פורום הריון ולידה (עמוד 304)

פשוט להגיע.

איזה קופה את?

אבל נשמע שבאמת אין סיבה...

למה בעצם את רוצה ללכת?

מעצמם הם דבר נפוץ מאוד בהריונות תקינים שמסתיימים בשלום. 

מבינה את הצורך שלך לבדוק וגם אני הייתי בודקת. 

פשוט שמתי על השיער לפני המקלחת, סירקתי, ואזחפפתי 

קשור ליעילות למיטב הבנתי, פשוט בגלל שזה שומני, אז מים נדחים על ידי השומן, ואז קשה יותר להוריד את זה.

לכן ממליצים קודם לשים שמפו, שהוא למעשה סבון שיודע "לפרק" או לדחות את השומן, ואז קל יותר להוריד את זה.

זו הנחיה כדי להוריד את החומר בצורה טובה

לא יודעת לענות לך, אבל מתבאסת איתך!

הייתי מתקשרת לליגת לה לצ'ה מחר

מקפיאה מחדש 

ומשתמשת בהם בזמן הקרוב

וואי איזה טירוף

(בייחוד אם התינוק שלך לא קטנטן)

תמיד כחצי זכאי חצי חייב ואם יעשה מצווה אחת אפילו , מכריע את עצמו לטובה.

שתמיד היצר הרע עובד על ייאוש- אתה כבר לא תשתנה, עשית כ'כ הרבה רע, הפסדת כ'כ הרבה מצוות... והתשובה ליצר הרע זו השמחה והאמונה בכוח שלך- שקיבלת מה' יתברך- אמונה בה'..

(מספר ''אהלי יעקב'')

אני רק לא זוכרת את הקשר המדויק לפרשת שקלים, מקווה להסתכל מחר ולעדכן בע''ה

גם בלי להבין את ההקשר...

ואם תדעי להרחיב לנו יותר - נשמח🙂

אולי זה קשור לזה שנותנים *מחצית* השקל?

(הרעיון המוכר בהקשר הזה מדבר על כך שכל יהודי צריך לראות את עצמו כמחצית, כחלק מעם ישראל, ורק כאשר כולם ייתנו את המחצית שלהם - יהיה עם ישראל שלם...)

🕯שרשור פרשת שבוע - פרשת תרומה🕯 - הריון ולידה

השבת נקרא את פרשת שקלים - בה אנחנו מקבלים את הציווי לאסוף את מחצית השקל מכל עמ"י, לצורך קרבנות הציבור של השנה הבאה שתתחדש בר"ח ניסן.

בפשטות, נראה שאין קשר בין פרשת שקלים לפורים אליו אנחנו מתקרבים. איסוף מחצית השקל קשור לקרבנות הציבור, ואין לו קשר לפורים, שקרה בכלל בתקופה שבין שני בתי המקדש.

אבל חז"ל מלמדים אותנו שיש פה קשר פנימי. 
"אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהם לשקליו, היינו דכתיב באחד באדר משמיעין על השקלים." (ילקוט שמעוני, אסתר, רמז תתרנ"ד)

הרב ראובן ששון (טללי חיים פורים, כג-מה) מסביר את המהלך של ארבעת הפרשיות והקשר שלהן אל המהלך שאנחנו עוברים מפורים ועד פסח.
פרשת שקלים פותחת לנו את ארבעת הפרשיות בכך שהיא מכינה אותנו לקראת המלחמה עם עמלק (שתמשיך בפרשת זכור, ואחר כך בפורים עצמו).

מה שמיוחד במחצית השקל, זה שכל עמ"י שווים בו. אין פה מקום למדרגות שונות, אין פה ביטוי לרמה הרוחנית השונה בין אחד לאחד. במחצית השקל כל עמ"י שווים.
התכונה הזו מגלה את המימד הסגולי של עמ"י, את המימד שמבטא את עומק הפנימיות שלנו, הנקודה העמוקה והפנימית בה כל אחד קשור לקב"ה, בלי קשר לאופן בו זה מתבטא החיצוניות.
"השקלים מבטאים תעריף קבוע. אין הבדל בין הבריות, בין קטן לגדול, בין צדיק לרשע. כולם נותנים אותו דבר. דבר זה מצביע על שורש פנימי ועמוק שבו כולם שווים, והוא קדושת הנשמה, שחצובה מהיכלות עליונים ונחקקה בקדושתה מלעילא, לא על ידי מעשה האדם ולא על פי בחירתו".

מחצית השקל גם מבטאת את יסוד האחדות בעמ"י, בו אף אחד מאיתנו אינו שלם, כל אחד נותן רק מחצית, כי הנשמות של כולנו הן חלק מהכלל, מכנסת ישראל.

אלו שתי הנקודות שעמלק מעורר בנו כאשר הוא נלחם בנו. כשהאויבים שלנו קמים עלינו, הם מעוררים בנו את הנשמה הפנימית שלנו, את החיבור שקיים אצל כל אחד מאיתנו לקב"ה. והם גם מעוררים בנו את האחדות, את היותנו חלק מהכלל, ולא כל אחד פרט בפני עצמו.

אבל אנחנו רוצים להקדים את שקלינו לשקליהם, להקדים את ההתעוררות והאחדות - שלא נצטרך אויבים כדי להתעורר לכך. ולכן פרשת שקלים מקדימה את פורים, כדי שנתחיל את המהלך הזה קודם כל מצידנו, ונזכה להתעורר לגלות את הסגולה האלוקית שבכל אחד ואחד מאיתנו, ואת היותנו חלק מהכלל, ולא רק יחידים.

בסופו של דבר הרופאה אמרה שזה מחלת הפה.

שנעבור את זה בשלום ומהר. 

אין לי כבר כח   

ועוד פעם עשינו בדיקת דם כי יש משהו שמצריך מעקב. מתפללת שיהיה תקין בעז"ה

בואי נעשה כל המתפלל על חברו וצריך לאותו דבר....

גם אני במרתון בדיקות ועניינים עם הבייבי

מבינה כמה קשוח ומלחיץ זה יכול להיות

שיהיה חודש טוב ושמח

רפואה שלימה

ובשורות טובות ❤️

אבל יקר .

אפשר למצוא אולי רב פעמי בעלי אקספרס 

שלחו פה פעם קישור.

מצויינים וממש הקלו עלי את החיים!!!

