן ויותר קשה לשאוב כמויות. 

אז כמה שתשאבי יווצר עוד.

אם את עם גודש ולכן שואבת,אז תשאבי עד שאת מרגישה שנעים לך,לא חשוב הכמות. חשוב לפנות. וזה יתאזן לאט לאט

תודה!