פורום הריון ולידה (עמוד 2759)

את לא רוצה להתקל במראה שיכול לטמא אותך מחדש

כאילו אם יש כתם יותר קטן מגריס על הנייר\ תחתונים עדיין צריך לשאול עליו בשבע נקיים נכון?

כלומר אם הוא קטן מגריס אז זה לא מטמא

לכן קטן מגריס לא מטמא אפילו על תחתונים.

אבל - על עד בדיקה הם לא תקפים. בגלל הכניסה לנרתיק שעשויה למסך את ההרגשה ונכנסים לספק דאורייתא.
על הנייר זה קצת מסובך. אם זה קרוב להטלת שתן או שניגבת ממש בתוך הנרתיק זו גם בעיה.

אם סתם על נייר טואלט אז זה לא מקבל טומאה


גם אסלה דרך אגב לא מקבל טומאה. כי זה מחובר לקרקע

ממליצה מאוד לרענן את ההלכות כל הזמן. אין כמו הרוגע של הידע האישי

על זה שאסלה לא מקבלת טומאה כי היא מחוברת לקרקע.
שאלתי פעם רב על פקק רירי שראיתי באסלה, והוא אמר שמה שרואים באסלה לא נחשב כי המים יכולים לטשטש את הצבע ואי אפשר לומר בטוח שזה היה אדום.

יש כתם דם על התחתון, הבדיקה של הבוקר נקיה אין כלום בניגוב וכו'.. יש עניין לשאול על זה? אני אחרי לידה..

ותשאלי את הרב אם מותר לשים תחתונית, אם לפי הפסיקה שלו מותר+ זה לא מקבל טומאה אז זה פותר אותך מלשאול על כל כתם קטן

על עניין הגודל..מה גם שהוא קצת נמחה כי התמהמהתי עם ההחלפה..

נראה לי שאשאל רב.. תודה

אם הוא צבעוני אז גם אם הוא יותר מגריס לכאורה זה לא מטמא לפי הפסיקות שאני מכירה.
אני אמליץ לך כמו שאני ממליצה פה תמיד לקרוא את הדינים באתר של נשמת, זה ממש עוזר
התנהלות לאור דיני כתמים - יועצות הלכה - נשמת

ואם היה לך בדיקה נקיה ואחר כך כתם, הייתי שואלת רב לגבי להמעיט כמה שאפשר בבדיקות. במיוחד שאת אחרי לידה

תודה

ובטח לא בהכרח אחרי לידה.
חשוב לדעת כי אם יש בעיות יש דרך להתמודד.
בכל מקרה מקווה שילך לך בקלות בלי תקלות!

לא ידעתי שזאת אופציה בכלל...

זה דבר שמתירים להרבה נשים אחרי לידה?

לכל אישה שיש לה חשש יותר מוגבר לכתמים
בין אם אחרי לידה או מסיבות אחרות

תלוי איזה גודל. תשאלי את הרב שלך. זכור לי משו על חצי כרטיס אשראי

בשבעה נקיים חייבים תחתון לבן ולדעת חלק מהפוסקים גם סדין לבן
וצריך שתי בדיקות ביום (והפסק ומוך) וחוץ מהן כדאי להימנע מכל הסתכלות אחרת!
בטהרה לובשים צבעוני וממשיכים להימנע להסתכל...

הרגשה של וירוס כל וירוס..

לא קלויים, עד מחר בבוקר אמור לעבור אם זו צרבת..
בשורות טובות יקרה

התחילה בשליש השני כמו שכתבת. התבאסתי שכל כך מוקדם.. ואז אחרי איזה שבוע זה הפסיק וחזר רק בסוף.
בכל אופן לא שמעתי שצרבת זה תסמין של קורונה..

חיבוק על מה שעברת לפני כן

והוד לה' על הילד הבריא.

 

כתבת משעשע ממש... 

והקטע שלא בכה מיד אחרי הלידה, איזה לחץ!!!
רגשת

חוויה משמחת בקונוטציה לחוייה עצובה זה בום! לבכות

אמאלה הזכרת לי את כל הכאבים של הלידות... איזה גיבורה את!!!

מרגשת, שתמיד תחווי רק שמחות

וואו. רגשת אותי לגמרי. במיוחד עם המשפט "לא עוד לידה שקטה".
ו-אמן צועק על הברכה שלך!!!

ב"ה סוף טוב, הכל טוב

גידול קל

מה זה מה זה איזה גיבורה יא ווווואאאלללייייי

הרגת אותי- חכה אני קורעת אותך מה עשית לי

אמא שלי אמרה שברוסיה כולן היו יחד בחדר לידה. כל הנשים צורחות כל אחת מקללת את בעלה.

למדה הרבה קללות חדשות שמה.. חחח

ברוך ה' שנגמר בטוב, איזה מרגש, איזה משמח, ישתבח שמו לעד

אני חולה עליך!! את כזאת חמודה ומהממת.. כל כך מרגש לזכות לילד אחרי כל מה שעברתם. את גיבורה ששרדת את המתח הזה! ואמא שלך הורסת. איזה קלאסה של מרוקאית. ואיפה ילדת שכל כך נהנית??

הלחצת והפעמת באותה נשימה

אמרתי לבעלי אחרי שב"ה היינו במחלקה והאוצר שלי בידיים
שאם חס ושלום היה קורה משהו בוודאות הייתי קופצת מהגג.
כי די, עד פה.
אבל תודה לה'...

השתחררתי בשישי, וישר הלכתי אליה
אל תשאלי איזה קבלת פנים עשו לי😅
האמת היתי מעדיפה לחזור לשקט, לנוח...
ולא ישר מליון דודות וסבתות ואחיינים עלי ועל הילד. חח

בשערי צדק

לפי כמויות האורחים..

ירד לי הלב כשאמרת שהאפידורל לא השפיע והיית עם פיטוצין - כי זה קרה גם לי וחשבתי שנשמתי פורחת.
וירד לי הלב עוד פעם (פי כמה) כשכתבת שהוא לא בכה.. וואו. איזה טירוף.
רק נחת!!

היה לי איחור של בדיוק חודש ואז קיבלתי.
ההנקה משבשת את כל המערכת..

באחת הלידות קיבלתי אחרי 3 חודשים ואחכ לא היה מסודר בכלל.

פעם 50 יום ,פעם 37, שיחק ממש.

ההנקה משבשת את הגוף

אבל אם את לחוצה תלכי לרופא..

הפלגה של חודש פעמיים (אאלט) ואז ארבעה חודשים, חודשיים, שוב חודשיים,בלגן....

באחת הפעמים נלחצתי ממש שאני בהריון למרות התקן, הלכתי לעשות בדיקת דם וכמה שעות אחכ קיבלתי מחזור....

אם תמצאי תגידי שתעבור גם אצלי;)

אולי אמא שלך יכולה לקפוץ? וואי זה קשההה

 

 

שהבית שלך פשוט מסריחחחח חחחחחח
איזה עוזרת הורסת
באמת אין לך דלי בבית?!

שוטפת עם נטלה, ממלאה איזה עשר נטלות לסלון ורק שלא יהיה לי עוד משהו בבית, כן, גם לי יש שריטות

ואני מתחרפנתתתת

כאילו זה מתחיל להישמע לי שהעוזרת שלך היא בעלת פיגור שכלי קל. יותר מ״לא קולטת״
אולי זה רק לי נשמע?

