פורום הריון ולידה (עמוד 305)

לא הייתי ממהרת להשתחרר מזה רק בגלל שזה עצים ואבנים

זה בסדר להתבאס למרות ש..

כסף לא בא בקלות בעולם הזה

אנחנו נדרשים לעמל על מנת לקבל אותו ויש לו משמעות רבה

הגיוני ממש שהרס של חפץ שעולה כל כך יקר יגרום לך עגמת נפש רבה.

צריך לתת לזה מקום

לאפשר לרגש ללכת ולבוא ורק אז יהיה אפשרות לשחרר אותו

לדעתי זה גם כסף

וגם עוגמת נפש

חפץ חדש חדש. משקיעים בו זמן וכסף חושבים להנות ממנו 

בסוף סתם נהרס 

זה מתסכל ומעצבן

של ברכת המזון, ולהבין כמה כל מה שמגיע לי זה רק ממנו, הוא זן ומפרנס לכל- כולם כולל כווולם! 

אז כל מה שאת צריכה לקבל- תקבלי, 

ומה שלא שלך - פשוט לא יגיע אלייך. 

תודה לה' שזה לא בגוף ובנפש! 

לומר בנחת מילה במילה. לאחרונה קצת מתמסמס.

וגם זה מעבר להרגשה הכספית.

זה "עוגמת נפש" ממש כמו שאומרים 

כשאחד מאיתנו מתעצבן

אבל לא בגלל איך שאנחנו נראים, לרוב בגלל מעשההקונדס או התגובה המצחיקה והלא צפויה של הילד/ה. אבל זה לא כעס כעס כזה, זעם של הוצאת עצבים. זה באמת לא מצחיק בעיניי 

כשאני רואה בחוץ אמא שמאבדת עשתונות (לא כעס של חינוך כזה) אני מרחמת עליה ועל הילד ומקווה שאני לא נראית כך גם

ואם הוא לא התפוצץ מצחוק- הוא מסתובב אלי בגאווה עם פרצוף מרוצה מעצמו של 'הצלחת'

ואז מתפוצץ מצחוק

מזדהה עם התחושות...

זה לא נעים..

תוך כדי שאני זאת שכועסת!!

מהצד זו סיטואציה ממש מצחיקה.

אבל גם אם זה רק "מביך"

אז צחוק הוא תגובה טבעית.

לכן יש אנשים למשל כשרואים מישהו נופל אז צוחקים.

לא כי זה מצחיק, אלא כי הסיטואציה לא רגילה, וכמו שיש אנשים שצועקים אבאלה כשנבהלים, וכמו שבוכים, אז גם צוחקים.

האמת שיש לי שליטה עצמית טובה בתגובות אז אני לא אתפוצץ מצחוק בפניה, אלא אלך למקום אחר.

אבל גם במצבים בלתי, במקסימום זה "לנחור"

כשהאוויר יוצא מהאף, כי הפה סגור בכח.

מסטיק זה פתרון טוב.

עצם זה שזה מצחיק זה ממש הגיוני.

והם מתקשרים אלייך לקבוע תור. 

אז נראה לי שאפשר לבקש שם שהתור יהיה אליה. 

לא מניסיון, אבל שווה לנסות

מושלמת ברמות (אני הלכתי אליה דרך קופ״ח כללית, אבל היא עובדת בהדסה הר הצופים)

לא עשיתי אצלה בסוף אבל התייעצתי איתה בטלפון והיא הייתה נשמעת ממש חמודה

אישית הרגשתי שהיא קצת פחות מקצועית מד"ר מירב רז (אצל שתיהן הייתי במעייני הישועה)  אבל יכול להיות שזו סתם החלטה נקודתית שקיבלה שהייתה לי פחות טובה.. 

מצאתי גם בגוגל את הנ"ל - ד"ר שירי וינברג הנדל

רופאת נשים בכירה מומחית ליילוד וגינקולוגיה -  במודיעין - מישהי מכירה?

והיא גם לא עובדת עם הביטוחים אז המחיר לאבחנתית הוא באיזור 3000 .

בסוף עשיתי במעייני הישועה אצל דור מרב רז, התור היה יותר מוקדם ואפילו לא הייתי צריכה להוציא טופס 17 (אני במאוחדת)

גם במעייני הישועה עושים בשיטת see&treat (כמו שד"ר ויינברג מציעה)

כך שאם מתגלה משהו שצריך טיפול )כמו פוליפ) מטפלים ישר

משתי נשים שאני ממש סומכת עליהן

אולי @שושנושי מכירה? אחרי הסקר שוק שעשית? 

