פורום הריון ולידה (עמוד 3049)

אם לא הייתי מתחילה שם, זה קל יותר. אם כן והיא נראית לך מוכנה מוטורית, פשוט מלמדים- מפרקים את הפעולות שמרכיבות את ההתלבשות להמון המון פעולות קטנות, ועוזרים ומעודדים ומתאמנים ושמחים בכל הצלחה. לדעתי ללבוש תחתונים ומכנסיים זה יותר קל ואני תמיד מתחילה משם. לחולצה אני בהתחלה מכוונת לפתח של הראש ונותנת להם לגשש ולמצוא את השרוולים בעצמם. ובעיקר לא מצפים שתוך שבוע היא תעשה את זה לבד מושלם, כמו הרבה דברים יש הבשלה ואימון שהם תוך כדי תנועה

ננסה..
תודה

מתוך עיקרון או בגלל נוחות?
כי לי נראה יותר נח לחכות עם זה לגיל שיהיה פחות צורך "ללמד"

מכנסיים- לשבת על הרצפה, תסדרי לה את המכנסיים בצורה נוחה, להכניס רגל לתוך חור. ואז בהתחלה את עוזרת לה עם החור השני, (זה מצחיק שהם מכניסים 2 רגליים לחור אחד..).
הרבה עידודים. ולהתחיל במכנסיים רחבות ולא בטייץ צמוד...

בכל אופן, אפשר להתחיל את זה בצורת משחק: "בואי נראה אם את מצליחה להשחיל לבד את השרוול! בואי תעשי לי 'קוקו' מהחור של החולצה!" ולגמרי לא להכריח אותה לעשות זאת בעצמה...

אני הנקתי פעם ביום.
כאשר הגדול היה סביב גיל שנתיים וחצי.
היו זמנים שיינק גם יותר. תלוי בגודש.

יש גם עיניין הלכתי מגיל שנתיים.
לא יודעת במדויק את ההלכה.

מלחיצים אותי במשפחה שלא מחזירים הנקה לתינוק בגלל עיניין של עין הרע.. אז רציתי לשמוע על כאלה שהמשיכו.. ולא מכירים את הדבר הזה..

האמת שזה נשמע לי מוזר מבחינת ההתפתחות של התינוק, כמו רגרסיה. אם הוא כבר עבר את השלב של הגמילה למה להחזיר אותו אחורה בזמן?
קחי בחשבון שגם לא בטוח שהוא ירצה או אפילו יזכור איך עושים את זה.

בקשר לעניין ההלכתי אין בעיה להחזיר הנקה מתחת לגיל שנתיים. מגיל שנתיים אם לא ינק 3 ימים זה כבר בעיה
פרקטית - אם הוא לא ינק חודשיים כנראה שהוא כבר שכח איך יונקים... לא בטוחה שאפשרי ללמד אותו מחדש

הבת שלי הפחיתה את ההנקה בהדרגה מאז שהתחלתי לתת לה בקבוק.. 

סרבה לחלוטין לינוק בגיל 8 ח"ד..

ילדתי כשהיא הייתה בת שנה וחצי..

כל פעם שהנקתי את התינוקת החדשה, היא ביקשה גם..

חשבתי לעצמי.. הרי אומרים שהם לא יכולים לחזור לינוק אחרי ששכחו.. ניתן לה לנסות והיא תראה שזה כלום ותאבד עניין..

בפעם הראשונה היא רק החזיקה את הפטמה בפה..

בפעם השנייה היא ינקה.. הייתן צריכות לראות את הפרצוף המופתע שלה כשיצא לה חלב.. היא נבהלה.. קפצה אחורה.. ירקה אותו מהפה.. הסתכלה עלי במבט מזועזע.. לדעתי היא חשבה שזה כמו מוצץ.. לאחר כמה דקות, היא קלטה שזה היה טעים וביקשה עוד..

אז למדתי.. שהם יכולים לחזור לינוק גם כשעבר פרק זמן נכבד..

והיא חזרה לינוק גם בהמשך?

בהתחלה באמת התלבטתי.. אני אוהבת להניק.. והיא סרבה לינוק הרבה לפני שהייתי מוכנה.. חשבתי שזה יהיה כמו תיקון..

התייעצתי עם מומחית בתחום.. והיא האירה את עיני כמו שמישהי כתבה למעלה.. זו מעין רגרסיה.. היא כבר נגמלה.. היה שלב והיא עברה אותו.. זה ממש לחזור אחורה..

מצד שני.. חששתי ממחלות.. שהגדולה שהולכת למעון תדביק את התינוקת הקטנה במחלות.. 

בסוף אמרתי לה, שהחלב רק לתינוקת.. והיא כבר גדולה.. ויש לה שניים.. והיא אוכלת אוכל של גדולים.. ביקשה כל פעם במשך כמה ימים וחזרתי על זה עד שהפסיקה..

אחרי הלידה של הבן השני שלי גם היתה לי מחשבה לנסות להניק את הבן הראשון שהיה בן שנה ו8, ונגמל 5 חודשים לפני כן כי כבר כאב לי להניק. ניסיתי פעם אחת אבל הוא לא הבין מה אני רוצה ממנו.
גם אצלי זה נבע מהרגשה שהגמילה היתה מוקדמת מדי והייתי רוצה להמשיך להניק אותו יותר, ורצון "לתקן".
אז את מעודדת אותי עם העניין של הרגרסיה. באמת אם הם נגמלו זה שלב שעבר וזהו, אין טעם להמשיך לבחוש בזה, הם גדלו ועברו את זה.
עכשיו נשאר לי לחשוב אם בפעם הבאה אני רוצה להתאמץ להניק בהריון לפחות פעם ביום בשביל הנקת טנדם. (חח משוגעת אני. הילדון שלי בכלל לא מכור להנקה כמו שאחיו היה, הוא נהנה ממוצקים ומוכן לפטר אותי, חוץ מבלילה כמובן, ואני לא בהריון בכלל, אבל חושבת על הנקת טנדם. לך תבין )

הזדעזעה שיצא חלב
אבל באמת מעניין שזה אפשרי לחזור לינוק.
המשכת להניק אותה אחר כך?

מגניב, חידשת לי שאפשר ללמוד מחדש לינוק...

ואז להחזיר את ההנקה.

הנקתי כל ההריון. פעם ביום.