אצלי רק הריון נוסף מציל את המצב חח

אוי לאאא😂

כאילו ממילא אף פעם לא היה לי חזה גדול, אבל לא השתנה מאז הריונות והנקות

כמו שקית שוקו אחרי שמצצו אותה עד הסוף

אצלי זה תמיד ככה 

אחרי ההריון הרביעי בגלל שהיה לנו הפסקה ארוכה יחסית של 4.5 שנים אז באיזשהו שלב זה חזר לעצמו

אבל אצל הקודמים שהיו צפופים יותר רק בהריון זה התנפח שוב וקיבל צורה

כבר הפסקתי לזוז בהמלצתכן (ותודה על החיזוקים אז! זה ממש עזר לי). אני יושבת כמעט כל הזמן.

היום רק הלכתי לרופאה, והרגשתי כאילו רצתי מרתון. גמורה ממש. סביר?

בהתחלה מבחילות וחולשה

ואחרכך מהסימפ והמאמץ של הגוף

את גם הולכת ברגל, לא? 

אבל היום עד לאוטובוס הייתה קצת עלייה, וממנו ירידה.

תודה על ההבנה, באמת סיוט

אני עשיתי טיפול איזון אגן והיא שילבה רפלקסולוגיה, יום אחרי ילדתי 

וכ"כ כ"כ כ"כ רציתי ללדת!!

מבינה אותך ממש...

שום דבר לא עזר אצלי, לא רפלקסולוגיה, לא דיקור, לא יחסים, לא עיסוי פטמות, לא שאיבה אינטנסיבית

ילדתי בכמעט 41...

אני הרגשתי שבגלל שכ"כ כאב לי הגוף היה מאוד קפוץ ולא משוחרר.

(ואת הלידה הראשונה ילדתי ב37, טבעי...)

מאחלת לך לידה קלה ומהירה, ושהכאבים יעלמו מהר!!

ובעלי אמר שזו אגואיסטיות לרצות שהוא כבר ייוולד בגלל שלי כואב, כי עדיף שיהיה כמה שיותר זמן בפנים

אז תודה על ההבנה!

באמת גם אני מרגישה שהשרירים שלי מתוחים בגלל הכאבים. במיוחד בלילה.

מתי ילדת תקודמים?

כנראה הוא היה אמור להיוולד אחרי התאריך...

אני ילדתי 3 פעמים 

ה2 הראשונים שלי נולדו לפני המשוער

וה3 דווקא במשוער

אז זה יכול להשתנות בין הלידות

ויאללה בסוף תספרי לנו שילדת נשמה ענקית בפורים🤗

בתור אחת שגם סבלה מכל רגע בחצי השני של ההריון האחרון, אני יכולה להזדהות איתך. וזו ממש לא אגואיסטיות לרצות שהסבל יגמר.

אני בסוף ילדתי מוקדם (36) תינוקת קטנה. ועדיין אני חושבת שטוב שילדתי אז, כי די הגעתי לגבול הסבל שלי. אחרי הלידה אפשר להתחיל להשתקם.

לא מסכימה איתו בכלל

ברור שאת רוצה שהכל יהיה בסדר במועד וכו

אבל יש פעמים שכן מזרזים גם בסימפ

אם יש לך את הביטוח הגבוה בקופה

ובאמת שניסיתי הכול 

זה פשוט להרגע

מקלחת חמה

לא לעבוד 

לא לעשות מטלות בית מה שאפשר

לראות סרט ולאכול אוכל טעים 

מה שהכי מצחיק שיש לנו סרט שאנחנו קוראים לו סרט החידות

כל פעם אנחנו מתחילים קצת לראות ובאותו לילה אני יולדת חח ואז ממשיכים בהריון הבא 

וחיבוק. נשמע קשה מאוד. מאחלת לך שתהיי אחרי בידיים מלאות ובקלות 🫶

זה גם עוזר ללידה קלה וגפ יכול להחזיק 6 שבועות מנה שכתבו...

ניסית את זה כבר?

האמץ אי טפשר להאיץ בגוף, בסוף יש לו את הקצב שלו.. וגם יכול להיות שתלדי אחרי התאריך אז עדיף להיערך לזה כדי שהסוף לא יהחה עינוי שלא נגמר.. ותגיעח ללידה ולתקןפה אחרי בכוחות ולא אחרי שנמרטו הכוחות והסבלנות...

בקיצור לכי לעוד טיפול כלשהו רק לא להתענות!!!

תקשיבח תוך כדי שא י כותבת אני נזכרת שיש כירופרקטית אגדה מהלכת מצויינת ממששששששש

שמקבלת בסנטר 1

200₪ לביקור

ד''ר ברודי

מצויינת ממש!!!!

שווה לנסות!!

נראלי שצריך להתקשר ב10-11 בבחקר כדי שתענה

אחרת.

יש לך את המספר של ד"ר ברודי?

עם הבייבי אליה.

ואני ממש חוששת. אף פעם לא שמעתי שעושים לתינוקות.

יש לי תור השבוע והלב שלי ברצפה

מקווה שאני עושה נכון שהולכת אליה.

אשמח לשמוע עליה מידע.

(ד"א לי אמרו 100 ש"ח, אולי כי מדובר בתינוק?)

והמספר : 0505690551

הייתי אצלה

אמרה שאין לי בעיה רציניץ עשתה לי משהו קטן וסרבה לקחת תשלום

עוברים אצלה מלא ביום....

היא באמת הבנתי שמומחית בצורה מאודדד ייחודית.. 

טיפול בתינוקות אשמח ממש.

תודה נשמה.

ותראי איך ה' אוהב אותי.

ראה שאני מודאגת מהעניין ונתן לי חיוך.

אני יכולה לנסות לשאול❤️❤️

אבל אם הוא בחינוך פרטי אז אולי זה כן אפשרי.. 

וזה משהו ממש חשוב לקחת בחשבון

איך הוא מבחינת התנהלות חברתית?

בסוף כיתה היא הרבה מעבר למקום שבו לומדים,

זאת קבוצה חברתית עם כללים די מורכבים ולא תמיד פשוט להיות חלק.

את יכולה להגיד לי בצורה קונקרטית מה זה אומר?

מבחינה חברתיתי הוא ממש בסדר - הוא ילד מאוד חברותי, וכבר כיום יש לו חברים מכיתות א ו-ב.
הוא גם ילד מאוד גבוה - כך שהוא לא הייה נמוך מהם...

