פורום הריון ולידה (עמוד 2767)

מקסימום... חח סתם..

אני רק זוכרת שמישהו פעם הסבה את תשומת ליבי שלא שיניתי מרווקה לנשואה ולא היה מדי מסובך לשנות... יש איזשהו לחצן של עריכת פרטים אישיים.

ליד הכינוי שלך יש ריבוע עם ציור של עיפרון.

נראה לי שאם נכנסים לעריכה של הכרטיס האישי זה נתון לשינוי.
אפשר להמציא שזו סגולה לחיי נישואין ארוכים

היה לי 1000
בהצלחה מזל טוב ♥️♥️

אבל את ממש ברת מזל שהיתה לך עבודה מהבית עכשיו
זה לא פשוט בכלל לאמהות לצאת לעבוד זה לא משתלם כלכלית ולא תמיד יש מישהו שיכול להתחלק גם בעינייני הילדים והבית.
לדעתי התקופה הזו זה רק 'השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך' רק להתחזק באמונה ולחשוב על תרחישים טובים.
אם את בטוחה שיפטרו אותך תתחילי לחפש היום בגלל הקורונה הרבה חברות נותנות לעובדים לעבוד מהבית ואולי בדיוק צריך עובדת ותוכלי לחתום אבטלה עד אז
שיהיה בהצלחה

אולי את חוששת לחינם?
עבודה במצבים של חולי כרוני היא באמת מורכבת, וודאי כשיש ילדים בתמונה.
הייתי חוזרת לישון בלילה ומחכה כמו כולם לראות מה ילד יום.
אם באמת תעמיד בפני פיטורים - הייתי נלחמת על המשרה הזו בכל הכלים שיש לי.

אני מקווה מאוד 🙏🏻
בעלי לא כל כך מבין מה הבעיה ללכת לשירותים במקום העבודה, קשה להסביר לאדם *בריא* מה זה כשאתה צריך לרוץ לשירותים בין 5-10 פעמים ביום.. (ואני מתכוונת לרוץ באותו רגע)..
שלא לדבר על נושא ההיגיינה במקומות ציבוריים 🙃

זאת לעומת הנוחות בידיעה שיש לך שירותים זמינים בבית, אין לחץ.. צריך (אפילו 5 פעמים) אז הולכים- אף אחד לא יעיר לך על כך.

תסמכי על ה' שכמו שדאג לך עד עכשיו בעבודה שמדוייקת לך לצרכים הרפואיים והמשפחתיים, ידאג לך גם כעת.

מכירה את המחלה שלך מקרוב ורק רוצה להגיד שמבינה את הרצון שלך להשאר בבית, יותר מהטכני ( הריצה לשירותים וההגיינה) , גם הפן הנפשי מאוד משפיע. מבינה את הרצון במחלה הזאת ליצור לעצמך חיים כמה שיותר רגועים ונטולי לחצים, כי זה ישירות משפיע על הבריאות.
מאחלת לך הרבה בריאות ותקופה של נסיגה מהמחלה.
בת כמה הבת שלך? יש לה עוד הרבה זמן עד גן עירייה?

היא בת שנה ושלוש.
וכן, זה מורכב.. הלוואי ובישראל הייתה אפשרות לעבוד (אם לא באופן מלא אז חלקי מהבית) אבל לצערי זה לא כך.
יש היצע של משרות אבל 99% מהן דורשות הגעה למשרד למשך 9 שעות ביום ובמצבי זה כמעט בלתי אפשרי.
הלוואי וזה יסתדר 🙏🏻

יהיו יותר מעסיקים שיאפשרו עבודה מהבית.
הלוואי...

באופן אישי אצל הבן שלי הוא בדיוק עבר מ2 שינות ביום לשינה אחת בסוף הבוקר. ואני חושבת שהוא איחר לבור - כלומר שיש הרבה שמורידים את אחת השינות כבר לפני.

 

 קם איזור 7-8

שינה איזור 11-12 לשעה שעתיים

הולך לישון ב6-7

 

אני חושבת שהוא ישן הרבה יחסית אז תחכי לעוד תגובות

 

בהצלחה

קם בסביבות 7 ישן מ 13-15:00 הולך לישון בסביבות 20:00

ישנה בלילה בערך 12 שעות מ7 בערך עד 7 בבוקר פחות או יותר

בבוקר נרדמת בערך בעשר
או שישנה שעה וחצי-שעתיים ברצף
או
שישנה שעה בעשר
ועוד חצי שעה- שעה בסביבות 12וחצי-13:00

לילה: מ7 עד 7
צהריים: מ12 עד 2

הולכת לישון ב7:30 וקמה בערך באותה שעה וישנה שוב מ11:30 עד אחד

מתעוררת באיזור 9-10
בצהריים לפעמים לא ישנה בכלל או ישנה מ3 עד 4
ובלילה... עד שהיא הולכת לישון...לא לפני 11
😥

ואז הוא משך עד 19

קמה בבוקר סביבות 7, כשהייתה יושנת צהריים סביבות 12-14, בערב היה סיוווווווטטטטט להרדים אותה, ב21 במקרה הטוב..
עכשיו ויתרתי על שינת צהריים, ב19 הולכת לישון תוך שנייה. היום בכלל נרדמה ב18.

מ9 בערב עד 9 בבוקר

ומ2 בצהריים עד 4

סביבות ה14 שעות

שנת לילה מלאה סביב 12 שעות,
ועוד שינה באמצע היום סביב 13 (או 12 או 14...)
לזמן משתנה. יש ילדים שזקוקים לשעתיים יש לשעה יש לשעתיים וחצי...

את מוציאה מתי שבא לך. בתוקף שלו זה לחמש שנים. בעיניי שווה כל שקל. נותן שקט ( לא הורמונלי)

גם במניעה לחצי שנה התקן יכול להיות אמצעי נהדר ולא הורמונלי. זה פשוט יוצא יקר יותר מגלולות ...

אני ממליצה מאוד.
יש נשים שזה גורם להן לדימומים בין ויסתיים , וסתות ראשונות גם עשויות להיות חזקות יותר.
וקצת מעצבן שבשביל להכניס ולהוציא צריך תור לרופא וכל האי נעימות הכרוכה בכך

אבל- בין לבין את לא צריכה לדאוג לזכור כלום ואת לא משבשת את המערכת ההורמונלית.

וגם לגלולות יש תופעות לוואי

תלוי בקופה. בסביבות ה500

בשביל מה להכניס הורמונים אם אפשר שלא.

אצלי ב"ה לא היו בכלל תופעות לוואי

אולי כדאי?

תרגישי טוב :-*

אני גם 5 חודשים אחרי לידה, היו לי גם באלגנים עד עכשיו והייתי אצל הרופאת נשים והיא הפנתה אותי לבדיקת דם.. אולי כדאי לך להתייעץ עם רופאה באמת...

ועוד משהו שהרופאה הפנתה אותי אליו... נחיה ונראה מה יהיה...

משקל עודף וחוסר פעילות יכול לגרום למחושים
וגם לחץ ודכדוך מהתקופה יכול לגרום לכאבי בטן
והכדורים
תנסי לשלב הליכות עם אפשרי
חיבוק גדול!

