ברוח דתית.
כמו וקראתם דרור?
תודה!!
ברוח דתית.
כמו וקראתם דרור?
תודה!!
המעט שאפשר לספר, יוני רוטנברג.
לא קראתי אבל בתכנון. ראיתי את הראיון עם הסופר ונשמע מרתק.
יש את "אנחנו בדרך" על אירועי ה7 באוקטובר. כל פרק מוזכר אירוע אחר.
יש את הספר של עזרא יכין, ב"ה הוא בחיים, הספר ממש יפה ומרחיב אופקים.
יש את מכתבי יוני (יוני נתניהו שנפל במבצע אנטבה) לא זוכרת אם הוא ברוח דתית, אני חושבת שכן אסל לא סגורה על זה.
אם תרצי המלצות שהם לא בדיוק מה שביקשת אבל אולי תתחברי:
בן החמאס
אל תשלח ידך אל הנער
יש גם את הספר של אורית מרק (לא קראתי)
מנסה להיזכר בספרים שעונים ממש על ההגדרה שלך, בטוח יש לי עוד המלצו ולא מצליחה להיזכר כרגע.
אם את רוצה יש גם ספרי הגות תורניים שהוציאו לזכרם של חיילים שנפלו או שאת מחפשת את סיפור חייהם?
כיפה סרוגה נשק בהצלב.
את שניהם לא קראתי אבל אפשר להתרשם מביקורות
אני ממליצה. מחברים לא דתיים אבל כן הצליחו לתפוס את הרוח
(קראתי גם לפני שנים רבות...)
ואם כבר ספר שמבוסס על מכתבים של חייל שנפל - "מכתבים לטליה", מכתבים שכתב דב אינדיג (נפל במלחמת יום כיפור). פחות עלילה, אלא מכתבים שמדברים על אמונה בעיקר.
זה מה שניסיתי להיזכר,
התערבבו לי שני הספרים בזיכרון כי זכרתי שהיה שם שיח על אמונה במכתבים אבל לא הבנתי איך זה קשור ליוני נתניהו אז עכשיו עשית לי סדר.
אז מתקנת את ההמלצה למכתבים לטליה.
של הרב חיים סבתו (הוא היה חבר טוב שלו, והרבה מהסיפור נוגע בכאב של הרב סבתו על האובדן שלו).
זה גם ספר שלא ממש עונה להגדרה אבל אני ממש אוהבת וממליצה.
לא ממש ביוגרפיה, וגם כתוב בצורה מורכבת שמצריכה החזקת ראש.
אבל אין על הכתיבה של הרב סבתו.. זה משהו מיוחד...
(מן הסתם לא כל אחת תתחבר, וגם לא מתאים לכל גיל. אבל אני מאוד אוהבת)
מתואמתולמרות שאני מאוד אוהבת את הכתיבה שלו - אני צריכה להיות במוזה המתאימה כדי לקרוא אותו...
אם מתאים לך ספר שהוא לא על חיילים - אז גם "ואין עוד גבעול" על הרב אלי ודינה הורביץ מומלץ.
(באופן כללי אני די נמנעת מספרים כאלה כי קשה לי, אבל אלה ספרים שאני שמחה שקראתי בסופו של דבר...)
השניה. הוא ברוח דתית. גם חוויה שלו וגם על קרבות וחיילים שנפלו
גרים במקום ויש מישהי מהעבר בתקופת הנערות שפגעה בי (כמעט 5 שנים בעיקר ביחס מזלזל ומבטים לא נעימים באופן יום יומי) והיא גם גרה שם ואנחנו באותם הדברים לא מבחירה, אבל זה המצב.
אני לא יודעת להסביר את התחושה של הכאב הזה, של החוסר אמון וכל מה שזה מחזיר אותי בכל פעם שהיא שולחת איזה הודעה בקבוצה של כולם או רוצה שסתם נפגש (להפגש זה קו אדום שאני לא מסוגלת לבצע ומוצאת איזה תירוץ), בעבר ניסיתי לגשר על מה שהיה אבל היא פגעה בי עוד, ומבחינתי המשכתי הלאה במובן של: לא להתרגש מזה, לא לפגוע בחזרה, לא לרכל חלילה עם אף אחת על העניין אבל פשוט לשמור על עצמי במקביל.
עד ש.. מגיעות הפעמים האלה של הודעה סתם בקבוצה וכו'.. והכל צף שוב.. ובזמנו בזמן הפגיעה עצמה הייתי בטיפול וזה עדיין כאן מסתבר מגיע והולך.. וכואב..😢
אשמח לעצות הטובות שלכן מה בדיוק עושים עם הנפש?
כותבת משהו שלא בטוח יצאים לך אז תראי אם באלך פשוט להתעלם..
דבר ראשון חיבוק גדול! ממש קשה! הנפש נשרטת כל פעם!🤗
לי היה סיפור דומה אבל שונה- חברה שפשוט לא הסתדרתי איתה- נפגעתי ממנה בעבר מספר פעמים, הרגשתי מנוצלת במשך שנים ופשוט היה לי רע איתה..
ב"ה התחתנתי ושמחתי ככ שאין לי שום מפגש מחייב איתה. אממה, היא התארסה חצי שנה אחרי החתונה עם חבר טוב של בעלי שלומד איתו באותו ישיבה🫣
באמת אחרי החתונה הם באו לגור באזור שלנו אבל אנחנו בחרנו להתמקד באזור טיפה יותר רחוק ואני לא הסכמתי לקשר איתה, שהוא יעשה מה שהוא רוצה..
אחרי 3 שנים יצא שהבנות שלנו היו בגנים באותו אזור והיינו נפגשות מידי פעם וראיתי שהיא בכלל לא מודעת ולא מבינה שיש בעיה, שנה אחכ כבר ה' סידר לנו בת באותו גן והמפגש נהיה צפוף יותר..
ב"ה באיזשהוא שלב החלטתי לנסות לסלוח ואפילו לאפשר קשר כלשהו.. לא חברי מידי אבל סבבה, לקח זמן ארוך התהלית הזה אבל ב"ה יכולה להגיד לך שהבת שלה היתה אצלינו כבר הרבה םעמים ופעמיים היא הצטרפה אליה לביקור עם שאר האחים ועכשו אני יכולה להגיד שאנחנו בקשר טוב ואולי אפילו חברות.
