החלטתי שאני לא נכנסת לפה עכשיו שבוע. אם תראו אותי מוזמנות לזרוק עלי עגבניות (או כפכפים)...
מקווה ממש שהפעם הבאה שאכתוב פה תהיה לבשר בשורות טובות




miki052




או שאת מדביקה בגובה רב
או שהילדים שלך מלאכים.
ממני שחדר הילדים שלה נראה זוועה
בעקבות כמה מדבקות פו הדב שקולפו בזדון ילדותי
באמת אני צריכה לצבוע....

הריוניסטיתמה זה אומר? מפחיד? איך מתכוננים לזה? מה זה אמור לבדוק?
תודה רבה
שנה ראשונה במחזור היה ממש מינימום כזה
רק הפרשות אדומות.
שנה שניה השלימה בענק...
מחילה אבל לא הבנתי ככ את הקשר לגובה של הילדה.
גם אצלי התחיל בגיל הזה, אני חושבת שגבהתי עד שנה לאחר מכן.
מה שכן מניסיוני - גם אם הייתה כמות קטנה והפסיקה, ממליצה ממש לקחת יום-יומיים ספייר וכן לשים תחבושות (לא מגן תחתון) כדי למנוע אי נעימות.
מהצד החיובי - התזמון טוב, בזמן החופש יש קצת זמן להתרגל ולהסתגל לפני החזרה לביס
מניחה שזה יהיה רעיון טוב להקפיד על שנת הלילה בזמן הזה

כבר לפי כמה שנים שהגעתי למסקנה הזאת ששמירת העיניים היא לא רק לגברים!!!
ואם כבר פותחים את הנושא הזה אז הרגשתי ממש מבוכה ממנו שכל פעם יש לי מישהו חדש בראש..לא יודעת בפועל ממה זה נובע אבל קורה שיש טעם מגוון ..
לכאלו שהנישואים פחות דבש יש קושי יותר גדול ולכן צריכות להיזהר יותר.
אבל אתן עוד עצה שלדעתי עוזרת מאוד היא הראיה לרחוק של ההשלכות היכולות להיגרם מזה
ובנוסף, לנסות להסתפק במה שיש לך ע"י עבודה עצמית ופנימית (שכל מה שד' נתן לי הוא הכי טוב בשבילי, ושלא יהיה לי יותר טוב עם שום אחד אחר)
ומצד שני גם לא להפוך את זה לחרדה של למה אני ככה ?מה עושים?אולי פסיכולוגית ?..תרפי זה טבעי להימשך למישהו אחר/חדש יש ריענון וגיוון בזה ..יש המון נשים שאוהבות לגוון ולחדש בהמון תחומים וזה הגיוני שישפיע גם לכיוון הזה
רק לזכור שזאת עצת היצר ולהתרחק כמו שקודמתי רשמה.. ותפילות
בהצלחה יקרה!!
😘אצלי ואצל רוב הנשים שמכירה, תקופת הקראשים מאפיינת גילאים צעירים.
כשאת מאוהבת בלהיות מאוהבת, אין לזה דבר וחצי דבר עם המציאות
עם קשר זוגי, עומק ואהבה
אני קוראת את מה שאת כותבת וחושבת שאולי אף פעם לא עברת את השלב הזה, שאת צעירה ומלאת הורמונים
יש גברים נאים, גם אני רואה פה ושם
"קראש" מזמן כבר לא קורה לי
אולי במקום להילחם בזה, פשוט תרפי. זה כבר יעבור

למשל, למה להתאהב בילד בן 16, ברור שאין שום קשר, ברור שלא יהיה לזה עתיד.
שימי לב למה בתת מודע בחרת דווקא בילד
זו התאהבות בלהיות מאוהב, בהתרגשות, בפרפרים כשאת רואה אותו, בחלומות (דווקא בגלל שאת מאוד צעירה), ללא שום רצון אמיתי לקשר.
או למשל בתקופת דייטים יש לא מעט שבוחרת להיתקע דווקא על מי שלא מחזיר לך אהבה, שאין סיכוי ממשי לקשר, זה סימן שאת בתת מודע הן לא מוכנות או לא רוצות קשר
מומלץ לקרוא את הספר אומנות האהבה, הוא מדבר על הפסיכולוגיה שבין התאהבות לאהבה אמיתית, מאוד מעניין
כמו שאמרתי קורה שרואים גבר נאה
היא אמרה קראש, בעיניי זו איזשהי התאהבות קטנה שמאפיינת את גיל הטיפש-עשרה.
לפחות זה מה שהיה אצלנו בגיל הטיפש-עשרה חחח, לא סתם קוראים לגיל הזה ככה

