פורום הריון ולידה (עמוד 3003)

היו לי יומים הסתגלות. ומחזור רגיל.
יומים ליפני המחזור קצת כתמים.
אבל כל אחת והגוף שלה. בכללי הוא התקן עם הכי פחות בעיות.

הנקה כששמת את ההתקן? זה עשה שיבוא לך מחזור או שכבר גם ככה קיבלת מחזורים?

עכשיו קראתי שהוא נעוץ בתוך שריר הרחם (!!!!! 😱😱😱😱) אמאלה! נשמע כואב וקצת הזוי!

וקיבלתי מחזור רגיל.
גם אני פחדתי מאוד.
ועשיתי אצל ד"ר רוזן,
הוא ממש עובד בעדינות וומתחשב מרגיע וכמעט שלא הרגשתי את ההתקנה.

אבל כבר צריך בעיקרון

הרדיאטור בחדר בפועל, והתנור באמבטיה גם נכנס לפעולה.

בלילה לשירותים זה קצת חריג לא יודעת אם הייתי משליכה את זה על האוביטרל...
בגדול הריחות זה כן הגיוני. את לוקחת תמיכה של פרוגסטרון גם במקרה?

אבל מהפרוגסטרון זה לא היה ככה בפעמים קודמות

ההשפעות שונות מפעם לפעם... הפרוגסטרון יותר אחראי על התופעות מאשר האוביטרל... במיוחד שהאוביטרל זה זריקה אחת וזהו ולאט לאט ההשפעה שלה יורדת והקרינון הוא יום יומי..

אולי אלך לעשות בדיקת שתן למקרה ויש התילה של דלקת
הייתי בטוחה שזה מהאוביטרל

נסי לא לשתות הרבה בשעה שלפני השינה - בטח לא עם קפאין (קולה קפה תה לא צמחים)

לפני השינה חובה להתפנות...

פעם אחת לקום נשמע נורמלי - יותר מזה שווה לבדוק

לא זכור לי כאלו תופעות חזקות
אבל כמו שאת אומרת זה הורמון ההריון אז הגיוני
בע"ה בשורות טובות!

אז אני עכשיו בהריון וכל פעם שמגיעה לעבודה מריחה ריח מטורף של זרע מהעצים, כן יש תופעה כזו, וזה כל כך חזק אצלי עכשיו שאני לא מסוגלת להריח למשך כמה דקות. נושמת מהפה. אז צוף של פרחים נשמע נחמד למדי
בהצלחה יקרה ובשורות טובות

כל פעם שהריונית סיפרה על זה לא האמנתי

אז מאיפה זה צץ!
מבטיחה שאני לא הוזה !!

אני כל הטיפולים הייתי עם בטן של חודש חמישי... כל אחת והתופעות שלה
🌷

אבל הפרוגסטרון..... חגיגה!

גם שלי לפעמים בוכה שקר לה עד שמגיעים המים החמימים

או משהו דומה: נפלה למים, המים השפריצו עליה, היה חם מידי וכד'
זה קרה לי עם חלק מהילדים שלי, פשוט צריך פעם אחת בנחת, וברוגע, כשאין לחץ, ואין ילדים אחרים באיזור, אפילו בוקר אחד, לעשות חוויה מתקנת, אמבטיה נעימה ורגועה ושלווה. אצלי זה פתר את הבעיה

צר לי

זה ממש חא לא ברור כי בבדיקה עצמה רואים פס אבל דק.

שרואים עוד לפני שעושים את הבדיקה.
אם זה חיובי הפס צריך להיות באותו עובי כמו פס הבקרה. הוא יכול להיות בהיר יותר, אבל באותו גודל וצורה

זה ממש לא ברור כי בבדיקה עצמה רואים פס אבל דק.

באמת לא ברור..

כ"עזרה ראשונה" תשאבי לה לבקבוק מסכנה זה נשמע שהיא ממש רעבה...
לפחות את הארוחה הבאה.

וכל פעם שהיא יונקת אז נכנס אוויר לבטן ונוצרים גזים מכאיבים..
בערך בגיל הזה הקוליק מתחיל.

אני בסביבות הגיל הזה מתחילה עם סימיקול , אחרת זה סיוט.