הרגשתי שזה מאת ה', להשלים עם מקום קשה בנפש
אבל לא יודעת איך עושים כאן סמייילי או אימוג'י
הייתי בסירה שלך לא מזמן עם אחת שפגעה והצרה את צעדי ממש
וזה היה בעבודה
הרגשתי גהנום ללכת לשם
עשיתי צעד קיצונים והתפטרתי וגם עברתי דירה (הדירה לא קשורה אבל העבודה בהחלט כן)
לפני שעזבתי כתבתי לה בגלל מה בדיוק אני עוזבת ושיהיה לה בהצלחה ב"לתפוס" לי את המקום
אחרי חצי שנה היא בקשה סליחה!
התפייסנו כן
אבל חזרנו לקשר חברי- לא! רק פשוט ההר טינה שהיה לי כלפיה הצליח להעלם
כי זה הרגיש לי מועקה גדולה שלא רציתי לסחוב אותה אף על פי שזה לא היה באשמתי
חוויה דומה אבל ב״ה המפגשים ממש מרוחקים ולא קשורים אליה אלא לסיטואציה שהיא נמצאת בה
מאוד מבינה אותך ושולחת חיבוק ענק
הדבר שאותי מעודד זה שאני רואה ומזכירה לעצמי כמה התקדמתי מאז וכמה ניצחתי את הרוע והגועל
שלא לסלוח למישהו , זה לתת לו לגור בלב שלך, בלי לשלם שכירות.
מאחלת לך שתצליחי לצאת מזה בטוב.
חיבוק. בהצלחה.
אולי כן להתייעץ עם מישהי מקצועית שתעזור יותר בהקשר של המצב העכשווי? והכוחות והכלעםשיש לך כבר עכשיו?❤️❤️❤️
או ממש קרוב לביוץ שיקרה או שהוא קרה ממש לא מזמן
מה שאומר שממש עכשיו זה השעות שאפשר להקלט בהם
וגם כמה שעות אחורה
לקח קשה... למה לצפות?
לא יודעת אם קשור או לא
אבל באיזשהו שלב גילינו גם דלקת ראות סמויה
וזה חודש אחרי השפעת וכל התקופה היה לא טוב..
בלי סיבוכים מהשפעת. חמישה ימים חום והמון נזלת ואז עוד שבוע של חולשה גדולה. היא נרדמה כל יום בחמש ללילה שלם (בת 4.5)
הייתי הערב במיון בגלל הפחתה בתנועות, עשו מוניטור שכמעט שעה יצא לא תקין (האטה אחת ובלי האצות) ואז כששכבתי על צד ימין נהיה תקין.
בנוסף ראו גם ריבוי מי שפיר ולחץ דם ממש ממש נמוך (45 דיאסטולי).
וראו צירים חזקים מאוד וסדירים, הם אמרו שמצידם לבדוק פתיחה ולהכניס אותי לחדר לידה, אבל סירבתי כי כבר חודשים יש לי כאלה צירים ואני רק בתחילת תשיעי.
שחררו אותי, ואני לחוצה. לא מוזר ששחררו אותי עם כל זה?
ושתדעי שאין שום בעיה ללדת אם את בתחילת תשיעי
במידה והערכת משקל תקינה הייתי לוקחת את ההמלצה
אנונימית בהו"לתתייעצי עם הרופא שלך
תודה על המענה!!אנונימית בהו"להייתן הולכות לעשות שוב מוניטור כדי להירגע? (אני רוצה להשלים שעות שינה, אבל מתלבטת אם עדיף לי להיבדק).
או שהכל בסדר וזו הייתה אזעקת שווא
או שאם זה חוזר על עצמו אז אולי כדאי לחשוב אחרת או להתייעץ עם מומחה.
לק"י
כי אם הרגשת כמות טובה, למה ללכת למיון?
תלכי
אני הייתי במקרה שהמליצו זירוז וסירבתי (המלצה הייתה רק כי הם חייבים, לא היה משהו לא תקין חדש כמו אצלך) וחזרתי למוניטור אחרי כמה ימים וזירזו מיד
ממליצה לחזור להיבדק ואולי לבקש חוות דעת נוספת ולהחליט
מאנונימי כי חשוף לי ונתתי פרטים
שאני בלידה (צירים ממש חזקים כל 3 דקות).
הייתי הולכת לבדיקה חוזרת
נשמע קצת גבולי לדעתי
ולהיזהר לא להתעלף)
התינוקת בת 5.5 חודשים
אוכלת סימילאק כבר חודשיים
ולאחרונה באזור חודש התחילו פליטות מרובות ממש
והמענין שזה לא רק ממש אחרי האוכל
אלא יכול לבוא גם שעתיים אחרי
וגם 3-4 שעות אחרי האוכל ולפני האכלה הבאה
חשבתי שהיא לא רעבה כי פולטת אבל למעשה היא כן רעבה
היא לא בוכה מדי,
לגבי המשקל היא לא עולה כמו שעלתה בנקה וגם אחכ אבל עולה בסדר
הרופא המליץ על סימילאק AR אבל כן מעדיפה למצוא מהדרין
יש מקבילה לכזה תמל מהדרין?
וגם מה עוד יכול לעזור?
לar היתה הקלה משמעותית וכמעט 0 פליטות.
אצלנו, למרות שאנחנו ממש ממש מקפידים על כשרות (ברמה שאוכלים רק כשרויות מסויימות מאוד), כשמדובר בתינוק- לא מחשבנים אלא עושים מה שצריך. זה חלב נוכרי או א. חלב נוכרי, לא זוכרת...
אז קודם כל חיבוק, ודבר שני- לכי על מה שעושה לילד שלך טוב...
לקצת זמן אחרי אוכל. 10 דק או רבע שעה...
