פורום הריון ולידה (עמוד 3047)

יש תינוקות שנרדמים עם האוכל הבעיה העיקרית היא שהם לא יודעים להרדם לבד ומתעןררים בלילה ופחות שיבוש הארוחות

הזה זה הפורום הזה

מה שמדאיג אותי זה שציפיתי להריון הזה כל כך הרבה זמן (מטיפולי פוריות רבים)
וזה הגיע!!! ומה סיפור שלי?? מה?? אני כועסת על עצמי
אבל לא מצליחה לשמוח..לא מצליחה!!!
בא לי רק להיות במיטה ולבכות
לא מבינה..פשוט לא מבינה את עצמי

מסכנה שאת. תפסיקי לשפוט את עצמך בחומרה. מותר לך לבכות ולא לשמוח כשאת מרגישה רע. זה כל כך נורמלי... ולא סותר את ההודיה הגדולה. מותר לך אח''כ גם שלא יהיה קל עם התינוק. הכל לגיטימי... ברוכה הבאה! בהחלט ממכר פה. מוזמנת תמיד לפרוק ולהתנחם. הלוואי שתכף תרגישי יותר טוב

חלק מהקושי בתחילת הריון הוא הקושי הנפשי.
ממש אין חשק להיות שמחים וצוהלים, גם אם מטבעך את קלילה ושמחה, בתחילת היריון כל מה שבא לך זה לישון, להתלונן ולהתכנס בעצמך.
תכילי את עצמך , זה באמת מוכר ומובן, ותמצאי זמנים שאת כן נהנית, שמחה ומודה לה'

שמחים וצוהלים , אני ממש מחכה כבר להיות בשליש השני אולי ישתפר.

יש נשים שעבורם ההריון הוא קשה לא משנה אם אשה נפקדה בשניה או שלקח לה שנים של טיפולים
הייתה לך התמודדות קשה ... אבל עכשיו מותר לך חופשי להתבכיין שקשה לך!

שאני תקועה..שאין דרך יציאה מהמצב הזה
 

זה יעבור לך בעזרת השם,
יש תקופות כאלו בהריון,
ההורמונים עושים את שלהם ,
אם מתאפשר, תצאי קצת ,תנשמי אוויר ,
תדברי עם חברה טובה או אמא

הלבד והבדידות ,רק תורמים לתחושת הדיכי..

בנוסף לזה ,
חשוב להקפיד על כל הויטמינים ,
במיוחד ח.פולית , ויטמין D, ברזל וויטמין b12,
חלקם מאוד משפיעים על מצב הרוח ואם יש חוסר ,זה מקשה אף יותר.

ידים מלאות והריון בריא וקליל
ברוכה הבאה!

יש במשוואה גם הורמונים... והרבה. והם יכולים לגרום לכל זבוב להיות פיל, אז לקושי אמיתי ומשמעותי אין לי תיאור מה הם עושים...
והקושי שעברת לא מוחק את הקושי שעכשיו.
והציפיה שהייתה וההודיה על היש יכולות לעזור להתמודד, אבל אם הן עושות לך מצפון הן כנראה לא באות באופן הכי מדוייק לך.

את שמחה בפנים
הכוח יגיע לך בהמשך זה בטוח, וגם אם לא בטח שתשמחי ותודי כל החיים על המתנה בעזרת ה'!
תחילת היריון והיריון בכלל זה פשוט מבול של הורמונים, ופחד מהעתיד, ופחד מהשינוי, או כל אחת מה שאצלה. זה לא סותר את השמחה, אבל בהחלט יכול להיות שזה מה שאת מרגישה כל היום...
אני בתחילת היריון בדיוק מה שאת מתארת, תחושות נאחסיות של בדידות ולבד, ועצב, ופגיעה, נעלבת כל הזמן ... שוכבת כמו סמרטוט ואין לי כוח לכלום.

בעזרת ה' זה יעבור, השליש השני ידוע בהרבה יותר חיוני שמח ומלא אור

מזל טוב לך!

לי ממש עזר לשתות דברים קרים, לא מים אבל לא מאד מתוקים נניח תה קר וכאלה. ולא להשאר רעבה בבוקר!

זה באמת לא קל
בד"כ בשבוע 14 זה עובר ...לא יודעת עד כמה זה מעודד אותך, אני בהחלט מבינה אותך זה מרגיש נצח, חוסר אונים שכזה.

כמה שזה נשמע הזוי, להקפיד לאכול כל פחות משעתיים

אני אהיה אחרי זה.... אפילו שהיה נראה לי שאני לכודה בתוך זה ומה זה לכןדה!!! הריון ראשון הקאתי עד הלידה כולל. הריון שני עד חודש 8 הריון שלישי אפילו התעלפתי פעם אחת מההקאות שהמשיכו עד חודש 7 כזה...( וההריונות האחרונים היו צפופים! נכנסתי להריון 5 חודשים אחרי לידה)


אז זה עובר
וזה לא משנה כמה חיכית להריון הזה זה לא משנה את העובדה שזה קשה!! ואצלך בע"ה שיעברו הבחילות מהר....

תנסי כל מה שאפשר
לא להשאיר את הבטן ריקה...
לי מישהו שהתעסק עם הדיקלקטין הציע לקחת גם b6 כתוספת שיכולה לעזור ( לא זוכרת מינון אולי תשאלי רופאה )
סוכריות מציצה
ארטיקים
ג'ינג'ר

ותחפשי אולי בגוגל עוד מאכלים שמרגיעים בחילות...

את תעברי את זה ותשכחי הכל..ותחזיקי תינוק מתוק בידיים בע"ה והכל יראה ככ שונה! את תראי שתגידי שהוא שווה הכל! לי ממש עזרה המחשבה הזאת.
ותתפללי , עליו עליך עליכם על הגידול בזמן שאדם כאוב ל"ע הוא הכי קרוב לה'! הכי סומך עליו, מבקש, מתפלל ( והריון זה סיבה שמחה לפחות)

מזל טוב!!!
❤

לא מומלץ לחכות.
אני עם בחילות נוראיות 3-4 חודשים.
מה שהציל אותי זה כדורי דקלקסין.
1 בבקר כשקמה
1 בצהריים
2 לפני השינה
ואם תקפידי על המינון הזה.. תוך כמה ימים את מסודרת ושוכחת כמעט לגמרי מהבחילות!
אני הרגשתי שחזרתי לחיות... ממש ככה!
בהצלחה והרבה בריאות😘

העניין הוא שאני כבר איתם איזה שבועיים
זה עוזר! מקל! אבל הבחילות עדיין קיימות
הבחילות שלי מתחזקות בצהריים ולקראת הערב ממש!
אז לוקחת כדור בבוקר
2 בצהריים
ו1 בערב
ועדיין יוצא בשעות אחרי הצהריים עד להשפעה של 2 הכדורים יש בחילות ....
נשמע שאני לוקחת אותם נכון?