עוצמת שאיבה פחות ממה שיש בדגם שלי שזה דגם 14. 

אני לא כל-כך זוכרת מה מעבר

תבדקי ברשת אם יש לדגם הזה ניקוי בקו 0 עם הפנלים 

וגם ניקוי עצמי זה חשוב 

סליחה שלא זוכרת מעבר.. 

נ.ב. את ההמלצה הראשונה לשואב שוטף קיבלתי מחברה שיש לה דגם 12, היא מאוד מאוד מרוצה

ככה שגרוע הוא לא

אני פשוט לא יודעת להגיד לך עד כמה הוא דומה לשלי או לא 

מתנצלת שלא זוכרת יותר מזה, כבר עברה כמעט שנה מאז שבררתי. 

את הפונקציה ניקוי עצמי

או שאולי אני מתבלבלת עם דגם אחר

תבדקי את זה

תכלס הוא אחלה. האפליקציה שלו נוחה, שואב מצויין, סמרטוט הוא לא יודע לנקות אז זה ממש בסיסי. טוב בהמון מכלום, אבל לא באמת נקי..

הוא פצצה!

מנקה ממש טוב

דווקא הניקוי עצמי שלו ממשהו ממש טוב

זה ה core

איך תוכלי להגביר שתייה?

אולי בקבוק צמוד? אולי שתייה ממותקת כלשהי? או שתייה חמה?

את חייבת לשתות יותר!❤️

הייתי מנסה לפנות לרופא למשפחה

יש רופאים שעברו הכשרה לטיפול בדכאון בגלל העומסים וגם הם מורשים לתת מרשמים

וגם, חברה שלי הייתה במיון פסיכיאטרי וכן נתנו לה המלצה למרשם שקיבלה מרופאת המשפחה, אולי כדאי להתקשר לשאול בכל זאת

א. לפעמים הפסיכיאטר במיון נותן תרופה הרגעתית חד פעמית שעשויה לפחות להרגיע את המצב.

ב. במידת הצורך כן אפשר להוציא לך מרשם שתעבירי לרופא משפחה. מה שכן, מעדיפים לא לעשות שינויים משמעותיים מדי כי ברגע שאת משתחררת אין אפשרות לעקוב אחרי ההשפעה של התרופות החדשות עלייך.

ג. תנסי במידת האפשר לברר אופציות להקדים את התור לפסיכיאטר שלך.

ד. לשקול להתאשפז לכמה ימים. גם זו אופציה, לפעמים אפילו טובה.

בהצלחה רבה!

בגישה, בסוגי הטיפול, ביחס למטופלים, בהכל..

ממליצה לך מאוד להתייעץ לפני שאת מקבלת החלטה.

אני מכירה אישית את הקואליציה של הארגונים הדתיים לנפגעי נפש, ממליצה לך להתקשר להתייעץ- בטוח ידעו לתת לך מידע- *8246

וכל הכבוד שאת מחפשת עזרה! זה לא פשוט כל צעד כזה כשמתמודדים

אולי לנסות להתקשר למזכירה של הפסייכיאטר?

הפסיכיאטר הקדים לי את התור לתחילת שבוע הבא שזה מרגיע. בנוסף יצרתי קשר עם המרפאה שיש בה היום רופאת ליאזון. אם יהיה לה זמן היא תקבל אותי. 

מקווה לטוב🙏🏻

תחזיקי מעמד יקרה, ונשמח שתעדכני אותנו בשלומך!

בעזרת ה' שתרגישי הקלה ושיפור בקרוב!  

בעה שתיזכי לישועה 

שאי אפשר להבין אותה מבחוץ.

וזה עיקר הקושי. שעל פניו את נראית בסדר וכמו כולם, אבל בתוכך את מתמודדת עם דברים שאין להם שם...

גם השם "דיכאון" הוא כ"כ משומש כבר, וכ"כ בגדול, וכ"כ לא מעביר את החוויה.

זה כאילו את חיה מתחת לאדמה, אבל לא מתוך נחת וקבלה, אלא מתוך כאב לא מרפה...

אני כשהייתי בדיכאון לא הצלחתי לבכות, ככה שאת במצב הרבה יותר חי ממני. בכי זה סימן של חיות, של רצון להתנקות, להתרפא מבפנים.

כשהייתי בדיכאון זה היה ממש במצב של סכנה. 