כי די, זה כבר לא יפה לצחוק עליה, אבל לא התאפקתי
בלי נדר מקבלת על עצמי להבא לשתוק

התכוונתי יותר לא נעים להעסיק. אני עד עכשיו חשבתי שהעוזרת שלך אשה רגילה אבל קצת קשת הבנה. ו שבסוף היא תקלוט . אבל היא מתחילה להישמע לי לפי התיאורים כמו ממש בעיה שכלית, ולי לא היה נעים להעסיק מישהי כזו. סוג של הרגשת ניצול. מצד שני היא צריכה תעסוקה. אני מתחילה להבין יותר טוב את ההתלבטות שלך בהעסקה שלה.
באמת מקרה מסובך 😕

כשהיא גמרה היא אמרה לי "זה היה שעתיים" אז אמרתי לה "אבל סיכמנו שזה לפי עבודה" אז היא אומרת "אה, אז זה שעה ואני מספיקה כמה שמספיקה?" (זה מה שעשינו קודם) טז הסברתי לה (בפעם השלישית לפחות) בדיוק את הסיכום והיא אמרה שהיא לא הבינה את זה, אמרתי לה שאשלם היום קצת יותר כי היא לא הבינה, וזהו, פעם הבאה אני משלמת לה מראש, כעצתך, ולדעתי היא כבר כן תקלוט

לפטר זה באמת בעיה...

לא רוצה לכתוב כדי לא לסבך אותך (לא משהו שקשור לחוק)

אבל אם האופציות הן
1. להמשיך להעסיק ולשלם שכר מופרז
2. או להעסיק ולשלם שכר לפי עבודה כשלמעשה היא עושה הרבה יותר ולא מצליחה להבין את הסיכום- ניצול
3. לפטר

אז אני הייתי בוחרת
ב3...

ברצינות, לא אכפת לי לשלם לה שעות נוספות.
כל העוזרות הנורמליות כאן תפוסות וכ'כ נשבר לי מאלה שמגיעות מחברות ניקיון. לוקחים הרבה כסף ., והתוצאה $#@%^&

מחכה להמשך של הסיפור שלך 🙈

ואי השארת אותי ממש במתח.

נשמע ממש מלחיץ כל העיניין עם הדימום.

ממה זה קרה?

נשאר בגדר חידה
בעיקרון היתה שליה מאוד נמוכה, אז אולי זה
חשבו שאולי יש איזה היפרדות שליה שלא מצליחים לראות באולטראסאונד, אבל בפועל היה קשה מאוד להוציא את השליה אז זה לא מסתדר

איך את יכולה לעשות לנו דבר כזה????

אני בלחץ כבר לשמוע את הסוף!!!

פשוט עבר עלינו שבוע קשה, הקטנה היתה חולה והייתי חייבת לנצל כל רגע שהיא ישנה להשלים קצת שעות שינה.
3 ימים אחרי התאריך, בבוקר הולכת למעקב הריון עודף, הכל בסדר, בבדיקה פנימית הכל סגור ומסוגר. הולכת הביתה, אחה"צ אותה הרגשה של דימום...מספיקה להגיע לשירותים ומדממת שם. מתארגנים ליציאה לבית חולים, אומרת לבעלי שנראה לי שעכשיו שאני אחרי התאריך, הביתה כבר לא ישחררו אותי...לוקחים תיק ללידה, מעדכנים את הדולה, הילדים הולכים לשכנים ונוסעים. בדרך מרגישה מאוד לא טוב, על סף התעלפות אבל ברוך ה עד שמגיעים לבית חולים זה עובר לי. בבי"ח בדיקות וכו', בבדיקה אצל הרופא- דימום פעיל, פתיחה 2 וחצי. יאלה רוצים לזירוז, בא נסיים עם ההריון הזה בטוב. נלחצת מהמילה זירוז, מתקשרת לדולה והיא אומרת לנסות אולי לשכנע אותם שיאשפזו ויחכו לפחות את הלילה לראות אם יתפתחו צירים לבד ( היו לי כבר צירים מידי פעם). מילה לגבי הדולה. בעיקרון מדובר במישהי מאוד מנוסה ומקצועית, ולכן במהלך הדרך התייעצתי איתה הרבה מה לעשות. בדיעבד, לא יודעת אם זה היה נכון או לא...אולי היא רק בלבלה אותי. בקיצור, הרופא לא מסכים לחכות, ההריון הזה כבר נמשך יותר מדי, רוצים לסיים אותו עם תינוק בריא ושלם. אבל בכל מקרה, אין חדר לידה פנוי, אז צריך לחכות...מבינים שיקח זמן אז בעלי חוזר הביתה לילדים לארגן לשינה עד שאח שלו יגיע לשמור עליהם בלילה. מתייבשת שם איזה 3 שעות, עד שאחות קוראת לי לבוא לעשות מוניטור כי עבר הרבה זמן. רק רבע שעה וזהו. והרבע שעה הזאת מתארכת ומתארכת ( בינתיים בעלי חוזר). הקטנצ'יק בפנים לא רגוע, ממש משתולל בלי הפסקה, והמוניטור בהתאם, משתולל, המון האטות והאצות. בקיצור, לא מוצא חן בעינהם. מחליטים להעביר אותי לחדר שהיה ( בתוך מתחם חדרי לידה, כנראה כשאין חדר לידה פנוי אבל רוצים להתחיל תהליכים...). הרופאה מסבירה לי שאם המוניטור ישאר ככה, אז הולכים לניתוח. כבר מחתימים אותי על הסכמה לניתוח...( פעם שניה בהריון הזה). בינתיים שמים לי חמצן, קצת נרגע המוניטור. מחליטים להעביר לחדר לידה ולעשות מוניטור פנימי, ואם המצב יציב אולי בכל זאת לנסות זירוז. הדולה שלי חושבת שהם משוגעים, במצב כזה לעשות זירוז, מפחדת מניתוח חירום. פה היתה איזושהיא חוסר תקשורת ביננו. אני הייתי בטוחה שעד שלא תתחיל לידה בפועל היא לא תבוא, היא רק חיכתה שאבקש ממנה לבוא...אז בינתיים כל התקשורת דרך הפלפון.
עוברים לחדר לידה, פה אני לא סגורה אבל נראה לי שחיברו למוניטור פנימי. המוניטור בסדר גמור, רוצים לנסות זירוז. הדולה חושבת שאולי עדיף כבר לבקש ניתוח וזהו, שלא נגיע למצב של ניתוח חירום. הרופאים אומרים שלא צריך ניתוח, יתנו זירוז במינון מינימלי לראות איך התינוק מגיב. מתחילים זירוז, אני מבקשת מהדולה שתבוא. אחרי בערך 10 דקות של צירים מרגישה שטף מים יוצא ממני, קוראים למיילדת - לא מים, דימום...הרופאה בודקת, פוקעת את המים, יאלה צריך ללדת. אני מבקשת אפידורל, ברור לי מנסיון קודם שאחרי פקיעת מים, וכשאני מנוטרלת במיטה ( בגלל המוניטור הפנימי) אין סיכוי שאני סובלת את הצירים. אבל הרופאה אומרת שבגלל הדימום אסור אפידורל. זהו, פה נשברתי. אין לי כח. הדימומים האלה, ירידות דופק ובלי אפידורל....אני רוצה ניתוח. עכשיו. הרופאים מנסים לשכנע שלא, שזה יכול להשפיע על הלידות הבאות ( אני בת 36, לידה 6, מה אתם מדברים איתי על הלידות הבאות? בואו נסיים את הסיפור הזה עם תינוק ואמא בריאים). טוב, את רוצה ניתוח, אז בסדר. מארגנים אותי, מנתקים מהזירוז, כבר מביאים מיטה להעביר אותי...ופתאום כולם נעלמים. אין רופאים, אין מיילדת ( אח"כ מסתבר שהיתה לידת תאומים וכולם היו שם). נשארתי לבד עם צירים שהולכים ומתחזקים, בלי יכולת להתמודד איתם, בעלי חסר אונים ( כבר חודש וחצי אנחנו אסורים...). מנסה לעשות לעצמי עיסוי בגב, נשימות...כל ציר מלווה בדימום, צירים חזקים, קשה לי...לאן כולם נעלמו? והדולה - נתקעה, הרכב שלה לא מתניע. אהההה... שולחת דולה מחליפה ( עד היום לא הבנתי למה לא עלתה פשוט על מונית, לא גרה כזה רחוק מהבית חולים). מתישהוא נכנסת מיילדת אני מתחננת שתעזור לי קצת עם הצירים, והיא, אנטיפטית ברמות אומרת לי ' כמה תשלמי לי?' שמה כפפה על היד עושה לי עיסוי ציר אחד והולכת. צירים חזקים, כבר מרגישה שלוחצת, סוף סוף מגיע רופא, ואני בוכה לו, קחו אותי כבר לניתוח!!!. בדיקה פנימית, פתיחה 5, את בטוחה? כן, שיגמר הסיפור הזה כבר.
מעבירים אותי לחדר ניתוח, זוכרת שהיה ציר בדרך וצעקתי ( ואני מה זה שקטה ומופנמת ביום יום). בעלי נשאר בחוץ, מעבירים למיטה. זוכרת את המרדים שואל כמה שאלות, והוא כבר עם המזרק ביד, שואל אם להזריק. והרופא- עוד רגע. מכניס יד, ואומר לי ללחוץ.בכל הכח. אני לוחצת את החיים שלי, צורחת כמו משוגעת ( והם- אל תצעקי תלחצי...נראה אותכם...). 3 לחיצות כאלה, ופתאום בכי של תינוק. אני בשוק. רועדת כולי ( רק לפני 2 דקות היה פתיחה 5, אז איך??). ורק אומרת תודה ה', תודה ה' תודה ה'. הוא יצא, והוא בוכה, ולא היה ניתוח. הכל בסדר. שומעת אותם שואלים מיילדת שהביאו במיוחד איך הצליחה, והיא עונה שפשוט הכניסה יד והוציאה אותו...הם מיד לוקחים אותו לבדיקה, נותנים לי לראות אותו ולנשק ולהשגחה ( בגלל כל הירידות דופק). מבקשת מהם שיעדכנו את בעלי- מסתבר שהמסכן באמת רק שמע את הצרחות שלי, ואח"כ רבע שעה שקט עד שטרחו לעדכן אותו...הוא אכל סרטים ( אה והדולה המחליפה הגיעה איך שהכניסו אותי לחדר ניתוח).
והסגה עדיין לא נגמרה. השליה לא יוצאת. לוחצת ולוחצת והם לוחצים לי חזק על הבטן, והשליה מסרבת לצאת. אחרי כרבע שעה סוף סוף השליה בחוץ, אבל הם לא בטוחים שיצאה שלימה...אז מרדימים אותי ומוודאים שהרחם נקי ( לא היו שאריות...). מתעוררת בחדר התאוששות ושוב מודה לה' שהסיפור הזה נגמר בתינוק בריא ואמא בריאה ( עם המוגלובין ברצפה, אבל בריאה). הקטנצ'יק נולד באותו תאריך שאבא של בעלי נפטר בפתאומיות, בדיוק שנה לפני. הרגשנו כאילו הכל היה מכוון שיוולד בדיוק בזמן הזה, למרות כל מה שעברנו בדרך. והוא קרוי על שמו כמובן.
מקווה ששרדתם את הסיפור הארוך (:

שתביני
אני יושבת במוסך עכשיו
המוסכניק מתקן משהו בדלת
ואני בוכהההה
בוכהההה
בוכה!
מהרגע הזה של הלחיצות
(אל תצעקי, תלחצי ---- נראה אותכם... חחחח)
יואוווו
איזה נס.
יא אחות
א י ז ה נס #!!!
(המוסכניק:גיברת למה את בוכה? אני: מוחה דמעות: משהו מרגש, חברה שלי... 😅)
וואו
ככ תודה ששיתפת!!

האמת גם כשאני כתבתי התחלתי שוב לבכות...

איזה סיפור מטורף, אילו ניסים!

טוב שזה נגמר בטוב ושאת והתינוק בריאים.

וגם שלא עברת בסוף ניתוח...

 

 

אפשר לשאול אותך משהו באישי??

אולי תוכלי לעזור לי קצת ולייעץ לי...

את גיבורב אמיתית!

גיבורה אמיתית!!

ב''ה שנגמר בטוב ובבריאות. מלחיץ!

מקווה מאוד שלא שילמת על שרותי הדולה...

אבל היא לא בקשה...

הקטע שבעלך שמע אותך צורחת ואז שקט יוו צמרמורת דמעתי.

את גיבורת על! כמה עברת אלוקים.... התחושה הזאת שאת כל כך לבד בלידה ואת כל כך צריכה תמיכה.. איזה מיילדת מגעילה איכססס. וואי אבל העיקר שאתם בטוב כולכם! אמא גיבורה😘

כמה פה כתבו גיבורה...מזכיר לי את השיר על הקרב בגבעת התחמושת- אני לא יודע למה קבלתי צלש, סה"כ רציתי להגיע הביתה בשלום. ככה אני מרגישה לגבי ה'גיבורה'- סה"כ רציתי להגיע הביתה בשלום😁

ברוך ה' שנגמר בטוב

יודעים ממה הדימום?

איזה גיבורה את! לביאה! אלופה!!!
שתזכו לגדלו לתורה, חופה ומעשים טובים ♡♡

"אל תצעקי תלחצי...נראה אותכם" - ממש ככה😅

אמאלה!!!! ברוך ה' שילדת טבעי עד כמה שניתן... (לידה נרתיקית יותר נכון... )וששניכם בריאים ושלמים...

וואו . זה נשמע נורא
עלה לי הלחץ דם רק מלקרוא
איזה בית לולים זה??? מתארת
לעצמי שלא תחזרי לשם
וואי
ברוך ה שהכל עבר בשלום!

איזה טראומתי... אמל'הההה

פחד.

איזה ניסים וישועות. נשמע שאבא שלך דאג לו שיעבור בשלום .... כ''כ הרבה עברת בהריון, בלידה ואחרי הלידה... גיבורה שאת!

מהממת את!

קודם כל רפואה שלמה ממש, איזה סיוט זה יואו..

דבר שני- מלא מתבגרים?? זה הזמן להפעיל אותם!

כמה רעיונות.

1. לוקשים למרק עוף- מאוד משביע.

2. מושטים- אם אתם אוהבים דגים, יש לי כל מיני תיבולים אם באלך אשתף בשמחה!

3. תבנית ענקית של עופןת ותפוחי אדמה

4. חמין הולך אצלכם? אם כן את מסודרת ליום

5. עוגות קנויות, וכך גם חלות.

6. סלטים אפשר גם קנויים, ירקות, לקנות כרוב חסלט חתוך ורק לתבל.

בהצלחה רבה, שוב רק בריאות

ואם רוצים גם שומשום קלוי
*עופות בגריל שמרוחים רק בסילאן/דבש
*תירס קפוא-(סנפרוסט/כל חברה אחרת )רק שולקים במים רותחים ומתבלים במלח, אחלה תוספת ליד-
*סיר של אורז בתיבול הכי סטנדרטי.
וכמו שבגי כתבה, סלטים, עוגות, חלות - קנוי.
קינוח של שניה-ג'לי של אוסם בכוסיות קטנות,
או מוס שוקולד פרווה שמורכב משוקולד מריר מומס+קצפת צמחית מוקצפת. ערבוב קל ולהקפאה.
רפו"ש ושבת שלום!

אשמח לרעיונות לתיבול של מושט

קודם כל, מפשירים אותו, שוטפים ומניחים במיץ לימו טרי מכל הכיוונים לחצי שעה, שייצא הריח- זה לכל המתכונים.

אופציה 1- שום ועשבי תיבול.