הינקתי בהיריון האחרון עד חודש שישי, והיונק (בן שנה וחצי אז) הפסיק מעצמו, כנראה כי החלב השתנה. שלושה חודשים אח"כ כשילדתי הוא בכלל לא זכר מה זו הנקה...

העניין של הרגרסיה אם ההנקה היא טנדם..(הרי זו כל המטרה)
בכל אופן שווה לנסות, מקס' אשאב לו

אחריה..

את מתארת מצב שהתינוק הפסיק לינוק ואת שוקלת להחזיר אותו..

בגלל זה עלה עניין האם מחזירים או לא וסוגיית ה"רגרסיה"..

תקשיבי ללב שלך.. לצרכים שלך..

בהצלחה בכל החלטה שתחליטי!!

אני לא יודעת אם באמת נהפך לה לקולסטרום בסוף ההריון אבל אם זה מה שקורה תמיד אז אני יודעת שהיא הניקה גם את הגדולה וגם את הבייבי

או שמשהו מציק לה וטוב שקבעת תור לבדוק,
או שהיא התרגלה להיות על הידיים, אז קשה מאוד להוריד אותה...
יכול גם להיות התחלה של חרדת נטישה

דווקא הרגשנו שהיא מאד "נוחה" ו"מגדלת את עצמה" ושאר ביטויים בסגנון...

מעניין מה שאתן אומרות לגבי חרדת נטישה...
דווקא במקומות לא מוכרים כמו גני שעשועים וכאלה פתאום אפשר לנוח ממנה... משחקת על המזרון או על הדשא בנחת רחוק ממני ולזמן ממושך לאחר שבבית לא נתנה לזוז ממנה..
דווקא מקומות כאלה נשמע שיותר מעוררים חרדת נטישה כי אינם מוכרים לילד... לעומת הבית...
האמת שהגדולה שלי בת השנתיים וחצי גם כזו. בבית מפחדת ללכת לבד לסלון (למשל אם מתעוררת לפנינו) ובגינות ומשחקייה מרשה לעצמה ללכת ולהיות לבד....
הולכת לקרוא על חרדת נטישה. זה מושג מקצועי ושייך לגיל הרך? הכרתי שמשתמשים למבוגרים חצי בצחוק...

בול ככה ..רואה אותי הולכת מתחילה לבכות רוצה שיהיו לידה...
לדעתי חדרת נטישה...
יכול להיות גם שיניים ופשוט מרגי אותה על הידיים

נשארת לבד עם בעלך או מישהי אחר?

כי שלי מסוגלת לבכות ולצרוח עד שאני אחזור😱

וגם רציתי להוסיף שבוכה המון בעגלה... וסרבנית מנשא... רק ידיים...

נשמע כמו חרדת נטישה כמו שמחי כתבה ,
כל ילד ורמת החרדה שהוא מרגיש.

תנסי לשחק איתה משחקי "קוקו" להתחבא מאחורי הידיים או מאחורי מפית ואז לצאת , זה עוזר להם להבין שאמא לא נעלמה לתמיד והיא חוזרת.

אפשר גם להושיב אותה לידך כשאת בעיסוקים שלך , שתהיה לה גישה אלייך ,
אם לא על הריצפה אז בעגלה .

מבינה את התסכול שלך ומקווה שישתפר המצב

בכל אופן , אפשר להתפלל תמיד ולבקש עזרה מאבא שבשמיים ! בהצלחה

שלי עזרה מאוד- מנשא. בגיל הזה כבר אפשר על הגב וככה זה נוח, כמו תיק על הגב.
זה חוסך את כל הבכי, התסכול ומה שכרוך בזה.

עוד מעט 5 חודשים

נרגעת על הידיים? נרגעה כשאני קרובה?

המגע שלך מנחם אותה או מסיח את דעתה.
אבל בד"כ זה מגיע עם התעוררויות מרובות בלילה, ריור וכדו'

בדיקת ביוץ חיובית הבוקר
ובעלי לא נמצא.
כרגיל.

ממה שזכור לי- מרגע שהבדיקה חיובית יש בין 24 ל48 שעות

פשוט פעם ראשונה שהתמודדתי עם זה

ממש מסכנה התינוקת, אין בבית חדר אחורי שקט יחסית?

אתמול, חזרנו מאיפשהו באמצע הלילה, והתבאסתי ממש ששוב הולכים לישון ב1 (בגלל העייפות שמתעצמת בגלל הריון... ממש קשה לי לגמור את היום...) אמרתי משהו לבעלי, אז הוא בתגובה אמר "בבית המקדש לא היו ישנים כל השבוע...".
מנחם?! לא יודעת ;) תהיתי איך להגיב לו...

(יש תיאור של זה בגמרא... "אמר ר' יהושע בן חנניה, כשהיינו שמחים בשמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו. כיצד, שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפילה משם לקרבן מוסף משם לתפלת מוספין, משם לבית המדרש, משם לאכילה ושתיה משם לתפילת המנחה משם לתמיד של בין הערבים, מכאן ואילך לשמחת בית השואבה." סוכה נג א)

אני סוגרת את כל החלונות אבל יש לנו בסביבה כמה בתי כנסת קרובים וכל לילה זה ממקום אחר
ה יעזור

להציג את הקוד מתוך המייל בטלפון

אבל את צודקת אם לא אז אין בעיה להעביר

לצלם מסך ולשלוח דרך וואטספ.

והמייל במחשב בבית?

מאמינה שיש איזה קוד על השובר- חד פעמי. מזינים פעם אחת וזהו.

חסדי שמואל- חנות למוצרי תינוקת בירושלים

רהיטי אור- ברחוב שטראוס בירולים

בגדים- ממליצה על נקסט

אבל אם יש אתר, מעדיפים

וזה במרכז..

בגבול פתח תקווה-גבעת שמואל. זולים מאוד אבל אין שם את הכל, יותר את הדברים הקטנים (בקבוקים, מוצצים וכו') ולא עגלות, שידות.. אבל עריסות כן. המלאי שלהם מאוד מתחלף

טוב לדברים הקטנים והמתכלים וכן ביגוד.
עגלה מיטה וכד' לא ראיתי שם אני אוהבת לקנות ביד 2...