ולא לקחתי תרופות (התחלתי והפסקתי על דעת עצמי). כן הלכתי לשיחות, שעזרו בצורה חלקית, כי בסוף אני נשארתי להתמודד.

מה שלי עזר זו הייתה ידיעה פנימית שבסוף אצא מזה. 

הידיעה שהמאבק הסיזיפי הזה, מאבק של רגעים, בסוף יביא אותי למקום טוב. 

מחזקת אותך שאת גיבורה ממש. 

וזה מאמץ הירואי להיות בתוך ארצות החיים, להיות חלק מהעולם

ותסמכי על הנפש שלך (!!!!) בד בבד עם העזרה המקצועית שאת מקבלת (שהיא מאוד חשובה)

האור נמצא בתוכך. 

הרבה מאוד תובנות נצברו לי מאותה תקופה.

אבל התובנה הגדולה מכולן היא שככל שלא מוותרים על החיים

ככל שנכנסים פנימה לתוך ה"קטנות" של החיים

למרות שזה נורא קשה,

במיוחד בדיכאון, שבו העולם החיצוני זר, מנוכר, חסר משמעות וחסר ממשות

ככה הנפש נדחפת אל החיים יותר ויותר. 

האור מתגלה כשמסכימים להיות בתוך החיים הקטנים, 

ולהבין שהאור נמצא שם- בחיוך של ילד, בפרח, באוכל טעים, בשמיכה רכה, ברגע ועוד רגע של טוב קטן ופשוט.

קשה מאוד מאוד להיאחז בזה כשבדיכאון.

שוב, הדברים האלה הם חסרי ממשות, ובטח שאין בהם כדי להרים אותך, כדי לתת לך משמעות, כדי לתת לך כוח

אבל זה בגלל שהמוח "נפול" (קטנות דמוחין)

ככל שמסכימים לזה, אז האור חוזר. 

אבל זו עבודה קשה מאוד מאוד.

והשחור נמצא שם. כי מי שהיה בדיכאון מאוד מפחד מהתהום הזאת.

אבל ככל שיותר ויותר בחיים,

יש יותר ויותר אור.

וזה לא שהכל קל ופשוט.

אבל זו התנועה של הבריאות. לפחות לפי דעתי.

חופשת לידה זה עד חצי שנה מהלידה.

מעבר לזה אפשר לקחת חל"ת לעד שנה מהלידה.

או שיש אפשרות להשתמש בימי מחלה?

ימי מחלה אפשר להשתמש רק אם חזרת לעבוד, אבל ממה שידוע לי (לא מנסיון) אפשר לקחת עד 30 ימי מחלה ואחכ זה עובר לביטוח לאומי כבר שצריכים לראות אם יש הצדקה. 

אני לא אשת מקצוע וזה לא יעוץ. כותבת רק מההיכרות שלי, שווה לברר לפני עם בעל מקצוע

אאכ ואצל מורים יש איזו החרגה

שאני לא יודעת עליה, בגדול עובד יכול לנצל יותר מ30 ימי מחלה לפי מה שאני יודעת ואין שום מניעה לכך וזה גם לא קשור לביטוח הלאומי

זו זכויות סוציאלית של העובד, צבירה שהוא רשאי לנצל 

חופשרת לידה בישראל זה 6 חודשים

מתוכם 3.5 בתשלום

השאר ללא תשלום (שבתכלס- ניתן גם להגדירהאת זה חל"ת. אין הרבה משמעות אבל כן נצברות זכויות כמו ימי הבראה, ימי חופש ומחלה והפרשות לפנסיה)

הארכה מעבר לזה שמחייבת את המעסיק לקבל אותך בחזרה תלויה בותק ועד שנה

(ליתר דיוק- המינימום זה רבע מתקופת העסקה ועד שנה מהילדה)

בתכלס- אם זה בהסכמת מעסיק גם שנתיים אפשר

לקחת חל"ת או להאריך את החופשה?

(אם זה בהסכמת המעסיק)

או שבכל מקרה אחרי חצי שנה לא נצברות זכויות וזה כבר לא משנה איך זה נקרא?

