פורום הריון ולידה (עמוד 2776)

וגם הצחקת אותי

שזה חשוב לא פחות! 

שעל הדרך אני מנצלת כל דקה כדי לענות למלא שרשורים בפורום ולגמול חסד עם כל הנזקקות לעצה ותבונה!
אז אני גומלת פה חסד כפול, גם עם הילדים שלי וגם עם הפורום 😅

את אלופה!!!
💚💛🧡

ever

ממש לא אמריקאית

אבל ממתי חו"ל זה רק אמריקה?
עולם שלם לפניך יקירתי!

אין אמא כמוך!!

את הכי הכי!

 

(וד"א- אני ממש מאמינה בזה שהילדים צריכים ללמוד להעסיק את עצמם וההורים לא חייבים לספק להם אטרקציות)

הכי חשוב לדאוג באמת שהקטנה לא תתייבש.
לנו עוזר "אלקטרו רייס" (זה כנראה דומה למה שהרופאה נתנה לכם).

תחזיקו מעמד!

לתת מינרלי או משהו כזה כל פעם כמה סיסי במזרק. אם היא ממשיכה להקיא המון, נראית אפטית, לא מגיבה טוב. לטוס למיון לקבל נוזלים והשלמ מלחים וסוכרים לוריד!!!! רפואה שלמה! ממש קשה!

מנסיון שלי, למרות שאומרים שהוירוסים האלה עוברים תוך 4-5 ימים, הם עוברים לפני.
פעם אחת בחיים חוויתי וירוס בטן למשך כשבוע.
כל השאר עברו תוך יממה- גג 2.
גם אצלי, גם אצל בעלי, גם הבת שלי חטפה וירוס נוראי ורק הקיאה והקיאה ושלשלה והיינו על הגבול של לרוץ למיון,
ועבר ב"ה תוך פחות זמן.
וזה באמת מלחיץ
אבל עובר כלא היה בעז"ה!!

רק היתה קצת חלשה מהרגיל... אבל פשוט מרגיע שהיא הרגישה טוב יחסית! תודה לכם על ההקשבה!!

את ממש נורמלית

ברור שזה הלם

הריון לא מתוכנן זה תמיד הלם גדול

וחמישה חודשים אחרי לידה??? ווואו! 

מותר לך! מותר לך לבכות ולהרגיש קושי. הכי מותר לך בעולם

 

כמה דברים

קודםכל יש מושג שנקרא דיכאון הריון. זה קשה. לא מדובר. אבל קיים. אני עברתי אותו. אם את מרגישה שמצבך מחמיר או לא משתפר עוד שבוע שבועיים בבקשה תלכי למישהו לדבר. מגיע לך . תנסי את זה

דבר שני גם אם כרגע זה לא מנחם אותך, אפשר להתאהב ולאהוב תינוק בעצמות גבוהות גם אם הוא לא היה רצוי כל ההריון. לא תמיד זה קורה ביום אחד אבל זה קורה. ובע"ה יקרה גם לך. אני מבטיחה לך שתאהבי אותו. מבטיחה. גם אם עד חדר הלידה תצטערי על ההריון.

 

ואת ממש לא צריכה להתבייש. נפל עלייך הר. גם אם זה הר של גלידה, זה עדיין הר, זה כואב, זה קשה. תני מקום לתחושות שלך אל תתביישי בזה שאת נורמלית

חיבוק גדול גדול!

לקבל עזרה טכנית, לקנות עזרה. אוכל, מנקה, בייביסיטר לאח''צ לתקופות הקשות בהריון ואחרי הלידה.
תמיכה נפשית- בעל, חברה, אמא. או עזרה מקצועית אם את שוקעת.
לא לחשוב מדי קדימה. מה יהיה ואיך וכל זה. להתמודד עם כל קושי עכשוי בכלים הכי טובים שאפשר.
אני גדלתי עם שני אחים בהפרשים קטנים והייתה ילדות קסם. לא שלאמא שלי לא היה קשה. היה לה בהחלט. היום אני מבינה כמובן. אבל בנו נצרב בעיקר הטוב. תחלמי עליהם בעתיד. מעבר לשנים הראשונות שבהחלט מאתגרות. זה ייתן לך כח.

רפרפתי קצת על התגובות, ומהיכרותי עם נשות הפורום בוודאי קיבלת חיזוקים והכלה, אז ברשותך אני מדלגת על השלב הזה.

 

אני מציעה אחרי שההלם ירגע מעט, לנסות להבין מה הכי קשה לך- ההריון? הלידה? חופשת הלידה? לגדל שניים כל כך צמודים? (אפשר לבחור בהכל) ולנסות למצוא פתרונות. 

סתם לדוגמא- בעלך לא נמצא שעות ארוכות בבית ואת חוששת שיהיה קשה מידי עם שני קטנטנים לבד? להתחיל כבר עכשיו לחסוך כסף כדי להביא עזרה הביתה (אחות לילה/מנקה/מבשלת/נערה שתהיה איתך בערב/מישהי שתהיה איתך ביום)

 

ברוך ה' יש לך כמה חודשים טובים להתכונן, ולייצר לעצמך מציאות שתתאים למידותיך. 

 

 

אגב, יש בפייסבוק קבוצה שנקראת "הורים לאחים צמודים_הקבוצה המקורית"- אפשר להתייעץ שם (לא תומכים ללא סייג כמו בפורום, אבל אפשר לראות איך אחרים מתמודדים)

משדכת לך את @אניחדשהכאן
חברה שעוברת אותו דבר מאוד עוזר.
ותפני לעזרה!!!

חשוב שיהיה לך עם מי לדבר.
בעלך, חברות וגם גורם מקצועי (אולי דרך טיפת חלב או רופא משפחה) ותרגישי חופשי לפרוק כאן כמובן.

מלא מלא כוח!

אבל יחד עם הנסיון ה' נותן כוחות.
ואני בטוחה שאחרי הלידה תתאהבי בתינוק/ת.
אני מציעה לך לא לדאוג כל כך ממה יהיה אחר כך ולהתרכז במצב הנוכחי. לשמחתנו יש 9 חודשים עד שבא התינוק לעכל ולעבד ולהתכונן
כרגע יש לך אתגר לסיים את ההריון בבריאות ובטוב.