ובשבוע 10 כבר היה ממש שיפור
ואת לא לוקחת אותם נכון
לפי ההוראות 2 לפני השינה אחד נוסף בבוקר ואחד נוסף אחר הצהריים

אני הפכתי את הסדר כי בבוקר זה זמן היחיד שאני בסדר
הקושי שלי זה בצהריים ובערב

לגבי העייפות -
חלק קשור ל... הריון.
וחלק קשור לדיקלקטין. חלק מהמרכיבים בדיקלקטין גורמים לישנוניות. אז נורמלי לחלוטין להרגיש עייפה ומוטשת במהלך היום.

לגבי הדיקלקטין-
שימי לב למינון הנכון של התרופה:
2 בערב
1 בבוקר
1 בצהרים.
(הסיבה למינון הכפול הערב היא מ2 סיבות:
1. התרופה גורמת לישנוניות. ולכן מומלץ לקחת את המינון הכפול בערב כשאת ישנה
2. מנגנון התרופה גורמת לשיחרור מושהה של החומר הפעיל. כך שאם תיקחי 2 כדורים בערב - תתחילי להרגיש את ההפעה כ12 שעות לאחר הלקיחה. )


אישית, סבלתי מבחילות קשות משבוע 3 עד 16.
כולם אמרו לי " אבל לפחות את לא מקיאה".
ממש לא נכון!
בפעמים הבודדות שהקאתי הייתה לי הקלה מהבחילות לכמה שעות...
אז אל תאמיני לאף אחד שבחילות + הקאות זה יותר קשה.
לך יש קושי וזה בסדר גמור לקטר ולבכות..!

זה קשה וחדש ועצוב ומדהים... הכל ביחד.
זה מסובך...!
וזה בסדר להיות מבולבלת בהתחלה. להתלבט אם לשמוח מהעובדה שהצלחם או לבכות בגלל שהבחילות והשינויים משבשים את החיים.

כרגע הגוף שלך עובר שינוי דרסטי ביותר שהוא לא רגיל אליו. לאט לאט הקושי יעבור (בעז"ה) ותיהי פנויה נפשית לאושר.

יש לך עוד 6 חודשים לקפץ משמחה על המתנה הזו + להנות ממנה מרגע הלידה ועד...

בהצלחה!

מהתיאור נשמע שזה ממש זה,
התמודדות- מחכים שיעבור. מגייסים מנשא וידיים של בעל. מניקים כל עוד יש כוח.

מתייאש מהר ואז זה עובר אלי

תנועות קבועות חוזרניות, קולות נמוכים.

קשה כזה רק עלייך

היא כל הזמן רוצה לינוק אין לי מנוחה

וככה תוכלי לפחות לנוח תוך כדי הנקה

בחיים לא הנקתי ככה

זה ממש מקל על החיים.



אני שמתי תמיד כרית מקופלת מתחת לראש, ועוד אחת שתומכת בגב, וככה יכולתי להיות בנוחות. אפשר גם לנסות עם כרית הנקה

נשמע מפחיד

לא יקרה משו?

ברגע שאת משנה תנוחה את מתעוררת
אני מגיל 3 חודשים הנקתי רק ככה, לפעמים הייתי נרדמת(בעיקר בלילות), הכי נח אם יש מיטת תינוק מחוברת ואז כשהתינוק נרדם אז פשוט דוחפים אותו למיטה שלו

ואז הנקה היא זמן המנוחה שלי.
האמת, אני גם ישנה ככה בלילה, יש לי מיטת תינוק מחוברת למיטה שלי. ומאז שעשיתי את זה אני ישנה לילות רצופים. אין מושג של לא לישון בלילה בגלל התינוק, מחברת אותו אלי מתוך שינה וממשיכה לישון. ממש ממליצה ללמוקץד להניק בשכיבה, לגמרי משנה חיים.

למיטה שלי? יש לה עריסה

המטחברת היא עריסה, אנחנו חיברנו מיטת תינוק גדולה, הורדנו לה דופן וחיברנו עם ברגים למיטה שלנו.
התינוקות שלי ישנים במיטה הזו כל עוד הם יונקים וככה אני ישנה לילות שלמים , כמעט מגיל 0.

היא ישנה רצוף..
אבל עד שנרדמת היא רוצה לאכול עוד ועוד .

ובעלי החליט שרק הנקה בלי לשלב עוד תמל..

יש ערבים שאני פשוט מותשת מזה

ואז את פשוט נחה בזמן הזה, אצלי הנקה היא זמן מנוחה שלי.

לא צריכה ללכת לרופא נשים.

לדעתי

(רק לפני החתונה אם תרצה לסדר ולהתייעץ- כי זה גבולי)

שמסביר מה נחשב תקין ומה לא

אלא משהו מקדים כזה. לכן לפעמים זה מתחיל לכאוב הרבה יותר אחרי שנתיים לערך
זה משהו שנתקלתי בו לא מזמן
אז תחכי, אולי זה עוד ישתנה

בד'כ כואבת לה הבטן בימים שלפני המחזור

פתאום התחילו כאבים ברמה שחייבת אדוויל ביומיים הראשונים, לפעמים מקיאה, אם לא לקחה ברגע שזה מתחיל התסמינים זה כבר לא משפיע והיא לא מסוגלת ללכת ללימודים
וזה לא היה בשנתיים הראשונות ככה בכלל, היו כאבי בטן נורמליים, אז ממש נבהלתי ואז ביררתי וגיליתי שהביוץ מתחיל הרבה פעמים רק כשנתיים אחרי הוסת הראשונה ולכן זה משתנה

העוצמה של הכאבים..
נשמע קשה

ממש לא חושבת וחבל סתם להדאיג

גם לי היו כאבים חזקים והקאות לפעמים ביום הראשון, באיזשהו שלב זה עבר והיום כמעט ואין לי כאבים בכלל במחזור

 

ואם כבר להפסיק מוצרי חלב לפחות שבוע לפני שאמורים לקבל, היו תקופות שהייתי מקפידה על זה וזה באמת משפיע- הבדל עצום עם ובלי

(היום רוב התזונה שלי טבעונית אז אולי זה גם משפיע אבל אני כבר לא מקפידה להימנע ממוצרי חלב)

ברגע שזה רק יום או יומיים ראשונים גיליתי שהרבה היו ככה ומסתבר שזה לרוב עובר אחרי לידות
אבל תודה על הדאגה! ❤️

ברגע שזה רק יום או יומיים ראשונים גיליתי שהרבה היו ככה ומסתבר שזה לרוב עובר אחרי לידות
אבל תודה על הדאגה! ש

בשנה -שנתיים הראשונות לא כאב כלל גם כמעט ולא היה דימום

ואח"כ דימום חזק וכאבים שמחייבים אדוויל ביומיים הראשונים, בידיוק כמו שתארת.

