היי בוקר טוב,
ילדתי לפני שנה, במהלך הלידה ניסו 3 פעמים להכניס לי אפידורל אבל לצערי לא הצליחו.....
היום כמעט שנה אחרי הלידה יש לי כאבים בגב אני מרגישה כאילו עכשיו מכניסים לי את האפידורל..
מישי מכירה? יודעות מה אפשר לעשות?
אני לא טיפוס שאוהב או יודע לסבול....
אשמח לקבל מידע בנושא.
יום טוב,
ואם את ממש רוצה עם בת ה6 תחביב שווה אך יקר - scrapbook שזה עיצוב אלבומים עם מוצרי נייר, גזירות, דפים מהממים וכו. חפשי חנות של נתנאלה באינטרנט , ויש גם חנות בשם מסטיקים.
לארגן את הבית זה נפלא. לא צריך ללמוד הרבה בשביל זה. לזרוק המו ןדברים וללכת לאיקאה מליון פעמים 
ברזל קומפורט. ללא תופעות לוואי, וריכוז גבוה, נספג כולו במערכת הלימפה, מאוד יעיל.
מולטי ויטמין לנשים בהריון
ויטמין סי, לי מאוד עוזר.
להשתדל לאכול מסודר ומגוון ומשביע. ירקות, פחמימות, חלבון
הרבה מים
ושוב לישון. זה מה שהגוף שלך צריך, זה שלב וזה יעבור
שהוא לא עובר במערכת העיכול. ואז הוא לא גורם לתופעות לוואי.
הוא נספג במערכת הלימפה
זה אולי תסמין של סכרת אבל ממש לא של סכרת הריונית. זו סכרת אחרת עם מנגנון אחר. שתייה מרובה זה תסמין של סכרת נעורים. דבר שני, לא יתנו לך לעשות העמסת סוכר של 50 גר' בשבוע 22, הבדיקה לא אמינה בשלב הזה. לא סתם הגדירו זמן ספציפי, בהתאם לפעילות של הורמונים מסויימים בהריון דעדיין לא מתבטאים מספיק בשלב שאת נמצאת בו.
מי שכבר יש לה אבחנה של סכרת טרום הריונית (מסוג 1 או 2), לא יכולה להיות לה גם סכרת הריונית כי יש לה כבר סכרת נקודה. ובכלל לא אמורה לבצע העמסת סוכר בהריון. האבחנה של סכרת הריונית לא רלוונטית למי שסכרתית ללא קשר להריון.
סכרת הריונית מעידה על סיכון מוגבר לסכרת מסוג 2 בהמשך החיים.
קשה לי
חושפת את עצמי עד הקרביים פה
אני משוגעת על אבא שלי. מעריכה, אוהבת
אבל מרגישה שאין לי איתו ממש קשר
האמת גם אמא שלי זה ככה אבל איתה יש לי מה לדבר על הילדות , מה קרה מה קורה מה היא עשתה היום וכאלו. לא קשר קרוב של התלבטויות על דברים שיתופים בנושאים אישיים וכו. לצערי.לא מרוע חס ושלום פשוט זההקשר שלנו. אוהב וקרוב מאד מאד מדברות כל יום אני אעשה הכל בשבילה והיא תעשה הכל בשבילי, אבל עד הדברים האישיים, מענין אם מישהי פה בכלל מבינה מה אני מדברת
אבל עם אבא זה עוד יותר מפריע לי כי אין מה לדבר איתו "סתם" הוא לא איש של סתם.
תספרו לי קצת, איך הקשר שלכן עם אבא שלכן? כמה פעמים מדברים? ועל מה למען ה'?
miki052בנות, תנו לי כוח בבקשה.
סיפרתי לכן על הבן שלנו.
שופכת את מה שעל ליבי (ילד עם אמירות בעלות אופי אובדי) - הריון ולידה
אנחנו עדיין בתהליך של בדיקת מסוכנות.
בינתיים אנחנו צריכים להיות ערניים ולהשגיח עליו יותר מהרגיל (ברמה המעשית)
לתמוך בו הרבה (ברמה הרגשית)
להשתדל מאד מאד שהוא לא יגיע לתסכולים גדולים...
חוץ מהעניין הזה
החיים על פניו רגילים
עם טוב ועם קושי
עם כיף פרטי ומשפחתי ועם אתגרים
גם הילד עצמו מבחוץ נראה בסדר גמור.
