פורום הריון ולידה (עמוד 2689)

להיותך אמא גאה...

הריונות ולידות.

יש שינויים גופניים הרבה יותר משמעותיים, שינויים שלא חוזרים למצב שהיית לפני ההריון הראשון.
אפשר לומר שסימני המתיחה הרבה-הרבה פחות מפריעים מאשר שינויים גופניים אחרים, שאף חלקם ניכרים ונראים לכולם (בטן שנשארת, שומנים שנשארים).

לי היו סימני מתיחה... שלא תדעי. והיום באמת בקושי רואים אותם (טוב, אולי מרוב שומן פשוט )

ברור שזה לא חוזר להיות מה שהיה פעם

אבל זה גם לא נראה כמו עכשיו

לא נשאר אותו דבר. לא נורא מותק

אבל זה כאין וכאפס לשלפוחית השתן שמטיילת לה בין הרגליים...
אוף חייבת לחזור לפילאטיס

האמת שלי זה לא אכפת, אף אחד לא רואה...

יש מקומות יותר מעניינים בגוף שלי מהבטן 🥳

מזה אין לי

אבל יש לי מתנות אחרות מההריונות והלידות וממספר השנים שצברתי 

דרך הטבע,מקבלת את זה לאט לאט

 

 

חלק כן נשאר , מבינה לגמרי את הבאסה - לא ממליצה לך לקנות תכשירים יקרים שלא באמת עוזרים

לא מניסיון אישי, אז מקפיצה...

אם ממוקמת נכון, לא אמור להרגיש.

במיעוט מהמקרים זה מורגש ומפריע.

מותר להוציא עד 3 שעות מהגוף.

אני כן הרגשתי וגם גרם לי לפצע ודימום כנראה. אפשר להוציא ולהחזיר, ממש לוקח שנייה.

ננסה. אם הוא ירגיש סימן שאני צריכה קצת לשנות מיקום..
אבל ניסיתי לדחוף פנימה (בעדינות) וזה ממש עדיין בקצה. אני ממש מרגישה אותה עם האצבע חיצוני יחסית

ואני מכניסה טמפונים אז זה לא שאני לא מיודדת עם האיזור 🤭
פשוט לא הצלחתי כל הזמן הרגשתי אותו. אולי זה תלוי במבנה או משהו

אז פשוט החלפת אמצעי מניעה?

אני רוצה מניעה לטווח קצר בע''ה

גם את לא תרגישי כלום.
באמת בהתחלה הייתי כל הזמן מחפשת את הטבעת...

עדיף לא להוציא כדי לא לשכוח להחזיר

ותעשי תזכורת בפלפון להחזיר, בחלון הזמן שמותר.
אני הייתי מקפלת את זה ומכניסה ממש עמוק ובעלי לא הרגיש וגמאני לא

נשמע ממש קשה....
יכולה ממש להזדהות עם אכילה רגשית
ממש קרה לי בהריון האחרון
לא יודעת אם זה משפיע על העובר
אבל לי יצא תינוק עננקקק
אכלתי כל יום רק שוקולדים
אולי כדאי קבוצת תמיכה ?
דיאטנית מהקופה?
אם זה לא מסוכן אפשר גם ״סתם״
טיפול ריגשי כמובן שזה מאוד יעזור!!!!
תשתפי את בעלך ותחשבו יחד
אל תוותרי על חיים טובים בגוף ובנפש

תעצרי ותמצאי קודם כל מקומות בהם הצלחת.
תתחילי מרשימה של 5 דברים טובים.
מותר גם 50 ;)
את מגדלת כרגע חיים בתוכך, זה הדבר הראשון ממה שכתבת
ומי אמר שדווקא לרזות ולאכול טוב זה מדד ללהיות טובה? זה רק תחום אחד צר שיש לך קושי איתו.

אבל - מכיוון והקושי הזה מכביד עליך אני מציעה לך להיעזר באשת מקצוע שתעזור לך. מאוד קשה לעשות שינוי כזה לבד.

הרבה הצלחה!
אל תשכחי גם שאת מוצפת הורמונים. תסלחי לעצמך..

אין לי עצות חכמות אבל אולי גם ההזדהות שלי קצת תקל על התחושות הלא כייפיות והאיכסיות ❤

עוקבת אחרי התגובות, מקווה שיעזור גם לי

כן. זה רק. זה לא המהות שלך. זה לא את. זה לא היכולות המידות האהבה השכל הפקחית הכישרון השמחה האימהות הנשיות האהבה שבך. זה לא.
אבל את שמנה. וזה גורם לך להרגיש ככה.
אני כותבת לך כשמנה. אל שמנה.
המשקלים שהזכרת לא זרים לי. התחלתי את ההריון הקודם שלי בטווח הזה. כן כן. את לא מפחידה אותי!
ויש פה המון המון המון רבדים של מה שקורה בגוף ובנפש.
אבל בסופו של דבר מדובר בשנאה עצמית
וזה מעגל של אני שמנה, אני לא מצליחה לרזות, מהפך לכן כנראה אני דפוקה ולא שווה כלום, אין בי כלום. אני אפס, אני שונאת את עצמי. עצמי הולכת למקרר. עצמי אוכלת . עצמי שמנה יותר. עצמי שונאת יותר. וכן הלאה.

והדרך לשבור את המעגל הוא לא להיות רזה. לא. הדרך לשבור את המעגל הוא לאהוב את עצמך.
את יפה
את טובה
את כשרונית
את חכמה
את גם שמנה.
נכון.

דחיית סיפוקים? זה קשה לכולם.
אבל אני בטוחה. במליון דולר ולא פחות, שאם טובת הילדים שלך תלויה בדבר, דחית סיפוקים כבר מחא פעמים בחיים שלך. עבורם.
אז את כן טובה. כן יודעת. כן מוכשרת. כן אמא מדהימה. כן חכמה. כן בת זוג מהממת. כן וכן וכן.
כן שמנה. תאהבי את עצמך שמנה. מותר לך.
תראי אותך, כמה דברים יש בך, אלפים. גם שמנה. זה חלק ממך. כמו חצקון. מעצבן, בולט. לא יפה. אוקי נו אז מה? מי שיש לה חצקון כבר אין לה אף יפה חזה יםה שיער יפה צחוק יפה? יש לה. אבל במראה היא רואה רק חצקון. ענק. והוא מסתיר לה את כל היופי.
השומן מסתיר לך אותך.
קודם תראי את עצמך. כמה יש בך. עולם ומלואו. והשומן הוא חלק. נכון. אבל רק חלק!!! את שומעת!!! רק חלק אחד!! אף
אחד לא מושלם

הוי אני מכירה את זה. אני יכולה להיכשל ולקום ולעבור זוועות. אבל שתי קילו יותר ובא לי לבכות והעולם שחור ואני אפס. וכן. זה מפיל אוצי שוב ושוב ושוב. ואני עצבנית. ומסכנה. ותופסת את עצמי וקמה. ומחבקת אותי חזק. אני הרבה יותר ממספר על משקל. וגם את!!!

