היי בנות,
אשמח אם משהי עשתה לייזר בדבי וולף או בפרופרציה, לשמוע את חוות דעתה.
אפשר גם בפרטי.
ואם יש מקום אחר עם המלצות באזור ירושלים, אשמח לשמוע.
זה יעזור לי מאד.
תודה!!
לייזר איפה מומלץלייזר???
מישהי?לייזר???
בסדAdi1
אמריקן לייזר
אני עושה אצל דבי וולף, מרוצה מאוד מהשירות, רואה תוצאותרק להודות
כבר מהטיפול השני..מוזמנת לשאול בכיף
כמה טיפולים עשית?לייזר???
כבר עשיתי 6רק להודות
ויצא לי מחיר ממש משתלם כי קיבלתי החזר ממכבי שלי
אני בפרופורציהבימבה אדומה
דרך מכבי שלי
אחרי טיפול אחד בינתיים... יש תוצאות ב"ה
אחרי טיפול אחד בינתיים... יש תוצאות ב"ה
מעניין אותי לדעת כמה עוה לך הכל? לקחת עסקה של כל הגוף?רק להודות
אענה באישי ברשותךבימבה אדומהאחרונה
אני עשיתי בפרופורציהמיזי
12 טיפולים, יש אזורים שיותר הצליח ואזורים שפחות,
באופן כללי השיער לא הוסר לגמרי, עדיין קיים -
פחות שיער, דליל יותר ודק יותר אבל לא חלק לגמרי.
והם באמת לא מתחייבים להסרת שיער אלא ל"הרחקה" או משהו בסגנון..
ממה שידוע לי אמריקן לייזר נותנים אחריות לכל החיים זא שאת יכולה לעשות טיפול גם אחרי שסיימת סדרה של 12 טיפולים אז אולי זה יותר כדאי🤷
באופן כללי השיער לא הוסר לגמרי, עדיין קיים -
פחות שיער, דליל יותר ודק יותר אבל לא חלק לגמרי.
והם באמת לא מתחייבים להסרת שיער אלא ל"הרחקה" או משהו בסגנון..
ממה שידוע לי אמריקן לייזר נותנים אחריות לכל החיים זא שאת יכולה לעשות טיפול גם אחרי שסיימת סדרה של 12 טיפולים אז אולי זה יותר כדאי🤷
אחרי לידה מנסה להיטהר ולא הולךdevora25
אוף אני נורא מיואשת, אני חודשיים אחרי הלידה, התחלתי לפני שלושה שבועות לקחת גלולות דיאמילה ואז אחרי 7 ימים היה דימום, אחרי כמה ימים החלטתי להפסיק להניק ועברתי מייד לגלולות יסמין מה שלקחתי לפני ההריון ומאז יש דימום שהתחיל כחזק ואחרי כמה ימים דימומים קלים שלא מפסיקים, 11 יום עם דימומים כבר, לפעמים הדימום מפסיק בערב ומייד חוזר בשעות הבוקר
מישהי עברה את זה עם גלולות משולבות? אני נורא מיואשת😔
מישהי עברה את זה עם גלולות משולבות? אני נורא מיואשת😔
בהתחלהאין לי הסבר
גלולות עושות (בד"כ) דימומים...
יש הרבה שטובלות רק חודשיים- שלושה לאחר הלידה.
זה קשה, אבל נורמאלי וטבעי...
לפני ההריוןdevora25
לפני ההריון הייתי עם יסמין ולא היה שום דימום
עדיין,אין לי הסבר
יכול להיות שעכשיו כן עושה...
היית אצל רופא/ת נשים?
אצלי היה דימום ארוך כי נשארו חתיכות ברחם...
מומלץ לבדוק 
הייתיdevora25
אצל רופא נשים אבל לא בדק רק נתן גלולות וזהו
באמת????אין לי הסבר
אז מומלץ לקבוע תור! אפילו לטכנאית!
בלי להלחיץ יותר מידי- אבל זה ח"ו עלול להיות מסוכן!
^^1234אנונימי
בלי להלחיץ.
לי עשו אולטרסאונד אחרי חודש וחצי, נשארו שאריות שחייה שהיה צריך להוציא. אחרי זה טבלתי די מהר
לי עשו אולטרסאונד אחרי חודש וחצי, נשארו שאריות שחייה שהיה צריך להוציא. אחרי זה טבלתי די מהר
כנ"ל..אין לי הסבר
קבעתיdevora25
תור לרופא נשים ליום ראשון נראה מה יהיה 😔
אבלdevora25
אחרי הלידה הפסיק הדימום חודש וקצת אחרי ואז למשך שבועיים לא היה שום דימום רק כשהתחלתי עם הגלולות התחיל הדימום
יכול להיות גלולות.אין לי הסבר
אצלי הדימום הפסיק וחזר ככה כמה פעמים...
את ההפסק הראשון עשיתי 3 שבועות אחרי הלידה. את האחרון חודשיים אחרי...
בכ"מ כדאי לבדוק. בלי קשר לדימום...
תנסי טיהוריתכבתחילה
היית1234אנונימי
בבדיקה אצל רופאת נשים?
אולי כדאי לך להתחיל עם הגלולות אחרי הטבילה ובטווח שבין הטבילה להתחלה של ההשפעה להשתמש באמצעי מניעה נוסף.
אולי כדאי לך להתחיל עם הגלולות אחרי הטבילה ובטווח שבין הטבילה להתחלה של ההשפעה להשתמש באמצעי מניעה נוסף.
אניdevora25
סומכת רק על הגלולות הבנתי שאמצעי מניעה אחרים מונעים באחוזים נמוכים לא רוצה לקחת סיכון
ומה אם1234אנונימי
תפסיקי עם הגלולות, תטבלי, לא תקיימו יחסים שבוע עד שתהיי מוגנת? זו אופציה?
כי כרגע הגלולות גורמות לך למניעה כי הם פשוט לא מאפשרות לך לטבול. שזו ת'כלס המניעה הכי טובה
כי כרגע הגלולות גורמות לך למניעה כי הם פשוט לא מאפשרות לך לטבול. שזו ת'כלס המניעה הכי טובה
..devora25אחרונה
..
סקר קצת נדוש אבל ממש בא לי לשמוע👂הריון ולידה2
האם היה לכם הבדל בהריונות בין בנים לבנות מבחינת בחילות צרבות חשקים מיוחדים?
תשובה: לא. מתואמת
כןאמ פי 5
בהריונות בנים- פת שחרית: מקופלת XL ושוקו או שוקולד גדול אחר
בבת לא הייתי מסוגלת להסתכל על שוקולד או מתוק אחר
וגם הייתי יותר עצלנית, אין כח וכאלה....
גם אצלי ככהחרדית צעירה
בהריון של הבן רק רציתי מתוק, שוקולד גלידות וג'לים.
בהריונות של הבנות אכלתי הרבה פיקנטי ומלוח, שוקולד עשה לי בחילות...
בהריונות של הבנות אכלתי הרבה פיקנטי ומלוח, שוקולד עשה לי בחילות...
לא..אהבתחינם
לאמוריה
לאפיג'מה
לאהודלה
לא. שני בנים ובת. מיתוס. פשוט יש שוני בין הריונות שוניםאורוש3
ההריון האחרון היה יותר קשוח אז כולם חשבו שיש לי בתמטילדה
ואז הגיע עוד בן מתוק
(אחרי 2 בנים)
(אחרי 2 בנים)
לאמחי
היו לי הריונות שונים של בנים
יש לי רק בנים והיה לי הבדל בין ההריונותפרח חדש
לא ממשאמא וגם
אבל נראה לי רצון לדברים חריפים או חמוצים היה רק בבנים.
בכל ההריונות חיה על שוקולד גלידות וכריות
אה, ופיצות קטנות קפואות כאלה🙊
בכל ההריונות חיה על שוקולד גלידות וכריות
אה, ופיצות קטנות קפואות כאלה🙊
כן. חד משמעיתאני אנונימית!
כמה הריונות של בנים עברו חלק.
הריון של בת בחילות אין סופיות עד חודש חמישי, המפיוליזיס בסוף הריון וכו'.
הריון של בת בחילות אין סופיות עד חודש חמישי, המפיוליזיס בסוף הריון וכו'.
כן ממש הבדליםאון17
בבנות- דימומים בהתחלה שונאת את בעלי.
בנים-בעיות עיכול בהתחלה משוגעת על בעלי
(באסה בשבילו שזה רק 9 חודשים)
בנים-בעיות עיכול בהתחלה משוגעת על בעלי
(באסה בשבילו שזה רק 9 חודשים)
לאשומשומונית
בהתחלה חשבתי שכן, כי ההריון הראשון והשני היו כ"כ שונים זה מזה ונולדו בן ובת.
אבל אז הגיע ההריון השלישי- שהיה כ"כ שונה מהשניים הקודמים, שהבנתי שכנראה כל הריון לגופו, לא משנה מה המין...
אבל אז הגיע ההריון השלישי- שהיה כ"כ שונה מהשניים הקודמים, שהבנתי שכנראה כל הריון לגופו, לא משנה מה המין...
לארסיס אמונהאחרונה
בשבוע 18- מותר לאכול אוכל שהוכן ביום שני במקרר? נמצא 4 ימיםBatyam
אם הוא טוב אין סיבה שלא, ואם הוא לא טוב לא הייתי אוכלת גםבוקר אור
לא בהיריון..
תבדקי פשוט. זה תלוי כמה המקרר טוב, כמה פעמים חיממו אותו, איזה אוכל ועוד הרבה דברים
היה בקופסא. חממנו רק מה שלקחנו ממנו אז לא חומםBatyam
אז תבדקי. אני הייתי אוכלת אבל זה תלוי מקררבוקר אוראחרונה
(זה לא קשור להיריון)
😭הריוניסטית
כנראה שבעלי חולה בקורונה (מחכה לבדיקה)
אמורים לחתום חוזה לדירה חדשה.
מעבר דירה.
מלא סידורים.
חיים.
אוךךךךךךךךך
🤦♀️
אמורים לחתום חוזה לדירה חדשה.
מעבר דירה.
מלא סידורים.
חיים.
אוךךךךךךךךך
🤦♀️
וואי.. מקווה שיתברר מהרה כבריא ושלם!!השם בשימוש כבר
איזה יופי!! דירה חדשה משלכם?
וואו איזה יאוש! ❤️❤️❤️❤️מיואשת******
וכמובן רפואה שלמה!!מיואשת******
וואי.לא פשוט בכלל.בהצלחהאחתפלוס
אוי לא!! בשורות טובות!מק"ר
וגם אם יתברר שהכל יתעכב עכשיו, תזכרי-
כל עכבא לטובה!!!
כל עכבא לטובה!!!
תודה על העידודים! מקווה שיעלם כלא היה! 💕💕הריוניסטיתאחרונה
בן חצי שנההריון ולידה2
לא הולך לנו עם המוצקים, התחלנו לפני חודש ועוד לא ביססנו אפילו רבע ארוחה אוכל 2 כפיות בלחץ ועושה פרצפוף שבא לו להקיא.
מה עושים?
מה עושים?
מחכים בסבלנות. אצלי היה כמה כפיות עד גיל שמונה חודשיםמיואשת******
אל תלחצי1234אנונימיאחרונה
הוא עוד קטן. אפשר להמשיך להציע מידי פעם ממה שאתם מכינים.
אל תדחפו בכוח, לפי דעתי אפשר גם לחכות עוד קצת עד שהוא יראה התעניינות
אל תדחפו בכוח, לפי דעתי אפשר גם לחכות עוד קצת עד שהוא יראה התעניינות
אוף. פריקה.אנונימיות
אני חולה בקורונה. מאובחנת יומיים חולה שבועיים
התינוקת היונקת עם חום גבוה מחכים לבדיקה. בינתיים היא כמו תינוק חולה. נקצית ולא רגועה ורק ידיים.
ואני בעצמי חולה.
וחלשה מאוד מאוד מאוד. חולשה קיצונית- קורנה כבר אמרנו?!
והבית- זוועה. לא מסודר לא נקי. ומשתדלת לשמור מרחק מהבעל וקשה לנו. וקשה עם הילדה. ומגעיל לי הבית אבל איך אני אנקה? עד שהיא נרדמת אני נחה. וגם לרב היא ישנה על הידיים ואם אני אניח היא תתעורר ותתחיל לצרוח.
ומזל שאוכל שולחים לנו ההורים :-*
אחרת לא היינו אוכלים.
אההה והיום בעלי צם. באסה זה בכלל מוחק אותו.
ובכללי הוא שונא לנקות. אז מנסה ולומד איך אבל הוא מסתפק במינימום ההכרחי ובשבילי זה ממש ממש לא מספיק.
ובנוסף להכל אני סטודנטית ותקופת מבחנים ויש עבודות לעשות.
בקיצור- אוף. מחר בעז"ה יהיה יותר טוב
התינוקת היונקת עם חום גבוה מחכים לבדיקה. בינתיים היא כמו תינוק חולה. נקצית ולא רגועה ורק ידיים.
ואני בעצמי חולה.
וחלשה מאוד מאוד מאוד. חולשה קיצונית- קורנה כבר אמרנו?!
והבית- זוועה. לא מסודר לא נקי. ומשתדלת לשמור מרחק מהבעל וקשה לנו. וקשה עם הילדה. ומגעיל לי הבית אבל איך אני אנקה? עד שהיא נרדמת אני נחה. וגם לרב היא ישנה על הידיים ואם אני אניח היא תתעורר ותתחיל לצרוח.
ומזל שאוכל שולחים לנו ההורים :-*
אחרת לא היינו אוכלים.
אההה והיום בעלי צם. באסה זה בכלל מוחק אותו.
ובכללי הוא שונא לנקות. אז מנסה ולומד איך אבל הוא מסתפק במינימום ההכרחי ובשבילי זה ממש ממש לא מספיק.
ובנוסף להכל אני סטודנטית ותקופת מבחנים ויש עבודות לעשות.
בקיצור- אוף. מחר בעז"ה יהיה יותר טוב
שולחת לך חיבוק חםאון17
ובעז''ה שיעבור ממשממש מהר
איזה קשה זה, שאי אפשר להעזר באף אחדמק"ר
הרי אם סתם היית עם שפעת יכולת לקחת עזרה.
אז חיבוק גדול ממני ואיחולי רפואה שלמה במהרה!
אז חיבוק גדול ממני ואיחולי רפואה שלמה במהרה!
איזה קשה
להשתמח
רפואה שלמה לך ולילדה ממש מהר!!! חיבוק מרחוק...
משתתפת איתך.. באמת לא קל!! מה זה לא קל, קשה קשה קשה..השם בשימוש כבר
שיהיה בהצלחה עם כל כל המבחנים והעבודות.
