נמאס לי
לא יודעת איך להסביר ולמי
פשוט רע לי
יותר מדי עומס
אין עזרה
אין כסף
הרגשה של חנקקקקקקק
נמאס לי
לא יודעת איך להסביר ולמי
פשוט רע לי
יותר מדי עומס
אין עזרה
אין כסף
הרגשה של חנקקקקקקק
לישון מוקדם היום. אמאל'ה כשעייפים הכל שחוררר. לקחת יום חופש ולעוף לים, ליער, לאן שעושה לך טוב.
לנשום.
ואז אחר כך לנסות למפות את הקושי וקצת לחשוב על פתרונות פרקטיים ככל הניתן.
אבל קודם להטעין טיפה את הסוללה שלך.
שמלת מעיין שחור - Espresso Fashion :: בגדים :: אספרסו :: קניות בגדים באינטרנט
קניתי את השמלה הנ"ל (או דומה לה), והיא אמנם יפה ומתאימה להנקה, אבל לא פרקטית כל כך כשזה מגיע לשטיפה של דברים כמו כלים רצפה וילדים, ופעולות דומות לזה...
ניסיתי לקשור את החוטים, אבל הם כל הזמן נפתחים.
יש לכן פתרון אחר, שלא כולל גזירה של החוטים? (בכל זאת, שמלה שעלתה כמעט 200 ש"ח...)
אבל אנסה היום לדחוף אותם לתוך השרוול איכשהו...
אף פעם לא ניסיתי אבל אולי זה יחזיק מעמד
יודעת שיש בחנות התחדשות בעלי כזה
האמת לא מצליחה לחשוב על פתרון חוץ מדחיפה של החוטים לתוך השרוול
או אולי לקפל את השרוול והחוטים מקופלים איתה ביחד (פחות נוח כי כנראה דורש פתיחה של הקשר..)
אבל עדיין נפתח... יש שם ארבעה חוטים בכל שרוול בעצם.
תקשרי קשר כפול בפפיון כשהבגד לא עליך,
תקחי חוט תפירה ותלטפי סביב הפפיון כקשירה מאונכת.
(אם הפפיון קשור מימין לשמאל אז תלפפי את בחוט תפירה מלמעלה למטה)
תמתחי חזק ותקשרי.
חוט תפירה הוא דק ולא יראו. עד שתוכלי לתפור יפה.
לוקחים חוט תפירה (בלי מכונה ובלי מחט, רק החוט)
מלפפים סביב הפפיון 3-4 ליפופים חזקים וקושרים את שתי הקצוות של חוט התפירה זה לזה. זה אמור לקחת דקה אחרי שיש לך את החוט ביד, אבל אולי קשה להסביר,
זה בעצם כמו לקשור חוט לבלון. זה יחזק את הקשר פפיון שלא יפתח.
מתואמתאבל עכשיו הבנתי שאת מתכוונת בעצם ליצור גומיה מהחוט. זה באמת פשוט יותר. אנסה בע"ה.
(אם כי אני מגיעה למסקנה שגם כשהחוטים קשורים הם מציקים לי, מבחינה תחושתית...)
כשאני שוטפת רצפה וכלים זה לרוב יהיה בבגדים ממש ממש פושטים...
אבל בשאר ימות השבוע לובשת בגדים רגילים (וכרגע הדגש שלי בעיקר שיהיו נוחים להנקה).
באמת הצטערתי אחר כך שקניתי אותה, אף שהיא באמת מתאימה להנקה, כי היא יפה מדי ולא פרקטית ליום-יום... (ולא אחליף בגדים באמצע היום כשאני צריכה לעשות פעולות מלכלכות או מרטיבות...
יש את הבגדים הכי יפים, שאותם אני שומרת ליציאות, לעבודה, יוצאת עם בעלי וכד'. שזה לרוב לא הכי נח... אז לא לובשת בבית.
יש רמה 2 שזה סבבה לשטוף כלים וכדו', די נח, בגד ם נאים אבל לא הכי יפים שלי, יוצאת גם איתם.
ויש רמה 3 שזה לימי שישי, ימי נקיון, ימים שאני פשוט סתם כל היום מנקה ומבשלת ומכבסת... אז הכי חולצת טי שרט רחבה ונוחה. אז את יכולה מקסימום להעביר אותה מרמה 2 לרמה 1. 😅 חבל להרוס לה את החוטים...
אולי כי אני כמעט לא יוצאת מהבית (מלבד לאיסוף ילדים ולקניות פה ושם)...
אם היו לי הרבה בגדים בארון אז באמת הייתי שומרת אותה ליציאות של פעם ב--- אבל הבעיה שאין לי... (כאלה שנוחים להנקה, הכוונה)
רק שאין לי קרדיגן כזה או משהו דומה שלא יהיה לי חם איתו... אבל אנסה למצוא. תודה!