ואל תחששי לקבל עזרה אם רק יש לך ממי!!

בהצלחה!

שאני מכירה שהיתה בדיוק בסיטואציה הזו ולא דתייה בכלל פלוס היפרמזיס קשה
והיום יש לה שתי בנות צמודות יפהיפיות הן כמו תאומות ויש לה רק נחת מהן נכון באמת היה לה קשה בשלב הראשון אבל זו תקופה שעוברת ורוב השנים זה דוקא מקל שהם צמודים.
אני מכירה כמה וכמה אמהות שחשבו להפיל וכל יום שהן מסתכלות על הילד המקסים שלהן הן בוכות רק מהמחשבה שהיתה להן.
אני מברכת אותך שה' יתן לך את כל הכוחות לעמוד בניסיון הזה ושיהיה לך גידול קל והרבה נחת.
והכי חשוב עכשיו לדעתי זה לקחת כמה שיותר עזרה אפילו אם צריך אז לקחת הלואה בשביל זה.. בייביסיטר יחד איתך שתשמור על התינוק בזמן שאת נחה
מנקה אם יש להשיג אצלכם
לקנות אוכל מוכן

ורוצה קצת להרגיע


עכשיו
אל לא מדמיינת את המציאות
עכשיו הפחד שלך לקח את המכחול ומצייר לך ציור כל כך חי ומוחשי של מה בולך לעות לך..ההריון..הלידה..אחרי הלידה..הכל הכל הוא מנפח ,מעצים, מקצין ובעיקר מדגיש את כמה זה קשה וקשה ואת לבד ואת לא תסתדרי וזה יהיה סיוט ואת לא יכולה
וכו וכו וכו

עכשיו את בשוק
עכשיו את מפחדת וחוששת
וזה מותר וטבעי
עכשיו תאמרי לפחד -עכשיו אני מפחדת. נכון
אבל אל תתערב לי במחשבות על העתיד
העתיד יכל להיות גם אחר
אולי יהיה הריון קל יותר
אולי לידה טובה וחלומית
אולי אני לאט לאט אתרגל לרעיון
אולי בחדר לידה אתאהב בתינוק ואקבל משמיים כוחות
אולי ניקח עזרה בתשלום לחודשים שאחרי וזה יקל עלי מאוד
אולי אני אתרגל לגידול
ואולי אגלה שקיימים בי כוחות שלא תיארתי
אולי אני אפילו אהיה שמחה בהפרש הזה
אולי

אז בבקשה ממך אדון פחד וגברת חרדה
אל תציירו לי את העתיד כ'בטוח שיהיה סיוט'
כי זה רק אולי

עכשיו אני צריכה כח לכאן ועכשיו שלי
לילד שלי שהחא תינוק וצריך אותי
לגוף שלי שעובד קשה
לנפש שלי שקצת מפחדת וקצת בהלם
לבעלי
אל תעמיסו עלי מחשבות על מה יהיה עוד 9 חודשים

עכשיו
תבכי קצת
זה בסדר
זה מותר וטבעי
אבל תזכרי
שמה שיהיה בפועל זה לא יהיה מה שהפחד מצייר...

אולי זה יהיה מן מיקס כזה
של רגעים מאתגרים לצד רגעים טובים ומעצימים

ואולי גם תגלי מלא כוחות חדשים

ומנסיון -
זה אפשרי ממש
גם אני חששתי(אפילו שהיו לי הפרשים צמודים גם לפני אבל של שנה היה נראה לי מפחיד ממש)
וב''ה זה היה הרבה הרבה יותר טוב ממה שחשבתי- בגלל שבאמת חשבתי מראש מה אני זקוקה ומה יכל להקל עלי
לקחת עזרה בחודשיים הראשונים- לא להתקמצן זה לא מותרות. גם אם אין הרבה מאיפה זה שווה.
ללמוד להתרגל לחיות בפשטות ובלי בית נוצץ ומבריק ועם אוכל מהיר הכנה יותר.
השלב הקשה זה בחודשיים הראשונים- שאז זה באמת 2 תינוקות
אבל לומדים את זה ומגלים את הדרך
אח''כ זה בוודאות הולך ומשתפר
אצלי היום הקטן בן חצי שנה וזה כבר בכלל לא כמו בהתחלה. מסתדרת בבית מצוין רוב הזמן.
בחוץ- תלוי איפה ולכן יוצאת רק למקום נח ..
המאתגר שלי זה החלפת טיטולים ומקלחות שהקטן בוכה ורוצה רק ידיים
אבל גם לזה יש פתרונות
ולפעמים אין ואז הוא קצת בוכה ל3 דקות וזה מבאס אותי אבל זה מה יש לפעמים..וזה בערך התרחיש הכי נורא שיש..שמישהו יבכה קצת במקביל

את תלמדי ותגלי גם כמה זה מתוק
ואין על התענוג לראות כמה הם חברים

רק לאט לאט עם הדמיונות
תהיי בכאן ועכשיו
בלעבור את היום הזה והחודש הזה והרגע הזה

אלפי תודות על המילים האלו, חיזקת לי את הנפש ונתת לי נקודות אור חיוביות להתבונן עליהן

תאמיני בעצמך ובכוחות שיש לך בפנים
את תגלי אותם
תדברי הרבה עם בעלך- תחשבו יחד מה יכל להקל ולעזור כל פעם
תקחי עזרה להתחלה ואל תהיי גיבורה

ולאט לאט..יהיה בסדר

נשמע כל כך מפחיד.

אני אנסה אולי להרגיע שיש תינוקות כל כך רגועים וזורמים שיחסית קל מאוד איתם ואפילו כייף. בעזרת השם שהכל יתהפך לטובה וכל החששות יהפכו לשמחה גדולה. שתקבלי ילד מיוחד מיוחד ותהני מכל רגע. אמן


איך בעלך מעורב? יוכל להשתתף יותר בבית? אולי תוכלו להביא עזרה חיצונית?

עכשיו מאוד הגיוני מה שאת מרגישה..
פעם אחת כתבה כאן בפורום וזה כל כך נכון שההיתי חייבת לכתוב..
שהריון לא מתוכנן זה ההריון הכי הכי של ה.. כאילו הקבה אומר לך נכון שלא תכננתם אבל אני מנהל את העולם.. וכמו שהוא עשה שאת תכנסי להריון ככה גם הוא ידאג לנהל אותנו ובעזה שיהיה הריון קל..

