פורום הריון ולידה (עמוד 309)

מהסגנון הזה

נעלי תינוק ותינוק, נעלי תינוק עם סוליית רך ומניעת החלידה, נעלי ילדים חד-שלביות עם רשת לגברים ונשים - AliExpress 1501

(סתם קישור לנעליים הראשונות שמצאתי בחיפוש. את יכולה גם לחפש עוד סוגים, אבל מה שטוב בהם זה שהסוליה מאוד רכה וגמישה, כמעט כמו גרב, אבל כן אטומה ומגנה מקוצים וכדו').

אמנם לא ברגעים אלה ספציפית אבל היו לי תקופות כאלה

חיבוק לך 😘

מרגש כמה כמה הבית חשוב לך וכמה את מקריבה למענו, הבית הפרטי שלך אבל גם הבית של כולנו פה.

זה נשמע קשוח ממש

מאחלת לכם שתצאו מהתקופה הזאת אוהבים, מחוברים וחזקים יותר ❤️

מרגישים במילים שהנושא הזה מאוד טעון עבורך, וזה כנראה מעבר לקושי הטכני להתסדר לבד בהריון וילדים קטנים.

מקווה בשבילכם שאם כבר זה המצב שהוא יוצא למילואים וכו וכו

שבכל זאת תצליחו לצמוח מתוך זה ❤️❤️

איזו אישה מדהימה את!

טוב שכתבת פה. הלוואי שהיה אפשר להגיד גם לסביבה האמיתית...

אני מקווה שיש מסביבך גם כאלה שמציעים עזרה?

אנשים אומרים שהתעייפו כבר..שמיצו את היכולת לעזור שהם עמוסים..

ולרוב לא אומרים

פשוט מתעלמים

מניחים שהתרגלנו

אז זהו

שלא

ואין לי משפחה או חברות לתמיכה

אבל ב''ה שה' נותן כח מעל הטבע לפעמים 

ובזכותך ובזכות שאר הנשים המגויסות עתידין להגאל

וזה לא משנה אם רצית שילך או לא מה שמשנה זה שאת מחזיקה את המשפחה ותומכת מרחוק.

למרות הקושי שלא יאומן.

יש בדור הזה נשים כל כך צדיקות ומסורות שעד המלחמה לא ידענו עליהן גם אם אנחנו לא מכירות כל אחת בשמה.

הקב"ה מכיר כל אחת בשמה.

חג שמח והרבה כוחות!

אולי זה מצביע על דלקת ועל צורך באנטיביוטיקה

את יכולה להתייעץ טלפונית עם רופא

הבת שלי הייתה עם חום של 40.8 יומיים סהכ נשלחנו לספירת דם, לא עברו 3 שעות וקיבלתי טלפון מהרופא שלנו, בגלל חריגות שהראו על זיהום חריג איפשהוא בגוף

התחלנו אנטיביוטיקה וב"ה זה עבר.

ממליצה למצוא תור טלפוני כמה שיותר מהר, אם כי הרופא אמור ליצור קשר אם יהיה משהו חריג באמת (כמו שאצלינו,ובחיים לא התקשרו אלי חוץ מהפעם האחרונה)

אף אחד לא יצר איתי קשר

אולי בגלל שחג והמרפאה סגורה

אם בבדיקת רופא הכל היה תקין

איזה זיהום זה יכול להיות?

נשמע לי ממש מלחיץ

במיוחד שהחום כל 6 שעות חוזר והחופ ממש גבוה (עכשיו היה 40.5, מלחיץ אותי ממש)

אפילו שיעול לא היה, עד היום אני לא יודעת איזה זיהום היה לה. אולי ישלחו אותכם לבירור אותנו לא שלחו.

גם המרפאה שלנו הייתה סגורה והרופאה התקשרה מהטלפון הנייד שלה, במקרים דחופים הם עושים זאת.