ניסינו לשים בטרמפולינה
וזה גם מה שאני עושה בכלל מאז שהתחילה בקבוק די קבוע
רב הפליטות מגיעות גם אחרי שעתיים ושלוש
ואז הם גם די סמיכות
הרופא לא התרגש בכלל אמר שאם רגועה ועולה במשקל אפילו קצת אין צורך להתערב
אבל ממש לחצתי ואמרתי שאוכלת סימילאק אז אמר שננסה את הסימילק AR
לכן לפני שאתחיל עם הAR של סימילאק רציתי לודא שאין תמל אחר כמו מטרנה שעושה אותה עבדוה
ולפי התיאורים היא אמרה שזה ריפלוקס קלאסי.
אבל אולי כן שווה לך לחכות, תכף מתחילה מוצקים, ואולי זה ייתן הקלה.
אולי היא מצוננת? אולי אלו פליטות של ליחה?
האמת- הar מונע פליטות, אבל אצלנו עודה המון עצירויות...
מכון זה מה שהרופא אמר שזה עוזר לפליטות אבל יכול לגרום לדברים אחרים אז הוא לא היה ממהר
אני בשבוע 5+
עובדת עם תינוקות והיום יצא שעזרתי הרבה למטפלות, הרמתי תינוקות ואחת מהם שוקלת ממש הרבה וגם שטפתי.
בערב היה לי פתאום כאב חד מתחת לבטן תחתונה, זה הגיוני?
אולי זה אומר שאני צריכה פחות להתאמץ?
זה לא אומר שאי אפשר לעשות כלום, פשוט הגוף מסמן לך להאט את הקצב.
אבל ככל הנראה הכל בסדר את יכולה להיות רגועה.
הריון קל, ארוך ומשעמם, בידיים מלאות ❤
להרים בישיבה. את תראי עוד שבהרבה מצבים קשה להרים תינוקות כבדים, אבל אם את יושבת ומושכת אותם אלייך זה משמעותית יותר קל
מה שהיה -היה..
אבל מעכשיו לשמור הכי שאפשר..
בע''ה בקלות ובבריאות!!!!
פתאום לא מרגישה כלום שקשור להריון- לא בחילות, לא כרבי בטן.
שזה נחמד, אבל קצת מדאיג אותי.
קרה לי גם לפני חודש בערך והכל היה תקין.
עכשיו אני מתלבטת אם ללכת להבדק ולשרוף על זה את כל הבוקר שלי ושל בעלי, או להתעלם...
אוף.
יש דרך לדעת שהכל תקין בבית בלי ללכת למוקד?
לא נראה לי שזה סיבה לדאגה
אני מתחילה רביעי ולא מרגישה כלום
חוץ מעייפות חצי מהיום
אני עייפה מצד אחד, לא מצליחה לישון טוב מצד שני...
אז לא יודעת אם זה קשור להריון או נגזרת אחת של השניה
אני גם גמורה מעייפות וחלשה ולא נרדמת וכל מיני
אבל
זה לא גורם לי להרגיש בהריון
בשלב כזה הגיוני שאין בחילות
ולמה כאבי בטן זה תופעת הריון
אני באמת חושבת שזה שלב שזה רק בידיעה בשכל..ותופעות מסביב אבל לא מובהקות
עד שיש תנועות
אז זה כל הזמן בתודעה שלי:
הפסקת תחושות של הריון= הפסקת הריון.
אני מנסה לא לתת לרגש לנהל לי את ההריון הזה. וזה קשה..
ותמיד בהריון בסמוך להפלה אני רגישה יותר
וזה טבעי
ועם הזמן זה ירגע
כשמתחילות תנועות זה מרגיע
ועדיין קורה שמגיע פחד
אבל תכלס באמת בשלב ההז לא אמורים להרגי ש שוםםם דבר
כאילו ברור שתקין מי שעם בחילות והקאות
אבל בשלב הזה וגם לפניו האמת- זה לא מדד לתקינות ההריון
ובשלב ההז טבעי שיש שיפור או שנעלמו
ולמעהש אין בטן(לי יש בשפע אבל גם עוד לפני חח) ואין תנועות אז מאיפה אמורים להרגי שמשהו
לדעתי אפשר להיות רגועים
מקסימום הייתי מתקשרת למוקד אחיות
אולי זו הסיבה
ואת יכולה לנסות להבדק בשבל הרוגע
בע"ה. ב"ה יש קצת הקלה בבחילות, ואני ממש בחרדות מה קורה עם העובר, והאם הכל בסדר..
זה כי אני כל 9 חודשים האלה : או רעבה או עם בחילות, בחילות מרעב ובחילות כי אכלתי.
האוכל שלי גם ככה מצומצם אני לא אוהבת הרבה דברים ובהריון בכלל מצטמצם לגמרי, אני בקושי אוכלת בשרי, בחוץ בטוח שלא,
ולא יכולה להריח לחם.
אני כל היום גמורה כי אני לא מצליחה לאכול.
באלי לבכות
ולדפוק את הראש בקיר
או פשוט להעלם
נמאס לי מזה כבר נמאססססססססססססססססססססססססססססס

את לוקחת בונג׳סטה?
אולי תכתבי מה את לוקחת וננסה לעזור מנסיון
אז את לגמרי נורמלית
וברור שזה עושה דיכאון כי הנפש צריכה גוף חזק והגוף צריך אוכל.
שולחת לך חיבוק חזק!! גמני עברתי הריון ממש ממש קשוח עם בחילות וריחות נוראים והיה פשוט סיוט
וכן גם עם דיכאון זה ממש קשור.
לא יודעת באיזה שלב את.
אם בהתחלה אז תתעודדי שזה כנראה ישתפר בהמשך,
אם יותר בהמשך וזה לא עובר כדאי מאוד להיעזר בכדורים כמו בונג'סטה
וגם לחפש איזה מאכל כן את מסוגלת לאכול (אני לא רוצה לספר פה מה אני אכלתי בהריון כי זה ממש הזוי אבל בגדול זה היה לאכול משהו מאוד ספציפי כמה שיותר קפוא כי אז אין לו לא ריח ולא טעם)
ואחרי הלידה הכל עובר!!
אז זה קשה וסיוט אבל זה פשוט עובר.