מחפשת באינטרנט עגלה יקרה ואיכותית וקונה אותה בפחות מחצי מחיר ביד 2,
אנשים ממהרים לקנות וממהרים ל"השקיע בילד" קונים יקר ואחרי ילד שניים כבר לא צריכים ומוכרים

זו רשת, וממה שראיתי גם מחירים סבבה.

אני בעד לפצל ,
בגדים אני קונה ב"לידר" , "סלקשיין" -בגדים פשוטים יחסית ליום יום. את החגיגיים אני קונה כבר לקראת אירוע.

עגלה ,עדיף לראות בעיניים ולנסות , במוצצים יש מבחר גדול ומחירים טובים.

שאר אביזרים , אפשר גם במוצצים .

טיטולים וכלי רחצה , מצאתי בסופר במחיר זול משמעותית.

שידה ומיטת תינוק יש מבצעים ברשתות הגדולות ,
מוצצים או שילב.

תפרטי איזה מוצרים את מחפשת ונשמח לעזור

אבל מרפיצה
בהצלחה

אם מתאים לך אני מכירה באופקים..

מקוואות בנתיבות
מאתר כיפה.

חמודה שחזרת לעדכן... מקווה שחוסר הנעימות וכל הנלווה לה יעברו מהר. הרבה נחת מהתינוק/ת וחהתאוששות מהירה. קיבלת החלטה שטובה לך למרות הקושי ובהחלט חשבת על אמא המון. גם כל המחשבה הזו עושה טוב בעיני בפנימיות החיים. את מדהימה!! מזל טוב!

לפחות את יודעת שבאמת עשית את ההחלטה הנכונה והטובה לך.
עשית מה שהיית צריכה לעשות זה בטוח
וכן לדברים לפעמים יש מחירים קשים מאד, מבאס וקשה כל כך
מאחלת לך שזה יעבור במהרה ותצליחי להתמודד בקלות

ומזל טוב!!!! ❤️

כל הכבוד לך שדאגת לעצמך,.
וכל הכבוד לך על הרגישות המדהימה לאמך!
תודה שחזרת לעדכן..
הרבה נחת מהבייבי החדש/ה... מקווה בשבילך שירגעו הרוחות

זה הכי חשוב! 

שמחה שהייתה לך לידה טובה! תתרכזי בזה ...כמו שאמרת היא אישה לא בריאה.

זה לא קשור אלייך.

 

וזו לגמרי אחת מהן, למרות המחיר המאד כואב. אז בלי מצפון, מקווה שתמצאי את הדרך לפייס ולקרב שוב. חג שמח!

בכל מקרה תמיד הייתי בעד חשמליות ופתאום גיליתי שדווקא הידיעות עושות עבודה מעולה והרבה פחות זמן! ממליצה ממש על אוונט או מדלה...

והצלחתי לשאוב הידנית כמות יפה בפחות מ 10 דקות! מה שהיה לוקח החשמליות למינהם חצי שעה..
(החשמליות ניסיתי מדלה, עלי, יד שרה וכו'...)

זה נראה לי תלוי בכמות שיש לך בשד, לא במכונה..

אבל הקישור שלי ישן, מלפני שנתיים, לא יודעת אם זה עוד דרלוונטי בכלל...
אולי ל @אמא וגםיש קישור טוב?

היה לי אותה שנה וחצי ואני ממש מרוצה
ועכשיו אחד המגעים התקלקל...
אתן יודעות אם יש עליה אחריות?
אני ממש רוצה אותה שוב!!

וגם לי בסוף השאיבות עם הבכור שלי היא נהרסה, אבל אני מרוצה כל כך שאני אומרת ש80 שקלים שווה לי למשאבה לילד, ולקראת הלידה אני מתכננת לקנות חדשה.
במקום להוציא מעל 400 על משאבה חשמלית מחברה נחשבת... (שהאמת את של אוונט לא ניסיתי אבל של מדלה הייתה לי ממש לא טובה...)

ועכשיו היא עולה 50

תוך חמש ילדים את מכסה מחיר של משאבה חשמלית טובה שלא מתקלקלות ונמצאת תמיד בנאמנות ואפילו יכול לעבור לילדייך או לשכנה או...
וזה שהתקלקל פעם אחת אחרי שנה וחצי לא מבטיח שהבאה בתור לא יכולה להתקלקל תוך חודש או להיות חלשה יותר וכו וכו

המשאבה האזת באמת נוחה מאוד וממש טובה

כי לשכנה שלי יש מדלה ויש לה הרבה צרות איתה...
וחלק נהרס אז צריך חלקי חילוף
(חשמלית של אוונט לא ניסיתי, ולא מכירה מישהי שיש לה)
בעיקרון בדרך כלל אנחנו מעדיפים לקנות איכותי שישאר, אבל במקרה הזה אני לא בטוחה שזה באמת שווה.
יש גם את העניין של ההוצאה הגדולה החד פעמית, שזה כן דבר שלוקחים בחשבון.
אני לא קונה בלי המלצות, ואת המשאבה הזאת קניתי רק אחרי שקיבלתי המון המלצות מחברות, ראיתי בפועל והתנסיתי. אני שמעתי באופן אישי ולא על גבי הפורום רק ממישהי אחרת שקנתה ולא הייתה מרוצה.
אני כל כך מרוצה מהקנייה הקודמת, שאני מוכנה לקחת את הסיכון שתהרס מהר, מה גם שזה שהקודמת נהרסה נראה לי זה די אשמתי כי באמת שאבתי איתה במקומות לא נוחים והיא נפלה הרבה על הרצפה, ועכשיו בע"ה זה לא יהיה ככה.

5 ילדים זה הישג שלא הרבה משאבות יעמדו בו.
אצלי נהרסו בילדה הקודמת מדלה סווינג ואוונט ידנית שאמנם לא הייתי יד ראשונה שלהן, אבל אף אחת מהן ודאי לא שימשה חמישה ילדים.
ומשאבה דו"צ חשמלית טובה עולה לכיוון האלף עד כמה שאני יודעת.. .

לפני כמה זמן כתבה כאן או בפורום אחר מישהי שהשאילה משאבה יקרה לגיסתה והמשאבה התקלקלה, ונוצר מצב ממש לא נעים דוקא בגלל שהקלקול נבע מעייפות החומר ולא מרשימות או משהו, כשעלות המשאבה כ"כ גבוהה.

