פורום הריון ולידה (עמוד 2684)

איך אתן עושות את הסמיילים וכד' בכותרת?? 

וגם איך עושים את ה"חצים" בכותרת? (כמו משולשים פתוחים מלמטה) 

בעזרת השם יהיה ביניהם הבדל של שנה וחודש.
מומלץ לקנות? או שאין שימוש?

זה מונע הפריה או שרק השתרשות?

אפשר שנעשה סקר קטן?
למשתמשות הסרזט...
א. היו לך כתמים או דימומים או מחזור במהלך בשימוש?
ב. כמה זמן השתמשת?
ג. האם היית בעודף משקל כשהשתמשת?( מקווה שזה מובן שזה בקטע טוב.. אני לדוגמא הייתי מעש בעודף גדול של משקל... )

(התרגלתי שלפעמים יש לילות כאלה)
אשמח שמי שערה תשתף למה היא עדיין ערה
ובאיזה שעה היא מתעוררת?

היה לי ביוץ שבוע שעבר.. בחמישי לפי המקלות והחישוב..
אני ובעלי היינו יחד ראשון שני שלישי רביעי... וזהו ..
חמישי שישי לא יצא... (השבוע היה יומיומי כי ממש התגעגענו וקרה מצב שלא ראינו אחד את השנייה שבוע..)
כמה זמן הזרע מחכה לביצית? שלישי ורביעי הבנתי שזה טוב
ראשון שני גם יש מצב שהועילו?

ויש סיכוי למרות שחמישי שישי לא היינו יחד?

אני יודעת שיש הרבה שרשורים על זה אבל לא רוצה לנצלש...

 

1. חברה מומלצת?

2. אני אחרי לידה. התכנון למנוע שנתיים בערך. השאלה האם זה פרק זמן טוב ללליזר?

התכנון הוא רק במפשעות (כולל כל האזור) כנראה.
אני מניקה.
שואלת גם מבחינת ההנקה וגם מבחינת היעילות. 
כי מקווה בעז"ה עוד שנתיים להיות שוב בהריון.

 

3. תגידו- מי שעשתה במפשעה- באיזה רמה זה נעלם?

אם יש כאן כאלו שניסו ועבד להן אשמח לשמוע.

( קוראת סמויה כבר הרבה זמן, פתחתי ניק לצורך השאלה)

שלום..אני מרגישה ממש מגוחכת..
נשואה 4 שנים. עכשיו עם התקן נובה טי ויש לי הרבה כתמים. אני מתעלמת מהם סתם ככה כי לפי הפסיקה שלנו כתמים על טישו ותחתונים חסרי משמעות ולא נחשבים.

עכשיו הבושה..גיליתי שבעונות פרישה אני אמורה לעשות בדיקה (!). הייתי בטוחה שפשוט לא להיות ביחד וזהו..

אז השאלה היא- למישהי יצא מקרה כזה? מה עשיתן?
הרי ברור שאם אעשה בדיקה פנימית זה יאסור כי בשוטף יש לי כתמים וגם לפני מחזור יש. אז הבדיקה תאסור עוד לפני שקיבלתי מחזור בכלל.