החוק שמגן עלייך בפני פיטורין ומחייב את המעסיק לקבל אותך בחזרה בתום החלת

אבל אם החלת הוא בהסכמת המעסיק והוא מסכים שתשבי בבית גם שנתיים ומוכן לקבל אותך בתום החלת- לחוק אין משמעות

והחלת הוא כאורך הזמן הנוסכם בניכם

והזכויות בכל מקרה לא נצברות אחרי חצי שנה

אני מקפיאה גם עוגות בחושות ופחזניות. לכולן שלום

שקית? או רק נייר כסף? אוכלת סרטים שבסוף הכל יראה לי מגעיל וילך לפח🙈

זיפלוק וזהו

עוגות בחושות מקפיאה בתבנית חדפ מכוסה בנייר כסף

ואני גם כמו המקורית @המקורית  מקפיאה ככה (או בקופסאות פלסטיק) מלא דברים, עוגות בכל הסוגים, פשטידות, חלות וגם אוכל מבושל

אבל לא בשביל ללהביא למישהו אז פתאום נלחצתי שאולי יהיה טעם של מקפיא שמישהו אחר ירגיש..

אבל בד"כ, כשצריכה להביא עוגה (נגיד לשבת ליולדת) אני מכינה עוגה בחושה, זה יותר פשוט לי

טעם של מקפיא בדרך כלל קורה כשזה לא סגור טוב במקפיא

להקפיא לפני אפייה (עם המילוי והכל), ואז לאפות לפני כן.

אבל אם עוטפים בניילון נצמד, אין סיבה שתהיה בעיה

אבל שמעתי על הרבה שעושים את זה

אני עוטפת בכמה סיבובים של ניילון נצמד. יוצא מעולה

עושה חשק להכין מראש😉

להוציא מהתנור לפני סיום האפיה, לקרר ולהקפיא 

כשרוצים לאכול,

שמים רוטב ומחזירים לתנור לגמר אפייה וזה יוצא עם ריח וטעם טרי כמעט בלי עבודה באותו יום.

כלומר חוסך המון עבודה באותו יום ונראה ומרגיש טרי.

אחרי שמתקררת העוגה והיא חמה-חמימה להבריש במים/סירופ דבש ולהכניס לשקית סגורה האדים בפנים ירככו אותה אחרי רבע שעה תכניסי למקפיא זה נשמר ככה מעולה כשמוציאים להפשרה גם בקוראסונים אני עושה ככה

ובידיים מלאות!

את בסדר עם הצירים?

אם אין סיבה רפואית, וטוב לך בקצב שלך - אולי לצאת לאווירה אחרת, או למצוא מקום שקט,

כדי לקדם לידה הגוף שלנו זקוק לאוקסיטוצין, וההורמון הזה מופרש ברוגע ומתעכב כשיש לחץ ומשימתיות.

ולמה שלא תחי אפידורל?

לייצר כמה שיותר סביבה שתומכת אוקסיטוצין, להנמיך אורות, לבטל רעשי רקע ולנסות להרפות כמה שאפשר...אפשר מוזיקה נעימה או משהו

תנסי להישאר ב״בועה״ שלך

אם זה ירגיע אותך הייתי מנסה מקלחת...

שולחת למקרה שעוד רלוונטי 

@חיים חדשים🍃  כן זה עזר לי מאוד!

התקלחתי, כיבינו אורות והתקדמנו לאט ואז מהר. הכל בצורה טבעית כמו שרציתי 🩷

תודה על העזרה של כולן , זה היה לתועלת!

יהי רצון שתמיד תהיו שליחות טובות!

שתהיה התאוששות קלה❤️

איזה כיף להיות אחרי...

שתהיה התאוששות מהירה מהלידה והרבה נחת!

שמחה שהיה לתועלת (:
שתהיה התאוששות קלה והרבה נחת!

אם בסוף הטיסה זה רק יסיים להפשיר ובמשך כל הזמן יהיה בטמפ חדר נשמע לי סבבה

תעטפי המגבת קטנה שתשמור על הקור

והכי טוב יהיה לך להקפיא בבקבוק

אז קילחתי אןתה כדי להגביר עוד את הרעב

ואז פשוט האגלתי אותה במנה השאובה…

ה׳ מסדר הכל🥰 

אחרת אין מצב שהייתי ערה

נפתח קבוצת תמיכה לסמרטוטים 

אבל ראיתי אצל כמה וזה נראה בעין יותר צר, תבדקי את הנקודה הזו.. 

יש לזה 3 מצבים סלקל חצי שכיבה ושכיבה

זה כם די מאפשר לגרור עם זה יותר זמן הבת שלי כבר יחסית גדולה בגיל ואני עדיין עם זה (אבל היא גם קטנה פיזית)

אני מאוד מאוד מרוצה ואחרי שתסיימי להשתמש תמכרי

יש ביקוש חבל על הזמן לדונה יד 2

לק"י

אבל להכין אוזני המן זה נחמד מאוד.