בעלי ואני שנינו שכירים,
בעלי גם סטודנט אבל עם מעט קורסים בסמסטר,
אני פתחתי עוסק פטור בסוף שנה שעברה.
לפי הנתונים שהיו בתמת מביטוח לאומי קיבלנו תשובה שאנחנו לא זכאים כרגע להנחה כלל.. דרגה 12 או משהו כזה. יש לנו ילד אחד.
היתה שם הערה שאני יכולה להגיש איזה טופס על העסק שלי ואז יבדקו את זה שוב.
מישהי יכולה להסביר לי איך נקבעת הדרגה ומה יכול לשפר אותה? הכנסות מרובות/ מעטות? שעות רבות/ מעטות?
התלושים שלי כשכירה הם על חצי משרה והמשכורת לא גבוהה.
ולמי שזכאי- יש קריטריונים לקביעת הדרגה.
כדי שיהיו זכאים, צריך ששני ההורים יעבדו או ילמדו.
יש מינימום של שכר שצריך להרוויח.
מהנתונים שכתב, נשמע שאתם אמורים להיות זכאים. אבל קשה לגעת בלי נתונים מדויקים.
הדרגה שמקבלים תלויה בהכנסה לנפש.
תחשבי את ההכנסות החודשיות שלכם ותחלקי במספר הנפשות.
ככל שההכנסה לנפש יותר נמוכה, אפשר לקבל דרגה יותר נמוכה, ואז צריך לשלם פחות.
יש טבלאות של הדרגות לפי השכר לנפש.
(הדרגה יכולה להשתנות אם יש כמה ילדים במעון).
אם לבעלך יש משכורת גבוהה, יכול להיות שלא תהיו זכאים להנחה.
לגבי עסק עצמאי, אני לא יודעת מה צריך.
את יכולה לשלוח את הטפסים שהם ביקשו, בכל מקרה זה לא יזיק.
אבל כנראה המשכורת של בעלי זו הבעיה כי יש לנו הכנסה לנפש די גבוהה
אוף זה הזוי, ההכנסה שלנו לנפש לא באמת מאפשרת לשלם 3000 שח לחודש..
הטופס שהם ביקשו כעצמאית זה משהו שצריך להוציא מרואה חשבון, אין לי כזה כי העסק שלי ממש פיצי על גבול הלא רווחי
השאלה מה ייתן לי למצוא רואה חשבון וליצור כזה טופס
והאם יעזור לי לדווח על הרבה שעות או מעט? משכורת נמוכה או גבוהה?
זה עסק ממש גמיש אפשר לשחק עם זה קצת
אם ההכנסה של בעלך ברוטו לא מזכה בהנחה
נצטרך גם להחזיר תשלום על כל בחודשים אחורה ששילמנו סכום נמוך יותר.
ותראי אם אתם זכאים בכלל ...אם אתם מרוויחים מעל 5000 שח לנפש אתם לא זכאים
הבנתי ממישהי שעושה קורס שיש החזר של 75% , אבל זה לא כתוב באתר של כללית. יש לי פלטינום.
מישהי יודעת או קיבלה החזר?
סל הריון כללית פלטינום.
ככה עשיתי עם מכבי....
חשבתי שכל הקופות אותו דבר בסך הכל...
אנונימית בהו"לאחרונההקטנה פשוט לא מוכנה לגעת בבקבוק, נראה שהיא בכלל לא מבינה איך מוצצים מזה. אני מניקה באהבה אבל חייבת שתהיה לי את האופציה של לתת מדי פעם בקבוק (מבחינתי של חלב שאוב, גם זה היא לא לוקחת, אבל אני הייתי רוצה שתדע לקחת גם תמל).
אצל הגדול היה אותו סיפור ובסוף הייתי חייבת להפסיק כי הגעתי לתת משקל והייתי סמרטוט. אני ממש רוצה שהפעם זה יהיה אחרת ואוכל להניק ברוגע הרבה זמן. גם נפשית קשה לי החנק וזה שאני לא יכולה לצאת קצת לבד או לישון לילה שלם. פליז עוצו עצות🙏
התינוק היה בטרמפולינה, ישבתי לידו על הרצפה בסבלנות והבאתי לו, הקפדתי שזה יהיה כשאני מחייכת ומדברת אליו, שיבין שזה משהו "טוב".
נעזרתי במה שכתוב כאן:
התינוק לא לוקח בקבוק- מה עושים? — מירי פבזנר
תכלס, בסוף מה שהכי עזר זה שהוא הלך למטפלת ושם לא היתה לו ברירה...
לא עבד😭😭😭
עם הגדול באמת באיזשהו שלב פשוט התעקשנו כי לא היה שייך שאניק יותר, בא לי שהפעם זה יילך בטוב
מאמ טומי טיפי ואוונט
הסכים בסוף רק לנסינו
ואולי כדאי שמישהו אחר ייתן, בתנוחה תומכת הנקה.
כאילו הוא יונק. ואת הבקבוק לא להטות יותר מדי כלפי מעלה, אלא להשכיב גם אותו כאילו על הצד וכך לתת לתינוק.
מקווה שהסברתי ברור...
לק"י
והבקבוק ישר, שלא יישפך הכל לפה, אלא שהתינוק יצטרך לשאוב.
אחרי לא מעט נסיונות
ועוד כמה סרבנים רציניים ששמעתי...
לתוך החזייה שלך ככה שתתחמם ותספוג את הריח שלך
זה בנוסף לשאר העצות שאמרו כאן
מושלם
בקבוק של לנסינו, שהבנתי שכבר לא משווקים בארץ, אבל יש באמזון
אבל עכשיו דווקא ראיתי שיש במלאי בכל מיני אתרים פה
סיפרתי על מה שהכרתי מהתקופה האחרונה
קשה למצוא בקבוקים של לנסינו אבל אני אנסה להשיג כי אני רואה שההמלצה גורפת
וראיתי שאפשר גם להזמין באינטרנט מksp.
במחיר מעולה גם.