יש לי 5 ילדים מתוקים עברתי 6 לידות לידה אחת היתה בשבוע 26 מוקדמת שלצערי לא שרדה הרבה..
הריון ראשון ניתוח חירום לידה שינה לידה מוקדמת ובחרתי לספר את הלידה השלישית..
2 הליגות הראשונות היו ניתוחי חירום פלוס טראומה מלידה מוקדמת ופריסה מתינוקת
הריון שלישי שמחה ומאושרת ומאד חוששת כל שבוע שעבר אמרתי תודה להשם כל שבוע בלי דימום כמו פעם קודמת הייתי מאושרת
היתי אחרי 2 ניתוחים וכל הזמן ביררתי איפה אוכל ללדת רגיל היה ממש חשוב לי.. במעייניאמרו שאגיע בשבוע 37 ויחליטו שהגעתי לשם ישר דיברו על ניתוח וביטלואת העניין.
ניסיתי בביקור חולים ושוב לא הסכימו.. אז קבעתי שם תור לשבוע 38 לניתוח.. באותו שבוע דפדפתי לי באינטרנט וגיליתי על רופא שמיילד בבית התחלתי לחשוב רציני בעניין מה גם שאני ממש לקראת לידה התייעצתיעם המשפחה כולם נחרדו וחששו מעניין של לידה פרטית..
בעלי החמוד הבין לליבי ותמך נסענו שתינו לפגישת ייעוץ כנגד המשפחה שלא אהבה את הרעיון. הרופא היה מקסים בדק הכל והחליט שאני יכולה והכל יהיה בסדר ננסה..
שבוע 39 אח של בעלי מתחתן ביום ראשון אני ענקית ומותשת מכל ההתארגנות לחתונה שעוברת בשלום יום חמישי מתנדבת לעשות שבע ברכות בביתי כי יש שבת חתן למחרת אצל חמותי ורציתי לעכל עליהם. כל היום מבשלת ומכינה ערכתי וניקיתי בטירוף.. היה ממש כיף ונחמד לארח.. למחרת צריכה לפנות את הבית שלי לאורחים ולישון אצל גיסתי. כולם מחמיאים על האוכל ואומרים לי וואי הבטן ממש למטה מחר את יולדת מבטלת אותם ואומרת תנו להינות מהשבתחתן..
למחרת בבוקר יום שישי קמה לקחת את הילד בן ה4 לגן בכניסה לגן פתאום מרגישה זרם מוזר ופלאקק זרם מים . וואי בכניסה לגן קולטת שיש לי ירידת מים. מכניסה אותו מהר ורצה הבית בהתרגשות וחשש אז זה מתחיל? ומה יהיה על השבת? התחייבתי על קינוחים חוזרת לבית מנצלת שהצירים קלילים מארגנת את הבית לאורחים מכינה סופלה בכמויות וג'לי תיק לידה ופדים ענקיים שיספגו את ירידת המים..
מתקשרת לעדכן את הרופא ואומר שכל עוד אין צירים אין מה לרוץ רק לקחת אנטיביוטיקה שלא יזדהם. מחליטה לא לספר לאף אחד לא רציתי את הלחץ ול4 רציתי להלחיץ ביום שכזה כולם מתכוננים לשבת חתן.. ערב שבת מגיעה יורדת לאולם ישנו אצל גיסתי כולם אומרים לי שאני נראית מוזר פתאום התחלתי לבכות ונשברתי סיפרתי להם שאני עם ירידת מים והתחילו גם הצירים יותר לכאוב.. לא רציתי לנסוע בשבת התבאסתי בשביל בעלי רציתי שיהנה עם המשפחה.. וגם לא כאב נורא אז החלטתי למשוך..
בלילה הצירים ממש התגברו נכנסתי למקלחת אצל גיסתי וגם לא היה נעים להרעיש מידי התחרטתי שנתתי את הבית שלי.. היתי צריכה לבטל..
בלילה ממש כואב לי.. מעירה את בעלי ומתלבטיםמה לעשות בסוף החלטנו שנוסעים.. הזמנו אמבולנס והגענו לבית של הרופא מגיעה בהתרגשות בטוחה שתיכף יולדת.. בודק אותי פתיחה 1.5 התאכזבתי ברמות חבל שנסעתי .. מצד שני בעלי היה רגוע שאני בהשגחה.. לא לקחנו שום אוכל איתנו.. אכלנו שם את כל העוגיות המוצעות וחיילי אנרגיה.. לרופא יש צימר מהמם בבית ששם

שוב קמתי עם כאב גרון נראה לי מהמזגן ומה זה לא מתחשק לי לניות חולה.. חוץ מזה שיש לי גם מלא תוכניות לשבוע הזה צריכה מחר ללכת לסיים עם המתנות סוף שנה ..
הלוואי שאקום בלי כאב גרון בבוקר

חמותי המקסימה אמרה לנו לקנות אוכל מוכן לשבת על חשבונה כדי שאני אוכל לנוח. מהמם מצידה!

אממה , אחרי שקנינו שמנו לב שיש בתפו'א ובעוף רוזמרין. נזכרתי שיש איזה מקור כל שהוא שאומר שאסור..
חיפשתי על זה באינטרנט ולא ראיתי מקור מוסמך לעניין...
מישהי יודעת?...