כן יש מלא דרכים לרדת וגם מלא סיבות בהריון והרבה המלצות ועצות וחומרי קריאה ובעלי מקצוע. אבל קודם כל את צריכה לאהוב אותך. כשתאהבי אותך מספיק , בלי תנאים, עם השומן, תבואי באהבה לתת לגוף שלך את הצרכים האמיתיים שלו. מתוך אהבה שלך אותו ואת עצמך. ולא מתוך שנאה. כי בשנאה אי אפשר לבנות. רק להרוס. אז די להרוס אותך אשה יפה מהממת ומיוחדת. די. עכשיו הזמן לאהבה. כי מגיע לך 💕💕💕💕💕💕

עלו בי דמעות לקרוא את זה, אפילו שאני לא מתמודדת עם הנסיון הזה בחיים, אבל המילים האלה חשובות תמיד... כמה שאנחנו צריכות ללמוד לאהוב את עצמנו הפנימי ביותר בלי קשר לשום דבר חיצוני

תחשבי שעכשיו את לא 'אוכלת', את מאכילה את התינוק שבתוכך. תחשבי, מה היית רוצה ש ה ו א יאכל- ורוצי לסופר הקרוב לקנות את זה.
תיעזרי בבעלך- בקשי ממנו שעל הבוקר יאסוף את כל האוכל זבל שיש בבית ויזרוק לפח. ואם את מתפתה לקנות עוד- שיזרוק שוב פעם.


אני שמתי לב שזה סוג של מעגל קסמים, כי מזון מתועש וממתקים עושים חשק לעוד מאותו הדבר. גם פחמימות מגבירות חשק למתוק.
לעומת זאת, בשר, ירוקים למיניהם ושומנים בריאים (טחינה, אגוזים) גם משביעים וגם משכיחים לגמרי את הג'אנק.

מחייה וכשלא אז בדיטה אז בהחלט מבינה אותך
רשמת שהיית מלאה כמעט תמיד.. אז עכשיו את בהריון וזה וזה הזמן הכי גרוע לכל המחשבות האלו
ההורמונים במילא משתלטים עלינו והמשקל עצמו לא אומר הרבה תמיד לפעמים עולים המון מנוזלים לפעמים עולים בהתחלה הרבה ובשלב השני פחות.
הפרופורציות במילא משתנות
בקיצור בהריון המוח הלב והעיניים לא אובייקטיביים מספיק בשביל לטפל בעודף משקל.
עכשיו זה הזמן לנסות ולאכול מאוזן ולספק הכל לתינוק שבדרך כן צריך לשים לב שלא להגיע לעליה שמסכנת אותך ואת העובר
אבל זה לא הזמן למדוד את המותניים ואת הגרמים במשקל ובטח לא הזמן להתמודדות עם דימוי הגוף שלנו
אז תסלחי לעצמך ותשמרי על עצמך ותדברי עם עצמך על זה שוב אחרי הלידה או אחרי ההנקה❤

אבל זה שאת מדברת על זה זה כבר צעד משמעותי.
כדאי אולי להתחיל בקטן, דיאטנית מהקופה שתעזור לך עם תפריט מתאים להריון , הליכות חצי שעה-שעה ביום עם הבעל או חברה מבטיחה לך שזה ממכר.
ואם כבר התמכרות ידוע שסוכר לבן ממכר ולכן הקושי הוא גדול, טיפ שעוזר לי ולילדים לאכול בריא זה פשוט לחתוך כל מיני ירקות בקערה גדולה ויפה במקום מרכזי ולנשנש במקום שטויות....
הריון קל ובריא והצלחה🙏

אני אומרת אתזה לעצמי ולך ולכל הנשים שחושבות שיש להן בעיה עם עצמן..
שלב ראשון, הדרך לסיפוק מהגוף שלך היא אהבה עצמית בלי קשר לתגובות הסביבה.
אי אפשר לרזות אם תרצי לרצות אחרים ולא את עצמך..כי בפנים בפנים אנחנו יודעות שטוב לנו לאכול אנחנו אוהבות את זה .
לעיתים זה גם נובע מאכילה רגשית אז רק אחרי שתבררי מאוד מאוד טוב עם עצמך שאת רוצה לרזות למען הבריאות שלך ולא למענם של אחרים תוכלי לעבור לשלב הבא.

נטו לימודים- מה יתן לך לחיות חיים ארוכים יותר?
הרי כמו שנצטווינו לשמור את השבת ותפילות לצניעות כך יש לנו חובה לשמור על הגוף שד' נתן לנו לאורך הזמן שהוקצב לנו ולא לפני בגלל חסימת עורקים, התקפי לב ועוד..

שלא תחשבי ששכחתי -את בהריון- הבריאות שלך ושל העובר חשובה ונפח הדם שלך הולך להיות כפול מהנוכחי תאכלי את הכי טוב למענך והעובר שלך .

שלב אחרי כן והאחרון שיהיה לך הכי פשוט מכולם אחרי ששני השלבים הקודמים יהיו לך חקוקים בלב
זה מה אני עושה כדי לשפר את הבריאות שלי ..
ופשוט לכי לרקוד לעשות מה שאת אוהבת בלבד אימוני כוח וTRX לא מדברים לכל אחת ..לכי תביני במה שאת אוהבת.

באמת שאפשר לפתוח כאן קבוצת תמיכה לכאלו דברים לדעתי זה מושלם!!

המון הצלחה יקירתי את לא לבד טבורי לפרטי אם באלך שנתחזק בזה ביחד😍💓

על נושא המשקל
ואמרתי לה שאני מאוכזבת מעצמי שעד שירדתי יפה
עעשיו התחלתי לזלזל ואני לא אוהבת מה שאני רואה במראה.
בגדול כל מה שרשמת זה מה שהרגשתי ואמרתי לה.
ואז היא אמרה לי משהו כזה-
נכון, משקל ושומן זה לא תמיד כיף
הבגדים מידה m l כבר לא עולים עליך,
את רעבה כל כמה דקות ואוכלת שטויות,
את לא עושה ספורט, את לא אוהבת לראות במראה מה שאת רואה וכל קילו זה סבל בשבילך.
אבל תנסי לשנות גישה-
למיין את הבגדים שקטנים עליך רק כדי שלא יתנו לך תחושה לא טובה ולקנות בגדים במידה גדולה יותר שיבואו עליך טוב ויעשו לך טוב,
לשמוח בגוף שלך שהשמין בגלל היריונות של ילדים שמחים.
לשחרר מהמשקל והשנאה לגוף ולאוכל
ולהבין שאוכל יכול להיות אויב, אבל יכול להיות גם חבר מאוד טוב אם נדע להתשמש בו נכון.
קודם לשחרר
ואז לבנות לעצמך תהליך שגם אם תאכלי 4 פעמים עוגות ביום זה בסדר,
כי את ארוחת בצהרים אכלת בריא ובזמן.
וכל הזמן לעודד את עצמך שאת בסדר גמור.