זה גם הקניית הרגלים ללמידה ולבית ספר, גם בנייה של קשרים חברתיים שונים ממה שבגן, וגם קשרים שונים עם בעלי סמכות (בגן יש גננת רכה ונחמדה, בבית הספר כבר יש משמעת - ובכיתה א' עובדים על המעבר הזה כדי שיהיה להם חלק יותר).

להקפיץ אותו הישר לכיתה ב' זה אומר להפסיד את כל הקניית ההרגלים האלו וההיכרות עם השינויים החדשים.

אני ממליצה להכניס אותו לכיתה א' כרגיל, ולדבר לפני כן עם המורה, שתהיה תשומת לב מיוחדת אליו, לתת לו אתגרים במסגרת הלימוד הרגיל. ואז מקסימום, אם תהיה לו גם את הבשלות הרגשית המתאימה (שהיא לא פחות חשובה ואף יותר מהבשלות הלימודית) - לדבר עם הצוות כדי שיקפיצו אותו מכיתה א' לכיתה ג'.

(אני לא יודעת אם באמת זה דבר מקובל היום, אבל לי היו שלוש חברות שקפצו כיתה - אחת מב' לד', אחת מד' לו' ואחת באמצע י' קפצה לי"א, שזה דבר מעניין בפני עצמו, כי היא נכנסה כבר לשכבה מגובשת, וזה בגיל ההתבגרות, כשכבר הקשרים החברתיים די בנויים... אבל היא צלחה את זה יפה.)

במחינה חברתית, אני לא דואגת, כי יש לו הרבה חברים מכיתות גבוהות יותר, והוא משחק איתם גם בהפסקות. והוא גם גבוהה מאוד, אז לא יורגש שהוא קטן יותר.
לגבי קשרים עם בעלי סמכות - בחיידר שלו כבר מהכיתה שבה הוא נמצא (מכינה) יש רבה ולא גננת. וכבר שם המשמעת היא קצת כמו של כיתה, מצד שני זה כן מתפקד קצת כמו גן, כי יש להם הרבה זמן של מישחקים, מה שאין בכיתה א.
את צודקת שכדאי אולי לחכות לעקוף על כיתה ב ולא על א.
מצד שני אני ממש חוששת לו. מאוד עצוב לי שבנוסף לקושי הקיים שלו של הריכוז - הוא גם יצטרך לשבת ולהקשיב לדברים שהוא כבר יודע - שזה קושי גדול גם לילד בלי קשיים.
ואני עוד יותר חוששת שירצו לתת לו ריטלין, למרות שאולי רוב הקושי שלו יהיה רק בגלל הידיעות שלו...

תוכלי למקד אותי מה זה אומר בשלות רגשית?

התמודדות עם אכזבות

יכולת להקשיב לאנשי סמכות

יצירת אינטרקציה בריאה עם *בני גילו*

התמודדות עם שינויים

הבנת טקט חברתי

ועוד...

דווקא מכיוון שיש לו קשיי קשב - לדעתי חשוב יותר שהוא לא ידלג על כיתה א'...

אבל את יכולה לנסות.

באופן כללי קשה לקבל המלצה להקפצה (אנחנו ניסינו לדלג על שנה נוספת בגן חןבה ולהתחיל ישר א')

אולי בת"ת יותר יזרמו, אני לא מכירה.

האם יש לו אבחון של קשב וריכוז?

כדאי לחפש פתרונות אחרים/ נוספים

אבל יש קושי.
כיום הוא ברוך ה מצליח לשלוט בעצמו יותר, ורוב הזמן כן מצליח לשבת ולהקשיב - אבל זה עולה לו בהרבה מאמצים.

קשה לי להאמין שהרבה שנה הבאה יוכל לתת לו אתגרים אישיים, כשהוא נמצא מול כיתה של עוד 23 ילדים...

אז יש לכם סיכוי יותר טוב,

למרות שחלק מהתהליך זה גם שאלון להורים ולגננת, ובנוסף גם אבחון אצל פסיכולוג,

וזה ארוך והוא יצטרך להיות מרוכז שם..

בכל מקרה לנסות לברר לא יזיק. מקסימום תהיו באותו מצב שהוא עולה לא', אין לך מה להפסיד.

אנחנו לא הצלחנו להקפיץ והבן שלי סבל 4 שנים עד שהכיתה הייתב יותר הטרוגנית מבחינת יכולות ותחומי עניין.

מבחינת פתרונות נוספים, אז כן לתת לו אתגרים אישיים. זה לגמרי התפקיד של המורה.

23 ילדים זה מעט ומשחק לטובתכם.

אפשר לתת לו משימות שהם יותר חקר.המחנכים של הבן שלי בכיתה א' וב' אמרו לי שההשתתפות שלו בשיעור זה כמו חברותא.. 

הם נהנים מהחשיבה שלו.

אני לא כ"כ יודעת להגיד מה ההבדל בין חברומא ללימוד רגיל, אבל מלמדים בת"ת מכירים את השיטה הזו היטב.

העובדה שמדובר בת"ת ולא ביה"ס ממלכתי יכולה מאוד לשרת אתכם.

בנוסף אפשר לתת לו משימות הכשרה וחקר בידע כללי וללמד בכיתה.

כשיש הערכה בין מורה לתמיד, יש שיתוף פעולה גם כשהחומר כבר מוכר.

חשוב להיות עם יד על הדופק ולוודא שהוא מאותגר.

אפשר להציע לשלוח איתו חוברות עבודה וספרי קריאה לכל מצב.

לא הרבה מורים אוהבים להרשות לילד לקרוא בשיעור 

אבל את כאמא צריכה להציב מראה ולשאול מה הבעיה לתת לו לקרוא בשיעור אם הוא מבין את החומר וזה מה שעוזר לו לא להפריע. 

כלומר לגלגל את הכדור חזרה אליהם.

יש גם מרכזי העשרה מחוץ למסגרת הלימודית אם מדובר בילד מחונן.

ניסית פעם להקפיץ או ביררת על התהליך?

כי אני מדברת מניסיון.

אם יש לך ניסיון אחר מוזמנת לשתף ולהחכים את כולנו.

לק"י

דפים אחרים.

הגדול שלי למד לקרוא בגיל 4.5. ועלה לכיתה א' אחרי שנתיים. גם חשבון הוא ידע מעבר לבני גילו.

המורה שלו רצתה לתת לו דפים אחרים, אבל הוא העדיף לעשות כמו כולם.

