https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/29/ART1/042/563.htmlגז צחוק במקום אפידורל
מחקרים השוואתיים מצאו שהגז מפחית 40 עד 50 אחוז מהכאבים, לעומת 90 אחוז מהכאבים שמפחית האפידורל
דן אבן | הוסף תגובההדפס כתבהכתוב לעורךשלח לחבר
אם אתן בהריון, עומדות ללדת, ושוקלות כרגע את שאלת מיליון הדולר - עם אפידורל או בלי אפידורל - כדאי שתדעו שיש לכן אופציה נוספת בחדר לידה: גז צחוק.
"באחרונה גדל היקף השימוש בגז הצחוק בחדרי לידה", אומרת רונית שדה, האחראית על תחום המדיקל בחברת "מקסימה". ואכן , רק בשבוע שעבר הותקנו בחדרי הלידה של בית החולים רמב"ם בחיפה חמש מערכות חדישות שמזרימות גז צחוק. מדובר במערכת שמזרימה גז צחוק בשילוב חמצן נקי. היולדת שואפת את השילוב הזה - מה שגורם לתחושת טשטוש ומפחית את הכאבים.
"כ-30 אחוז מהיולדות מבקשות להתחבר לגז צחוק ברגעים שלפני הלידה", אומר ד"ר ראיד סאלים, אחראי חדר הלידה במרכז הרפואי "העמק" בעפולה. לדבריו, "הגז לא ניתן במקום אפידורל. הוא אמנם יוצר טשטוש, אך מחקרים השוואתיים מצאו כי הוא מפחית 40 עד 50 אחוז מהכאבים, לעומת 90 אחוז מהכאבים שמפחית האפידורל.
"לרוב אנחנו נותנים את גז הצחוק לנשים שמסרבות לקבל אפידורל ברגעים האחרונים לפני הלידה. לעתים נותנים בהתחלה גז צחוק, ואם הכאבים מתגברים, מחליפים באפידורל. יש נשים שהתנסו בגז הצחוק בלידה הראשונה, ובלידה השנייה מבקשות רק אותו".
החמצן הנקי שמוזרם ביחד עם גז הצחוק מנטרל את השפעתו המצחקקת. "לא ראיתי אף אחת שצוחקת מזה, כי מינון גז הצחוק בחדר הלידה הוא נמוך: 50 אחוז בלבד, בשילוב 50 אחוז חמצן. בנוסף, החמצן הנקי בריא לנשים בהריון ולעובר, ולכן היולדת יכולה לקבל את גז הצחוק עד דקות בודדות לפני הלידה עצמה", אומר ד"ר סאלים.
עוד הוא אומר כי "השפעות הלוואי של גז הצחוק על היולדת שוליות ביותר. לפעמים רואים שינויים קלים במוניטור, שמעידים על הרגעה של היולדת, אבל זה לא מפריע לא לעובר ולא לאישה".
את הפטנט גילו כבר בשנת 1881
אז מהו בכלל גז הצחוק? מדובר במעין משכך כאבים שגורם להרגשת אופוריה. כשהגז ממלא את הריאות, הוא חובר למערכת הדם ומגיע אל המוח, שם הוא חודר את המעטפה השומנית של התאים וגורם לתחושות פיזיולוגיות שונות.
השפעתו המוכרת ביותר היא הופעת הצחוק, שנגרמת ככל הנראה כתוצאה מהרגשת אופוריה ומהפחתת החרדה, באמצעות הפעלת מנגנונים מוחיים שמיקומם המדויק אינו ידוע עדיין. בין השפעות גז הצחוק המוכרות ברפואה: חוסר התמצאות (דיסאוריינטציה), ראייה ממוקדת, חשיפה למראות ולקולות דמיוניים וכמובן, עלייה ביכולת לעמוד בכאב.
הפעילות המוחית עשויה לגרום להתפתחות קשרים חדשים, זמניים, בין אזורים שונים במוח, שעלולים לגרום לתופעות נוספות. ההשפעות נמשכות כדקה, במידה והריאות התמלאו לחלוטין בגז צחוק. עם זאת תופעות כמו חוסר
התמצאות עשויות להימשך כעשר דקות נוספות בממוצע לאחר ריקון הריאות מגז הצחוק.
בלשון הרפואית קרוי גז הצחוק "ניטרוס אוקסיד". מדובר בגז חסר צבע מסוג תחמוצת החנקן שהתגלה ב-1776. לאורך השנים הוא צבר פופולאריות בגלל תכונותיו המאלחשות. בסוף המאה ה-19 פשט השימוש בחומר בארצות-הברית ובאירופה, תחילה ברפואת השיניים ובהמשך בפרוצדורות שונות לשיכוך כאב.
השימוש בגז צחוק בחדרי הלידה החל עוד בשנת 1881, כשהחוקר הרוסי סטניסלב קליקוביץ' החל לתת אותו ליולדות בתוספת חמצן, כדי לפקח על רמת החמצן בדם. מכשיר למתן גז צחוק הוכנס לחדרי לידה באירופה החל משנות ה-30 של המאה ה-20. כיום השימוש בו בחדרי הלידה באירופה נפוץ מאוד. בבריטניה בין 50 ל-75 אחוז מהיולדות משתמשות בגז צחוק ובפינלנד כ-60 אחוז מהיולדות.
בטוח לשימוש, ללא תופעות לוואי
השימוש הכי ותיק בגז הצחוק הוא כאמור בתחום רפואת השיניים. מתחילים להשתמש בגז מהרגע שהילד משתף פעולה, לרוב בגיל 3 וחצי עד 4. " יש צורך במינימום שיתוף פעולה מצד הילד כדי לשכב על כיסא הטיפולים ולחבוש את המסכה שמזרימה את הגז דרך האף", אומר ד"ר יוסף גראוברט, רופא שיניים ראשי במרפאות אריאל מקבוצת שורש.
לפי הנחיות משרד הבריאות, השימוש בגז צחוק במרפאות שיניים מחייב את הרופא המטפל בקורס השתלמות מקדים. "בקורס לומדים על השימוש בגז, על המינונים השונים ועל אמצעי הזהירות", מסביר גראוברט.
גם במרפאות השיניים, גז הצחוק לא גורם לילדים לפרוץ בהתקף צחוק בלתי נשלט. "הגז גורם למעין הרפיה וטשטוש של הילד. הוא מפחית את ההתנגדות מצדו ומעלה את סף הסיבולת מפני כאב. לעתים הוא מאפשר תיקון חורים קטנים בשיניים ללא צורך בהרדמה מקומית", מספר גראוברט.
לדבריו, "הילדים מקבלים את גז הצחוק למשך כל הטיפול, כשהשלבים הקריטיים הם בתחילת הטיפול עם מתן זריקת האלחוש, זמזום המכונה והקידוח בשן. בהמשך, כשמתבצעות פעולות טכניות כמו דחיסת סתימות ללא צורך במכשירים מרעישים, אני מפחית את מינון גז הצחוק כמעט לאפס, אבל לא מוריד מהילד את המסכה, כדי שלא יחשוב שהטיפול נגמר".