דיי מצליחה לשמור ברוך ה'המכון חוזר ישתבח שמו

קודם כל חיבוק על הכלללל
חגהבגה את המלכה שלנו! ומעוררת השראה!!
טוב, זה בסוגריים

לגבי הבדיקות דם.. אני הייתי עם סחרחורות, נפיחות נוראיות בבטן ובעיקר בחילות לאורך היום, וכרגע הרופאה המליצה לי לתגבר ממש את הB12.
ב'ה אני ממש רואה שיפור...
אולי גם אצלך?
בכולופן ממש חיבוק 💞 לא נעים כל העסק

אילו מילים!!
אני ממש מקפידה על תוספי מזון, ברזל וויטמין סי, ולא אוכל. ג'אנק, אוכלת מגוון, וכל יום בשרי....
יאללה שיהיה לכפרת עוונות..

אני סבלתי תקופות ארוכות מכאבי בטן, הורדתי את רוב המוצרים מהחי, מאכלים שמנוניים, עתירי סוכר/ פחממות. נותרתי עם תפריט מצומצם אבל כאב הבטן נעלמו לגמרי.

אני לא אוכלת ביצים, כמעט ולא פחמימות...
בודדתי חלבי- וזה לא עשה לי כאבים.
התפריט שלי בכלל לא פרוע, מקווה שלא אצטרך לאכול חסה ברוטב פטרוזיליה כל היום.. תודה!

הריון תאומות, הריון ראשון. ניתוח אלקטיבי...

אני קצת לא מפוקסת אם תרצי לשאול שאלות ספציפיות בשמחה (אגב, למהלא בהריון תאומים?)

@קרן-הפוך תוכל למצוא שרשור ישן שלי על קיסרי אלקטיבי

אלופה!אין כמוך!

וההחלמה תהיה מהירה מהירה..

אני עברתי גם קיסרי אלקטיבי, לידה ראשונה, תינוק יחיד.
זה היה קצת מזמן אז אנסה לדלות מזכרוני:

הערה חשובה-הכל נכון ללפני 8 שנים, אז אולי חלו שינויים שאינני מודעת אליהם.
כמה ימים לפני הניתוח יקראו לך ליום הכנה בו יבדקו שאין לך רגישות לתרופות וחומרי הרדמה ויסבירו לך על התהליך.
ערב לפני התאריך תתאשפזי,יערכו לך בדיקות שתן, לחץ דם, דופק, תהיי בצום, בבוקר לאחר אולטראסאונד ומוניטור יעשו לך הכנות הכוללות גילוח ערווה, החדרת קטטר( כואב! אז תבקשי בחדר ניתוח ולא לפני! שלא כמוני☹️)שזה צינור לניקוז השתן.
אח"כ יגלגלו את מיטתך לחדר הניתוח בו יחליפו את החלוק שלבשת לחלוק אחר שבו רק מממעלה הבטן ועד הצוואר תהיי מכוסה. תתבקשי להוריד כל תכשיט כולל משקפיים כולל כיסוי ראש-יתנו לך כיסוי מניילון, ויערכו לך הרדמה(כנראה אזורית, ז"א את תהיי ערה אך לא תרגישי את פלג גופך התחתון, מהבטן ומטה.ההרדמה תעשה בגב, בחלל האפידורלי, זריקה לא נעימה בהחלט אך לא נוראית)
אל תיבהלי, מיד אחרי זריקת ההרדמה תרגישי שהרגליים שוקלות טון ותנסי לנענע אותן ולא תרגישי כלום, זו ההרדמה שמשפיעה.
יקשרו את ידייך לצדדים כשאת שכובה על המיטה ( לא הכי נח, בעיקר אח"כ כשההרדמה פגה והזרועות והשכמות כואבות...)
ע"מ למנוע תזוזות,וישימו מעין מחיצה בין 2 חלקי גופך- מתחת לחזה- שאת והמלווה שאיתך( רק לבעל מרשים להיות בניתוח, ורק בניתוח יזום. )לא תסתקרנו חלילה להציץ מה קורה בפנים הבטן כשחותכים אותה... 🙂(תכלס מעניין לראות את איברינו הפנימיים, לא? )
בינתיים בעלך גם מקבל" תלבושת אחידה" כמו של מנתחים (משהו מצחיק: אני מספר 6 מינוס במשקפיים, "אווערית" שלא רואה כלום בלעדיהם. בכל הלחץ שהיה לי לא ידעתי שבעלי אמור לעטות על עצמו חלוק כיסוי נעליים וראש וכו, ובין ההכנות ובין כל אנשי הצוות שהתרוצצו בחדר (מרדים, אחים, מנתח, מיילדת, אחות)לא ידעתי איפה הוא. אחרי שכבר הייתי מוכנה שכובה במיטת חדר הניתוח וחיכיתי שהמנתח יחל את עבודתו מישהו בלבוש של איש צוות חדר ניתוח רכן ליד האוזן שלי ושאל אותי: נו, מתרגשת? חשבתי בליבי-נו מה אכפת לו אם אני מתרגשת? מה רוצה ממני האח הזה? ובקול שאלתי-אתה יכול לקרוא לבעלי? רק כשהוא צחק הבנתי- זה היה בעלי...לא ראיתי כלום בלי המשקפיים ולא זיהיתי את הקול שלו בגלל הרעש וההמולה מסביב ובגלל שגם הוא התרגש מאוד.. )
מתלבש ועומד רק ליד הראש שלך. אסור לו לזוז משם, וגם כשמוציאים אותו(בפרוש מוציאים. עם ליווי. בשום אופן לא נותנים לו להסתכל, ויש יציאה מיוחדת דרכה הוא יוצא, מהצד. )לא נותנים לו להסתכל על איזור הבטן,מחשש להתעלפות..
מחטאים את מקום הניתוח שהוא בבטן התחתונה קו אופקי
(לרוחב)ממש קרוב לקו הערווה. המנתח מתחיל את עבודתו.. את לא תרגישי כלום אבל כן קצת ש"מתעסקים" לך בבטן... קצת רעש גם וריח כזה לא נעים..של בשר חרוך כי עוצרים את הדימום ע"י צריבה, 3 דקות ואז-הרגע שכולם חיכו לו... את שומעת בכי של תינוק!!! ובמקרה שלך שני בכיות בע"ה... ישימו אותם ליד הראש שלך אבל ממש לדקה, גם כדי לטפל בו וגם כדי לסיים איתך. בעלך יצא עם האחות והתינוקות ובך ימשיכו לטפל, יתפרו את החתך, יעקבו אחרי המדדים שלך שהכל מאוזן, ויגלגלו את מיטתך לשעתיים התאוששות, בערך,ליד חדר הניתוח- בחדר ההתאוששות. עדיין לא תפוג ההרדמה אבל אולי יהיה לך קר ואולי תחושי צמרמורות ורעידות חזקות - תבקשי שמיכות.
לקראת סוף השעתיים אני התחלתי להרגיש כאבים אבל לא מהרתי לבקש משככים-אל תעשי כמוני אלא תבקשי עוד לפני שתפוג ההרדמה. אח"כ יעלו אותך למחלקת יולדות, ואז יביאו לך את התינוק. אה, יבדקו אותך ע"י לחיצות על הבטן לבדוק שאין שאריות או גושים--אני זוכרת את זה בתור סיוט, זה כנראה יכאב. אבל יעבור מהר..ואז יביאו לך את התינוקות!! איזה כיף.. ותוכלי להתבונן מקרוב, לחבק, לצלם... אבל.. אז גם יתחילו הכאבים ויהיה קשה לך לזוז, אל דאגה-הכל יעבור...

זה בערך מה שאני זוכרת, מקווה שעברתי בגדול על הכל..