מתואמתאחרונהותוך כמה זמן הגודש נעלם?
לסחוט ולעסות תחת זרם מים חמים באמבטיה.
תלוי ברמת הסבל..
בעיקר אם זה גודש של ממש אחרי לידה אז תנסי טיפה לסחוט ידנית עם זרם מים חמים, כדי ממש לעסות את השד תחת הזרם, אבל לא הרבה, רק עד הקלה
לעסות את השד מהשורש החלב אמור לזרום מעצמו
ולהניק הרבה
לא לשאוב
תוך כמה ימים
עזר לי לשאוב קצת עד להקלה, ואז מקלחת חמה..
מה עושים כשזה קורה בשבת? כי אי אפשר מקלחת חמה ואי אפשר לשאוב...
השאיבה מאוד עוזרת לי..
ומותר לשים עלי כרוב על החזה בשבת?
לק"י
וקר....
הוא מנוזל ומשתעל, והקור בגוף לא מיטיב עם זה.
(תהילים עב, שוה לקרוא את הפרק מאוד אקטואלי)
מרגישה צורך לשתף, אשרינו שזכינו לימים גדולים כאלה, שעם ישראל מחדש גבולות ומוסיף ביטחון,
ורואה באבוד רשעים-
כל זה נופל לידינו כפרי בשל ובלי להקיז דם.
מאמינה שמסירות הנפש של עם ישראל, כל הקדושים שהתעלו לעולם שכולו טוב, אחיותינו נשות המילואמניקים, הלוחמים, העורף- כל אחד לפי חשיבותו, יחד עם הרוח הגדולה שהתעוררה מאז פרוץ המלחמה, הם שזיכו אותנו למתנת שמים מיוחדת כזו.
ויהי רצון שבעל הנס יכיר בניסו. לתפיסתי, ככל שנכיר יותר גם בניסים (שלפעמים הצער והחרדות המוצדקים משכיחים מאיתנו), כך תתקצר הדרך לגאולה שלימה ונחמה ללבבות השבורים שהתרבו סביבנו.
הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים💃
וכן חלקם הדומיננטי זה זרועות אלקעידה ודעאש החדש..
קבלת פנים רצית?
יש גם דרוזים וכורדים שהם מיעוטים נרדפים ואין לנו עניין למלחמה איתם)
דרוזים נאמנים לשלטון.
דרוזים במדינת ישראל נאמנים לישראל ודרוזים בסוריה נאמנים למשטר הסורי.
(אולי עכשיו ישתנה אבל ככה זה עקרונית)
מדי יום אני מפרסמת קטעים מתוך #סיפורהתשובהשלי
ההתבודדות.
מצאתי לי מקום קבוע ליד חורשת עצים שהייתי יושבת ושופכת את מה שעל ליבי.
גם הייתה לי שעה קבועה, שעת בין הערביים, כשהשמש נעלמת לה באופק. ואני מתבוננת בכל היופי הזה ומדברת עם אלוקים. הדיבור הזה וגם ההתבוננות בטבע מרגיעים אותי מאוד. כשהחמה שוקעת ואז כל העולם מאט, כך גם המחשבות שלי לוקחות הפסקה מהמירוץ שלהן ונותנות למשהו פנימי לצאת החוצה.
זה היה מיוחד מאוד, הזמן הזה. אחרי השעה הזאת של התבודדות, הטבע היה נראה לי באור אחר.הכל היה נסבל יותר.
למעשה מה זה סבלות? סבלנות זה לקבל את אותה מציאות עם כוחות מחודשים. על ידי עבודה פנימית קיבלתי בטחון עצמי. ובעיקר ההבנה שכל נסיון שבעולם זה רק היקף עבודה פנימית שאני צריכה לעשות.
בספר של הרב ארוש קראתי שתפילה על רוחניות חייבת להתקבל. על משהו גשמי כמו כסף, בעל, הריון, יש חשבונות שמיים. לכן, בזה יכולים להיות עיכובים בתפילה, אבל על התפילה ברוחניות: שאהיה שמחה בחלקי, שארגיש את ההשגחה, אין על זה עיכובים, כפשוטו ה' רוצה להושיע אותי בזה מיד.
והאמונה הזאת מחזקת אותי ממש.
אני יושבת ומתפלל ולאט לאט מפסיקה להתמקד בקושי ורק מחפשת למצוא קרבת השם ושמחה במצב הקיים.
מאמצת את זה אל לבי❤
(בסוף הקטע עברת ללשון הווה - התכוונת שגם כיום את עושה את אותו דבר?)