ולגבי הבית-שחררי, אפילו שקשה. העיקר שעכשיו תנוחי ותרגישי טוב, נצלי כל דקה שהיא ישנה.
תנקי כבר בהמשך..
וטוב שהסתדרתם עם אוכל. לפחות זה..
רפואה שלמה לכן,
בשורות טובות!!
🙂❤️
ולגבי הבית-שחררי, אפילו שקשה. העיקר שעכשיו תנוחי ותרגישי טוב, נצלי כל דקה שהיא ישנה.
תנקי כבר בהמשך..
וטוב שהסתדרתם עם אוכל. לפחות זה..
רפואה שלמה לכן,
בשורות טובות!!
🙂❤️
אנחנו מאוד משתדלים לא להיות באותו חדר אבל זה כמעט בלתי אפשריאנונימיות
בית קטן. אני חייבת עזרה.
הוא בבידוד בכל מקרה
הוא בבידוד בכל מקרה
יקרה שולחת לך חיבוק ענקחיכיתי חיכיתי
ואיחולי רפואה שלמה
מצב ממש לא פשוט, בייחוד כשאת לא יכולה לקהל יותר מידי עזרה.
נסי לשחרר ולהתעלם מהבלאגן והלכלוך בבית.
תשתמשו בכלים חד פעמיים ותשבחי את בעלך על מה שהוא כן מצליח לעשות...מניסיון זה יגרום לו לעשות יותר.
מקווה בשבילך שאיכשהו תצליחי להתחזק ולתחזק במקביל גם את הלימודים.
מצב ממש לא פשוט, בייחוד כשאת לא יכולה לקהל יותר מידי עזרה.
נסי לשחרר ולהתעלם מהבלאגן והלכלוך בבית.
תשתמשו בכלים חד פעמיים ותשבחי את בעלך על מה שהוא כן מצליח לעשות...מניסיון זה יגרום לו לעשות יותר.
מקווה בשבילך שאיכשהו תצליחי להתחזק ולתחזק במקביל גם את הלימודים.
אוי,רפואה שלימהאמא גםאחרונה
קשה!
גם להיות חולה,ולא רק את
וגם הבית
והקטע של הבידוד אין לדעת עד מתי
שולחת חיבוק
גם להיות חולה,ולא רק את
וגם הבית
והקטע של הבידוד אין לדעת עד מתי
שולחת חיבוק
לא יודעת אם תעזרו לי, בדיקת הפסק...הריון ולידה
לא יודעת מה לעשות.
תמיד הייתי מצליחה לעשות הפסק ביום השישי או השביעי.
אף פעם הוא לא היה נקי לגמרי בשלב הזה, אבל שאלנו רב והוא התיר.
בשנתיים וחצי האחרונות בעלי שימש רב במראות (לא הרב שאותו היינו שואלים), הרב נתן לו הסמכה שהוא יכול לפסוק במראות.
מאז בעלי הפוסק שלי, הוא בודק את הבדיקות ואני סומכת עליו.
אבל אני לא מצליחה לעשות הפסק לפני היום השמיני...
אתמול (היום השביעי) עשיתי המון בדיקות, אף אחת לא יצאה נקיה, יצא גוון חום שזכור לי שתמיד היו מתירים לנו. אבל לדעת בעלי זה לא מספיק, והוא אסר.
הבדיקה שעשיתי הבוקר היתה נקיה לגמרי אז היום אני אוכל בעז"ה לעשות הפסק.
אבל אני מרגישה עצבנית על זה.
לא יודעת אפילו מה לחשוב.
וזה ממש יפגע בבעלי אם אבקש ממנו לשאול רב אחר (וגם לא נראה לי נכון).
(הפעם בכל מקרה לא רלוונטי כי הוא זרק את הבדיקות...)
ודוווקא אכלתי המון קינמון בימים האחרונים, קיוויתי שיעזור. אבל עדיין לא עזר בכלום...
תמיד הייתי מצליחה לעשות הפסק ביום השישי או השביעי.
אף פעם הוא לא היה נקי לגמרי בשלב הזה, אבל שאלנו רב והוא התיר.
בשנתיים וחצי האחרונות בעלי שימש רב במראות (לא הרב שאותו היינו שואלים), הרב נתן לו הסמכה שהוא יכול לפסוק במראות.
מאז בעלי הפוסק שלי, הוא בודק את הבדיקות ואני סומכת עליו.
אבל אני לא מצליחה לעשות הפסק לפני היום השמיני...
אתמול (היום השביעי) עשיתי המון בדיקות, אף אחת לא יצאה נקיה, יצא גוון חום שזכור לי שתמיד היו מתירים לנו. אבל לדעת בעלי זה לא מספיק, והוא אסר.
הבדיקה שעשיתי הבוקר היתה נקיה לגמרי אז היום אני אוכל בעז"ה לעשות הפסק.
אבל אני מרגישה עצבנית על זה.
לא יודעת אפילו מה לחשוב.
וזה ממש יפגע בבעלי אם אבקש ממנו לשאול רב אחר (וגם לא נראה לי נכון).
(הפעם בכל מקרה לא רלוונטי כי הוא זרק את הבדיקות...)
ודוווקא אכלתי המון קינמון בימים האחרונים, קיוויתי שיעזור. אבל עדיין לא עזר בכלום...
דווקא לי נשמע שאת כן צריכה לדבר עם בעלךמיואשת******
או שתשאלו את הרב שהיה לכם עד כה (בבחינת אין אדם מתיר את עצמו או משהו כזה, לא זוכרת את הניסוח המפורש)
או שילך לשמש קצת את הרב ההוא וילמד ממנו.
יש מקום לשיח על זה (כשתהיו מותרים, לא עכשיו) יתכן שהוא למד אצל מישהו מחמיר יותר
וחוץ מזה תמיד מי שחדש במשהו יש לו יותר נערווים. במיוחד על עצמו שהוא חושש להיכשל. מאד נורמלי, וצריך לדבר על זה ולפתור את זה.
נראה לגמרי שלאורך זמן, בעלך מחמיר מהרב הקודם.קרן-הפוך
מצטרפת להמלצה לדבר בינכם על הנושא.
הרבה רבנים אומרים שגם עם הבעל יודע את ההלכותממצולות
עדיף שלא יפסוק לאשתו כי לפעמים הוא מחמיר יותר
מהפחד שהעברה תהיה עליו
וזה לא בהכרח נכון
מהפחד שהעברה תהיה עליו
וזה לא בהכרח נכון
לפי מה שאני יודעת לבעל אסור לפסוק לאישתו עלבתי 123אחרונה
ענייני טהרה כי הוא נוגע בדבר
רק במקרים מסויימים כמו שהזוג גם בחו"ל או במקום מרוחק או בשבת שאין רב אחר
אבל במקרה אחר לפחות אצלנו זה אסור מציעה לך להתקשר לרב שלכם לעשות לו הכנה ולומר לו שאת תבקשי מבעלך לדבר איתו.
תגידי לבעלך בתמימות ששמעת מחברה שזה אסור ואולי ליתר בטחון יתקשר לשאול את הרב (והרב כבר יהיה מוכן..)
רק במקרים מסויימים כמו שהזוג גם בחו"ל או במקום מרוחק או בשבת שאין רב אחר
אבל במקרה אחר לפחות אצלנו זה אסור מציעה לך להתקשר לרב שלכם לעשות לו הכנה ולומר לו שאת תבקשי מבעלך לדבר איתו.
תגידי לבעלך בתמימות ששמעת מחברה שזה אסור ואולי ליתר בטחון יתקשר לשאול את הרב (והרב כבר יהיה מוכן..)
איך יודעים?אופק המדבר
יש לי דקירות בצד אחד והבנתי שזה תסמין של פטריה
ורגישות של הפטמות
איך מזהים פטריה (גם אצל התינוק) ולאיזה רופא פונים?
תודה לעונות
ורגישות של הפטמות
איך מזהים פטריה (גם אצל התינוק) ולאיזה רופא פונים?
תודה לעונות
עוקבת. בדיוק באתי לשאול גםפולניה12
אצלי האחות בטיפת חלב ראתהאמא חדשהה
היה לתינוקת על הלשון
עשד היה טיפה מבריק אבל לא יודעת אם הייתי שמה לב סתם ככה
עשד היה טיפה מבריק אבל לא יודעת אם הייתי שמה לב סתם ככה
בפה של התינוק הלשון מעט לבנבנה. לפעמים גם חיך פנימימיואשת******
אצלך הפטמה לפעמים אדומה בהירה ורדרדה כזו , ודקירות, אכן, הן סימן מובהק לפטריה.
דקטרין לך ודקטרין אורל גל בזהירות רבה לתינוק
תרופת סבתא שעזרה לי מאד- סודה לשתיה מהול במים לפני ואחרי כל הנקה עם חיתול נקי לטבול בזה ולעבור על הלשון והחיך הפנימי
תןדה אלופה!אופק המדבר
הסודה לשתייה עזר גם בלי המשחה?
זה עוזר במקרים קליםמיואשת******
אם זה לא עוזר לך תוך יום יומיים תעברי למשחה. נראה לי שהמשחה בלי מרשם. בטח יבואו מנוסות ממני וידעו
תודה, ולגבי הלשוןאופק המדבר
אף פעם לא הבנתי איך רואים הבדל, הרי תמיג הלשון קצת לבנה בגיל הזה?
את עוברת עם האצבע. אם זה לא יורד בקלות זה פטריהמיואשת******
תראי אם יש לו לבן בפהאמא גם
לא רק בלשון, אלא גם בפנים על צדי הפה. כי אז כנראה זה לא סתם חלב
קיבלת אנטיביוטיקה לאחרונה? כי זה טריגר לפטריה
ואם ההרגשה היא ששורף גם אחרי ההנקה, ולפעמים יש אדמומיות או קילופים על הפטמה
אפשר ללכת גם סתם לרופא משפחה לאבחון. ואפשר לרופא עור
אצלי אף פעם לא ראו כלום בפה של התינוק, גם לא רופא ילדיםיראת גאולה
אצלי - אדום וקצת קילופים בפיטמה
תודה בנות אין עליכן!אופק המדבראחרונה
יש לי תור בראשון
מקווה שישתפר עד אז
מקווה שישתפר עד אז
כדורים/ויטמניםגירית
ב"ה
הרופאה שלי המליצה לי לקחת פרנאטל (כל ההריון וגם בהנקה), ברזל וB12.
קניתי ברזל שהיה כתוב עליו שהוא בתוספת B12 וחומצה פולית (שגם את זה היא אמרה לי שחבל שלא לקחתי לפני ההריון אז אמרתי חשבתי שזה טוב שזה בתוספת זה), הרופאה אמרה לי שזה לא מספיק וכדאי לי לקחת בנוסף לזה גם B12 ממש. כמה נראה לכן זה באמת חשוב לקחת בנוסף B12? למה זה טוב? ואם כתוב לי על הברזל שזה בתוספת B12 זה לא מספיק? ויש צורך לקחת גם פרנטאל וגם ברזל? (בדיוק נגמרה לי חפיסה אחת של פרנטאל אז מתלבטת אם לקנות עוד..)
ועוד שאלה- כמה זה חשוב העקביות בלקיחת הכדורים? אם אני לא לוקחת ממש כל יום זה עדיין יעיל?
עונהבוקר אור
בפרנטל אין הרבה ברזל ולכן אם הברזל שלך נמוך (יש רופאות שנותנות באופן גורף מהשליש השני) את צריכה לקחת גם ברזל. בי12 כנראה גם קיבלת כי הוא נמוך. אין בברזל מספיק בי12 כדי להשלים חוסרים אז תקחי הכל. יעיל גם אם את לא לוקחת כל יום אבל כמובן שהיעילות יורדת
בהצלחה! המשך קל ותקין!
בהצלחה! המשך קל ותקין!
וואו. כיף ךשמוע על רופאה שמבינה את החשיבות של זהמיואשת******
ממש נדיר!
בי12 לא נספג כל כך טוב בבליעה ולכן כדאי לקנות בנפרד כדורי מציצה מתחת ללשון
וזה מאד חשוב, מאד. אם תרצי אפרט יותר מאוחר
בי12 לא נספג כל כך טוב בבליעה ולכן כדאי לקנות בנפרד כדורי מציצה מתחת ללשון
וזה מאד חשוב, מאד. אם תרצי אפרט יותר מאוחר
תודה לשתיכן! אשמח לקצת פירוטגירית
ב"ה
כל הכדורים האלה (פרנאטל, ברזל וB12) זה טוב בשבילי או בשביל העובר? למה זה טוב ועוזר?
מרגישה בת בת 100 לקחת כל יום 3 כדורים וגם נראה לי שזה קצת עושה לי עצירות, לכן מתלבטת כמה זה באמת חשוב..
כל הכדורים האלה (פרנאטל, ברזל וB12) זה טוב בשבילי או בשביל העובר? למה זה טוב ועוזר?
מרגישה בת בת 100 לקחת כל יום 3 כדורים וגם נראה לי שזה קצת עושה לי עצירות, לכן מתלבטת כמה זה באמת חשוב..
העובר לוקח כל מה שהוא צריך זה בשביל שישאר לך משהו מיואשת******
וזה ממש חשוב
אבל אם יש לך עצירות יתכן שזה ברזל
לכן אולי כדאי לקחת את הברזל בנפרד יש כל מיני חברות
אבל אם יש לך עצירות יתכן שזה ברזל
לכן אולי כדאי לקחת את הברזל בנפרד יש כל מיני חברות
ברזל כדאי לקחתמכחולאחרונה
ביחד עם ויטמין סי (לימון, תפוז, עגבניה...), ולא קרוב למוצרי חלב.
ככה הוא נספג הכי טוב.
ויש סוגים שונים, אם הסוג הזה יימשך לעשות לך עצירות תנסי סוג אחר.
ככה הוא נספג הכי טוב.
ויש סוגים שונים, אם הסוג הזה יימשך לעשות לך עצירות תנסי סוג אחר.
כאבי בטן תחתונההריון ולידה2
לפני כמה ימים חשתי כאבים בבטן התחתונה כנראה מצורך לשירותים.
הבוקר הרשתי את זה שוב ועוד לא הלכתי להתפנות,.אבל כשאני מתאמצת שם (לוחצת להוציא צרכים) יש לי דקירה באיזור של הבטן התחתונה,
אסביר את המיקום המדוייק:
פנימה מהמותן הימנית
או במילים אחרות למעלה מהמפשעה הימנית באיזור של המשולש (דקירה בצד ימין)
מישהי יודעת למה זה בא ביחד?
הבוקר הרשתי את זה שוב ועוד לא הלכתי להתפנות,.אבל כשאני מתאמצת שם (לוחצת להוציא צרכים) יש לי דקירה באיזור של הבטן התחתונה,
אסביר את המיקום המדוייק:
פנימה מהמותן הימנית
או במילים אחרות למעלה מהמפשעה הימנית באיזור של המשולש (דקירה בצד ימין)
מישהי יודעת למה זה בא ביחד?