ולא לוקח שעות.

כי ראיתי כמה ברשת וחטפתי חום

מליון שלבים והפרדה של ביצים וכל מה שאני לא אוהבת בגדול חח

לק"י

יותר טעים לטעמי, מאשר הבצק של אוזני ההמן.

יש לי 2 מתכונים בחתימה.

לבצק פריך צריך להוסיף מספיק נוזלים, כדי שיהיה נוח לעבודה.

יש לה המון קלים

אז אין באמת זמן לעשות משהו...

אנחנו לאחרונה מנהיגים ממתק מיוחד שקונים בראש חודש (קורנפלקס וכריות) - אז עכשיו זה יהיה בשבת...

והחל מהערב אנחנו רוקדים איתם כל יום בחודש אדר בעז"ה

אני מאוד אוהבת את חודש אדר

מקשטת את הבית קצת

לילדים קונה איזה מאכל סמלי כזה מפנק (בחרו היום שוקו) 

לא הייתי קונה אלמלא היו מבקשים האמת, כי כוחם מביאים במסגרות,  הקישוט מספיק לי ושמחת ראש חודש לא תלויה בגרמים של סוכר 

אבל לערב שבת עצמו קניתי פיצוחים שווים

אני בסוג הדברים האלו פשוט משחררת לגמרי ומזכירה לעצמי שאין לי שום קשר לזה. מביעה תמיכה ברמה שאני מסוגלת, או אומרת משהו כמו, תקשיב מותק, אני מבינה שזה ממש מתסכל אותך וסליחה שאני לא מספיק מבינה ושם בשבילך, רוצה שנדבר על זה לעומק כדי שאני אבין?  

אבל בעיקר אני נזכרת בכל הדפקות שלי והג'וקים שלי שהוא מכיל ושורד ומזכירה לעצמי שזה מי שהוא ושזה בסדר גמור ושאני לא צריכה לעזור לו להשתנות או משהו כי הוא לא הילד שלי, הוא בעלי!  

אני שיחררתי את הנושא

זה עניינו

ובעיני זה סתם בזיון להקטנן על דברים כאלו

אבל אם זה עושה לו טוב אז שיהיה לו בהצלחה..

פעם הוא שאל אותי מה אני חושבת על זה

אז עניתי לו בכנות שבעיני להתווכח על זה לא לעניין

ובאיזשהו שלב המרצים גם נמאס להם מכאלו תלמידים

אז הוא הוריד מינון ויותר מתאפק..

אין לי מושג, אבל כן התבאסה פעם על ציון 97🤦🏻‍♀️ וזה חירפן אותי..

אני ממש ההפך הגמור, הייתי גם מוציאה ציונים גבוהים, אבל גם כשהוצאתי רק עובר

אמרתי תודה לה' שעברתי וזהו 

ב"ה שבעלי לא כזה וצחקתי איתו פעם שאבוי לילד שיבוא ויתלונן לי ככה על ציון😂

הילדים עוד קטנים, אבל מקווה לחנך אותם אחרת

כן להשקיע את מה שאתם מסוגלים, אבל 100 זה לאו דווקא פסגת השלמות

לדעתי תשחררי, זה שלו. אבל מבינה ממש למה זה משגע אותך

תשומת לב שאת רומה לקבל אולי?

זה משהו שהוא חווה ויתמודד עם זה איך שיחליט אם יום אחד יחליט בכלל... 

איפה זה פוגש אותך? כי היית רוצה שיתנהל אחרת? כי למה? זה שלו... אני יכולה להניח שגם אני עושה דברים שבעלי חושב שאני צריכה להתנהל אחרת... אם היה משתגע ממני זה לא היה משנה אצלי יותר מדי ואם כבר מרחיק ממני... 

למלא את הרכב, ולקחת אותם לאטרקציה- באולינג היה ממש טובה מזמינים מסלול, כרטיסים לכולם, חטיפים, עוגה, פיצה- נגמר הסיפור. יחסית זול, קל פשוט.

ילד אחר ביקש משחקיה מושקעת- שם הייתי צריכה להיות יותר עירנית איפה הם נמצאים, אבל אין שום צורך להפעיל..

יצא לי הכי קל, יחסית זול (חפשי כרטיסים בהנחה דרך חבר/הסתדרות וכדו'), והילדים יצאו בעננים.

כן הנסיעות מסרבלות, אני לקחתי והחזרתי, אבל לגמרי שווה לי את זה 

גרים בחור נידח...