ואולי בכלל לשנות את כל הסיפור בלשון ההווה.
רק צריך שתהיה אחידות, ואם יש הבדל - שתהיה לזה משמעות.
(סליחה שה'עורכת' יוצאת מתוכי כשאת בסך הכול שיתפת כדי לבקש פידבק כללי🙈)
את נותנת לי טיפים טובים!
כמובן שעורכת תעבור על הכל לפני, אבל זה ממש כיף שיש לי גם אותך פה להתייעץ!!!
מתואמתתודה 💗
היי איש
מה שלומך? ואיך אתה מרגיש?
על הפנים, אתה יודע
אבל אשתך לא.
אתה מבין? אותך?
אתה שם, במערה
וחשוך שם במערה. מאוד
ואולי אתה מרגיש כישלון
אפס
ואולי ראית ושמעת דברים במלחמה שלא עוזבים
ואולי אתה מרגיש לא יוצלח וחסר משמעות
ואולי לא ישנת טוב בלילה
ואולי אין לך תיאבון, או שאתה אוכל ואוכל כדי לסתום את החור בלב שלא נסתם
ואולי אתה מרגיש חסר אונים, מתוסכל ומדוכדך
ואולי אתה מרגיש שאתה לא בסדר, שאתה אשם
ואולי אתה מרגיש שאתה לא טוב. לא. ולא מטיב. בכלל לא.
ואתה מבין? אותה? את אשתך?
שהיא פה, בבית, ולא שם, במערה.
וחשוך גם לה מאוד בביתה שלה.
והיא לא יודעת מה עובר עליך
וככל שאתה מתחפר במערה, בכל צעד שלך בשביל לתוך תוככי המערה - נופלת אבן גדולה שמכסה את האור בבית גם לאשתך.
ועוד אחת. ועוד.
אתה במערה, עמוק, מתנתק, משתבלל, מתכנס
ועוד ועוד אבנים וחומות ממשיכות להתרבות ולחסום לאשתך בכלל את הגישה למערה, ואיך להגיע אליה,
חוסמות לה את הגישה לאיך להגיע בעיקר אליך.
והיא מנסה
ושואלת
ומבררת
ורוצה לדבר
ורוצה לפתור את זה כאן ועכשיו
ורוצה להבין, להיות, לחוות
אבל השאלות שלה והרצון לדבר מלחיצים אותך, מעמידים לך מראה של המציאות שאתה רוצה עכשיו רק לברוח ממנה
אז אתה יכול להיכנס למערה, אתה יכול.
אך בבקשה דאג רק לפנות את שביל הגישה למערה.
תן לאשתך תיווך.
אמור לה אפילו במילה, במשפט קצר: "קשה לי כרגע בגלל ..... תודה שאת איתי, נדבר אחרי שארגע."
תן לה משהו.
תמלא לה את הואקום.
בלעדיו היא אבודה. לא יודעת מה איתך. ומה איתה.
לא יודעת מה לעשות, ומה לא.
לא יודעת איך לדבר כשאין עם מי לדבר.
ולבד לה, מאוד
ומבולבל לה, מאוד.
ולפעמים אשתך מרגישה שאתה לא בבית.
וגם כשאתה כן בבית לעיתים היא מרגישה שאתה לא.
והלבד הזה מטפס לה לגרון ומגדיל בו את הגולה העצובה ומלאת התסכול.
תהיה בבית.
תנכיח לה שאתה אומנם במערה עכשיו, אבל המערה נמצאית בתוך הבית. אתה בתוך הבית.
תצא לריצה, אבל תעשה חימום לפני.
תחמם לאשתך את הלב.
תדגיש לה שכמו שאתה נכנס עכשיו למערה - אתה גם תצא.
אבל את הבינתיים הזה,
את ה-עד שתצא משם –
תתווך לה.
תגיד לה.
אתה כלל לא חייב לפתוח עכשיו שיחת עומק או לגעת בכאב שכואב מדי, ממש לא. לפחות לא עכשיו. את זה תוכל לעשות אחרי שתרגע.
אבל בינתיים – תגיד לה שאתה עובר עכשיו דברים – אבל אתה תרגע ותחזור.
תגיד לה שאתה רוצה קצת להיות לבד עם עצמך – אבל מתוך הביחד שלכם.
תגיד לה שאתה רואה אותה ותחזור אליה. שאתה מעריך את זה שהיא כאן איתך.
תגיד לה שגם בבנתיים הזה אתה רואה אותה ואתכם וזה יקר לך.
ועם זה,
עם זה אתה נכנס למערה. אבל לא ברע.
ועם זה,
עם זה אשתך מחכה לך מחוץ למערה, אבל לא ברע.