אני שותה תה מזרעי שומר (בעעע) בתקווה שיעזור, ועושה לה מסאז' עם הרגליים על הבטן כדי לשחרר

זה אמור לעזור לקטנטונה

אשמח לשיתוף..
אני בנתיים מכירה רק סימיקול

הלכנו לישון, ב00.30 היא קמה רעבה וינקה טוב סופסוף, וב3.30 שוב! ב4.30 התעוררה שוב, לקחה שלוק ונרדמה, ועכשיו שוב שלוק...
לפחות אני יודעת שהיו לה ארוחות טובות

והוא עלה סבבה לגמרי במשקל, אז אל תדאגי מזה לפני שאת רואה בעיה...

ללכת לטיפת חלב לשקול אותה? לחכות לשקילה של גיל חודש? (שתהייה בגיל חודש ושבועיים כי אלה התורים)

לא צריך לשקול כל יום.. גם אם היא פספסה כמה ארוחות, לא קרה כלום.
לאט לאט יעבור לה.
גם כשתינוק לא מרגיש טוב הוא בקושי אוכל, זה עובר ומשלימים בהמשך. במיוחד שאת ראית שהיא עלתה כ''כ יפה, את יכולה להיות רגועה. מותר לפספס מידי פעם ארוחות, הכל טוב
ולגבי ההודעה בהתחלה, נשמע כמו כרפס יותר מאשר כמו גזים... להוריד לגרפס, תוך כדי שאת עומדת ומתנועעת, זה מרגיע.
ולגבי גזים- להשכיב אותה על הגב, להרים רגליים שלה עד לנצח לכמה שניות ולשחרר חשוב להרים. אם היא בלי טיטול זה אפילו יותר עוזר.

בהצלחה!!

פחות סיכוי לבלוע אוויר

את יכולה לנסות להוריד מוצרי חלב, אני חושבת שאצלנו זה עוזר (לא מקפידה בטירוף אבל משתדלת...)

על הידיים, בשינה וכו', והיא קמה והסרט חזר על עצמו...
ב''ה היום כבר יותר טוב, למרות שלא כמו שצריך עדיין...

מישהי אמרה קפיצת גדילה?

לאט לאט יותר טוב, אבל עדיין לא משו...
חשבתי שבקפיצת גדילה יונקים המון, אבל לא חשבתי שלא מצליחים לינוק...

העיקר שזה משתפר.
תנסי להחליף צדדים, להניק שעונה לאחור אם הזרם מפריע לה, ואפילו תנסי בעמידה תוך כדי תנועה זה יכול להרגיע.
בהצלחה

כמה יועצות הנקה אמרו לי שלא רלוונטי העניין של חלב אחורי או קדמי. כל עוד בצבע בתחום התקין- זה בסדר.

כשהיא לא מצליחה לינוק וכל הזמן מתנתקת, זה היה גרפס תקוע או גזים. בהתחלה הייתי מנסה בכח שתינק, ואז בסוף היה יוצא לה הגרפס עם כל מה שינקה...אז למדתי להקשיב לה, ואם היא מתנקת כל הזמן ולא שקטה בהנקה אז להרים אותה לגרפס עד שיוצא, או עד שמשתחררים הגזים.

או עשיתי מא עיסויי לגזים? אז מה עוד אפשר לעשות?
מסתבר שבלילה היא ינקה יפה, אבל ביום היא חוזרת לנוהל של אתמול...

יתכן שיש לך הרבה חלב או שזה זורם לה מהר מידי והיא לא מתמודדת?
בלילות הם רגועים יותר ולכן יונקים פי אלף יותר טוב ואילו ביום ההנקות זוועה. מסרבים לינוק, מתנתקים, משתנקים, כאילו בטראומה.
יתכן שאת צריכה למצוא דרך מוצלחת להוציא לה גרעפסים אם לא יוצא מהר. מנסיון, להושיב אותו עלי עם הגב מוםנה אלי ולהחזיק את הראש שיהיה ישר מיציא גרעפס מהר מאד.
הנקה בשכיבה עוזרת הרבה, לסחוט טיפה טיפה לפני הנקות גם, רק לא לשאוב כי זה גורם לעודף ייצור

פשוט לא הייתה כזו

אצלי היה ממש הרבה חלב וזה הפריע לה..
אז סחטתי קצת לפני ההנקה

וכשסופסוף זה הסתדר - משו מפריע לה..