כולל כל הכאבים ומצבי הרוח

הין תקופות שהיה ארוך יותר ולפעמים ממש כך. לא הייתה בעיה בכניסה להריונות ב''ה
זה באמת מעצבן. מה לעשות...

היא עוד צעירה ואין מה להתעסק עם זה

מחזור של 23-26 יום הוא בסדר גמור 

תראי מה היא אומרת

הוא מנסה למשוך תשומת לב
ובוחר בדרך שלילית
אם לא תתני לזה מידי תשומת לב,
אלא בענייניות תפני את מה שהוא זורק
או להפך תאמרי לו שיפנה, בלי כעס,
הוא יבין שלא זו הדרך לקבל תשומת לב ויפסיק.
במקביל להביע בפניו הרבה אהבה ויחס

ייתכן שנולד אח חדש?

תמנעי גם סתימות...

בהצלחה

זה מיועד לפותחת

לנעול את השירותים.
לנעול את המרפסת.
להרים את הפח.
וכו'.

ואז זה כל פעם למהר לפתוח לו כדי שלא יפספס

ולהסביר לו שאי אפשר בשירותים..

כל. דבר זה לא, ואם לא זה בכי היסטרי ולהעיף דברים או את עצמה...

מתי זה עובר?

אבחנה צניחה בדרגה 2

 

שבו שמים רשת לתמיכה. אבל אני מבינה בזה קצת רק בגלל אמא שלי. אני לא יודעת אם מטפלים בזה לפני שאישה מסימת ללדת.
דבר נוסף הפיזיוטרפיסטית שלי סיפרה לי שהיא אחרי לידה שלישית הגיעה לצניחה רצינית מאוד הרחם היתה ממש למטה והיא הצליחה על ידי התמדה בתרגילים לתקן את הצניחה כמעט לגמרי( ככה היא גם הגיעה למקצוע הזה...)
אז ברור שקודם צריך להתמיד בפיזיוטרפיה....

אני חושבת שזה גם תלוי כמה זמן את אחרי לידה, אחרי לידה יש צניחה מסוימת ולאט לאט זה מסתדר גם באופן טבעי...
בהצלחה.

ומה מציעה הפיזיוטרפיסטית בהמשך?

ילדתי לפני 8 חודשים, אחרי הלידה הלכתי לפיזיותרפית רצפת אגן כי הרגשתי משו מוזר, גם רופא וגם הפיזיו נתנו הבחנה של צניחת רחם דרגה 2, התחלתי חודש אחרי הלידה מיד בהתמדה של להגיע לטיפולים אצל פיזיו פרטית כי בקופה זה ממש לא היה אפקטיבי בתדירות של פעם בשבועיים למשך כמה חוד כולל תרגילים בבית כל הזמן ולאט לאט ככל שהזמן עבר התחלתי להרגיש הטבה,
רק אחרי חצי שנה ועכשיו ממשיכה בבית מדי פעם וממשיכה פיזיו פעם בחודשיים, בתקווה שלא יהיה יותר גרוע בלידות הבאות בעה.
מאוד חשוב להתמיד ולא ללכת לכל אחת השיטות שונות וכל גם האפקטיביות בנושא.
מה הרגשת בעיקרון? כי יש כל מני סוגי צניחות ודרגות..

הרגשתי מוזר, כבדות בנרתיק וקושי להתרוקן.

רופאים לא ראו צניחה אך לאחר חצי שנה הבנתי שיש משהו ופניתי לפיזותרפיסטית והיא אבחנה צניחה בדרגה 2- מסתבר שמאז הלידה זה החמיר כי לא זיהו את זה בזמן...

אני עושה פיזותרפיה דרך הקופה- ובינתיים אין שינוי בהרגשה

אצל מי את מטפלת?

איך כתבת את זה בול!

מבינה אותך ככ באלי שקטטטט שקטטטט לנוח....

ותלמדו להגיד למשפחה שלא מתאים לכם....לא נעים אבל אין מה לעשות זה בבחינת "חייך קודמין" 😁

המשפחה שלנו למדו קצת לשחרר.... רק מידי פעם נותנים "תזכורות" אבל לא כמו פעםם

לא נעים
מה יגידו
תמיד אנחנו מבריזים

אוכלת לעצמי את הראש חחח

הייתי אחת שלא מסוגלת להגיד לא...אף פעם!
עד שבעלי לימד אותי להגיד לא ולא להתייחס למה שאומרים...ולא להתרגש מזה שמסתכלים וכו' וכו'

אחח לגברים בקטע הזה הכל יותר פשוט וזורם

את לא מבינה כמה
בא לי שבוע שקט של שגרה

שתדעי שאצלי גם בעלי בצבא כל החג, אז אפילו להיות איתו או לראות אותו אני לא יכולה.. 🙄

בעוד כמה שנים הדרישות להסתובב בכל הארץ תבואנה בתוך המשפחה עצמה - מהילדים שלך, כשיהיו גדולים מספיק

(היום הייתי צריכה לשכנע את ילדיי לנסוע לפעילות רק בתוך העיר, ולא לפעילות מחוצה לה, מרחק של כמעט שעה נסיעה באזור שאני לא מספיק מכירה... מזל שבא הגשם, וטרפד לנו את כל התוכניות, כולל זו החלופית של גן השעשועים הקרוב )

אני איתך לגמרי! מבחינתי חג נועד לבילוי שקט ונעים בבית/בסוכה...