נגמרו לי השמותתמיד מרגישה שלקרוא אותך זה נותן כלים ליומיום... במיוחד שאצלנו אנ זאת שמשתבללת ונכנסת למערה.
אז תודה גם בשם האיש שלי!
גם אני מאוד אוהבת לקרוא אותך @נגמרו לי השמות
וגם אני זאת שנעלמת בזוגיות, וממש רואה את חוסר האונים של בעלי מולי. תודה על זה!
את ו@מאוהבת בילדי - שהכניסה למערה אכן יכולה להתרחש גם אצל האישה ולא רק אצל האיש, וגם אז חשוב מאוד לתווך בדיוק אותו דבר.
תודה רבה על הדיוק הכה חשוב הזה ועל כל המילים הטובות 🙏❤️
רואה משהו
אבל השאלה אם זה לא בגלל כל השעות שעברו 🥴
יכולה לראות אותי צל של פס
אבל זה באמת מאוד לא ברור
ומחזור לא סדיר באמת מאתגר את הסבלנות שלנו❤️
הי, מחפשת בנרות מטפלת באיזור אריאל עם מקום פנוי עכשיו. גם יום-יומיים בשבוע ורק לכמה שעות ממש יעזור לי.
(אפשר גם המלצות למטפלות ואבדוק אם יש מקום).
חשוב לי ממש המלצות מהכרות אישית, אני חדשה באיזור ולא מכירה עדיין.
אפשר גם טיפה מערבה מאריאל (רבבה, ברקן, קרית נטפים)
תודה רבה
בהצלחה!
חשבתי שיש לי כח למילואים ותמכתי בו שימשיך, למרות שהוא כמעט ברצף מהחופש. ואז האריכו בעוד שבועיים וחצי. שזה כאילו כלום, על איזה 120 ימים, אבל כשעוד חג אנחנו מפספסים ביחד וכשעוד טבילה יוצאת במילואים אז נגמרתי.
ונכון שבינתיים איכשהו לכל הטבילות שלי הוא יצא ובע"ה זה יהיה ככה גם לזו הנוכחית, אבל מיציתי את האתגרים של להתארגן בלעדיו ולהתפלל שהוא יספיק להגיע בזמן לשמור על הילדים כשאני יוצאת ובכלל אני לא מונעת כי אנחנו רוצים הריון, אבל איך הוא יגיע כשהאיש שלי לא נמצא בזמן הרלוונטי ואולי מישהו מנסה להגיד לנו שנסתפק במה שיש ונגיד תודה.
באמת שיש הרבה על מה להגיד תודה, אני יודעת שזכיתי בצורה יוצאת דופן, אבל לפעמים בא לי לדפוק בדלת של מי שמנהל לנו את העולם, לשבת איתו לאיזה כוס קפה, לנסות להבין את המניעים שלו, אולי להשתכנע שהדעות שלי שגויות. לבקש ממנו להקשיב לי קצת, כשהוא מסתכל לי בעיניים תוך כדי ואומר לי שהוא מבין (ולו אני חייבת להאמין, כי כשהוא אומר שהוא מבין, אז הוא כנראה באמת מבין). ובסוף לקבל איזה חיבוק ארוך (כי אני לא מקבלת מאף אחד אחר וזה בערך מה שהכי חסר) וריפוי ללב שלא מפסיק לבכות מאז שמחתורה שנה שעברה. ואולי גם גאולה כזו, כללית, לעם שלי, שגם הוא כמו הלב שלי ולעולם הזה שפשוט מדרדר את עצמו מיום ליום.
כמה אמונה וחמלה יש בך!
מגיע לך רק טוב!
ואמן על הגאולה הכללית!
גם מחכים להריון
במצב המשוגע הזה.....
בגיל המתקדם הזה ...
ומאז המלחמה הרצון בכלל בוער.
מרגישה שזה יביא לי ריפוי גדול.
אבל כנראה שבשמיים חושבים כרגע אחרת.
מאמינה שיהיה טוב בעז"ה אני לא מפסיקה להאמין (וזה קשה!!) אני רק מתפללת שתמיד אחשוב טוב ושיהיה טוב שארגיש אותו
שכולנו נרגיש את הטוב. הוא יגיע. יחד עם הגאולה השלמה!!!
חיבוק יקרה!!!
תחזרי לבשר לנו בשורות טובות בקרוב!!! בעז"ה!!
שמתי את ההתקן לפני 5.5 חודשים
לאט לאט הכתמים הלכו והתמעטו ב"ה היום לעיתים רחוקות רק יש כתמים חלשים
להרגשתי גם ההנקה הפעם מנעה לי את המחזור.
לפני חודש חזרתי לעבודה
אני שואבת שם פעמיים במהלך היום
מניקה אחהצ ובלילה כמה פעמים וכמובן בבוקר לפני העבודה.