ה' יהיה בעזרך ומחר תקומי חדשה וגדושה בעז"ה

חפשי...
בעיקרון- מורינגה, חילבה, שקדים, אגוזים, תמרים...

לק"י

בדיוק כתבו פה באיזה שרשור שדמות מקצועית כלשהי אמרה שעד שלושה חודשים זה תקין.

אבל מצד שני יש מקרים שיש שאריות שיליה ולכן הדימום לא נגמר.
אז אחרי חודשיים שווה להתייעץ עם רופא.

חוץ מזה יש את כל הרימון/ קינמון/ לימון.

מבחינה רפואית.
כתמים ממשיכים הרבה זמן ובמיוחד בהנקה. כך שזה תקין עדיין בכזה שלב
אבל יש כל מיני שיטות וצמחים למנוע את זה, לא יודעת מה עובד טוב

יש מצב שזה מחזור? אני בדכ לא מקבלת בהנקה מלאה... ילד 5.
ובלידות קודמות לקח לי חודשיים להטהר+-
מה שמוזר לי שהפעם ההכתמה בצבע אדום ולא חום.. אוף אני לחוצה. ובדיקת הרופא רק בעוד שבועיים!! התורים רחוקים..
אם חלילה זה שאריות שיליה יש לזה תסמינים נוספים? חום? כאב חריג? דימום כבד?

אבל זה לא אומר שחזר הביוץ, וגם לא שיהיה שוב מחזור בקרוב. זה עוד קשור איכשהו ללידה.

כל עוד זה כתמים לא מדאיג אבל אם כואב מידי או מדמם מדי ומרגיש לך חריג הכי טוב שתתקשרי למחלקה איפה שילדת או אם יש לך דרך להתייעץ עם אחות או רופאה ותשאלי אם כדאי להיבדק.
שתהיי רגועה

@מעין אהבה
תוכלי להסביר איך גילית שיש שאריות? האם בדיעבד היו סימנים? והאם המקרה הזה דומה?
היום ראיתי שוב רק בניגוב אבל בצבע אדמדם..

זה דבר ראשון
בכל מקרה חייב להבדק

אני לא חשבתי שיש לי שאריות
אבל משהו היה לי מוזר
הייתי 7 שבועות אחרי לידה והדימום בעצם לא נפסק בכלל
הוא היה ממש חלש..יותר כתמים כאלה
אבל ההבדל בינם לבין מה שהיה לי בכל הלידות האחרות- זה שהם לא באו והלרו לכמה ימים וחזרו וכדומה
אלא תמיד היו ברקע..מן דימום מאוד חלש אבל מתמשך..לא מפסיק
וזה היה לי מוזר כי זכרתי שבלידה הראשונה כן היה לי נסיונות לעשות הפסק כשפסק הדימום ליומיים פה וליומיים שם
וכאן זה לא היה אופציה

ואמרתי את זה לרופאה כשבאתי אחרי 7 שבועות לביקורת רגילה של אחרי לידה
ובאמת ראתה באו''ס שאריות

אבל לא בטוח שככה זה תמיד- אולי לפמים גם כשבא והולך יש מצב לשאריות..מניחה שאצל כל אחת המופע משתנה

לי בכל הלידות הדימום לא פסק לחלוטין מהר..עד חודשיים בערך תמיד היו לי סרטים של שבוע ואפילו יותר נקי ואז הופ..דימום לכמה ימים ואז שוב..וכל מיני כאלה מופעים מעצבנים שאילולי בודקות הטהרה שהצילו אותי לא הייתי בחיים מצליחה להטהר לפני חודשיים מהלידה
ובכל המופעים הנ''ל לא היו שאריות..
ככה שכן נשמע לי הגיוני מה שאת מתארת

אבל
אלף אם לא נבדקת ממש למהר להבדק
בית- אם וידאת שאין שארית- אז יש דרכים לקצר דימוםק לי לשתות לימון מרוכז עם סוכר על הבוקר ממש עזר. ויש גם עצות של מקלות קינמון ומים שהושרו בהם מחיצות של רימון
וכל מיני..