קרה לי גםאשה שלו
אין לי שמץ😐
אולי דלקת בשתן?
אולי דלקת בשתן?
גם בצעדים כואבהריון ולידה2
מוזר
את בהריון? באיזה שבוע?שוב טריה
לי זה היה כל סוף ההריון מהראש שלחץ...
עוד לא ידוע לי על הריוןהריון ולידה2
...הריון ולידה2
אני כבר לא יודעת למה זה קשורהריון ולידה2
זה באיזורים שציינתי הנמוכים, אבל זה לא מרגיש כמו כאב מחזור
זה מקרין גם קצת לגב ולרגל... הכל בצד ימיןהריון ולידה2אחרונה
וזה לא כאבי תופת...
כמה דברים-אין לי הסבר
1. הקטנה מתהפכת כבר מהגב לבטן נכון אני מתלהבת סתם כי היא ראשונה?
2. הבעל הצדיק שלי לא בדיוק מדבר. נכון כי הוא צם?
3. אני עייפה. נכון זה כי אני אישה??.
את נשמעת אמא מאושרת, עייפה ומותשת ...קרן-הפוך
אבחנת אותי יפה אין לי הסבר
1. לא! זה מרגש כל אמא, לא משנה מה מס הילד..השם בשימוש כבר
2. יתכן, ויתכן שלא. ניסית להתעניין בעדינות??
3. כןןןןןןןןןןןן
ולא סתם
אשת חיל אמיתית
גם סטודנטית בנוסף להיותה רעיה ואמא טרייה
שאפו גדול לך חברה
3. כןןןןןןןןןןןן
ולא סתם
אשת חיל אמיתית
גם סטודנטית בנוסף להיותה רעיה ואמא טרייה
שאפו גדול לך חברה
אממאין לי הסבר
לא ניסיתי להתעניין כי הוא עם אוזניות ואני לומדת למבחן...
לא באלי להציק לו ואז תיהיה סיבה אמיתית לזה
מוכר מוכר... לא נורא. תני לו את השקט שלו. מותר לו..השם בשימוש כבר
כל עוד לך ולו יש תעסוקה אז הכל בסדר
לגבי 3 לא. את עייפה כי את הורה. המגדר לא קשור 😜מיואשת******
חח אומרת שאין קשר להורמונים??אין לי הסבר
עייפות לא קשורה להורמונים. עצבים כן מיואשת******
חחחח סבבה!אין לי הסבר
אצל כל ילד מתלהבים אבל נראה שאצל הראשון זה הכי וואואחתפלוס
חח עכשיו רק מחכים שכבר תזחלל (ותשב ותעמוד ותלך ותדבר)אין לי הסבר
זוכרת את עצמי בודקת כל הזמן מול טבלאות התפתחותקרן-הפוךאחרונה
מה צפוי לעשות ומה כבר עשה ....
בהתאם לגיל.
בהתאם לגיל.
לא קשור להריון ולידההריון ולידה2
אבל כבר בערך חודשיים מגרד לי העיניים זה כבר ממש מציק מוצאת את עצמי באמצע היום עם עיניים אדומות מגירודים.
צריך ללכת לרופא בגלל זה או שזה יכול להיות סתם יובש?
צריך ללכת לרופא בגלל זה או שזה יכול להיות סתם יובש?
אני הייתי הולכת לרופא, בגלל הזמן הרב שזה כבר נמשך.קרן-הפוך
נשמע כמו אלרגיה למשהו. את מתאפרת?מיואשת******
תנסי לא להתאפר כמה ימים בכלל בכלל, ולראות אם זה עוזר. אם כן אז להחזיר כל מוצר איפור בנפרד אחד אחד.
לחשוב אם יש לך איפור חדש כלשהו.
אגב גם קרם ידיים חדש יכול לגרום לזה ואפילו אפילו אלכוגל אם את משתמשת המון. כי נוגעים עם הידיים בעיניים מלא
לחשוב אם יש לך איפור חדש כלשהו.
אגב גם קרם ידיים חדש יכול לגרום לזה ואפילו אפילו אלכוגל אם את משתמשת המון. כי נוגעים עם הידיים בעיניים מלא
בד''כ כן, אבל מאז שזה ככה אז הרבה פחותהריון ולידה2
רק כשיוצאת מהבית אז ממש קצת אני רוב הזמן בבית, באמת יכול להיות אלרגיה לא חשבתי על הכיוןן הזה
תודה =)
תודה =)
יש טיפות ללא מרשם שעוזרות ליובש. תשאלי בבית מרקחת.אורוש3
אל תקחי את ההכי זול. יש טובות יותר. אם לא יעזור תלכי לרופא
אולי איזה חומר ניקוי? קורה לפעמים, בעיקר כשמחליפים סוג.השם בשימוש כבר
אני גם סובלת הרבה ממצב כמו שאת מתארתאחתפלוסאחרונה
בדרך כלל זה יובש שיכול להתפתח לדלקת.
הטיפות לדעתי שהכי טובות הן סיסטיין או אולטרא סיסטיין .הן עולות בערך 60 שקל אבל שוות כל שקל ומחזיקות לחצי שנה
אפשר לקנות בלי מרשם ולהשתמש כמה שצריך
תרגישי טוב
~שרשור הפטנטים הגדול~פשיטא
בואו נקבץ כאן טריקים ופטנטים שיכולים להקל על חייה של כל אישה,
בכל נושא שקשור
לווסת, הריון, לידה, אחרי לידה, הנקה, אמהות, חינוך, אחסון דברים של ילדים, הורמונים, טעימות, החלפות חיתול, וכו'
פיזיים נפשיים רוחניים מנטליים...
הבנתן
דברים שעליתם עליהם בעצמכן או ששמעתן וניסיתן ועבד.
בקיצור- כל מה שיכול להקל על חייה של אשה ממין נקבה.
התחלנו?
בכל נושא שקשור
לווסת, הריון, לידה, אחרי לידה, הנקה, אמהות, חינוך, אחסון דברים של ילדים, הורמונים, טעימות, החלפות חיתול, וכו'
פיזיים נפשיים רוחניים מנטליים...
הבנתן
דברים שעליתם עליהם בעצמכן או ששמעתן וניסיתן ועבד.
בקיצור- כל מה שיכול להקל על חייה של אשה ממין נקבה.
התחלנו?
נזכרתי בפטנט מעולהרק טוב!
מכירים את זה שלוקחים סכין חד לטיול או לגינה ומאלתרים איך לעטוף אותו שהוא לא יחתוך את התיק או מה שמסביבו?
אז שמים את הסכין בקופסא של מברשת שינים (זאת ששמים בה את המברשת שינים בטיולים ונסיעות)
אז שמים את הסכין בקופסא של מברשת שינים (זאת ששמים בה את המברשת שינים בטיולים ונסיעות)
גדול עלי מידימה אשיב להשם
הי, אני נכנסת לפורום כל יום מאז ההריון ורק עכשיו אזרתי אומץ להצטרף...פורום מדהים עם נשים יקרות ...אני שבועיים אחרי לידה ראשונה שאת הסיפור שלו אני גם צריכה לכתוב בהזדמנות
אחרי הלידה חזרנו עם הבייבי הנסיך להורים המפנקים, וכיף כאן כל כך, הם חיכו לנכד הבכור מאוד, אמא שלי רצתה תמיד עוד ילדים, עברה טיפולים שלא צלחו והיתה מאושרת בהריון שלי , אני הבכורה בת בקושי 21, יש לנו משפחה מדהימה ותמיד דאגו לי להכל בחיים וריפדו... אלא שהיום הייתי בחדר ואבא שלי חזר ולא ידע שאני באיזור ואמר לאמא שלי משהו כמו עד מתי הם יהיו כאן ואמא שלי ענתה מה מפריע לך אני רוצה שהיא תנוח היא לא יכולה לחזור לבית לתפקד כרגיל אחרי לידה ראשונה ...ואבא שלי ענה בולשיט זה ממש מיותר ועוד דברים שאני ממש מעדיפה לא להזכר...בקיצור העביר מסר שאנחנו ממש לא רצויים כאן בצורה מאוד בוטא, ואני פגועה פגועה פגועה לעומק ולרוחב, אבא שלי אדם ירא שמים מיוחד אני מעריצה אותו, זה היה לי הלם לשמוע אותו, ההורים שלי שניהם בנתינה אינסופית, משכנו את הבית שלהם כדי לעזור לנו עם המשכנתא, עושים בשבילנו מעל ומעבר, ואנחנו זוג שבכלל לא מכבידים להפך רק מביאים אנרגיות חיוביות וטובות בבית.
מה הייתן עושות במצב כזה?! אני לא לא לא מוכנה לספר לבעלי שום דבר אין סיכוי שזה מה שהוא יחשוב על אבא שלי, הוא ממש אוהב אותו ומעריך אותו, סתם חבל לי לספר לו, אני לא יכולה לשאת את זה לבד, אני רוצה לחזור היום היום היום לבית הקסום שלנו, עדיף לי שיהיה קצת כביסה בבית שלי מאשר להרגיש לא רצויה אצל הורי,
זה כל כך כל-כך פוגע, אני כל כך כאובה חתכו אותי בלידה מכל כיוון אני עם כמויות תפרים, הכל חדש לי, הנקה, תינוק, פתאום אסורים וזה ממש קשה לנו, זה לידה ראשונה עם ואקום אני מבולבלת ובהלם עדין מכל מה שעבר עלינו בלידה לא ידעתי שיש כאלה כאבים בעולם, יש לי בעל הכי תומך ומכיל ואין לי מילים לתאר אותו, אבל לא מעוניינת לשתף אותו בענין הזה, בערב בעלי חזר מהכוילל ואמרתי לו היום חוזרים לבית, בבקשה אני לא רוצה לשתף אותך למה כי זה נראה לי לא נכון פשוט תיהיה איתי בזה כי קשה לי, הוא הסתכל לי בעיניים ואמר שסומך עלי והכל בסדר ושנחזור לבית היום, הלך לערבית, אמא שלי קלטה ששמעתי אותם ראיתי עליה שהיא רוצה למות, לקחה את זה ממש קשה ואמרה שאין סיכוי שאנחנו חוזרים, ולפחות חודש היא רוצה שנהיה כאן שתעזור לי ולא אצתרך לבשל לנקות לכבס לטפל בבייבי החדש...בכיתי ממש הרבה, היא ממש התחננה שנשאר ונסתה להגיד שאבא לא התכוון בכלל ורק בשביל שלא יהיה אי נעימות שנשאר, אמרתי לה שאני לא רוצה שבעלי ידע כלום על מה שקרה וראיתי עליה הקלה מטורפת היא אמרה שהיא מתביישת שידע על זה(הם ממש ממש אוהבים אותו...)כרגע נשארתי עוד לילה כאן, אני מרגישה שאני רוצה לחזור, להתנתק קצת, למרות שאני כן צריכה עוד עזרה, אתמול אבא שלי כתב לי מייל ארוך על כמה הוא אוהב אותנו ושמח שאנחנו כאן, תכלס אני שמעתי דברים אחרים לגמרי שלא יוצאים לי מהלב, זהו אני לא יודעת מה לעשות, בעיקר נשארת פה בשביל אמא שלי אבל אחרי מה ששמעתי פשוט רוצה את הבית שלנו ולחזור לחיים נורמאליים, מאז הלידה עדין לא התאפסתי רגשית ונפשית, יש לנו תינוק מלאך ואני מודה להשם כל רגע, פשוט מרגישה מחנק נוראי מהדברים שאבא שלי אמר. מה הייתן עושות? נשארות אצל ההורים? חוזרות לבית? כרגע בעלי לא יודע כלום רק אמרתי לו שבסוף נחזור עוד כמה ימים... איזה גדולים החיים וואו
אחרי הלידה חזרנו עם הבייבי הנסיך להורים המפנקים, וכיף כאן כל כך, הם חיכו לנכד הבכור מאוד, אמא שלי רצתה תמיד עוד ילדים, עברה טיפולים שלא צלחו והיתה מאושרת בהריון שלי , אני הבכורה בת בקושי 21, יש לנו משפחה מדהימה ותמיד דאגו לי להכל בחיים וריפדו... אלא שהיום הייתי בחדר ואבא שלי חזר ולא ידע שאני באיזור ואמר לאמא שלי משהו כמו עד מתי הם יהיו כאן ואמא שלי ענתה מה מפריע לך אני רוצה שהיא תנוח היא לא יכולה לחזור לבית לתפקד כרגיל אחרי לידה ראשונה ...ואבא שלי ענה בולשיט זה ממש מיותר ועוד דברים שאני ממש מעדיפה לא להזכר...בקיצור העביר מסר שאנחנו ממש לא רצויים כאן בצורה מאוד בוטא, ואני פגועה פגועה פגועה לעומק ולרוחב, אבא שלי אדם ירא שמים מיוחד אני מעריצה אותו, זה היה לי הלם לשמוע אותו, ההורים שלי שניהם בנתינה אינסופית, משכנו את הבית שלהם כדי לעזור לנו עם המשכנתא, עושים בשבילנו מעל ומעבר, ואנחנו זוג שבכלל לא מכבידים להפך רק מביאים אנרגיות חיוביות וטובות בבית.