אני לא ניידת

וזה בכלל לא בחלומות שלי לממן גם כזה דבר😉 חיים בסגנון אחר..לילדים שלי לא לוקחת למקומות כאלה אף פעם

אבל נכון זה באמת נשמע כיף❤️❤️

אז ממש תודה 

כלומר שבוע לפני שהילדים יכינו חבילה עוברת עם הפתעה בפנים וכל פעם שעוצרים יש משימה.

משחק הכיסאות

משחק מי אני? שמים לילד שנבחר פתק על המצח והוא לא יודע איזה דמות כתובה והוא צריך לנחש לפי שאלות של כן ולא. 

אנחנו עושים כל מיני מחשקים והפעלות

הסעיה הז לא הלהכין

אלא ההתרחשות שסוחטת ממני מלא אנרגיה

ולהכין משחקי חברה מפעם כאלה - חבילה עוברת/חפש את המטמון/כתב חידה, משחק הכסאות, נר לבקבוק, חידון, בינגו, פלונטר... יש מלא משחקים, נשמע שאת בעיקר צריכה מישהו שיפעיל

מישהי זרה לגמרי נשמע לי תקוע

והאמת שגם לא מכירה בגיל הזה בכלל מהאזור

אבל מעניין אולי באמת אנסה לחשוב על משחקים שדורשים ממני כמה פשחות

את עצמם.. האוויר הפתוח גם עושה טוב

בתוךהבית- זוועה...

תמיד יש ימים נעימים..

מקסימום חוגגים שבועיים פלוס אחרי

ואפשר להודיע רק יום יומיים מראש כשיש תחזית ברורה

אבל באמת אאמץ לילדים שכן בעונה סבירה

פה בטבת-שבט יש אולי יום יומיים בחודש שאפשר לצאת לגינה ..וגם ב4 נהיה כבר קררר

אבל יש לי כמה שיותר בסתיו אז אולי באמת רעיון טוב

אפשר שישי ב12

ובאמת לחגוג למי שבכסלו ואדר.. או להקדים/ לאחר את האחרים..

אם מזמינים רק 4 חבריםקרובים אפשר להכין איתם ארוחת ערב חגיגית בבית ואז מי רוצה להיות מיליונר או משהו כזה...

אבל אצלנו אמהות שעשו בחצר היה ממש מטורלל.. יותא מידי ילשים לשמור עליהם במרחב עם מלא אטרקציות

לפני באים עם הורים!

ממה שראיתי ההורים יושבים ומסתכלים ואתה צריך איכשהו לפקח על 30 ילדים שכל אחד עושה משהו אחר

לקחתי את הבת שלי לכמה ימי הולדת כאלה

מי שלא משתתף באחריות הוריו...

אבל לגילאי יסודי איזה יצירות מתאימות?

באמת זה רעיון טוב

מסגרת לתמונה

קופסת בשמים

עציץ מקושט

שלט לדלת של החדר 

אין אצלינו מסכים באידאל..וגם במקום בו גרה כנ''ל

ולהחליט שחוגגים בחיק המשפחה וזהו, וגם במסגרת בהשגחת המורה/גננת...

בפעמים הבודדות שחגגנו בבית ביקשתי מבעלי שיהיה אחראי (זה היה לבנים), והוא עשה את זה מחוץ לבית, ברחבת הבניין. (רק פעם אחת עשיתי יומולדת לבכורה כשהייתה בת 5, לילדי הבניין, וזה היה יחסית נחמד)

עוד נקודה - לדעתי לא כדאי לעשות יום הולדת לקבוצה מצומצמת של חברים, כי זה עלול לעורר קנאה בקרב שאר החברים...

וכשאני עושה זה ל4-5 בנות 

ויותר מהז בחיים לאא אעשה סיוטט

זה נשמע שאני רעה

אבל לא מדובר על ארוע לילד או שניים 

יש פה ב''ה חבורה שלמה כן ירבו😉אז זה כפול כמה פעמים בשנה

וחוגגים במשפחה לכל ילד דוקא מפנק ומושקע וגם בגן או בכיתה

אז לכל ילד לעשות 3 ארועי יומולדת כפול כולם הז הרבה

גם בגנים וגם בבית ספר ביקשו או להזמין את כולם או חבר 1 

אם מזמינים קבוצה מצומצמת יכול להיות כל זה דיבור במסגרת ואי נעימות מילדים שלא הוזמנו

תכלס זה ממש לא נעים אם הבת שלי תספר על יום הולדת לחברה אחרת והיא לא מוזמנת 

כי אני לא מכריזה כיומולדת

פשוט מזמינים 4 חברות חלק גם מבית ספר אחר

זה משהו נורמלי 

אבל באמת כשגדלים מבינה שיותר בעיתי

אבל הן 38 בנות אין מצבב. 