היא מהזה ריגשה אותי בגישה שלה.
רשמתי לי את זה ביומן שלי והעתקתי משם שתדעי.

אני רוצה לשתף אותך
שאני ראיתי אישה שכותבת מקסים, ציני, ונוגע.
שיש פה אישה עצמתית. שמסתכלת על עצמה בעינים וקוראת את המציאות ורוצה ישועה.
יש פה מודעות גבוהה.
יש פה רציונאליות, לוגיות, והבנה בין סיבה לתוצאה.
קיצר אחותי, המאבק על המשקל שלנו זה חלק מאתגרי החיים.
אני אחרי לידה והשם ישמרנו ויצילנו איך אני נראית.
אבל עם היכולות המדהימות שלך, אין לי ספק שאת תצליחי לאסוף את עצמך ולפרוץ לדרך חדשה.
איתך אחותי.
קידמה לישועה 🥰

בעיניי אפשר לעשות שני דברים

1. לכאוב את המקום הזה,את ההרגשה של:אני לא שווה. זה באמת כואב. וגם אם  יאמרו לי מבחוץ שלא יכול להיות ובטח את שווה,המקום הזה קיים וצריך לתת לו מקום. כי לפעמים כשנותנים מקום לכאב הזה זה עוזר להתרומם מבחינת בטחון עצמי. 

2.בנוסף, ממש אפשר לעשות עבודה על זה.לרשום לעצמך כל יום כמה דברים שאת מודה עליהם,או כמה דברים שעשית טוב היום. אחרי תקופה זה עושה משהו

לפחות את הדאגה הזאת הסירי מליבך

ניסית פעם לאכול ירקות שלא במטרה לרזות?
לדעתי תחושת הג'יפה יכולה להיות מושפעת מזה.
הויטמינים נותנים אנרגיות וחיות לגוף.
אבל אם כל הניסיון שלך איתם זה במטרה לרזות אז אין פלא שאת לא מתחברת אליהם...

בהצלחה!

תנסי לפנק את עצמך בפירות וירקות (לא במקום שטויות, אלא בנוסף בשביל הבריאות) - סלט פירות שווה, סלט ירקות מפנק עם קרוטונים ורוטב אהוב, מה שיעשה לך טוב.
תדאגי להשקיע את הזמן ולהכין לך אוכל מפנק - "אני שווה, ומגיע לי לאכול טוב, לכן אני עכשיו אקדיש את הזמן לארגן לי אוכל שווה" וממש תערכי לך שולחן יפה ושבי לאכול.
אני יודעת על עצמי שהרבה פעמים אני רוצה לאכול אוכל טוב יותר, אבל מתעצלת אז לוקחת שטויות כי זה הכי קל.

אבל באמת הכי חשוב זה לאהוב את עצמך אפילו שיש לך קושי והתמודדות עם המשקל!
בהצלחה!

אני כרגע שוקלת 75
אחרי הלידות ירדתי ל60
ואחרי סיום הנקה עולה כפול
לדעתי תפני לטיפול רגשי, כי נשמע שהאכילה שלך היא רגשית
שיהיה בהצלחה ובשורות טובות
לא קל להלחם מול עצמך מול המראה ולא לאהוב את מה שרואים

אני לא מנוסה בנושא הזה, ב"ה יש לי נסיונות אחרים ומידות אחרות לעבוד עליהן...
מה שכן רציתי להגיד, ונראה לי שבכל מקרה זה נכון, זה שקשה מאוד מאוד לעבור תהליך של שינוי מתוך הרגשה כזאת של כאב.
ומצד שני, הכאב שלך כל כך מובן, ואמיתי, ודוקר...

עשיתי לפני כמה זמן אימון אישי, המפגשים הראשונים היו ממוקדים בלראות את הטוב שבי, לחזק את הכוחות שיש בי, לזהות את הפוטנציאל שנמצא בי, ומתוך כך עברנו לתהליך של עבודה ושינוי של דברים שרציתי לשנות.
לי התהליך היה ממש טוב, ונתן לי כלים שאני ממשיכה לעבוד איתם בעצמי.
אם רלוונטי לך, אז אני ממש ממליצה לשקול לעשות אימון עם מישהי טובה.
ואם לא רלוונטי כרגע, אז אני ממליצה להתחיל קודם בתהליך של אהבה עצמית, של קבלה עצמית, לכתוב כל יום דברים טובים שיש בך, דברים שהצלחת בהם, או דברים שאת טובה בהם, להודות לה' על כל הטוב שיש בך, וגם על הניסיונות שהוא נותן לך.
ואחרי שאת מרגישה שאת כבר מספיק מלאה בכוחות של טוב, אז אפשר להתחיל לחשוב גם על שינוי (ואם תרצי, אשמח לכתוב לך שאלות שאני שואלת את עצמי כשאני רוצה לעשות שינוי במשהו, שגם את תוכלי לענות לעצמך, ואולי יעזרו לך).

כמו שכתבתי קודם, התחלתי עם העבודה בעזרת השאלות בעקבות אימון אישי שעשיתי. תוך כדי האימון ניסיתי לשים לב לשאלות שעזרו לי הכי הרבה בבירור של הנושאים שעלו שם, וכתבתי אותן לעצמי כדי שאני אוכל להמשיך ולברר דברים שאני רוצה בלי להיות תלויה במישהי חיצונית שתשאל אותי את השאלות.
כמובן שיש יתרון לעבור את התהליך עם מישהי שיכולה להתאים את השאלות יותר לפי המצב ולפי האדם, ובכלל אני חושבת שאם הייתי מקבלת את השאלות לפני שעשיתי את האימון לא הייתי עונה עליהן כמו שאני עונה עליהן עכשיו.
ועדיין, אני חושבת שזה כן עוזר להתבוננות ולבירור של דברים שרוצים לעשות בהם שינוי. ובכלל, אני ראיתי שכשאני מתמידה בזה וכותבת ממש לפי סיטואציות ספציפיות שקורות, זה מאוד עוזר לי לשנות בפועל הרבה דברים (למשל - אני לא כותבת על רצון כללי שאני לא אכעס על הילדים, אלא אחרי שהיתה סיטואציה שכעסתי, אני אברר איך בסיטואציה כזאת הייתי רוצה שהדברים יתנהלו אחרת, וככה זה יותר ממוקד, ובגלל שגם כך הסיטואציות שמכעיסות אותי די חוזרות על עצמן בוריאציות דומות אז לאט לאט אני לומדת איך להתנהל בהן אחרת).