בכללי אני חושבת שזה רעיון לא טוב להקפיץ כיתה. אבל בטח לא על כיתה א

זה המון התחלות חדשות ורכישת מיומנויות והיכרות עם בית ספר שהוא ידלג עליהן

מכינה לכיתה א הוא לא משמעותי כמו בין גן חובה לכיתה א.
אצלם מכינה זה כבר ממש כמו כיתה.

יש הבדל משמעותי בין מכינה לכיתה א

במכינה לא לומדים מספרי לימוד, הלמידה יחסית איטית והאווירה עדין של גן. 

בכיתה א עוברים ללמידה רוב הזמן, ההתמקדות כבר לא במיומנויות כמו קריאה אלא למידה של ממש חומש/ עברית/ חשבון.

לא בטוח שהוא ישתעמם וגם אפשר לבדוק עם המורה איך אפשר לאתגר אותו מבחינה לימודית.

 אני הייתי שוקלת הקפצת כיתה רק אם המצב ממש מחייב. 

לא יודעת מה לעשות.
מצד אחד - אתן ממש צודקות עם מה שאתן אומרות. וזה גם מה שאני מרגישה.
מצד שני קשה לי לחשוב שהילד שלי ילך יום יום לכיתה וישתעמם במשך שנה שלימה.
אפילו בכיתה ב אני חושבת שהוא ישתעמם מהחומר הלימודי, אבל לפחות יהיה לו אולי קצת יותר אתגר.

אפשר לתת לו עבודה עצמאית בזמן שהמלמד מסביר דברים שהוא כבר יודע

ואז הוא יכול לעבוד ברמה שלו

לא זוכרת אם זאת הייתה ההמלצה או החלטה של ההורים אבל נכנסה לא' (שכבר שנה קודם המליצו בגן לעלות אותה, היא היתה ברמה של שנה מעליה אבל ההורים רצו שתהיה כמה שיותר בגן) ואז עלתה לא' עם השכבת גיל שלה אבל שנה אח"כ הכניסו אותה לג' במקום לב'זה הגיע גם מבית הספר לא רק ההורים

אפ גם בזה הוא טוב, הייתי מנסה להקפיץ, לא בטוח שייתנו לך אבל כדאי לנסות 

זכור לי שבחיידר זה שונה ממקומות אחרים- גן חובה הרבה יותר דומה לכיתה א' ממה שאצלנו. אז כדאי להתייעץ עם מישהו מבפנים שמכיר אותו טוב.

הרבה במכינה? יועץ? מנהל?

שווה להתייעץ איתם, לא חייבים להעלות ישר את הרעיון שחה הקפצת כיתה אלא לדון איתם איך הם חושבים שיהיה לו בכיתה א ואם הרבה יוכל לתת לו מענה. איך הם רואים אותו מבחינה רגשית חברתית וכו.

אם יש בת"ת צוות גם של מורות/גננות שווה לשמוע גם צד נשי בעניין.

מבחינתכם- הייתי מתמקדת בבית בעבודה על כישורים רגשיים חברתיים מידות וכדו', ריכוז במשימות, התמדה וכו, מחמיאה על זה, מדבררת את זה, שהילד ילמד שזו מטרה בפני עצמה ושזה דבר מוערך בעיניכם ולא רק הידיעות והלימוד. 

אולי זה כבר קיים בשיח אצלכם, מעלה את זה רק כנקודה שיכולה להיות משמעותית ולהתפספס אצל ילדים חכמים...

מעריכה אותך על ההתלבטויות והדאגה לילד שלך!

והוא גם טוב בחשבון

אבל הוא כן היה צריך את כיתה א בגלל הכתיבה ובגלל החברים וכו

לא רואה שמשעמם לו

גם יש את עניין הלעשות משימות בזמן בכיתה, הבנת הנקרא וכו

לא בטוח שכדאי

זה לא המימד הקוגניטיבי, אלא המימד הרגשי. 

ילדים רבים שהקפיצו אותם שנה בגלל שהיו מאוד חכמים סבלו מכך שמבחינה רגשית הם היו עדיין קטנים, וזה הביא אותם לתסכולים, לבעיות חברתיות. 

תחשבי טוב איך הוא מבחינה רגשית, כמה יכולות איפוק יש לו, כמה הוא מסוגל לוותר, להתגמש מול שינויים, מול סיטואציות חברתיות ומשפחתיות ועוד. זה רק על קצה המזלג. 

לא יודעת אם המסגרות אצלנו דומות לשלכם (דתי לעומת חרדי)

אבל אצלנו בכיתה א יש ממש דגש חזק גם על הצד הרגשי, החברתי, התרגלות למסגרת. בקיצור, יותר משהוא לומד שם תורה, חשבון וקריאה (שגם זה יש המון), הוא מקבל הרבה מיומנויות. וזה פער גדול לעבור אם קופצים שנה.

אני מציעה לך להתחיל להתעניין בתכניות מחוננים במגזר החרדי.  האבחון של המחוננים מתבצע בדרך כלל בכיתה ב׳ והתכניות מתחילות בכיתה ג׳. מדובר בד״כ ביום שליפה שפעם בשבוע לומדים במסגרת מיוחדת של מחוננים.

עד אז, כדאי לדבר עם היועצת ועם המחנך ולמצוא לו אתגרים בתוך הכיתה הרגילה.

יש מתאם גבוה בין מחוננות לבין הפרעת קשב והחשיבה לגבי טיפול תרופתי לא בהכרח קשורה לזה (טיפול תרופתי לא אמור לעזור רק בתחום הלימודי אלא בכל תחומי החיים).

בחשבון אמנם לא היה פער משמעותי משאר הכיתה, אבל כן חווינו את הסיטואציה של ילד שצריך להשתתף בשיעור שהוא כבר יודע הכל.

עם הבת הבכורה, ביקשתי מהמורה שתאפשר לה לעשות דברים שמתאימים לרמה שלה. גם שאלתי אם יש חוברת שכדאי לקנות לה. בפועל המורה ניסתה אבל הבת שלי הרגישה פחות בנוח להיות שונה מכולם אז היא עבדה כמו כולם והשתעממה. (ב"ה היא ילדה שקטה אז לא הפריעה. אולי יש לזה חלק בזה שהיא לא ממש אוהבת בית ספר עד היום. אבל לא יודעת אם זה באמת רק זה...).