לדעתי בטח שעדיף לקנות לכל ילד מחדש, אל תשכחי את המעלות הנוספות שלה- הגודל הקטנטן, הקומפקטיות, זה שהיא מתחברת לכל מטען אפילו של רכב, והעיקר לדעתי- היא יותר מהירה ועוצמתית מכמה שניסיתי של החברות הטובות והנחשבות!

מאלי אקספרס.. יש למישהי המלצה?
משהו טוב ושקט שיתאים לשאוב תוך כדי שיעור בלימודים

אבל קיבלתי המון המלצות על המשיבה הידנית של אוונט

קניתי בארץ, עלתה לי 170, הבנתי שזה בדיוק כמו מדלה שהיה איזה פיצול בחברה,
באלי אקספרס בטח תמצאי ביותר זול אבל אם את רוצה פה בארץ היא זולה יחסית ומעולה

משפט יפה ששמעתי ומלווה אותי.
כדאי לבדוק טוב טוב אם שווה את זה.
בהצלחה

של אלי עולה 50 שח, שימשה אותי במשך חצי שנה גם ועדיין עובדת מעולה.
לא מדובר על כזו השקעה כלכלית שצריך לשקול היטב... לעומת זאת המשאבות הממש יקרות של ה1000 שח ומעלה זה כבר משהו שכן שווה לחשוב עליו.

מה זה נהרסה אחרי חצי שנה זה ממש לא בסדר
לחברות מוכרות אמור להיות שירות אחריות
לי יש אמרה מעל עשר שנים תותחית ועלתה 500

נראה לי שהיתה אחריות לשנה וקנו לי אותה מתנה עוד לפני הלידה ככה שיצא שכבר עבר..

אני קניתי משאבה בעלי אקספרס בשם real bubby, באזור ה80 שקל, פשוט תענוג!!
הבן שלי לא ינק בכלל רק שאבתי לו, ובחצי שנה הראשונה לא שילבתי לו תמל כך שתביני איזה שימוש אינטנסיבי!, אחרי איזה חצי שנה המגעים שלה נהרסו והזמנתי חדשה (הזמנתי אגב חד צדדית כי כבר היה לי את החלקים של הדוצ והייתי צריכה בסה''כ את המשאבה עצמה ועלה הרבה יותר זול) ועד שהיא הגיעה לקחתי משאבה מיד שרה, אין השוואה בכלל!!!
משאבה הרבה יותר איטית, הרבה יותר חלשה,ממש שמים וארץ!!
אציי שגם פעמיים יצא לי להיות מאושפזת עם הבן שלי, ניסיתי בבי''ח משאבת אמדה ומשאבת מדלה, הן היו בסדר גמור אבל לא יותר מההיא מעלי אקספרס למרות שהדגמים הפשוטים שלהן עולים לפחות פי 10 אם לא יותר מהמשאבה של עלי אקספרס ובבי''ח יש דגם תעשייתי שאמור להיות הרבה יותר חזק!
עוד משהו משמעותי- המשאבה של עלי אקספרס היא קומפקטית, מתחברת ליו אס בי פשוט כך שכיף וקל ליסוע איתה, יצא לי כמה פעמים בנסיעות ארוכות פשוט להתחבר למטען של האוטו ולשאוב, משהו שאין לך באף משאבה אחרת!
בגדול אני ממליצה עליה בחום, לו רק בגלל המחיר שהוא מגוחך לעומת מה שיש פה בארץ, תנסי, לא ילך את תמיד יכולה לקנות משהו יותר יקר, חבל לא לנסות

לקצת דימום תשאלי רב אולי לעשות פחת בדיקות ללכת עם צבעוניוכו

בדיקה וגינלית
בדיקה זו מחולקת לשלושה חלקים:

● חלק ראשון - בדיקת האזור סביב תעלת הלידה, הנרתיק, פתח השופכה ופי הטבעת.

● חלק שני - בדיקת הנרתיק וצוואר הרחם - בדיקת פאפ.
מניחה שאת כבר מכירה אותה מביקורים קודמים אצל רופא הנשים.

● חלק שלישי: בחלק האחרון של הבדיקה ייבדקו הרחם והשחלות לבירור אם חלו שינויים בגודלם ו/או בצורתם.


אם יש סיכוי לדימום מזערי בעקבות הבדיקה - זה רק עקב בבדיקת פאפ.
מגרדים מעט את איזור צוואר הרחם.
דימום משם לא אוסר.
זה לא דם מהרחם, אלא מפצע בנרתיק.

ועכשיו הרופאה אמרה לי לעשות שוב
3 שנים זה מספיק רווח?
לא בא לי על הבדיקה הזו

קריטית לבריאות שלך!

שתי הבדיקות הראשונות צריכות להיעשות בהפרש של שנה זו מזו, ואם תוצאותיהן תקינות, אפשר להסתפק בבדיקה אחת לשלוש שנים.

מזמן הגעתי לזה של השלוש שנים אז כנראה שכחתי שזה מתחיל בהפרש של שנה

מזל טוב! תתחדשי.

את מענק הלידה מקבלים בבי"ח,שם גם רושמים את התינוקת. יש דלפק ליולדת איפשהו מחוץ למחלקת יולדות.

לדמי לידה את צריכה למלא טפסים בביטוח לאומי.

מה שנעשה בדרך כלל בבית החולים.
מזכה אותך במענק לידה.
ודמי לידה אם את אחרי אבטלה אז יש להם כבר את כל הנתונים שלך. נדמה לי ששמעתי שלא צריך להגיש תביעה במקרה זה אבל לא סגורה על זה.

צריך לעשות את הרישום למשרד הפנים שעושים בבי"ח והמידע מגיע לבד לביטוח לאומי
בהצלחה ומזל טוב!

אם קיבלת אבטלה

יש הרבה מבוגרים שיש להם, הגיוני שגם בסביבה שלך יש כמה.. תבררי ותשאילי

שזה לחברה

אפשר לבקש במזכירות שהרופא יתן מרשם.
ויש גמח תרופות באלון שבות אצל ד"ר ויזל, לא יודעת אם יש שם סטיקים.