הדיון הקבוע שלנו בכל חול המועד- בעלי אוהב לבלות בשקט בסוכה ואני רק רוצה לטייל. אוהבת ממש את המפגשים המשפחתיים בחגים, אוהבת ממש לטייל.
אפילו כשהיתי עם תינוק בן חודש בחול המועד הלכתי לטיול , איתו( היה קשה, אולי הגזמתי קצת...)
בשבילי טיולים זה אויר לנשימה, אולי המשפחה שלך כמוני? ולכן הם לא מבינים את הצורך שלך?
בכל אופן מאחלת לך שתמצאי את המינון שמתאים לכם בין טיולים ושהות בבית בחול המועד. ואם התינוקת ממש קטנה , מאוד מובן שאת רוצה שקט.

אבל לא את כ-ל החופש... מותר בחלקו לנוח בבית, ולא להתרוצץ בכל מיני מקומות, ואם לא - להתלונן בקולי-קולות ש"משעמם לייייי!!"...

בנחת שלנו, בצורה שלא משגעת את הקטנה, שנותנת לה לישון בשעות שלה..
זה אפילו לא טיולים זה מפגשים משפחתיים בעיקר בכל מיני קומבינציות..
תודה רבה (:

ילדתי ואז אחרי שבוע אחותי ב"ה ואחרי שבוע היינו מאושפזים ואז גיסי התחתן, ואז החגים
והנסיעות....
וזה לא נגמר
ותכף נגמרת לי החופשת לידה שברור לי שאני הולכת להאריך...
וכלכך באלי שקט!!!

אחד- עם השנים למדתי שלטיול של משפחת הבעל שלחתי הרבה פעמים את בעלי לבד עם הילדות ואני נשארתי בבית , לבד או עם התינוקת התורנית. זה מאד מאד עזר לי יום אחד איפוס
במשפחה של בעלי הייתי המוזרה היחידה שלא הגיעה אסל פשוט לא היה אכפת לי. חייבת קצת חופש

טיפ שני מה שעשינו השנה. הגדרנו יום אחד בחול המועד שבו לא מארחים ולא מתארחים. סתם קמים מאוחר ורובצים. בשאר הימים יוצאים באים מבשלים וכו.
חייבים ללמוד לשים את הגבולות שלך כי אף
אחד אחר לא ישים אותם בשבילך ❤️

נראלי זה יעשה לנו המשפחה כ"כ טוב!!! אז תוד לך מיואשת❤

הראשון הלוואי היה רלוונטי כי אז היה ממה להתחמק
זה כאילו "סתם" מפגשים משפחתיים אז אין על מה להפיל את זה.. הם בחיים לא עושים טיולים כי יש להם ילדה בכיסא גלגלים

משפחתולוגיית יתר חחח אצלנו לרוב אנחנו קובעים יום למפגש משפחתי (לרוב עם הצד שלי כי אצלו אין כל כך מפגש בחול המועד) לי יש בעיה אחרת חחח
בצד של בעלי מאוד אבל מאוד אוהבים מנגל בחגים ואני לא ממש מתחברת בלשון המעטה.. אז אחרי שנות נישואין רבות הצלחנו למצוא פשרה בעניין..
ומשתדלים לעשות לפני כל חג תיאום ציפיות זה ממש עוזר..

רק מחכה שיגמר

מצד אחד - אוהבת חופש ויותר זמן עם המשפחה.
מצד שני - בא לי כבר שיגרהההה...
בלי התרוצצויות
בלי נסיעות
בלי להתאחר כל דקה אצל צד אחר

רק אני ובעלי
ו...
שקטטט......!!!

אבל עשיתי לזה סטופ, אני לא מוציאה יותר את המיץ.. אם בא לי לצאת לטייל אני אצא איפה שאני רוצה ועם מי שנוח לי.
אולי יעשו לי פרצוף.. אבל זה מה שיש אני אדם, יש לי חיים ובחירות וצריך לקבל את זה, בסוף מסתדרים.

אמרנו שאם לא כל האחים נמצאים לא נגיע
והם באמת לא כולם יהיו.

מקווה שננוח
ומקווה ללמוד לפעם הבאה מהעצות החכמות שלכן(:

שבת שלום ונחת!!

זה רק לחכות עוד כמה ימים ולראות אם ימשיך. אולי זה היה חד פעמי

יכול להיות שכןאבת לו הבטן.
יכול להיות מהתמ"ל.

אם את חוששת לכי לרופא.

אבל זה משהו חריג.. הוא עייף משהו מציק לו!
נרדם לשניה ומתעורר בבכי.

לפעמים תינוקות מתעוררים בבהלה.
בגלל זה כדאי לנסות עיטוף. שלא יזרוק את הידיים מתוך שינה ויתעורר בבהלה.

עוד משהו-
אם אני זוכרת נכון, כבר כתבת כאן בעבר בנושא ההנקה והתמ"ל?

אבל הנקתי רק בשבוע הראשון שנולד כי פשוט לא היה חלב...ואז הבאתי מטרנה וגילו לו אלרגיה לחלב.. בקיצור הוא אוכל נאוקיט אוכל מיוחד לאלרגיה.

זה עד גיל שנה אותו הדבר

והרגשתי שפשוט חם לו... אז הורדתי

אם את חוששת , תתייעצי עם רופא/מוקד אחיית.

ואז נובימול יעזור

יכול להיות גם גזים 

כשעוטפים אותם זה מרגיע אותם, מדמה את התחושה ברחם

כי יכול להיות גם אוזניים או משהו אחר שכואב לו והוא לא יודע לסמן לך.
נובימול כדאי לתת אם יש חום או חשש סביר שבאמת יש לו מחלה שזה נצרך. בגיל כזה בד"כ בכ"מ צריך לראות רופא אם יש כאלה סימנים.
אם רק לא רגוע זה יכול להיות גם סתם גזים ואז אין שום טעם...

אם הוא נרגע מאז אז אין מה לדאוג. רק לרוץ להשלים שעות שינה יחד איתו

אבל אחרי שהבאתי קצת נובימוח זה אומר שמשהו מציק לו.. קבעתי תור לאחרי החג בע"ה..

קלאסי לקפיצת גדילה

יאז פלוס היא גלולה משולבת.
למה התחלת להשתמש בה מאתמול ולא מהיום הראשון למחזור?

עכשיו, באמצע הזמן של המחזור, לא נראה לי שהיא תשפיע כמו שאת רוצה.

לרוב בגלולות כאלה צריך להתחיל מהיום הראשון של המחזור, על פי איזה הנחיה התחלת עכשיו?

לפני כן הייתי עם סרזט בזמן ההנקה

וכמו שכתבו למה את מתחילה עכשיו? 