עם שני הבנים מתחתיה, חברה שלי שהיא מורה לכיתות א'-ב' המליצה לי על חוברת שמתאימה לילדים שכבר קוראים עובדת על מיומנויות של כתיבה, הבנת הנקרא, מענה לשאלות ועוד. אז כשפניתי למורה הייתי מוכנה וידעתי מה לבקש - אישור שהם יעבדו בחוברת בזמן שיעור קריאה.

וזה היה הרבה יותר מוצלח. המורה שמחה שאני כבר באה עם רעיון משלי, החוברות באמת התאימו לרמה, והם עבדו באופן עצמאי בזמן השיעור בלי להשתעמם. (אחר כך בבית מידי פעם עברתי וראיתי במה הם צריכים עזרה. לא את הכל הם הבינו כמו שצריך, גם לילד קורא יש מיומנויות שצריך לרכוש...).

אני רוצה גם להוסיף שעם ילדים שקולטים מהר, בכל מקרה תהיה התמודדות עם סיטואציות שבהן מסבירים בכיתה דברים שהם כבר יודעים, או שהבינו בהסבר הראשון אבל המורה מסבירה שוב למי שעוד לא הבין). הפער מן הסתם יתבטא גם אם הוא יוקפץ. אז בכל מקרה כדאי לעבוד על אסטרטגיות ודרכים להתמודד עם מצבים כאלו.

ובאופן כללי, אני חושבת שלילדים כאלו טוב לקבל לפעמים העשרה דווקא בנושאים שלא לומדים בתכנית הלימודים הרגילה. 

אפשר בתחום התורני - למשל ללמוד מסכת משניות שלא ילמדו בקרוב בבית ספר (ואז יש לו אתגר במשהו שמתאים לו, אבל כשילמדו משנה בבית הספר עדיין זה יהיה לו חדש). אולי משנה זה מוקדם לכיתה א', אבל בהמשך זה רלוונטי. כנ"ל עם גמרא.

ואפשר גם להרחיב ידע בעוד תחומים שיכולים לעניין אותו (אולי גם לקבל אישור מהמורה לקרוא בזמן שמשעמם לו בכיתה). זורקת נושאים שאפשר להרחיב בהם ידע, שלא תמיד לומדים בבית הספר - אסטרונומיה, התפתחות המדע, היסטוריה, גיאוגרפיה, ויש בטח עוד.

חלק מהרעיונות שכתבתי זה דברים שאפשר למצוא ספרים ולהרחיב את הידע באופן עצמאי, חלק כן צריך ליווי (אפשר גם לבקש מבית הספר שכמו שמוציאים תלמידים לפרטני לצורך עזרה לימודית, כך יוציאו גם תלמידים מתקדמים לצורך העשרה. לבן שלי עשו תכנית כזו עם כמה תלמידים וזה היה מאוד מוצלח ב"ה).

עוד נקודה חשובה, זה שהלמידה היא לא רק בשיעורי קריאה וחשבון. אמנם יש עליהם הרבה דגש בכיתה א', אבל יש עוד שיעורים שבהם אפשר יותר לאתגר אותו. הבן שלי עכשיו בכיתה א', והוא מאוד אוהב שיעורי תורה ונביא, כי החומר כן חדש לו (כמובן שחלק מהסיפורים הוא מכיר, אבל עדיין זו פעם ראשונה של לימוד ממש מתוך החומש), ולפעמים הרב שואל שאלות חשיבה והוא אוהב לחשוב על תשובות מתאימות.

ואפשר גם לדבר על זה עם המורים ולבקש שישאלו גם שאלות יותר מאתגרות לפעמים, כדי לאפשר לו להיות שותף יותר ברמה שמתאימה לו.

אותי ניסו להקפיץ על א', משרד החינוך לא אפשר אז דילגתי על ב' (במעבר בית ספר, משערת שבתוך אותו בי"ס עלול להיות יותר מורכב, גם חברתית).

נחמד לסיים שמינית בגיל צעיר יותר, אבל מבחינה לימודית זה לא באמת היה יעיל. קליטה מהירה וחוסר סבלנות נשארים גם בחומר של כיתה מעל...

בעיני כדאי מאוד למצוא דרך לאתגר אותו (לימוד משניות בע"פ, נגינה, שפה, חוברות העשרה וכו') גם אם מקפיצים וגם אם לא.

בחוץ רוחות קפואות ובפנים מזגן על החום 

מתכון ליובש וגירוד...

איך העור נראה? יש אדמומיות?

אבל אם את בהריון ממליצה לך ללכת לעשות די דחוף בדיקת מלחי מרה, תבקשי מהרופא.

לי בגלל גרד עלו על זה שיש לי מלחי מרה גבוהים-זה נקרא כולוסטאזיס והייתי בהשגחה/מעקב, זה ממש סכנה לעובר וצריך לטפל בזה בהקדם.שוב רק במידה ויש לך מלחי מרה גבוהים..

אבל כדי ךהרגיע לי גם היה גרד נוראי כזה כמה חודשים 

זוועה לא ישנתי.

וזה לא היה זה

יש גם תופעת גרד בהריון יש לה שם ששכחתי אפילו

לצערי אין מה לעשות 

נגמר בלידה אוטומט

במיוחד כשאני מורידה בגדים.

כשהעור חשוף אחרי שהייתי לבושה- אמאלה! איזה סיוט! לא יודעת איפה לגרד קוגם...

לא מצאתי לזה פתרון

בדקתי סימנים של רעלת הריון, ולא היה לי.

הייתי משתגעת: כאילו יש נוצה שעוברת על הגוף שלי, בפנים, בצוואר, בידיים, ברגליים...

בדיעבד הגעתי למסקנה שזה קשור איך שהוא להורמונים של ההריון, כי זה קרה לי גם בפעמים אחרות שהיו לי הורמונים גבוהים.

לא מצאתי פתרון,

ומקלחת תמיד הרעה את המצב יותר!

אלא עליה בערכים של מלחי/אנזימי הכבד(אני לא זוכרת מה בדיוק חח) שגורמת לגרד וזה מסוכן להריון

ולכן עושים בדיקה של ערכי כבד וכיס מרה

זה יכול להיות מיובש

אני שמה קרם גוף

אם את בהריון

את חייבת לבדוק האם יש לך כולסטזיס זה מסוכן בהריון

ובכללי, להתגרד זה נוראי, אני הייתי ממש בוכה בלילות ולא ישנה

נותנים כדורים וזה מאזן את הערכים וגם מרגיע את הגרד

הכי מהר שטבלתי היה אחרי לידה שבה לא לקחתי 

אחרי זה קראתי פה דיסים רציניים יותר על זה שזה עשה בעיות ברחם לנשים

יש למישהי הצעה למשהו רלוונטי טוב? 

