חברות
שואלת בשביל חברה טובה...
יישוב קטן, היא מטפלת במשפחתון לגילאי שנתיים, חמישה ילדים+הבן שלה.
היא לא מדווחת לביטוח לאומי (***לא זה הנושא, אל תגיבו🙂***) כי זה מסובך ובירוקרטיה וכו'... לא משנה. בהרבה ישובים לפי מה שאני יודעת זה מקובל.
בקיצור
מהרגע שהפסיקו הלימודים בגנים ובמעונות אי אז אחרי פורים, היא הפסיקה לעבוד כמובן ועוד יותר כמובן- לא קיבלה משכורת.
(כלומר קיבלה נטו על הזמן שעבדה, לא שקל יותר- על השבועיים הראשונים של מרץ. על אפריל אף אחד לא מתכוון לשלם לה גם כן).
היא התעודדה לשמןע שב'ה תכף חוזרים למסגרות
א-ב-ל
מסתבר שיתכן מאוד שהיא תרצה לחזור לעבודה אבל *בפועל* אימהות לא ישלחו את הילדים.
עיקר העניין הוא לא שולחות לא כי פוחדות להידבק (לפיות ככה זה נראה מבחוץ, היא רואה את הילדים משחקים חופשי עם חברים) אלא כי יש ילדים גדולים בבית (ה' ומעלה שלא חוזרים ללימודים) ועושות חשבון שעדיף להשאיר את הילד בן השנתיים עם אחיו הגדולים.
הסתייגות: יכול להיות שהן כן פוחדות ולכן לא שולחות. על פניו זה לא נראה ככה.
עוד נתונים חשובים לשאלה:
אין חתימת חוזה. אין יכולת משפטית לחייב לשלוח. גם אם כן הייתה מדווחת לביטוח לאומי לא היתה לה אפשרות למנוע מהורים להוציא את הילד עד סוף השנה.
ההורים עדיין לא אמרו שלא ישלחו אבל מסתבר שיהיו כמה.
היא התקשרה אליי ממש בוכה היום.....
מהסיפור הזה, מלחץ, מ'ברוך' כלכלי די הזוי.
השאלה שלי אליכן חברות וירטואליות
מה לדעתכן נכון לעשות?
א. ''להטיל וטו'' להגיד להורים שהיא ממש מבינה אבל אי אפ'ר לבטל בלי למצוא ילד חלופי? (שזה די חסר סיכוי ככל הנראה)
ב. לשתוק ולאבד את הפרנסה?
ג. אופציה אחרת?
נו מה אומרות?
(פליייז תגובות ענייניות. בלי עגבניות/שיפוט/ביקורת. דברו פשוט🙂)
תודה 💞
שואלת בשביל חברה טובה...
יישוב קטן, היא מטפלת במשפחתון לגילאי שנתיים, חמישה ילדים+הבן שלה.
היא לא מדווחת לביטוח לאומי (***לא זה הנושא, אל תגיבו🙂***) כי זה מסובך ובירוקרטיה וכו'... לא משנה. בהרבה ישובים לפי מה שאני יודעת זה מקובל.
בקיצור
מהרגע שהפסיקו הלימודים בגנים ובמעונות אי אז אחרי פורים, היא הפסיקה לעבוד כמובן ועוד יותר כמובן- לא קיבלה משכורת.
(כלומר קיבלה נטו על הזמן שעבדה, לא שקל יותר- על השבועיים הראשונים של מרץ. על אפריל אף אחד לא מתכוון לשלם לה גם כן).
היא התעודדה לשמןע שב'ה תכף חוזרים למסגרות
א-ב-ל
מסתבר שיתכן מאוד שהיא תרצה לחזור לעבודה אבל *בפועל* אימהות לא ישלחו את הילדים.
עיקר העניין הוא לא שולחות לא כי פוחדות להידבק (לפיות ככה זה נראה מבחוץ, היא רואה את הילדים משחקים חופשי עם חברים) אלא כי יש ילדים גדולים בבית (ה' ומעלה שלא חוזרים ללימודים) ועושות חשבון שעדיף להשאיר את הילד בן השנתיים עם אחיו הגדולים.
הסתייגות: יכול להיות שהן כן פוחדות ולכן לא שולחות. על פניו זה לא נראה ככה.
עוד נתונים חשובים לשאלה:
אין חתימת חוזה. אין יכולת משפטית לחייב לשלוח. גם אם כן הייתה מדווחת לביטוח לאומי לא היתה לה אפשרות למנוע מהורים להוציא את הילד עד סוף השנה.
ההורים עדיין לא אמרו שלא ישלחו אבל מסתבר שיהיו כמה.
היא התקשרה אליי ממש בוכה היום.....
מהסיפור הזה, מלחץ, מ'ברוך' כלכלי די הזוי.
השאלה שלי אליכן חברות וירטואליות
מה לדעתכן נכון לעשות?
א. ''להטיל וטו'' להגיד להורים שהיא ממש מבינה אבל אי אפ'ר לבטל בלי למצוא ילד חלופי? (שזה די חסר סיכוי ככל הנראה)
ב. לשתוק ולאבד את הפרנסה?
ג. אופציה אחרת?
נו מה אומרות?
(פליייז תגובות ענייניות. בלי עגבניות/שיפוט/ביקורת. דברו פשוט🙂)
תודה 💞
?