יאז זו לא גלולה לסידור מחזור כמו פרימולוט, זו גלולת מניעה, את אמורה לקחת את זה כל הזמן

הרופא שכתב לך את המרשם לא הסביר לך?

הרופאה נתנה לי את המרשם בתור מניעה. אבל בגלל שקבענו את החופשה רציתי להתחיל כבר עכשיו את הכדור ולא לחכות למחזור כי המחזור אמור להיות לי בזמן החופשה.
השאלה אם זה יעזור לדחיית המחזור? (חוץ מהעניין של המניעה כמובן)

חיבור חפיסות.
בסיום נטילת 21 הגלולות הרגילות, את לא מפסיקה (ולא עוברת לגלולות השניות ביאז פלוס, גלולות דמה, שהן רק חומצה פולית ולא הורמונים למניעה) - אלא עוברת לחפיסה הבאה וממשיכה ליטול גלולות ברצף.
בחיבור שתי חפיסות - הדימום יגיע אחרי 7 שבועות.


זה מה שעושים בשימוש נכון בגלולות, שמתחיל ביום הראשון לווסת.

אבל את
לא נהגת לפי המקובל, והתחלת את הגלולות רק עכשיו. את באמצע המחזור.
נשארו לך בסביבות 10 ימים עד לווסת הבאה - משמע שכבר היה ביוץ (סביב 14 ימים לפני הווסת הבאה).
כך שהיאז פלוס לא יועיל עכשיו לדחיית המחזור.

אם כבר משהו יכול לעזור - הפרימולוט נור.
מתחילים לקחת כ-10 ימים לפני מועד הווסת הצפוי, וממשיכים ברצף עד לתום תקופת הדחיה הרצויה.

אוקי אני ינסה את הפרימולוט נור. תודה רבה. מקווה שזה יעזור

ועוד עם כל ההורמונים...
אני לא מבינה בזה... מקפיצה לך למנוסות עם חיבוק גדול!

עוד מעט בעלי יבוא ואבכה לו...

 

גם לגיל גם לסיטואציה.
הגבה חיבוקים ולהגיד לה שאמא אוהבת אותה.
ואת בלי נקיפות מצפון, את עושה מספיק בכל החזיתות.

אם את מרגישה שקשה לך איתם לבד, לא להתבייש לבקש עזרה. בהצלחה יקרה! ובשעה טובה

 

אימהות הן בד"כ, לפי מה שאני מכירה, הרבה יותר לחוצות על שני דברים:

שהבית יראה נורמלי

על ההתנהגות של הילדים (גם בטיחות שלהם).

 

האבא הוא הרבה יותר משחרר...

 

הבת שלך עוד לא יודעת להעריך את החינוך שלך. היא מבחינתה רוצה כיף. ממש לא אכפת לה שהבית מבולגן והיא יכול לאכול ממתקים נון סטופ כל היום.

אבא בד"כ יותר זורם ופחות לוחץ

ואמא יותר לוחצת.

 

והלחץ מוביל לעצבים והעצבים מובילים לצעקות על הילדים.

 

מציעה לך לעבוד על הלחץ שלך.

תראי איפה את לחוצה.

לפעמים זה ההריון וההורמונים, אבל לפעמים זה היה שם גם קודם.

 

תעשי את העבודה שהכי קשה לנשים לעשות- להרפפפווותתת..

 

ולגבי הבת שלך-

הכי טוב זה מחוות של הפתעה שמראות לה אהבה.

תעשי לה הפתעות קטנות, זה כ"כ עוזר.

 

ותמיד תגידי שאמא אוהבת את כולם שווה בשווה.

הם מנסים אותנו והם רוצים לשמוע את זה הרבה
וזה הדמנות לדבר על זה שכעס לא סותר אהבה, והזדמנות לדבר על זה שאמא היא בן אדם, ״כמו שאת לפעמים עייפה ועצבנית, זוכרת נגיד לפני כמה ימים כשחזרת מהגן..״ אז היום גם אמא היתה עייפה ועצבנית מכל מיני סיבות כי אמא היא גם בן אדם וכו. וכל זה ממש לא קשור לזה שאני אוהבת אותך הכי בעולם
פשוט לדבר הל זה ברוגע ובשלווה ולשדר ביטחון מוחלט באהבה שלך אליה.
וזוכרת אתמול מי כיסה אותך בלילה
ומי בישל לך את האוכל שאת אוהבת
ומי הלכה במיוחד להביא לך סנדויץ כששכחת וכל דוגמא אחרת שאת זוכרת
אל תדאגי היא מרגישה את האהבה שלך. הכל בסדר
❤️❤️❤️

אם אני אספור כמה פעמים הילדים שלי אמרו לי שאני לא אוהבת אותם - אני אשבר לגמרי... (לא שזה לא קרה כמעט... זה באמת שובר...)

יש לי ילד שכל דבר שלא הולך לפי רצונו, זה בגלל שלא אוהבים אותו ("את לא נותנת לי את הממתק הזה כי את לא אוהבת אותי!"), וכנ"ל גם לגבי כל פעם שאני כועסת עליו.

אז אני מסבירה לו ולאחרים שכעס לא שווה אי-אהבה, ושאמא תמיד אוהבת, גם כשהיא עייפה ועצבנית.

זה לא עובד באופן מיידי, אבל אני מניחה שזה מחלחל...

שכשילד אומר להורה שהוא לא אוהב אותו הוא פשוט רוצה לשמוע שוב ושוב שכן.
גם אני לפעמים אומרת לבעלי "אתה לא אוהב אותי" רק כדי לשמוע שמה פתאום והוא אוהב מאוד...

זה בדיוק מה שחוויתי בהריון אולי הייתי ממליצה לדבר עם יועצת אוממישהי בסגנון זה יכול לעזור

זה טבעי וקורה להרבה נשים כחלק מהמצב הגופני וההורמונלי.
טוב שאת מודעת למקום שלך. טוב שבעלך שותף ועוזר לך עם ההתמודדות.
וכדאי גם לערב איש מקצוע שידע להגיד אם יש צורך בעוד משהו

גם לי יש פחדים כאלה לפעמים .. אחרי ששומעים סיפורים ומקרים אצל אחרים. רסקיו עוזר הרבה פעמים ..