בשתי הלידות הקודמות אם לא לקחתי את הצמחים פשוט המשכתי עם דימום/ כתמים גם כמה חודשים, לא רק חודשיים כמו הנורמל. 

מבחינה רפואית רופאים אמרו שזה לא בעייתי כי רירית הרחם שלי חלשה בהנקה וזה הגיוני מבחינתם גם שאמשיך כך כל ההנקה. זה בעייתי רק הלכתית...

אשמח לטיפים מנסיונכן

או אם מישהי מכירה נטורופתית שיש לה את הצמח הזה- נזמית לבנה? מה שמי שקניתי ממנה אומרת שחסר 

ונשמע מבאס ומתסכל ממש... חיבוק! מקווה שתמצאי מה שיעזור לך... 

הלכתיים. 

לא בהכרח שהכתמים אוסרים

למרות שמלא מלא ראיתי שעזר להם! אז זה אישי.

ניסיתי משהו דומה גם של מישהי שומרת מצוות - טיפות ״קלין״ במיוחד לקיצור וכתמים- וזה עזר לי בטירוף!

גם להיטהר מהר אחרי לידה, וגם לא לקבל מחזור אחרי לידה בהנקה  (ואני מקבלת בד"כ)

אני המשכתי לקחת למטרה הזו... לפי ההמלצות שלה

נראה שהיא ממציאה ולא לוקחת אחריות על תקלות

היא תמליץ לקחת רצוף כי כלכלי לה ולא תוודא או תיקח אחריות שלא עושה נזק

אבל אם לקחת לא לפי ההמלצה אז ברור שזה לא יעזור...

מוזר לכתוב דיס המלצה אם לקחת לא לפי ההוראות....

 לי עבד אז גם אם כלכלי לה לי זה השתלם

מסכימה עם המסקנה הסופית)

לקחתי בדיוק לפי מה שהיא אמרה לי

והיו בעיות גדולות

בפעם אחרת רק קצת האריך את הדימום

זה ויטמין שמחזק את כלי הדם הקטנים ברחם ולכן עוזר לדימומים

זה לא משפיע על שום דבר אחר

קונים בחנות טבע

אבל ממליצה ממש להתייעץ עם הרופא שלך במקביל 

אני  ממש אשמח!! אין לי כח שוב לניסוי ותהיה אחרי שיודעת מה טוב לגוף שלי אין מתסכל יותר מלחזור אחורה בתהליך..... 

לגבי מי שכתבה על פתרון הלכתי- בזמנו נעזרנו במכון פועה וזה היה מורכב כי לא באמת רק כתמים אלא דימום קל מתמשך. כך שלא כזה פשוט ולא נמצא פתרון הלכתי הולם... 

לקחתי כדי לנסות לקצר את הוסת ועשה לי ממש דימום מטורף 🫣

רק לשים לב לטיימינג- מתי להתחיל לקחת אחרי הלידה.

אם לוקחים מוקדם מידי זה יכול לעשות בלאגן. 

לי היא המליצה להתחיל שבועיים וחצי מינימום אחרי הלידה. 

בשלב הכתמים הטיהורית עזרה לי להעלים ולגמור את הכתמים ולעבור 7 נקיים בלי שום שאלות. 

מבחינתי זה הצלה, רק באמת להצמד להוראות. 

לא מופרך גם האופציה שזה לא עזר ולא האריך

אם אני זוכרת נכון ילדת פעם אחת?

יש כאן רק אחת שהמליצה על זה אשמח לעוד המלצות או דיסק אם יש 

וגם, פרטים איך מגיעים למי שמוכרת את הטיפות קלין האלה?? 

תודה רבה!!!

לא הייתי ממהרת להשתחרר מזה רק בגלל שזה עצים ואבנים

זה בסדר להתבאס למרות ש..

כסף לא בא בקלות בעולם הזה

אנחנו נדרשים לעמל על מנת לקבל אותו ויש לו משמעות רבה

הגיוני ממש שהרס של חפץ שעולה כל כך יקר יגרום לך עגמת נפש רבה.

צריך לתת לזה מקום

לאפשר לרגש ללכת ולבוא ורק אז יהיה אפשרות לשחרר אותו

לדעתי זה גם כסף

וגם עוגמת נפש

חפץ חדש חדש. משקיעים בו זמן וכסף חושבים להנות ממנו 

בסוף סתם נהרס 

זה מתסכל ומעצבן

של ברכת המזון, ולהבין כמה כל מה שמגיע לי זה רק ממנו, הוא זן ומפרנס לכל- כולם כולל כווולם! 

אז כל מה שאת צריכה לקבל- תקבלי, 

ומה שלא שלך - פשוט לא יגיע אלייך. 

תודה לה' שזה לא בגוף ובנפש! 

לומר בנחת מילה במילה. לאחרונה קצת מתמסמס.

וגם זה מעבר להרגשה הכספית.

זה "עוגמת נפש" ממש כמו שאומרים 

כשאחד מאיתנו מתעצבן

אבל לא בגלל איך שאנחנו נראים, לרוב בגלל מעשההקונדס או התגובה המצחיקה והלא צפויה של הילד/ה. אבל זה לא כעס כעס כזה, זעם של הוצאת עצבים. זה באמת לא מצחיק בעיניי 

כשאני רואה בחוץ אמא שמאבדת עשתונות (לא כעס של חינוך כזה) אני מרחמת עליה ועל הילד ומקווה שאני לא נראית כך גם

ואם הוא לא התפוצץ מצחוק- הוא מסתובב אלי בגאווה עם פרצוף מרוצה מעצמו של 'הצלחת'

ואז מתפוצץ מצחוק

מזדהה עם התחושות...

זה לא נעים..

תוך כדי שאני זאת שכועסת!!

מהצד זו סיטואציה ממש מצחיקה.

אבל גם אם זה רק "מביך"

אז צחוק הוא תגובה טבעית.

לכן יש אנשים למשל כשרואים מישהו נופל אז צוחקים.

לא כי זה מצחיק, אלא כי הסיטואציה לא רגילה, וכמו שיש אנשים שצועקים אבאלה כשנבהלים, וכמו שבוכים, אז גם צוחקים.

