פורום הריון ולידה (עמוד 2693)

היית מאמינה אם הייתי אומרת לך שאני ממש חסרת ביטחון בדברים מסויימים?

אז אני ממש חסרת ביטחון בדברים מסויימים.

זו המון עבודה.

תכתבי את כל הדברים הטובים עלייך. לא מילים של מחמאות אלא משפטים, תעבי את זה.

ותקראי פעמיים ביום

תחמיאי לעצמך בקול, כל הזמן

ותגייסי את הבעל גם

והכי חשוב- לפמפ לעצמך שחוסר ביטחון זו לא ענווה

זה הפוך

זה חוסר הכרה במתנות שה' נתן לנו!

אז גם תודי על כל מה שאת טובה בו!!!

אני מאמינה שהיא פשוט תבין, תתמודד ותתרגל לזה...

אצלינו בהריון השני, הגדול לא הסכים בשום פנים ואופן שאני או בעלי נחזיק תינוק אחר. כל פעם שהחזקנו תינוק - הוא התעצבן (היה בן שנה וחצי). הייתי נורא מודאגת מה יהיה אחרי הלידה ואיך נטפל בתינוקת שתיולד.
ולהפתעתי - ברגע שילדתי, לא היתה לו בכלל בעיה שנחזיק את התינוקת. מהרגע הראשון הוא פשוט הבין שהיא שלנו ואבא ואמא מחזיקים אותה....

אבל לאורך כל החודש, לא רק לפני מחזור. באופן קבוע. הבנתי שזה ממש עוזר לכאבים של ההתכווצויות

לי עזר להימנע קצת ממוצרי חלב לפני המחזור,

לעשות הרבה הרבה ספורט לפני המחזור (תוך כדי אני מנוטרלת מהבחינה הזו...),

בקבוק חם על הבטן חובה

ופשוט לשכב במיטה (ולבכות...),

לנסות לנוח,

לראות איזו סדרה שאת אוהבת.

הכי חשוב לא להרגיש שאת חייבת להיות 100% כמו השחקניות בפרסומת של אולוויז

אף פעם לא הבנתי מי קונה את הקשקוש הזה של לרוץ ריצה אולימפית בזמן המחזור...

חיבוק

אחרי הריון יש תקופה עם נשירה חזקה בעקבות שינויים הורמונלים

אבל זה לא אמור להימשך הרבה זמן וזה קורה גם בעקבות חסרים שונים

וואו

ועוד פעם וואו

אימאלה

אלופה זה לא מחמאה בשבילך!!

מעריצה אותך ממש יואו

אני עדיין בשוק

בלי משפחה ובלי חגיגה גדולה

תמונות נחמדות וזהו

לא הכי מתחברת לחגיגות לילדה שלא באמת מבינה כלום

הודעתך, וגם זו ששלחת ביום חמישי בלילה, בה סיפרת שאת קוראת אותי ובוכה, ממש ריגשו אותי. עושה טוב על הלב לדעת שאיפשהו בארץ יש משהי שחושבת עלינו ומתעניינת. ממש תודה על זה.

שאר יום שישי עבר בהרבה בישולים. ביקשתי מבעלי להישאר בבית בערב. הרגשתי שאני שברירה מדי וצריכה אותו על הילדים.

שבת עברה בכיף, ברגעים איכותיים, במתח נפשי, בבכי, במפלט בהמון שטיפת כלים (תירוץ להיות קצת עם עצמי. עשה לי טוב).

היום היינו במפגש אצל הפסיכולוג בשביל ההערכה, מחכים לדו''ח...

וסוף סוף יש לי כמה דקות לחזור לשרשור של חמישי-שישי, ולענות לכן.

תודה שאת, והאחרות, כאן. בנקודת הזמן של חמישי בערב ושישי בצהריים, לא היה לי עוד מישהו חוץ מכן. ממש תודה 3>

וממש צחקתי בקול עם ה "ומה? מסתבר שבעלי בהריון! מזל טוב !" חחחחחח

יצא לי HCG גבוה בסקר שליש ראשון אז חקרתי קצת על ההורמון הזה.