מפחדת מהתגובה שלי לכשאקבל... מבינה אותך. ⁦❤️⁩

מבינה אותך יותר ממאוד
מאחלת לך שהפעם ה' יפתיע אותך
הוא יכולללללל הכללללללל

ה' הוא כל יכול, לפני הבדיקות והמעקבים והזריקות, הוא יכול לתת לכם מתנה ענקית בקלי קלות, כמו לכולם...
תבקשי, תתפללי, עכשיו. חג, זמן גדול אחרי הימים הנוראים, תבקשי.
וגם אם הוא יחליט שטוב לכן אחרת, לפחות ניסת. ותזכרי שהוא אבא רחום וחנון.

חיבוק גדול גדול! מאחלת לך מכל הלב מתנה מתוקה, וחג שמח!

קוראת אותך באהבה כבר הרבה זמן ומאחלת לך מכל הלב הריון בקרוב.

אולי הפעם ילך בקלות בלי מעקבים וזריקות, מתפללת איתך שבאמת יהיה כך!!!

תהיי חזקה, זה לא קל בכלל...

כל כך קשה האכזבה..
שתראי בעה ישועות גדולות גדולות בחוש ובלב שמח 🌷🌷💖💖💝💝🌹🌹

כל כך מבינה אותך הכאב של האכזבה קשה מנשוא.
וגם כשמנסים לא לפתח ציפייה הוא מגיע.
תני לעצמך לבכות ולהתאבל, על החוסר ועל הקושי הזה שבאכזבה.
ותתפללי אל תפסיקי להתפלל ה הוא כל יכול. הוא אבא רחום וחנון..
ואחרי שתרגעשי שפרקת ויש לך מקום קצת בלב תאחזי באמונה כי זה לא משהו שנתפש בשכל זה רגש חזק וכואב.
והכאב של סכין שדוקרת כל כך מדוייק
אני זוכרת את התקופה ההיא שמרוב כאב לא הצלחתי לנשום.
ומה שהחזיר אותי זו רק האמונה שאני לא מבינה כלום ויש מנהיג לבירה וכל מה שנותר זה רק להשליך את עצמנו עליו.
הלוואי שבקרוב תתבשרי בשורות טובות ושמחות והלוואי שהפעם יהיה בקלות ובחסד.
עת אישה חזקה, עוצמתית וגדולה
ה בחר בך וטמע בך את הכוחות.
הלוואי והייתי יכולה לחבק אותך מבעד למסך..
אז בנתיים אסתפק בחיבוק וירטואלי
😘😘

אתן מנחמות את הלב הפצוע שלי
מקווה באמת שלא נצטרך כלום והישועה תגיע
מרגישה שכל טיפת דם מגיעה ישר מהלב שלי

מצטערת על הלב השותת
על הנפש הפצועה
על הגוף החבוט
מאחלת לך שתזכי לבשר אחרת
ובקרוב, אני
אוהבות אותך מאד מאד!

 

מאחלת לך שלא תצטרכי לעבור שום דבר!!

פשוט לגלות בקרוב ממש שאת בהריון!!!

 

מבינה אותך מאד מאד
קבלי את כל החיבוקים בעולם
הלוואי שהפעם לא תתאכזבי והכל ילך בקלות ובפשטות.
את כזאת מדהימה שגם ברגעים הקשים שלך את חושבת על האחרות.
שה' ישמח אותך!!

מאחלת לך שהקב"ה ייתן לך בקרוב כזאת מתנה, ככה שתשכחי את מה שהיה.

את פשוט מדהימה שאת ככה מתחשבת ואכפתית כלפי אחרות, כשאת בעצמך מבואסת!

מתפללת איתך חזק חזק
שה' ישלח לכם שפע ברכה ותראו בקרוב ממש ניסים למעלה מהטבע!!

ושוב חיבוק ענק❤

ממש עזרתם לי בברכות והאיחולים! אמן ואמן תבורכנה אתן גם 🌷

את כבר לא באותו סטטוס

ומבינה שהיה לכם הרבה זמן שהייתם מותרים רצוף

פשוט אל תתחילי עם ציפייה להריון בכלל, קחי את הזמן, לאט ורגוע

מה שצריך לקרות יקרה

הלוואי שיהיו לך הפתעות טובות

במיוחד מהמשתמש שלי.
בד"כ אני קורראת ופחות מגיבה ..
רציתי לשלוח חיבוק.
להגיד לך שאת מהממת. לחזק שה' הטוב הכל יכול שומע ורואה את הרצון שלך ומתפללת יחד איתך שתזכי בקרוב להריון תקין ובריא. ידיים מלאות ולב שמח!
כל כך איתך. ה' ישמח אותך!

בסך הכל מה את מבקשת? קצת יחס ועזרה.

אני לא יכולה לדעת מאיפה הכל מתחיל. תסתכלי את על החיים שלך ותנסי לראות מה השתנה. איך הוא היה קודם. איך את?

רק אומרת שמכל משבר אפשר לצמוח. אבל צריך להשקיע.
דברים לא קורים מאליהם. גירושין הם בכלל לא פתרון לאושר. הם מסכת יסורים בפני עצמה. הם בולעי ממון וסוחטי רגש. הרבה יותר קל לעבוד עם הקיים.


בתור התחלה, בטח יעזור לשבת איתו לישיבה מתוכננת על כוס קפה. בצורה מכובדת להבין מה עובר עליו. להסביר מה שה לך ומה את מצפה. לראות על מה ואיך אפשר לגשר ולבנות אמון מחדש.
להבין שזה דרך. תהליך. לא הכל יקרה בבת אחת.
אלו בדיוק החיים האמיתיים. בהצלחה יקרה.

וואו. כמה כאב.
אין לי יותר מדי מה לומר
רק תפס אותי המשפט שאת כועסת על עצמך שלא עשית את זה קודם
אבל הרי כתבת שהוא השתנה ולא היה ככה.
או שלא הבנתי.


ועצה קטנה-
הנקה זה מדהים
אבל אולי בשביל שלא תקרסי
כדאי לתת פעם פעמיים ביום תמ''ל?

אבל מבין השורות את בעצם אומרת שאת קרובה ללידה ומניקה וחזרת לעבודה (הורמונלית ועייפה ומותשת. ברור....)
ובעצם לא התאפסתם על עצמכם מאז הלידה.

את כותבת שהוא מרושע אבל אולי הוא תופס את זה שהוא קיבל מאז הלידה אישה אחרת- עצבנית ועסוקה כל הזמן סביב התינוק וגם הוא עושה הרבה ולא מבין מה את רוצה.