היי תודה על העצה אבל אני מחפשת איך לפתור את הפחד של הנשמה והמחשבות.. לא את הלחץ של הגוף..
רסקיו יכול להועיל לדעתי לאנשים שזה מתבטא אצלהם פיזית הפחד אבל אצלי זה יותר נפשית

אבל זה לא משהו חזק ולא ממוקד לחרדות לכן זה לא פתרון לטווח ארוך ולא לכל דבר.
תבדקי איך משפיע עליך... אולי כן יתן לך הרגשה רגועה יותר

המון חרדות ,ועוד היה חורף אז בכלל... הלכתי לטיפול CBT  , אבל מה שעזר זה בעיקר הלידה , שהעוצמות ירדו ברוך ה' אלף פעמים (יש לי עדיין חרדות לפעמים ) הרבה תפילות... יש גם כדור ציפרלקס...

יש לנו צורך היום לשלוט על כל דבר, לדעת הכל. לפעמים צריך להבין שבסוף, הדברים נתונים בידי שמיים. עלינו יש כמובן את חובת ההשתדלות של ונשמרתם לנפשותיכם, אבל במידה ואת סך הכל שומרת על עצמך, הכל נקבע מלמעלה, ואנחנו קטנים מכדי להבין את המהלכים ולמה הם נעשים בדיוק כך. ולכן לחשוב על זה שוב ושוב ולפחד מזה לא יעזור כי אין לך איך לשנות את זה. אפשר להתפלל, להשתדל להיות אדם טוב יותר ולחיות את החיים במצבם העכשווי במקסימום, ולא כאילו יש לנו עוד 80 שנה לפנינו. אם יעזרו לך נתונים יבשים, תסתכלי סביבך ותראי שסך הכל רוב האנשים היום ב"ה לא נפטרים בגיל צעיר, זכינו לחיות בדור עם רפואה מתקדמת ותוחלת החיים רק הולכת ועולה.
כדאי לצאת מהגישה של "ה' יפגע בנו". אם צריך, ללכת לשיעורי אמונה. לטעמי זו לא הסתכלות נכונה על זה שאם אנשים נפטרים מוקדם "ה' לא אהב אותם ולכן פגע בהם".בסוף, לא חסרים מקרים של צדיק ורע לו רשע וטוב לו. זה גורם לרגשות שליליים מאוד בדיוק מהסיבה שציינת שקשה להבין מה היה רע באותה אישה שנפטרה או כל אותם צדיקים שדווקא הם נרצחים בפיגועים, הראש שלנו לא יכול להבין את זה בצורה כזאת וזה עלול להוביל למשברים נפשיים.
דבר שני, אם את מרגישה שזה הופך למחשבות אובססיביות שלא מאפשרות לך לתפקד באופן רגיל,כדאי לפנות לאיש מקצוע (פסיכולוג, אולי פסיכיאטר, אפשר להתחיל מפסיכולוג), שיתן לך כלים להתמודד עם החרדות האלו כי הפחד על ילדים הוא אפילו קשה יותר וכדאי שיהיה לך את הכלים להצליח לשמור על קור רוח ושלווה נפשית גם כשתהיי אמא.
המשך הריון תקין ושליו בעז"ה, מאחלת לך הרבה כוחות ושלוות נפש.

לנטרל לחלוטין סיפורים שליליים סביבך! אישית אני לגמרי נמנעת. אם מישהו סביבי מתחיל לספר סיפור זוועה על מישהו שנפטר, אני מבקשת לא לספר לידי. אם אני רואה בחדשות כותרת על מישהו שנפטר, אני לא נכנסת. מבקשת מהאנשים שסביבי סיפורים אופטימיים. זה אולי ירגיש כמו "עצימת עיניים", אבל אני באמת לא חושבת שזה עוזר לשמוע סיפורים שליליים, תמיד יהיו כאלה, ודווקא בגלל שהם כאלה נדירים ב"ה זו הסיבה שזה תמיד נכנס לכותרות וכולם מדברים עליהם.
צריך להתמקד ולחשוב כל הזמן על אלפי הסיפורים החיוביים סביבנו ולהתעודד בהם.

תודה רבה המילים שלך עזרו לי מאוד

מבינה אותך ממש... אני גם הייתי ככה בהריון...
אני חושבת שהמחשבות והחרדות האלה מושפעות מההורמונים... אחרי הלידה זה די עבר לי.
בכלל אני חושבת שאנשים רגישים יש להם תקופות של מחשבות והחרדות כאלה, אבל צריך לזכור שהתקופות האלה בסוף עוברות.
וגם אני הלכתי לטיפול בהריון.
בכלל הריון לפעמים מציף פינות לא סגורות בחיים. הנפש רוצה להוציא החוצה כדי להגיע מוכנה לתפקיד של אמא.
וטוב מאד שאת משתפת את בעלך והוא מנסה להרגיע..
לפעמים גם חיבוק ארוך יכול מאד לעזור לחרדות ומחשבות רעות(חיבוק מפריש חומרים מרגיעים במוח)

את עובדת ? את עסוקה?
את מתארת משהו מאד מאד נורמלי , בטח בהריון ובלידה ראשונה .
למזלך את חיה בישראל - ופה מאד מאד נדיר שיולדת נפטרת ( בטח בגיל צעיר) הרפואה הגניקולגית כאן היא בין המתקדמות בעולם!
גם לי היו חששות - מה שעזר לי הוא להיות עסוקה בעבודה , כך הזמן עבר ולא חשבתי והזנתי את הפחדים.
בהצלחה !

אני רוצה להלחם במחשבות וברגשות ולא לברוח ע״י תעסוקה..

אם הקריאה בחדשות /סרטים / תוכניות משם נשאבות המחשבות ---אז 

הייתי שוקלת להפסיק עם זה , כי זה רק תורם למחשבות ומעורר אותם.

 

 

בסוגריים : סקר רחב שנעשה בארה"ב

מצביע שאחוז אנשים שלוקים בחרדות עלה משמעותית 

בעקבות קריאת החדשות והסרטים והסדרות ,

עד למצב שמיליונים צורכים כדורים נוגדי חרדה ודיכאון.

 

מאחלת לך החלמה בטוחה

 

ובאמת המחשבות הם פרי דימיון , 

יש לנו כוח לדחות אותם 

ע"י מחשבה טובה ,

כשבאה מחשבה רעה לא להלחם בה !

 אלא לדחות אותה ע"י מחשבה נגדית ..

ככה לאט לאט לתרגל את המוח לחשוב מחשבות נעימות וטובות.