האמת שיש לי שליטה עצמית טובה בתגובות אז אני לא אתפוצץ מצחוק בפניה, אלא אלך למקום אחר.

אבל גם במצבים בלתי, במקסימום זה "לנחור"

כשהאוויר יוצא מהאף, כי הפה סגור בכח.

מסטיק זה פתרון טוב.

עצם זה שזה מצחיק זה ממש הגיוני.

והם מתקשרים אלייך לקבוע תור. 

אז נראה לי שאפשר לבקש שם שהתור יהיה אליה. 

לא מניסיון, אבל שווה לנסות

מושלמת ברמות (אני הלכתי אליה דרך קופ״ח כללית, אבל היא עובדת בהדסה הר הצופים)

לא עשיתי אצלה בסוף אבל התייעצתי איתה בטלפון והיא הייתה נשמעת ממש חמודה

אישית הרגשתי שהיא קצת פחות מקצועית מד"ר מירב רז (אצל שתיהן הייתי במעייני הישועה)  אבל יכול להיות שזו סתם החלטה נקודתית שקיבלה שהייתה לי פחות טובה.. 

מצאתי גם בגוגל את הנ"ל - ד"ר שירי וינברג הנדל

רופאת נשים בכירה מומחית ליילוד וגינקולוגיה -  במודיעין - מישהי מכירה?

והיא גם לא עובדת עם הביטוחים אז המחיר לאבחנתית הוא באיזור 3000 .

בסוף עשיתי במעייני הישועה אצל דור מרב רז, התור היה יותר מוקדם ואפילו לא הייתי צריכה להוציא טופס 17 (אני במאוחדת)

גם במעייני הישועה עושים בשיטת see&treat (כמו שד"ר ויינברג מציעה)

כך שאם מתגלה משהו שצריך טיפול )כמו פוליפ) מטפלים ישר

משתי נשים שאני ממש סומכת עליהן

אולי @שושנושי מכירה? אחרי הסקר שוק שעשית? 

עוצמת שאיבה פחות ממה שיש בדגם שלי שזה דגם 14. 

אני לא כל-כך זוכרת מה מעבר

תבדקי ברשת אם יש לדגם הזה ניקוי בקו 0 עם הפנלים 

וגם ניקוי עצמי זה חשוב 

סליחה שלא זוכרת מעבר.. 

נ.ב. את ההמלצה הראשונה לשואב שוטף קיבלתי מחברה שיש לה דגם 12, היא מאוד מאוד מרוצה

ככה שגרוע הוא לא

אני פשוט לא יודעת להגיד לך עד כמה הוא דומה לשלי או לא 

מתנצלת שלא זוכרת יותר מזה, כבר עברה כמעט שנה מאז שבררתי. 

את הפונקציה ניקוי עצמי

או שאולי אני מתבלבלת עם דגם אחר

תבדקי את זה

תכלס הוא אחלה. האפליקציה שלו נוחה, שואב מצויין, סמרטוט הוא לא יודע לנקות אז זה ממש בסיסי. טוב בהמון מכלום, אבל לא באמת נקי..

הוא פצצה!

מנקה ממש טוב

דווקא הניקוי עצמי שלו ממשהו ממש טוב

זה ה core

איך תוכלי להגביר שתייה?

אולי בקבוק צמוד? אולי שתייה ממותקת כלשהי? או שתייה חמה?

את חייבת לשתות יותר!❤️

הייתי מנסה לפנות לרופא למשפחה

יש רופאים שעברו הכשרה לטיפול בדכאון בגלל העומסים וגם הם מורשים לתת מרשמים

וגם, חברה שלי הייתה במיון פסיכיאטרי וכן נתנו לה המלצה למרשם שקיבלה מרופאת המשפחה, אולי כדאי להתקשר לשאול בכל זאת

א. לפעמים הפסיכיאטר במיון נותן תרופה הרגעתית חד פעמית שעשויה לפחות להרגיע את המצב.

ב. במידת הצורך כן אפשר להוציא לך מרשם שתעבירי לרופא משפחה. מה שכן, מעדיפים לא לעשות שינויים משמעותיים מדי כי ברגע שאת משתחררת אין אפשרות לעקוב אחרי ההשפעה של התרופות החדשות עלייך.

ג. תנסי במידת האפשר לברר אופציות להקדים את התור לפסיכיאטר שלך.

ד. לשקול להתאשפז לכמה ימים. גם זו אופציה, לפעמים אפילו טובה.

בהצלחה רבה!

בגישה, בסוגי הטיפול, ביחס למטופלים, בהכל..

ממליצה לך מאוד להתייעץ לפני שאת מקבלת החלטה.

אני מכירה אישית את הקואליציה של הארגונים הדתיים לנפגעי נפש, ממליצה לך להתקשר להתייעץ- בטוח ידעו לתת לך מידע- *8246

וכל הכבוד שאת מחפשת עזרה! זה לא פשוט כל צעד כזה כשמתמודדים

אולי לנסות להתקשר למזכירה של הפסייכיאטר?

הפסיכיאטר הקדים לי את התור לתחילת שבוע הבא שזה מרגיע. בנוסף יצרתי קשר עם המרפאה שיש בה היום רופאת ליאזון. אם יהיה לה זמן היא תקבל אותי. 

מקווה לטוב🙏🏻

תחזיקי מעמד יקרה, ונשמח שתעדכני אותנו בשלומך!

בעזרת ה' שתרגישי הקלה ושיפור בקרוב!  

בעה שתיזכי לישועה 

שאי אפשר להבין אותה מבחוץ.

וזה עיקר הקושי. שעל פניו את נראית בסדר וכמו כולם, אבל בתוכך את מתמודדת עם דברים שאין להם שם...

גם השם "דיכאון" הוא כ"כ משומש כבר, וכ"כ בגדול, וכ"כ לא מעביר את החוויה.

זה כאילו את חיה מתחת לאדמה, אבל לא מתוך נחת וקבלה, אלא מתוך כאב לא מרפה...

אני כשהייתי בדיכאון לא הצלחתי לבכות, ככה שאת במצב הרבה יותר חי ממני. בכי זה סימן של חיות, של רצון להתנקות, להתרפא מבפנים.

כשהייתי בדיכאון זה היה ממש במצב של סכנה. 