ההריון האחרון שלי היה ממש לא מתוכנן וברווח יחסית קטן (נקלטתי כשזאת שמעליו היתה בת שמונה חודשים) והייתי ממש בבלם.. וברגשית מאוד מעורבים...
ושנאתי את המחשבה של איך יראו תשעת החודשים הבאים.. ובכיתי.. וריחמתי על עצמי..

מההשלי עזר זה משפט של בעלי, שנראה לי ש@חדשה בתחום!!! ציטטה, שאמר שזה ההריון הכי רצוי שלנו. כי ה' כל כך רצה את הילד הזה עד כדי כך שהוא התעלם מהרצונות ומההשתדלות שלנו..

ואכן, הנסיך כזה מהמם והיה שווה את כל הקושי הגדול.

ומוסיפה עוד משהו:
בתור אמא למשפחה גדולה וברווחים די צפופים הרבההפעמים יש לי התחושה שכל הזמן הבית מתפרק ושהילדים חווים אותי כאמא לא מתפקדם. להפתעתי הילדים ממש שמים את הדגש על התקופות הטובות ועל העשיה וממש שוכחים מהר את החודשים הלא תפקודיים של ההריון..

וכן. תגייסי כמה שיותר מקורות עזרה.
ובעיקר תקבלימאת זה שהתפקוד יהיה ברמה אחרת ותנמיכי ציפיות..

בהצלחה!

חמישה חודשים אחרי לידה נכנסתי להריון לא מתוכנן ולא רצוי..
עכשיו בשבוע 10 ועדיין בשלב ההכחשות,
מבינה אותך מעמקי ליבי ונשמתי.
תדעי שיש תקווה... זה מה שבחר לנו בורא עולם
הוא לא נותן דברים שלא נדע להתמודד איתם..
בחרתי להביט בזה כעל ״ניסיון״ ואני מעדיפה ניסיון של יצירת חיים ולא דבר אחר ♥️
תהיי חזקה

אבל להבדיל מעידוד שהוא תמיד מבורך, בעיניי זה לא הוגן לומר לה שבטוח שהיא תתאהב בתינוק ולא תתחרט על ההריון בהמשך. כי זה לא תמיד נכון.
לא אתן תצטרכו לגדל את התינוק הזה, והחוויה שלכן הייתה במצב דומה (או לא דומה, כי החיים שלנו אף פעם לא דומים ואתן לא יודעות שום דבר על החיים שלה) לא בהכרח תהיה החוויה שלה.
ואגב, יש דברים הרבה הרבה יותר גרועים מזה שתינוק יבכה 3 דקות. ולא ארחיב כי זה ממש לא המקום.

ולפותחת היקרה: שולחת לך הרבה כוחות ומבינה לגמרי את ההלם שאת נמצאת בו כרגע. אני מקווה שתצליחי לצאת מהמקום הזה, ואם את רואה שזה לא קורה בבקשה פני לעזרה כי זה יכול להיות הרסני. שולחת לך הרבה אהבה!!!

בהחלט את צודקת
פה ההחלטה היא בין הריון קיים לבין ח"ו ההיפך
אני לא חושבת שיש פסיכולוג פסיכיאטר רופא שיגיד לך שבמצב כזה עדיף לאמא לסיים את ההריון מבחינת הנזק הנפשי והגופני לאמא.
חוץ מזה שבמצב כזה זה גם לא חוקי לעשות דבר כזה.
אז כן בין האופציות הקיימות אפשר להבטיח לה שהיא לא תתחרט שהיא עשתה את הבחירה הנכונה גם לעצמה וגם לתינוק שבדרך

שאף אחת לא יכולה להבטיח לה שהיא תתאהב בתינוק ולא תתחרט והכל יהיה נהדר ומושלם.
זה יפה לעודד ולספר מניסיונכן, אבל בעיניי זה לא נכון להבטיח הבטחות שלא בהכרח יעמדו במבחן המציאות.

וממש ממש לא אמרתי שום דבר על לסיים את ההריון, איפה ראית שאמרתי כזה דבר? רק אמרתי לגבי להבטיח לה דברים ושהכל יהיה בסדר ויהיה ורוד. כי אף אחת לא יכולה להבטיח לה כזה דבר. וגם בהודעה הזו שלך את מבטיחה לה שהיא לא תתחרט - מי יכול להבטיח כזה דבר? לא את ולא אף אחד אחר בעולם.

(ובמאמר מוסגר אני רק אגיד שזה לא נכון מה שאמרת לגבי פסיכיאטר פסיכולוג רופא. ולא אפרט. כמו שאמרתי, יש דברים הרבה יותר גרועים בחיים מתינוק שבוכה 3 דקות).

כתבתי מאנונימי כי נראה לי שההודעה לא תתקבל בצורה יפה ולא התחשק לי להתמודד עם התגובות.

כל קושי כזה של חיים הוא זמני וגם אם מתגנב הרהור של חרטה גם הוא זמני.
לעומת אופציה השניה של לחיות עם זה על 120
וכמובן אני מדברת על הפותחת במצב שההריון לא מתוכנן ויש פחדים ולא מדובר על מצב של סכנה נפשית או גופנית לאמא תמיד יש יוצאים מן הכלל.
ואני מאוד מצטערת בשבילך שעברת או את עוברת משהו מאוד קשה ואני חושבת שמה שיפה בפורום הזה שאפשר לשמוע ולהשמיע המון דיעות אני באופן אישי לא מכירה אף אחת במציאות אבל כן נחמד להכיר מישהי כ"ניק" וגם את הדיעות שלה גם אם הן מנוגדות לשלי
לילה טוב❤

וגם כתבת כל כך בעדינות ורגישות שלדעתי ממש לא צריך אנונימיות. חשוב שנדע לשמוע ולהגיב למישהו שגם חושב אחרת מאיתנו, כמו שאת עשית🙂
אגב, אלו בדרך כלל השיחות הכי מעניינות מאשר שיחות של הנהונים והסכמה הדדית.