אם יש לך בבית כוסברה, פטרוזיליה, בזיליקום ( אני משתמשת בטחונים קפואים- אליפות, נקי מחרקים, וחוסך זמן!)

מערבבת עם שמן, קצת כורכום, מלח פלפל, והרבה שום ומורחת מכל כיוון.

אופציה 2- אדום

פורסת גמבה אדומה, מניחה בתבנית. פורסת שיני שום- כמה שיותר יותר טוב. אם אוהבים- קצת פלפל חריף.

מניחה את המושטים. בכוס מערבבת כוס שמן קנולה (כן כן) עם הרבה פפריקה, כורכום, מלח פלפל.

שופכת מעל הדגים, מפזרת כוסברה. אפשר להוסיף חומוס מבושל.

אופציה 3-

פרוסות תפו"א, גזר, בצל וגמבה בתחתית התבנית. מתבלת בפפריקה כורכום מלח פלפל.

מעל זה פרוסות מושט מתובלות בפפריקה, שום גריל דג- אם יש לך זה ממש טעים., מלח פלפל. מעל זה פרוסות דקות של עגבניה.

בוזקת על הכל שמן.

כל המתכונים, 20-30 דק' בחום ממש גבוה0 220-250 מעלות ו3 דקות בסוף לתת קצת גריל.

מושט מטוגן בציפוי- חוצה כל פרוסת מושט ל2 חצאים.

מתבלת בפפריקה כורכום מלח פלפל אבקת שום. טובלת בביצה, ואז בקמח המתובל באותם התבלינים, ומטגנת בשמן.

מושט מטוגן בלי ציפוי- מטגנת הרבה בצל ושום.

מוסיפה מושטים מרוחים במלח פלפל , מטגנת מכל צד, וזהוווווו כמה פשוט ככה טעים.

בהצלחה!

 

- סיר אורז לבן.

- תבנית תפוחי אדמה בתנור, פרוסות או קוביות, להוסיף קצת פרוסות בצל ופרוסות דקות של פלפל אדום.
לאפות בתוך שקית קוקי.
לטיבול: 1/2 כוס שמן, כף חרדל, מלח, פלפל שחור, פפריקה.

- תבנית כרעיים בתנור.
גם בתוך שקית קוקי.
עם אותו טיבול

סלט ירקות, סלט חסה

אם יש לקנות דברים מוכנים לשבת - ברור שזה מאוד מקל.

או לנסוע להורים... תרשי לעצמך קצת

נראה לי הכי פשוט -
תבנית עוף בתנור או בסיר עם הרבה בצל. בלי לטגן קודם.
אורז לבן
בטטה בתנור
תפוחי אדמה בתנור
דג סלומון מלח פלפל ושום - זריז...
חמין - זורקת לסיר ויש לך סעודה

חלות וסלטים קנויים. עוגה בחושה. אפשר לקנות רוגלעך במקום...

להפעיל את המתבגרים בקילופים וכו'.
תםוחי אדמה בתנור.
עוף בתנור- ממש פשוט. אשלח לך מתכון אך את רוצה.
פאי רועים- פשוט וטעים מאוד.
דג אמנון ברוטב.
אני חסידה של דברים מהירים... בכללי יש אתר מתכונים בעשר דקות שהוא ממש מעולנ. בהצלחה!

להשרות את הדג במיץ לימון סחוט ואז למרוח את המרינדה ולהכניס לתנור
- תבנית גדולה של עוף בגריל
- תבנית של ירקות בתנור (תפוח אדמה, קולורבי, בצל, גזר, בטטה)
- אורז או קוסקוס מהיר
- חלות ועוגות קנויות
- סלטים קנויים או לחתוך ירקות גס
- ירקות של סנפרוסט מוקפצים
- להיעזר בילדים
- לשים מוזיקה שאוהבים ולנסות ליצור אווירה טובה של עשיה

חיבוק!

אפילו קטן לשבוע שלי..

שהעובר יהיה קטן מידי..

 

אין סיכון כזה בסכרת הריונית. זה כן יתכן בסכרת שהיא טרום הריונית- שקיימת מלפני ההריון, בדרך כלל בסכרת נעורים -Type 1. 

סליחה שמתפרצת

מבחינת מתי קובעים את הניתוח. אם העובר קטן בצורה חריגה אז בזמן שבו למישהי אחרת יעשו זירוז, לך יעשו ניתוח. גם סכרת זה משהו שנלקח בחשבון בקביעת מועד הניתוח. 

זה סיבוך שקשור לעובר גדול, לא קטן. ובמיוחד בעוברים לנשים סכרתיות שאז יש נטייה לכתפיים של העובר להיות רחבות יותר ביחס לגוף- כמובן לא בכל מקרה, אלא בעיקר כשלא מאוזנות מבחינת הסוכר.

חשוב ליצור קשר בהקדם עם רופא הנשים!
את יכולה גם לפנות מחר בבוקר לאחות שאת עושה אצלה מעקב הריון ולקבל הדרכה יותר מפורטת לפי מקום מגורייך והקופח שלך.
בנתיים להתחיל לשמור על תזונה לפחות ברמה הבסיסית שאת מבינה בעצמך...
בהצלחה יקרה!

בדקת כל יום באותה שעה?

כן

הכוונה שוב לזה שחשבתי שאבייץ/בייצתי ב9-10 לחודש
המחזור שלי 27 יום

יתכן שהחודש הביוץ שלך התאחר
המחזורים שלך קבועים בדכ?

והמחזור יגיע לך באיחור ממה שאת רגילה

@טארקו בהצלחה!

לק"י

טרולים- זה הזמן לנסות את המנהלת החדשה

סתם סתם....חלילה.

ו @יעל מהדרום לא כדאי להם.. הם לא יודעים למה הם נכנסים😎😁

אולי לצאת לנשום אויר בחוץ יעזור? עם מוזיקה שמחה.

הליכה מאוד משחררת דכדוך .

 

הלוואי שתמיד נצליח לראות רק את הטוב. זה לא תמיד ככ פשוט . חיבוק יקרה!

 

בחיים יש עליות ומורדות
ועכשיו קשה לך אז את חושבת את המחשבות האלה
אבל יבואו גם רגעים יותר טובים עם הרבה טעם ושמחה
פשוט שכקשה, קשה גם לראות ולהאמין שיהיו עוד בעתיד רגעים של אושר
קבלי את עצמך כמו שאת מרגישה, אל תכעסי על עצמך
חיבוק

קודם כל חיבוקים....
יש ימים כאלה של עצבות ומחשבות מעצבנות בלופ...
שולחת לך חיזוקים.. לשוקולד גם יש סגולות נהדרות, בגדול😋
ובעיקר חיבוק
ואולי לצאת לאנשהו?
להפגש עם מישו שכיף לך?
להתאוורר קצת?
אולי לנקות איזו פינה בבית ולשנות ולהתחדש ולאוורר קצת את הנפש?
(ממני שהחליפה היום את כל הרהיטים בחדר ילדים ונהנתה מכל רגע)
חיבוק לך אהובה!

אולי קצת לקניות, או לפנק את עצמך בארוחה טעימה, מקלחת טובה, הליכה בחוץ..

זה משחרר ממש הדברים האלה.

אם את צריכה עזרה, אנחנו כאן♥️

אגב, הדכדוך שנופל עלי לפעמים הוא פחות הבעיה, אפשר להתגבר עליו עם יציאות, קניות וכו׳ והוא תמיד עובר
הבעיה הגדולה היא שבשאר הזמן אני מרגישה תחושות ניטרליות כאלה, אולי אפשר לומר- לא ממש מרגישה, חסרת חיות וחשק וכבדה ולא מרגישה ש*באופן כללי* מעבר לזמני הדכדוך, אני מאושרת, וזה לעומת הדכדוך, לא הולך לעבור
רק רוצה להיות מ א ו ש ר ת, לא ביקשתי מיליונים ולא שום דבר, רק אושר, ככ קשה לתת לי את זה??