וכעת-לטיפים...
1.אל תהיי גיבורה, קחי משככבי כאבים אחד אחרי השני לכשמותר. ההחלמה כואבת, אזור החתך רגיש מאוד ואין שום סיבה לסבול. בקשי טיפות אופטלגין או איברופן. הם יציעו לך זריקה שניתן לקחת אותה זמן מוגבל לאחר הלידה, אל תהססי וקחי.
2. כל תנועה כואבת ב3 ימים הראשונים, אבל ככל שתנסי לקום ולנוע יותר, החל מ6 שעות לאחר הניתוח-תזורז החלמתך. לכן למרות שזה כואב, תנסי לקום וללכת לאט, יעזרו לך בהתחלה ולאט לאט יהיה לך קל יותר מיום ליום. זכרי שהכאבים החזקים הם רק בימים הראשונים, ובברית- אם זה בן-כבר תלכי כרגיל לגמרי, אל דאגה.. גם אם זה לא נראה.
3.בקשי עזרה בלהתקלח בערך 9 שעות אחרי הלידה. זה משפר את ההרגשה מאוד מאוד. תמרחי גם קרם גוף שאת אוהבת.. ממש מרענן.
בהתחלה יחליפו לך את התחבושות( יהיה דימום כמו מחזור). קצת לא נעים, ביום השני כבר תחליפי בעצמך.
4.יורידו לך את הקטטר בערך 14 שעות אחרי הניתוח, תנסי ללכת
לשרותים, אל תפחדי לתת שתן , וגם לא לפחד להתפנות, למרות שצואה לוקח איזה 3,4 ימים עד שיוצא,וזה קורה יותר מהפחד שכביכול מקום החתך "יקרע" בגלל המאמץ. זה קורה גם בלידה רגילה מאותה סיבה.
שתי מיץ שזיפים( קנוי, או מים שהושרו בהם שזיפים מיובשים )ממש עוזר.
5.שימי כרית על מקום החתך, כך שכשתנסי להניק או לשאוב אם התינוק ינוע באזור זה לא יכאב. כנ"ל לגבי עיטוש או שיעול-מקום החתך כואב ורגיש ויתכנו כאבים בעת דיעול/התעטשות.
6.תשני הרבה.. כמה שתוכלי. ההחלמה שלך יותר חשובה מביות מלא, לדעתי, בעיקר אם מדובר בשניים, תצטרכי כוח כפול..
תאכלי ותשתי הרבה.. בהתחלה הרבה מים ומאכלים דלילים ומימים, אח"כ תעברי לתזונה יותר מוצקה.
7.כל הרגשה חריגה בבטן או הפרשה ממקום הניתוח או כל משהו חריג-אל תהססי לפנות לאנשי הצוות ולדווח.
והכי חשוב-
תזכרי שיש לך אוצר בידיים שלמענם סבלת כל כך הרבה.. ותווכחי לדעת שהסבל היה משתלם בהחלט..
בהצלחה יקרה! ובשורות טובות..
תחזרי לעדכן אחרי..

איזה אורך!

גם בהריון תאומים אומנם רק בהתחלה..
אבל לחוצה מעניין ניתוח

הריון נורא יקר ושחיכיתי לו הרבה ומפחדת מסיבוכים אפשריים של לידה רגילה

שהכל יעבור בשלום בידיים מלאות

לכי לשירותים כל שעתיים שלוש, אל תחכי שהשלפוחית תהיה מלאה זה לוחץ על הצלקת מבפנים ואז את בקושי מצליחה להגיע לשירותים...
לפעמים יש קושי להתפנות בפעמים הראשונות ולהוציא שתן- טיפ : כשאת יושבת להתפנות לרוב יש כיור צמוד, שימי את היד בכיור ותפתחי את המים זה מאוד משחרר ומקל כי כשרטובים רוצים להתפנות

עזר לי מאוד , מבטיחה שאחזור לעדכן ❤

גם לידה רגילה וגם קיסרי והייתה מרוצה מאוד.
ובכל בית חולים שתבחרי שיהיו שליחים טובים.

כנ"ל

יש מקומות של אפס הפרדה לאחר הניתוח.
את יכולה לברר על תפרים נמסים/דבק במקום סיכות, עדיף ממש.
יש אתר של אפס הפרדה שאת יכולה לראות טבלאות השוואה בין בתי חולים וזה מעודכן לעכשיו.
בהצלחה♥️

ענו לך כבר הרבה. מוסיפה קצת משלי.
את מתקשרת לבית חולים וקובעת תור לניתוח. היום בחלק מבתי החולים אפשר לבקש באלקטיבי קיסרי ידידותי- יותר עדין לתינוקות, מניחים עליך, אולי הנקה, משחררים את הידיים. תחפשי על זה מידע.
ממליצה גם לבקש תפרים נמסים.
אצלי הגעתי יום לפני לטרום ניתוח- מוניטור, אולטרסאונד, רופאת נשים, מרדים, מסבירים שם הכל. מתי לקחת כדור נגד חומציות, ממתי צום וכו'.
ביום הניתוח את באה. מוניטור, פתיחת וריד. במרפאת טרום ניתוח את כבר מחליפה לחלוק (בלי כלום מתחת. פדיחה). ומתארגנת. לוקחים אותך לחדר ניתוח. מרדים מכניס הרגמה ספינלית. עם הרדמה מקומית לפני. לא נורא. אם את לא מרגישה טוב תגידי לו.
בניתוח עצמו מרגישים בעיקר התעסקות ולחץ. אצלי כולם יצאו במצב קצת מעפן. אבל בעיקרון מוציאים. אחרי כמה זמן (לא חייב תוך שניה) יש בכי. מביאים לנשיקה ואח''כ מוציאים לתינוקיה. כמו שאמרתי קודם היום אפשר לבקש הנקה בחדר ניתוח וכו'. תלוי בי''ח. תחפשי בפייסבוק בקבוצת אפס הפרדה אם חשוב לך. אני רציתי ולא הסתדר כי התינוק היה צריך בדיקה דחוף. הכל בסדר איתו ב''ה.
אח''כ אני שלחתי את הבעל איתו ונשארתי לצחוק עם הצוות תוך כדי שתפרו והכל.
אח''כ לוקחים לחדר התאוששות שם מנטרים מדדים. נותנים משככי כאבים (קחי הכלללל. אח''כ במחלקה אין כאלה טובים). יש בתי חולים שההתאוששות היא ההתאוששות הכללית מניתוחים ויש שבנפרד. ואז זה יכול להיות גם עם התינוקות.
אח''כ עולים למחלקה. נחים כמה שעות. ואז מגיעה אחות להקים פעם ראשונה ולעזור במקלחת. קשה. בהחלט. אבל שווה מאוד את ההרגשה אח''כ. בגדול אני הייתי צריכה ליווי כל הזמן. גם לעצמי וגם לעזרה בטיפול. אני בעיקר הנקתי. והאחרים עזרו. הייתי בעין כרם שגם במחלקות הרגילות התינוק איתך ביום. האחרון הייתי בביות מלא עם ליווי בלילה. אבל תאומים זה משהו אחר כמובן.
מצטרפת להמלצות על משככי כאבים. הרבה ובלופ. כשהכאב מתגבר קשה להשתלט עליו. עדיף לא לתת לו לעלות.
וללכת. כואב. לא נורא. ללכת עוד ועוד.
ככל שתלכי תחלימי. ולא להתייאש. זה מרגיש כואב ואומלל ממש בימים הראשונים. וכל פעם בכיתי והתייאשתי. ואז- השתפר! כל יום יותר ויותר. ואחרי שבוע כבר עמדתי בברית אצל הבנים. ואחרי שבועיים כבר קשה להאמין שכל תזוזה הייתה כל כך כואבת. ממש פלא וקסם! אז לא להתייאש. זה עובר. באמת..
אנחנו פה לכל שאלה גם אחרי. מוזמנת בשמחה

אולי יהיה למישהי שכבר לא משתמשת..