אבל לפני שבועיים בדיוק הרגשתי כאבי ביוץ ממש חזקים
והיום שבועיים אחרי התחלתי להרגיש קצת כאבי מחזור
יש מצב שזה פשוט יסתכם בכאבי מחזור או שאני עלולה ממש לקבל מחזור??
הכי הכי לא באלי בעולם
זה פשוט לא יתכן מבחינתי להניק לשאוב לקום כמה פעמים בלילה ולקבל מחזור 😵💫
יש סיכוי שלמרות הביוץ לא יהיה דימום של מחזור??
אני ממש בלחץ ובמתח
אומנם לא כמו פעם אבל כן, גם כאבי ביוץ יש לי. ברמה שאני חייבת נגד כאבים
אולי לא אצל כולם אבל אצלי זה ככה. אני עם ההתקן בערך 8 חודשים אפילו יותר
מידי פעם יש כתמים שאני במאמץ נגיד
אבל כל פעם שיש כאבים כאלה אני שמה פדים והכל כי אומרת לעצמי בטח תיכף יגיע הדימום, בדכ זה רק כתמים אחכ ולפעמים גם אין כלום וככה זה עובר
לי היה מחזור בערך חצי שנה אחרי ואז התחיל להעלם
מקווה שזהו זה מאחןרי
אני עם המירנה (מקווה שהוא שם לא הלכתי אף פעם להיבדק 🫣)
המחזורים שלי תמיד בול שבועיים אחרי ביוץ
בינתיים ב"ה אין כלום
🙏🙏
לי היו ביוצים בלי מחזור, אבל רק החל משנה וחצי אחרי ההתקנה. בשנה וחצי הראשנים היו לי מחזורים יחסית קלים מאוד.
בהמשך הביוצים היו וודאיים (נראו במעקב זקיקים עקב סיבה מסוימת) וללא ווסת.
הקטנטונת הולכת ויורדת באחוזונים 
הפעם כבר מתחת ל3 (שבוע 35).
הטכנאית תהתה למה אני לא מוגדרת הריון בסיכון (cmv+הערכות משקל נמוכות) ושלחה אותי בדחיפות לרופאה לשאול על המשך מעקב, ומצד שני אמרה שזה טוב שאני לא נלחצת כי זאת רק הערכה ואי אפשר באמת לדעת.
בין כל ההערכות שלה (שהולכות ויורדות) היתה הערכה אחת קצת יותר גבוהה של רופא בסקירה מכוונת (בגלל הcmv, התייעצנו עם זיהומולוג מומחה והוא דווקא הרגיע ממש לגבי ההשלכות האפשריות של הcmv).
הלחץ בא לי כשיצאתי משם.
תוהה אם לחכות לתגובה של הרופאה ולסמוך עליה או לדאוג יותר, ואז מה עושים?
סיפורים על ילדים בריאים ושלמים למרות הערכות נמוכות,
ותובנות ועידודים יתקבלו בברכה.
פיצית פיצית, כמעט שמו אותה בפגייה. בסוף חזרו איתה הביתה אחרי יום או יומיים שינה בבי״ח (לא מעבר לנוהל הרגיל שם)
הילדה הלכה ותפחה עם ההנקה, בגיל שנה כבר הייתה באחוזון מעל 90 במשקל… עם צמיגים בידיים.
בריאה שלמה ומתוקה. התפתחות תקינה לחלוטין. בטיפת חלב לא הבינו איך היא ככ שמנה רק מהנקה, היו בטוחים שמאביסים אותה בתמ״ל. אבל טפו טפו עם ההליכה היא ירדה קצת, עדיין אחוזון גבוה, אבל כאמור - בריאה ומתוקה.
אגב לא זוכרת באיזה שבוע נולדה, אבל לדעתי סביב 38
נולדה עם סכרת 2.200 וקצת, אחרי שהיה חשד לעיכוב בגדילה בשבוע 38 אז הלכנו מיד לזירוז. היה קשה עם ההנקה ושילבנו מטרנה, אבל ב"ה הכל טוב והיא מתוקה. גם היום היא לא ענקית (סביב אחוזון 30) אבל חוץ מהקושי של האכלה בהתחלה היא באמת בסדר 😀
מאמינה שאם היא אחוזון כזה קטן, ועוד רואים ירידה מפעמים קודמות יעקבו צמוד (אולי מאשפזים באחוזון כזה? יש פה מנוסות יותר שידאו להגיד) אבל את ממש כמעט בסוף אז בעז"ה הכל בסדר
ואצל כולם הייתי במעקבים בסוף ההריון בגלל זה.
ב"ה כולם בסדר.