לפעמים זה יכול להעיד על איזושהיא בעיה רפואית (לרוב לא!) אבל כדאי לבדוק.

לא רציתי להשבית שמחות אבל אם כבר עוד מישהי אמרה את זה... זה לא צחוק שיוצאת בדיקה חיובית לגבר. יכול להיות שזו סתם טעות, כמו שיצא אצלך, אבל אם באמת יש לו hCG מוגבר בדם זה גם יכול להעיד על בעיה.

מה זה מבטא HCG גבוהה אצל גבר? 

זה הורמון רק של הריון לא?

אני משתמשת ב"בדיקה כנה" כבר כמה שנים טובות.

מעולם לא היתה טעות.

כשהיה חיובי היה חיובי.

וכשהיה שלילי היה שלילי (אם לא בדקתי יותר מידי מוקדם)

את יכולה לעשות 10 ימים אחרי ביוץ (אצלי זיהה כבר אז ,אבל הפס מאוד מאוד מאוד בהיר) כמובן מדברת על הבדיקה של 4 ימים לפני איחור.

אבל המלצה שלי (ושל כולן בעצם) לחכות ליום ה-14 מיום הביוץ - אז התשובה הרבה יותר ברורה
מצרפת לך כאן תמונה של הבדיקה 10 ימים אחרי ביוץ, שתראי כמה הפס כמעט בלתי נראה אבל זה היה הריון! . אבל

זה נראה שיש בו יותר מים משומן,

אולי בגלל זה הצבע?

איכותו...

בגלל שזה לא עניין של שרירים, צריך פעילות ששורפת שומנים בתזוזה כמו למשל זומבה או אירובי.. 

אבל פחות עוזר לשריפת שומנים... צריך להזיז שם את העסק כדי שהוא ירד

בגלל שאני משגעת את השכל ולא מוכנה לשלוח לכל גן ש"כולם ממליצים עליו" והולכת לבדוק בעצמי ושואלת שאלות.

נו

שיחשבו

מכפת לי

אנחנו עם ארבעה, בע"ה עוד מעט חמישה

ועדיין כל הדברים האלה חשובים לנו

(חוץ מהאוכל.. זה מלכתחילה לא הציק לי אבל זה לגמרי ענין של גישה)

נשמע שהמשפט הזה מגיע לגמרי ממקום של התנשאות, אני מבינה את העצבים.

אבא שלי אמר שיש לאדם שתי אוזניים כדי שחלק מהדברים שהוא שומע באוזן אחת הוא יוכל להוציא מהאוזן השניה. אז תוציאי..

וואו... להיות אמא לתאומים ראשונים זה לא פשוט...

כשאמרתי לה מה מספרם היא כמעט התעלפה....

אני קיבלתי כל ילד כאילו הוא הראשון שלי....

באותה אהבה, אותה שמחה ובאותו פינוק (האמת שנראה לי שהכל רק החמיר יותר)

וכן- גם אותם "שגעונות" של: "אל תגעו בו לפני ששוטפים ידיים"... "לא להרים סתם" "המוצץ נפל- לשטוף במי רותחים " וכו'...

שום דבר לא השתנה!!!

עברתי את זה..

ב"ה ההיפרדות עברה לחלוטין ולא רואים כבר כלום והכול ב"ה נראה תקין (טפו טפו רק שימשיך) , גם הדימום הפסיק ב"ה. ולא חזר אח"כ אבל לקח הרבה זמן להפסיק ולקח המון זמן עד שלא נראה כלום ב US.

ונשמע שיש לך משהו קטן לי היה משהו גדול 

מה שכן חשוב לנוח למרות שאין הוראות חד משמעיות.

לפעמים נותנים משהו לחיזוק, אצלי לא נתנו אבל אולי תנסי לבדוק...

בד"כ אין מה לעשות חוץ מלנוח.

ולהתפלל.... זה מצב של סיכון, אין מה לומר וקשה לדעת מה יקרה. 

הרבה כוחות, זה לא פשוט.