יום ממה שאשאל, ובאמת מצבי רוח ואושר הם לא תמיד לבחירתנו.

אבל איך את באופן כללי? טוב לך עם מה שאת עושה בחיים? את אוהבת את העבודה שלך? את עושה גם דברים שממלאים אותך? (נגיד ספורט, שיעורים, חוגים, יציאה עם חברות, קריאה)

כי נראה לי אחד הדברים שעוזרים להיות שמחים, זה לעשות את ה' שאת אוהבת לעשות

לא נראה לי שאני צריכה למלא חסרים וזה יעשה אותי מאושרת, הכיוון הוא יותר לשמוח בחלקי ולפתור איכשהו את הקונפליקטים הפנימיים שמפריעים לי, וכשחושבים על זה, גם זה לא לגמרי יעזור, זה משהו פנימי לא מוסבר

זה להשתדל כל יום לקבוע זמן לשבת עם עצמך
.לנשום. לדבר עם ה׳. להרגע.
בגלל שבד״כ אין לי לא מקום ולא זמן ביום, אני עושה את זה בלילה..בשביל היישוב דעת, המתיקות, הרוגע שאפשר להשיג עם זה..
יש ריקנות בנפש שלא מתמלאת עם אוכל/ קניות/ פינוקים למרות שאני הכי בעד הדברים האלה גם לשמח את עצמך.

שאת פה
ואת איתנו
וזכיתי להכיר אותך בפורום הזה
באמת באמת
מאושרת
❤️

ומתפללת שיום אחד גם את תהיי מאושרת
פשוט כי את את
ותכירי את עצמך ותאהבי אותך ותהיי מאושרת שיש לך
אותך.
הלוואי בקרוב 💐

חיבוק גדול
ורק שאלה קטנה, אם אני זוכרת נכון את נוטלת כדורים? יכול להיות שתחושת הניטרליות שאת מתארת, וחוסר החיות, זו תופעת לוואי של הכדורים?

אבל מצד שני גם זה שהאוסידי כרגע לא מאוד פעיל זה גם כנראה קשור.. יש לזה 2 צדדים
בכל אופן אני במעקב פסיכיאטרי ואני בהחלט בכיוון של לנסות להןריד או למצוא משהו שפחות ישפיע לרעה
תודה

ואם כבר הקפצתי את השירשור אז.. היום היתה לי פגישה מדהימה אצל הפסיכו, הבנו שבעצם אני מאוד קרובה לאושר ואני מרגישה כמו רוב האנשים, רק שבניגוד אליהם אני מצפה ליותר ומתקשה לקבל את החסר הקטן, והבנו שזה גם עניין של הגדרה, הרי פעם הרגשתי די אותו דבר אבל הגדרתי את עצמי כבן אדם מאושר, אז למה היום לא?
קיצר, יצאתי עם תובנות ותחושה שבאמת בתכלס הכל בסדר וזה גם ממש בסדר שיש התמודדויות, אלה החיים אצל כולם

ככה הולך הפסוק הזה?
שמעתי שדווקא לחוזרים בתשובה יש הרבה תקופות של עצבויות בתחילת התשובה שלהם. ולפי ההגיון הם צריכים להיות סופסוף מאושרים כי גילו את האמת..

אני תמיד אומרת שאני מעדיפה להיות טפשה ומאושרת, זה בדיוק זה, אני מדי מעמיקה וחושבת ולא מסתפקת בתשובות שכן מספקות אנשים שטחיים יותר

זה כמו בן אדם שהתקלקלה לו מרצדס מפוארת והוא מקנא באלה שהסובארו שלהן נוסעות. כגודל הנסיונות, כך גודל העוצמות שבן אדם חווה.

אני טיפוס ממש אופטימי ומאושר. כל דבר קטן גורם לי לאושר פנימי. חיוך של הילד שלי, מעשה טוב שעשיתי, רגע נחמד בעבודה, ואפילו לראות את הילדים שלי אוכלים בהנאה את האוכל שהכנתי להם. מנגד בעלי בדיוק ההפך. למרות שכלפי חוץ נראה שיש לוהכל, בפנים הוא לא מאושר בכלל ולא פעם מביע משאלה למות. והוא אדם מוצלח, אוהבים אותו, יש לו עבודה נהדרת שמעריכים אותו ופרנסה טובה, יש לנו ילדים מהממים, ועדין, הוא פשוט לא מאושר. בדיוק היום חשבתי רבות על כך, איך גורמים לאדם להיות מאושר. איך משנים את המבט שלו לכזה שרואה את הטוב והשמחה שבעולם. את השמים הכחולים ואת החיוכים, איך משיגים מה שבישבילי כזה מובן מאליו ובשבילו לא קיים....

 

מתפללת שהוא וכל מי שמחפש, ימצא בע''ה. גם אצלי אדם קרוב מרגיש כך. זה לא פשוט.

תודה💖

 

בס''ד

 

החיים האלה לא פשוטים הרבה פעמים, ולחיות זה דבר שדורש הרבה כוח. ויש המון שאלות, המון נסיונות, והרבה מאד פעמים אין תשובות. שומעת את הכאב, שומעת ממש ממש, ואני שולחת לך את כל החום, האהבה והאור שאני יכולה! הלוואי והם יעשו לך טוב.

 

מכיוון ששאלת איך נהיים אנשים מאושרים

מכיוון ששאלת את השאלה

(יכולת רק לפרוק,

לומר אמירות

לקבוע קביעות -

אבל בחרת גם לשאול)

 

אז הייתי מציעה לך לחפש את טל בן שחר, שד''ר בתחום ''הפסיכולוגיה החיובית'' ועובד בדיוק על השאלות האלה. הוא מלמד שמחקרית, יש דברים שמובילים אותנו לאושר. שני הדברים הבולטים שאני זוכרת שהוא מזכיר: להגביר את ההודיה (לכתוב רשימת תודות יומית) שלנו ולהתמיד בפעילות גופנית. אבל יש עוד כל מיני דברים שעוזרים לנו להיות מאושרים. 

 

לגבי טעם לחיים האלה... אני מקדישה לך את השיר המדהים הזה של אהרון רזאל. הוא מבוסס על סיפור אמיתי. אותי הוא מחזק מאד כשמחשבות דומות למחשבות שלך באות לבקר אותי. 

. מחזק ונותן לי תשובות.

 

ממני, שרוצה לעודד אותך, ומאמינה מאד ביכולת של אנשים לא מאושרים להפוך למאושרים. מאמינה מאד מאד. המשיכי לחפש בחוץ ובתוכך, בע''ה תגיעי למבוקשתך.

 

 

 

לומר לעצמי כל יום את כל הדברים הטובים שיש לי, לא כתבתי כי לא היה לי עט אבל היום קניתי עטים (בסטוק) ובקרוב בעז"ה אעשה לי רשימה (והיא תהיה הרבה יותר ארוכה מרשימת הרע, כי באמת ב"ה החיים שלי די דבש מבחינת הדברים החיצוניים, הפנים הוא הבעייתי)
אני גם מקפידה לצאת לפחות פעמיים בשבוע, גם כן בעצת הפסיכולוגית

בס״ד

אני כותבת 3 דברים ביום (לפעמים יוצא יותר). כלללל הדברים,כל יום, נשמע לי קשה להתמיד. בן שחר ממליץ על 3 ואני רואה שאני מצליחה להתמיד כבר שנים ב״ה, ובחוויה שלי זה באמת עושה פלאים. בהצלחה ממש, כל הכבוד ענק על העשייה ותתחדשי על העיתים 😍

אלא לכתוב פעם אחת ולקרוא כל יום

הייתי צריכה לעשות טיפול רפואי די כואב אבל לא סוף העולם
חפרתי.. התכוננתי.. הכנתי את הבית לזה שלא אתפקד.. הזמנתי בייבי סיטר... דאגתי.. חרדתי...
בסוף שיתפתי את בעלי
בהתחלה הוא היה בהלם מעוצמת הדאגות וחוסר השקט שלי מזה (אולי גם כי ככה גדלתי עם אמא שדואגת וחרדה כל הזמן ?)