שר וצוחק
לומד
משתף אותנו
ויש לו חברים.
***
כל הסיפור הזה דורש המון התגייסות
המון כוח
ומעבר לזה, צריך להתמודד עם הדאגות שלנו - האם יהיה בסדר בסופו של דבר?
אני אישית בוגרת עניינים דומים
היום במקום טוב ב''ה
אבל נותרתי עם רגישות.
בימים כתיקונם,
אנחנו מאד שומרים עלי שאני לא אעבור את הגבולות שלי.
וגם עכשיו,
דואגת לעצמי לזמנים חופשיים
לפינוקים קטנים
אני בליווי עם הפסיכולוגית שלי...
מתוך המתח הגדול בו אני מצאת בגלל הסיפור הזה
אני מתכנסת הרבה
אחרי שאנחנו מסיימים את ההשכבות
כבר אין לי כוח למשהו אחר.
מוצאת מפלט במחשב / בפלאפון.
מתקשה לתקשר עם בעלי.
בסוף היום אני ריקה.
הקשר בינינו נפגע. בעצם אין ממש קשר. יש בעיקר את חוסר סבלנות שלי כלפיו 
עברנו דבר אחד או שניים
בלשון המעטה
אז אני מאמינה שאנחנו ''רק'' צריכים שוב לעלות על הגל
ושלא כל-כך נורא.
לא מושלם שהקשר שלנו ככה כרגע
אבל זה טבעי ואנחנו בני אדם.
מצד שני אני לא רוצה שזה ימשיך ככה יותר מדי
כי מתישהו זה כבר ממש רעיל.
את הסביבה הקרובה יצא לי לשתף
שאנחנו כרגע עוברים נסיון
ושאנחנו זקוקים לתפילות.
אבל יותר מזה, לא הרגשתי שנכון לפרט.
בגלל הפרטיות של הבן שלנו.
(חברות או קרובי משפחה יודעים פחות או יותר את הדברים שאני עברתי
אבל כאן זה לא אני, זה מישהו אחר)
אפילו כאן, אני כותבת על הנושא הזה מניק אחר 
בניק הרגיל, אני תומכת, מפרגנת, מתפאלת
כמו רוב הנשים הטובות כאן.
זה גם חלק ממי שאני, באמת.
זה החלק הבריא שלי.
אבל זה לא שלם.
הסתרה ובדידות.
אני חושבת שבמקרה הזה זה הכי נכון
(כל חשיפה באה אם מחיר, לפעמים גדול)
אבל זה קשה.
היום ספציפית, אני רואה שנגמרו כל משאביי
צעקתי על הילדים
אני בכלל לא נחמדה לבעלי
ואני מרגישה שכל עצבותי חשופים
ושאם רק יגעו בי
אני אתפוצץ על כולם.
ומצד אחד, אני צריכה להיות אחראית. מאד.
חשוב מאד שאני אשדר יציבות.
סבלנות.
בשביל הבן שלי,
שרגיש מאד בתקופה האחרונה.
ובשביל שאר הילדים,
שבטח גם עליהם עובר משהו, גם אם אף אחד לא שיתף אותם.
ומצד שני, אני רק בן אדם
לא רק זה - אדם עם שבריריות מסוימת
ששמחה, מתקפדת, בונה
אבל בזהירות ובמודעות.
ההרגשה שאני צריכה סופר-אמא עכשיו
(ולא רק אמא טובה דיה)
מתישה אותי
חונקת אותי
מלחיצה אותי
מכניסה אותי למקום לא בריא.
ריבונו של עולם,
איך צולחים זמנים כאלה?
תתפללו עלינו בבקשה?
שהדפסתי את השרשור הזה. בגלל כל הכוח שהוא נותן לי והעזרה שאני מקבלת מכן. ה' יברך אתכן.
***
הסתכלתי בשרשור הקודם, וראיתי שכתבת שאת מחכה לעדכונים - @Small light, אז אני מתייגת גם אותך. תודה רבה...
קשה ובאסה. תצטערי. תתעצבני קצת. תוציאי קיטור. לא טוב לשמור בפנים.
ועכשיו לחדשות הטובות- הולך להיות לך ההריון הכי חתיכי שהיה לך בחיים, בקושי תעלי משהו, תהיי חתיכה ממש בברית (או במסיבת בת , מה שיש לך) שבועיים אחרי הלידה לא ישאר לך משקל עודף כמעט.