אני כן חושבת שאדם שנקלע למצוקה רגשית ולפחד מהעתיד יכול לקבל תועלת גדולה לשמוע אנשים ש"מבטיחים" שיהיה בסדר. מעבר לזה שמדובר באיחול טוב שזה תמיד נעים לשמוע. הפורום הזה הוא גם במה לתמיכה אחרי הלידה וכמו שכרגע כל אחת יכולה לפתוח את הלב ולשפוך את הצרות ולקבל אוזן קשבת ומכבדת ואפילו תמיכה ועצות טובות אז גם בעתיד לכשהילד הזה יוולד והמציאות תאתגר אותה להתמודד עם כל מיני קשיים, היא תוכל לחזור לכאן ולשפוך את על ליבה ומיטב המוחות והלבבות יהיה כאן ברגישות ויתמכו בה.

אני גם חושבת שהאפשרות השניה אצל אדם שכרגע נמצא מול התמודדות שנראית לו כמו הר בלתי אפשרי ולשמוע נכון זה הר נכון זה קשה, מה נעשה תהיי חזקה. זה מקטין ומייאש עוד לפני שהמשימה התחילה. עדיף להקטין את ההר ולתמוך בהתמודדות.

ודבר אחרון. אין דבר העומד בפני הרצון, כולנו אמהות ורוצות להיות הכי מושלמות שיש, בכל התחומים ולפעמים מישהי שכותבת שירשור על טיפים לניקיון הבית שבעצמם נותנים מראה של בתים אחרים שמבריקים ברמת מעבדה אבל במקום ליצור תסכול יכולים גם ליצור רצון ולחזק את הרמה של הניקיון בבית דווקא כי זה מגיע ממקום לא שיפוטי ונעים לשמוע.

מקווה שלא פגעתי❤

האם את כותבת את זה כי עברת משהו דומה והיום את לא אוהבת את התינוק שלך?

אור מהמקום שלך, אני עוצמת עיניים, נכנסת לנעלייך ( שמי יתן ויהיו לי. הלוואי שהייתי במקומך, הלוואי שאני הייתי נכנסת עכשיו להריון כשיש לי תינוק אחד בבית. גם אני הייתי בוכה, אבל מהתרגשות. )
מבינה אותך ואת ההרגשה. אז קודם כל קבלי הכלתי וחיבוקי.
אם הבנתי כיאות- הקושי הוא פחות ההריון עצמו אלא יותר העובדה שיהיה ילד נוסף בהפרש קטן מהבכור. אז אני לא אשכנע אותך לא להפיל, רק אציע לך לא להפיל, ללדת, ואז לתת לי את התינוק. אגדל אותו באהבה רבה, ואעניק לו את ליבי. מבטיחה לך.

💜🧡❤️

תודה על המילים וההבנה, מאחלת לך בע"ה היריון כמה שיותר מהר !!!!

איזו מדהימה שאת. איכשהו הצלחת להעביר מסר מאד רגיש בכזו חינניות ואמפיה ואהבה.
מאחלת לך המון טוב ובקרוב ❤
ולפותחת חיבוק גדול, זה ממש מורכב ומאתגר!

את כל כך לא בנעליה...
ברוכה תהיי
ובידיים מלאות!

הגיוני שאת מרגישה ככה ובאמת לגדל צמודים זה נורא קשה. אבל הכי חשוב שתרגישי טוב , שילדים יהיו בריאים. כל השאר אפשר לפתור. כשגדול שלי חגג ארבע, ילדתי פעם רביעית. אז לא הייתי מושלמת, היה קצת מלוכלך, הכנתי אוכל לכמה ימים אבל בסוף ילדים גדלים. תקופה קשה תחלוף וילדים יגדלו ויהיה יותר קל.
אם את חושבת שיש אביזרים או עזרה בתשלום שיעזרו לך אז תלכי על זה.
בקשר להפלה. יש נשים שזה באמת מלווה אותם עשרות שנים. אימא שלי שיתפה אותי , היא הפילה בדיוק מסיבות שלך, היא הרגישה שהיא לא תוכל להיות אימא כמו שהיא רצתה אם תביא עוד תינוק רצוף. זה או שהיא תקרוס או שהיא תרגיש אימא לא טובה. בסוף היא הרגישה כל כך רע עם זה שישר אחרי הפלה נכנסה להריון וכן ילדה.

זו בדיקה שבודקת נוכחות של נוגדנים שקשורים לקרישיות יתר (בודקים את זה הרבה פעמים בהקשר של חשד ללופוס). תוצאה של מעל 1.2 נחשבת כחיובית להמצאות נוגדנים ודורשת לקיחה של נוגדי קרישה.

מה זה נוגדני קרישה?

לפעמים בהריון(במידה ואין היסטוריה משפחתית ידועה של הבעיה הזו) הגוף נוטה לפתח קרישיות יתר. מה הכוונה? הגוף שלנו מייצר יותר מידי פקטורים שקשורים לקרישת דם, דבר שגורם להיווצרות קרישי דם- גושים של טסיות שמסתובבים בכלי הדם. הדבר הזה מאוד מסוכן כי הקרישים האלו יכןלים להתקע בכלי דם קטנים באזורים חיוניים כמו בריאות או במח ולגרום לכך שלא יגיע לשם חמצן. בהריון זה בעייתי בגלל שזה עלול לפגוע במעבר הדם מהאם לשליה ומשם לעובר- ולגרום לiugr שזה מה שנשמע שהיה לבת שלך..
אני לא יודעת מה תהיה ההנחיה הספציפית של הרופא שלך אבל הרבה פעמים במצב כזה ההנחיה הרפואית היא לקחת בהריונות קלקסן- זו זריקה שהאישה מזריקה לעצמה והיא נוגדת קרישה ובעצם מונעת את ההיווצרות של קרישי הדם.
חשוב לי להדגיש שכל זה על סמך תמונה אחת שהבאת, יכול להיות שהסיפור אחר לגמרי והתוצאות לא חריגות ברמה שתדרוש התערבות כלשהי.

בעז"ה אדבר עם הרופאה
רופאת משפחה מספיק או צריך רופאת נשים?

והוא יפנה אותך לרופאים הרלוונטיים במידה ויהיה צורך..הרבה בריאות!

במתוטא תענו לצעירות חסרת ניסיון ותבוא עליכן הברכה

אין לי תשובה לא לאחד ולא לשתיים

 

סליחה

כי אין לך הסבר!!