בכל זאת?

קניתי לפני חודשים וחצי שתי חבילות 

אחת השתמשתי חצי השניה עוד סגורה

אני ממש ממש ישמח אם משהו ישתמש ויהנה מזה

דברי איתי בפרטי

אז אולי לא כדאי להתחיל להשתמש בהם כי לכי תדעי מתי ייצרו עוד....

או ללכת לרופא נשים בשבוע 7 בערך לראות דופק ולקבל את המלצותיו להמשך
או לא ללכת לרופא נשים עד אחרי הלידה...

איזה מינימום את בוחרת?

יש המון בדיקות שלא חייב לעשות.

קצת אמרתי בהומור
שצריך לבחון כל דבר לעומק ולגופו...
כשאת אומרת "מינימום בדיקות" האם בדקת מה המשמעות של כל בדיקה? סיכון? סיכוי? אפשרויות טיפול כבר במהלך ההריון?
לפי זה תחליטי מה את עושה ומה לא...

אני עושה ה-כ-ל, כולל מעקב הריון בסיכון צפוף
בלי מי שפיר (אם כי מניחה שבהריון הבא כבר אעשה בגלל הגיל).
מעדיפה לדעת אם יש בעיה כדי להתכונן אליה.

שזה חלק מהבדיקות שמציע הרופא.

יש כל מיני בדיקות.
רופאים ממליצים על הכל.
לא הכל באמת חייב לעשות.

הולכת למעקב היריון פעם בחודש (שם רק בודקים לחץ דם, משקל ושתן)

הלכתי לבדיקה ראשונה כדי לראות דופק ושההיריון בתוך הרחם (זה היה וגינלי). זה היה בשבוע 6
אחכ הרופא אמר לי לבוא בשבוע 17, 25, 32 ו36 (אולטראסאונד חיצוני ולקבל הנחיות להמשך והזדמנות לשאול שאלות שיש לי)
הוא ידע שאני רוצה מינימום בדיקות אז אולי בגלל זה זאת הייתה ההנחייה ואולי לא.

ובבדיקות עשיתי בדיקת דם פעם אחת בהתחלה (אבל אם היה צורך הייתי עושה כל פעם שהרופא היה אומר)
וגם סקירה מאוחרת והעמסת סוכר
(הבנתי שיש גם חיסון, צריכה לברר איזה ולמה הוא)

חוץ מזה לא מתכננת עוד שום בדיקה

שיהיה בשעה טובה! הריון תקין ובריא.

כמה חיסונים יש? ולמה הם?

לק"י

לדעת שהערכים תקינים.

אולטראסאונד בשבוע 12 כי לא אוהבת וגינלי.
ואז באה מידי חודש וחצי לבדיקת דם, לחץ דם וכו
סקירה מאוחרת
סכרת
והערכת משקל.
כמובן שאם יש בהמשך עניינים מסויימים לבדוק, אז בודקת..

בהצלחה

לק"י

כדי לקבוע את גיל ההריון המדוייק.

האם זה מתוך נק הנחה ש"בכל מקרה אני לא אעשה הפלה"
או מפחד מבדיקות?

לגבי רופאה,
ד"ר חגית גאום,
אבל בהצלחה בקביעת תור אליה
אבל טם תצליחי, היא מדהימה

וד"ר חנה דרוקמן בקרית ספר

ושמעתי המלצות מאוד טובות על דר גוטמן

בס"ד

 

(עכשיו נזכרת מלפני החתונה כמה שזה קשה להשיג אותן...)

כשאמרתי מינימום, התכוונתי שאני לא רוצה לעשות בדיקות 'פולשניות' וגם שלפעמים נשמע מחברות בהריון שהן בערך בחוג קופת חולים, כל שבוע בבדיקה אחרת, וזה לא נראה לי כ"כ נצרך (וכיף).

אשמח לדעת מה הנורמה בגדול ומאיזה שבוע בערך כדאי להתחיל לבדוק. (כרגע אני לא יודעת בדיוק באיזה שבוע אני, יכולה לשער..)   

מלפתוח אתרי אינטרנט של קופות חולים
לקרוא על הבדיקות השונות
לקבל מושג כללי
לקרוא באתר של מכון פועה
ואז להתלבט על בדיקות ספציפיות...

בעקרון, אין כמעט בדיקות
ונשים מחכות להן בקוצר רוח כדי לראות שהכל בסדר, יש דופק, העובר גדל...
מי שמבלה בקופת חולים זה כי יש אתגר בהריון.
יש סיבה רפואית. בדרך כלל לקראת סוף ההריון.
כשתגיעי לגשר תחצי אותו...
אבל מהמקום של מי שחותמת כרטיס בהריונות - זה אפילו נחמד. בכלל לא נורא.
וממש ממש לא מיותר.
יד על הדופק כשיש צורך.

הצעד הראשון שלך זה קביעת תור לאולטרסאונד דופק - בערך 3-4 שבועות אחרי שיש לך 2 פסים.
אפשר להוציא הפניה מרופא משפחה.
ולקבוע תור לרופא נשים.

אני לא יודעת אם אפשר לשים את האצבע בדיוק על נורמה..
לכל אחת יש את האג'נדה שלה בנושא..
אני למשל עושה אולטרה סאונד בשבוע 10 בערך, מעקב הריון מדי חודש וחצי בערך, העמסת סוכר וחיסור שעלת. יש שיגידו שזה מעט ולא מספיק ויש שעושות כמוני ואולי פחות..

מידע מנומק ומפורט על כל בדיקה תוכלי למצוא בשפע באתר פועה שמסביר מעולה גם את העניין ההלכתי, ובכל אתרי הקופות וכך תוכלי להחליט מה הנורמה שלך. אבל אני מציעה באמת לבדוק.

לק"י

וזה כותב לך באיזה שבוע את.
תקבעי תור לרופאה סביב שבוע 8.

בדיקות סטטיסטיות
בדיקות מדעיות.

בדיקות סטטיסטיות הם בדיקות על סמך מחקרים שהראו שלמס נתונים יש סטטיסטיקה גבוהה להוביל למשהו. שום דבר לא ודאי.
דוג לכך היא בדיקת שקיפות עורפית.
מצאו שעובי של ההנטזלים בעורף התינוק יכול להעיד על הסיכוי לת. דאון.
לוקחים את הנתון הזה ביחד עם נתונים אחרים (כמו גיל הטם ועוד נתונים) ואת מקבלת תשובה סטטיסטית.
לא מדובר בבדיקה פולשנית בעלל, אבל בגלל שמדובר על תשובה סטטסטית + שיש נשים שלא יעשו כלום עם הנתון הם בוחרות שלא לעשות את הבדיקה.

לעומת זאת בדיקות מדעיות נותנות תשובה מוחלטת.
לדוג באולטרסאונד סקירת מערעות רואים בבירור אם יש לתינוק 5 אצבעות.

המדיניות היום היא לא לשלוח לבדיקות פולשניות אלא אם כן יש סיבה טובה.
(ד.א. מה זה בדיקה פולשנית מבחינתך? אולטרסאונד וגינלי? בדיקת דם? או שיותר בכיוון של מי שפיר?)

מידע מבדיקות ותוצאה לא טובה הוא לא רק לצורך החלטה אם להפסיק הריון או לא.
היום לרפואה מידע מקדים נותן אפשרות להציל תינוקות אם יודעחם על הבעיה מראש ונערכים לטיפול מתאים מיד לאחר לידה.
לפעמים חוסר הבדיקות הוא שגוזר על התינוק גזר דין מוות.
וכבר היו מקרים של תינוקות שנותחו מיד לאחר לידה או בעודם עדיין מחוברים לאימם בחבל הטבור ששימש כמכונת הנשמה ואפילו יש ניתוחים מצילי חיים לעובר בבטן אימו.