כולל פג שתכף בן שנה.
מעקבים פעמיים- שלוש בשבוע משבוע 30. אשפוז בשבוע 34 ויילוד בשבועות 34-36 ב"ה כולם בריאים, מושלמים
אצלי הכי גדולה במשקל יצאה 2260 , לא נזקקה לפגיה ב"ה
אחכ בחוץ הם גדלו והשמינו
אבל כן חשוב המעקב, אם אין לך רופא בסיכון שמלווה אותך תפני למיון להערכה של רופא בכיר. זו דעתי.
חשוב מאוד שרופא בכיר יעקב מקרוב אחרייך
לדעתי מתחת לאחוזון 3 מאשפזים , אותי השאירו להשגחה כבר באחוזון 5-6
גם כשהיה אחוזון חצי בערך.
מניחה שאם לא הייתי יולדת מוקדם (בלי קשר), היו מאשפזים בשלב כלשהו.
נראה לי שגם אצל הגדולה, היה מתחת אחוזון 3 (אבל זה היה במדד אחר), ולא אשפזו. רק שלחו לזירוז.
כן הייתי במעקבים פעם/ פעמיים בשבוע.
המקוריתההערכות משקל אצלנו היו מאוד נמוכות (לא היה cmv)
זה התחיל מאחוזןן 7, וירד גם ל-1.
חשוב בעיקר לעשות מעקב מסודר, כדי שאם ח''ו יראו משהו לא תקין יהיה אפשר לזרז. וכמובן מעקב תנועות הדוק.
אצלנו בשבוע 38 היה מיעוט מי שפיר, אז זרזו.
נולד אחוזון 5 בסוף. ב''ה מתוק אמיתי
אני שמתי לב שבשבועות שאני מקפידה לאכול מסודר ושומני הוא לא יורד באחוזונים, ובשבועות שפחות מקפידה על אכילה אז הוא יורד באחוזונים.
למרות שכביכול לא צריך להיות קשר...
אם מחר אז סבבה,
אם לא אז הייתי הולכת למרכז בריאות האשה ומוציאה הפניה למיון, או הולכת ישר (לא יודעת איך זה עובד עם התחייבויות מהקופה)
ב"ה יש לא מעט סיפורים על ילדים שנולדו בריאים ושלמים
אבל בד"כ עושים מעקב צפוף יותר כי למיטב הבנתי החשש הוא שהשליה לא מתפקדת מספיק טוב (אולי יש סיבות אחרות, ככה זכור לי)
אז אם זה הולך ויורד וכבר הגיע מתחת ל3 הייתי הולכת מהר לקבל חוות דעת רפואית מקצועית
(אצלי הטכנאית או"ס הפנתה לרופאה במקום שנלחצה מהירידה באחוזונים ושלחה למיון.. בסוף המשכנו מעקב ואחרי כמה זמן הוחלט על זירוז. ב"ה נולד בריא ושלם ולא מתחרטת לרגע על השעות במיון, המעקבים וההתלבטויות)
שלחתי פנייה לרופאה כבר בבוקר, היא שלחה למוניטור במוקד של הקופה ולמעקב צפוף יותר בהמשך.
במוקד עשו פעמיים מוניטור כי הרופא לא היה מרוצה מהראשון ואז הוא שלח אותי לחזור על המוניטור והאולטראסאונד במיון. אמר שאם יצא שוב כ"כ נמוך באולטראסאונד זה אשפוז ואם לא - מעקב הריון בסיכון בבי"ח.
בינתיים מבלה פה שעות בבי"ח, יצאו מספרים אפילו קצת יותר נמוכים אבל הרופאה טוענת שזה לא אשפוז. וכששאלתי למה הרופא טען ככה היא אמרה שתתיעץ.
לא נגמר היום הזה...
אשפזו אותי ליום אחד.
ואחרי אולטרסאונד של רופא מומחה החליטו לשחרר.
כמה ההערכת משקל?
ההערכות של היום סביב 1.900.
יואו איזה עייפות.
תודה לכולכן על התגובות, עודדתן.
האפרוחית בת חודש וחצי כמעט
1. מתי אפשר להפסיק להלביש שתי גופיות?
2. איך אני מרגילה אותה להרדם לא רק ע'י הנקה? יש שלה מוצץ..אשמח לטיפים
3. שאלת בונוס.. אשמח לשמוע על סדר יום אופטימלי בגיל הזה
תודה אלופות
ההנחיה היא להלביש שכבה אחת יותר ממה שאת לובשת. בדרך כלל מספיקות שכבה אחת של גופיה ומכנסון, שכבה של אוברול חורפי ושמיכה.
2. למה שלא תירדם בהנקה? בגיל הזה זה עוד נורמלי והכי טבעי ומבורך שיש.