יכול להיות שחלק מהשאלות יהיו פחות רלוונטיות או ירגישו פחות מתאימות, אפשר כמובן לשנות ולעשות התאמות (אני גם משנה לעצמי מידי פעם לפי הצורך שאני מרגישה).

בקיצור, הנה השאלות -
1. במה הצלחתי היום? על מה עוד אני יכולה להודות לה' על היום?
2. על מה אני רוצה להתבונן היום? על מה אני יכולה להודות לה' בקושי הזה?
3. במה אני מרוצה מהתגובה/התמודדות שלי נכון לעכשיו? מה אני כבר מצליחה לעשות?
4. איך הייתי רוצה שהסיטואציה הזו תיראה במצב אידיאלי לגמרי, בלי שום מניעות?
5. וכשכל הנתונים החיצוניים שלא נתונים לשליטתי לא משתנים, איך אני מתנהלת באופן הכי אידאלי?
6. המטרה שלי:
7. למה זה חשוב לי?
8. למה הקב"ה שמח כשאני מצליחה בזה?
9. איפה בתפילה אני יכולה לכוון על הרצון הזה? או מתי אני יכולה להתפלל על זה במילים שלי? (אפשר לכתוב תפילה מיוחדת על הנושא ולהגיד כל יום)
10. מה עזר לי בפועל להצליח/להתמודד הפעם או בפעם אחרת דומה? מה עוד יכול לעזור לי?
11. מה אני יכולה להתחייב ולקבל על עצמי, שיקדם אותי לכיוון המטרה (הדבר הכי קטן, שלא מרתיע אותי להתחייב אליו)?
12. תודה לה' על העתיד, על ההצלחה שבדרך

אם זה נושא אחד שעובדים עליו, אפשר גם לכתוב בפירוט בפעם הראשונה, ואחר כך כל יום לקרוא את הדברים ולהיזכר בהם ולעבוד עם שאלות אחרות ומקוצרות יותר, כמו:
1. במה הצלחתי היום? על מה עוד אני יכולה להודות לה' על היום?
2. מה עדיין היה קשה לי ביחס למטרה שהצבתי? (לכתוב בנוסח של הודאה לה' על הקושי שעדיין יש, שיש על מה להתגבר ולעבוד)
3. איזה עוד צעד קטן אני לוקחת בנושא?
4. תודה לה' על העתיד, על ההצלחה שבדרך
(צעד קטן לא חייב להיות קבלה שמתחייבים אליה לתמיד, זה יכול להיות משהו שאני מתחייבת לעשות מחר, או פעם אחת בשבוע הקרוב וכו').

אני אוהבת לעבוד בקובץ בגוגל דוקס, השאלות כתובות לי בראש הקובץ, וכל פעם שאני כותבת אני מעתיקה לי ומדביקה מתחת, ואז עונה מתחת לכל שאלה. וכל פעם כותבת מעל במה שכתבתי בפעם הקודמת כדי שלא אצטרך לגלול עד למטה.

אם יש דברים לא ברורים, אשמח להבהיר ולהסביר…
בהצלחה רבה!

קוראת ומעכלת.
תודה רבה לכולן!
חיממתן את הלב.

שנגרם מזיעה ורטיבות מתמדת של הרגליים.

לבן שלי היה, דווקא מסנדלים יקרות של נמרוד.

שרעח רע נגרם מעיכול לא נכון.

יש לה יציאות?

אבל היא אכן עם מחלת מעיים. כמובן שמטופלת בדיאטה מתאימה.

יש לכמה מהבנים שלי וזה באמת מסריח.

יש לה מין 'חורים' כאלה בכף הרגל?

ויש לה קילופים בין האצבעות

מקווה שהיא לא מורידה את הסנדלים בגן. זה מזעזע 😕

יודעת שיש דרכים טבעיות כגון תזונה מתאימה (ללא קמח לבן וסוכר)
להשרות את הרגליים במי מלח.

ויש משחות, אבקות, וכו'.

שהרגל תתאוורר
בנוסף למשחות/תרופות לטיפול בפטריה

וגם הריח מזה, ממש לא נעים.

לטיפול - משחה נגד פטריות.
(פוליקוטן, טבעקוטן - מצריך מרשם רופא).

אם יש בבית אגיסטן (לפטריה בנרתיק), גם יכול לעזור.

אפשר למצוא בבית מרקחת משחות לפטריות ברגליים בלי מרשם רופא.

ולהמשך, למניעה:
חשוב שאצבעות הרגליים לא יהיו במצב לח כל הזמן.
הלחות והזיעה גורמים לפטריה.

לבדוק שהנעליים / סנדלים מעור ולא מפלסטיק.

פטריות ברגליים | שירותי בריאות כללית

איזה כיף לשמוע!

גידול קל ובנחת..

איזה אלופה את!

מעכשיו רק נחת❤

המון מזל טוב!!
חיבוק על האשפוז הארוך!

טוב שאת בבית

ומקווה שהכל טוב

באמת אשפוז ארוך,ממש לא פשוט

תשני תשני כמה שרק מצליח לך

בלי בחילות וכל הסבל שסבלת!!

יאווווו כבר באמת דאגתי לך. אוף נשמע קשה. מקווה ממש שעכשיו אתם בסדר! ישתבח שמו ביי ביי לבחילות אימים. מה נולד/ה???
הלוואי שעכשיו תהיה התאוששות מלאה, שמחה, בריאות ונחת!

חלום זה להיות בלי בחילות, אה?

אמיצה ואלופה!

שמחה כל כך בשבילך שאת אחרי!!

ומתייגת
@קרן-הפוך
@מיואשת******

באיזה יום למחזור עשית את הבדיקה?

בגדול:
הפרוגסטרון עולה אחרי הביוץ ויורד לקראת הווסת הבאה, אא''כ את בהריון ואז הוא ממשיך לעלות ונשאר גבוה לאורך כל ההריון עד ללידה.
לכן - פרוגסטרון מתחת ל 3 אומר שאת בין הווסת לבין הביוץ. מעל 3 אומר שכבר בייצת..

כולן פה עונות בצורה נורא חד משמעית אבל כדאי לדעת שיש יחידות שונות למדידת פרוגסטרון וכן גם לגבי אסטרוגן ולכן כדי להגיד מה משמעות הערך צריך גם לדעת מה היחידות. זה תלוי מעבדה, יש שנותנות תשובה ביחידות של nmol/l ויש ביחידות של ng/ml. 

בבית אחרי לידה עם כל הילדודס..
מחפשת מאיפה לקחת את הכוחות..
גם באו לבקר אותי היום נשמות טובות שאחרי זה הרגשתי עוד יותר מרוקנת

וגיליתי שכדי לצאת מהבאסה פשוט צריך להחליט שיוצאים ממנה.