יאוו דמות פורום מוכרת ומוערצת ענתה לי אני מתרגשת!! רציני, את מלכה!

סתם סתם..
אין לי תשובות-אבל-
שיהיה בשעה טובה ומוצלחת!! הריון קל ותקין בע"ה!!! ❤️

כי אני כאילו גרה פה.. אבוי לי.

אבל מוערצת? ה' ישמור.. אחח.. מה שמרחב וירטואלי עושה , עוד מעט אני אתחיל להאמין בזה גם כן... 

את גרה פה? אז אנחנו שכנות!
ואוי ואבוי תזהרי שלא תעזי להתחיל להאמין

דר' תמר גרין
תתקשרי למרפאת נשים בירמיהו יש שם עוד רופאות
דר מייקלסון רחל
קחי בחשבון שהתורים ארוכים מאד

בטא תקינה לשבוע זה

מרגששש!
שיהיה בשעה טובה♡

עשית טיפה מוקדם מידי, הייתי במקומך עושה שוב עוד שבוע שבועיים.
בדיקת דופק מומלץ לקבוע לשבוע 8-9. אין לי המלצה על רופאה ספציפית בירושלים, אבל היו פה המןן שרשורי המלצות אז ממליצה לך פשוט לעשות חיפוד

אני אצל נג'את אבו זניד (אחרי שהייתי אצל כמה שרשמו פה וממש לא היה לי נעים) בכללית בשערי צדק, נשמע קצת מפחיד, אבל היא מותק וגם מאוד רגישה לדתיות ומבינה בהלכות חחח..ממליצה..

 

אה ומוסיפה שתמיד מקבלת ודוחפת אם צריך אפילו בין תור לתור גם מהרגע להרגע

משפיע אחרת ולפעמים לוקח לגוף זמן לחזור לאיזון

אמנם לא כזה הרבה זמן אבל לשנה בערך

הפסקתי קבלתי פעם אחת ואח"כ פעם שניה וזאת הייתה הפעם האחרונה...

 

בפעם השניה שלקחתי לאיזה שנה הפסקתי קבלתי ונקלטתי טפו טפו טפו

 

דווקא עם התקן- לקח לי 7 חודשים אחרי שהוצאתי

 

אמרו לי בזמנו שאולי ההורמונים עושים משהו 

אחרי שנה פלוס עם גלולות קיבלתי פעם אחת ונכנסתי להריון

ומכירה גם כאלה שלא מנעו ולקח להן 8-10 חודשים להיקלט אחרי החתונה
כך שאין בזה חוקים

לנו בזמנו לא השפיע

מיד נכנסתי להריון

יכול לקחת לגוף זמן לחזור למסלול, אבל זה זמני וקצר מאד.

מתלבטת אם לכתוב כאן משהו, אז מי שקוראת, נא לקחת את זה בערבון מוגבל:
אני לקחתי גלולות שבע שנים כמעט רצוף, לפני החתונה. כשהייתי בטיפולים (להריון השני. ההריון הראשון הגיע בקלות ב"ה) שמעתי מרופא שיש אפשרות שהגלולות מאריכות במקצת את תקופת הפוריות כי הן מונעות ביוצים ולכן" חוסכות" ביציות. הביציות מזדקנות בכל מקרה, אבל הכמות פחות נפגעת.

לא שמעתי על זה בשום מקום אחר אפילו שחיפשתי אינפורמציה, אבל יש בזה היגיון קלוש.

בכל אופן, מי שחוששת לפוריות בגלל גלולות יכולה להרגע. כל שינוי שהן עושות הוא זמני. בהתקן דווקא עלול להיות קצת סיכון אבל ההתקנים המודרניים יחסית בטיחותיים.
כשהייתי בטיפולים דווקא

על העניין שהן ״משמרות ביציות״ או משהו כזה

והכל בגילאים מבוגרים ממש. מגיעה מעולם חילוני.

אולי אני סתם מנסה להמציא סיבות...
קשה לי להכיל את העובדה שלפעמים הכל בסדר ופשוט צריך לחכות עד שזה יקרה...

את כל האיברים יכול להיות שאת מרגישה את הרגליים או הידיים אי אפשר לדעת

ולקוות שלא שם הראש שלו

פשוט מלא מלא מלא מרכך, לסרק במברשת רגילה, ואז בלי להוריד את המרכך לסרק עם הזה של הכינים. אני עושה את זה לבת שלי וזה לא מפריע לה בכלל, היא ממשיכה לשחק באמבטיה תוך כדי

לכל כך הרבה זמן.. היא נעמדת לי מלא באמבטיה..

יש לנו רק את המסרק של אסי2000, הוא בטוח לא יתלוש לה את כל השיער?

להתכופף

שימי מרכך על כל השיער ואז תשטפי חצי ממנו,
בגיל הקטן זה ציק צק

ממש חזק. כשהשיער רטוב קשה להוציא את החול.

חופפת פעמיים אבל מקרצפת את הראש ממש טוב, אומרת לה שזה מסאז' לראש והיא מבסוטית
ולרוב זה מספיק.. אם לא אז באמת עם מסרק כינים

הוציא הרבה אבל לא הכל.. היא גם התנגדה שאסרק אותה באמבטיה אז סירקתי בחוץ עד שהיא התחילה לברוח..
מחר ננסה שוב..

בשליש הראשון תקין פער של עד שבוע.

בסוף נולדה קצת קטנה.

זה א. רק הערכה. ב. לא תמיד בודקים טוב. ג. זה ממוצע לא כל התינוקות אותו גודל.

איזה שבוע את?

שיהיה הפרש כזה גדול
ועוד דבר מוזר שאלתי אותה למה היא לא מדדה מקצה לקצה אז היא הסבירה לי שזה שק חלמון
אבל הסתכלתי עכשיו בכמה תמונות באנטרנט ובכולם העובר נראה בדיוק כמו בתמונה שהיא נתנה לי ומה שהיא אמרה שזה שק זה הראש
יש מצב שהיא פשוט לא מבינה גדולה באולטרסאונד?

לק"י

ואיך את יודעת מתי בדיוק היה הביוץ?

מזה שהמחזור סדיר אני גם מרגישה
ואם זה היה שבוע כמו שהיא אומרת זה אומר שזיהיתי את ההריון 6 ימים אחרי הביוץ וגם הבטא וכל סימני ההריון בחילות והכל תואם לשבוע
רק מדידת האולטרסאונד לא

לק"י

קרה לי.