3. בגיל הזה אין סדר יום... כל היום הוא אכילה ושינה, לפי דרישת התינוק. אם רוצים שבלילה הוא יישן יותר אפשר *לנסות* ליצור אווירה שונה - חושך, מיקום אחר (בעריסה ולא בעגלה, למשל), שקט מסביב... אבל לא תמיד זה עוזר.
בכל מקרה תנצלי בינתיים את הזמן לנוח בעצמך ככל האפשר
להתכרבל עם התינוקת, לקרוא וכדומה תוך כדי...
אבל אם ממש ממש קשה לך - אפשר לפעמים לתת בקבוק, כדי שתרגישי משוחררת יותר.
כי אנחנו לובשים בגד כי אי אפשר שלא, לא בהכרח כי נעים לנו.
כשילדתי בקיץ, מגיל כמה ימים הלבשתי שכבה אחת ארוכה, כי היה לה חם. עד שהיא הצטננה, ואז הלבשתי לה בגד גוף נוסף מתחת (שרוול קצר נדמה לי).
במיוחד שאני גם בחורף לא אוהבת ביגוד חם מדי...
לכן מעדיפה להתמקד בכלל: שתי שכבות תמיד, בקיץ דקות, בחורף אחת חמה, ובחורף לפעמים להוסיף שמיכה.
1. אני מלבישה 2 שכבות ביום ואם יוצאים החוצה או בלילה מוסיפה מעל שכבה חמה יותר.. מעדיפה שיהיה טיפה יותר חם- מרגיע אותי..
2. אם יודעת שעייפה ולא אמורה להיות רעבה אז מערסת עם מוצץ ושמיכה או בעריסה או בעגלה ושרה לה או מלטפת אותה ולפעמים סתם יושבת.. ב"ה ממש למדה להרדם לבד.
אם רעבה- שתאכל ותרדם בהנקה, אין בזה בעיה בגיל הקטן..
3. אני כן מנסה להרגיל לסדר יום שמסדר גם לי.. אוכל, זמן משחק וערנות ובערך שעה לפני האוכל הבא שינה.. מרגישה שמאפס בעיקר לי ועוזר לי להבין מתי רעבה ומתי עייפה..
בהצלחה!
זה בעייתי אצלם.
מצליחים לשמור על חום גוף.
אבל עכשיו נכנסנו לחורף, אז כבר צריך לבוש חורפי גם ככה, ולא תהנו מהזדמנות של שכבה אחת עד הקיץ 😏
2. בגיל הזה זה יותר מחזורי פעילות מאשר סדר יום. מחזור פעילות כולל: אוכל, פעילות (גרפס / טיטול / מקלחת / קצת זמן בטן / שירים), שינה. בהערכה גסה וממש לא מדוייקת, האוכל לוקח כחצי שעה, אח''כ חצי שעה עירות ואח"כ שעתיים שינה. הקפדה על הסדר הזה טובה גם לבטן וגם להירדם בלי הנקה.
אני מלבישה לו גופיה אחת ובייביגרו עבה. חם מדי?
עדיף 2 גופיות ובייביגרו דק?
בד"כ זה תמיד שתי שכבות, או שתיים דקות או אחת דקה ואחת עבה.
3 שכבות נראלי מוגזם ולא נוח..
היה קפוא.
לק"י
עם חולצה דקה מתחת.
אז לתינוק קטן הייתי מלבישה ככה גם.
אלא אם כן, חם אצליכם.
מי שעוקבת, ברביעי האחרון היה לי ירידת מים
נסעתי למיון, קיבלו אותי אחרי 8 שעות וכבר לא היה זכר למה שקרה בבית. הכחישו כל קשר לדימום או ירידת מים. והחזירו אותי הביתה.
מאז יש פה ושם זרימות קלות בפד, הן לא שקופות כמו מים, זה נוטה לורוד, בדיוק כמו שהיה ברביעי.
מצד אחד אני לא רוצה לסכן את ההריון הזה, הקרבתי הרבה בשבילו, בשביל לשמור עליו.
מצד שני, מרגיש שבבית חולים מאוד מזלזלים, אמרו לי "אין לי מה לעשות איתך, את רוצה אז ניתן לך זירוז" וכמובן שזו לא השאיפה אם לא חייב.
אני עכשיו שבוע 39 ב"ה , וחוששת מכל רגע שאני לא יולדת כי אין לי מושג מה זה הזרמים האלה וגם בבית חולים לא יודעים להגיד,
אז פליז כל זירוז מניסיום יתקבל בברכה
הכי הייתי שמחה בארוחת ערב עבורי.