מה הייתן עושות במצב כזה?! אני לא לא לא מוכנה לספר לבעלי שום דבר אין סיכוי שזה מה שהוא יחשוב על אבא שלי, הוא ממש אוהב אותו ומעריך אותו, סתם חבל לי לספר לו, אני לא יכולה לשאת את זה לבד, אני רוצה לחזור היום היום היום לבית הקסום שלנו, עדיף לי שיהיה קצת כביסה בבית שלי מאשר להרגיש לא רצויה אצל הורי,
זה כל כך כל-כך פוגע, אני כל כך כאובה חתכו אותי בלידה מכל כיוון אני עם כמויות תפרים, הכל חדש לי, הנקה, תינוק, פתאום אסורים וזה ממש קשה לנו, זה לידה ראשונה עם ואקום אני מבולבלת ובהלם עדין מכל מה שעבר עלינו בלידה לא ידעתי שיש כאלה כאבים בעולם, יש לי בעל הכי תומך ומכיל ואין לי מילים לתאר אותו, אבל לא מעוניינת לשתף אותו בענין הזה, בערב בעלי חזר מהכוילל ואמרתי לו היום חוזרים לבית, בבקשה אני לא רוצה לשתף אותך למה כי זה נראה לי לא נכון פשוט תיהיה איתי בזה כי קשה לי, הוא הסתכל לי בעיניים ואמר שסומך עלי והכל בסדר ושנחזור לבית היום, הלך לערבית, אמא שלי קלטה ששמעתי אותם ראיתי עליה שהיא רוצה למות, לקחה את זה ממש קשה ואמרה שאין סיכוי שאנחנו חוזרים, ולפחות חודש היא רוצה שנהיה כאן שתעזור לי ולא אצתרך לבשל לנקות לכבס לטפל בבייבי החדש...בכיתי ממש הרבה, היא ממש התחננה שנשאר ונסתה להגיד שאבא לא התכוון בכלל ורק בשביל שלא יהיה אי נעימות שנשאר, אמרתי לה שאני לא רוצה שבעלי ידע כלום על מה שקרה וראיתי עליה הקלה מטורפת היא אמרה שהיא מתביישת שידע על זה(הם ממש ממש אוהבים אותו...)כרגע נשארתי עוד לילה כאן, אני מרגישה שאני רוצה לחזור, להתנתק קצת, למרות שאני כן צריכה עוד עזרה, אתמול אבא שלי כתב לי מייל ארוך על כמה הוא אוהב אותנו ושמח שאנחנו כאן, תכלס אני שמעתי דברים אחרים לגמרי שלא יוצאים לי מהלב, זהו אני לא יודעת מה לעשות, בעיקר נשארת פה בשביל אמא שלי אבל אחרי מה ששמעתי פשוט רוצה את הבית שלנו ולחזור לחיים נורמאליים, מאז הלידה עדין לא התאפסתי רגשית ונפשית, יש לנו תינוק מלאך ואני מודה להשם כל רגע, פשוט מרגישה מחנק נוראי מהדברים שאבא שלי אמר. מה הייתן עושות? נשארות אצל ההורים? חוזרות לבית? כרגע בעלי לא יודע כלום רק אמרתי לו שבסוף נחזור עוד כמה ימים... איזה גדולים החיים וואו
היי, וקודם כל מזל טוב!WeAreFamily
בשעה טובה ומוצלחת על הולדת הבן ❤
קראתי את כל מה שכתבת.מבינה לליבך סיטואציה לא נעימה ומביכה. תשמעי, אם הקשר שלך עם אבא קרוב, למה לא לשאול אותו איך הוא מרגיש עם זה שאתם בבית שלהם כל התקופה הזו? אם זה מביך אותך אז אפילו במייל חוזר על מה שהוא שלח לך
תני לו את הצ'אנס להסביר את עצמו.. אני חושבת שזה יהיה הכי נכון.
יתכן שזה נאמר ברגע של לחץ ושלא התכוון לכל מה שאמר. שווה לשמוע אותו..
קראתי את כל מה שכתבת.מבינה לליבך סיטואציה לא נעימה ומביכה. תשמעי, אם הקשר שלך עם אבא קרוב, למה לא לשאול אותו איך הוא מרגיש עם זה שאתם בבית שלהם כל התקופה הזו? אם זה מביך אותך אז אפילו במייל חוזר על מה שהוא שלח לך
תני לו את הצ'אנס להסביר את עצמו.. אני חושבת שזה יהיה הכי נכון.
יתכן שזה נאמר ברגע של לחץ ושלא התכוון לכל מה שאמר. שווה לשמוע אותו..
לפעמים ברגעי לחץ אומרים דברים שלא מתכווניםשני30
הייתי נשארת עוד קצת רק בשביל אמא שטורחת וכדי לא להעצים את זה יותר..
זה מאד פוגע אבל לנסות להיזכר בכל הטוב שאבא נתן..
ונותן לגברים לפעמים אין פרופורציות. אומרים מה שרוצים
הרבה מזל טוב
זה מאד פוגע אבל לנסות להיזכר בכל הטוב שאבא נתן..
ונותן לגברים לפעמים אין פרופורציות. אומרים מה שרוצים
הרבה מזל טוב
האמת שאני לא הייתי נשארתבוקר אור
אנחנו גם ככה עזבנו שבועיים וחצי אחרי הלידה למרות ששני ההורים שלי מאוד רצו שנישאר. לא הייתי נשארת עוד יום במקום שלא רוצים אותי אבל אולי זה סתם גאווה. תחשבי איפה יהיה לכם הכי טוב להיות מבחינת כל השיקולים ולפי זה תחליטי. זה מה שאמור להנחות אותך לדעתי. אל תישארי בשביל אמא כי יהיה לכם בעזרת ה' עוד הרבה הזדמנויות לבקר אותה ואישה אחרי לידה בעיניי לא צריכה להיות במקום של לרצות אחרים אלא לדאוג לעצמה בשלב הרגיש והפגיע הזה
מנסה לענות..דבר ראשון ממש מבינה אותך, זה באמת מכאיבתיתיק
וקשה לשמוע כזה דבר.
אבל את מתארת הורים אוהבים תומכים ומחבקים, אז כמו שכתבו פה יכול באמת להיות שזה נאמר ברגע של לחץ או משו כזה.
ורוצה להוסיף עוד נקודה, אני כל כך מבינה אותך והאמת קצת מכירה אתזה. אצל חמי וחמותי בתחילת ההריון שלי וגם בסוף יצא לי להרגיש ולשמוע דיבורים כאלה.
אצלי במשפחה לאמא שלי היה הריון מאוד קשים, וגם לי היה , הריון לא קל בכלל, אז הכילו, קיבלו והבינו כל קושי ותלונה וכאב. אצל בעלי אמא שלו ואחיות שלו לא מכירות אתזה בכלל, יש להם הריונות קלים בסה"כ וגם לכלות האחרות, רק אני סובלת, ומאןד..
בתחילת ההריון הם לא ידעו איך לאכול אותי, לקח להם הרבה מאוד זמן להבין שאני באמת סובלת ולא באמת מתפנקת, חמותי אישה מאןד חזקה שלא אוהבת לקבל עזרה, ואני וואלה עושה לי טוב על הנשמה שמפנקים אותי ועושים לי, בטח בהריון שבחלק משמעותי ממנו פשוט סבלתי, הם לא הבינו אתזה והיו אומרים לבעלי שמה היא מתפנקת עד כדי כך, כולה הריון( עכשיו אני רוצה להגיד חמותי מלאך!! אני מתה עליה, בורכתי בחמות חכמה אוהבת ומבינה, עם חמי יש לי פחות קשר, באופן טבעי אסל הוא גם אדם טוב) בהתחלה ממש נפגעתי, ממש ממש, זה גם גרם לי לא לבקש עזרה כשהייתי צריכה ואז רק לסבל יותר פיזית ונפשית.
לקח לי זמן להבין שהם פשוט לא מבינים את הסיטואציה, פשוט לא מכירים מציאות כזאת של הריון כל כך קשה שבערך רק סובלים בו. בהמשך כבר למדו לקבל אתזה..למרות שעדין אני מרגישה לפעמים שהם חושבים שאני מגזימה, ואני כל כך משתדלת לא להתלונן.
ושוב הם מאוד אוהבים ורוצים לעזור תמיד.
בקיצר סיפרתי את כל זה רק בשביל להגיד שיכול להיות שאבא שלך פשוט לא מבין כמה קשה לך וכואב לך וכמה את צריכה את העזרה הזאת, וזה חלילה לא מגיע מכך שנמאס לו.
גברים כידוע באמת ובתמים רואים את המציאות אחרת.
אז זהו..מבינה ממש את הכאב שלך, ורק נסיתי לתת פה זויות שאולי תקל על ההרגשה שלך, וכמו שאמרו פה אולי כדאי באמת לדבר איתו לשמוע מה ולמה, ואולי גם לשתף אותו בחוויה שלך מהלידה, בקושי שלך( או אולי דרך אמא שלך) שיבין אותך.
חיבוק גדולה והחלמה קלה ומהירה בעז"ה
אבל את מתארת הורים אוהבים תומכים ומחבקים, אז כמו שכתבו פה יכול באמת להיות שזה נאמר ברגע של לחץ או משו כזה.
ורוצה להוסיף עוד נקודה, אני כל כך מבינה אותך והאמת קצת מכירה אתזה. אצל חמי וחמותי בתחילת ההריון שלי וגם בסוף יצא לי להרגיש ולשמוע דיבורים כאלה.
אצלי במשפחה לאמא שלי היה הריון מאוד קשים, וגם לי היה , הריון לא קל בכלל, אז הכילו, קיבלו והבינו כל קושי ותלונה וכאב. אצל בעלי אמא שלו ואחיות שלו לא מכירות אתזה בכלל, יש להם הריונות קלים בסה"כ וגם לכלות האחרות, רק אני סובלת, ומאןד..
בתחילת ההריון הם לא ידעו איך לאכול אותי, לקח להם הרבה מאוד זמן להבין שאני באמת סובלת ולא באמת מתפנקת, חמותי אישה מאןד חזקה שלא אוהבת לקבל עזרה, ואני וואלה עושה לי טוב על הנשמה שמפנקים אותי ועושים לי, בטח בהריון שבחלק משמעותי ממנו פשוט סבלתי, הם לא הבינו אתזה והיו אומרים לבעלי שמה היא מתפנקת עד כדי כך, כולה הריון( עכשיו אני רוצה להגיד חמותי מלאך!! אני מתה עליה, בורכתי בחמות חכמה אוהבת ומבינה, עם חמי יש לי פחות קשר, באופן טבעי אסל הוא גם אדם טוב) בהתחלה ממש נפגעתי, ממש ממש, זה גם גרם לי לא לבקש עזרה כשהייתי צריכה ואז רק לסבל יותר פיזית ונפשית.
לקח לי זמן להבין שהם פשוט לא מבינים את הסיטואציה, פשוט לא מכירים מציאות כזאת של הריון כל כך קשה שבערך רק סובלים בו. בהמשך כבר למדו לקבל אתזה..למרות שעדין אני מרגישה לפעמים שהם חושבים שאני מגזימה, ואני כל כך משתדלת לא להתלונן.
ושוב הם מאוד אוהבים ורוצים לעזור תמיד.
בקיצר סיפרתי את כל זה רק בשביל להגיד שיכול להיות שאבא שלך פשוט לא מבין כמה קשה לך וכואב לך וכמה את צריכה את העזרה הזאת, וזה חלילה לא מגיע מכך שנמאס לו.
גברים כידוע באמת ובתמים רואים את המציאות אחרת.
אז זהו..מבינה ממש את הכאב שלך, ורק נסיתי לתת פה זויות שאולי תקל על ההרגשה שלך, וכמו שאמרו פה אולי כדאי באמת לדבר איתו לשמוע מה ולמה, ואולי גם לשתף אותו בחוויה שלך מהלידה, בקושי שלך( או אולי דרך אמא שלך) שיבין אותך.
חיבוק גדולה והחלמה קלה ומהירה בעז"ה
מזל טוב! הרבה נחת ובריאות🙂זה א. ב. באמת הלם לשמוע אמירותהשם בשימוש כבר
שלא התכוננת עליהם ולא שיערת, מאנשים שמעולם לא ציפית מהם לומר כך. בטח ובטח כשמדובר בהורים, שמהם אנחנו
(רובנו לפחות) מצפים לנתינה אינסופית ומתמשכת.
אז מבינה לליבך, יקירתי. לא נעים ואף כואב מאוד😥
כשהמילים הלא צפויות הללו נוחתות על מצע רעוע ולא יציב של גופנפש שעבר עכשיו טראומה רצינית (הריון, לידה, משכב לידה, ומהצד השני- מותרים לאורך זמן, פתאום אסורים-בד"כ לזמן רב, מצבי רוח משתנים ושינויים הורמונליים מרחיקי לכת) זה ב כ ל ל
כואב.
אז קודם כל קחי הכל בפרופורציות. ההורים שלך אוהבים אותך, את בעצמך כתבת את זה, ולא רק אוהבים אלא עושים עבורך מעל ומעבר( משכנו עבורכם את הבית - ז ה משהו שרוב ההורים האוהבים מאוד והמסורים ל א עושים. ) יתכן שאביך לא ישן טוב בלילות הודות לבכי של התינוקי, יתכן שחש שאבדה לו פתאום הפרטיות שהיה כה רגיל אליה (בכל זאת 3 אנשים הצטרפו לגור בביתו עם כל המשתמע מכך למשך פרק זמן לא קצר ) ויתכן שכמו על כולנו, פשוט עבר עליו יום לא משהו, שגרם לו לומר את המשפטים הנ"ל.
לא נעים, בהחלט פוגע, אבל כקוראת מן הצד יכולה לומר לך-אל תתרגשי. מה גם, שגם אם באמת התכוון לכל הנ"ל, אפשר בהחלט להבין אותו, בעיקר אם היה רגיל לפרטיות והכל השתבש לו. הוא לא לא הסכים שתבואו, הוא אמר את זה אחרי שבועיים ששהיתם שם!!
יקרה, השמיים לא נפלו, גם אם נראה לך כן...
אני במקומך הייתי נושמת עמוק, נשארת עוד קצת, אבל במקביל מודיעה בחיוך שעוד מעט אתם חושבים להתקפל הביתה. ששבועיים זה מספיק ובע"ה תבואו לשבתות, ושאתם רוצים כבר את הפינה שלכם. הכל בחיוך וברוגע. וזהו. 🙂
מאחלת לך החלמה מהירה, התאוששות נעימה, שפע חלב והמון נחת מהפיצפון!!! ❤️
(רובנו לפחות) מצפים לנתינה אינסופית ומתמשכת.
אז מבינה לליבך, יקירתי. לא נעים ואף כואב מאוד😥
כשהמילים הלא צפויות הללו נוחתות על מצע רעוע ולא יציב של גופנפש שעבר עכשיו טראומה רצינית (הריון, לידה, משכב לידה, ומהצד השני- מותרים לאורך זמן, פתאום אסורים-בד"כ לזמן רב, מצבי רוח משתנים ושינויים הורמונליים מרחיקי לכת) זה ב כ ל ל
כואב.
אז קודם כל קחי הכל בפרופורציות. ההורים שלך אוהבים אותך, את בעצמך כתבת את זה, ולא רק אוהבים אלא עושים עבורך מעל ומעבר( משכנו עבורכם את הבית - ז ה משהו שרוב ההורים האוהבים מאוד והמסורים ל א עושים. ) יתכן שאביך לא ישן טוב בלילות הודות לבכי של התינוקי, יתכן שחש שאבדה לו פתאום הפרטיות שהיה כה רגיל אליה (בכל זאת 3 אנשים הצטרפו לגור בביתו עם כל המשתמע מכך למשך פרק זמן לא קצר ) ויתכן שכמו על כולנו, פשוט עבר עליו יום לא משהו, שגרם לו לומר את המשפטים הנ"ל.
לא נעים, בהחלט פוגע, אבל כקוראת מן הצד יכולה לומר לך-אל תתרגשי. מה גם, שגם אם באמת התכוון לכל הנ"ל, אפשר בהחלט להבין אותו, בעיקר אם היה רגיל לפרטיות והכל השתבש לו. הוא לא לא הסכים שתבואו, הוא אמר את זה אחרי שבועיים ששהיתם שם!!