לקטנה שלי ניסיתי ללמד אותה לקחת בקבוק איזה חודש לפני שהתחילה מטפלת
לפני זה בעלי ניסה והיא ממש לא הסכימה
מה שעשיתי זה לתת לה את הבקבוק כשהיא שבעה ורגועה שתשחק איתו ותתידד איתו וגם דווקא אני
אחרי קצת זמן ששיחקה אתו ניסתה להכניס לפה וגילתה שזה טעים
ובאמת לקחה מידי פעם בקבוק
האמת זה לא עזר אצל המטפלת ועברנו איזה יומיים שלא הסכימה לשתות מבקבוק עד שנכנעה.
אצלך היא כן הסכימה לקחת בקבוקים ואצל המטפלת לא?
חודשים או קצת אחרי. ינק והתחלתי לשלב גם בקבוק מגיל חמישה - שישה חודשים, בלי בעיות מיוחדות.
כשהתחיל מטפלת בגיל תשעה חודשים לא הסכים לקחת בקבוק אצלה בכלל. די מהר פשוט עברה להאכיל אותו מכפית, והמשיך לינוק ו/או לקבל בקבוק בבית.
תינוקות זה עם מוזר חח
הצלחתי לשכנע אותה לקחת בקבוק ואז הנחתי לזה
אחרי חודש נכנסה למטפלת ולא הסכימה.
אני לא זוכרת אם באמצע יצא שהיא לקחה בקבוק כי תכלס הייתי צמודה אליה אז כנראה שרק ינקה.
לק"י
למרות שהבן הגדול שלי לקח מהלידה בקבוק מידי פעם. ויום אחד החליט שלא עוד....
למרות שאחותי (שהיתה שומרת עליו הרבה) גילתה שהוא כן מסכים לפעמים כשזה ממש חם.
אבל ביום שחזרתי לעבודה, הוא היה בן 4 חודשים, והסכים לקחת בקבוק בלי בעיה (מי ששמרה עליו נתנה לו נדמה לי בתנוחת הנקה, אבל עדיין).
כך שהכל יכול להיות עם הקטנים האלה😅
כלומר שהרגע נשאב
הבן שלי עשה לנו קצת בעיות עם בקבוק
ניסינו כמה סוגים וכמה תנוחות (עד שהתחלנו עם לנסינו)
אבל גם לנסינו בהתחלה לא כזה התלהב
הסכים לאכול רק כשהיה ממש ממש רעב
עם החרדה הזאת הוא התחיל מעון, הכנתי את המטפלת שאולי יעשה קצת בעיות
ביום הראשון באמת לא זרם
ביום השני הופתעתי לגלות שהיא שמה אותו על פוף, ניסתה להביא את הבקבוק אבן הוא פשוט לקח לה את זה מהיד
מאז הילד אוכל בקבוקים שלמים לבד. לא דמיינתי שילד בגיל חצי שנה יידע להחזיק ולאכול לבד.
אולי יעבוד גם אצלך..
אז ננסה בהמשך
באמת בשלב הזה לא בוער לי שהיא תיקח, אני פשוט בטראומה ממה שהיה עם הגדול ורוצה להרגיל לזה מעכשיו
לק"י
הבן הגדול שלי אהב בשלב מסויים שהחלב יהיה ממש חם.
ותנסי תנוחות שונות- תנוחת הנקה, עם הגב אלייך, לעטוף את הבקבוק והפטמה שלו בחיתול.
לא חשבתי על הקטע של הטמפרטורה
היום הגיע הבקבוק של לנסינו (הזמנתי מקיי אס פי) והיא באמת הסכימה לאכול ממנו! תודה רבה לכל הממליצות
כל הכבוד להם
אין על לנסינו בעולםםםם
לא ברור מה הקסם
גם שלי מסכים רק איתו
זו ממש הקלה כשהם מוכנים
מתואמתרק מעודדת אותך שהבת שלי בשלב מסוים הסכימה לשתות גם מבקבוקים אחרים ופושטים יותר
(כי זה באמת קשה לתחזק כל הזמן את הניקיון של הבקבוק היחיד או שני היחידים...)
בינתיים אני מאושרת שיש משהו שכן עובד
עד כמה היא אמינה?
עדיף על בדיקה ביתית רגילה בשתן?
אבל לא סומכת על זה בלי להשוות לבדיקות הרגילות
**לא ניסיתי אותן
לפני שבוע התחילו לי כתמים חומים. מעט אבל חום כהה
לפני חודשיים בלי קשר הייתי אצל רופא הוא עשה אולטרסאונד ופאפ והכל בסדר ב"ה.
אני עם התקן די הרבה זמן והוא אף פעם לא גרם לי למשהו דומה
אשמח לעסרה ממה יכול להגרם
תודה לעונות
את הרצון לקבל תשובה
אבל לא תמיד אפשר לדעת
הכי טוב ללכת לרופא הוא היחיד שיכול לעשות בדיקה ולהבין
חשבתי שאולי למישהי היה משהו דומה ויכולה להגיד מה זה יכול להיות
אך שונה..
זה לא רק כתמים
זה לפעמים הרבה יותר מזה.
האמת אם ממש מלחיץ אותך הייתי מנסה להשיג תור לרופא אחר יותר קרוב
כי אולי זו התחלה של
זה דבר שיכול לקרות, לפני ווסת, אחריה, ובין ווסתות
לא קשור לפורום. אבל אני חלק מהקהילה, מכירים את הניק שלי וקצת לא רוצה להיחשף כאן ובחיים האמיתיים..
בכלל לא יודעת אם תהיה כאן מישהי שתדע לעזור לי, אבל ננסה.
בא לי לטוס.
ממש ממש בא לי לטוס לחופש.
אין מקום ספציפי. רוצה נוף! ים! שקט! לבד! מקום אחר!
יצאתי רק פעם אחת מהארץ, בתור סטודנטית, לסיור לימודי בעקבות משהו שלמדתי.
התחתנתי עם דוס אידיאליסט❤️ שלא רוצה לצאת מהארץ...
דיברנו על זה כמה פעמים, אבל די השלמתי עם זה שלא נצא ביחד לטיולים בחו"ל (יוצאים המון בארץ, גם לבד וגם עם הילדים ב"ה)
מידי פעם זה עלה העניין שאני רוצה לטוס, אבל אף פעם לא מתוך לחץ עליו. תמיד ידעתי שזה לא יקרה.