אז כמו כולם נדבקתי.ואולי זה יעשה לי סוג של עיבוד לידה.
לפני כ6 שנים:
שבת
מרגישה משהן שיורד ממני וחשבתי שזה ירידת מים.
לידה ראשונה אז לא יודעת באמת מה זה אבל אמרנו שנחכה עד מוצש אם יהיו צירים/ הפרשה גדולה אז ניסע בשבת.
מוצאי שבת
מארגנים את הבית, מכינים תיק ואני מתקלחת,
מתרגשת ברמות , בעלי כנל
יאללה עולים לאוטו ונוסעים לכיוון הבית חולים, שעה ורבע נסיעה.
אני הייתי בטוחה שאני יולדת עד יום ראשון.
הגענו לבית חולים סיפרנו להם שנראה לי שהיתה לי ירידת מים.
שכבתי על המיטה ובדקו לי אם זה ירידת מים והתוצאה היתה שכן.
טוב מגניב, מרגש ברמות!!
מעלים אותנו לחדר במחלקת נשים ושם אומרים לנו שאפשר לעשות זירוז עכשיו או לחכות הכי הרבה 72 שעות אבל לא כדאי.
אני העדפתי לחכות כמה שאפשר ולא להתערב.
מחכים יום ראשון שום התקדמות, כלום, כאבים וקושי לזוז בגלל סוף היריון אבל לא צירים בכלל.
24 שעות חלפו משכנעים אותנו שוב לבצע זירוז, לא רוצים, רוצים טבעי כמה שאפשר.
48 שעות עברו אני מתחילה להשתכנע שעוד מעט יתחילו זירוז, עושה הליכות בכל הבית חולים, מדרגות מה לא.
התחילו צירים בקטנה ממש, קצת כאבי גב.לא כואב.אבל חשבתי שזה מתקרב.
טוב עברו 72 שעות ואין התקדמות,
שמו לי פיטוצין.
מנה אחת
כמעט ללא התקדמות, ואני חשבתי כבר שהכאבים שהיו לי ( באמת בקטנה) הם מקרבים אותי ועוד מעט אני יולדת..
הביאו עוד מנה של פיצוטין,
עכשיו מתחילה להרגיש כאבים אבאל'ה.
בודקים פתיחה 3
אין מצב ,לא רוצה לקחת אפידורל אבל אם זה לא מתקדם אני לא יודעת מה אעשה.מכניסים אותנו לחדר לידה.
( בערך ב11 בלילה)
ועכשיו החלק הכואב,
מ11 ועד 7 בבוקר צירים מטורפים בלי סדר משהו כואב ברמות !
הייתי חדורה לא לקחת אפידורל למרות שהייתי עם זירוז ( לא ידעתי שלידה עם זירוז זה אומר כאבים חזקים ולא סדירים בעליל..אחרי הלידה כולם אמרו לי מה את משוגעת למה לא לקחת אפידורל.. לא ידעתי כלום לגבי זירוז..)
7 בבוקר בודקים פתיחה 10 יאללה היא אומרת לי ללחוץ
לוחצת את נשמתי ועוד כמה פעמים וב8 יצאה לאוויר העולם
נסיכה מהממת , איזה מרגש להיות הורים ליצור חי שיצא ממך איזה הרגשה עילאית.
אח''כ נשארנו בבית חולים עוד כמה ימים בגלל איזה בעיה שחשבו שיש.
בקיצור
היינו בבית חולים ממוצש עד שני שבוע ויומיים.
יצאנו עם תינוקת מתוקה(:
עד עכשיו מתוך 4 לידות הלידה שלה היתה הכי קשה, בלידות הבאות למדתי מתי לקחת אפידורל ומתי לא..
תודה למי שקראה עד כאן.

אוטוטו בן 3 חודשים, על תמל, וישן לא רע טפו טפו טפו
שוקל 5קג אוכל 120 בערך כל 3 שעות במהלך היום ולרוב נרדם אחרי לשעתיים בערך..
בלילה יכול ללכת לישון ב 19 ולהתעורר לאוכל רק ב 2 פלוס מינוס..
בקיצור הוא ישן בערך 12 שעות פלוס מינוס..
משתדלת לטייל איתו ולשים אותו על הבטן ולשיר לו אבל עדין מרגישה נורא אנוכית שאני מרדימה אותו כל הזמן..
מרגישה מוזר לשים אותו בעריסה ב 7 ולהמשיך את הערב בלעדיו... תוך כדי שאני צמודה למוניטור כמובן..
זה בריא בכלל? להיות כל הזמן על הגב?
אניפשוט יודעת גם שעוד צפויים לי לילות קשים של שיניים וכו.. אז מנסה לנצל את זה שנרדם עכשיו בקלות
זה נשמע בסדר?

התאריך שבוע הבא ואני רוצה לדעת מה קורה במיון יולדות, בחדרי לידה, במחלקה... כמה זמן נשארים בבית חולים? כל מידע יתקבל בברכה.