ביקשו שנעשה ספירת דם חוזרת לאחר שבןעיים, מחר בע"ה עושים

תעדכני מה הרופא אמר , בשורות טובות 🙏

עוד מעט אצא לטרם

וואי זה מעצבן!!! מקווה שנמצא מהר פתרון

שמתי כבר בבית שקית לאיסוף שתן, מניסיון עם הגדול לקח לנו נצח עד שהיה.. 

ינסו לאתר את המקור של הדלקת

לנו רק אחרי יומיים הרופאים האחרים התפלאו איך לא נשלחנו למיון

בשורות טובות🙌

בע"ה יהיה בסדר ולא ארוך מידי. ככה יוכלו למצוא איפה הזיהום ולהתאים אל האנטיביוטיקה הטובה ביותר.

רפואה שלמה!

עשינו צילום חזה ובדיקת שתן - תקין.

בדיקת דם נוספת - שוב מספר גבוה של הדלקת

הביאו לנו מרשם לאנטיביוטיקה בלי באמת לדעת מה המקור

נתחיל היום טיפול

תודה לכן על העזרה

מועדים לשמחה 

טוב שהלכתם להיבדק. תראי מחר החום כבר ירד (לא לגמרי אבל יהיה הרבה יותר נמוך)

שירגיש טוב המתוק! 🌹

מעריכה מאוד, תודה לך!!

טוב לדעת שיש מי שמוכר וחושב עלינו

לגבי קטני, מאתמול ב''ה בלי חום

האנטיביוטיקה התחילה ''לעבוד'' דיי מהר (תוהה לעצמי אם זה ירד בגלל אנטיביוטיקה או סתם וירוס שהחליט לסגת)

בכל מקרה, פשוט מסיימים עם זה.

שאלה לי,

יש לנו תור לטיפת חלב באסרו חג

הוא יוכל לקבל חיסון בפרק זמן כזה קצר ממחלת חום + במקביל לטיפול אנטיביוטי?

אנחנו בעיכוב של חודשיים מהחיסון שהיה אמור לקבל בגיל חצי שנה

קשה להשיג כאן תורים ולא רוצה לוותר על זה בקלות. 

האנטיביוטיקה מחלישה את הגוף.

לא הייתי מחלישה עוד יותר.

עד כמה שזכור לי רשמית מותר, אבל כשזה קרה לי פעם אז לא חיסנתי. חיכיתי שהוא יתאושש ויחזור לעצמו.

תקשיבי ללב שלך..

אגב, גם אצלינו היה פעם זיהום לא מוסבר והאנטיביוטיקה השפיעה מיד.

רפואה שלמה!! 

ותמיד הרופאה אמרה לחכות עם החיסונים

אגב, הוא תיכף בן שנה ועד עכשיו לא קיבל חיסונים של גיל חצי שנה בגלל זה 🙄

הוא מרגיש טוב יום קודם החיסון הייתי עושה

פרט לחיסון נגד שפעת שיכול ליצור מחלה חדשה

(ככה עשיתי עם הילדים שלי והכל היה תקין)

שניה לפני חיסון של גיל שנה, הרופאה אמרה לנו לחכות שבועיים!

אתמול ביצענו ספירה חוזרת אחרי שבועיים ומראה שעדיין יש מדדי דלקת בגוף, אמנם בירידה אבל עדין הגוף לא החלים 100%

לא הייתי עושה,

זה לא סתם מחלת חום

בגלל שהחיסון של גיל שנה הוא חי מוחלש.

בשונה מהחיסון של גיל חצי שנה

אם יהיה צורך בטיפול, הם חייבים להסתכל על תוצאות של בדיקות דם

נראה שמצריך טיפול אנטיביוטי..

אני מניחה שכרגע אפשר להירשם רק אם יש מקום פנוי.

אבל יכול להיות שכרגע אי אפשר לעשות שום דבר, עד שיהיה את השלב הבא.

הכי טוב זה לפנות למנהלת המעון אליו את מעוניינת לרשום, ולשאול אותה.

האפשרות להגשת בקשה לקבלת דרגה, נפתחת בשלב הרבה יותר מאוחר. בדרך כלל לפני תחילת השנה, ולפעמים גם אחרי.