הוא נתן לי טיפ שמלווה אותו,
כל דבר שיש לו להגיד תודה, לא באופן כללי תודה אלא על כל פרט ופרט שום דבר לא מובן מאליו...
קמת בבוקר בזמן ? תודה רבה לה'
אשתך הכינה לך אוכל ? תודה רבה לה על המאמץ
המקרר מלא- תודה רבה
נכנסת לאוטו יש לך רכב- תודה רבה (חצי מדינה נוסעת בתחבורה ציבורית)
הילדים בריאים ? ברוך ה' (בימינו אפילו מצהירים על בריאותם ילד ילד) זה העיקר

וככה לחיות
בלי לחפש את הדאגות קדימה מה יהיה ואיך יהיה ולחפש עכשיו מה לא טוב

זה קשה, לי מאוד קשה, אבל מנסה לאמץ

בדיוק יצא לי לדבר עם חברה על העניין הזה
שכן לדעת שטוב לנו איפה שאנחנו ואם זה נראה שלשני יש יותר /היינו רוצים להיות כמוהו (לא משנה התחום)
בעצם צריך לרצות גם את מה שהוא מתמודד איתו
כי אי אפשר "לאכול את העוגה" ולהשאיר אותה שלמה...



אבל זה לא סותר את זה שמותר להתבאס
מותר להתאכזב
ומותר להתעצב


אנחנו בנות
עם רגשות ורצונות





אפשר גם להתפלל על הדברים להשם . הוא שומע הכל
אז אם הוא דואג ל 8 מליארד אנשים ולהמוני חיות וצמחים.... בשבילנו שאנחנו הילדים שלו הוא בטח שמח לדאוג ולתת!




ואם יעזור לך אני אצרף פה שיעור יפה שפעם שמעתי

קשה מאוד מאוד
זה כאילו שהכל טוב , אבל משהו חסר.
חרדות
או סי די 
דיכאון 
כל אחד ומשהו אחר
ואת שואלת את עצמך " מה אני דפוקה ???? הכל טוב לי בחיים למה אני לא מאושרת " 
ולא, את לא דפוקה, את אלופה.
להתמודד עם OCD דכיאון חרדות זה סיוט 
זה אתגר
אין לי תשובה, באמת שלא ( חוץ מלהסתכל על הטוב, אבל לאנשים חרדתיים/דיכאוניים/או סי די זה לא עוזר זה הרבה עמוק יותר)
כשיהיה אני אשתמש בה, ואפרסם לכולם 
אמן

אני רק רוצה כוס אחת
אבל עם גזים, לא שווה בלי

תכלס, לא יודעת מה כל כך אוהבת קולה
ברגעים שאני כנה עם עצמי- זה חסר טעם הדבר הזה
אבל אני מכורה לזה

בהריון כמעט ולא שתיתי, בעלי בקטע של בריאות ואני משתדלת לזרום

אין על השילוב המנצח הזה!!
עשית לי חשק עכשיו לשקית במבה גדולה עם קולה נוטפת וקרה

ואם בענייני במבה עסקינן,
אני מתגעגעת ל"שושים שוקולד" של עלית.....
ולא, במבה נוגט של אוסם לא דומה לזה.
מי פונה לשטראוס שיחזירו?
כי כשפניתי אמרו לי שאם יתקבלו הרבה פניות על ה"שושים" הם יחזירו את המוצר.
ובמבה שוש הרגילה-אני לא סובלת... רק ת'כתומה של אוסם.
טוב מה נסחפתי פה??
קיצור, מי שמשעמם לה ובא לה לעשות טובה ליהודיה נחמדה כמוני שתפתח ת'אתר של שטראוס-עלית ותבקש להשיב למדפים את "שושים שוקולד!!!!!" תודה🙂

יש גזה עדיין?!

הפסיקה לייצר אותה...

בסוף יש לי סכרת הריון!! אוף!

מזל שבעלי שיגע אותי כל פעם ששתיתי קולה והוציא לי את החשק לשתות

אין דבר כזה עכשיו אין חדש סביר. ברור שיש. המצב על הפנים במדינה. ממש. לא משנה לכמה מקומות הלכת. הילדים חשופים ואי אפשר לדעת. נשמע תסמינים. הייתי מאוד מאוד מתעקשת על בדיקה זה גם כמה ימים עד תוצאה. עד אז- בידוד. אם את לא בבידוד מהילדים אז לשקול להשאיר אותם גם. הלוואי שזה כלום! בע''ה!

אפילו שהרופא טוען שאין צורך אני מרגישה שזו השתדלות מינימלית .בנתיים פעם ראשונה נראה לי שמתפללת שהבדיקה הביתית תהיההחיובית ותראה על דלקת גרון ..לאן הגענו עצוב

לבקש מהמוקד אחיות.אבל קודם אעשה את המשטח חבל סתם להלחיץ את המערכת

ותהיי רגועה יכול להיות גם וירוס

לא שאני מלכת הידע, כן...? אבל לא סתם חותמים שאין חום ושיעול, ולא כתוב בהצהרות בריאות כלום על כאב גרון.
וכאבי שרירים זה תסמין שהרבה פעמים בר עם דלקת גרון, מנסיון...😏

אני דוכבת במיטה ולא נעים לי שכל הצהרים הילדים ראו סרטים במחשב ובעלי הגיע ועכשיו מטפל בהם ועוד מחכות לו קניות ..

ואני בוכה לבעלי .
הוא שאל אם עכשיו אני רגועה אמרתי לו שהפוך..
הוא לא מבין למה אני רוצה דלקת גרון(משוגעת אני ככה זה)
הוא טוען שזה רק שפעת אבל כל ארבע שעות החום עולההואנינמרגישה פשוט רע..רעידות,כאב גרון וכאבים בכל הגוף
אוף ה תעשה שאבריא כבר..
מקווה שבעלי ישאר איתי מחר כי אני מושבתת לגמרי
הרופא יקבל אותי רק בערב אחרי כל המטופלים בגלל החום
איך אני שורדת עד אז הצילו

אני מקווה שתצליחי לעשות בדיקת קורונה בהקדם.
מעודדת אותך שיש לי חברה שהיה לה גם כאב גרון וחום! והבדיקת קורונה יצאה שלילית. כנראה זה היה משהו ויראלי, כי אחרי כמה ימים זה עבר.
בע"ה!
חיבוק עד אז. קשה הלחץ הזה

זה לא מחייב שאין קורונה.
אמינות הבדיקות היא לא מאה אחוז.

רק מה זה מקווה שבעלי יישאר. מה השאלה בכלל. שישאר! ברור!!!!

להעדר מסירה אבל בסדר הוא ייצא מאוחר וינסה לחזור מוקדם .הבוקר טיפה יותר טוב לפחות לא עלה לי החו8 מ2 בלילה..זה כבר משהו ..
הרופא אמר שלא בטוח יעשו בדיקת קורונה וכדאי לחכות עוד יום שזה ממש לא נשמע קורונההפשוט שפעת חזקה

היום עושים בדיקות רק על תסמינים. בלי קשר כבר למגע עם חולה וכו'. לבעלי עשו בדיקה על צינון וחולשה. בלי חום. הוא אומנם עובד במשהו במערכת הבריאות אבל עדיין. לממש לא היה צריך להתחנן או משהו. יש לך תסמינים. לוקח כמה ימים לתשובות. על מה הוא מתקמצן בדיוק??? תתקשרי למוקד. תבקשי תור טלפוני לרופא אחר ושייתן לך. את בכלל לא צריכה לצאת לשום מקום בשביל זה. וואי. זה מעצבן

מאוד מוזר שהוא לא נותן לך בדיקה. נותנים היום לכל מי שיש לו תסמינים, ויש לך. זה ממש לא בסדר

אחות בקופת חולים אמרה לי שבכמה שנים שזה קיים והיא עושה את המשטחים האלה יצאו רק 2 חיוביים!! למרות שהרבה נבדקים היו עם חיידק.