לפני שבועיים הבחור חוזר הביתה עם הפתעה. קבע לעצמו תור למשרד האוכלוסין ושילם מראש כבר על דרכון😯
אחרי כ"כ הרבה חודשי מילואים, החליט להפתיע אותי ולעשות צעד ראשון לקראת יציאה משותפת לחו"ל.
רומנטיקן😍
אז הוצאנו שנינו דרכונים, אבל הבעיה... אין לנו שמץ של מושג איך עושים את זה🤦 איך טסים לחו"ל??
בד"כ בכל מה שקשור לארגונים, בירוקרטיה, תכנונים, הזמנת מלון וכו' הכל זה עלי, הוא פשוט זורם איתי.
וממש מלחיץ אותי. לא מכירה בכלל את חו"ל. בקושי יודעת לאן אני רוצה לטוס. לא יודעת אנגלית בכלל בכלל בכלל..
יש למישהי רעיון איך עושים את זה?
פחות זורם לנו לצאת עם קבוצה. בד"כ זה יותר נופש תיירותי כזה וממוצע הגילאים יותר גבוה משלנו🙈
חשבנו אולי ליער הסודי, שמענו הרבה המלצות מהמילואים. אבל תוהה לעצמי אם לזוג דתי יש מה לעשות שם. וחוץ מזה שעם כל הישראלים ששם, זה כמו לרדת לאילת.
יש לנו עוד זמן... הוא כרגע בכוננות עם צו עוד חודשיים ל-3 חודשים🥴 ואני גם עדיין מניקה, רוצה לטוס אחרי שאפסיק.
אז יש לנו זמן לתכנן ולחשוב איך ומה בדיוק אנחנו רוצים.
אז כל טיפ בנושא ייתקבל בברכה🙏
אם הייתי בלי אנגלית בכלל (מה הכוונה בכלל - לא תדעי נניח להסתדר באתר שבו מזמינים כרטיס טיסה?) אז הייתי מצטרפת לקבוצת פייסבוק כזו, קוראת המלצות וגם שואלת על יעדים שנוחים ללא אנגלית
לא יודעת אנגלית בכלל🤦
מאמינה שאסתדר באתרים כי יש מלא אפליקציות של תרגומים וכאלה.. מפחדת מהרגע שננחת בארץ זרה ונצטרך להסתדר.
איך יודעים איך להגיע ממקום למקום? יש מוניות כמו בארץ? אפשר לדעת מחירים מראש?
מאמינה שלמצוא מלון מראש, כשר ושמתאים לנו כן נדע לעשות. יותר מפחיד אותי להסתדר במקום לא מוכר, עם שפה לא מוכרת...
אז תתכנני באתרים/קבוצות שהמליצו מטה...
הוא כן יודע אנגלית? אתם יודעים שפה אחרת כלשהי?
אשמח לחלוק איתך מנסיוני בפרטי כי טסתי כמה פעמים לבד ולא לבד, אבל לפרט פה יהיה אאוטינג.
מקווה שלא נצטרך את הידע הזה😬
הוא כן דובר גם שפה אחרת, לא רוצים לסוע לארץ הזאת... בכללי הוא יותר טוב באנגלית ממני, יש לו חוש לשפות, אבל לא ברמה של שיח שוטף...
תודה, אפנה אליך בפרטי!
ואם יש לבעלך אנגלית בסיסית אפשר להסתדר.
יש גם מקומות שהיהודים מדברים עברית פרפקט וזה יכול להועיל, והמון המון מעבודת המחקר לגבי מקומות לינה, תחבצ, מסלולים, אטרקציות וכו אפשר למצוא ברשת - חלק באתרים בעברית ואפילו יעודיים לדתיים.
בקיצור עדיין מוזמנת לכתוב לי ואחפור לך קצת חחח
לא יודעת לעזור מעבר, אבל הפרגון בהחלט מגיע לו
מה יותר זורם לכם?
אורבני?
טבע?
יש ברשת מלא מידע
ארגנתי הרבה טיולים בחיי
חלקם לי ולבעלי
חלקם אבילו לא ביצעתי בעצמי- אלא תכננתי לאחרים
בעיני לתכנן זה חלק מהחוויה
ולענייננו-
זה באמת לא צסובך כמו שזה נשמע☺️
לבד עם בעל ואפילו עם ילדים
היום הכל באמת מונגש
טיסות יש טיסות סודיות
לינה יש אייר בי אנד בי
מוזמנת ממש בכיף לפרטי לטיפים ולינקים
וסתם ככה, לטוס עם הבעל זה ממש ממש כיף
אבל טיסה לבד, נגיד למשפחה או משו, זה גם ממש כיף אם באלך התחלה לבדוק את השטח לפני שנוסעים יחד
לגבי הקושי בתקשורת, אני חושבת שיש היום אפליקציות תרגום.
את מדברת לטלפון בעברית והטלפון משמיע את התרגום בשפה זרה.
כדאי לגגל את זה.
ויש עוד כל מיני אתרים שעוזרים לתכנן
מניחה שככל שתתכננו מראש יהיה יותר קל בטיול עצמו, במיוחד בלי אנגלית
היי,7 שבועות לאחר גרידה בדיקת הריון חיובית לפני שבוע.
ביצעתי יום שני בדיקת בטא שיצאה 2790
ועכשיו שוב יש הפרשה צהובה רגילה ומידי פעם מתווסף לתוך זה הפרשה דמית/חומה וגם היה נקודה של ורדרד. שאני מנקה אין כלום.
האם זה עדיין יכול להיות השתרשות? כמובן שאלך לרופא
בהפלה שלי התחיל לי כתמים חומים שבסופו של דבר ניהיה שם ואז פשוט לא היה דופק בשבוע 10..
אשמח לשמוע בנות שהיה להן משו דומה והכל היה בסדר בסוף
בגלל ההיסטוריה של ההפלה
בהצלחה
אבל גם אני הייתי הולכת להיבדק בשביל השקט הנפשי.