ככה מובא בספרי החסידות ומכאן המשפט המפורסם של הרבי הרייץ' ע"ה  

"תחשוב טוב-יהיה טוב" 

למחשבה טובה יש כוח לפעול על המציאות ולשנות אותה .

 

בהצלחה יקרה!

שמעתי בשיעור אמונה שאם אדם מרגיש פחד זה כי יש עליו דין מלעמלה והוא צריך לעשות חשבון נפש עם עצמו..
כמו כל אדם אני עושה חשבון נפש ומשתדלת לעשות טוב אבל גם לא רוצה לקיים מצוות ולהקפיד עוד יותר רק מתוך פחד להרגיש פחדים..
אני רוצה שזה יגיע ממקום אחר.. ממקום של רוגע ואהבה

רק יודעת יכולה להגיד על עצמי שנשמע לי הרבה יותר לגשת לקיום מצוות מרוגע ואהבה כמו שכתבת. ככה שאם את מרגישה שהגישה הזו מובילה אותך למקום שלילי, כנראה שהיא לא נכונה לך.
וזה שרב אחד אמר שתחושת פחד היא סימן לדין מלמעלה זה לא אומר שזה מחייב שזה נכון. (וסליחה על "הכפירה").

היו גם המון דברים שקרו והתקלקלו. ב''ה שילך על רכוש (רב) ולא על גוף. אבל זה בול המחשבות שעולות לי. כרגע מרגישה די חסרת אונים. כי ברור לי שזו לא הדרך

כולנו אחרי כיפור מנוקים ומצוחצחים..
ממורקים ונקיים
ה' אוהב אותנו ורוצה רק את ההכי הכי טוב

תראי מאיפב המחשבות האלו מגיעות..
ותנטרלי את המקום הזה ,את לא צריכה להעמיס על עצמך גם ככה ההורמונים משגעים אותנו כהוגן חחח

בהריון ואחרי לידה יש התגברות של פחדים וחרדות. יכולה לתת כמה טיפים, גם מנסיון אישי וגם מידע מקצועי:
1. תנסי למצא מחשבה חלופית שמרגיעה אותך. לא יכולות להיות בראש שתי מחשבות בו זמנית, זו צריכה להיות מחשבה שאת מתחברת אליה, ובאמת מרגיעה אותך. כשמגיעות המחשבות המפחידות , אל תתוכחי איתן, זה רק מגביר אותן, פשוט תחשבי על המחשבה שהכנת מראש( זו החיובית שמרגיעה אותך) .
2. להזכיר לעצמך שאלו חרדות שמקורן הורמונלי( הריון, לידה, אמהות) ולא מציאות, הפחדים האלה הם לא נבואה למשהו שיקרה, ולא אומרים שיש עלייך דינים, אלו חרדות. ולהתחיל להקפיד בכל מיני דברים הלכתיים כדי להוריד חרדות, כבר מתקרב למצב של ocd, שזו הפרעת חרדה שבה האדם עושה כל מיני מעשים כדי להפחית את החרדה, זו לא יראת שמיים.
3. להפך חרדות לתפילות, זה משהו שאני אומרת לעצמי, עלתה בי מחשבה מפחידה לגבי הילד שלי, במקום להתעסק בה, אני מתפללת על הילד הזה שיהיה בריא ושה' ישמור עליו( תפילה קצרצרה בלב, לא להפוך את זה לטקס הכרחי). בהצלחה,
את חווה מציאות שלדעתי אמהות רבות חוות אותה, לי העצות האלה עזרו מאוד, המחשבות עדיין יכולות לבוא, אבל הכלים האלה עוזרים לי לא לחיות בחרדות, ולהתיחס למחשבות האלה כמשהו טבעי שעובר בראש , להתמודד איתן נקודתית ולהמשיך בחיים .

כך מקובל אצל חסידי ברסלב, ומי שמבהילים אותו חלומות רעים, יניח עלים מהערבות החבוטות מתחת לכר שישן עליו, ויועיל לו.

ומניחים מתחת לכרית
זה סגולה להסרת פחדים
(וגם סגולה לשמירה בדרכים)

אפשר גם ללמנץ עם מגהץ בבית (עם דף אמיתי של למינציה, אבל בלי המכונה...).
ואפשר כמובן גם לשים מתחת לכרית, באוטו וכו'.

אולי לקחת לכיוון של תפילה על מה שמפחיד אותך?

מה שאת מתארת זו תופעה דיי ידועה בהיריון.

קודם כל כמו שכבר כתבו לך תעיפי חדשות ממך פשוט תהדפי אותם רחוק! שלא ייתנו לך רעיונות לראש

בזמנו שאני חוויותי בהיריון כמו התקפי חרדה כולל קוצר נשימה ההמלצה מקצועית הכפלתי מינון פרנטל ל2 ביום. אם את לא מצליחה לבלוע אז תנסי להגביר בדרך אחרת את תוספי ויטמין. B 12. 1. 6. ואבץ ועוד מינרלים ויטמינים שנמצאים אנרגיה ופחיתים לחצים..

והכי הכי להתאמן על נשימות לקחת 5 שניות אוויר פנימה להחזיק 4 שניות אוויר בפנים להוציא 5 שניות אוויר החוצה ככה לאט לאט גם תתרגלי נשימות לצירים 😅😅

מחשבות טובות אממממן

כי אז הפחד מוחשי..

את יודעת שהסיכוי למות מתאונה הוא הרבה יותר גבוה, נכון? וזה קורה בכל הארץ.

בגילאים גדולים
כשהורים קואים לילד בשם זה נבואה אבל בהחלט אפשר לשנות או להוסיף... כמובן בהתייעצות עם הילד

ואת תעשי עבודה עם עצמך. אולי שם חיבה? לקרא קצת על השם.
מבחינתו זה חלק מהמהות שלו ולא יעשה לו טוב לדעת שאת לא אוהבת את החלק הזה

ראשית, ניתן להחליף את השם.. אם את ממש לא מתחברת..

שמעתי כמה מקרים שעשו זאת.. אחרי כמה חודשים אף אחד לא זוכר שהיה עניין כזה..

שנית, אפשר לנסות לשכנע את עצמך שזה היה רצון ה'.. אומרים שיש להורים רוח הקודש כשהם בוחרים את שם התינוק.. והשם שניתן בסוף הוא רצון ה'..

בנימה אישית, בני הגדול קרוי על שם חמי.. הוא בן עשר ועדין קשה לי עם השם שלו.. 

בהצלחה!!

הוא בן תשע! אולי חשבת כמוני בהתחלה 9 חודשים, אבל זה 9 שנים.