חיבוק
לא 10000


מצפה להריון.אבל ילד צריך חשיפה ומודל תקין של מבוגר בשביל להתפתח
ואם אין אותו- הוא יפתח פערים לעומת בני גילו שזכו לחשיפה מיטבית
פיגור סביבתי- נושא כאוב, אבל מצוי בהחלט
שילד מאובחן עם עיכוב התפתחותי משמעותי מאוד (פיגור) ביחס לגילו
בעקבות חוסר חשיפה של הסביבה- משפחה מזניחה או מתעללת
זה מאובחן ע״י רופא מקצועי
זה משהו שתלוי בהמון גורמים
בוודאי שאין ספק שדיכאון קשה של האמא אחרי לידה עשוי להשפיע על התפתחות הילד.
מצד שני אם הילד מקבל פיתוח ופניות מוגברת מאבא או סבתא שנמצאים יותר בסביבה בעקבות זה אז יכול להיות שלא יורגש הבדל משמעותי (אם מדברים על מספר חודשים ולא חס ושלום יותר מזה)
אני לא חושבת שאפשר לענות על זה ממש.
בהנחה שהגדולים מדברים איתו
הבת שלי מצטטת שורות שלמות מהספרים שלה, דבר שלא היה לי בחיים עם הקודמות....
והליכה עד שנה וחצי זה ממש בנורמה.
גיליתי שהיא ממש לא יודעת מה לעשות עם זה (למרות שבגיל קטן ידעה) נכנסתי להיסטריה טוטאלית. היה נורא.
בסופו של דבר היתה לה בעיה והפיזיו עזרה לי איך להרגיל אותה לזה. כתבתי על זה פה בעבר.
אבל למה להקדים את המאוחר, מתי הפעם האחרונה שהיא לקחה בקבוק? היא יודעת מה לעשות ואיךלאכול ממנו?
בגדול לדעתי זה מה שצריך. לתת כל יום וזה, מיותר. המטפלת כבר תרגיל אותה לזה. העיקר שהיא יודעת לאכול מבקבוק.
ככה:
ב9 באב עצמו לא מתארגנים
תעשי את כל מה שאפשר ברביעי עד שנכנס הצום-
ובצאת הצום, כמובן שקודם כל שוברים את הצום, תאכלי תשתי תתחזקי, ןאז אמבטיה התארגנות ולמקווה (תכלס הרבה אפשר לעשות כבר ברביעי מגיד הסרת שיער ולק וכו', ובסוףהצום רק לעבור על זה...)
אם אני זוכרת נכון אצלנו המקווה היה כמו בשעות של מוצש.
זתומרת נפתח זמן מה אחרי סוף הצום
אבל תבררי אצלכם
והיה משו מרגש
להרגיש שמתוך החורבן
אנחנו בונים בית, שהוא חלק מבניין כללי בעז"ה
זה כמו בכיפור, כולל רחצה.
אין אפשרות להתקלח בתשעה באב לכולם או בכלל להרטיב את הגוף מעבר לאצבעות. לא יודעת לגבי הורדת שיער וכל זה
אבל את המקלחת וההתארגנות שלפני הטבילה, תוכלי לעשות רק אחרי שיוצא הצום
אני חושבת שהמקווה נפתח קצת יותר מאוחר- גם הבלניות צריכות לאכול ולשתות משהו, אבל בכל מקרה בגלל הקורונה את צריכה להתקשר לקבוע תור ואז כבר יגידו לך מתי להגיע
ואני לא יודעת לענות לך על זה. את צריכה להתייעץ עם מומחה פרטי בעל שם. בכל מקרה אחרי שעוברים הריון אחד הגוף יותר בקלות נכנס לעוד הריונות, וזה גם שיקול חשוב. ממליצה להתייעץ עם מומחה רציני באופן פרטי.
אנחנו בציבורי ומאוד מרוצים.
בכל מקרה- ממליצה על רופא פוריות שיש לך חיבור טוב איתו. שאפשר להתייעץ איתו, לשאול שאלות בלי להרגיש שאת חופרת, אלא שזו זכותך. שנותן לך מידע על התהליך, שמתייעץ איתך ומסביר לך קצת (או הרבה) על הרציונל של הטיפול שהוא בוחר עבורך.
כי אם לא מה הטעם לחכות? מוזר.
בכל מקרה את כל הבדיקות שנרשמו פה אפשר לקבל מרופא נשים רגיל ולעשות בינתיים.הכי דחוף פאפ שכבר עשית כי התשובה שלו לוקחת הרבה זמן
בעיקרון רק בשביל לדחות ביוץ , מעקב זקיקים וכו שזה מה שיעשו לך בהתחלה אין צורך בכל הבדיקות הללו. זה רק לIVF ובע"ה לא תגיעי לשם.
ברכת התעשי הכל בשני המישורים, גם הרפואי וגם הטבעי
והרבה אמונה וביטחון ואולי עוד תופתעי וזה יגיע פתאום בלי שתצפי
אולי שאלה נפוצה אבל הפומיניק עושה לי צרות, עברה כבר תקופה ארוכה הגוף לא הסתגל, חוץ מדימומים שיש לי כל הזמן יש עוד תופעות לא נעימות...
מה האלטרנטיבה? אין מיקרולוט ( שהיה לי מצוין) אין סרזט
אני סובלת
האם מישהי מכירה משהו אחר?
יש לכן עצה מועילה? הרופא נשים שלי לא ממש יודע מה יש כרגע בבתי מרקחת




תהללימזדהה מאוד.
גם לי היה סיפור דומה בלידה.
חיבוק על התחושות וההלם מהקיסרי חירום,
ושאפו על ההסתכלות המדהימה!