יקרה, השמיים לא נפלו, גם אם נראה לך כן...
אני במקומך הייתי נושמת עמוק, נשארת עוד קצת, אבל במקביל מודיעה בחיוך שעוד מעט אתם חושבים להתקפל הביתה. ששבועיים זה מספיק ובע"ה תבואו לשבתות, ושאתם רוצים כבר את הפינה שלכם. הכל בחיוך וברוגע. וזהו. 🙂
מאחלת לך החלמה מהירה, התאוששות נעימה, שפע חלב והמון נחת מהפיצפון!!! ❤️
ומזל טוב לכם מנסה לעזור
אני חושבת שאחרי לידה מרגישים יותר פגועים. ההורמונים ותקופת ה"בייבי בלוז". כל מילה ששומעים נשמעת כמו הר מאיים.
ואם אבא שלך אוהב אתכם וקשה לך טכנית להיות לבד בבית שלך- תישארו עוד קצת.
אבל תתחילי לחשוב מתי יהיה לך קל יותר לחזור הביתה ולנסות לתכנן את זה...
אני אישית הייתי חודש אצל ההורים שלי בלידה הראשונה (הייתי אחרי קיסרי. גם נכד ראשון והתרגשות גדולה וכו') ורמו שאשאר עוד והתלהבו מאוד שאני שם וזה עזר לי מאוד אבל:
1. גם רציתי לחזור לבית שלי. לפינה שלי. לפרטיות שלי עם בעלי וההקטנצ'יק.
2. אני מטבעי לא אוהבת להכביד. גם כשזה ההורים ואפילו שהם נתנו ונותנים מכל הלב. מעדיפה לעשות מה שאפשר בכוחות עצמי.. וחזרתי הביתה למרות התחנונים שאשאר.
אפילו שכנה שאחרי לידה אחרת שלי לקחה את הילדים שלי אליה בכייף כדי להקל עליי- הרגשתי לא נעים ושאני מכבידה... זה בטבע שלי.. לא אוהבת להיעזר (וזאת בעיה).
מאחלת לך המון נחת, בריאות ושמחה.
ושיהיה בקלות...
^^ ערכתי את התגובה בפניםמנסה לעזור
תשלחי לי הודעה בפרטי אני לא מצליחה לשלוח לך❤️חדשה כאן 1
מנסה לענותרק אמונה
מובן מאד המצב שלכם.
(גם אני הייתי ככה בלידה ראAונה)
מאד יכול להיות שהאבא צריך פרטיות והגיע לקצה.
זה לא בגללכם, אלא צורך שלו.
אני חושבת שהכי חכם יהיה ללכת קצת הביתה, לתת להם להתאוור- ואז לחזור שוב.
וזה לא סותר שאתם אהובים ורצויים, כנראה לאבא היה קושי.
מבינה אותך מאדדד
ונשמע שההורים מסורים ואתם אנשים מיוחדים.
בבקשה תיכנסי. קראתי את ההודעה שלך הבוקר וחיכיתי לרגע שקטמיואשת******
שאוכל לענות באריכות ומכל הלב
דבר ראשון ראשון, מזל טוב!!! תזכו לגדלו עד 120 בבריאות ואושר!
ודבר שני חיבוק עצום, גדול, מוחץ. על כל הכאב הפיזי והנפשי שמסתובב בך עכשיו. כמה קשה!!
ולעצם הענין
דבר ראשון אני רוצה שתביני שאת אשה אחרי לידה. מה שאומר שכל דבר שאת מרגישה עכשיו את מרגישה "על ספידים". אם ביום רגיל היית נפגעת מאבא שלך בדרגה 10, עכשיו את נפגעת ממנו בדרגה 100. מה שחשוב לזכור, זה שלמרות שהוא פגע בך בהחלט, הוא עדיין פגע רק בדרגה 10. את מרגישה את זה כרגע בדרגה 100, וזה הכי הכי הכי נורמלי בעולם!!! כאילו, לפגוע באשה אחרי לידה זה וואו! נוראי! אבל חשוב לי שתזכרי שאבא שלך האהוב לא התכוון לפגוע בדרגה 100 כמו שאת מרגישה עכשיו. עצם הידיעה הזו תקל עלייך קצת.
דבר שני,אני רוצה להעלות השערה לגבי מה שמתרחש מתחת לפני השטח. יתכן שאני טועה, זה רק השערה על סמך מה שסיפרת. תחשבי ותגידי את אם זה נכון.
את מתארת מצב שאמא שלך מאותגרת פוריות ותמיד רצתה עוד ילדים. את מתארת מצב שההורים מסורים אליך בצורה בלתי רגילה! האם את בכלל יודעת מה זה למשכן את הבית? איזה סכנה זה? לעשות כזה דבר בשביל הילד שלך זה ווווווווואוווווווווו!!!!! באמת!!!
אז אני חושבת לעצמי, האם יכול להיות שאמא שלך , לא רק עכשיו, אלא לאורך השנים קצת (או הרבה) "מקריבה" את עצמה, הזמן שלה, הכסף שלה ואולי אולי גם את הזוגיות שלה- עבורך\עבורכם. האם יכול להיות שלאבא שלך קשה עכשיו לא מזה שאת ספציפית שם הרגע, אלא מכל הסיטואציה שיושבת לו אולי בלב. אולי יש לו בלב קצת כעס על אמא שלך, אולי יש להם ויכוחים על הנושא הזה שאת בכלל לא מודעת אליו. אולי הוא מרגיש שהיא נותנת יותר מדי, מקריבה יותר מדי, אולי הוא מרגיש שזה קצת על חשבונו.
אולי קשה לו מולה. את מבינה? בכלל לא קשור אלייך ולאהבה הגדולה שלו אלייך. אלא מולה, בזוגיות שלו, במשהו שהוא מרגיש שהנתינה שלה כאמא מחסירה ממנו כבעל.
ובנוסף , גברים לא תמיד מבינים כמה קשה לאשה אחרי לידה
רגע
סליחה
אמרתי לא תמיד מבינים?
אני ממש משוגעת!
התכוונתי שהם - תמיד לא מבינים!!!
ואיך יבינו?
ואולי עד עכשיו התפנקת פה ושם- מותר לך, את צעירה, ואמא שלך אוהבת ורוצה לפנק, ואולי באמת באמת אבא שלך לא מבין. לא מבין, חושב שזה פינוק כי הוא לא מבין. ואוקי, מבאס ופוגע קצת... אבל ... הי, הוא לא היחיד שלא מבין. הוא לא היחיד שחושב לפעמים שזה פינוק.
ואולי הוא היה עצבני מיום עבודה קשה, ונפגע מאמא שלך שקצתלא מתייחסת אליו, ולא לגמרי מבין מה כזה קשה אחרי לידה.. ומכל זה יצא שהוא אמר מה שהוא אמר.
אז הוא טעה.
לרגע לרגע לרגע אל תפחיתי מהאהבה שלו אלייך בגלל זה. את תראי כהורה, שאנחנו טועים לפעמים. אומרים דברים לא טובים. לפעמים - אוי ויי חס ושלום לא עלינו בכללל - חושבים על עצמינו קצת לפני הילדים... בא לנו קצת שקט מהילדים...ה' ירחם וישמור 
קורה. באמת. אנחנו בניאדם
נשמע שיש לך הורים פשוט מדהימים. אוהבים , נותנים, מפנקים, אין כאלו.
אז אבא עבר עליו יום קשה
אבא לא הבין
אבא עשה טעות
אבל הוא אוהב, והוא התנצל לך.
תסלחי לו.
תחשבי על כל הפעמים שבתור ילדה הוא סלח לך. מן הסתם יש מלא.
תחשבי על כל מה שהוא עשה עבורך עד היום.
תנשמי עמוק.
תסלחי לו.
תישארי עוד כמה ימים. לא את כל מה שתכננת, אבל תישארי. תלכי בנחת, עוד מעט. מתוך אהבה והבנה. מתוך הבנה שאוהבים לתת לך אבל שלפעמים קשה. שאולי אבא צריך קצת שקט ומקום שלו כזוג ואת אמא שלך כאשתו.
שזה שאוהבים אותך הכי בעולם לא מפחית לפעמים את הקשיים שיש בעזרה
שאולי מרב שנותנים מעט נשחקים
תאהבי אותם
תחבקי אותם
תני להם לתת לך
הם רוצים.
אולי הם רוצים לתת יותר ממה שהם יכולים לתת. תהיי ערנית לזה, אל תישארי עד הקצה, תלכי לפני שהם נגמרים מרוב נתינה
ותשמחי שיש לך הורים מדהימים כאלו.
וכן, החיים גדולים, ועמוסים, ולומדים המון המון המון מדברים כאלו.
את אשה מיוחדת עם הורים מיוחדים ואני מקווה שעזרתי לך קצת 
מזל טוב!!!
איזה יופי של תגובה ליבית💛💛💛!! אשרייך,השם בשימוש כבר
@מיואשת******,
וכל הכבוד על ההשקעה!!
וכל הכבוד על ההשקעה!!
מסכימה עם כל מילה!זוגית +
וכל מילה נוספת מיותרתמק"ר
תגובה מקסימהאמא6
תגובה מדהימהאמא וגם
ורק הייתי מוסיפה אולי כן לדבר עם אבא בפתיחות מלב אל לב כדי שזה לא ישאר ביניכם.
ולדעתי זה שגם בעלך לא יודע זה מעמיס על הבדידות והקושי. אני מבינה שאת לא רוצה להכתים את שמו של אביך.. זה ממש מובן.
אבל אולי כן תגידי לו שאת בסערת רגשות ונפגעת מאבא שלך ממשהו ששמעת ואת מעדיפה לא לפרט מפני לשון הרע אבל שיכיל אותך בנושא...
ולדעתי זה שגם בעלך לא יודע זה מעמיס על הבדידות והקושי. אני מבינה שאת לא רוצה להכתים את שמו של אביך.. זה ממש מובן.
אבל אולי כן תגידי לו שאת בסערת רגשות ונפגעת מאבא שלך ממשהו ששמעת ואת מעדיפה לא לפרט מפני לשון הרע אבל שיכיל אותך בנושא...
אני לא הייתי משתפת את בעלי על זה..מנסה לעזור
למה להוריד כביכול את הערך של ההורים בעיניו?
אבל זאת החלטה של היולדת...
כתבתיאמא וגם
לא להגיד מה היה אלא לשתף שהיא פגועה ובסערת רגשות. פגיעה בראיה שלי ממש לא חייבת להיות תוצר של כוונה רעה או כוונת זדון...
ואני חושבת שאם שומרים על כבודם ומשאירים עמימות, ויחד עם זה משתפים לפחות בזהשזה קשה ומסעיר זה יכול לעזור מאד
כי להיות לבד בתוך כל זה ואחרי לידה בעיני זהבודד מאד וקשה.
כמובן היולדת יודעת אם וכמה זה משמעותי לה ואם זה נכון לה או לא... נראה לי שזה מה שהייתי עושה. וזה גם מאד קשור בסוג של הקשר ביניהם...
ואני חושבת שאם שומרים על כבודם ומשאירים עמימות, ויחד עם זה משתפים לפחות בזהשזה קשה ומסעיר זה יכול לעזור מאד
כי להיות לבד בתוך כל זה ואחרי לידה בעיני זהבודד מאד וקשה.
כמובן היולדת יודעת אם וכמה זה משמעותי לה ואם זה נכון לה או לא... נראה לי שזה מה שהייתי עושה. וזה גם מאד קשור בסוג של הקשר ביניהם...
תגובה מדהימהנגמרו לי השמות
מצטרפת לכל מילה
תודה לכולן על המחמאות! מקווה שעזרתי גם לפותחתמיואשת******
תודה יקרה ויקרותמה אשיב להשם
עזרת ועזרתן לי הרבה מאוד
יש לי דמעות
למה שנשים אחרי/ לפני לידה עם ילדים עבודה ועומס החיים יפנו מהזמן שאין לכולן ותעננה בפתיחות הלב, בהקשבה אמיתית ובאריכות...
כתבתי כדי להוציא מהלב לא ציפיתי לכאלה תגובות, חיבוקים, עידוד, עזרתן לי ממש...
תודה🥰
איזה מדהים, זה ממש מקום בו אפשר לספר דברים שלא הייתי מספרת לחברות או לבעלך ויש מישהו איתך! תודה לכל תגובה הארתן את עיני...
יש לי דמעות
למה שנשים אחרי/ לפני לידה עם ילדים עבודה ועומס החיים יפנו מהזמן שאין לכולן ותעננה בפתיחות הלב, בהקשבה אמיתית ובאריכות...
כתבתי כדי להוציא מהלב לא ציפיתי לכאלה תגובות, חיבוקים, עידוד, עזרתן לי ממש...
תודה🥰
איזה מדהים, זה ממש מקום בו אפשר לספר דברים שלא הייתי מספרת לחברות או לבעלך ויש מישהו איתך! תודה לכל תגובה הארתן את עיני...
שמחה שעזרנו ❤️❤️❤️❤️מיואשת******
"לפני שהם נגמרים מרוב נתינה"אמאשוני
וואו היה לי כ"כ הרבה מה להגיד אבל פשוט כתבת כ"כ יפה ושיקפת מהמם את הצד ההורי!
תודה 💐מיואשת******
מתחברת מאוד למה שאמרתאמ פי 5
זווית שבהתחלה לא חשבתי על זה בכלל
^^^וואו, לגמרי כל מילהאקונהמטטה
אויי אין על מיואשת!התמסרות
ממש רואים שיש לך ראיה של שנים!
יישר כוח על ההשקעה! מילים חכמות ככ
יישר כוח על ההשקעה! מילים חכמות ככ
וואי תודה רבה 💐מיואשת******אחרונה
אולי תדברי עם אבא שלך? תשאלי למה הוא אמר את זה?כי לעולם חסדו
אולי קרה משהו? אולי הוא אמר את זה פשוט מחוסר הבנה של מה זה אישה אחרי לידה?
אולי חבר שלו אמר לו שזה בולשיט והוא הושפע ממנו?
אולי הוא נפגע?
אני הייתי מאושרת לחזור לבית שלנו אחרי לידת וואקום לא פשוטה. כאבים נוראיים, אבל בבית שלי ובמקלחת שלי ואנחנו מחליטים מה עושים ומתי.
למרות שברוך השם יש לי הורים מדהימים ומשפחה שאנחנו אוהבים.
לפעמים במצבים האלה הכל יותר רגיש...
לדעתי, אם זה מתאים לכם, תישארו עוד כמה ימים ותלכי הביתה מתוך אווירה טובה והבנה.
בסך הכל את מתארת הורים מאווווד מסורים! למשכן את הבית זה משהו לא פשוט בכלל שגם הורים אוהבים לא חייבים לעשות.