רשמת שלקח הרבה זמן, מה זאת אומרת מאיזה שבוע זה התחיל ובאיזה שבוע הדימום פסק

זה לא תמיד אומר שאין היפרדות...

כי לוקח למקום זמן להתאחות

הדימום היה נגיד שבועיים -3 , משהו כזה אבל רק בהתחלה היה לי דימום מסיבי, אחכ יותר הכתמות.

אבל כל הזמן ב US ראו היפרדות

רק אחרי חודשיים וחצי בערך לא ראו כלום ב US והכול היה נראה בסדר

אבל לא נראה לי שיש פה מה להשוות כי אצלי זה היה משהו ממש גדול...

צריך לדעת שיש פה מצב שהוא מסוכן יותר מהרגיל וצריך הרבה לשמור ולהתפלל.

אל תחשבי על כל ההשלכות פשוט תעשי את שלך ותנסי לא להתעמק בזה עד כמה שאפשר.

בעז"ה מאחלת לך שהכול יסתיים בשלום.

האם הרופא אמור לרשום מה גודל ההפרדות, כי אצלי הוא רק רשם בסיכום "קיבלה הסבר אודות סיכון של דימום בהריון כולל הפרדות שליה ולידה מוקדמת" ולא פירוט של כמה הפרדות יש, רק בבדיקת האולטרה סאונד עצמה הוא אמר שיש הפרדות קטנה

אצלי כן רשמו איזה גודל ממוצע (חלק מהפעמים)

אבל האמת זה לא נראה לי ככ משמעותי כי קשה להם מאוד לדעת אם זה קטן או גדל מפעם לפעם, אא"כ מדובר במשהו דרסטי...

כמו שהרופא שלי הסביר לי (הייתי אצל מישהו טוב) הרחם היא לא איזור משורטט שאפשר להגיד בדיוק מה הגודל של ההיפרדות, אפשר להעריך בערך.

מציעה לך לא לצפות שפעם הבאה שתבואי לא יהיה כלום, זה בעצם סוג של מכה שצריכה להתאחות ויכול לקחת זמן. 

מה שחשוב בשבוע כמו שלך שעוד לא מרגישים תנועות, זה שצריך מעקב יותר צמוד לראות דופק...

מתי אמרו לך לבוא פעם הבאה? 

וב"ה מדי פעם כן מרגישה קצת תנועות (אני כרגע שבוע 15+4 לפי החישוב של א"ס ראשון ושבוע 16 לפי חישוב א"ס אחרון) אני באמת לא חושבת שהשבוע נראה כבר הכל תקין אבל מאוד מייחלת לזה, עניין אותי לדעת מה אומר ההפרשות החומות בהירות, האם זה מבשר טובות? או שאין לזה כל משמעות

בכל אופן תודה רבה על התשובות המהירות

האם במשך כל השבועיים דיממת או שאחר כך זה פחת, כי אצלי בפעם הראשונה זה היה שיטפון הייתי בטוחה שהכל גמור, וב"ה באולטרה סאונד ראו דופק ותנועות תקינות, ולמחרת כשקמתי כבר לא היה דימום רק קצת הפרשת ככה זה כבר שלושה ימים, לכן רציתי לדעת האם אני יכולה לקוות שזה בכיוון של להיגמר

והוא אמר שהוא לא רואה שום הפרדות והכל תקין, מאז גם פסק ההפרשות רציתי לשאול

א. האם מישהי עברה דבר כזה והתאחה כל כך מהר?

ב. האם זה לא חזר שוב (ההפרדות)?

ג. האם אפשר לחזור לפעילות רגילה?

לא היה רשום כלום מעבר לזה שנצפה דופק ותנועות, והוסבר לי הסיכונים של דימום בהריון, אבל תוך כדי האולטרה סאונד הוא כן אמר לי שיש הפרדות קטנה.

גם הרופא בקופת חולים לא הבין ל.מה זה לא רשום בסיכום, אבל בע"פ הרופא ממיון בטוח אמר לי "הפרדות שליה קטנה".

לכן אני באמת לא יודעת איך להתייחס לזה כי היה לי דימום ממש חזק אבל חד פעמי