(בסוגריים אני אגיד שלפי דעתי גם לידחעה מוקדמת שמאפשרת ההכנה נפשית של זוג הורים לגידול ילד עם צרכים מיוחדים יש מקום)

ממליצה לפני כל בדיקה לברר מה הבדיקה נועדה לבדוק, אחך הבדיקה מתנהלת, מה התוצאות שאת מקבלת ומה השלכה והאופציות שיש לרפואה להציעה במקרה ו...

ולא להחליט החלטות הרות גורל מראש מבלי שיש לך את כל הידע

בהצלחה

לק"י

ואישית, אני שמחה לעשות אולטרסאונד מידי פעם ולראות שהכל בסדר.
רוב הנשים לא מגיעות לקופ"ח כל שבוע, וגם לא כל שבועיים.

ההמלצות והסיוע בעלות מקופות חולים זה לא סתם. אני עושה כל מה שמומלץ
אולטרסאטנד דופק
שקיפות פלוס ב''ד שבאה איתה.
סקירה מוקדמת
סקירה מאוחרת
חלבון עוברי- שליש שני
העמסת סוכר.
הערכת משקל
מעקבי אחות החל מסביבות שבוע 12
מעקב רופא (שזה בד''כ בהתחלה. ואז יש את כל הבדיקות אז אם הכל תקין לא צריך. ואז שוב לקראת הסוף. אחרי הסקירה השניה).
שום דבר פה לא פולשני ולא מסכן את העובר או אותך. יש היום אמצעים רפואיים אדירים לטפל בתוך הרחם או מיד אחרי הלידה בבעיות שעולים עליהם בבדיקות הללו. ואם לא עושים אותם אולי חלילה סתם סיכנת את חיי העובר או לא נתת לו טיפול אופטימלי. וגם נגיד לפעמים פתאום מוצאים ממצא מדאיג באמצע ההריון ואז אם יש תוצאות טובות בבדיקות קודמות זה בעצם נותן חיזוק לכך שהכל בסדר ואם אין בדיקות קודמות אז לפעמים יש צורך כן בבדיקות פולשניות. עם אחוז מאוד נמוך לסיכון אך בהחלט קיים. ולמשל בשקיפות כולם מדברים על תסמונת דאון. ואז מי שלא מתכננת להפיל על זה לא עושה. אבל כבר היו פה בעבר סיפורים על מומים קשים מאוד מאוד לא עלינו שהתגלו בשקיפות שאין שום סיכוי לעובר לחיות ימות ברחם או מיד כשיצא ואז עדיף לעשות הפסקת הריון בשלב מוקדם מאשר חלילה לידה שקטה וכד'. באמת שלא נדע.
שום בדיקה היא לא סתם בשרשרת הזו. זה הבסיס וההמלצה הראשונית ברפואה בארץ.

יש עוד מעבר בדיקות כמו סיסי שליה ומי שפיר- פולשניות עם סיכון. ויש היום בדיקות דם מתקדמות (ויקרות) שיכולות במקרים מסויימים להחליף מי שפיר. אבל זה בעיני רק אם יש צורך חלילה. או גיל מבוגר וכו'.

בשבוע 7-8 אולטרסאונד לראות דופק.

סקירה מאוחרת.

בסוף שמיני\תחילת תשיעי לבדוק שהחובר במצג ראש (שהראש למטה)

לגבי מעקב הריון- כדאי ללכת מידי פעם. לא חייב כל חודש בהתמדה. לפי ההרגשה. בחצי השני של ההריון ללכת יותר...

לק"י

זה בדיקות פשוטות וחשובות.
ובמכבי- אפשר לעשות אותן בטלפון, וזה חוסך הליכה לקופת חולים (למי שמעדיפה).

סרזט בלי הנקה זה עלול להיות מתכון לדימומים וכתמים.
מעטות מסתדרות איתו גם בלי הנקה.

חבל על הזמן, תחליפי.

לא מכירה בכלל את הגלולה הזאת...
צריך להקפיד עליה כמו סרזט? בזמן וכו' והאם לקחת באותה השעה של הסרזט?
(יש לי אותה פה בבית, כבר קניתי ליתר בטחון.. טרם פתחתי לקרוא... בעיקר מבואסת עכשיו...)

מקסימום היא לא תהיה טובה - תעשי עוד החלפה.
אפשר לחבר חבילות ולדחות... (כל אחת כמה שהיא מצליחה לפני שמתחילים כתמים)
עם סרזט רוב הסיכויים שהכתמים ימשיכו ויקשו על טהרה.

מעניין תוך כמה זמן משפיע.. ואם יש לזה דימום הסתגלות או כתמים?

אני חיברתי ואחרי איזה יומיים התחיל לי כאבי מחזור נוראיים!!! (כפול או משולש ממחזור רגיל) אז הפסקתי כדי לשחרר ולקבל מחזור ולהמשיך כרגיל והיה מחזור שבועיים+כל יום מהשבעה נקיים היה שאלה.

לקחתי פומיניק (שזה כמו סרזט), בלי הנקה. אבל זה בגלל שאסור לי לקחת גלולות משולבות.

רוב הזמן היה בסדר, אבל זה באמת מתסכל החוסר וודאות שפתאום יכול להופיע כתם. לי עזר להוסיף שני כדורים, אבל לא תמיד זה מומלץ לקחת לתקופה ארוכה.

אם את יכולה לעבור גלולות משולבות, נראה לי מומץ. במיוחד שבעלך בצבא. אני חושבת שלרוב יש להן פחות תופעות לוואי. עם גלולות משולבות תהיה לך יותר וודאות לגבי דימומים

מה הכוונה יותר וודאות לגבי דימומים?

לוקחת סרזט, את לוקחת את הגלולות ללא הפסקה. בגדול לא אמורים להיות דימומים או הכתמות, אבל יכול לקרות. אם יהיו הכתמות, את לא תדעי מתי, כי זה יקרה לפעמים. זה יכול להיות תלוי בכל מיני דברים, כמו למשל הקפדה על זמן נטילת הגלולות. הכתמים לא סדירים

בגלולות משולבות לעומת זאת, עושים בכל חודש הפסקה של שבוע, בזמן זה יש דימום. הגלולות המשולבות שומרות יותר על יציבות של הרחם, ולכן במהלך כל החודש לא צפויות הכתמות, חוץ מהזמן ההפסקה היוזמה, שאז מגיע דימום- אבל את יודעת מתי הוא אמור להגיע.

מקווה שהצלחתי להסביר

כן הרופא אמר לי שכנראה הרירית יבשה/דקה ולכן ככה

אמרת שראית כתם קטנטן. אם את רוצה לא להיות בלחץ כל הזמן, כדאי ללבוש שחור ולא להסתכל בניגוב. זה מוריד חלק מהדאגות הקטנות האלו.

ובמיוחד אם יש יום שבו את יודעת שבעלך חוזר, אל תסתכלי...

הייתי עם צבעוני, ועכשיו שמתי תחתונית (לא שחורה, אבל קשקשתי עליה כמו שאומרים ) כדי כן לדעת מה המצב...
ולצערי זה לא ככ עוזר לי ללחץ.. אני לא אוהבת שכל כניסה לשירותים זה דאגה, לא להסתכל בניגוב /לעקוב אחרי כתמים..