על אף שזה נשמע שלב מוקדם. באיזה שבוע את אמורה להיות? יש סיכוי שלא יראו עדיין כלום
יש 2 אפשרויות: לנשום עמוק, לשתות הרבה ולחכות לשלב שאמורים לראות דופק.
לחילופין, ללכת להיבדק ולבקש תמיכה הומרונלית
מתי הכי טוב להוציא? יש דימום אחרי שמוציאים?
אני יודעת שכדאי להוציא בזמן ווסת
תשאלי לגבי הפסיקה שלכם, אם מטמא או לא
לא אמור לגרום לדמום אך יכול לגרום לדמום.
אבל יותר קל להוציא תוך כדי מחזור שצואר הרחם במילא פתוח קצת יותר
והוצאתי פעמיים
זה לא הביא את הוסת
אולי היה כאב לכמה שעות שעבר וזהו
אבל ההוצאה עלולה לגרום לדם פצע.
ולא חייב בכלל לכאוב,יותר כואב להכניס,להוציא זה ממש יותר פשוט.
אז עניתי מניסיון שלי שלי מה שחויתי
ויודעת שזה יכול לגרום לפצע
לגבי כאב- כל אחת ומה שקורה אצלה
מרגישה שהעובר מנסה להתברג והוא כל הזמן לוחץ לי על עצם האגן בצד ימין בבטן תחתונה.
וגם כאבים מאוד חזקים בעצם בגב (סקרום)
מה אפשר לעשות כדי לעזור לו להתברג נכון?
הלוואי ויש לכן עצות בשבילי 🙏
אם הוא כבר נמצא במנח לא טוב את לא רוצה להוריד אותו יותר אלא לעלות אותו כביכול ולהוריד אותו למנח טוב.
תרגילי ספינינג בייביז מעולים חזה ממש וגם טיפול איזון אגן כי לפעמים ש רצועות שתפוסות מידי או משוחררות מידי ואז זה ממש עוזר
והתעצלתי ללכת לאקוויבלריו.
מתחננת אליך שאל תעשי את הטעות שלי ותלכי לטיפול איזון אגן/אקוויבלריו.
הלידה שלי הסתבכה מאד בעקבות כך שהוא נכנס לא טוב.
ויש לזה השלכות על התינוק עד עכשיו!
יש לי המלצה חמה למישהי מצוינת בפ’’ת.
הלידה האחרונה שלי גם היה לי ככה כי כל ההריון בקושי עשיתי כריעות
על אילו מוצצים אתן ממליצות לאלה שלא ככ יודעים לקחת? מרגיש שהיא דווקא בקטע של המוצץ אבל לא מסתדרת עם הפטמה של המוצץ של מאמ. אשמח להמלצות מניסיון
וזה למרות שקניתי סטוק של ביבס (אל דאגה מצאתי מישהי פראיירית שהסכימה לקנות את כולם)
עם הקטן מראש התחלתי עם נוק, אבן לא הסכים ולכן עברתי למאמ
חבל שלא הזמנת באמזון את נוק - יש להם שם מוצצים בצבעים חלקים חתיכים (אני פשוט שונאת את הדמויות שיש על המוצצים פה, שם יש חלקים)
פעם ראשונה שעם בן 9 חודשים בבית.. התכנון שלי היה להיות איתו עד ספטמבר כבר (שזה יוצר שנה ו 4 בערך)... אין לי כרגע עבודה.
הבעיה שהוא די משגע אותי, ותוהה עם זה הגיל/ההרגלים/הילד..
הוא ישן לי חצי שעה בוקר סביב 8 וחצי 9, ואחכ שעה צהריים סביב 11 וחצי.
חוץ ממדי פעם שישן שעתיים וחצי בוקר, ואז לא ישן צהריים.
בחלק מהימים מקטר נון סטופ (לדעתי רעב ועייף. אבל לא מצליח לאכול טוב כי עייף, ולא מצליח לישון טוב כי רעב), לא משחק על השטיח. ימים כמו היום שמכונת כביסה הצלחתי להכניס בין קיטור לקיטור, כלים הצלחתי לסדר ליד הכיור לשטיפה, אבל לא הצלחתי לשטוף עם הבכי שלו. להרדים אותו לצהריים לקח לי יותר זמן ממה שישן בסוף.
מתלבטת אם פשוט להכניס אותו עכשיו למסגרת ולהתחיל לחפש עבודה יותר במרץ או לא (בימים היותר טובים שלו, ממש כיף לי, משחקת איתו, עושה דברים שאני צריכהה, דברים שאני רוצה, מסדרת קצת, ונחה קצת). ומחפשת לשמוע ממי שעם תינוקות בגיל הזה מה הציפיות שלכם? (למשל לשטוף כלים רבע שעה, כשהוא ער, זה הגיוני? כנל לגבי קיפול כביסה/סדר) ובמיוחד מה הסדר יום שלכן...
וגם טיפים איך להרגיל אותו להרדים לבד במיטה (כי אם לא אצליח את זה בשבוע שבועיים הקרובים, נראה לי שבאמת אכניס למסגרת)...
אבל כן יודעת שזה תלוי בתינוק.
אני תמיד עם התינוקות שלי בבית (עובדת מהבית), ועם התינוקת הקודמת זה היה ממש מאתגר... איכשהו הצלחתי לעבוד, אבל בקושי
(תכננתי לנסות להכניס אותה למסגרת, אבל בסוף זה קרה רק לקראת גיל שנה וחצי. ואז הכנסתי איתה למסגרת מלאה, בניגוד לילדים הקודמים שהיו בגיל הזה במסגרת חלקית, וזה היה מצוין בשבילה. וגם בשבילי...)