ולא לקחתי תרופות (התחלתי והפסקתי על דעת עצמי). כן הלכתי לשיחות, שעזרו בצורה חלקית, כי בסוף אני נשארתי להתמודד.

מה שלי עזר זו הייתה ידיעה פנימית שבסוף אצא מזה. 

הידיעה שהמאבק הסיזיפי הזה, מאבק של רגעים, בסוף יביא אותי למקום טוב. 

מחזקת אותך שאת גיבורה ממש. 

וזה מאמץ הירואי להיות בתוך ארצות החיים, להיות חלק מהעולם

ותסמכי על הנפש שלך (!!!!) בד בבד עם העזרה המקצועית שאת מקבלת (שהיא מאוד חשובה)

האור נמצא בתוכך. 

הרבה מאוד תובנות נצברו לי מאותה תקופה.

אבל התובנה הגדולה מכולן היא שככל שלא מוותרים על החיים

ככל שנכנסים פנימה לתוך ה"קטנות" של החיים

למרות שזה נורא קשה,

במיוחד בדיכאון, שבו העולם החיצוני זר, מנוכר, חסר משמעות וחסר ממשות

ככה הנפש נדחפת אל החיים יותר ויותר. 

האור מתגלה כשמסכימים להיות בתוך החיים הקטנים, 

ולהבין שהאור נמצא שם- בחיוך של ילד, בפרח, באוכל טעים, בשמיכה רכה, ברגע ועוד רגע של טוב קטן ופשוט.

קשה מאוד מאוד להיאחז בזה כשבדיכאון.

שוב, הדברים האלה הם חסרי ממשות, ובטח שאין בהם כדי להרים אותך, כדי לתת לך משמעות, כדי לתת לך כוח

אבל זה בגלל שהמוח "נפול" (קטנות דמוחין)

ככל שמסכימים לזה, אז האור חוזר. 

אבל זו עבודה קשה מאוד מאוד.

והשחור נמצא שם. כי מי שהיה בדיכאון מאוד מפחד מהתהום הזאת.

אבל ככל שיותר ויותר בחיים,

יש יותר ויותר אור.

וזה לא שהכל קל ופשוט.

אבל זו התנועה של הבריאות. לפחות לפי דעתי.

חופשת לידה זה עד חצי שנה מהלידה.

מעבר לזה אפשר לקחת חל"ת לעד שנה מהלידה.

או שיש אפשרות להשתמש בימי מחלה?

ימי מחלה אפשר להשתמש רק אם חזרת לעבוד, אבל ממה שידוע לי (לא מנסיון) אפשר לקחת עד 30 ימי מחלה ואחכ זה עובר לביטוח לאומי כבר שצריכים לראות אם יש הצדקה. 

אני לא אשת מקצוע וזה לא יעוץ. כותבת רק מההיכרות שלי, שווה לברר לפני עם בעל מקצוע

אאכ ואצל מורים יש איזו החרגה

שאני לא יודעת עליה, בגדול עובד יכול לנצל יותר מ30 ימי מחלה לפי מה שאני יודעת ואין שום מניעה לכך וזה גם לא קשור לביטוח הלאומי

זו זכויות סוציאלית של העובד, צבירה שהוא רשאי לנצל 

חופשרת לידה בישראל זה 6 חודשים

מתוכם 3.5 בתשלום

השאר ללא תשלום (שבתכלס- ניתן גם להגדירהאת זה חל"ת. אין הרבה משמעות אבל כן נצברות זכויות כמו ימי הבראה, ימי חופש ומחלה והפרשות לפנסיה)

הארכה מעבר לזה שמחייבת את המעסיק לקבל אותך בחזרה תלויה בותק ועד שנה

(ליתר דיוק- המינימום זה רבע מתקופת העסקה ועד שנה מהילדה)

בתכלס- אם זה בהסכמת מעסיק גם שנתיים אפשר

לקחת חל"ת או להאריך את החופשה?

(אם זה בהסכמת המעסיק)

או שבכל מקרה אחרי חצי שנה לא נצברות זכויות וזה כבר לא משנה איך זה נקרא?

החוק שמגן עלייך בפני פיטורין ומחייב את המעסיק לקבל אותך בחזרה בתום החלת

אבל אם החלת הוא בהסכמת המעסיק והוא מסכים שתשבי בבית גם שנתיים ומוכן לקבל אותך בתום החלת- לחוק אין משמעות

והחלת הוא כאורך הזמן הנוסכם בניכם

והזכויות בכל מקרה לא נצברות אחרי חצי שנה

אני מקפיאה גם עוגות בחושות ופחזניות. לכולן שלום

שקית? או רק נייר כסף? אוכלת סרטים שבסוף הכל יראה לי מגעיל וילך לפח🙈

זיפלוק וזהו

עוגות בחושות מקפיאה בתבנית חדפ מכוסה בנייר כסף

ואני גם כמו המקורית @המקורית  מקפיאה ככה (או בקופסאות פלסטיק) מלא דברים, עוגות בכל הסוגים, פשטידות, חלות וגם אוכל מבושל

אבל לא בשביל ללהביא למישהו אז פתאום נלחצתי שאולי יהיה טעם של מקפיא שמישהו אחר ירגיש..

אבל בד"כ, כשצריכה להביא עוגה (נגיד לשבת ליולדת) אני מכינה עוגה בחושה, זה יותר פשוט לי

טעם של מקפיא בדרך כלל קורה כשזה לא סגור טוב במקפיא

להקפיא לפני אפייה (עם המילוי והכל), ואז לאפות לפני כן.

אבל אם עוטפים בניילון נצמד, אין סיבה שתהיה בעיה

אבל שמעתי על הרבה שעושים את זה

אני עוטפת בכמה סיבובים של ניילון נצמד. יוצא מעולה

עושה חשק להכין מראש😉

להוציא מהתנור לפני סיום האפיה, לקרר ולהקפיא 

כשרוצים לאכול,

שמים רוטב ומחזירים לתנור לגמר אפייה וזה יוצא עם ריח וטעם טרי כמעט בלי עבודה באותו יום.

כלומר חוסך המון עבודה באותו יום ונראה ומרגיש טרי.

אחרי שמתקררת העוגה והיא חמה-חמימה להבריש במים/סירופ דבש ולהכניס לשקית סגורה האדים בפנים ירככו אותה אחרי רבע שעה תכניסי למקפיא זה נשמר ככה מעולה כשמוציאים להפשרה גם בקוראסונים אני עושה ככה