קחי כוחות מבעלך ומהמתנה החדשה שקיבלתם.
חיבוק!
אולי חבר שלו אמר לו שזה בולשיט והוא הושפע ממנו?
אולי הוא נפגע?
אני הייתי מאושרת לחזור לבית שלנו אחרי לידת וואקום לא פשוטה. כאבים נוראיים, אבל בבית שלי ובמקלחת שלי ואנחנו מחליטים מה עושים ומתי.
למרות שברוך השם יש לי הורים מדהימים ומשפחה שאנחנו אוהבים.
לפעמים במצבים האלה הכל יותר רגיש...
לדעתי, אם זה מתאים לכם, תישארו עוד כמה ימים ותלכי הביתה מתוך אווירה טובה והבנה.
בסך הכל את מתארת הורים מאווווד מסורים! למשכן את הבית זה משהו לא פשוט בכלל שגם הורים אוהבים לא חייבים לעשות.
קחי כוחות מבעלך ומהמתנה החדשה שקיבלתם.
חיבוק!
מגיבה כדי להגיב בערבאמאשוני
אוקי אז כותבתאמאשוני
רוצה להוסיף עוד זווית על המצב שנוצר.
אני מבינה שתכננת להיות יותר אצל ההורים וזה לא יקרה.
גם לי זה קרה. לא משנה כרגע למה.
רוצה להגיד לך שעם כל הקושי וחוסר האונים הבריאות הנפשית של כולם חשובה מאוד מאוד מאוד.
כולם עוברים פה טלטלה ושינוי. הפכתם לאבא ואמא, וסבא וסבתא ויש גם דודים.
הכל מאוד שונה. כל אחד דמיין משהו ולא תמיד המציאות היא כמו שחשב.
חשוב להבין ולתת למשפחה המורחבת את המקום שלהם בתהליך.
לצורך הדוגמה אם אחותך הקטנה חלמה להיות הדודה והאחות המושלמת שמפנה את החדר שלה לאחותה לחודש,
פתאום אחרי שבוע תגלה שבעצם זה לא כזה פשוט כמו שחשבה. (רק דוגמה!)
אני חושבת שכשמתחתנים ויולדים, המקום הטבעי להיות בו זה הבית שלכם. נכון שלפעמים יש חריגים. אבל צריך לשים לב שברירת המחדל היא שיש לכם בית. ויש לכם יכולת להיות עצמאים. ויש לכם יכולת להיות הורים ולגדל ייצור כזה פספוס.
קל זה לא.
אבל אפשרי.
ואולי אולי תגלי שבלי קשר לאבא שלך גם לכם כמשפחה גרעינית זה עושה טוב.
ההתנתקות מהמשפחה בה גדלת ויציאה לעצמאות היא קשה והדרגתית.
אני חושבת שהנסיבות הביאו לכך שהגיע הזמן לעלות מדרגה.
לפרוס כנפיים ולעוף למרחקים יותר ארוכים ממה שעםת עד היום.
לנסות להתמודד כשאת מובילה והאחרים עוזרים מרחוק.
(למשל אם אמא שלך יכולה לבוא אלייך פעם פעמיים בשבוע לנקות ולבשל או אחיות שלך להחזיק את התינוק שתוכלי לישון צהריים)
אם את מרגישה ממש לא מוכנה לאתגר אפשר ליצור קשר עם מלווה בקהילה.
אני נעזרתי בשכנות הפנסיונריות. עם כל העצות של חם לו/ קר לו/ אל תחזיקי ככה/ מסכן הוא סובל מגזים תראי איך משחררים בשניה
לקחתי את ההערות למקום מלמד ומעצים.
הייתי שואלת הכל והם קפצו על המציאה והמטירו שלל תשובות ועצות. סיננתי מה שלא התאים לי ולקחתי את מה שכן.
זה מאוד קשה כשההורים מקדמים את היציאה שלך לעצמאות. אבל בסוף, ממרחק הזמן, זה נכון וזה לטובתך.
בהצלחה!
אני מבינה שתכננת להיות יותר אצל ההורים וזה לא יקרה.
גם לי זה קרה. לא משנה כרגע למה.
רוצה להגיד לך שעם כל הקושי וחוסר האונים הבריאות הנפשית של כולם חשובה מאוד מאוד מאוד.
כולם עוברים פה טלטלה ושינוי. הפכתם לאבא ואמא, וסבא וסבתא ויש גם דודים.
הכל מאוד שונה. כל אחד דמיין משהו ולא תמיד המציאות היא כמו שחשב.
חשוב להבין ולתת למשפחה המורחבת את המקום שלהם בתהליך.
לצורך הדוגמה אם אחותך הקטנה חלמה להיות הדודה והאחות המושלמת שמפנה את החדר שלה לאחותה לחודש,
פתאום אחרי שבוע תגלה שבעצם זה לא כזה פשוט כמו שחשבה. (רק דוגמה!)
אני חושבת שכשמתחתנים ויולדים, המקום הטבעי להיות בו זה הבית שלכם. נכון שלפעמים יש חריגים. אבל צריך לשים לב שברירת המחדל היא שיש לכם בית. ויש לכם יכולת להיות עצמאים. ויש לכם יכולת להיות הורים ולגדל ייצור כזה פספוס.
קל זה לא.
אבל אפשרי.
ואולי אולי תגלי שבלי קשר לאבא שלך גם לכם כמשפחה גרעינית זה עושה טוב.
ההתנתקות מהמשפחה בה גדלת ויציאה לעצמאות היא קשה והדרגתית.
אני חושבת שהנסיבות הביאו לכך שהגיע הזמן לעלות מדרגה.
לפרוס כנפיים ולעוף למרחקים יותר ארוכים ממה שעםת עד היום.
לנסות להתמודד כשאת מובילה והאחרים עוזרים מרחוק.
(למשל אם אמא שלך יכולה לבוא אלייך פעם פעמיים בשבוע לנקות ולבשל או אחיות שלך להחזיק את התינוק שתוכלי לישון צהריים)
אם את מרגישה ממש לא מוכנה לאתגר אפשר ליצור קשר עם מלווה בקהילה.
אני נעזרתי בשכנות הפנסיונריות. עם כל העצות של חם לו/ קר לו/ אל תחזיקי ככה/ מסכן הוא סובל מגזים תראי איך משחררים בשניה
לקחתי את ההערות למקום מלמד ומעצים.
הייתי שואלת הכל והם קפצו על המציאה והמטירו שלל תשובות ועצות. סיננתי מה שלא התאים לי ולקחתי את מה שכן.
זה מאוד קשה כשההורים מקדמים את היציאה שלך לעצמאות. אבל בסוף, ממרחק הזמן, זה נכון וזה לטובתך.
בהצלחה!
עצמאותמה אשיב להשם
וואו נתת לי חומר רציני ביותר למחשבה,
זה דיבור שיש לי עם בעלי כבר תקופה,על העצמאות שלנו בחיים, שכמה ראש קטן וקל זה שאמא ואבא שולחים קופסאות ארוזות של אוכל שווה, אבל מצד שני כמה אנחנו באמת נהנים לבשל עד השעות הקטנות של הלילה בחמישי במטבח עם תכנית אהובה ולהזמין אורחים, שזה עבודה קשה אבל עושה לנו כל כך טוב בתור זוג,
וזו רק דוגמא קטנה מתוך הרבה דברים שיכולים לעשות לזוגיות כל כך טוב כשלוקחים אחריות ויוצאים לעצמאות למרות שיש הורים שיעשו במקומך הרבה, זה שווה. זה יותר עבודה יותר הוצאות יותר כאב ראש אבל יותר נכון, במיוחד כמו שכתבת שזאת הזדמנות שהפכנו להיות הורים בעצמנו...
תודה שכתבת, מעריכה💖
את ממש כותבת יפה
"לפרוס כנפיים ולעוף למרחקים יותר ארוכים ממה שעפת עד היום"
תתחילי לכתוב שירה!
זה דיבור שיש לי עם בעלי כבר תקופה,על העצמאות שלנו בחיים, שכמה ראש קטן וקל זה שאמא ואבא שולחים קופסאות ארוזות של אוכל שווה, אבל מצד שני כמה אנחנו באמת נהנים לבשל עד השעות הקטנות של הלילה בחמישי במטבח עם תכנית אהובה ולהזמין אורחים, שזה עבודה קשה אבל עושה לנו כל כך טוב בתור זוג,
וזו רק דוגמא קטנה מתוך הרבה דברים שיכולים לעשות לזוגיות כל כך טוב כשלוקחים אחריות ויוצאים לעצמאות למרות שיש הורים שיעשו במקומך הרבה, זה שווה. זה יותר עבודה יותר הוצאות יותר כאב ראש אבל יותר נכון, במיוחד כמו שכתבת שזאת הזדמנות שהפכנו להיות הורים בעצמנו...
תודה שכתבת, מעריכה💖
את ממש כותבת יפה
"לפרוס כנפיים ולעוף למרחקים יותר ארוכים ממה שעפת עד היום"
תתחילי לכתוב שירה!
וואו אהובהמצטרפת למועדון
עברתי חוויה דומה ואני ממש מבינה את ההרגשה ואת ההתלבטות שלך. וואי זה כל כך טרי..
היתי אצל ההורים שלי חודש אחרי הלידה והיו הרבה מתחים בעיקר מצד אמא שלי..
בגדול נהנתי מאד וזה היה לי חיוני. אני לא מתחרטת שהיתי שם כי היתי צריכה את זה. אבל בהחלט היתה מורכבות.
אמא שלי היתה בתקופה סופר עמוסה ומתוחה וכל דבר הרגיז אותה. היו לה טענות עלי ועל בעלי בתחום של סדר וארגון שממש חשוב לה. היא צפתה שניישר קו עם הכללים שלה ואני לא רציתי לחפור לבעלי.. גם ככה הוא הרגיש ששמים עליו עיניים על כל מה שהוא עושה. היה גם קטע כזה מצידי שציפיתי ליותר עזרה ממנה והיא כנראה הרגישה את הביקורת הסמויה. מפה לשם יום אחד מצאתי אצלה פתק במגירה עם רשימה של כל הטענות כלפינו. אזל לי הדם מהפנים והרגשתי כל כך רע. היה בא לי לברוח. הבנתי מאד את המקום שלה ולמרות שרציתי לפתוח מולה את הטענות ידעתי שזה לא יוביל לשום מקום ופשוט כתבתי לה הודעה מפרגנת מאד ואמרתי לה שאני באמת לא מודה מספיק והיא אלופה ולא היתי מסתדרת בלעדיה וזהו . ממש ירדה לי אבן מהלב והרגשתי איך זה מרכך אותה ומוריד את כל המתח. בפועל עזבנו אחרי זמן קצר אבל עזבנו בתחושה טובה וזה בקלות יכל להגמר אחרת. יכולתי להפגע מאד. להשוות לאמהות אחרות. לכעוס. אבל השתדלתי להבין ולסלוח שזה שקשה לא אומר שלא אוהבים ונכון שפעם הבית הזה היה שלי אבל אז גם הטיחו בי הכל בפנים. עכשיו התחתנתי והבאתי בן זוג הביתה ותמיד יש אי הבנות. אין כל כך מה לעשות עם זה . המקום האמיתי שלי הוא בבית שלנו כמשפחה צעירה וקשר עם ההורים חייב להיות ממרחק כלשהו. זה לא בריא לגור אצל ההורים יותר מדי. היום אני בבית וטוב לי. יש לי קשר הרבה יותר זורם וחם עם אמא. ככה זה. המרחק עשה לנו טוב.
כותבת לך את כל זה אפילו שהסיפור קצת שונה כדי לאמר לך שהתחושות שלך לגיטימיות מאד מאד. קשה להרגיש לא רצויה בבית שגדלת בו. ולא שאני אומרת שאת באמת לא רצויה רק שיש איזה קושי וזה יושב על כל מיני דברים משתי הצדדים. לדעתי חכי עד שתתחזקי עוד קצת ואז תחזרו לבית בכיף שלכם ותרגישו איך שזה הכי נכון לכם.
היתי אצל ההורים שלי חודש אחרי הלידה והיו הרבה מתחים בעיקר מצד אמא שלי..
בגדול נהנתי מאד וזה היה לי חיוני. אני לא מתחרטת שהיתי שם כי היתי צריכה את זה. אבל בהחלט היתה מורכבות.
אמא שלי היתה בתקופה סופר עמוסה ומתוחה וכל דבר הרגיז אותה. היו לה טענות עלי ועל בעלי בתחום של סדר וארגון שממש חשוב לה. היא צפתה שניישר קו עם הכללים שלה ואני לא רציתי לחפור לבעלי.. גם ככה הוא הרגיש ששמים עליו עיניים על כל מה שהוא עושה. היה גם קטע כזה מצידי שציפיתי ליותר עזרה ממנה והיא כנראה הרגישה את הביקורת הסמויה. מפה לשם יום אחד מצאתי אצלה פתק במגירה עם רשימה של כל הטענות כלפינו. אזל לי הדם מהפנים והרגשתי כל כך רע. היה בא לי לברוח. הבנתי מאד את המקום שלה ולמרות שרציתי לפתוח מולה את הטענות ידעתי שזה לא יוביל לשום מקום ופשוט כתבתי לה הודעה מפרגנת מאד ואמרתי לה שאני באמת לא מודה מספיק והיא אלופה ולא היתי מסתדרת בלעדיה וזהו . ממש ירדה לי אבן מהלב והרגשתי איך זה מרכך אותה ומוריד את כל המתח. בפועל עזבנו אחרי זמן קצר אבל עזבנו בתחושה טובה וזה בקלות יכל להגמר אחרת. יכולתי להפגע מאד. להשוות לאמהות אחרות. לכעוס. אבל השתדלתי להבין ולסלוח שזה שקשה לא אומר שלא אוהבים ונכון שפעם הבית הזה היה שלי אבל אז גם הטיחו בי הכל בפנים. עכשיו התחתנתי והבאתי בן זוג הביתה ותמיד יש אי הבנות. אין כל כך מה לעשות עם זה . המקום האמיתי שלי הוא בבית שלנו כמשפחה צעירה וקשר עם ההורים חייב להיות ממרחק כלשהו. זה לא בריא לגור אצל ההורים יותר מדי. היום אני בבית וטוב לי. יש לי קשר הרבה יותר זורם וחם עם אמא. ככה זה. המרחק עשה לנו טוב.
כותבת לך את כל זה אפילו שהסיפור קצת שונה כדי לאמר לך שהתחושות שלך לגיטימיות מאד מאד. קשה להרגיש לא רצויה בבית שגדלת בו. ולא שאני אומרת שאת באמת לא רצויה רק שיש איזה קושי וזה יושב על כל מיני דברים משתי הצדדים. לדעתי חכי עד שתתחזקי עוד קצת ואז תחזרו לבית בכיף שלכם ותרגישו איך שזה הכי נכון לכם.