בהצלחה בהחלטות❤️
והארוחות היו בזמנים מוגדרים פחות או יותר
ישנו במיטה שלהם מגיל קטן ממש (פחות מחודש אפילו, אחרי שהעברתי מהעריסה של העגלה), בלילה בחדר השינה במיטת תינוק
במהלך היום עד גיל 3 חודשים בערך בעריסה ואז בחדר במיטת תינוק
בין לבין זמן משחקים, יציאה בחוץ וכו
לא זוכרת מה הספקתי בבית האמת.. ואם בכלל.. בשלב הזה הייתי בהריון נוסף כשהבכור היה איתי, בשמירה, ועם הקטנה זה היה כבר שניהם יחד
הם כן הלכו לישון באותה שעה בערך ב19.00. ואז היה לי זמן לעשות דברים בבית אחרי, אבל לא הייתי אז מקפידה שהכלים יהיו שטופים כל יום. כביסה כן הייתי עושה
זה בדיוק השלב של חרדת נטישה, אז הגיוני שאת לא מצליחה לעשות הרבה. גם הבן שלי בדיוק למד לשבת לבד בגיל הזה, וגמע מרחקים בבית אחריי/ לידי
לא ינקו בגיל הזה
הוא בן שנה
קם ב8 בערך ואז הוא נודניק כזה
וגם לא מסכים לאכול כמעט כלוםםם
ודביקי וגם כשעלי הוא לא רגוע
כזה לא סגור על עצמו
וזה באמת מגביל בקויש מצליחה לתשות קפה ולאכול אפילו בקטנה
אבל בערך שעה וחצי- שעתיים מהקימה נרדם לשעה- שעה וחצי- שעתייים
וזה בעצם הבוקר לשי מבחינתי
אבל כן הוא לא יונק וכשגמלתי מהנקה הרגלתי להרדם לבד עם בקבוק במיטה
ואז זה באמת הרבה יותר קל
אפשר לעשות קניות וסידורים, זה גיל שהוא ממש יהנה מלצאת ולהסתובב.
עבודות בית - מה שאפשר איתו ביחד. לשים אותו לידך לשטיפת כלים (על כסא אם הוא עומד או בכיסא אוכל), בינתיים לתת לו לאכול, או לשחק בכפות או כמה כלי אחסון שנכנסים אחד לתוך השני בערימה.
לקפל כביסה ביחד, הוא מעיף בגדים לרצפה ואת מקפלת ומראה לו ומדברת אליו...
לגבי היום, לפעמים אני מגלה אח''כ שעלה החום או יצאה שן או משהו כזה, ואז אני מבינה שהוא פשוט הרגיש לא טוב ולא ידע לספר לי על זה.
כנראה שגם אצל המטפלת הוא יבכה עד שהוא ירדם ויתרגל אין פה פתרון קסם. יש ילדים שיותר קשה שלהם..
אז לא בטוח שזה הפתרון.
אצל המטפלת לדברים שונים מאשר בבית
לק"י
שבמסגרת הוא נרדם אחרת.
מנשא איכותי ישדרג אתכם, משהו שיש לו אופציה לנשיאת בטן וגב.
יכול להיות שיהיה לך יותר כיף לצאת איתו, וגם הוא יתפוס יותר סדר יום.
אם בא לך לחזןר לעבוד סופר לגיטימי בלי קשר לחורף, רק מציינת שיכול להיות שהמצב ישתפר.
אני חושבת שזה קורה לכל התינוקות שיש ימים שהם לא נותנים לנשום ויש ימים יותר קלים.
כן הייתי מנסה לבדוק למה הוא לא ישן טוב בצהריים.
נשמעמחי ממש מעט לגילו הזמן שהוא ישן במהלך היום.
תנסי לתת לו דייסה בבוקר שיהיה שבע טוב כשהוא קם, כמ לא ברור למה הוא נכנס ללפחות שלא רעב ועייפות בשלב מוקדם של היום.
אצלי היו ימים שאם היותר צריצה לעשות דברים שמתי במנשא על הגב.
קצת כבד ולא הכי נוח, אבל רק ככה יכולתי לעשות דברים.
היא איתי בבית .יש בקרים שמשחקת יפה על השטיח זוחלת..ויש שלא.....
מה אני עושה?
מבינה שכנראה קשור להוצאת שיניים !..
שמה אותה בכיסא אוכל למצוץ לחם.
או מוצץ טעימות ממש אוהבת.יש לך?
אם ישנה וקמה עצבנית מנסה להחזיר לישון
(זה תלוי תינוק מן הסתם...)
אצלי כל עוד היא היתה בשלבים של הזחילה הצלחתי לעשות בערך הכל,
בעיקר עבודות בית, היא פשוט לפעמים זחלה אחריי או שהיתה עסוקה עם ה"צעצועים" (ללעוס לטעום וכו') שלה...
קיפול אני מקפלת בעמידה על המתלה, אבל הייתי מסתדרת גם בישיבה אני חושבת...
ומהרגע שהיא התחילה לעמוד, אז היא יותר צריכה אותי, כדי לא ליפול...
אז פחות מצליחה לעשות דברים שצריכים ריכוז
וגם מאז שנכנסו המוצקים כארוחה, אז זה ממש לשבת ולהאכיל וזה לוקח זמן...
לגבי שינה, זה ממש תלוי, לפעמים לא ישנה בבוקר ורק צהריים קצת יותר משעה, לפעמים גם וגם...
אני ממש משתדלת להיות קשובה אליה לזהות סימני עייפות,
לפעמים סוג של "מכריחה" אותה לישון כי יודעת שזה יעשה לה טוב
להרדים לבד במיטה נראה לי מאתגר, רק בקבוק או עייפות רצינית שנרדמים כזה מייד אבל שניהם לא תמיד קורים
סדר יום- הסדר יום סובב סביב הארוחות בעיקר, כי אחרי ארוחה היא בד"כ רגועה ויכולה להעסיק את עצמה, ואני מדי פעם מצטרפת...
לא עונה אחת אחת כדי לא להעיק.
אבל קראתי את כולן..
היום היה יותר טוב.
נראה לי אני צריכה להקפיד יותר על ארוחות טובות ובזמן ואז כבר נראה יותר טוב, ולחכות שהחרדת נטישה/משהו שמציק לו יוקלו קצת, כי כרגע הוא ממש לא נותן לי לזוז...
(ואגב, הוא בהחלט יכול לזחול בכל הבית, אבל למה לו, אם הוא יכול פשוט לצרוח על השטיח :/ )
ונירמלתן לי קצת.. מודה שהציפיות שלי היו אחרות מהגיל הזה.