בטוחה שהוא לא רע. הרי התחתנת איתו.. ופחות הגיוני שהוא באמת אדם אחר.
נשמע שפשוט פתחתם פער אחרי הלידה שלא מספיק הבנתם את המקום החדש ואיפה הזוגיות עכשיו והפער הזה, כטבעם של פערים, התרחב והתרחב עד שזה מתפוצץ.

אחרי שתרגעו תתפסי אותו לשיחה, זה קשה אבל הכרחי.
אולי תופתעי ממה שתשמעי, אולי תחליטו ללכת לייעוץ אצל מישהו שלישי ולפתוח שם הכל, ואולי תצליחו לדבר על הדברים עצמם...
ברמה הפרקטית- אולי באמת להחליט להניק מלא ולעבוד משרה מלאה ולשאוב זה לא ההחלטה הנכונה בסיטואציה. חשוב להסתכל על כל התמונה... (ברור לך שהורים רגועים חשוב יותר להתפתחות ולבריאות שלו.נכון?)
להמשיך להשתבלל בכעס ובחשבונות זה הדבר הכי גרוע שאתם יכולים לעשות לעצמכם

בהצלחה!

התמודדות לא קלה בכלל.

ניסית להסביר לו מה את מרגישה?
אולי עובר עליו משהו?

אולי תנסו ייעוץ זוגי?

חשוב מאוד לדבר לדבר ולדבר.

 

אל תתיאשי ככ מהר.

 

לא קל בכלל!

לא יודעת מה לומר רק חיבוק גדול גדול ומתפללת עבורך שיהיה לך טוב

בגלל שאת מניקה הנקה מלאה ואוספת מהמעון ולא אוכלת טוב , זה נראה לך שכל הנטל עלייך? שהוא לא מתחשב בך??
תנסי לראות ולחשוב למה התחתנת איתו, זה ברור שאחרי שמגיע ילד הזוגיות יותר טובענית ופחות פוצי מוצי
אבל בגלל זה להתגרש?? מילא אם היה אלים כלפיך הייתי מבינה

מותר לכתוב ברגישות!!!! ובעדינות.. כואב לה. אין טעם להכאיב יותר. בכל מקרה המסר הזה רק יפצע ולא יעבור כמות שהוא.

מי את בדיוק שתתעני שלא? לא שאני מציעה לה להתגרש אבל מה בדיוק התגובה הזאת מועילה

אני גם חושבת שזה נכתב בחוסר רגישות.. לקום ולשאוב וגם לקחת ולהחזיר מהמעון וגם רק היא קמה בלילה!! אין שום הרגשה של שותפות ועזרה עם הילד

מבחינתך אם הוא לא אלים תגידי תודה, מבחינתה יש עןד כמה דרישות מבן זוג סביר...

קודם כל להירגע ואז לדבר 

אולי תוותרי על הנקה מלאה ככה גם לך יהיה יותר קל וגם הוא יוכל להשתתף בהאכלות

בכל מקרה תקשורת תקשור ותקשורת (רגשות מחשבות הכל) ולסכם דברים ששניכם תוכל לחיות ביחד ובאושר

 

זה מצב אינטנסיבי, תינוק מוסיף הרבה סטרס שלא היה קודם וצריך לדעת להתמודד עם זה ולגשר על זה

שניכם עושים הרבה ושניכם עייפים ורוצים הכרה במה שעושים לטובת המשפחה

ויש נטייה להמעיט ממה שהשני עושה ולעשות השוואות שחבל זה רק מזיק לכם ולקשר

 

ממליצה לך מאד על 'בסוף מוצאים אהבה' של הנדריקס, נשמע שאתם בעיצומו של מאבק כוח, כל אחד מבחינתו נותן המון לשני ומממששש לא מקבל מה שהוא צריך (מצדך זה אוכל, התחשבות, הכרה ועוד).
שניכם עמוסים, עייפים ותובעניים.
אף אחד מכם לא מצליח לראות מה השני עושה.


בעיני הדבר הראשון, הכי חשוב, שאת יכולה לעשות בשביל הקשר ביניכם - הוא לחשוב מה *את* עושה לא בסדר.
אני יודעת שזה הפוך מהתגובה האמפטית שאת מצפה לה, אבל תמיד בקשר זוגי *שני* הצדדים שותפים לדינמיקה.
תמיד.
אין מצב שהוא מרושע ואת נפלאה.
שניכם בני אדם.

כשתמצאי את החמלה כלפיו ותוכלי להתייחס אליו כאדם שעושה את המקסימום שהוא יכול, גם היחס שלו אלייך ישתנה.

למה אני לא מציעה לשנות *אותו*?
פשוט כי אין לך יכולת כזו, אנחנו יכולים לשנות רק את האופן בו אנו רואים את העולם, ורק את ההתנהגות שלנו.
מאחלת לך המון הצלחה במסע הזוגי.

ופירטתי איך דברים נראים מהצד שלי (למשל, הוא מגיע הביתה אחרי עבודה ויושב לראות טלויזיה כי הוא עייף מהעבודה, בזמן שאני מתרוצצת סביב התינוק עד שבסוף אני קורסת ב-9 בערב בלי מקלחת ובלי לאכול בכלל).

אחרי כל מכתב כזה הוא התאפס על עצמו לכמה ימים-שבוע ככה, ואז חוזר להתנהגות הרגילה שלו.

 

ונמאס לי ומגעיל לי ואין לי אנרגיות לכל זה עכשיו. לא רוצה לכתוב לו יותר מכתבים ולא רוצה לדבר איתו יותר.

ממש מרגישה שהוא עושה לי דווקא. מתפוצץ בשניות ומתחיל לצעוק עליי. קם בהפגנתיות והולך לחדר אחר ומשאיר אותי להתמודד לבד.

באמת שכבר נמאס לי ואין לי כוח. עייפתי.

 

אולי גם אני יכולה לעשות דברים אחרת, כן. כמו למשל לא להתעצבן כשהוא מגיע הביתה מאוחר בלי סיבה אחרי שאני כל היום לבד עם התינוק (לפני שחזרתי לעבודה). או לא להתעצבן כשאני מבקשת שיהיה עם התינוק והוא "איתו" אבל בכלל לא מתייחס אליו ורק מתעסק עם הטלפון שלו.