יש מבנה שצמוד לעובר שבאמת לא מודדים, אבל אם את לא רגועה תלכי לטכנאית שתמדוד, הן הכי טובות בזה. חוץ מזה שבאמת יש סטיות, בשבועות המוקדמים כל מילימטר משמעותי. 

אבל פעם הבאה שתעשי א"ס שוב יבדקו לאיזה שבוע מתאים

ב5 שבועות נלחצתי בטירוף אבל הייתי מטופלת גם אצל רופא פרטי התקשרתי אליו בדחיפות והוא אמר לי תרגעי תגיעי אלי ונמדוד בדיוק הגעתי אליו והוא מדד על הנקודה ממש בדק מכמה כיונים ודייק ממש ואז אמר לי שההפרש המדויק הוא של שבוע וחצי תביני איזה הבדל ואצלי שבוע וחצי זה נורמלי כי לבעלי יש ראש גדול בקיצור טכנאית וגם רופאה של הקופה רוב הפעמים לא משקיעה וזה התוצאות אל תלחצי לדעתי תבקשי אולטרסאונד חוזר ותבקשי מה טכנאית/רופאה אחרת לבדוק ולהתמקד ממש במדידה בהצלחה

חלב אם תמיד זה נהיה כמו שתארת
ושמעתי על מלא שמכינות אז אולי יש איזשהו סוד

ויצא לי להכין מחלב אם כמה פעמים אבל לא הייתי מודדת כמה דייסה שמה וגם הייתי מכינה סמיך כדי לאכול עם כפית לא אכלו אצלי דייסה מבקבוק

אולי באמת צריך לשים עוד יותר.
הכנת קר או חם?
ויצא שחיכית ולא נתת מייד?

אולי זה רק סוגי דייסות מסויימות?

וצריך לשים ממש המון כדי שיהיה סמיך, הרבה הרבה יותר ממה שכתוב.

שיבולת שועל אולי תנסי

ונראה לי שנתתי מיד

יכול להיות שאחרי כמה דקות זה נהיה קצת כמו שתארת. פשוט לתת עוד ערבוב. אצלנו הוא אכל את זה ממש יפה (כשסרב לבקבוק...)

אבל עם דייסת קוואקר של בי אנד די עבד לי אחלה.

כן שמתי ממש מעט חלב ויותר דייסה ממה שכתוב
פשוט הוספתי כל פעם טיפה עד שהמרקם היה טוב.

במקום ארוחה?

סתם כתוספת? 

למה לא אוכל רגיל? או דייסה רגילה? 

דייסה אמיתי יותר בריאה אבל יש עוד סדרי עדיפויות
ויש היום דייסות אנסטנט ממש טובות

אז זה לא יכו להחליף ארוחה
אז אם זה לא כמות זה לא משנה.
אבל אם זה כמות,בכל מקרה חייבים גם חלבון

שזה אמור להספיק בפני עצמו.
אני אישית התחלתי לתת כי הקטן פחות שתה מבקבוק, שתהיה אפשרות לתת לו עם כפית.
זאת אומרת תחליף לבקבוק ולא למוצקים.
עכשיו אני נותנת דייסה מדי פעם לגיוון.
ויש לי סטוקים של חלב במקפיא שאני צריכה לנצל.

שמעתי הרצאה מתזונאית תינוקות
שלא התלהבה מזה בכלל
לכן אני שואלת מה הסיבה שנשים נותנות

הרכיבים של הדייסה עצמה

ישב לו טוב בבטן ונתן לי כמה שעות יפות של שינה

לא תמיד זה עובד, אצלנו זה עזר

זה היה בשלב שהוא עוד לא החליף ארוחה במוצקים אבל כבר כן אכל ואהב.

דייסת שיבולת שועל של בי אנד די.

וזה הומלץ לנו ע"י גורם רפואי....

ועשית את זה עם חלב אם?

ועשיתי עם חלב אם

לק"י

זה נשמע ונראה לי דוחה.

אבל אם הבן שלי אוהבי שיהנה לו.

לק"י

הגדול נראה לי אכל אצל המטפלת לפעמים.
המטפלת של השניה (והשלישית גם בעז"ה) לא נתנה דיסות.

כששמתי פעם ביוגורט יצא כמו ג'לי... כנראה קשור לחלבוני החלב

בס״ד

יפה שלנו,
כמה כואב לך!!😢
שהקב״ה יקח ממך את הניסיון הזה כבר!
ויתן לך המשך הריון קללללללל!!!

אין לי עצה מעשית
מתפללת עלייך עכשיו.
תחזיקי מעמד!❤️

לגדל אותו אצלי 9 חודשים
ולהחזיר לך עובר בריא ושלם.
את כלכך סובלת! אוף!

ול @אניחדשהכאן
אין י עצות רק חיבוקים😘
וזה עובר. באמת!!! וזה שווה את זה

את כל כך סובלת 

זה נוראי

ניסית הכל תרופתית? זופרן לוריד? מינון מקסימלי של דקלקטין? לא מבינה בזה (לשמחתי) אבל ממה שבנות כתבו. אולי קצת מים עם לימון? למצוץ קרח?
אן ללכת לקבל עירוי שוב. את נשמעת במצב רע. שיאזנו לך מלחים וסוכרים והכל.