אם כן, מה שהיה הוא שיהיה..

עבודה עצמית.. 

בעיני זה יצר הרע שמנסה להפריע..

אולי תנסי לראות מה מפריע מתחת לפני השטח.. משהו אחר שמפריע..

ומתחפש לכך שהשם של הילד לא מתחבר לך..

לפעמים זה קורה.. 

בהצלחה!!

אם כן תאמצי אותו.. ותקראי לו בשם הזה..

וזה יכול להפוך לסוג של כינוי
כמובן אל תעשי את זה רשמי או משו
פשוט תתחילי לקרוא לו ככה..

לא יודעת כמה ילד בן 9 יכול להתחבר לזה נראלי לא חושב על זה.אלא אם כן זה שם מוזר שגורם לו להראות שונה

אבל לא הייתי משנה , הוא כבר מבין הכל... אולי הוא יקשר את זה אליו גם ויקח את זה אישית.. בכל זאת שם זאת מהות של בנאדם... הוא רגיל לשם שלו , חברים שלו רגילים לשם שלו... אולי יהיו לו בעיות חברתיות שישנה את השם... ילדים זה עם שמחפש על מה לצחוק ושינוי שם זה שינוי בולט מידי....( כמובן שאולי לא צריך להתייחס והוא וכל ילד יכול לחוות משהו כזה בלי קשר אבל למה לתת עוד סיבות נראלי חבל...)

תחשבי על כל אלה ותחליטי

ציסטה בבלוטת ברטולין

ציסטה היא שק קטן מלא נוזל. במרבית המקרים מדובר במצב שפיר ובלתי מזיק.

בלוטות ברטולין
בלוטות ברטולין הן זוג בלוטות קטנות (גודלן כאפון) הנמצאות משני צידי השפתיים, בפתח הנרתיק. לרוב קוטרן אינו עולה על סנטימטר אחד ולכן הן אינן בולטות.
בלוטות ברטולין מפרישות נוזל המשמש כנוזל סיכה במהלך מגע מיני. הנוזל זורם דרך צינוריות אל הנרתיק. במקרה שהצינוריות נחסמות הן מתמלאות בנוזל ומתרחבות ובמקום נוצרת ציסטה.

שכיחות התופעה
ציסטה בבלוטת ברטולין מתפתחת אצל כ- 2% מהנשים. המצב שכיח בעיקר בקרב נשים בגילאי 20-30, הפעילות מינית.

ציסטה שאינה גורמת לכאב או לסימפטומים אחרים אינה דורשת קבלת כל טיפול.
במידת הצורך ניתן לטפל בכאב ואף לנקז את הציסטה. בדרך כלל תבוצע פעולה ניתוחית פשוטה וקצרה, הכרוכה בהרדמה מקומית של האזור.

ציסטת ברטולין, ציסטה בבלוטת ברטולין


עד כאן הציטוט.

כאמור, מצב מוכר ושכיח.
תפני לרופא, לברר שזה זה, והכל יעבור בזמן הקרוב.

חג שמח!

לצערי הספקתי להסתכל בגוגל
ומקווה שזה משהו כזה ולא דברים אחרים שקראתי....


את יודעת אם דבר כזה יכול ו להעלם גם לבד?
אוף רוצה ללכת לרופאה כבר לסיים עם הלחץ הזה


ממש ממש תודה חג שמח!!

כאילו יש ציסטות במהלך הימים שאני לוקחת גלולות ואז כשאני מקבלת הם נעלמים ומתחיל שוב כשאני לוקחת עוד סיבוב..אולי זה יעלם במחזור הראשון

בהתחלה היו לי ציסטות בשחלות בגלל הגלולות אבל הפסיק

שזה עבר ויש זקיקים מה זה זקיקים עד עכשיו לא קלטתי..

אבל הציסטות באמת נראלי יכולות לחזור...זה לא פעם ראשונה שהיה לי,
זה התחיל לי אחרי ההפלות ומאז לא עזב אותי לגמרי

זקיק הוא כמו כדורון זעיר וסגור בתוך השחלה בו מבשילה הביצית. הזקיק מכיל נוזל המגן על הביצית הגדלה עד למועד הביוץ, אז הוא מתפוצץ ומשחרר את הביצית הבשלה. לאחר הביוץ הופך הזקיק שהתפקע לגופיף הצהוב.
בכל שחלה כ- 400,000 זקיקים, כשבכל אחד מהם ביצית יחידה. מדי חודש מבשילים עשרות זקיקים אולם רק ביצית אחת תבשיל במלואה ותשתחרר.
ניתן לקבוע את מועד הביוץ על ידי מעקב אולטרה סאונד אחר קוטר הזקיק, המשקף את בשלות הביצית. בתחילת המחזור החודשי קוטרו של הזקיק הוא כ- 5 מילימטרים ואילו לקראת הביוץ והבשלת הביצית קוטר הזקיק עולה לכ- 20-30 מילימטרים

שיעור ביולוגיה עשית לי! ממש ממחיש...

ד״א הייתי מורה לביולוגיה איזה בושה חחח פשוט את הנושא הזה לא מלמדים אז מכירה אותו ממש ממש שטחי...,

איזה חמודה את שככה התגובות שלך מושקעות ...מפורטות....

מציק... ועובר לבד.

כן צריך דחוף להפסיק עם זה.

לפעמים בהנקה יש כתמים מעצבנים כאלה.
ובכללי הפתרון לזה זה ללבוש כהה ולא להסתכל בניגוד... לפעם הבאה שלא תהיה.

מעבר לזה לא יודעת, חיבוק על הבאסה

הגיוני שדימום השרשה יימשך 4 ימים?

אף פעם לא היה לי דימום כזה

את על הניק הכללי אז לא יכולה לשלוח לך מסר, אם תשלחי לי הודעה באישי אשמח להרחיב יותר..

בזמנו בטעות הזמנתי שניים.. דברי איתי בפרטי אם רלוונטי

אם הייתי יודעת על זה לפני כמה שנים הייתי משלמת אפילו יותר כדי לחסוך את העגמת נפש שעברתי בלי זה.
לי זה עזר פלאים.

תסתכלי באתר שלה מיניות בריאה | מאמני נרתיק
קניתי אחד בקרוב ל300 שח.

בהצלחה

זה איחור אמיתי היה צריך להיות כבר בדיקה ברורה
פשוט תחכי עוד יומיים שלושה ותבדקי שוב