יש כמה קריטריונים כדי להיות זכאים לדרגה, כמו עבודה או לימודים של שני בני הזוג. ויש קריטריונים לקביעת גובה ההנחה, כמו גובה ההכנסות ומספר הנפשות.

מה בדיוק את רוצה לדעת?

היא תעצור מעצמה ולא תרצה להמשיך ואז תדעי שיכול להיות שיש לה גרעפס, תעשי לה הפסקת גרעפס, ואז תציעי לה להמשיך לינוק.

מזל טוב! 😃

בפועל בגיל גדול יותר זה כל שלוש שעות בערך. מי יותר ומי פחות

ובדרכ זה יותר.

לפי דרישה

אני בגיל הזה מציעה כל פעם דהתינוק מביע אי נוחות

ואיד הסימנים שעוזרים לזהות בגיל הזה, משחק עם הלשון מעיד על רעב

זה באמת אינטנסיבי בהתחלה...

אבל הוא חייב יותר אוכל כדי להתפתח בטוב.

הפרש של 4 או 5 שעות זה לא מספיק

התינוקי רגוע?

בדקת עליה במשקל?

זה מאד עמוס בחודשי חיים הראשונים...

הנקה בכללי היא לפי דרישה ולא לפי שעון. אבל בדרכ זה גג שלוש שעות בין הנקה להנקה

אצלי גם הרבה פעמים זה שעתיים בגילאים האלה.

מה יכןל לעזור לך?

כדי שיהיה לך כוח לתת לו את האוכל שהוא צריך.

אולי בין ההנקות שבעלך או מישהו אחר יהיה איתו ותוכלי לנוח?

אולי להעזר בתמ"ל?

עדיף לשלב תמל עם הנקה מאשר לא לאכול מספיק.

מציעה ללכת לטיפת חלב הם מאד יכולים לעזור.

מזל טוב ללידה והתאוששןת קלה והרבה כוח בעז"ה!!!

לק"י

אם התינוק פותח פערים בלילה, אז ביום אמור לינוק יותר.

כל כמה שעות הוא קם בלילה?

אבל ביום אפשר לקרוא ספר או לראות סרטונים ביוטיוב במקביל ( להדברות יש סרטונים ממש יפים של סיפורי השראה עם מורן קורס וחני ליפשיץ  או כל מיני נושאים מעניינים עם אפרת ברזל).

אם את מאלה שפחות מתחברות.. זה ממש בסדר. לא לכולן זה ממש זורם בכיף.

לטעמי שווה להתאמץ, בהנקה יש כל כך הרבה טוב.  ועם הגיל זה נהיה יותר קל, הנקות יותר קצרות. לדעתי את בערך בשלב הכי קשה..

אולי לשלב בקבוק יעזור לך? 

אבל אח''כ זה ממש נהיה קל יותר,

התינוק לומד לינוק בצורה יעילה וארוחה אחת אורכת ממש כמה דקות, לעומת בגיל הקטן שזה יכול להיות 3/4 שעה...

את תראי שזה אפילו זמן בשבילך למנוחה ותהני מזה.

עכשיו הקטנציק שלך עושה מעבר בין העולם בו הוא נוצר בבטן שלך, לבין העולם החיצוני, וההנקה היא עמוד הבטחון שלו בעולם החיצוני, הוא מחובר אלייך בחזרה כמו במקור. 

לא יודעת, אני פחות הטיפוס האימהי בגיל קטן

הייתם בטיפת חלב?

הוא עולה יפה במשקל?

כמה זמן נמשכת כל הנקה?

הוא נינוח בין ההנקות?

את לא חייבת לענות פה, אבל אלה שאלות שיכולות לכוון אם ההתנהלות איתו היא בסדר כי הוא עולה בקצב הגיוני במשקל ולא נראה סובל הרבה מהזמן. אם הוא דוקא לא עולה ולא נינוח אז יש סיכוי שהוא רעב או לא תופס כמו שצריך, ואז בהחלט כדאי לפנות ליעוץ הנקה או לוותר על ההנקה ולעבור לתמ"ל או לשלב הנקה ותמ"ל.