אז .. אחרי לידה שהיתה טראומתית בשבילי .. הייתי בקבלה כמעט עד פתיחה מלאה כי הכל היה עמוס... צירים מטורפים כמה שעות טובות.. וללא יכולת לקבל אפידורל כי אין חדר לידה חיכיתי מאוד לחוויה מתקנת. אז הלידה שלאחר מכן הגיעה. והנה הסיפור:
שבוע 37 מתחילים לי צירים בלילה.. מתזמנת כמה שעות רואה שהם די סדירים בהתרגשות נוסעים לבית החולים. איך שמגיעה לשם הם מפסיקים(כמובןןןן) בודקים, מחיקה 80% ופתיחה 2.5) שולחים אותי להסתובב כי אין צירים. פעם ראשונה פתאום אני מייחלת לצירים החצופים האלה שאשכרה התעופפו להם ונעלמו. מסתובבים שעתיים אין כלום
.עולה בחזרה מבקשת להשתחרר מחכים כמה שעות כיאה למיון עד שיש בדיקת רופא וכו'. משתחררים. לבנתיים.. חוזרת לעבודה בתחושה הזויה שאשכרה קצת פתיחה מחיקה ומיודע מתי זה ימשיך.
לאחר שבועיים הופפפה.. מתעוררת שש בוקר עם כאבים. מתלבטת אם בכלל זה צירים או שסתם כאבים של סוף הריון. אחרי כמה כאלה מחליטה שזה צירים.
(לא חשבתי על זה שהיות וכבר התחיל שם משו להפתח שבועיים לפני כן אז עכשיו זה ירוץ.. אז החלטתי לנסוע לביהח אחר רחוק יותר ממני שאולי יהיה עמוס פחות)
מתארגנת והצירים חזקים!! מגיעים ב7 וחצי לביהח! כל הנסיעה שארכה כחצי שעה בערך הצירים ללא הפסקה וכבר לא יכלתי לתזמן. קלטתי שאני לא בפתיחה 4-5 אלא יותר.. בקושי יורדת מהאוטו ומדדה כברווז למיון יולדות. שם בין ציר לציר עולה על המיטה לבדיקה.. וכל הזמן אומרת ודורשת אני רוצה אפידורל. לידה קודמת לא קיבלתי . חייבת אפידורל!!!!
בודקים אותי ואני שואלת כמה פתיחה?? האחות ממלמלת לי משו ולא עונה ברור. אני שואלת שוב ורק שומעת הוא בשול!
לא עונים לי מספר כלשהו..
מריצים אותי על המיטה לחדר לידה פנוי(ללא מוניטור/פתיחת וריד/ שאלות של קבלה וכו')
איך שאני עם הבגדים מורידה רק את החצאית ויאללה גברת תלחצי רואים את הראש!!! (אחכ שחשבתי על זה וניסיתי לעכל מה היה פה קולטת שהלכתי מהאוטו לביהח כשהראש בין הרגליים)
אני בהלם לא לוחצת בכלל רק צועקת אבל אפידורל!!! לא יכולה לעשות את זה בלי!!! ובאותו רגע פתאום הצירים כביכול נעלמו.. היה לי הקלה של שתי דקות אחרי שעת צירים מטורפת..
המיילדת אומרת לי: מאמי, אין אפידורל.. התינוק פה. אני רואה את השיער שלו!!! את בשניה יולדת.
פה התנערתי, לחצתי בכל הכוח.. לחיצה אחת והוא היה בחוץ! על הבגדים שלי הכל. שמים אותו עלי, ואני רק ממלמלת: אני לא מאמינה! אני לא מאמינה! השעה שיצא היה 7:50 בבוקר. ב6 בבוקר התעוררתי מהצירים...
אצלנו נוהגים שהבעל לא בחדר ברגע היציאה של התינוק. זותומרת ברגע הלחיצות. פה הוא עוד לא סיים לארגן את התיקים וכו' ולחצתי. שתבינו את המהירות..
כולפ היו בהלם. קולטת תצמי כבר אחרי הלידה ואז לוקחים לי דם, שואלים שאלות, מכניסים נתונים למחשב.. זה היה מצחיק והזוי בו זמנית.
מתקשרים למשפחה.. אחותי היתה בהלם! "מה , היא ילדה??? לפני חצי שעה התקשרה אלי שהיא נוסעת לביהח!"
😁😁😁😁
עד היום לא ברור לי איך זה שאני זוכרת בעיקר את הכאבים של הצירים בנסיעה לביהח ופחות את כאבי בלחיצות וכל זה. דווקא אז כאילו נרגעו לי הכאבים וגם הלחיצות לא היו טראומתיות.
החתיך הזה שיצא בשלוף ממני היום כבר בן 4 .. שובב ביותר 🙂

מה נסגר?! כפרה את רק בת 9 וחצי חודשים מה עובר????!!!!
היא לא מוכנה שנביא לה בכפית או ביד, היא רוצה לבד!!!!!
ניסיתי לתת לה כפית ואז תוך כדי ואין היא פשוט לא מוכנה!!
וזה טרור! בעלי נתן לה מרק לבד אחרי ששטף את הבית, הכל טינופת!

אז עכשיו כל רעיון שיגרום לה לתת לנו להאכיל אותה יתקבל בברכה!!!
וגם אם יש רעיונות לאוכל שאפשר לתת לה ביד ולא מטנף אותה ואת כל הסביבה גם כן יתקבל בברכה!
יאללה בבקשה שוטו על רעיונות ותצילו אותי משטיפה אחרי כל ארוחה😫🙈🙄😏