אבל בע"ה.. כבר משחררת הכל אליו...

לי פשוט לקחת זמן להתרגל, אבל אחרי כמה זמן התרגלתי והצלחתי לשחרר

אבל כשאצלי התחילו כתמים כבר לא הייתה לי התלבטות.. כי החשש היה מהסתגלות וכו' אבל אם יש כתמים זה כבר ממש דומה.. ונראלי די אומר שזה כבר לא "מחזיק" בלי ההנקה
והלוואי שבמשולבות כבר לא יהיה לך הסתגלות.. הבנתי שזה פחות נפוץ בגלל האסטרוגן (מקווה שאני מדייקת)
עברתי לטבעת נובהרינג ומרוצה ממש ממש
האמת שחיברתי בלי לשאול את הרופאה
אבל החזיק לי להרבה זמן עד שהתחיל דימום
אשרייך שבעלך בצבא!! מסירות נפש! והרבה בהצלחה!!

האמת בכלל תכננו להפסיק למנוע, אבל עכשיו רק מחכים שתעבור תקופת הקורונה ותקופה עמוסה בצבא... אז לכן גם ההתלבטות הייתה אם להחליף או למשוך עם הסרזט
אבל לפי הנשמע פה כדאי להחליף...

,😍😍😍

לשים את חלקי הכבד לא צפופים על הרשת.
כדי שהאש תגיע לכל החלקים והדם ייצא.
עושים חתכים וחריצים בחלקי הכבד לפני הצלייה כדי לפתוח פתחים לדם לצאת מבפנים.

להמליח לפני כן, ולשטוף אחרי הצלייה שלוש פעמים.
יש גם הבדל בין ספרדים האשכנזים וכמה זמן עבר מרגע השחיטה

כמה עבודה זה..אצלנו הקצבייה מוכרים כבר צלויים בקופסא תבדקי אולי גם אצלכם יש

הטרחה רבה כיוון שצריך לחלק את קופסת הכבד הטרי מהסופרמרקט לכמה נגלות, בגלל שאי אפשר לצופף ולדחוס הרבה כבדים בפעם אחת.
ואז גם צריך להחזיק הרבה זמן מעל האש, והיד כבר כואבת...

זכית גם בבעל שהוא משגיח כשרות

הגבתי מהידע שיש לי

אני מעדיפה לקנות מוכן...

זה מדי הרבה התעסקות והרבה פרטים הלכתיים

אפשר לעשות את זה על תבנית אלומיניום שמחוררים אותה ושמים אותה על הגז אם אין רשת..

כבר עשיתי השתלמות בנושא.. ועדיין כל פעם מתקשרת לוודא שלא שכחתי
אני משתמשת ברשת צלייה וצולה בתנור
חשוב מאוד שהרשת תהיה מונחת על תבנית חד פעמית אליה ייזוב הדם אחרת הדם שזב אוסר את תחתית הצנור
לא צריך להמליח כי הצלייה מכשירה
צריך לחתוך את הכבד לאורך ולרוחב
והתנור צריך להישאר מעט פתוח כדי שאדי הדם לא ייבלעו בתנור
צלייה שמאפשרת בישול זה 50 אחוז צלייה לפחות וצריך לשים לב לתאריך השחיטה, שלא יעברו יותר מ3 ימים (כשקונים בהכשר מהודר רשום תאריך מסודר שלאחריו כבר לא ניתן לבשל אחרי צלייה) או שמקפיאים ואז ניתן להפשיר ולצלות כדי לבשל אחרכך אבל אז ממה שהבנתי צריך לזכור כמה זמן נשאר מהשחיטה ועד הרגע שהקפאת
הרבה עבודה אבל שווה לי. אני לרוב עושה כמות כפולה ומקפיאה

זכור לי שצריך דווקא אש בגלל שהיא מושכת את הדם החוצה.
תנור זה אפיה (גם בתוכנית 'צליה')

אני מתייעצת עם קו ההלכה הספרדי

לא ציינתי.
תודה על ההארה!

פה שום דבר. אלא א"כ לסייג שזה לשיטת רב מסוים או פסק לזמן/תופעה ספציפית.

 

גם אני הייתי ככה כמעט חודש בבית. לא בהריון אבל עם 2 קטנים והייתי כלכך מדוכדכת.. חסרת כוחות, רק מבשלת ומנקה ומשתרעת על הספה.
החלטתי יום אחד להתארגן לצאת להליכה עם הגדול. והפלא ופלא - לא רציתי לחזור לבית!
השמש האוויר וההליכה עשו לי כלכך טוב!! זה ממש ממש משפיע. מאז אני מתמידה ורואה פלאים

קצת לטייל, אבל לא ממש פגשתי אנשים. אין לי כאן גם כל כך חברות קרובות, אז גם אין לי עם מי לקבוע.

פשוט ממש חסר לי חברה, שסתם אפשר לדבר. ואני מתגעגעת למשפחה מאוד, אני היחידה הנשואה. אז כל האחים שלי מתגבשים ביחד בבית ואני מבלה את יומי בחברת ילד בן שנתיים. (שהוא מתוק ומקסים, כן? אבל הוא עדיין לא ממלא את הצורך שלי בשיחה ;))
אבל את צודקת שאולי כדאי שאקפיד לצאת לסיבוב כל יום. יעשה לי טוב זה בטוח

לביקור?
או לבקש מהאחים שיקפצו לבקר?

והרבה הרבה שיחות טלפון גם נותנות חברה,
וזום, ושיחת וידאו בווטסאפ - זה עוזר לא להרגיש לבד!

קודם כל ממש תודה, זה ממש מעודד שאתן עונות!

בהתחלה חשבנו שלא יסתדר לנסוע למשפחה, אנחנו בעיקר חוששים להדביק, כי בעלי עובד... בסוף החלטנו שניסע (בעידוד ההורים שלנו), כולם בני פחות מ50, ואיך אף אחד בקבוצת סיכון.

וגם הכרחתי את עצמי קצת לקום, שמתי שירים, רקדנו ביחד, סידרנו את הבית והכנו ארוחת ערב. אז למרות שזה היה מאולץ, זה עשה לי טוב לעשות משהו

תודה לכולכן!

כשכל האחים מתגבשים בבית. מה זה מבינה אותך.
אולי תחשבי על איזה תוכנית כמו חידון או משהו לעשות לכל האחים שלך בזום? ככה תרגישי קצת ייתר אחת מכולם. וזה ממש נורמלי שאת מתגעגעת לחברת גדולים כשאת רק עם ילד קטן כל היום. זה לא גורע מהיותך אמא אוהבת שלו.

האמת..?
במקומך... אני כן הייתי נוסעת להורים...
עדיף לי שמחת חיים מאשר האולי של הוירוס הזה... ועוד יותר אולי שיש לו השלכות על ההריון...
אם את מפחדת אז תשימי מסכה כשאת איתם.
שמחת החיים והמפגש עם אנשים ככ חשוב לי...
והאמת הקורונה לא ככ מפחידה אותי (בהנחה שאת בלי מחלות רקע). אז אני אישית כן הייתי נוסעת.

אני ילדתי בזמן שהקורונה התחילה להיות דרמטית והיה אסור מבקרים בבית חולים...
וזה בסכ בית חולים, ונהייתי חברה טובה של השכנות שלי לחדר.. ובעלי בא לכמה שעות כל יום.. והיו לי המון שעות לנוח שזה היה כיף. אבל כמה אפשר לנוח...? היו הרבה שעות שהייתי לבד, בלי מבקרים. בלי אנשים. זה היה ממש קשה.
מיוחד כשאת הנשואה היחידה וכולם חוגגים אצל ההורים... מבינה אותך ממש.