ובשביל טהרה- לא לחכות שהכל יהיה נקי!!
לבדוק כשיש סברה של גוון טהור או שבאותו היום הפסיק בדימום- אז לעשות הפסק
לדבר עם רב לקבל יתר ל2 בדיקות בראשון ובשביעי וללבוש שחור
ולשאול על כל ספק
וכשהרב אומר שנראה לו שהצבע בעייתי או משהו כזה שאוסר- לשאול אותו אם תלכי לבודקת והיא תמצא פצע האם יש מצב להקל ולהתיר-
אם יאמר שכן אז שווה שווה שווה. מנסיון של כמה פעמים שרק ככה הצלחתי לטבול
גם במצבים שלא היית מדמיינת-

נגיד קרה לי פעם שבבדיקה אחרי לידה(וזה היה כבר אחרי המקווה) אני רואה על המתמר של הרופאה דם!!
ואני שואלת אותה מה זה והיא אומרת - דם צהרחם
אני הייתי בשוק
מה איך פתאם כבר הייתי נקיה מלא זמן
והיא לא ממש התייחסה..ורק חזרה מהרחם מהרחם. כן זה מטמא
שאלתי אם ראתה שיוצא מהרחם אמ4ה שלא
אבל שוב דברה לא ברור
והיא ערביה ככה שבקיאות בהלכה זה לא ממש הצד החזק שלה
חשבתי שאין לי סכוי
אבל מאחר והרופאה לא דברה ברור ולא אמרה שראתה שזה מהרחם אלא סתם אמרה אמירה לא ברורה
הרב אמר ללכת לבודקת
וזה עזר!! ראתה פצע מדמם

מספרת את זה כדי לעודד נשים לא להתבייש וכן ללכת כי זה שווה

תבקשי בטלפון הפניה לus לראות אם יש שאריות

 

חוויתי על בשרי ואני נזכרת בזה אחרי כל לידה,

הפעם (לידה חמישית) אמרתי לעצמי את לא מתאמצת עד שאת מצליחה להיטהר וזה באמת עזר,

הכרחתי את עצמי לנוח כשמאד רציתי ובער לי לתקתק את הבית

 

ברגע שיש לי רגע פנוי מעדיפה לסדר אפילו יותר מאשר לאכול...

לא רוצה סחבת של כתמים 

והכל היה תקין..
ככה שיש כאלה שפשוט לוקח זמן😑

וואי כמה זה היה קשה לחכות כלכך הרבה...
חיבוק!!

ולדאוג ליציאות רכות, אפשר לקנות בבית מרקחת נורמלקס, גם בלי מרשם

לי ממש עזר

 

אפשר להכין לבד(קונים מלח אנגלי בבית מרקחת של סופר פארם, שואלים את הרוקח איך מכינים את התמיסה ושופכים אותה על צמר גפן, מקפיאים, ושמים באזור)
או לקנות פדים מוכנים בשם מגנוקר.

חיבוק יקרה!
לי זה דוקא לפני הלידה אבל נראלי זה תמיד סיוט וכואבבב..

עזר לי להקל על הכאב עם פדים קפואים..אבל היה לי נח רק כששכבתי וזה מגביל..
מה שכתבי לגבמ תזוננ, קשה אבל בדכ עןזר.. המןן מים ואוכל עם סיביים תזונתיים..
הרבה פעמים עזר לי על הבוקר פרי או שניים
ועוזר לי גם לפני שמרגישה צורך להתפנות לעשות סיבובי אגן ולהזיז מצד לצד וכזה..

בהצלחה רבה ותרגישי טוב!!🌷

לגבי חומץ תפוחים מאוד טוב לשתות, אבל זה ממש דוחה. אם את מצליחה זה מעולה
לשטוף כדאי במינון של רבע כוס בערך על 3/4 כוס מים

צריך לשתות? כאילו מה המינון

והשטיפה כמה פעמים ביום?

איפה משיגים בכלל את החומץ תפוחים?


תודה!!