ואם את מרגישה שהאנרגיות שלוקחת ממך ההנקה לא משאירות לך כח, אז זה בסדר לוותר על ההנקה. אפשר לגדל תינוקות בריאים ושמחים גם בלי הנקה.

מזל טוב, גידול בנחת והרבה בריאות

כתבו לך פה לבדוק עליה במשקל ושהתינוק רגוע, אני רוצה להוסיף גם שצריך נראה לי 6 טיטולים רטובים ביממה (יציאות יכול להיות הרבה פחות אצל תינוקות יונקים ויכול להיות גם יותר, אבל שתן חייב להיות כמה פעמים ביום) וגם חוץ מזה שהוא רגע לבדוק שהוא לא ישנוני מדי, שהוא עירני לפעמים, לא זוכרת מה בדיוק צריך להיות בגיל הזה, זה עדיין גיל שישנים הרבה, אבל זוכרת שאצל הגדול שלי בגיל שבועיים הוא היה ישן כמעט כל הזמן והייתה לו צהבת כשהוא נולד, אצל הקטן הופתעתי כמה תינוק יכול להיות עירני כשאין לו צהבת. וצהבת גורמת להם לינוק הרבה פחות אבל צריך לינוק הרבה כדי שהיא תעבור.

בית וגן שכונה גדולה.

אני אוהבת את בית לוי, הוא קטן ונקי ובלניות נחמדות. יצא לי כמה פעמים לטבול בשבת והיה ממש רגוע ונעים.

את יכולה להתקשר לשאול על שעות פתיחה מדויקות,

מקווה טהרה בית וגן בית לוי

+972 58-768-7610

מקווה בית לוי - חיפוש ב-Google

יש עוד מקווה ברחוב שערי תורה שהוא המקווה המרכזי של השכונה אבל לא יצא לי להשתמש בו. 

את השעות 

זה הכי חשוב

ויש שערי תורה למעלה של בית וגן

עכשיו קיץ אז פתוח יחסית מאוחר

כדאי להתקשר

לא מכירה אותו רק יודעת שיששם

מקווה נעים?

מתוחזק?

מהממים

הסגנון הוא לפי האזור 

השתמשתי לבת שלי תקופה בפגלקס עד שעברו העצירויות.

היא למדה לא לפחד מיציאות, ואז הפסקנו בהדרגה.

החזיר לה ולנו את השפיות לחיים.

זה ממש סבל, אני לא הייתי מחכה עם זה.

זה באמת סבל.

נותנת לו כשמרגישה שממש צריך.

שלא יסבול. ומיץ שזיפים.

את לא צריכה לחשוש מלתת לו

לעצירות יש השלכות על השרירים באזור פי הטבעת ואם זה ממושך אז עדיף להשתמש בנורמלקס 

מה ששמעתי פעם מחברות רוקחות, שבגלל זה נותנים את התרופה לתקופה ארוכה. זה כל פעם ממיס קצת את הגוש עד שמשתחרר

שתי רופאים וגם האחות

אמרו שזה ממש לא בריא

ורק לשנות תזונה

נשמע שהאוסתאופתיה נכנס חזק בשנים האחרונות.

המליצו לי לצינור לריפלוקס. בסוף לא עשיתי.

נתת כיוון מחשבה אחר.

תודה!

עבר עם טפטוף חלב אם לעיניים.

הרופאה נתנה כן טיפות, אבל לא השתמשנו.

ולעשות עיסויים במעלה האף (הוא הראה לי איך).

במקרים חמורים צריך לפעמים ניתוחון לפתיחת צינורית הדמעות, אבל ב"ה נראה לי שאנחנו רחוקים משם... (וגם עושים את זה בגיל גדול יותר)

בתים

אני יודעת על 2 כאלו. נראה שזה יכול להתאים לך

והתשלום מן הסתם גבוה ומתגמל יותר מהוראה

כדאי לנסות לפתח את זה בנוסף לעבודה קבועה ומשכורת כמו שצריך.