אז אולי, בעולם מושלם גם אני יכולה להתנהג אחרת ולהיות שיא הרוגע וההכלה והרגישות במקרים הנ"ל. אולי בכלל אני אמורה להיות שפוטה של הבעל ולהגיד תודה על כל כוס שהוא מרים מהשולחן. אולי. אז כנראה שאני לא בסדר שהדברים האלה מעצבנים אותי.

 

אני מבינה שקשה לו השינוי מאז שהתינוק נולד והוא לא רגיל לאובדן החופש ולבכי כל הזמן. באמת שאני מבינה. אבל התינוק הזה היה החלטה משותפת של שנינו והוא אחריות משותפת של שנינו. והוא יודע שאני לא יכולה הרי לקום וללכת (עכשיו זה היה לחדר אחר, אני בטוחה שבפעם הבאה הוא פשוט יצא מהבית) או לחילופין להישאר בעבודה בכיף שלי עד 8 בערב כמוהו.

 

אז כמה אני יכולה לבטל את עצמי מולו ולהיות מכילה ורגישה ומבינה ולא להתעצבן חלילה, כשאני כבר כמה חודשים חצי בן אדם שקורס תחת העומס?

..

לא זה ממש תיאורים מעצבנים ומרתיחים. כולי איתך.
אולי כדאי ללכת ליעוץ זוגי, אפילו לבד
אני חושבת שאת חייבת את זה וחו רק בשביל להיות שלמה במאה אחוז עם עצמך, אם אכן זה יגיע למצב קריטי, שתוכלי יום אחד לומר לבן שלך בלב שלם- אני עשיתי הכל שיהיה לך בית שלם וטוב.
מאחלת לך הצלחה רבה וחיבוק עצום, נשמע מאד מאד מאד מתסכל ומכעיס המצב שאת מתארת
ממש מובן איך שאת מרגישה. אבל זה לא אומר שלא יכול להיות לכם חיים טובים ואהבה יום אחד. עד כמה שזה נשמע הזוי לך בתוך כל הבאסה, זה באמת יכול לקרות בעבודה קשה. אבל יכול.
❤️

אני עדיין מרימה את הגרביים של בעלי מהרצפה (13 שנים ביחד) וזה באמת מעצבן. אבל אני לא מרגישה שפוטה שלו בגלל זה.
גם הוא מחזיק תינוק ביד אחת וסלולרי ביד שניה ולא מבין מה אני רוצה.
יש לו עקרונות כמו 'אסור להרים תינוק הרבה על הידיים (סליחה???!!!!)
הוא לא שם לב לזמנים (וואי, מאמי, מצטער, חשבתי שקבענו שאני חוזר היום ב-2100, לא, דווקא דיברנו על 1800 כי אירחתי פה 4 חברים של הילדים *€&%$!)
ויש עוד עניינים, כמובן.
העניין הוא שאני יודעת שהוא רואה אותי ורוצה בטובתי גם כשהוא שונה ממני/לא מתנהג כפי שהייתי רוצה) ולפעמים טובתו קודמת.

את כותבת הרבה על מקלחת ועל אוכל.

אצלי מקלחת בערב היא ממש מאסט.
איך שהוא היה נכנס בדלת הייתי אומרת שלום קצר ונכנסת למקלחת חמה עם פיג'מה נקיה וקצת בושם, להתרענן אחרי יום ארוךך.

אוכל - גם כריך קצת מושקע יכול להיות ארוחה (נניח טחינה ופסטרמה עם פליי מלפפון) וזה מהיר.
לקנות שקית סלט חסה/כרוב ורק לחבל.
אפשר להזמין משלוח מדי פעם.
מה עם עזרה?
אמא/אחות/בייביסיטר?
נקיון?
מעבדה?
כלים חד"פ?

את נשמעת בקריסה.
חלק מזה בוודאי קשור למערכת הזוגית, אבל מהתיאור שלך נשמע ששכחת איך לטפל בעצמך. זה שהפכת לאמא לא מבטל את הצרכים שלך, ואת צריכה למצוא דרך למלא אותם ולא להגיע להזנחה עצמית.
יהיה נהדר אם בעלך יוכל לדאוג לך לכל הארוחות והמקלחות, אבל אם לא - זו לא סיבה ללכת לישון רעבה ולא מקולחת.

אבל חכי קצת עם הלהתגרש. תינוק זאת טלטלה ואת מספרת שזה לא מי שהתחתנת איתו. אם זה באמת ככה, מי שהתחתנת איתו נמצא שם איפהשהו ונשמע שהוא עובר משהו שגורם לו להתנהג בצורה הפוגענית הזו.
מציעה לך לא לוותר - על נישואייך מצד אחד, ועל הדברים שחשוביפ לך (הבסיסיים והמובנים!) מצד שני. טיפול זוגי נשמע מתאים, והרבה הרבה תיקשורת ואמונה. בע״ה תצאו מהתקופה הזאת מחוזקים

זה נשמע ממש התמודדות קשה...אבל שווה שווה להתאמץ.. ללכת לטיפול זוגי..
כתבת שכשהוא עם התינוק הוא לא בדיוק עם התינק אלא עם הטלפון...מה היית רוצה שיהיה האם יכול להיות שהוא מרגיש ממך בקורת? המון גברים מרגישים מאוד לבד אחרי לידה ראשונה ממש כמו ילד שנולד לו אח תינוק צריך לתת להם שייכות להראות להם שסומכים עליהם עם התינוק. יכל להיות שהערה קטנה שנתת לו פעם פשוט גרמה לו להסגר
נשמע ממה שרשמת שהוא היה עד עכשיו בעל טוב לכן זה נשמע כמו משבר ולא שהוא באמת הפך לאדם אחר

בקשר לזה שרשמת שמצדך להתגרש רק שתדעי (מנסיון של חברות וקרובות משפחה) שגרושים זו התמודדות זוגית הרבה יותר קשה מאשר בנישואין אז עדיף ללמוד להסתדר עכשיו

זה די אופייני ללידה ראשונה
הכל חדש ושונה
ויש גברים שחווים את זה בצורה טראומטית שמתבטאת בכל מיני דרכים (דיכאון/ התעלמות/ שינוי יחס/ התנגחויות/עקיצות)