 

ממליצה לך על משטח רגיל.

זה ממש נשמע סוג של דלקת גרון

גם אם חלית בקורונה (שזה אכן סביר, במצב הנוכחי), את לא צריכה להילחץ.
רוב רובם של החולים עוברים את המחלה בבית, ומחלימים בהצלחה. אמנם לוקח זמן, אבל מחלימים.
בתקשורת מספרים לנו על מיעוט המקרים שהגיבו לזה קשה. ולכן זה מלחיץ.
מה שכן, את יכולה לקחת הרבה ויטמין c וגם תוסף ויטמין d (במינון מתאים. לא יותר מדי). זה יחזק את הגוף שלך שיוכל להתמודד.
בנוסף- תאכלי בריא- תורידי קמח לבן וסוכר, ותאכלי הרבה ירקות מגוונים. זה גם יחזק את הגוף.
רפואה שלימה!!

אני לא בלחץ מהמחלה עצמה אנו יותר מוטרדת מההשלכות שלה שאז חייבים ממש בידוד וכו.. וחגבי א6כל אנינאוכלת די בריא בכללי בנתיים מאתמול בבוקר אכלתינרק טיפה מרק אטריות אין לי תאבון בכלל

מקווה ממש שיעבור לך בקלות ובמהירות!
במקומך הייתי מגייסת את הבעל להתעקש מול הרופא עת בדיקות קורונה לכולם, זה נשמע מאוד כמו התסמינים. :-/
בבקשה תקפידו על בידוד כולכם🙏🙏

דיברתי שוב עם רופאה בטלפו7 אמרההשגם לה נשמע כמו דלקת גרון ביקשה שאגיע לעשות משטח של הקופההשהוא מדוייק יותר והיא בדקה אותי גם כן ואמרההשזה ממש נראה כמו חידק בגרון .נתנה לי הוראה להתחיל אנטביוטיקה ואמרה שאם המשטח שלילי אז תפנה לבדיקת קורונה .אמרה שכן אפשר לעשות אם אני רוצה כבר עכשיו אבל מרגיש לי סתם לעשות רעש הרי זה לא שנעלמו כל שאר המחלות כשהגיעה הקורונה.בנתיים אני והילדים בבית לא יוצאים לא שלפני זה יצאנו יותר מדי הם רק הלכו למסגרות אבל עכשיו גם לא שלחתי למסגרות

לא פשוט התקופה הזו..

החום כל הזמן עולה אוף מתוסכלת ממש

דלקת גרון זה כזה נורא.. זה כואב מאוד מאוד מאוד והחום הזה שלא מרפה.. מכירה את זה ממש.. רפואה שלימה!

תקפה אותי חולשה ובחילה ובא לי כבר להיות בריאה .אני לא עומדת בזה זה נוראי

זוועה..

נשמה שלי.. ה' ישלח לך רפואה שלמה!!!

סיפרה לי ששיטת שרמן יכולה לעבוד גם כאן. אולי תנסי לקרוא על השיטה אם מתאים לך לנסות..

בגדול זו שיטה שעוזרת לשלוט על הדימום בזמן הווסת, ומאפשרת שליטה מתי להתרוקן. אני יודעת על מישהי שזה עבד לה גם במקרה של הפלה.

חיבוק גדול!

מהי שיטת שרמן? - הקלה על כאבי מחזור

אני לא יודעת אם הוא מספיק מפרט. יכול להיות שצריך לעבור הדרכה, אבל זה מה שמצאתי

אני לא יודעת אם זה באמת יעזור, רק שמעתי על מישהי אחת שזה עזר לה

הרבה כוח..
חיבוק

ביום ה-3 מהציטוטק.. שיצא הכל.

בסוף לא יצא כמעט כלום... סתם נמרחתי עוד כמה ימיים בגלל זה.

 

בעסה.

 

 

אינלי מושג בזה
אבל שולחת חיבוק גדול גדול!!💕

גם לי במנה הראשונה לא יצאה כמעט כלום.
ואחרי מנה שנייה התפתח דימום כזהה, שלא יכולתי לזוז מהשירותים כמה שעות
תההיה עם היד על הדופק,
אם את מתחילה להרגיש חולשה/ סחרחורות/ איבוד הכרה מהדימומים, עדיף להתפנות לבית החולים.
וכמובן, בשום פנים ואופן לא להידאר לבד אפילו לא ל 5 , עד שלא תרגישי שזה נגמר. אפילו שיקח כמה ימים.

ירד מלא דם מלאא.

מעניין שלא יצא.

 

הלוואי שיצליח עכשיו . זה מלחיץ קצת.

יצא הרוב
אחרי שלושה שבועות עדין נשארו שאריות ואמרו לחכות למחזור הבא והוא יוציא ומחזור זה יכול להיות גם אחרי שישה שמונה שבועות אחרי מחזור

קודם כל, חיבוק גדול גדול!
זה שלב כ"כ מתסכל וקשה שרוצים להיות רק מאחוריו
ככה שאני מאוד מבינה את המקום שלך!
אנסה לעזור טיפה מהנסיון שלי...
לי אמרו לשתות הרבה כי הרבה פעמים זה יוצא בעיקר בשירותים (ולא כמו דימום ווסת)
וגם לעסות קצת את האזור של הרחם בעדינות.
ולהמתין שהווסת תגיע הרבה פעמים זה עוזר להוציא שאריות..
ועצה שלי- לנסות לקחת נשימה עמוקה בתקופה הזו
לנשום, לעשות הרפיות ומה שעוזר לך להרגע
בעז"ה הכל יצא!
תעדכני מה שלומך💓

אמןןן.

שיצא הכל.

בקוצר רוח ולא הפסקתי להתפלל שהכל יצא... סיימתי על זה ספר תהילים שלם. ב"ה, אלף פעם, לא נותרה אף שארית בבדיקה שאחרי המחזור. ממליצה לך!!
אקרא עלייך פרק תהילים, בע"ה בקרוב תשרשרי לנו פה שלא נשאר זכר.
חיבוק! מבינה את ההרגשה...

כל כך קשה להיות במקום הזה, תחושה של תקיעות. רוצים להתקדם כבר הלאה והגוף לא נותן
אני לא עמדתי בזה ואחרי שמנה אחת של ציטוטק לא עבדה, עשיתי גרידה
מקווה שאצלך המנה השנייה תעבוד אבל אם לא, תדעי שהתהליך של הגרידה הוא מהיר ופשוט ומאוד מקל להיות כבר אחרי..
המון המון חיבוקים!

מי שחלילה צריכה או לקחה ציטוטק.

ביום הראשון להשאר בבית .

 

יואווו מה שעברתי...

לא חשבתי שתהיה תגובה גופנית ככ מהירה לציטוטק אחרי שהמנה הראשונה לא היתה מי יודע מה.

יצאתי עם הילדים לקניון,

כשירדנו התחילו פשוט צירים.

יואוו, זה כאב. שעה של צירים. ואז.....ההצפה...וה... שנפל בשירותי הקניון.  (מחילה על התאור)

ו"הנקיון"

 יואוו.

עפתי הביתה.