שווה לך לברר על יעל זלץ, היא מומחית לסדר ואירגון ויש לה סדנאות שמלמדות אותך איך להתעסק בזה 

יעוץ אירגוני מתאים גם לפן הארגוני היעיל המסודר

וגם לפן האנושי שציינה שטןבה בו וקשר עם אנשים והקשבה

טפשר פקטי וטפשר לעבוד בחברות וארגונים

שאת הולכת אליה.

זה קשוח מאוד למי שלחוצה ממש להריון, ובמיוחד כאשר מנסים בת, כי אז מתרחקים מאוד מהביוץ מה שדי מוריד את הסיכויים להריון בכלל.

האמת שאני נכנסתי להריון מאוד בקלות גם אצלה, על החודש הראשון

אבל עברתי הפלות והריונות כימיים אחד אחרי השני

באיזשהו שלב החלטתי לרדת מזה כי הרגשתי שזה לא נכון עבורנו ההתערבות הזאת.

אני לא חושבת שזה דבר לא נכון לעשות באופן כללי,

אני דווקא שמחה שהגעתי למסקנה הזאת אחרי זמן מה ותהליך שעברתי אחרת הייתי כל הזמן במחשבות על זה מה היה אילו ואילו.

ב"ה נולד לנו בן חמישי לפני שנה

ואני משוגעת עליו ושמחה איתו כמו שלא היה לי אף פעם. לא יודעת להסביר. נראה לי שההשלמה הזאת שהגעתי אליה עשתה לי טוב ואני פשוט שמחה ורגועה ולא להוטה אחרי בת, לפחות לא בשלב הזה של החיים.

יש לי חלום לבת אבל זה לא בוער לי הכאן ועכשיו. וגם כנראה באיזשהו מקום השלמתי עם זה שאולי באמת יהיו לי רק בנים.

ממש מתחברת למה שכתבת.. תודה..

אולי באמת נפסיק.. מרגישה יותר שלימה מאשר כשהתחלתי את התהליך הזה...

אבל אחרי 4 היא הגיעה

בלי מאמץ מיוחד...

הבלנית אמרה לי פעם אחת תשכבי על צד שמאל שיצא לך בת ויצא בן

אחרי הבת רציתי עוד אחת ובעלי שאל מה תעשי אם יהיה בן

אמרתי לו שאגדל אותו בשמחה בשמחה ואהבה העיקר בסופו של דבר ילד בריא

ויצאה עוד בת

עכשיו בקשתי בן

נראה מה יצא בסוף- כי העובר דרך אולטראסאונד רגיל לא מראה מה הוא

ומחכה לתור לסקירה לדעת בוודאות

שאחרי ארבעה בנים, היא וחמי עשו כל מיני דיאטות מיוחדות ושטיפות עם חומץ ודברים כאלה, וכשהיא נכנסה להריון, היא בחרה לא לדעת מה יש לה, ועברה הפלה בשבוע 18. אז עד היום היא לא יודעת אם זה עזר.

בהריון אחכ לא עשו כלום, והיא השלימה עם זה שיבוא בן חמישי, וב"ה נולדה גיסתי היחידה (והמהממת😍).

היא אומרת שמה שבאמת עזר זה התפילות לקב"ה שיזכה את חמי במצוות פרו ורבו (לפי הדעה שפרו ורבו זה בן ובת).

וזה שב"ה בקודמים נכנסת להריון בפעם הראשונה זו זכות, אבל זה ממש לא מובן מאליו, וגם אם תפסיקי את התהליך לא אומר שישר תיכנסי להריון

בסוף זה הכל סטטיסטיקה... ומלמעלה.

ההתלבטות כמה לנסות להתערב וכמה לתת להוא שם למעלה לעשות את שלו. וכמה בכלל באמת יש לנו השפעה בכלל...

ולשים אותה על החלון. להדביק אפילו.

יש היום רשתות שקונים עם מדבקות

לגבי העריצות - ממליצה על פניסטיל ג׳ל או משחת ארניקה

להפעיל מאוורר באיזור.

למרוח תחליב סנו די.

תקני איכותי. אני אישית משתמשת בשל מיכל סבון טבעי.