איזה שבוע את? הגיוני שתרגישי חסרת כח, הגוף שלך מייצר חיים, והחודשים הראשונים הכי קשים, לפחות אצלי זה ככה.
מצטרפת לעצה לצאת החוצה.. למרות שבעצמי לא מיישמת אותה, אני בהריון עם 2 קטנות ואנחנו בקומה גבוהה בלי מעלית, אז הרבה פעמים מתעצלת, אבל כשיוצאת זה באמת עושה פלאים.
בהריון של הבן הראשון עבדת? איך היה לך בתחילת הריון?
כשלי קשה בבית עם הבנות אני מנחמת את עצמי בעובדה שלפחות אני בבית ולא צריכה לצאת לעבוד, לחזור ואח״כ עוד לטפל בהכל. אני מזכירה לעצמי איך קשה היה לי לשלב את העבודה והבית ועוד להיות בהריון.אולי לנשים אחרות זה יותר קל, אבל בשבילי להיות בבית זה מתנה.

שבוע 5. אני לא מרגישה עייפה, פשוט מרגישה מדוכדכת.

ההריון הקודם היה יחסית קל ב"ה. לא הפריע לי כל כך לתפקד כרגיל

וכן, את צודקת שכנראה עדיף בכל אופן להיות בבית
אבל אני משוועת לחברה

תודה רבה!

לכולם יש תקופות כאלה וכאלה. אל תקראי לעצמך אמא רעה .

חיבוק

גם זה יעבור בעז"ה.

עצם זה שכתבת ככה על עצמך, רק מעיד כמה את לא! אכפתיות.
מה שהיה- היה, תלמדי לקחים ותתפללי לה' להצליח לצלוח את הנסיונות.. בהצלחה..
ו....
כולנו איתך באותה הסירה!

רוצה לספר מה קרה?
:-*

אבל הייתי חייבת להגיד שאתן פשוט מקסימות!!
יודעות לעודד גם בלי שהיא אמרה מילה

נכון ללפני יומיים
)גדרות מסביב כולו)

 

תסתכלי ברשת.

״מתחת״ את הגלולות הרבה מאוד, את בחפיסה הרביעית.
במוקדם או במאוחר היית מקבלת, כיון שארבע חפיסות זה כבר ממש הרבה.

תקחי משהו נגד כאבים.
אדוויל, אופטלגין.

יש נשים שכבר באמצע חפיסה השניה הגוף מתחיל לאותת, כתמים ודימומים.
אין אמירה מוחלטת כמה ניתן לחבר, יש רופאים האומרים שניים שלוש ויש שאומרים בהחלט יותר.
הדבר משתנה בפועל בין אשה לאשה ובין סוגי הגלולות.

ואת לא מאבדת את המניעה

מבאס אבל מחזור זו התנקות חשובה לרחם

ואין שום ביסוס לזה שזה חשוב לרחם.

אז עושים הפסקה בגלולות, הרחם מתנקה ולא צריך לסבול מכתמים מיותרים

הרירות תיפול ואז לא יהיו כתמים.

אבל מבחינה רפואית הרחם לא צריך את ה'התנקות'

רופאים הנחו בעבר שכן צריך להפסיק כל כמה זמן

גם היום אומרים שלא לקחת רצוף יותר מ 6 חודשים

וברור שזה לא המצב הטבעי אז לדעתי יש לזה חשיבות

אומרים 2-3. לי לא עבד 3 באמצע התחיל דימום. תעשי עכשיו את השבעה ימים הפסקה.

הרירית ברחם כבר לא מחזיקה מעמד ומתחילה להתפרק.
תני לגוף להתנקות.

הצלחת למשוך זמן ארוך וזה יפה מאוד.

אוכל לקחת מהיום הראשון שוב חפיסה?

לדימום.

יש לי כרגע דימום , עדיין לא התפתח מחזור,
אתמול הפסקתי גלולות
זה אומר שראשון הבא מתחילה שוב גם אם אני בסוף או אחרי המחזור??
אני לוקחת גלולות כדי לא לקבל מחזור. הריון טבעי אני לא יכולה להכנס.

בזמן שלוקחים גלולות לא מקבלים מחזור רגיל אלא זה וסת מדומה וזה הדימום שיש לך עכשיו.
אם הפסקת בשבת לצורך העניין הגלולה הבאה תהיה ביום ראשון בשבוע לאחר מכן גם אם את עדיין מדממת וזה כדי לשמור על ההגנה (זה במקרה של גלולות משולבות כמובן, לא מבינה בגלולות הנקה).
חשוב לא לפספס גלולות, במיוחד בשבוע הראשון שאחרי ההפסקה אחרת ההגנה מפני הריון נפגעת.
ודרך אגב, ניתן להיכנס להריון טבעי לגמרי גם עם גלולות, במידה ולא לוקחים לפי ההוראות.
ואפילו גם אם לוקחים לפי ההוראות, למרות שהסיכויים מאוד נמוכים ואני בכל מקרה לא נתקלתי במקרה כזה.

שלא אכפת לי מההגנה
אני רוצה לוודא שלא אקבל את המחזור הבא

האמת שאם כבר יש דימום אז לצערי לא נראה לי שתצליחי להתחמק מלהאסר

של כמה חפיסות שתצליחי לחבר עד הדימום הבא

גלולות זואלי הן גלולות משולבות שניתן לחבר עד 3 חפיסות.
חשוב לא לחבר יותר - ועכשיו את יודעת למה...

לגבי הדימום -
בגלל שלקחת מספר חפיסות ברצף + פיספסת כדור האיזון ההורמונלי שחשוב על מנת לשמור על יציבות רירית הרחם שימנע הריון הופר. והררית כעת מתחילה לנשור באיטיות.
שוב, זה לא מחזור. זה דימום הורמונלי מהגלולות.
לא היה (אמור להיות) ביוץ כך שהדימום לא נקרא 'מחזור' או 'ווסת'. זה פשוט דימום.

לגבי הפסקה-
ביום שאת מפסיקה לקחת את הגלולות את מתחילה לספור 7 ימים. ביום ה8 את מתחילה לקחת את הגלולות שוב. גם אם הדימום לא הפסיק.

בהצלחה!

בא לי כבר חקבל וזהו

יש להם עור עדין מאוד. יעבור לבד.

אולי טיפות פניסטיל?

ולמה סנו די על הבגדים? לא נראה לי בריא ככה כל יום לישון זה ריח מאוד חזק!!
אולי לסגור חלונות? לרשת אותן? יש מרחיקי יתושים על בסיס תהודת קול ולא על עם הריח ששמים בחשמל

וממש לא שמה כל יום סנו די בבגדים..
פשוט יש ימים שיש פה מכת יתושים רצינית (כמו אלה...שפתאום גשם באמצע החום)
והחלונות מרושתות ואנחנו מנסים המון בשביל להרחיק אותם..
וקנינו מנורות כחולות גדולות והיתושים משום מה לא באים אליהם :/

שיהיה חושך מוחלט בבית כולל כל האורות... אז הם נמשכים לאור הסגול

ככל טיפול ביתושים:
1. רשתות בחלונות כולל שירותים
2. לא להשאיר דלת פתוחה
3. טיפול במפגעי מים בחצר (אפילו קופסת טונה זרןקה עם מים יכולה להיות בית לעשרות יתושים (לפנות לעיריה אם יש מכה חריגה זה אחריות התברואה)
4. אפשר בשעת השקיעה שבחוץ עדיין אור לכבות בבית אורות ותריסים ולפתוח חצי דלת- כולם יוצאים החוצה כי הם נמשכים לאור
5. אני לא משתמשת בחומרים כימיים, יש שמנים שדוחים יתושים או הכי טוב - בצל !
חותכים ל4 ושמים בחדר קרוב לתינוק (על העגלה, המיטה, מדף שידה וכד') זה מסריח וגם ליתושים מפריע...
6. לעגלה ניתן לקנות כילה

משהו הזוי!!
אבל תודה לך על העצות...
בע"ה ננסה הלילה בצל

והתחליב מוצר מגיל חצי שנה.