אבל סבתא שלי תמיד מנסה לשכנע אותי לשתות ומספרת עליו ניסים ונפלאות היא שותה כוס ליום, אבל זה המון. תתחילי עם קצת ותראי...
השטיפה כמה שיותר. אצלי השתפר כבר אחרי פעמיים
חומץ תפוחים קניתי בסופר רגיל. אם אין אז בחנות טבע בטח יהיה

קראתי שכל הסגולות של החומץ הוא דווקא כשהוא לא מפוסטר. אז צריך לשים לב לא לקחת בהריון.
דבר שני זה יכול לגרום נזק בקיבה בכמויות גדולות. רבע כוס נשמע קצת הרבה.
אני מתמודדת עם אותה בעיה, אצלי זה בגלל אנטיביוטיקה שאני לוקחת על פעם אחרי יחסים וזה הורג אתהחיידקים הטובים בנרתיק. עכשיו כל פעם אחרי אנטמבוטיקה לוקחת פרוביוטיקה של אלטמן דרך הפה. ניסיתי גם את הוגינליות אבל זה נורא יקר יחסית לכמות ובסוף חזרה הפטריה.
זה סיוט, מזדהה! מניסיון כדאי לטפל בזה מיד כשזה מתפרץ אחרת זה נהיה זוועת עולמים

יש להם פרוביוטיקה פמינה ופרוביוטיקה פמינה אקספרט שהבנתי שיותר חזקה....

נניח את מיליטה שאת מורידה את ההנקה של הבוקר- אז להיות עקבית, לתת משהו במקום (מוצקים/בקבוק מים/חלב/תה וכו)
ואם היא מבקשת ומצביעה אז להסביר שלא, ושכן תקבל בזמן x (המועד הבא ביום, נניח במקרה הזה- אחרי המעון)
כשאת מרגישה שהמהלך לגמרי הוטמע (תלוי בילד, בין כמה ימים לשבוע פלוס) אז להוריד הנקה נוספת.
לפעמים עוזר גם לשנןת את הסדר הטבעי של הנתנהלות. נניח אם בבוקר היא מתעוררת ואת רגילה להביא אותה מיד אלייך למיטה להתכרבלות והנקה, אז במקום זה לקום אליה ולהוציא אותה לסלון, לחתל, להלביש, להושיא בכסא אוכל. משהו כזה. ולא להביא למיטה מבלי לתת הנקה.
וכך להוריד הדרגתית.
בהצלחה!

אני רוצה להוריד את ההנקה של הצהריים, אבל היא ממש מתעקשת,ואני לא רוצה להרגיך אותה לאכול כל פעם שמשעמם בצהריים. אני משתדלת שיהיה לה מעניין והיא לא תרצה לינוק, אבל גם אם יש חברה מהמעון, היא ממש רוצה...

ובגיל הזה חברים לא ממש מעניינים אותם.
צריך להיות אסרטיביים... תגידי לה שעכשיו אין! לדעתי זה גם רעיון טוב להציע משהו אחר במקום (פרי/ ביסקויט וכדו'). לא הייתי דואגת שזה הרגל מגונה.

אבל קשה לי להיות אסרטיבית מולה.
היא תגמול את עצמה מתישהוא, נכון? 🤔

להפסיק אז קחי בחשבון שממש לא בטוח שתגמול את עצמה גם אני חשבתי ככה אחרי שאחד הבנים שלי גמל את עצמו לבד ואז הבא אחריו ממש לא הראה אפילו כיוון של גמילה. בסוף הוא נגמל רק כשנכנסתי להריון אבל חיכיתי עד שנה ושמונה וזה ממש לא בא מעצמו. אז כל עוד לא אכפת לך להמשיך אני בעד אבל אם את רוצה להפסיק צריך להיות עיקבית ולאט לאט בהדרגה להוריד הנקות.

לגמול בצורה די מהירה. הריון בסיכון ואיסור מוחלט להניק בהריון. וחיכיתי בעצם למרות שידעתי שאני רוצה עוד הריון כי פשוט קיוויתי שזה יבוא ממנו. היה הרבה בכי מצד שנינו אבל זה עבר יותר מהר ממה שחשבתי.

ואת צריכה להיות המובילה ולא המובלת. לפי מה שטוב ונכון לך. אם נכון לך לחכות ולראות אם זה יבוא ממנה- מעולה, אבל אם כבר לא טוב לך עם זה ואת רוצה להפסיק, אל תבני על זה שזה יבוא ממנה. תביאי את זה ממך עם מלוא הרגישות והאהבה, והבטחון שזה מה שטוב לכן עכשיו.
בהצלחה!