תלמדי הרגלי חיים בריאים, תהיי בריאה וחזקה יותר, תקבלי מלא מחמאות על איך שאת נראית.
ואת תצליחי. הכי תצליחי בעולם! כי זה לבריאות של התינוק שלך, וזה הכי חשוב.
גם לי היתה סכרת הריון ובהתחלה מרגישים ממש מבואסים (אני בכיתי ימים...) אבל זה עובר,
מתרגלים לתזונה ולפעמים אפילו יורדים במשקל תוך כדי ההריון.
אחרי ההריון חזרתי לעצמי בתוך שבוע ומכיוון שהמשכתי בתזונה המאוזנת ירדתי עוד יותר במשקל (-:
אז כן, מבאס ולא כיף אבל בסופו של דבר דואגים לתינוק בבטן, מתרגלים ומנסים להינות ממה שהתזונה מאפשרת (תתפלאי, אבל יש דברים טעימים שאפשר להכין!)
אשה שלואבל כמובן שזה מצריך שאלת רב
הבו עצות
לא מצליחה לסרק אותו יותר מ5 סירוקים במסרק כינים בלי שיצרח ויברח
כי השערות שלו כאלה דקיקות שזה לא נתקע בכלל הכינים עך המסרק
היחיד שעבד על אחים שלי. אבל נורא קשה למצוא
היית מאמינה אם הייתי אומרת לך שאני ממש חסרת ביטחון בדברים מסויימים?
אז אני ממש חסרת ביטחון בדברים מסויימים.
זו המון עבודה.
תכתבי את כל הדברים הטובים עלייך. לא מילים של מחמאות אלא משפטים, תעבי את זה.
ותקראי פעמיים ביום
תחמיאי לעצמך בקול, כל הזמן
ותגייסי את הבעל גם
והכי חשוב- לפמפ לעצמך שחוסר ביטחון זו לא ענווה
זה הפוך
זה חוסר הכרה במתנות שה' נתן לנו!
אז גם תודי על כל מה שאת טובה בו!!!
ניצנוצי תקווה
באר מרים
מיואשת******השם בשימוש כבראחרונה)אם_שמחה_הללויהאני מאמינה שהיא פשוט תבין, תתמודד ותתרגל לזה...
אצלינו בהריון השני, הגדול לא הסכים בשום פנים ואופן שאני או בעלי נחזיק תינוק אחר. כל פעם שהחזקנו תינוק - הוא התעצבן (היה בן שנה וחצי). הייתי נורא מודאגת מה יהיה אחרי הלידה ואיך נטפל בתינוקת שתיולד.
ולהפתעתי - ברגע שילדתי, לא היתה לו בכלל בעיה שנחזיק את התינוקת. מהרגע הראשון הוא פשוט הבין שהיא שלנו ואבא ואמא מחזיקים אותה....
ממש ממש.
וקיבלנו עכשיו מתנות של בגדים לקיץ.
הכל גדול עלייה, ועד שיהיה עליה טוב, הקיץ יגמר!
אם אני אשים במכונת כביסה על הרתחה הבגדים יתכווצו או יהרסו???
בעיקרון כתוב עליהם עד 30 מעלות...
אבל לאורך כל החודש, לא רק לפני מחזור. באופן קבוע. הבנתי שזה ממש עוזר לכאבים של ההתכווצויות
לי עזר להימנע קצת ממוצרי חלב לפני המחזור,
לעשות הרבה הרבה ספורט לפני המחזור (תוך כדי אני מנוטרלת מהבחינה הזו...),
בקבוק חם על הבטן חובה
ופשוט לשכב במיטה (ולבכות...
),
לנסות לנוח,
לראות איזו סדרה שאת אוהבת.
הכי חשוב לא להרגיש שאת חייבת להיות 100% כמו השחקניות בפרסומת של אולוויז
אף פעם לא הבנתי מי קונה את הקשקוש הזה של לרוץ ריצה אולימפית בזמן המחזור...
חיבוק
אחרי הריון יש תקופה עם נשירה חזקה בעקבות שינויים הורמונלים
אבל זה לא אמור להימשך הרבה זמן וזה קורה גם בעקבות חסרים שונים