אל תראי את המצב כחסר סיכוי לגבמרי, קסלי חיבוק ענק ותומך

ממני שגם חוויתי עם בעלי היקר משבר אחרי לידת הבן שלנו (נראה לי זה קורה לכולם.. אולי יש כמה יחידי סגולה)
מה שלי עזר זה להשקיע בעצמי
הלכתי לאימון אישי להבין מה אני רוצה מעצמי כאמא וכרעיה- מה נכון ואיך להתנהל
איפה לבוא לקראת ואיפה להגיד די- סטופ עכשיו אני כאן וזה מה יש!
אחכ נתתי את הילד לאמא שלי לערב אחד עם חלב שאוב ויצאנו לבית קפה, קצת רק אנחנו כמו פעם
בלי עגלות, טיטולים וחיתולים ולחץ שהוא יתעורר ויצטרך לאכול.
זה הרגיע את הרוחות. היציאה מהבית (עם כל הצעצועים ואווירת התינוק) הועילה מאוד, מעין שבירת שיגרה
ישבנו ודיברנו
כתבתי את הדברים כדי שלא אשכח בנקודות
חשבנו איך לתעל את הקשר ומה לעשות כדי לצאת ממעגל הקסמים הזה של הברוגז והכעס העצור.
זה עשה פלאים ב"ה
אחכ דאגנו לעוד ערבים כאלו, לפעמם גם עם הקטן כשהמרכז זה אנחנו
וכשצריך עוד שיחות כאלו עושים..

מאחלת לכם זוגיות בונה, טובה ומצמיחה
עם המון אהבה, הכלה ואכפתיות הדדית

מזל טוב ❤

לא מתחשק לי ללכת לשבת איתו בבית קפה.

לא מתחשק לי לכתוב נקודות ולדבר איתו (שוב).

פשוט לא מתחשק לי. עשיתי את זה כבר כמה פעמים מאז הלידה, מתוך ידיעה שהשנה הראשונה קשה ומשברית להרבה זוגות. אז דאגתי להוציא דברים החוצה כדי לא לשמור בבטן כי אחרת ברור לי שזה היה מתפוצץ בשלב מסויים.

 

אבל עכשיו? פשוט כבר לא בא לי יותר. לא בא לי יותר להשתדל ולדבר ולנסות. גם ככה זה לא עוזר, אז חבל על המאמצים שלי ועל התקוות לשיפור ועל האכזבה הענקית שאני נשארת איתה בסוף.

כמה זמן עבר מהלידה?
מבינה את הכאב, היאוש והכעס.

אז תתמקדי בעצמך
טיפול אישי מדבר אלייך? הייתי הולכת על זה
לפעמים מאמנת יכולה לגעת בנקודות שפורות נקודות אחרות


אבל אל תתייאשי לפני שניסית הכל.
ואיך הוא? לא מפריע לו מה שקורה כרגע?

מניחה שאם זה לא יעבור מעצמו תוך כמה ימים הוא יתחיל לנסות להתייפס. זה תמיד כולל מחוות קטנות מצידו, שזה יפה אמנם (בלי ציניות), אבל לא פותר את הבעיה.

אז כאילו נתפייס ושום דבר לא ישתנה וככה נמשיך עד הפעם הבאה.

ודי, כבר נמאס לי מזה. אני עייפה ותשושה ומתוסכלת.

 

התינוק בן קצת פחות מחצי שנה. לפני שחזרתי לעבודה הכל הכל היה עליי (כי אני כביכול לא עבדתי) והוא אמר שברור לו שכשאחזור לעבודה נתחלק שווה בשווה (שנינו עובדים במשרה מלאה).

בפועל: אני זו שיוצאת מוקדם מהעבודה (כי הוא לא יכול לכאורה, למרות ששנינו עובדים באותה עבודה) ומבלה עם התינוק עוד שעתיים-שלוש לבד, אני זו שקמה מוקדם בבוקר (גם להניק וגם כי אני צריכה להיות מוקדם בעבודה, הרי אני יוצאת מוקדם), אני זו שקמה בלילה (אני הרי מניקה, אז הוא ממשיך לישון בכיף שלו), אני זו שאין לה חיים וקורסת ב-9 בערב בזמן שהוא ממשיך לראות טלויזיה ולהתעסק בענייניו בשקט ובשלווה ובלי תינוק (או אישה) ברקע עד חצות לפחות.

ואם חשבת שבזמן הזה הוא לפחות מכין אוכל, או עושה כביסה, או עושה כלים, או עושה משהו מועיל לבית - אז לא, ממש לא. הוא מבלה לו בכיף כמו רווק ועושה מה שבא לו (טלויזיה ומחשב בעיקר. ואם החד"כ היה פתוח בשעות האלו היה גם הולך לחד"כ).

יש איזה גבר שיכול להסביר לו מה עובר על יולדת?

ברצינות אני שואלת, לפעמים כשגבר שומע מגבר אחר ולא מאשתו הוא מקבל את זה הרבה יותר

כל שאת פשוט קורסת. באמת שמה שאת עושה נשמע מטורף. אולי כדאי קודם לטפל בזה איכשהו. כי כשהעולם הוא ענן משוגע של עייפות הכל פשוט שחור. תנסי רגע לחשוב יצירתי. אולי להוריד אחוזי משרה, אולי להביא נערה לעזרה לשעה בשעות הערב המוקדמות כדי שתוכלי לאכול ולהתקלח, להזמין אוכל מוכן. ואוף. אני הכי פריקית של הנקה אבל במציאות הזו אולי בכ''ז להוריד שאיבות ולנסות תמ''ל קצת. להסיא עוזרת.
אחרי שתחשבי ממה שאמרתי או רעיונות אחרים מה יכול להועיל, קדימה ליישם!!
אם אין לך עזרה ממנו תשיגי עזרה ממקום אחר! ואחרי שבועיים שלושה כשאת במקום פיזי קצת יותר שפוי. אז לראות אם יש לך כוחות לחשוב ואולי לשקם את הזוגיות (כי נשמע שיש עם מי ועל מה לעבוד). טיפול זוגי, ייעוץ, וכמובן לדבר עוד ועוד. אבל אי אפשר לגייס לדעתי כוחות לזה כשאת בכזו קריסה. שימי לב שלא תפתחי חלילה דיכאון...