לפחות כל הכאבים נעלמו כליל לאחר מכן.

מקווה שסיימתי עם זה. אחרי כל החוויה ההזויה הזו.

 

תודה לכולכן על העיצות והתמיכה

ממש יצא לך עובר קטן? מה עשית איתן? באיזה שבוע היית?
ברור שציטוטק לא יוציאם ביום יומים הראשונים מהבית זה מיטה ושרותים צמודים אבל העיקר את אחרי
לפעמים אני חושבת מה נשים עוברות את בשרותים בקניון ואין לאנשים מושג שעובר נפל לך כרגע והילדים צורחים שתצאי כבר ואת צריכה לצאת כאילן כלום לא קרה כשבעצם ברגע זה נשמה של עובר נפרדה ממך

אהובה חיבוק אינסוף!!
הרבה כוחות...
והלוואי שאת נותנת לעצמך
לנוח, לעבד, לנשום

גם לי קרה אבל יומיים וחצי אחרי הציטוטק!! אני לא יודעת למה בתי חולים נותנים ושולחים הביתה, לדעתי צריכים לתת הוראות להישאר כמה ימים בבית בלי לצאת...אני גם עשיתי טעות שנשארתי לבד בבית אחרי מנה שניה, וכמעט התעלפתי מהדימום.
ליבי איתך, איזו חוויה נוראית. מקווה מאוד בשבילך שהסיפור מאחורייך

של כל העבירות שאין לך בכלל צדיקה שכמותך
ולא תדעי עוד צער וכאב לעולםםםםםםם

ממש הרגשתי את הלידנ!
אכן תותחית

היה לי כייף לקרןא

חגה בגה,
את אלופה!!!!

הרסת אותי עם ''טוב חגהבגה אומרת המילדת'' חחחח. יופי של סיפור!!

אויש תפס אותי המשפט הזה...

לידה לא כמו שתכננת זה באמת לא קל

אבל את חיה!

תענוג צרוף לקרוא אותך
@חגהבגה אולי תכתבי לנו גם את הסיפורים של השתיים הקודמות?

"מרגישה שאני תכף כבר לא מרגישה" זה פשוט בול...!

ולא ידעתי שאפשר להוציא מחדר לידה, אחרי שכבר נכנסת 😱

קראתי בנשימה אחת....

תודה !
את גיבורה ❤

איזה כיף שקראתן....

תודה

הרסת אותי עם האפידורל

לא יודעת למה.
ככה.
נגעת בי כל כך עמוק...
כואב לי עמוק בבטן,
ברחם
איך שתיארת את הכאב
ואת הצרחות
ואת ההרגשה שאת נפערת...
אמאלה


אלופה את
גיבורה!

חיבוק בוכה-צוחק
אין כמוך בעולםםםם💕💕💕

שרשמת צרחת יצא לי "אייייי" כזה,
כאילו אני איתך וגם צרחתי


את מהממת בכתיבה שלך,
אין עליך!

וגם, תגידי זאת אני כתבתי???
גם אני ילדתי לפני חצי שנה בת בחורף. שתיים קודמות בקיץ. אותו משקל בול!
וגם אני לא יכולה לסבול כאב, אין מצב בלי אפידורל, אבל בשונה ממך באמת ילדתי עם..
פעם גם כתבת עוד דברים זהים אלי.. חגהבגה, את תאומת הפורום שלי

אבל תודה יקירה

את כותבת מדהים ואיזה סיפור!!!!!

מלא תקלות, אין מידות

יותר יקר אבל הגיע תוך יום (חמישי הזמנתי הגיע בראשוו)

לק"י

ותודה!

ככה היה לפני כמה שבועות..

תשמרי הכל בסל ומחר על הבוקר ישר תקני

לק"י

קודם כתוב בצבע ש"אנחנו פתוחים", ואחר כך שנסגור כשנגיע למכסת ההזמנות.
לא כתוב שהגיעו למכסה....

אבל בסדר, נחכה למחר בבוקר.
אולי בינתיים יתחדש במלאי משהו שרציתי.

בקטע הזוי

קניתי לבעלי לילדים ולקטנה

מקווה לא להתאכזב

יצא סכום לא קטן

 

וכן היה כתוב שאפשר להזמין

והזמנתי ב12 בלילה והיה פתוח

ומה שאין כתוב שאין

זה עלה בסביבות 1000 שח כל חבילה (אמרתי שמצאתי מלא דברים)

אז אני מניחה שכן

 

איך משלמים את זה?

בנתיים שלחו לי הודעה שזה בדרך לפה...

בעיקרון שתדעי להבא לא מזמינים מעל 75 דולר שזה בערך 260₪. עושים הרב הזמנות קטנות בהפרש של יומיים או פותחים חשבון על שם הבעל ומזמינים חלק מפה וחלק מפה וכן הלאה.
כל חבילה מעל 75 דולר מחויב במעמ כשמגיע לארץ

כמה שעות!

אז תוסיפו לסל, וכל כמה שעות תרעננו ותראו אם חזר למלאי.

 

כבר קרה לי שיום אחד לא היתה שמלה במידה שרציתי ויום אחכ היה.

תודה רבה

לק"י

מה שרציתי אתמול ואזל, לא היה גם היום.
אבל לא נורא....

זה משהו מאוד משמעותי. לי נראה שכדאי לוותר ולתת בפעם הבאה בע"ה, אבל כדאי להתייעץ עם מישהו שיותר מבין בזה. הרב שמואל אליהו מאוד מתעסק עם שמות, וגם הרב סטבסקי. זה מה שאני יודעת

בעה תהיה עוד אחת
אבל אפשר לעשות שאלת רב.
בגדול יש לנו את ההרגשה הנכונה כשהם נולדים. אחר כך זה כבר לא זה לדעתי.

אפשר להוסיף בתעודת זהות
ולדעתי ברור שאם מוסיפים שם אז גם שם
(לדעתי זה חשוב שזה יהיה כתוב בצורה מסודרת במסמך רשמי כמו ת.ז כי זה חשוב להמשך החיים, לכתובה לדוגמא. לי הייתה עם זה בעיה לפני החתונה)

כשאת הולכת לרופאה היא כבר תתן לך הפניות להכל

ומקסימום אם אין תור פנוי לזמן שאת צריכה, תתקשרי למרפאה שאצלה את מטופלת ותבקשי להיכנס לרשימת המתנה...

מזל טוב לך!!

ידיים מלאות בעז"ה!!!!

 

א"ס ראשוני+בדיקת דופק לעובר- שבוע 6-8

שקיפות עורפית (א"ס+ב.דם)- שבוע 11-13+6

סקירת מערכות מוקדמת- שבוע 14-17 (במרפאות מסויימות, אין בכל מקום)

סקירת מערכות מאוחרת- שבוע 20-23

א"ס בדיקת מנח עובר- שבוע 36-37

 

אלה העיקריות, יכול להיות שתרצי עוד או שהרופאה תרצה עוד.

בהצלחה!!!!

לק"י

ואת האולטרסאונד הראשון לקביעת גיל ההריון אפשר גם עד שבוע 10.
אני ממליצה להגיע לרופא סביב שבוע 8, יותר סיכויים שכבר יראו את הדופק כמו שצריך.

לשקיפות עורפית וסקירת מערכות מוקדמת.
סקירת מערכות מוקדמת- זה לא בסל היריון אז צריך רופא שמקבל עם הסכם דרך הכללית או דרך הפרטי ואת מקבלת החזר משמעותי אם יש לך מושלם או פלטינום.
ואין בעיה ממה שידוע לי לקבוע בלי הפנייה, רק לתור עצמו את צריכה להגיע עם).
אם את רוצה המלצות וכו, ממש לא מזמן הייתי שם בכל הבירורים..
בהצלחה! מוזמנת לשאול אם יש לך עוד שאלות..