מסכימה שהרצון להנקה זה לא משעמום. זה משהו טוב וכיף ומחבר שהיא רגילה אליו.
אני כן חושבת שאם היאהרגילה לינוק בזמן מסויים, נניח מיד כשחוזרים מהמעון, אז כן מתאים לתת משהו אכיל אחר במקום, ולהסביר שתינק בעזרת השם אחרי ארוחת ערב או לפני השינה או איך שנוח לך להגדיר את זה. ואפשר להציע חיבוק וקשר ומשחק ביחד במקום, אבל כן להיות אסרטיבית שאין הנקה. לדעתי היא תתרגל מאוד מהר.
וכן גם חשוב לא לשבת איתה במקום הרגיל של ההנקה אם יש מקום קבוע/תנוחה קבועה. אולי אפילו לשהות בחדר אחר.
בהצלחה!

ובשלבים ייתר מאןחרים מוניטור .

רופא הריון בסיכון עושה ליווי הריון רגיל ובנוסף מה שצריך הריון בסיכון.
זה לא שהולכים גם למעקב רגיל ושם עושים בדיקות ואולט' ואצלו עושים רק בדיקות שקשורות להריון בסיכון,

אלא הולכים רק אליו והוא עושה הכל.

ככה בכל אופן היה אצלי.

בשעה טובה ובהצלחה!

תודה על המענה , הריון ראשון אני לא בקיאה באיזה בדיקות עושים איפה. הייתי צריכה שמישהו יעשה לי קצת סדר, תודה רבה .

אם את יודעת שיש לך 2 עוברים אז את אחרי הא"ס הראשון... ידוע לך איזה סוג של תאומים זה? באותו שק? שני שקים? עם או בלי מחיצה?
יש גם פורום תאומים פה בערוץ...

כבר קבעת תור לשקיפות עורפית? ממליצה חקבוע כבר לסקירה הראשונה...

בהצלחה!

2 שקים וקבעתי תורים לשקיפות וסקירה ראשונה

יש פה פורום תאומים, עם כמה נשים שמנוסות בהיריונות כאלה. את יכולה להתייעץ גם שם.

זה לא כזה סיכון וחבל לדאוג סתם, את עוד בהתחלה ויש לך זמן

זה יותר משהו פרוצדורלי שמעבירים למעקב הריון בסיכון כי יש לך שניים

רוב הבדיקות הם אותו דבר

ואם לא יהיה משהו מיוחד בע"ה, רק לקראת הסוף יבדקו לך אורך צוואר רחם לעיתים קרובות כדי לנסות למנוע מצב של לידה מוקדמת או לנסות לטפל בסיבוכים אפשריים למקרה ומתפתחת לידה מוקדמת.

לתאומים אמנם לרוב יולדים מוקדם יותר, אבל זה לא אומר כלום, ואת יכולה לעבור את שבוע 38 בלי שום לידה באופק- עד כמה שזה יהיה כבר בלתי נסבל

בביקור הראשון הרופא מברר את ההסטוריה הרפואית שלך, שולח לבדיקת US

ולאחות לפתיחת כרטיס מעקב

הריון תאומי אחוה הוא קצת פחות מסוכן, אבל עדיין דורש מעקב צמוד יותר מהריון רגיל.

בהצלחה רבה ואנחנו כאן בשבילך (וגם בפורום תאומים כמובן...)

ביקורת כל שבועיים (כשזה רק מעקב והכל בסדר) עוברים אצל אחות בשביל משקל, שתן ולחץ דם אח"כ אולטראסאונד ואז רופא. בשבועות מתקדמים יותר יש גם מוניטור.

בלידה השניה הפקק יצא לי בחדר לידה, תוך כדי צירים מתקדמים..

אני ראיתי אותו רק פעם אחת, כל החובות שלי התחילו בצירים

כשבלידה הראשונה הוא יצא שבועיים לפני הלידה!!!!

מנסה להיאחז בכל סימן בתקופה הזו של החוסר וודאות🙄

אצלי כל לידה התחילה והתנהלה בצורה שונה לגמרי

גם הגוף שלנו לא בדיוק אותו דבר....

אנחנו מזדקנות...

מצד שני- לידות מתקדמות בד"כ מתנהלות מהר יותר....

בקיצור

לנשום עמוק

וכמה שזה קשה....

לנסות להיות עסוקה בבית

לצאת עם מישהו אהוב לבית קפה

לישון....

ולחלום חלומות ורודים (או תכולים...) ואופטימיים

בהצלחה רבה

לידה קלה ובידיים מלאות

באחת לא.. (האמצעית)
לא הייתי סומכת על זה.