פשוט,

מחליטים,

מחייכים,

והעולם נהיה ורוד!!

 

הבעיה היחידה זה שאני לא רוצה לצאת מהבאסה. כיף לי להתמסכן

ושוב פעם להחליט
ואז שוב
ושוב
ושוב
ולחפש כל רגע מה אני יכולה לעשות כדי לרומם את עצמי
ולהימנע מדיבורים ומפגשים עם אנשים שמורידים אותך
ואה והכי חשוב..מספיק שעות שינה!!!!!!!!!!

תקופה של אחרי לידה זה פשוט ערימה של שברים,
גם פיזית וגם נפשית,
וצריך לאט ובזהירות לאסוף את השברים ולאחד מחדש, יום אחרי יום,
ואם אין תנאים טובים אז עלולים לדרוך על השברים ולרסק אותם בטעות... אאוצ'!
להיות בבית סגור עם הילדים אחרי לידה זה קשה!!
בא לי להגיד לך שתביאי לי את הילדים אחר הצהריים ותלכי לנוח קצת.
חיבוק על התקופה. מבטיחה שזה עובר!
תמצאי לעצמך דרכים לאסוף את השברים ושאף אחד לא ישבור עוד.

ומותר לך להרגיש ככה!

שילכו כל הנשמות הטובות לגן עדן, שם זה מקום לנשמות טובות. פה בעולם יש נשמות רגילות. לפעמים שמחות לפעמים אומללות ואחרי לידה-קיץ-קורונה-אין עבודה- דברים נשברים זה לגמרי לגמרי לגמריייייייייי אומללות.

יאללה

שימי פססססססס!

את מתעלה על עצמך היום!

ולפותחת היקרה, רק חיבוק ענק!

עכשיו אנ ייכולה להיות רעה כמה שבא לייייייי  

ודיברתי על ״נשמות טובות״ שבאו לבקר אותי בלשון סגי נהור, זה היו חמותי ודודה של בעלי..וכל מילה אחרת מיותרת;)

הן לא צריכות לעשות משהו בשביל שאחרי הביקור שלהן ארגיש עייפה עוד יותר...

אבל לפחות... באו ביחד! תחשבי שהיו באות כל אחת לבד, היית צריכה לסבול פעמיים!

עם התיאור

וואלה צודקת

כתבת בעצמך - בבית אחרי לידה עם כל הילדודס!! זה אומר הכל. סיוט! ואת עוד מלקה את עצמך שאת לא שמחה? זה קשהההה בטירוף. בבקשה תשיגי עזרה, את חייבת לנוח ולהתאושש, רק ככה המרמור יעבור לו.
ושמהיום יבקרו אותך רק אנשים נחמדים שעוזרים! חיבוק!

את אחרי לידה. עם קטנים בבית. מה את רוצה מעצמך?????
לשמוח, לרקוד, לאפות ולעשות פעילויות ויצירות? בתקופה שהדבר היחיד שיש בראש זה עזבו אותי ותנו לי לישון חמש דקות ברצף??
שחחרי מעצמך. זה בול התקופה של בכי ואומללות. לא שזה טוב, כן? אבל זה סופר הגיוני ונורמלי ותקין.
מקווה מאוד מאוד מאוד שיש לך עזרה במשך היום! יש לך? נכון? אם לא, בטיל למצוא נערה חמודה שתעזור עם הילדים עד שהבעל מגיע.
חיבוק יקרה. את בסדר גמור.

תמיד אוהבת את התגובות שלך
אני יודעת שזה התקופה..אבל לא רוצה להסחף פשוט אחרי האומללות הזאת, רוצה להלחם, לשמח את עצמי.
למזלי בעלי מגיע מוקדם יחסית וגם חמותי לפעמים לוקחת אחת הבנות..

את יכולה לרצות לשמח את עצמך. בטח. אבל בלי לחץ מהרגשות השליליים. את לא מקולקלת או משהו אם את לא מצליחה. את פשוט אחרי לידה ועייפה והורמונלית ומפורקת. זה הכל. תאהבי ותחמלי על עצמך גם אם את לא מצליחה לשמוח.
אני הכי בעד לשמוח אל תביני אותי לא נכון. אבל יש מקום גם לרגשות אחרים.
למען האמת בחודשים האלה אחרי לידה אני בעיקר שורדת.
ברור שכדאי ומומלץ למצוא נקודות שמחה ביום. ואת יודעת הכי טוב מה עוזר לך (שוקולד, מקלחת, קרם גוף, כוס קפה, מוזיקה, ספר, שיעור). וטוב שתנסי כמובן. אבל בנחת. מותר גם לא להיות שמחה לכמה זמן.
כמובן כל עוד זה לא קיצוני או חוסר תפקוד או לא משתפר או כל הזמן שאז זה נורות אדומות. אבל לא נשמע לי שאת שם. נשמע לי שבעיקר את תשושה ומצפה מעצמך לשמוח כרגיל וזה לא קל. לכן אני כותבת לך בכיוון של לקבל את זה שזו לא התקופה הכי שמחה וזה בסדר. יכול להיות שלא קלעתי. קחי מפה מה שטוב לך. מה שלא תשאירי בחוץ. בדיוק כמו ההערות של הנשמות הטובות.

זאת המילה ״שורדת״. מרגישה שכל היום מחכה רק שכולם ישנו.
כשמסתכלים על שלושתן יושנות זה נקודת הנחת שלי ביום

הרגשתי שאני ממש שורדת את הדקה.
וזה היה רק שלוש שעות כל יום שהייתי איתם (בבוקר היו בגנים, בצהריים בעלי איתי, ואחה"צ היה לי עוד שלוש שעות איתם עד שהוא חזר). ממש הרגשתי בהישרדות, כל 5 דקות שעברו בשלום הייתי שמחה...
זה הכי נורמלי בעולם...

לא הבנתי מה דפוק בי שאני לא מצליחה להתמודד עם שני ילדים... זה היה כל כך מייאש, פשוט הישרדות. אבל זהה כל כך נורמלי! וזה משתפר, אבל בהתחלה מאוד קשה בלי עזרה

ודווקא כשהם במסגרות הם נראלי ״מפצים״ בשלוש שעות האלה בבלאגן ובדרישת תשומת לב.

מזמן לא נכנסתי להגיב אבל ההודעה שלך נגעה לי בנקודה רגישה..
אחרי הלידה הייתי כל יום לבד לשעתיים וחצי בערך עם הפיצי וה"גדול" (היה בן שנה ו2)
ובהתחלה ניסיתי לדאוג לי לסידור שלא אהיה לבד והרגשתי מבטים של "מה עובר שאת לא מסתתדרת עם 2 ילדים ?" וגרלה..
הרגשתי כלכך דפוקה.

תודה שכתבת.