הבנתי שלבנדר/חומץ מבריח גם.
תנסי לשים קערית עם לבנדר/חומץ בחדר.

מותר בהריון?

אפשר גם להדליק מאוורר.

אמנם קצת מסריחים, כי מבוססים על שמן ציטרונלה, אבל יעילים.
יש ''אי-תוש'' של חברת ערוגות
ויש ''מוסי-גרד''

יש בתי מרקחת טבעיים
או בתי מרקחת רגילים שמוכרים גם מוצרים טבעיים.
לדעתי ''מוסיגרד'' אפשר למצוא בהרבה בתי מרקחת.
''אי-תוש'' אפשר להזמין דרך אתר ''ערוגות''

בכללי - ברזל עושה בלאגן בעיכול. חשוב מאוד מאוד לקחת לפי ההוראות זה מקטין את תופעות הלוואי

לי זה קר עם סוג אחר וכל פעם חשבתי שאולי אכלתי משהו לא טוב.. עד שזה התחבר לי עם הברזל

את יכולה להחליף סוג... ממליצה על ספאטון ברזל נוזלי הכמות של הברזל לא גדולה אבל זה כן נספג טוב ואין תופעות לוואי כמעט (מה שגורם להמשיך לקחת)

באיזור שלנו (לא רוצה לפרט) אבל אחרי שרשי הקהילה התייעצו עם מומחים הוחלט שעוד שבועיים הכל יהיה בהיר יותר ונדע לאן הדברים הולכים
אז מי שחייב לצאת לעבודה שולח ומי שלא משאיר בבית.
עד עכשיו היינו תקועים בבית בשביל להדבק עכשיו?! נחכה עוד שבועיים וגם אנחנו פה מטפסים על הקירות. אבל זה עדיף מאשר נצטרך להכנס פתאום לבידוד או חלילה נחלה ויקחו אותנו למלונית או משהו כזה
עוד דבר שעומד בשיקול הוא מטווה החזרה של הגנים. לא רק שזה ל3 ימים בלבד זה 3 ימים לא קבועים כלומר א-ג ושבוע אחרי ד-ו זה אומר בעצם שבוע בגן שבוע בבית מי יודע מה זה משפיע על הילד

בבית אני אחכה לראות איך זה הולך ואז אשקול את זה
אני גם מפחדת שזה יהיה מאוד מבלבל עבור ילדי הגן שזה לא שבוע שלם

כנראה שאשלח כי אני עובדת מהבית ופשוט מתמודדת בקושי. ואני עצבנית בשבוע האחרון ממש..
והם בעיקר צריכים את החברה ככ

זה גרוע מאוד להתנהל לפי מה יגידו מסביב.
אם את חושבת שמשהו נכון לכם, אין דבר כזה מה יגידו חברים.
מה יגידו חברים זה רק בראש שלנו.
אם את בטוחה בעצמך ובמה שנכון לך, שימי פס.

ב''ה המצב ממש השתפר בארץ מבחינת תחלואה.

אמא שמחה, רגועה זה הכי חשוב.

זה כולה שלושה ימים בשבוע.

והשכנות מקסימום יגידו לעצמן בראש- אהה, היא לא כזאת מושלמת כמו שחשבתי. וזהו , הן ישכחו ממך אחרי יום. ביי. חוצמיזה, אולי דווקא יגידו - איזה אמא מושלמת שגם דואגת לעצמה במצב המיטורף הזה...

יש לי תינוק בן שבוע ולא בא לי להכניס בעיות הביתה

חסר לי ממש הקשר המשפחתי אז אני רוצה לנסוע להורים ולשנינו הורה אחד בסיכון...

חוץ מזה שרק חלק חוזרים אז לבד בבית לא אהיה

שוקלת לראשונה בחיי ללכת עוד איזה חודש שיתבהר המצב לבית החלמה

מה ההבדל?

אני בדרך לחזרה לעבודה. אבל אולי עוד לא יהיה בתחילת שבוע הבא. ואז חושבת שלא אשלח עדיין. את ילד בית הספר לא שלחתי בינתיים. כי אני פה. כי חבל לי ומפחיד לי לפתוח את הבית רק בשבילו. וכי אין לי כח לקום בבוקר ולעלות ולרדת ולדאוג. והוא לא רוצה.
אז אם לא אהיה חייבת חושבת שאחכה כמה ימים. נראה מה קורה בארץ בכללי. נחכה שהם יתארגנו על עצמם שם. זה עדיין מרגיש לי שגרה הזויה ברמות. ומבלבלת מאוד. בעיקר בגן.

לא חושבת שאת צריכה בכלל להתעסק עם הסביבה. אנשים לא חושבים על אחרים כל כך הרבה. לכולם קשה עכשיו וכולם עסוקים די בעצמם בימים אלה. קבלי החלטה לפי מה שטוב לכם. אכן החלטות לא פשוטות.

ממש רציתי לא לשלוח. לפחות לכמה ימים לראות מה הולך.
מסתבר שאם לא אשלח, ויגיעו עד 17 ילדים, לא יהיה מקום לבת שלי ולא מביאים עוד סייעת (נהלים של הקורונה)....
אז אמרתי שאני מביאה, בפועל לא אתחילביום ראשון. אני לא יכולה להיתקע בלי מסגרות, יש מצב ווב שבקרוב אצטרך לחזור לעבוד...

זה ממש לא אמור לעבוד ככה.
זה אמור להיות 3 ימים 17 ילד ו3 ימים 17 ילד.

לק"י

(היא כתבה לנו שנכתוב לה אם יש בקשות מיוחדות), והיא ענתה לי שהיא משבצת בכל מקרה.

אני מדברת על מעון...
אולי את מדברת על גנים מעל גיל 3?

אין לי מושג מה קורה במעונות.

לק"י

אצלינו במעון לא אמרו לנו שום דבר מסודר.
רק שאלו מי ירצה לעזוב עד סוף שנה (כתבתי למנהלת שלא נשלח כרגע, אבל לא נעזוב. מקווה שיחייבו על תשלום מרגע בחזרה בפועל. אבל אם נצטרך לשלם כדי "לבטח" את מקומינו נעשה את זה).

ובקשו להביא אישור עובד חיוני (לא אמרו לנו, אני משערת שאולי יתנו קדימות לילדי עובדים. בפועל, אני עובדת ובעלי לא, בלי קשר לקורונה. אבל אני אביא אישור. לא בקשו ששני ההורים יביאו).

לק"י

בן חמש ובת שנתיים+
מחכים לראות שהמצב לא מחמיר.

כרגע רק אני עובדת, אז בעלי עם הילדים.
ובסדר לנו ככה.

נחכה ונראה אם הקורונה לא מתפשטת ואז נחליט....

נפשית כבר לא יכולה.
מי שיש לו משהו להגיד שיבוא לשמור עליהם. פשוט לא איכפת לי מה יגידו.
מה בעלך חושב?

לק"י

ואם כן, עם כל הכבוד לכל האנשים- לך יש את השיקולים שלך.