הלוואיי וזה ישתפר אפילו בקצת
זה קשה כלכך
עצוב ליי זה מעציב אותי נןרא
כי באלי לבכות ואני לא יכולה כי זה רק יאבד לי נוזלים
באלי לדבר ואני לא מסוגלת
והבחילות וההקאות זה רק החלק הראשון
מה עם הטעם המר בפה 24/7 ורגישות מטורפת לריחות וחולשה קיצונית ועייפותת שזה וחוסר חשק ואפילו לא יכולה שבעלי מתקרב אליי או נוגע בי כי זה עושה לי להקיא
אוף הלוואי שיהיה טיפה הקלהה או לפחות הלוואייי והימים יעברו מהר

ומתישהו מתרגלים לסבל הזה... זוכרת שכל שבוע שעבר אמרתי.. עוד קצת. רק להגיע לשבוע 9 רק להגיע ל10.. והנה אני כבר בשליש השלישי אמנם עדיין סובלת. אבל זה נסבל..כי בשליש הראשון ההיפראזמיס הוא מעל הטבע. הוא כמו חולי סופני..רק מי שעברה אותו תבין... כל פעם לפני הקאה התפללתי לבורא עולם שלפחות זה יהיה כפרה על עם ישראל הסבל שלי. והייתי מקיאה וכל כך סובלת.. מסכנה שלי. לבי איתך... מה שיעזור אולי כרגע זה להיות מוסחת למרות שזה בלתי אפשרי כמעט.. מה עם קצת קולה? אחותי .. את תהי אחרי בקרוב מתפללת עלייך.. אני כבר הרבה אחרי.. זה עבר. גם לך בקרוב. אמן! בבקשה תחזיקי מעמד

השליש הראשון בהיפראזמיס פשוט כמו חולי סופני
מזל שלפחות אחרי הלידה זה נעלם פיזית כלא היה
למרות שנותר צלקת וחרדה מהריון

מאחלת לך גם שתרגישי טוב ולידה קלה ומהירה בידים מלאות בעה!

רמות HCG גבוהות מהצפוי יכולות להופיע בהריון מרובה עוברים ובהריונות לא תקינים, כמו הריון מולרי (הריון שבו יש שגשוג יתר של השליה).

 

 

או שאולי זה גבוה מידי אפילו לשבוע שישי..

הי טליה,

 

למה לא לראות את הערכים שקיבלת בהסתכלות חיובית? יש לך אפשרות לתאומים...

 

תדבקי במחשבה הזו ויהיה טוב...

 

 

קודם כל זה יחסי, תלוי לאיזה שבוע. לשבוע 5-6 זה בכלל לא גבוה מידי, זה רגיל לגמרי. וחוץ מזה כשמדברים על רמות גבוהות בהריוו מולרי הכוונה במאות אלפים ואפילו מליונים, ממש לא כמו אצלך.

אני מכירה כמה כאלה שיצא להן מספר אפילו יותר משלך והיה עובר אחד.
שיהיה בהצלחה

אבל את צריכה לעשיו הייתי קונה של תשובה כנה

ובגלל שיש לי שחלות פוליציסטיות אז תמיד יצא לי חיובי. אז בעצם זה לא רלוונטי בעבורי.

גיליתי את זה רק כשקראתי תהוראות...

קיצר, מוזמנת בפרטי ואם את קרובה אני ימכור לך בזול...

🎈 בשעה טובה! *גמ"ח "בִּזְמַנּוֹ" יוצא לדרך!* 🎈

זוגות יקרים! אתם מכירים בדיקות הריון ביתיות 🏠
אבל על בדיקות ביוץ שמעתם?

הגמ"ח הינו פרוייקט זוגי שמסייע לכמה שיותר זוגות לרכוש בדיקות ביוץ ובדיקות הריון
במחירים מוזלים מאוד - *וללא כוונת רווח.*

- חסכון ענק על פני הרשתות הגדולות 💎
- משלוח מהיר וחינם! 📦

למידע נוסף על הגמ"ח והזמנות:
bizmano.com


עקבו אחרינו:
גמ"ח בִּזְמַנּוֹ

אנא עזרו לנו לעזור לכמה שיותר זוגות --- שתפו! 🎁

ממש זול! מישהי מכירה? יודעת אם בטיחותי לקנות דרכם? אם הבדיקות טובות?

אני ראיתי שם ביותר זול לפעמים פשוט בסופר

ניסיתי כמה חודשים לזהות איתם ביוץ, ללא הצלחה.
ועברנו למעקב זקיקים.
ואז בשביל הכיף בדקתי עם מקלונים במקביל. והם לא זיהו ביוץ. למרות שבאופן ודאי היה ביוץ...

את לא יכולה למחוק הודעה..

רק את תוכן ההודעה

לבעלי כן יוצא להיפגש איתם במהלך השבוע והם לא שומרים על מרחק למרות שאני אומרת לבעלי

והגיע הזמן שתעמדי על הרגליים האחוריות תנטעי אותן עמוק בבית ותצעקי עליו כמו שצריך. זה לא משחק. זה החיים שלך.

המצב צריך להיות שבעלך יגיד להם שבגלל שלום בית (וסכנת חיים וכן הלאה) הוא לא הולך אליהם. לא להיפך

אם עוד לא למדת לצעוק זה הכי הזמן. 

מצד אחד הייתי אומרת לך ללכת ולנסות עד כמה שאפשר לשמור... מצד שני אי אפשר באמת לשמור מרחק מאנשים שבת שלמה ולשטוף ולחטא כל דבר, זה לא מעשי וגם אם תעשי את המקסימום זה לא מספיק אבל מספיק כדי שתיראי בעיניהם לחוצה יותר מדי ומגזימה.
אני במקומך הייתי הולכת בכל זאת, ככה התחושת בטן שלי אומרת. אבל אני זה לא את, אז תקשיבי לעצמך...

בהצלחה

לא ללכת זה הדבר הנכון, ובעלך צריך להבין את זה בשביל שלום בית

הכי פשוט- תרימי טלפון לרופא נשים שלך ותשאלי אותו

הוא יגיד שלא (בטוח)

ותגידי לכל הריגשיים ולבעלך- הרופא אמר

זהו.

בהצלחה!

רפואיים (לא קורונה)שהצריכו דברים מסויימים וכשהרגשתי שהסביבה לא מבינה פשוט אמרתי שזו ההוראה של הרופא זה בדרך כלל סגר לכולם את הפה..

עזבי צודקת לא צודקת

את לא רוצה,את כבר צודקת 

אל תנסי לשכנע אם זה לא נראה לו,זה לא נראה לו,אבל תחליטי עבור עצמך. את רוצה מרחק ושמירה על עצמך,מצויין.זכותך. בטח בהריון

או שרק בגלל שזה אצל ההורים של בעלך ולא בא לך לעשות שם שבת את מתחילה להקפיד בענייני ה"קורונה" ...

בקיצור טרול.
מדווחת.

עזבי מותק, מה את מתרגשת? רחמים על האיש הזה ועל האשה שנשואה לו.

פשוט לא מבינה את הטרנד הזה של אם אני מוציא את משפט המחץ של "אמת בפרצוף" אז זה לגיטימי להיות ברוטלי וחסר טקט ורגישות.