עוזר ממש

אני זוכרת שיש שמן ציטרונלה שדוחה יתושים

ולדעתי יש עוד

תבדקו קצת מה מתאים...

כי פשוט חוץ מבעלי ממש לא אכפת לי מה אחרים חושבים על התפקוד או אי תפקוד שלי,

ולא מעניין אותי מה ההגדרה המילונית שלהם להריון ולמחלה.

אם אמא שלי תגיד שהיא בהריון עשתה הכל רגיל, זה לא יעורר בי אי נוחות על זה שאני נחה,

זה בעיקר ישמח אותי שהעולם התקדם בקטע פמיניסטי והיום אשה לא צריכה לתפקד בהריון כאילו שהיא לא.

אם למישהו לא מוצא חן בעיניו שאני נחה, הכל בסדר לא חייבים לארח אותי.

אם בא לי לנוח אני אנוח בלי קשר להריון. גם אם אני מקיאה וגם אם לא. אם הגוף שלי מאותת לנוח, נחים. לא צריך להתפלסף על הגדרת מחלה בשביל לנוח.

וממש לא מעניין אותי מה הגיסות שלי עושות, זה לא פקטור בכלל.

כמו שלא אכפת לי מה השכנה עושה..

אני יודעת מה הכוחות שלי ואני מחליטה מה לעשות או לא לעשות וזהו. ומי שרוצה להתלונן/ לצקצק

בבקשה שיעשה מה שבא לו.

שזה לא מחלה אבל זה בהחלט יכול להיות תקופה קשנ שצריכים בה יותר עזרה והבנה וחיבוק..

חיבוק גדול והרבה כוחות בעז"ה!😀

בגלל מה שכתבת בשורה האחרונה- זה אופי מתלונן, אבל לא ממש מכיל את האחר...

זה קשה להתמודד עם זה כשאת זו שצריכה את ההכלה...

חיבוק!

אולי הריון זה לא מחלה, אבל זה בהחלט מוגבלות.

חיבוק!

זה ארוך מאוד

עד שהבחילות נרגעות מתחילים כאבי גב ורגליים

עייפות וחולשה

מורכבות נפשית

ולצד הכל צריך לתפקד כרגיל

קשה

גם לי קשה כרגע

ומאוד מבאס שאין לגיטימציה להרפות

למשל כשאני תולה כביסה ומקפלת ומכינה אוכל אני ממש מרגישה שמגיעות לי תשואות

אבל בעלי רואה את זה כממש התנהגות רגילה

ולא עוזר כמה שאני מסבירה לו

את לא צריכה אישור מאף אחד לאיך שאת מרגישה

אני זוכרת בתחילת אחד ההריונות הייתי מרגישה כאילו יש לי חום, חולשה וצמרמורות, אני כבר לא מדברת על הריונות עם בחילות..

מזכיר לי שתמיד היו אומרים שמחזור זו לא מחלה.. וואלה לא בהגדרה אבל אפשר להרגיש הרבה יותר נורא מסתם וירוס כשאת במחזור.. אני אעיד. אבל נו בסדר , זר לא יבין זאת

כל הריון שלי היה מחלה והיה שלב שהפסקתי להסביר את עצמי או להקשיב לאנשים שניסו להתערב במה שאני אעשה/ לא אעשה ותכלס רוב ההריונות הייתי בפעילות מינימלית ופסק זמן מהחיים הרגילים

כל בנאדם אחר שהיה מרגיש בחילות חולשה סחרחורות וכאבים היה שוכב במיטה אבל רק מנשים מצפים למשהו אחר, אני שמתי על זה פס, גם אם זה הגיע מנשים אחרות שמתכחשות למצב הזה.

אוהבת לקרוא אותך❤️

לא מבינה למה נשים מתעקשות לתפקד כרגיל בהריון. אצל רובנו זה מחלה לכל דבר עם שלל מיחושים וכאבים.