אין לי כוח לדאוג לעצמי בזמנים כאלו, וארוחת ערב עבורי זה מה שהכי חסר לי
אבל.. איזה מתנה? 😉
אונליין או פיזית
כרבולית שווה ממש מפוקס הום ואני משתמשת בה מלא בערבים כשאני פה לבד וזה קצת מנחם ומחמם..
ואגב, אוכל גם אפשר להזמין מרחוק, בשביל זה יש וולט;)
א"א להגיד כמה את קרובה לביוץ. צריך רצף של בדיקות בשביל לוודא את זה.
עשית גם US?
רצינו לקנות טיולון ספורטליין וייפר, והמוכרת ניסתה לשכנע אותנו לקנות ספורטליין סינקו במקום.
לטענתה הוא קל יותר ומתקפל קטן יותר ובאופן כללי טוב יותר
מישהי מכירה ויודעת? זה 300 ש"ח יותר, אבל בשביל משהו באמת טוב יותר אנחנו יכולים להשקיע
גרים בעיר, הכל סלול. עולים מדרגות.
קל יותר מהווייפר (לפי מה שבדקתי בזמנו בחנות) וזול יותר. לגבי מתקפל קטן - בזה הוא לא הכי מצטיין, אבל הוא סביר מאוד.
באופן כללי - ממליצה. (אנחנו משתמשים בו מגיל לידה, והוא אפילו מתקפל עם המזרן המאולתר שיצרנו בשבילו)
אבל תודה!
עזרת לי!
דרך המסך?
הגענו לגיל שהם נחשפים לשירים וזמרים מהסביבה ורוצים לשמוע גם בבית. לא מתאים לי בכל פעם לפתוח יוטיוב כי זה גולש מהר מאוד לזמן מסך.
איך זה אצלכם?
וכמה עולה? לא הצלחתי להבין בין האתר לאפליקציה מה אני אמורה לעשות...
תודה על הפירוט! זה ממש חשוב, שתדעי בגדר הצלת נפשות לשמוע מוזיקה טהורה ולצרוך תוכן נקי 
מישהי התנסתה בסוג הזה והיה לו תופעות בדומה לגלולות ? או שזה פחות גורם לתופעות לוואי הורמונליות
אם מישהי יכולה לשתף מהחוויה שלה של ההתקן אשמח לשמוע .מתבלטת בינו לבין הללא הורמונים.עד עכשיו היה לי את הבלי ושוקלת הפעם לנסות אולי את ההוא עם ההורמונים
ההשפעות הרבה יותר מינוריות כי זו כמות קטנה יותר של הורמונים,
הם גם ישירות ברחם ולא כמו גלולות.
גלולות היו לי זוועה ועם ההתקן ההורמונלי אני ממש מרוצה.
אולי רק לגבי היטהרות, כדאי לדעת שיש הבדל ענקי בחוויה בפסיקות שונות.
שנים אמרו שהה קם גורם לדימומים לא סדירים, ולכן לא מתאים לשומרות טהרה,
אבל זה לא נכון, כל מי ששמעתי לא היה לה דימום ממש אלא כתמים ואז זה תלוי בפסיקה, אי אפשר להגיד באופן גורף שלא מתאים לכולן.
בקיצור כדאי לחשוב גם על זה.
ההורמונלי היה ממש מצוין (לא מדברת על נושא הכתמים, אלא על הורמונים). לעומת גלולות ונובה רינג שהיה זוועה.
אני מאוד ממליצה
גלולות סבלתי, לא הסתדרתי בכלל.
נובה רינג היה זוועה.
התקן הורמונלי כבר פעם שניה, מציל אותי. טבילה ראשונה אחרי התקנה מאתגרת, עם ליווי צמוד של רב, ואחכ כתמים מידי פעם, וווסת פעמים ספורות בשנה.
פעם קודמת הרגשתי מנופחת בחודשים הראשונים, עד שהתאזן, הפעם גם זה לא. ב"ה שום תופעות לוואי
קשה להיטהר, ויש השפעה על החשק המיני (לא ברמה של גלולות).
מדיי פעם כאבי מחזור בלי קשר. כתמים מדיי פעם באמצע החודש
הילד חולה כמה ימים, עם חום, אבל אוכל ושותה.. קצת נודניק אבל לא אפאטי
היום שמתי לב שבכל נשימה שלו הוא נאנח.. ממה שקראתי באינטרנט זה נקרא קוצר נשימה. אבל אולי זה בגלל שיש לו חום?
כמה דחוף ללכת לרופא מעכשיו ועד לחכות שעתיים 3?
תסתכלי על בית חזה
בקוצר נשימה יראו ממש התאמצות וגם האף מתרחב בכל נשימה כאילו הוא מנסה להכניס כמה שיוצר חמצן