וגם כדי להקל עליה.
התעוררויות תכופות ובכי מונעות שינה רציפה.
ואז היא גם עייפה.

אבל אני רואה שתמיד כותבים פה בהתעוררויות תכופות בלילה לבדוק תולעים כי הן יוצאות בלילה

אמורים לקחת פנס ולבדוק בחושך את פי הטבעת עם פנס , כמה דקות לראות שאין כמו חוטים לבנים שזזים....

אולי יבואו פה בנות עם נסיון ויסבירו 

נראה לי שממש נדיר תולעים בגיל הזה ואם אין אחים גדולים הסיכוי אפסי.

עד גיל שנה.

למיטב ידיעתי זה פחות עובר עם רוק אלא יותר מצואה (ידיים לא רחוצות אחרי שירותים/ בארגז החול וכדו').

ואחכ נותנות לה בקבוק. זה מאודדדדד מדבק יכול לעבור למשטחים, מצעים וכו..

לנו רק ורמוקס עזר!!

 

אבל ביום היתה בסדרגמור.

 

למרות שנראה לי מוזר לבת 3.5 חודשים. ממי היא יכולה להדבק?

קפיצת גדילה, ובהחלט יכול להיות שהאף הסתום מקשה עליה בנשימה והיא מתעוררת, זה לגמרי הגיוני. יש קפסולות של שמן אקליפטוס ששכחתי איך קוראים להן שמטפטפים מהן קצת במיטה והן עוזרות מאד.

אחת מילדיי בהחלט היתה צורחת בלילות של אף סתום, לא הצליחה לישון, היה לה גירוי באף, היתה עצבנית וצרחה לה בכיף... עד היום היא די צרחנית

אולי אולי שיניים?

נראה לך שקשה לה לנשום ובגלל זה מתעוררת?אצלנו בזמן שיעול ואף סתום בצל ממש עוזר...
אגב אם את מינקה תשפריצי לה חלב לנחיריים... זה עושה פלאים
לכן אני חושבת אולי זה לא זה, אולי באמת שיניים...
זה יכול להתחיל לפי הספר בגיל 3 חודשים..

לנו היה ככה.. ואחרי ששאבנו לה נזלת היא ישנה יותר טוב..

שמעת על זה?

לא שאלתי אם זה רע. אבל הוא לא המליץ

אבל היו לנו פעמים שזה ממש הציל אותה..
אני שמה מי מלח או חלב אם כמה דק' לפני וזה עוזר לרכך את הנזלת.
ואחות המליצה לי על השואב. לא הביתי עושה את זה לבד...

יש לי בת חירשת ועברנו מיליון בדיקות שמיעה אז אני מכירה את התחום מבפנים.
שומדבר לא קובע חוץ מבדיקות שמיעה רשמיות בבי"ח. זה היה נראה כאילו היא מגיבה מבחינה התנהגותית למרות שהיה ידוע שהיא חירשת בוודאות.
(אם יש לך חשש כלשהו תבקשי הפניה מרופא ילדים...)
 

כפיים שניסיתי עליהם.
אם היתה בעיה היו אומרים בבית חולים?

תסתכלי בדף שחרור מהבי''ח

מחיאות כפיים זה לא רעש חזק ופתאומי אולי מצילתיים. ותגובה בגיל הזה יכולה להיות גם רק הגברת מציצה. כל הילודים עוברים סינון שמיעה בימי האשפוז. מי שנכשל בסינון או שיש לו פרוטורול אחר של סיכון לליקוי שמיעה מופנה חהמשך בירור של בדיקת ברה. תחפשי בדף שחרור שלהן אמור להיות כתוב שהן עברו סינון.

אבל רעש לא מפריע להם לישון למשל, זה עוד גיל קטן מדי

מה גם שזו רק הערכת משקל.
לא הייתי נלחצת

ולגבי הצירים ,שיחררו אותך לבית עם פתיחה כזו וצירים?

וכמה אמרו לך בהערכת משקל?

קצב גדילה איטי (בצורה משמעותית) מהמצופה המתבטא בעובר קטן לשבוע הריון.

אני מאמינה שזה מצריך מעקב,

מאחלת לך בשורות טובות⚘

אבל כן לחייך אליו, לדבר אליו, לנשק ולחבק.
להניח על הבטן על שטיח וקצת צעצועים.