טוב אולי זה יהיה התרוץ למה לא

אצלנו כרגע פשוט לא חוגגים בבית עם חברים וזה מתקבל בשקט ב"ה😅

האמת אם אתם חוגגים גם בבית וגם במסגרת זה נשמע מספיק... אצלנו מציינים גם עם סבא וסבתא כשמגיעים אליהם לשבת וזהו..

בעייתי בעיני לחגוג רק עם חלק מהחברים, אבל אולי זו שריטה שלי (ואולי בגילאים הגדולים יותר זה יותר מקובל ואני פשוט עדיין לא שם, הגדולים שלי בגילאי בי"ס מוקדמים).

הם חוגגים מספיק גם כך - גם בקרב המשפחה המצומצמת, גם במוסדות הלימוד, גם אצל סבא וסבתא לפעמים... למה צריך עוד?

אמא אחת נשארה איתי ועזרה לי

קניתי חנוכיה ממקסטוק והם צבעו בטושים, והיה חבילה עוברת

זה היה לגיל 5

מהגן... מתוך 35 כך שזה בסגא מבחינתי שלא עשיתי בעיה חברתית וגם כך הסברנו לילד

וגם לא חייבים כל שנה. אפשר להחליט שחוגגים עם חברים פעם בשנתיים שלוש.

רעיונות לא קשים לדעתי-

מצגת עם חידות

בינגו

חפש את המטמון (כמה שיותר להיות בחוץ ...)

להכין משהו מבצק, כמו לחמניות או פיצה

כי את נשמעת מנוסה באירוע. 

אצלי הגדולים עזרו לילד היומלדת להתארגן וגם החברים הטובים. 

אפילו כשהזמינו את כל הכיתה מיד אחרי הלימודים. 

הם הכינו משחק חפש את המטמון / חבילה עוברת וכאלה 

הגדולים הפעילו אני הייתי משקיפה מהצד. 

תפקידי היה לקנות מלא פיתות נקניקיות וקטשופ לארוחת צהריים. 

בתפיסה שלי דווקא הרבה ילדים מעסיקים את עצמם ועל פי רוב מסתדרים מעולה. 

צריך לדעת גם מצידינו לשחרר ולתת לאירוע להתרחש .. 

אני מודה שכן עלול להישאר בלאגן שצריך להתארגן אליו. 

הבכורה שלי אין חה סבלנות לילדים..היא מגיבה כמו ילדה בעצמה ודונאת תפקידי ארגון ולהדריך ולהפעיל

מה לעשות 

אבל ממש תודה לכולכן נתתן לי רעיונות 

וגם אופציה לקבל שלא תמיד חייב

ומזמינים את כל החברים מהגן/ כיתה/ שכונה.

לא חייבים לעשות כל שנה לכולם עם החברים בבית.

מה שכן בשבת סמוכה חוגגים עם המשפחה.

מכינים ציורים וברכות קונים קצת חטיפים, כתר ובלונים

ואז אחרי הארוחה שרים שירי יום הולדת, מברכים את הילד ואוכלים חטיפים.

הילד בעננים, האחים גם ואין הרבה עבודה כי האחים מכינים את הרוב.

לפעמים חוגגים באמצע שבוע עם סבא וסבתא. קונים פיצה וכו'. גם לא משהו מושקע במיוחד והילד מבסוט.

במסגרות עושים חגיגה עם החברים.

בד"כ צריך להביא כמה דברים, לפעמים להכין מצגת/ פלקט תמונות, הפתעות לחברים ונגמר הסיפור.

ממליצה לך לרדת מחגיגה בבית לכל ילד כל שנה בלי קשר למילואים.

בהצלחה! 