ו@אם_שמחה_הללויה
מצטרפת לכולן, כלכך קשה לקום כל פעם מחדש
במיוחד בכזו תקופה..

חיבוקים!!
שבע"ה יעבורלל הכי בטוב!

אצלי ה'גדולים' היו בני 2.5 וכמעט 5, ועדיין היה קשה ממש בהתחלה.
עם עוד תינוק לא יודעת איך הייתי שורדת.
זה גם הקושי שלי כאמא, רגע אחרי לידה, וגם ילדים שהיו כמה ימים בלי אמא ובכלל חווים טלטלה של כל המערכות המוכרות להם, אז ביחד זה יוצא באמת קשה...

אחרי לידה ועוד לטפל בכולם?? זה ממש קשה.

הלילות, הכאבים, ההורמונים. את נמצאת בתקופה שלגמרי *את* צריכה שיטפלו בך ויפנקו אותך

אז אפילו להתמרמר אסור?? מה כבר נשאר לנו בעולם?

 

ואני יכולה להזדהות ממקומי- בחודש שמיני בשמירת הריון עם כל הילדים שהוצאתי מהמסגרות כבר שלושה שבועות

(ועכשיו כבר יש לי הרהורי כפירה על הצעד הזה) ובעלי עובד עד הערב. בקיצור,לא קל.

 

יחי המרמור!

 

ומאחלת לך הרבה כוחות גוף ונפש והתאוששות טובה.

בהריון חודש8-9 התמרמרתי עוד יותר!!!
אז מזדהה ממש!!
גם לך הרבה כוחות ושמחה!!

להיות אחרי לידה עם תינוק זה כבר קשה

בוסף לכל הילדים בחופש וחם וקורונה

מתישה וקשה 

וגורם בטוח להצפה של מצפון על כל מה שהיית רוצה ולא הולך,וגם זה רק מוריד

במיוחד לגדולה שלי שמשעמם לה ולאמא אין כח להעסיק אותה.
מנסה לטפוח לעצמי על השכם על מה שכן עושה..
עשיתי איתה כדורי שוקולד, נתתי לה לשטוף כלים והרפיתי מהבלאגן שכרוך בזה..
ו..שרדתי כבר חצי יום !!

כי זה באמת נראה שיכול להיות שיבוש ולא תעשי כל יוומיים בדיקה

אם ימשיך עוד,אז מתישהו כן תעשי שוב בדיקה

גם אם זה בגלל הפסקת גלולות
זה נורמלי? לא יותר מדי זמן איחור? במיוחד שבחודשיים היה כן סדיר...

נדמה לי שזה בגדר הסביר וקורה
אם את דואגת,תנסי לקבוע תור טלפוני לרופא
בגלל הקורונה יש כאלו תורים,הרבה יותר קל מללכת ממש

ואז גיליתי הריון.. שלצערי הסתיים בחודש שלישי.
ממליצה לך לגשת לרופאה אם את לא רגועה

וגם אם יש בדר''כ זה מתחיל בשבוע 6-7

כבר נבהלתי חחח תודה רבה

הוא מגיע שבועיים אחרי ביוץ

אח"כ התייאשתי והפסקתי לבדוק ועם זאת הפסקתי אמצעי מניעה.
השאלה האם הביוץ היה מאוחר ו"נפלתי" בו בלי מניעה ונכנסתי להיריון ??

ואת לא יכולה לדעת עדיין אם נכנס להריון או לא

אני משתדלת, עד כמה שניתן.

בדיוק ויתרנו על טיול משפחתי בגלל זה.

אבל נראה לי שהגזמת קצת עם הלחץ...

אפשר ללכת למקומות, ואם לא שומרים אפשר להיות בחוץ...

ולגבי החברה לא הייתי נלחצת עד כדי כך, רק מעירה בעדינות.

כי באמת בזמן אמת זה לא הכי נעים
אז כשקובעים פגישה או ביקור או משהו אומרים מראש- אבל רק אם אתם מקפידים על מסיכה ומרחק כי אנחנו מאד מקפידים.
ואז מי שלא מתאים לו יגיד לך טוב לא נורא, ניפגש פעם אחרת.

לא יודעת מה איתכם אבל לי לא יוצא רוק מהפה סתם ככה

דיבור, שיעול או התעטשות... אין הכוונה שממש משפריץ לך רוק מהפה, אילו נתזים זעירים שאפילו את לא שמה לב אליהם, אך הם קיימים...
אני ממש ממש מקפידה על מסיכת פה ואף. לא נח בעליל אבל מקפידה לשים כל שעות העבודה ובשהותי בחוץ. מרגישה שעושה את ההשתדלות שלי, ושה' ישמור עלי הלאה..

אבל בוא לא נתווכח כי אין לי כח בנוסף לקורונה גם ויכוחים

זה מה שיש

וטוב ששאלתם

מותר לי להרים את התינוק וללכת קצת מהר איתו?
אם אני מנענעת אותו קצת חזק, זה נקרא שזה מסוכן לו?
אני שולטת בקצב של הנענוע

אם את בשליטה על עצמך אז כן

ואם הוא משגע אותך תניחי אותו כמה דקות, ולכי תנענעי את עצמך תקפצי קצת, תוציאי את העצבים, תנשמי ותספרי עד מאה. ככה מתאמנים על סבלנות.

אחר כך הולכים לתינוק ומנסים נשיקות במקום נענועים, הרבה יותר יעיל.

שהכניסו לו פרי בפנים



וקפצתי במקום כמה דקות
ועכשיו טוב לשנינו

סבלנות זה קשה

ואני אגיד לך את האמת, על עצמי כן? בלי לפגוע חס ושלום 

אני אישית- יש לי אך ורק סבלנות לילדים שלי. אך ורק. 

אין לי סבלנות לילדים של אחרים. אין לי. חמודים ככל שיהיו (טוב יצא לי איזה אחיין אחד או שניים שאני מממש אוהבת. אבל זה נדיר, את הרב אני מחבבת מאד- אבל אצל ההורים שלהם. לא אצלי)

הקב"ה נתן לי סבלנות לילדים שלי.

לכן אני בחיים בחיים לא אהיה מטפלת\גננת כלשהי. זה לא יהיה אחראי מצידי. אין לי יכולת להעניק אהבה סבלנות וכל מה שצריך לילד אחר. אני מעריצה מטפלות. זה לא משרה שמתאימה לכל אחת. אין דין מחשב\תכנית אדריכלית\מספרים וכו , כדין תינוק.

 

זה אחריות גדולה מדי בשבילי. מפחדת מעצם הרעיון. 

אז דבר ראשון אם אין לך סבלנות לתינוק אחר זה לא אומר כלום על מה שיהיה עם הילדים שלך

דבר שני, לאורך זמן,אם זה מדי קשה ומאתגר אותך תינוק של מישהו אחר, אז לא לקחת את זה קשה, אולי זה לא מתאים לך , לא סוף העולם. חשוב שתעבדי במשהו שאת אוהבת וטובה בו שיתן לך סיפוק וכח. וזה חשוב גם לך וגם לתינוק

בהצלחה רבה!!