אם שייך-לצאת לסיבוב
כשהכל שלי היה בגיל הזה הוא ממש אהב לשכב על הבטן בעגלה, עם הגגון פתוח ולחקור את העולם
היינו מסתובבים ככה שעות.. היה כיף.

ושמיכה עבה, ויאללה לטיול.

לא כזה נורא בחוץ אפילו באיזורים קרים. ואפשר להלביש טוב וחשוב גם בשבילך שתצאו.

מעבירים מהשטיח, לטרמפולינה לאוניברסיטה ואז הם כבר מתעייפים...

החיסון לא אכל טוב שבוע

שקיפות עורפית זה אולטרהסאונד פשוט, שמודדים בו את הרוחב של הנוזל שנמצא בעורף של העובר. זו בחירה שלך אם לעשות או לא. אין פה שאלה הלכתית כי זה לא וגע בשלומך או בשלום העובר.
דיקור מי שפיר כן יכול לגרום לסכנה לעובר ולכן אם אין צורך הרבנים אומרים לא לעשות

הם ידעו להסביר לך הכי טוב גם מבחינה מקצועית.
יש דברים שכדאי לדעת מראש, או תוך כדי ההריון לכן כן עושים בדיקות בהריון.
האמת שאני לא מספיק התעמקתי בזה, אישית לא עשיתי שקיפות עורפית

אפשר להתייעץ איתם.

דבר ראשון את יכולה להתייעץ עם הרב שלכם או כל רב בטלפון לא משנה איפה את גרה יש הרבה 

 

בנוגע לבדיקות יש כמה עניינים.. בדיקות שבודאות יש בהם סכנה .בדיקות שעדיין לא יודעים את כל ההשלחות שלהן בכמות גדולה כמו אולטרסאונד ובדיקות שאין בעיה 

ויש בדיקות שיש בהם יותר סיכון ללחץ נפשי על האם ובפועל לא אומרות הרבה

 

אנחנו עושים או"ס ראשון לקביעת גיל העובר סקירת מערכות מאוחרת מורחבת ואו"ס חודש שמיני/תשיעי לקביעת מצג עובר

וכמובן אם יש איזשהו חשש דימום /כאבים שמצריכים או"ס אז עושים

 

בדיקות דם סוכר וחו עושים הכל (על ניפט לא יצא לי לשאול )

גם אם בכל מקרה לא תעשי הפלה.
כדי לדעת מראש אם ח"ו יש משהו ולהתכונן נפשית

כמה שיותר על העובר. יש היום פרוצדורות וטיפולים לעובר שניתן לבצע כבר ברחם בכל מיני מצבים שלא לדבר על ניתוחים שמבצעים מיד ביציאה מן הרחם.
יש לי בראש סיפור מחריד בנושא שאולי לא כדאי לכתוב בפורום של הריוניות אבל המסקנה שלו היא שתמיד עדיף לדעת מראש, זה יכול להציל חיים.

איזה עדות אתם? אכתוב לך אילו בדיקות נוספו

וקוראים לה HHF1 ואותה עדיף לבדוק דווקא אצל הבעל (הרחבה בפרטי אם תרצי...).
חוץ ממנה יש את WWS, SLO שיכול להיות שעשיתם בתשלום לפני 3 שנים אבל לא בטוח.

ונכון ללפני שנה לאשכנזים נוספה עוד מחלה שבודקים שהיא בתוך הסל... (ועשיתי...)

תמיד יש חידושים.

כמעט כל שנה מעדכנים את הרשימה.

וואי, כל תחילת הריון אני בהתלבטות הזאת בדיוק 😅
אני חושבת שעשיתי את כל הבדיקות הרלוונטיות אז, כולל מה שלא בסל, מה הסיכוי שהשתנה?

להוסיף.. קורה פעם בכמה חודשים.. אני אשתדל לעדכן פעם הבאה.

אשלח תיכף קישור לאתר של משרד הבריאות מהן הבדיקות הממומנות ותבדקו אם יש לכן את כולן

לכל אחת לפי העדה של הוריה והורי בעלה....

זכור לי ששילמתי על זה כמה מאות, עדיין רלוונטי? תודה לך על המידע!

שווה לבדוק