שמעי, את פשוט אלופה וחכמה! כל הכבוד לך 💪כי לעולם חסדו
תודהמצטרפת למועדון
כיף שאת אומרת..
מהממת, חיבוק על התחושות!מקופלת
גם לי היה מורכב כשהייתי אצל ההורים אחרי הלידה הראשונה..
הרגשתי שאני עושה את זה כדי 'לרצות' אותם נכד ראשון וכו', לא באמת הרגשתי שקיבלתי את העזרה שהייתי צריכה...יכולתי לקבל כמעט אותו דבר גם מרחוק...כשאני בבית שלי עם הפרטיות שלי..
יש בי קצת חרטה שלא עשיתי מה שטוב לי באותו רגע, אבל אני חושבת שאם הייתי הולכת ישר הביתה - אמא שלי ממש היתה נפגעת ולא היתה לי אפשרות להחזיר את הגלגל אחורה..כי מלידה שניה ואילך זה כבר לא כ"כ רלוונטי והרבה פחות נוח...
ואז הייתי מתחרטת יותר על "שלא נתתי" לאמא שלי את התענוג הזה..
בלידות אח"כ חזרתי הביתה ואין לתאר כמה זה עשה לי טוב שחזרתי לבית ולפינה שלי.
אז כל לידה זה פיצוי
הרגשתי שאני עושה את זה כדי 'לרצות' אותם נכד ראשון וכו', לא באמת הרגשתי שקיבלתי את העזרה שהייתי צריכה...יכולתי לקבל כמעט אותו דבר גם מרחוק...כשאני בבית שלי עם הפרטיות שלי..
יש בי קצת חרטה שלא עשיתי מה שטוב לי באותו רגע, אבל אני חושבת שאם הייתי הולכת ישר הביתה - אמא שלי ממש היתה נפגעת ולא היתה לי אפשרות להחזיר את הגלגל אחורה..כי מלידה שניה ואילך זה כבר לא כ"כ רלוונטי והרבה פחות נוח...
ואז הייתי מתחרטת יותר על "שלא נתתי" לאמא שלי את התענוג הזה..
בלידות אח"כ חזרתי הביתה ואין לתאר כמה זה עשה לי טוב שחזרתי לבית ולפינה שלי.
אז כל לידה זה פיצוי
תודה ששיתפתמה אשיב להשם
תודה ששיתפת, והגבת מדהים והכי חכם במקרה שלך...
נשמע שההורים שלך, משפחתך ובעלך מדהימיםריקת
וזה כל כך חשוב להתאוששות לאחר לידה
בפרט לידה לא קלה ופשוטה.
דברים נאמרים לפעמים אבל לכל אדם בטח לאבא טוב צריך לתת הזדמנות שניה, הוא טרח וישב וכתב לך מייל זה לא מספיק כדי לנסות לסלוח?
הייתי יושבת עם ההורים בערב רגוע ומספרת להם כמה התמיכה שלהם חשובה ומחזקת אותך אבל ברור שאם משהו לא נח להם בשביל שלכם אתם יכולים לחזור הביתה ולהעזר בהם מרחוק או מדי פעם. להגיד לאבא שהיה לך קשה לשמוע את הדברים שאמר ושאת הרבה נשארת גם בשביל אמא שמבקשת.
לא הייתי מוותרת על תמיכה כה טובה וחשובה אחרי לידה כזו. הייתי מחפשת מקום לשיח והבנה
בפרט לידה לא קלה ופשוטה.
דברים נאמרים לפעמים אבל לכל אדם בטח לאבא טוב צריך לתת הזדמנות שניה, הוא טרח וישב וכתב לך מייל זה לא מספיק כדי לנסות לסלוח?
הייתי יושבת עם ההורים בערב רגוע ומספרת להם כמה התמיכה שלהם חשובה ומחזקת אותך אבל ברור שאם משהו לא נח להם בשביל שלכם אתם יכולים לחזור הביתה ולהעזר בהם מרחוק או מדי פעם. להגיד לאבא שהיה לך קשה לשמוע את הדברים שאמר ושאת הרבה נשארת גם בשביל אמא שמבקשת.
לא הייתי מוותרת על תמיכה כה טובה וחשובה אחרי לידה כזו. הייתי מחפשת מקום לשיח והבנה
וואו. איזה פלשבק עשית לימחי
קרה לי משהו ממש דומה אחרי הלידה הראשונה...
היינו זוג צעיר ובקושי היתה לנו הכנסה, ילדתי פחות משנה אחרי החתונה ומחודש תשיעי עברנו לגור אצל ההורים מסיבות שונות ובעידודם (היינו אמורים לעבור לחו"ל כחודשיים אחרי הלידה אז כבר סיימנו את החוזה עם בעל הדירה כי גם ככה תכננתי להישאר אצל ההורים לכמה זמן אחרי הלידה) ומטבע הדברים די חיינו על חשבונם ולא היה לי נעים עם זה, אבל גם לא היתה כל כך אפשרות אחרת.
אחרי הלידה הם הרעיפו עלינו מכל הכיוונים, קנו את כל הבגדים והציוד לתינוק, שילמו על הברית והפדיון, ממש תמכו בכל מה שרק אפשר.
ואז יום אחד כשנמנמתי על הספה שמעתי את אמא שלי מדברת בטלפון במטבח... (גם אצלי זה היה כשבועיים אחרי הלידה) היא חשבה שאני ישנה ושמעתי אותה מתלוננת על כמה שאנחנו מפונקים, ואיך הם בתור זוג צעיר היו צריכים לקנות ולממן הכל לבד בלי עזרה מההורים, ועוד כמה משפטים כאלה על חוסר העצמאות שלנו וכל מה שהם קונים לנו. הרגשתי אגרוף בבטן ושהדם אוזל לי מהפנים... רציתי לברוח. לא להנות מהמתנות שלהם. חשבתי שהם נותנים ומעניקים בשמחה ומכל הלב, אבל אם זה מהרגשה שהם חייבים אז לא תודה. גם ככה לא נעים לי עם כל התלות הזו.
סיפרתי לבעלי מאוחר יותר, לקחתי את זה מאוד קשה. הוא לא ידע מה לעשות, אמר שאולי אדבר איתה, ממש לא רציתי... בסוף אזרתי אומץ ודיברתי עם אבא שלי. סיפרתי לו מה שמעתי והתחלתי לבכות, אמרתי שלא צריך ואנחנו נשלם על הברית והעגלה וכו'... הוא היה נראה ממש מופתע ואמר מה פתאום, על מה את מדברת. זה ממש בשמחה, והלוואי שנוכל להמשיך לתת לכם עוד ועוד, ומאיפה תשלמו בכלל? זו הזכות שלנו וכו' וכו'... וטען בתוקף שהוא לא שמע מילה על כך מאמא שלי, ונכון שהם בתור זוג צעיר נאלצו להסתדר לבד, אבל ב"ה שאנחנו לא והם יכולים לעזור לנו! ושאם צריך משהו שלא אהסס לבקש ממנו.
עד היום אני לא יודעת אם דמיינתי את השיחה הזו, שמעתי שברי משפטים וחשבתי שהבנתי ובאמת פשוט הלבשתי את חוסר הנעימות שלי מהמצב על השיחה הזו, או שהבנתי מצוין ואמא שלי הרגישה כך אבל אבא שלי לא (באופן כללי אבא שלי מאוד לארג' וכל הזמן מרעיף ואמא שלי הרבה יותר קמצנית).
בכל אופן חשבתי שזה קצת דומה... לפעמים יש חילוקי דעות וגישות שונות בין ההורים. אני עד היום לא יודעת מה באמת אמא שלי חשבה על הענין, אבל במקרה שלך אבא שלך התעלה על אי הנעימות העצומה שהוא בטח הרגיש כשהבין ששמעת את השיחה הפוגעת וכתב לך מייל ארוך ואוהב, וזה באמת מושא להערכה.
אני בטוחה ששני ההורים רוצים את הכי טוב בשבילך. אולי באמת קשה לאבא שלך עם חוסר הפרטיות, אולי סתם עבר עליו יום קשה. אני אישית הייתי בוחנת את המצב ביני לבין עצמי ורואה למה אני מסוגלת. אם את עם תפרים קשים ועדיין קשה לך מאוד לתפקד, הייתי נשארת עוד קצת וחוזרת הביתה כשהייתי מרגישה קצת יותר מסוגלת לטפל לבד בתינוק. ואם את כבר מרגישה מסוגלת לחזור הביתה אז תחזרי, ותבואו אולי לשבתות. מתחברת גם למה שכתבו ששימי לב לא לפגוע באמא שלך שכל כך רוצה שתישארו לפחות עוד קצת.
ואחרי המגילה הזו - חיבוק! כל כך קשה להרגיש לא רצויה, ועוד בתור יולדת כשהכל גם ככה נורא רגיש ופגיע, וכל דבר מוקצן פי אלף.
היינו זוג צעיר ובקושי היתה לנו הכנסה, ילדתי פחות משנה אחרי החתונה ומחודש תשיעי עברנו לגור אצל ההורים מסיבות שונות ובעידודם (היינו אמורים לעבור לחו"ל כחודשיים אחרי הלידה אז כבר סיימנו את החוזה עם בעל הדירה כי גם ככה תכננתי להישאר אצל ההורים לכמה זמן אחרי הלידה) ומטבע הדברים די חיינו על חשבונם ולא היה לי נעים עם זה, אבל גם לא היתה כל כך אפשרות אחרת.
אחרי הלידה הם הרעיפו עלינו מכל הכיוונים, קנו את כל הבגדים והציוד לתינוק, שילמו על הברית והפדיון, ממש תמכו בכל מה שרק אפשר.
ואז יום אחד כשנמנמתי על הספה שמעתי את אמא שלי מדברת בטלפון במטבח... (גם אצלי זה היה כשבועיים אחרי הלידה) היא חשבה שאני ישנה ושמעתי אותה מתלוננת על כמה שאנחנו מפונקים, ואיך הם בתור זוג צעיר היו צריכים לקנות ולממן הכל לבד בלי עזרה מההורים, ועוד כמה משפטים כאלה על חוסר העצמאות שלנו וכל מה שהם קונים לנו. הרגשתי אגרוף בבטן ושהדם אוזל לי מהפנים... רציתי לברוח. לא להנות מהמתנות שלהם. חשבתי שהם נותנים ומעניקים בשמחה ומכל הלב, אבל אם זה מהרגשה שהם חייבים אז לא תודה. גם ככה לא נעים לי עם כל התלות הזו.
סיפרתי לבעלי מאוחר יותר, לקחתי את זה מאוד קשה. הוא לא ידע מה לעשות, אמר שאולי אדבר איתה, ממש לא רציתי... בסוף אזרתי אומץ ודיברתי עם אבא שלי. סיפרתי לו מה שמעתי והתחלתי לבכות, אמרתי שלא צריך ואנחנו נשלם על הברית והעגלה וכו'... הוא היה נראה ממש מופתע ואמר מה פתאום, על מה את מדברת. זה ממש בשמחה, והלוואי שנוכל להמשיך לתת לכם עוד ועוד, ומאיפה תשלמו בכלל? זו הזכות שלנו וכו' וכו'... וטען בתוקף שהוא לא שמע מילה על כך מאמא שלי, ונכון שהם בתור זוג צעיר נאלצו להסתדר לבד, אבל ב"ה שאנחנו לא והם יכולים לעזור לנו! ושאם צריך משהו שלא אהסס לבקש ממנו.
עד היום אני לא יודעת אם דמיינתי את השיחה הזו, שמעתי שברי משפטים וחשבתי שהבנתי ובאמת פשוט הלבשתי את חוסר הנעימות שלי מהמצב על השיחה הזו, או שהבנתי מצוין ואמא שלי הרגישה כך אבל אבא שלי לא (באופן כללי אבא שלי מאוד לארג' וכל הזמן מרעיף ואמא שלי הרבה יותר קמצנית).
בכל אופן חשבתי שזה קצת דומה... לפעמים יש חילוקי דעות וגישות שונות בין ההורים. אני עד היום לא יודעת מה באמת אמא שלי חשבה על הענין, אבל במקרה שלך אבא שלך התעלה על אי הנעימות העצומה שהוא בטח הרגיש כשהבין ששמעת את השיחה הפוגעת וכתב לך מייל ארוך ואוהב, וזה באמת מושא להערכה.
אני בטוחה ששני ההורים רוצים את הכי טוב בשבילך. אולי באמת קשה לאבא שלך עם חוסר הפרטיות, אולי סתם עבר עליו יום קשה. אני אישית הייתי בוחנת את המצב ביני לבין עצמי ורואה למה אני מסוגלת. אם את עם תפרים קשים ועדיין קשה לך מאוד לתפקד, הייתי נשארת עוד קצת וחוזרת הביתה כשהייתי מרגישה קצת יותר מסוגלת לטפל לבד בתינוק. ואם את כבר מרגישה מסוגלת לחזור הביתה אז תחזרי, ותבואו אולי לשבתות. מתחברת גם למה שכתבו ששימי לב לא לפגוע באמא שלך שכל כך רוצה שתישארו לפחות עוד קצת.
ואחרי המגילה הזו - חיבוק! כל כך קשה להרגיש לא רצויה, ועוד בתור יולדת כשהכל גם ככה נורא רגיש ופגיע, וכל דבר מוקצן פי אלף.
מעלה נושא לשולחן הדיונים של הפורום הנכבד 💐מיואשת******
תגידו לי אם רק לי זה נראה
חשבתי שאולי אנחנו עושות יותר מדי שרשורי צחוקים - ובמקרה שלי שירשורי יש ירדתי במשקל/ מתי כבר יום חמישי וכאלו...
ומצד אחד זה כזה כיף לי אין לתאר
מצד שני אולי שאלות של בנות בנושאי הריון ולידה נדחקות ולא מקבלות תשומת לב מספקת וזה בכל זאת מטרת הפורום.
אני נורא משתדלת לענות על כל דבר שיש לי בו ידיעה, אבל אולי יש כאן בנות שמרגישות שלא מקבלות מענה בנושא הפורום מרב שדברים נדחפים אחורה במהירות האור?
אולי כדאי להגביל שרשורים כאלו לאחד ביום כזה? לא באכיפה כמובן סתם במודעות שלנו.
לא יודעת, אולי אני סתם מדמיינת וכולן מאושרות וזה לא מפריע לאף אחת??
תגידו אתן אם אני סתם מדברת שטויות כאמור אני מתה על השרשורים האלו וכיף לי שיש מליון מהם אז אם תגידו שזה שטויות במיץ וממשיכים ככה אני אשמח 😁
חשבתי שאולי אנחנו עושות יותר מדי שרשורי צחוקים - ובמקרה שלי שירשורי יש ירדתי במשקל/ מתי כבר יום חמישי וכאלו...