 

 

 

 

השם דאג לי



הוא בבית שלו כבר.... ברוך השם היה לי טוב איתו היום.


לקחתי את העניין הזה של שריר הסבלנות.

בסרט מבול של צרות יש קטע בעיני חזק..
מישהו שם מתלונן על כל הצרות שה' שולח לו..
ואז החבר שלו אומר לו

אם ביקשת מה' שיתן לך סבלנות. מה אתה חושב? שתקבל סבלנות או את ההזדמנות להיות סבלני?

(ראיתי את זה לפני שנים רבות אז לא בטוחה שזה מילה במילה..)


מצטרפת למיאושת זה שריר.. קשה להתאמן ואני לא אוהבת ספורט ודי מתייאש מזה אבל זה שריר.. בהצלחה גדולה!!!

בתור בחורה צעירה לא ידעתי מה עושים עם ילדים אז השלמתי הכנסה בניקיון. לדעתי עדיף מביביסיטר. פחות אחריות ויותר כסף.
בקשר לסובלנות לילדים שלך. זה תלוי באופי שלך, עבודת מידות שלך, גמישות שלך .

את הילדים שלך את תאהבי! וכשטיפול בילד מגיע מאהבה ורצון הוא שונה לגמרי לגמרי מטיפול מתוך צורך
וגם אם את אוהבת אותו אין מצב שזה כמו שתאהבי את הילד שלך בעז"ה

מלבד אהבה
את גם מכירה אותו יותר טוב
ואת מתרגלת לטפל בו
וברור שיש רגעים קשים מאוד בהורות
אבל זה לא אותו דבר.

ויכול להיות פצע מההתקן.
תקפידי ללכת על צבעוני ולהתעלם מהכתמים.
קיבלת מחזור מאז הלידה?

מה שמוזר זה שזה דם אדום ופעם ביום
מתעלמת בינתיים אבל זה מעורר חשש כל פעם..

יש לך תחושות שמשהו מתקרב?
אבל גם יכול להיות פצע.
קשה לדעת.
יש דפוס שחוזר על עצמו שאחריו יש כתם?
(נגיד כשקמים משינה או אחרי מאמץ
או אחרי הנקה... )

יש קצת כאבי מחזור אבל אני מעט זמן אחרי הלידה יחסית אז לא חושבת.. זה גם נעלם במשך היום

ואז רואה כתם וזה נעלם בהמשך היום?
אם כן נשמע לי כמו דימום מתוך הרחם שנגרם מההתקן וזה תקין

אבל תקחי בערבון מוגבל אני לא מאבחנת מקצועית...

כל פעם שאני קמה.. עכשיו ישנתי צהריים והיה שוב טיפה..
מה זה אומר?

באמת בשכיבה הדם יכול להצטבר ולצאת כשעומדים.
אבל זה עדיין לא מרמז אם זה מהרחם או פצע חיצוני וגם אם מהרחם אז לא ברור אם מתנודה של ההתקן או מפעילות רחמית.
אבל האמת שלדעתי לא כזה קריטי ממה זה נובע.
גם אם זה מההתקן אבל את לא מרגישה כאבים וזה לא מפריע ביחסים לא הייתי עושה עם זה כלום.
רק להיזהר לא להיאסר.
ואם בטעות יש חשש שנאסרתם אז כדאי לבדוק אם זה מפצע או לא כדי לבחון אם יש במה לתלות.
כל עוד אין בעיה הלכתית לדעתי עדיף לא לבדוק כי הבדיקה עצמה יכולה לאסור.

מה בעצם מטריד אותך? למה חשוב לך לדעת?

גם לי היה ככה, היו לי דימומים אחרי שעשיתי התקן לא הורמונלי,

באים והולכים,

ואז אחרי שבוע ככה קיבלתי מחזור ראשון לאחר הלידה. ( לא מניקה)

במקרה שלך את מניקה אז לא יודעת איך בדיוק זה עובד כי יש כאלה שלא מקבלות בהנקה.

וגם על החיזוק בענייני השכבת תינוקות

ועל חכמת החיים שמוסיפה פה הרבה...
ל-@אורוש3 כמובן

איזה כיף לפרגן ל@אורוש3 אחותי לקיסרים! שתמיד מבינה אותי וכותבת בשכל ישר ובמתינות ואחרי שאני קוראת את התגובות שלך אני כזה- הי היא צודקת. למה אני לא כתבתי את זה....
😘❤️

בארץ אהבתי פרגנה לאורוש,
עכשיו צריך לפרגן לבארץ אהבתי.
(כנראה עוד לא ראית את ההודעה שלה...)

הבעיה בשרשור כזה היא שלפעמים עד שכותבים משהו מישהו אחרת כבר מספיקה לשלוח...

אני גאה לפרגן לך יקירתי! קודם כל הניק שלך מעורר בי תחושות טובות תמיד. פשוט ניק שמח וטוב ופטריוטי כזה... עושה טוב בלב💕
ועל התשובות הבהירות והמסכמות את המצב בפשטות שלך, יודעת תמיד לענות ללב השאלה בלי להתבחבש מסביב בקשקושים. ישר ולענין.
ועל הסיפורים המצחיקים שלך בשרשור הפאדיחות תודה מיוחדת 😁💕💕💕💕

איזה כבוד לקבל כאלו פרגונים ממך!!
ואני גם נהנית לקרוא אותך עם הישרות שלך...

על חוכמת החיים, על תפיסת. העולם השונה מהמקובל ועל הקשב הפנימי והחשיבה המעמיקה והמעניקה בעיקר מול גידול הילדים

איזה מחמאות כיפיות...

אני מפרגנת ל @מיואשת******
על היותך לוחמת!!!!
ואחות לטיפולים
שתמיד יודעת לעזור ולתמוך
אישה חכמה שיודעת תמיד לתת את העצה הכי טובה
אוהבת אותך

שאת מלמדת אותי מה זה אמונה! מה זה לא להתייאש, מה זה לרצות להלחם על החלום שלי!❤

מעוררת השראה,
כמה קמה
וממשיכה
ונלחמת
ומעלה חיות על הפנים
וממשיכה
ועוד
ועוד
ועוד פעם!