וככל שאוכל אימנע מזה ואעדיף לחגוג בקרב המשפחה, אם כבר

אנחנו האופן כללי לא עושים עניין פה מיומולדת בקטע של חגיגות רבות משתתפים וכד׳  ולא מלהיבים על זה, בינתיים זה עובר מסך פה

אבל יש לנו חלופה - כן עוגה, כן בלונים, כן מתנה, אולי יציאה שלנו כמשפחה לכבוד המאורע למסעדה או באולינג וכזה. העיקר שיישאר בינינו ולא אצטרך להפעיל מיליון ילדים שלא ילדתי לבד 🤣

בע"ה מארבע וחצי עד שש

רדפתי אחרי הבן שלי לשירותים רוב הזמן הלוך חזור

לא היה לי זמן לטלפון גם ככה😅 

את צריכה להודיע חודש מראש למעון ממנו את מוציאה (ככה לפי התקנון שאני מכירה)

אם יש במעון הזה ילד שמחכה להיכנס למקום של הילד שלך - את לא צריכה לחכות חודש שלם אלא יכולה ממש מהיום למחר

זה רק בהנחה שיש ילד אחר שנכנס למקום הזה. 

לגבי המשפחתון החדש - לפי הנוהל של משרד התמת אם את מכניסה לפני ה 15 לחודש את משלמת חודש מלא. 

אם מכניסה אחרי המ15 לחודש את משלמת על חצי חודש. 

הנוהל של ה 15 תקף גם ביציאה 

פנויים בגלל החוק של המעונות והגיוס יוצאים עכשיו כמה תינוקות מהמעון..

אז אצטרך לחכות חודש.. באסה

קודם כל בא נראה שאני מוצאת משפחתון כלבבי

לבדוק איתם האם באמת נדרשו לשלם חודש קדימה 

אולי במעון מתחשבים במצב שנוצר

אין לנו את הבעיה הזאת

התכוונתי להגיד שאין כאלו ממתינים שאם אני מוציאה אז ישר יכנס תינוק אחר במקום ואז ניתן לוותר על חודש הודעה מראש. וזה בגלל שכמה תינוקות יצאו בבת אחת בגלל הבעיה של הסבסוד

(לגבי החוק החדש אז הם הודיעו להורים שמי שמתכוון להוציא צריך להודיע עד יום מסויים בחודש פברואר) 

ויש סיכוי ממש טוב שנדבק... לכתחילה הייתי שואלת אותך אם מצונן אז אולי זה חסימה בתעלת הדמעות שמגבירה הפרשות מהעיניים... אבל בגלל שחגדול היה הייתי מהמרת שזה מזה ולא לוקחים סיכון... מטפלים. ולא בטוח בכלל שזה אותו טיפול! 

בת החודשיים שלי גם הייתה שבוע שעבר עם דלקת עיניים, משום מקום. היא איתי בבית ולגדולים לא היה כלום...

הרופא נתן לנו טיפות דתאמצין ומשחה סינטומיצין.

עם כל הבאסה הייתי לוקחת לרופאה ליתר ביטחון...

לבת שלי היה ככה מגיל ממש קטן. מצטרפת להמלצה לקחת לרופא. אפשר לנגב את ההפרשות בזהירות עם מגבונים סטריליים של תינוקות בנוסף.

לא חשבתי על זה שזה אולי חסימה בתעלה, 

דווקא היה לנו להרבה מהילדים...

תודה רבה! 

היה לנו בדיוק אותו דבר לפני כחודשיים-שלושה.

הרופא בדק את התינוקת וראה שזו לא דלקת אלא צינורית דמעות חסומה.

שאלתי אותו, "אז מה, הן לא קשורות?" (היא והגדולה יותר, שלה כן הייתה דלקת) אז הוא ענה, "הן קשורות כי הן אחיות, אבל ההפרשות שלהן לא קשורות זו לזו..."😅

האמת שבכל מקרה לא נראה לי שכדאי לתת לתינוק פיצי טיפות עיניים, שהן אנטיביוטיקה בעצם, וזה לא משהו שנותנים בלי שממש חייבים... גם אם זו דלקת הייתי מנסה להעביר את זה באמצעים טבעיים כמו חלב אם או תה קמומיל.

ומבינה אותך ממש - זה ממש מעצבן להגיע כל כך הרבה פעמים לרופאים

הרופאה נתנה טיפות, אבל בסוף לא השתמשנו.

היא אמרה לי לטפטף לו חלב אם לעיניים.

שמתי חלב שאוב במזרק של 1 מ"ל וטיפטפתי לו לעיניים.

זה עבר בלי שהיינו צריכים טיפות.

לא הייתי מביאה כלום לפני הרופא

תודה!!! אנסה בעז"ה 

ואם ימשיך - נלך לרופא...

ממש תודה לכולן 😍

לבן שלי התחילו הפרשות, העין לא הייתה אדומה

אמרתי לעצמי רגע לפני שנרוץ לרופא שמתי על צמר גפן קצת חלב אם ומרחתי על העין

אחרי יום ההפרשות הפסיקו