ונכון, ברור שזה לא הופך את זה לאמת.

תגידי שאת לא יכולה.
הייתי מאוד מאוד רוצה לבוא ואני מתגעגעת וחולה על השבתות איתכם...
אבל- לא יכולה.

אם היו מגיעים מים עד נפש- הייתי שולחת את בעלי לבד עם עוגה בשבילם- רק שירדו לי מהראש ויבינו שזאת בעיה אמיתית ואין פה מקום לשכנוע.

וגם כשאת מדברת עם בעלך- כמה שפחות להזכיר שלא שומרים על הכללים אצלם, זה לא נעים לשמוע ביקורת על המשפחה.
להתמקד בזה שאת צריכה להישמר וזהו. בהנחה שאת באמת נשמרת ומוותרת על המון דברים בשביל זה. אני מאמינה שבסוף בעלך יבין ויכבד את העקרונות שלך.

זה הזמן לשים את רגשות האשם והחשש ממה יגידו בצד. את שומרת על הבריאות שלך ושל העובר שלך, המצב עכשיו מזעזע ממש ויש אינסוף הדבקות בכל הארץ ככה שאי אפשר לדעת מאיפה זה יבוא.
בעלך צריך להיות הגב שלך ולחזק אותך בנושא ולא לזלזל.

את גם מקפידה יותר בשמירה? שינית בתזונה היום יומית שלך? אולי זה גם משפיע

בכל מקרה אם הרופא לא עונה לך אל תקחי כרגע. נמוך מדי זה גם לא טוב.

אני אוכלת רק לפי התפריט ובשאר היום הערכים שלי בטווח..

השאלה אם מותר להפסיק עד שיענה ואז להמשיך אם יהיה צריך אחרי(נגיד יקח יום יומיים)

מקווה ממש שאשיג אותו..

(למשל קרקר מקמח מלא עם גבינה צהובה או גבינת שמנת)

ביחד זה אמור לתת תוצאה טובה.

וגם שימי לב שצריך למדוד אחרי שנת לילה של 8 שעות ובסמוך לקימה.

אם משתהים בבדיקת סוכר בצום מהקימה זה גם משפיע על הערכים.

 

נפגשת עם דיאטנית?

ולא מדדתי סמוך לקימה ממש.. גם לא היו לי 8 שעות בלילה.. מ5 רק ניסיתי לישון ללא הצלחה וב7 וחצי בדקתי.

נפגשתי עם דיאטנית, אני מאוזנת חוץ מבצום.
ואכלתי קרקרים עם גבינה צהובה כשלקחתי את הכדור.

אני לא רופאה, כמובן, אבל זה בדיוק מה שהיה לי:

הייתה לי סוכרת היריון גבולית (כלומר - לא הייתה לי סוכרת בוודאות), והרופא רשם לי לקחת גלובן.

מה שקרה הוא שעם הגלובן הערכים שלי צנחו ממש! (לא צניחה מסוכנת, אבל כן נמוכה. זוכרת שזה היה בסביבות ה-60 או 65)

אז הפסקתי לקחת, וכשהצלחתי לתפוס את הרופא הוא "התנצל" שבאמת התרופה לא מתאימה לי, ורשם לי תרופה אחרת.

מיותר לציין שלא לקחתי את התרופה האחרת... כבר לא סמכתי עליו...

וב"ה הכול היה בסדר. בסופו-של-דבר כנראה שלא הייתה לי סוכרת (היו רק לעתים רחוקות ערכים גבוהים).

אפילו הדיאטנית שהלכתי אליה (דיאטנית עם ניסיון רב בסוכרת היריון) לא הבינה למה הוא רשם לי תרופה עם מצב גבולי שכזה...

אני חושבת שתרופה אמורים לקחת רק במצב שבו למרות ששומרים על התזונה יש ערכים גבוהים... (ואם יש ערכים *ממש* גבוהים - אז לוקחים זריקות...)

[כנראה שהרופא החליט לתת לי את הגלובן, כי לפי מה שתיארתי הוא הגיע למסקנה שלא אצליח לשמור על התזונה... ]

לי אחרי שבועיים של בדיקה הוא נתן..שבצום באמת היו ערכים יותר גבוהים ממה שצריך. לא יודעת עד כמה גבוהים אבל היה לי בין 99-102..
ואני ממש מקפידה על תזונה


בסוף לא לקחת כלום עד סוף ההריון?

אני חושבת שבינתיים אל תיקחי, וכשתצליחי לדבר איתו נראה מה הוא יאמר. אולי הוא גם ייתן לך תרופה אחרת.

אני אישית לא לקחתי כלום עד סוף ההיריון, ובשלב מסוים גם לא כ"כ הקפדתי על התזונה, והכול היה בסדר... אבל כנראה שלא באמת הייתה לי סוכרת היריון... (החליטו שיש לי סוכרת על סמך פרופיל סוכר שעשיתי אחרי שלא צלחתי את ההעמסה של המאה. יצאו שם כמה ערכים גבוהים, ולכן החליטו שכדאי להתייחס לזה כאל סוכרת...) 

להגיד לא להקפיד על תזונה..

כנראה שאצלך זה עבר ב"ה בשלום, אבל סכרת הריון זו סכנה ממשית לתינוק ולאם וממש חשוב לא לזלזל בה!!!

ההמלצה הייתה בקשר לכדור, שכדאי להפסיק לקחתו בינתיים. אם אני לא טועה - ככה במוקד האחיות אמרו לי אז, כשלא הצלחתי לתפוס את הרופא...

 

ואם כבר אני אמליץ למי שגילו לה סוכרת היריון גבולית (כמו מה שהיה אצלי) - שלא תסתפק בלשאול רופא אחד, ולסמוך עליו (כמה מומחה שיהיה בעיקרון), אלא לשאול עוד רופאים. כי ראיתי בעיניי שרופא יכול לטעות...

את עלולה להתעלף אז תיהיי עם יד על הדופק ועם אוכל זמין ליד המיטה למקרה שהסוכר נמוך.
אולי אפשר לקחת רבע כדור?

לא רוצה לשחק עם זה על דעת עצמי..

תפסתי את הרופא ובא לציון גואל

(למי שמעניין אותה, אמר להוריד לרבע כדור)