אפשר לפרגן שוב?
ואז אזכה בעוד כמה

ולא צריך להחזיר לי. קבלתי מספיק להיום.
מפרגנת לך על העליזות ושמחת החיים. הרצון לעזור. הצחוקים והאווירה הטובה, יחד עם עומק כשצריך. אמא אוהבת ומסורה שדואגת בלי סוף להכי טוב למשפחה! לילה טוב

כמממהההה פירגונים
תודה רבה יקרה ריגשת אותי ממש, מתחילה את היום בחיוך ❤

היית בשבילי אוזן קשבת בהמון פעמים קשים שעברתי!
ממש חברה לחיים
אישה מדהימה מכילה ואוהבת
אוהבת אותך❤️
@מק"ר

את ממש מוציאה לי מילים מהפה פעמים רבות. או מארגנת במילים בליל מחשבות שקשה לי לסדר לעצמי!

תמיד אומרת עצה טובה וחכמה, בדיוק בזמן הנכון.
מהממת⁦❣️⁩

יצא לי לא פעם לקרוא את דבריך פה בפורום, יש לך רגישות יוצאת דופן, את חכמה ונבונה וגם מצחיקה אותנו מידי פעם ותורמת להעלאת המורל.
כשמך כן את! תמשיכי להיות מהממת כמו שאת.

תמיד עונה בטעם ובמתינות,
אכפתית פה לחברות הפורום,
ונשמעת אישה מדהימה!

ממש מחמם את ♥️

פשוט יש כאלה שהתפספו אז אני אפרגן בכיף.
חדשה ישנה החכמה עם התובנות היפות והענווה. כיף לקרוא אותך תמיד! תשמרי על עצמך שלא תיהי בחום הזה גלידה נמסה!

תודה רבה!

טוב הלב שלך כולו דבש. לוחמת שלא מוותרת. רואה את המציאות ומביטה בה בעיניים בלי פחד. משקיענית. תקתקנית. אשת חיל נקיה ובשלנית.

כולכן כאלה חכמות,
אוהבות לעזור לכל אחת, באמת מכל ה ❤
ותמיד שמחות בשמחת החברה.
אין כמוכן!!
רק ללמוד... 😍

מוצאת בכולן את הטוב, זה לא ברור מאליו...

אשרייך!

וחיבוק

בכלל חושבת שאלו ימים קשים לעם ישראל

מה שרוצים עוזר השגה שלו אז בעז"ה בקרוב ממש

ודמיינתי גם את ההודעה שתודיעי שאת בהריון!!
כלכך מרגש, בעז"ה בקרוב בבריאות!!!

לדמיין סיטואציה שאת רוצה שתקרה

זה סוג של תפילה בעיניי אפילו

ומצאת דרך מיוחדת לדמיין את הסיטואציה הזו של מה שאת רוצה,דרך הפורום

 

שיהיה בשעה טובה במהרה

מחכה איתך לבשורה.
אין לי ספק שתהיה במהרה.
לך זה יהיה בכור או בכורה,
וכאן תפיצי גילה ואורה.

הבנתי שאסור לשים ישירות על הגוף
יש מצב שאם זה מדולל אז אין בעיה, את יכולה לבדוק.
אנחנו דיללנו במים והשפרצנו קצת על הסדינים מסביב, לא במקום שנוגעים. אבל שוב, יש מצב שאין בעיה שיגע.

שימי לב שזה עושה ריח (שאני ממש לא אהבתי) בכל החדר. אבל די עובד ליתושים

עם מעט מים פשוט... אין בעיה לטפטף על בגדים, אבל לא מומלץ במגע ישיר עם העור (שום שמן אתרי לא מומלץ במגע ישיר עם העור, חוץ מלבנדר ועץ התה). ועוד דבר: ריח מחניק משהו... מעקצץ.
בהצלחה.

לא ידעתי...

אבל לגרניום לימוני יש ריח מדהים ולציטרונלה יש ריח נוראי...

בתואר "מדהים" על גרניום לימוני... מה שמביא אותנו למסקנה שעל טעם וריח אין להתווכח

הבנתי שזה תמצית של עשב לימון , או כמה מינים של עשב לימון.
לא גרניום לימוני

ארומתרפיה, ולא זכרתי את השם ציטרונלה כשם נרדף לגרניום לימוני...

לא ידעתי שאסור ישירות על העור

אפשר לקנות אותו בבקבוקון, אבל שכחתי איך זה נקרא.

עוזר מאוד

איזה הזיה איזהההההההה
בושה וחרפה
לא אין לי מילים
קבלי חיבוק עצום!!!

שלא כולם קיבלו
ויש כאלו שפיספסו את התור....

האמת שנראה לי שבעלך צריך להעמיד אותה במקום.
הי אמא, אנחנו מאוד אוהבים אתכם ושמחים שאתם מתעניינים במצבנו, אבל נושאי הריון ולידה הם רגישים ואנחנו מעדיפים שלא תדברו איתנו עליהם, תסמכו עלינו שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים, יש שניים להוכחה.

ועבורך- מה אכפת לך מה היא רוצה? מה שחשוב זה מה שאתם רוצים! וקטנטנה בת שנה ולצפות כבר להריון שוב זה פשוט טירוף מצדה, אין שום סיבה בכלל לנסות לעמוד בסטנדרטים כאלות גם אם בעלך לא יודע להעמיד אותה במקום, במקומך הייתי פעם הבאה אומרת לה- לא נעים לי לדבר על זה, תסמכי עלינו ועל הקב"ה, זה יגיע בעיתו ובזמנו.

אני לא צריכה להיפגע מאנשים פשוט לשים פססס..זה לא פעם ראשונה שהיא פוגעת בי גם בדברים אחרים אז אני פשוט מעדיפה להשאיר את זה ככה..בעלי כמה פעמים כעס עליה והרגשתי לא נעים  

איזה טיפים היא נתנה לך??

ממש מטרד החמיות נהיה פה

יש מצב הייתי אומרת גברת, תני טיפים לבן שלך מה נפלת עלי.🐍

חחחח 

היא ממש לא שווה את הלחץ שלי!  

את עדיין לא בהריון. יש לי כמה פעמים הפרש של כמעט שנתיים בלי מניעה ועדיין יש לנו יותר ילדים ממשפחה ממוצעת.
ואת לא צריכה לרצות אף אחד כמובן.

בעצמי לוקח לי זמן בין שנה וחצי לשנתיים תודה עודדת אותי

😆

כן הבת שלי
סוריייי חח איזה פאדיחה

שיהיו בריאות

שהיא מספרת על חמות זוועתיות והיא מחמיאה לעצמה "חמות כמוני אין שתדעי לך" אני כזה בלב " ברור " 

אני ישר " וטוב שכך".. כי באמת את אחת ויחידה!!! חחח גם עקיצה גם מחמאה

 

אז לא יכולה לחשוב עד כמה חמותה היתה גרועה

מה זה עניינה באמת

וזה כלכך קשה עם חמות העניינים האלה. כי היא במעמד כזה שקשה לך,את לא יכולה לנפנף אותה.

ואיזה מזל שבעלך תמך בך ככה

חיבוק יקרה

כן מזל שבעלי תמיד מרגיע אותי