ומצד אחד זה כזה כיף לי אין לתאר
מצד שני אולי שאלות של בנות בנושאי הריון ולידה נדחקות ולא מקבלות תשומת לב מספקת וזה בכל זאת מטרת הפורום.
אני נורא משתדלת לענות על כל דבר שיש לי בו ידיעה, אבל אולי יש כאן בנות שמרגישות שלא מקבלות מענה בנושא הפורום מרב שדברים נדחפים אחורה במהירות האור?
אולי כדאי להגביל שרשורים כאלו לאחד ביום כזה? לא באכיפה כמובן סתם במודעות שלנו.
לא יודעת, אולי אני סתם מדמיינת וכולן מאושרות וזה לא מפריע לאף אחת??
תגידו אתן אם אני סתם מדברת שטויות כאמור אני מתה על השרשורים האלו וכיף לי שיש מליון מהם אז אם תגידו שזה שטויות במיץ וממשיכים ככה אני אשמח 😁
לא רק... וגם אם כן - אז הנה העליתי נקודה.כתר הרימון
"את אמא מזניחה" - המשך שרשור הילדים בבריכהתפוחים ותמרים
אנחנו בבית דירות, יש בריכה, הבעל בחדר עם הקטנים, אני יורדת עם 3 ילדים לבריכה. הבכורה שוחה. האחרים לא. הילד רוצה לעלות לחדר ולא יודע את הדרך. שתי הבנות במים - רק שתיהן במים. הקטנה שלא שוחה (6) רק ברדודים. הגדולה איתה. אני יוצאת מהמים ואומרת למציל (שכבר מכיר אותנו) שאני לוקחת את הילד לחדר ושישים עין צמודה על הבנות.
אחותי מזדעזעת עד עמקי נשמתה (כמו כולכן) ואומרת לי שהיא לא מאמינה עלי, ושאני אמא מזניחה.
גם משאירה ילדים במים.
גם נותנת לתינוק לקשקש עם עצמו במיטה.
גם נותנת לילדים פירות וקורנפלקס בצהרים ולא אוכל חם (בחופש).
הביקורת שלה לא יוצאת לי מהראש ומהלב.
ואוכלת אותי מבפנים.
תודה שהייתן לי מראה.
מקווה להשתפר.
כרגע בשלב של הלקאה עצמית ולא בשלב של צמיחה.
אחותי מזדעזעת עד עמקי נשמתה (כמו כולכן) ואומרת לי שהיא לא מאמינה עלי, ושאני אמא מזניחה.
גם משאירה ילדים במים.
גם נותנת לתינוק לקשקש עם עצמו במיטה.
גם נותנת לילדים פירות וקורנפלקס בצהרים ולא אוכל חם (בחופש).
הביקורת שלה לא יוצאת לי מהראש ומהלב.
ואוכלת אותי מבפנים.
תודה שהייתן לי מראה.
מקווה להשתפר.
כרגע בשלב של הלקאה עצמית ולא בשלב של צמיחה.
חחחאמא וגם
אוף, כל כך מבואסתמבואסת.
אני עם התקן יחסית חדש (לא הורמונלי) שעושה קצת כתמים לפעמים.
בקיצור, בבדיקה של היום **השביעי** נאסרתי. נפסלתי. צריך לספור מחדש. במקום להיות עכשיו בדרך למקווה אני בבית, לא עושה כלום ובא לי לבכות.
(*בדקתי את העניין הלכתית, זה לא על דעת עצמי).
ועוד משהו מבאס וממש מקומם-
התקשרתי למקווה כדי לבטל את התור. ביקשתי מהבלנית לקבוע תור חדש. לא זוכרת איך הגענו לזה אבל באיזשהו שלב היא אמרה לי "לבעל כל דקה חשובה". איכס, רציתי להקיא. בדיעבד חשבתי על זה שהייתי צריכה להעמיד אותה במקום ולהגיד שלא אומרים דברים כאלה. אבל הייתי די בהלם ורק שאלתי "לבעל?!". מה גם שלי יותר קשה בתקופה שאסורים אז בכלל היא דרכה לי על נקודה רגישה.
אוף.
אין לי כוח לזה יותר.
זה יוצר אצלי כזה אנטי למצווה.
דברי חיזוק יתקבלו בברכה 😥
בקיצור, בבדיקה של היום **השביעי** נאסרתי. נפסלתי. צריך לספור מחדש. במקום להיות עכשיו בדרך למקווה אני בבית, לא עושה כלום ובא לי לבכות.
(*בדקתי את העניין הלכתית, זה לא על דעת עצמי).
ועוד משהו מבאס וממש מקומם-
התקשרתי למקווה כדי לבטל את התור. ביקשתי מהבלנית לקבוע תור חדש. לא זוכרת איך הגענו לזה אבל באיזשהו שלב היא אמרה לי "לבעל כל דקה חשובה". איכס, רציתי להקיא. בדיעבד חשבתי על זה שהייתי צריכה להעמיד אותה במקום ולהגיד שלא אומרים דברים כאלה. אבל הייתי די בהלם ורק שאלתי "לבעל?!". מה גם שלי יותר קשה בתקופה שאסורים אז בכלל היא דרכה לי על נקודה רגישה.
אוף.
אין לי כוח לזה יותר.
זה יוצר אצלי כזה אנטי למצווה.
דברי חיזוק יתקבלו בברכה 😥
מהממת! קשה אבל יעבור בסוףפריקה2
ואז כשההתקן מסתדר יכול להיות מלא זמן בלי מחזור!
מחזיקה אצבעות שתרגישי את הימים עוברים מהר ובטוב
מחזיקה אצבעות שתרגישי את הימים עוברים מהר ובטוב
זה לא הורמונלימבואסת.
מקבלים מחזור כרגיל ואף מוגבר וארוך יותר
אבל תודה ♥️
אבל תודה ♥️
יש לי חברה שגם בלא הורמונלי לא קיבלהפריקה2
עבר עריכה על ידי פריקה2 בתאריך ט"ז בתמוז תש"פ 22:41
נראה ליאבל בעצם זה באמת נשמע מוזר
אולי לא הבנתי אותה נכון וזה כן הורמונלי
נו טוב, אז לפחות זה לא הורמונלי (;
ובאמת באמת קשה והלוואי שלא יהיה שוב דבר כזה ותהיי חזקה מהממת, ליבי איתך 💗
יש מישהי שאין לה "אנטיות" למצווה הזו?זוגית +
כן, אוהבת מאוד לטבולאורי8
לא רוצה שנפתח על זה דיון פה, כי היה שרשור כזה לא מזמן. וזה לא נושא השרשור. אבל כן, אני מחכה למקוה, נהנת לטבול. ובתקופות של הריון והנקה , כשאין לי מחזור זמן רב, ויוצא לי לעבור ליד המקוה , יש לי קצת געגוע בלב.
בטח. אני ממש אוהבת ומחוברתעכשיו טוב
כן, ב"המחי
אני לא יכולה לומר שאני ממש אוהבת לטבול, זה תמיד יום מלחיץ בשבילי, אבל ממש לא שונאת. מרגישה שזה מיוחד ומרומם
לא התכוונתי לטבילהזוגית +
זה הקטע הנחמד בסיפור,
ה"אנטיות" התייחסה לנידה.
הבנתי שהפותחת התבאסה על הכתם ועל שבוע נוסף של "אסורים".
גם לנידה אתן מתחברות?
ממש , ממש לא אוהבת להיות אסוריםאורי8
וכייף לי בתקופות שמותרים הרבה זמן. כן מרגישה שהתנועה בין האסור למותר משדרגת את הזוגיות, ומכניסה בה עניין והתרגשות שלא תמיד מגיעים אליה בתקופות שמותרים המון זמן( הנקה מונעת לי כשנה, כך שהיו לי ב"ה הרבה תקופות ללא מחזור). הייתי רוצה להאריך את הזמן שמותרים, נניח - להיות מותרים חודש ואז אסורים שבוע.
( אל תציעו לחבר גלולות - לא רלוונטי, אוהבת שהגוף שלי טבעי, מעדיפה התקן)
( אל תציעו לחבר גלולות - לא רלוונטי, אוהבת שהגוף שלי טבעי, מעדיפה התקן)
אהה ברור שלא 😅מחי
פשוט בדרך כלל כשמעלים את הנושא הזה לדיון כאן בפורום מדברים הרבה על הטבילה וההכנות אליה שהרבה בנות לא סובלות ולא מתחברות, אז חשבתי שגם כאן מדובר באנטי הזה
ליחדשה ישנהאחרונה
סך הכל מרגש ומיוחד.
יש קצת לחץ, אבל בטוב
יש קצת לחץ, אבל בטוב
יואו! איזה קושי! ואיזה אמירה לא לענין בכללללל! חיבוק ❤️מיואשת******
אוף נגמרו לי השמות
מבאס זה לא מילה
אוף ואוף ועוד אוף
אחרי שזה יעבור,
כן ממליצה להיות בקשר עם עוד סמכות הלכתית ולשמוע הדרכות איך לא להיאסר אפילו במצב כזה,
יש הדרכות גם לזה!
אם תרצי מספר של רב כתבי לי בפרטי
חיבוק יקרה
ב"ה מקווה שיעבור מהר
תודה רבהמבואסת.
הייתי בקשר עם רב
לא ממש היה איך למנוע את זה 😞
לא ממש היה איך למנוע את זה 😞
אוף אוף אוףמחי
פשוט לבכות.
כמה כוחות צריך כדי להתחיל מהתחלה
כמה כוחות צריך כדי להתחיל מהתחלה
בדיוקמבואסת.
תודה על המילים שלך
פעילויות בבית עם ילדים קטניםפשיטא
יש מצב שהיו על זה שרשורים טובים בעבר ואני לא הצלחתי למצוא.
מחפשת רעיונות לפעילויות שאפשר לעשות בבית עם ילדים קטנים ( גיל שנה וחצי ככה)
דברים לא מסובכים, אין לי סבלנות לכאלה
אבל חייבים לגוון כבר ממעשה בחמישה בלונים ומלפרק מגדלים שעשויים מכל הבא ליד..
תודה מראש
מחפשת רעיונות לפעילויות שאפשר לעשות בבית עם ילדים קטנים ( גיל שנה וחצי ככה)
דברים לא מסובכים, אין לי סבלנות לכאלה
אבל חייבים לגוון כבר ממעשה בחמישה בלונים ומלפרק מגדלים שעשויים מכל הבא ליד..
תודה מראש
עם ילדים או עם ילד?אמאשוני
לגרור כסא ילדים בכל הבית
לרוקן ארון כלי פלסטיק
לגנוב ציוד של האחים הגדולים
לבלגן כביסה מקופלת
לעקוב לתפוס נמלים וגוקים
לרוקן ארון כלי פלסטיק
לגנוב ציוד של האחים הגדולים
לבלגן כביסה מקופלת
לעקוב לתפוס נמלים וגוקים
זה באמת גיל לא קלאמא גם
לעשות איתו את מלאכות הבית
מתוך ידיעה שתצטרכי להפסיק כמה פעמים באמצע ולהחליף משימה.
הם מאוד אוהבים,אבל טווח הקשב שלהם קצרצר ולא מסוגלים כלכך לסיים משימות,בטח לא ארוכות.
אז להכניס איתו כביסה למכונה וללחוץ על הכפתורים-להיט! להוריד ולתלות-גם להיט עד שנמאס לו ובתקווה שהספקת משהו.
לבשל תבשיל ירקות או משהו שלא דורש הרבה זמן ליד הגז. ולתת לו לשטוף ירקות או רק להחזיק אותם. למשל מרק ירקות עם ירקות כמעט שלמים חתוכים גס. וכו וכו למצוא את החלק שהוא יכול לעשות. זה גם מקדם אותך טיפה וגם מאוד מעניין להם
תודה! לא הבהרתי מספיק את בקשתיפשיטא
אני מחפשת פעילויות או מדחקים ביתיים שאני יכולה לעשות עם הבת שלי בבית
אני לא רוצה לצאת איתה לגן שעשועים והיא חייבת חייבת תעסוקה!
ב"ה את מלאכות הבית אני מצליחה איכשהו לעשות.
והיא כבר הרגה את כל הנמלים. (להזמנת ההדברה חייגו...)
אני לא רוצה לצאת איתה לגן שעשועים והיא חייבת חייבת תעסוקה!
ב"ה את מלאכות הבית אני מצליחה איכשהו לעשות.
והיא כבר הרגה את כל הנמלים. (להזמנת ההדברה חייגו...)
השחלותבאורותאחרונה
לקחת קופסת מטרנה ולעשות במכסה שלה חור ואפשר להשחיל בפנים פונפונים, מנקה מקטרות, חרוזים גדולים(אם הם לא מכניסים לפה כבר).
צבעי ידיים על מפת ניילון- יש גם צבעים ייעודיים לאמבטיה.
מגנטים- זה השלב שקנינו לבת שלי והיא כן הצליחה להנות מזה.
צבעי ידיים על מפת ניילון- יש גם צבעים ייעודיים לאמבטיה.
מגנטים- זה השלב שקנינו לבת שלי והיא כן הצליחה להנות מזה.
למי שרוצה לצחוק עוד-סיפור משעשע, פתחתי חדש כדי שלא יאבד שם:השם בשימוש כבר
שמעתי על מישהי שיצא לה כמה פעמים רצופות לטבול בליל שבת. יש לה ילדה שבזמנו הייתה בת שנה וחצי שנתיים, שהיא נאלצה לקחת איתה בכל שישי למקווה, בהעדר בייביסיטר. ב2 הדקות שטבלה, הילדונת המתינה בסבלנות בעגלתה שניצבה בסמוך לבלנית, עד שאמה סיימה, התארגנה, וחזרו לביתן בשמחה ובטוב לבב.
יום אחד מלאה האם את האמבטיה של הזאטוטה וכמו כל אם מסורה, הכניסה אותה להתקלח.
ומה עושה המתוקנת? -
טובלת את ראשה במים, מוציאה,
וקוראת במנגינה: (כה מוכרת)
"כשר!
כשר!
כשר!"
נראה לי בהגיע העת לא תצטרך הדרכת כלות ובלנית, המוכשרת הקטנה... מתורגלת
יום אחד מלאה האם את האמבטיה של הזאטוטה וכמו כל אם מסורה, הכניסה אותה להתקלח.
ומה עושה המתוקנת? -
טובלת את ראשה במים, מוציאה,
וקוראת במנגינה: (כה מוכרת)
"כשר!
כשר!
כשר!"
נראה לי בהגיע העת לא תצטרך הדרכת כלות ובלנית, המוכשרת הקטנה... מתורגלת