מאחת שנמאס לה כבר לשמוע את זה🥴

הייתי צריכה בעיקר לפרוק,

מבאס אותי שאת הגיסות שלי היא מבינה יותר ויותר מתחשבת וממני היא מצפה לתפקד כרגיל,

אבל לפחות אני רואה שזה לא פינוק וזה הגיוני שאני נותנת לעצמי לנוח.

היום היינו בבית ועשיתי דברים בבית והרגשתי מותשת,

גם אצלי בעיקר עד חודש רביעי אני לא מרגישה טוב ואח"כ יש שיפור רציני.

אז באמת תודה! זה כיף שיש מקום שמבינים אותי ותומכים בי ❤️

תודה לקבה על הילדים והכל

אבל הריון זה 9 חודשים לא פשוטים, הגוף עובר טלטלה גדולה,  

לא צינון של 10 ימים . זה המון חודשים מורכבים נפשית ופיזית

תעשי מה שטוב לך . חיבוק.

אם ברגיל אני מתפקדת 120%,

בהריון אני 30%.

סובלת מכל מיני תופעות וכל כולי חתיכת אישה בהריון.

כל אחת חווה את זה אחרת.

אני לא מתנצלת. זה המצב. נעזרת ממי שעוזר בשמחה ומי שלא מבין - פחות משתפת.

מקווה שתמצאי בסביבה שלך אנשים שיבינו ויכילו.

באמת

הריון זה אשכרה תקופה שאני מתמקדת בלשרוד

זה ממש קשה

ולא פשוט כשהסביבה לא מבינה.... חיבוק

מה שהכי חשוב שאת ובעלך מבינים שזה אמיתי ולא צחוק ומפרגנים לך מנוחה 

בהחלט אפשר לקרוא לזה מחלה.

בן אדם רגיל שמקיא כמה פעמים ביום, מרגיש חולשה וסחרחורות

יקרא לעצמו "בריא"?? ימשיך לתפקד כרגיל??

מספיק שיהיה לו אחד מאלו והוא כבר ילך לרופא, יבקש בדיקות דם, אולי יקח יום מחלה..

אם את לא מרגישה טוב ולא מסוגלת לעבוד, מכל סיבה, הגיוני להיות בבית אם יש לך זכאות לימי מחלה. לא משנה מה הסיבה לדעתי

בהריון צינון הוא אפילו יותר קשה כי נמנעים מכל מיני תרופות אז בכלל

אני לא יכולה לקחת מחלה על כל פעם כזו.. בפעם הזו ספציפית זה כנראה היה בגלל וירוס כי זה בא ביחד עם הצינון והיה ככה לעוד אנשים אצלנו.

וכן. באמת סיוט.. אין בערך מה לעשות חוץ מתה

אני מתפקדת בהריונות בד"כ לגמרי כרגיל

ומעצבן אותי שמרחמים עלי (בפרט שהרחמים לא עוזרים. רוצים לעזור? בואו להשכיב לי את הילדים).

א ב ל

זה שההריונות שלי סבבה בד"כ לא אומר כלום על הריונות של אחרות. וכן להיפך.

ההריונות של חמותי היו מזעזעים. מבחינתה הריון=חוסר תפקוד. אז מה? זה אומר שאני לא יכולה לחתוך סלט כשאני אצלה?

אם ההריונות של אמא שלך היו קלים זה אומר שגם לך קל? מה הקשר??

אני לא מקיאה, אין לי בחילות, ההמוגלובין שלי תקין עד הסוף. יש לי טיפה תופעות פה ושם אבל לא משביתות או משהו כזה...

ופתאום בהיריון השישי צנח לי ההמוגלובין, הייתי חלשה ועייפה, סבלתי מחום בקטע אחר. היה היריון סיוט. ומאז אני מוצאת את עצמי מרחמת על נשים הרות, אבל מזכירה לעצמי ש- מה אני יודעת על ההרגשה שלהן? רק מה שהן אומרות.

ואז החלטנו ללכת למקום אחר ולא לחכות עוד המון זמן בכניסה עצמה,

אבל לא קנינו כרטיסים מראש.

בקיצור אם אתם מחליטים כן להגיע, תצטיידו בהרבה סבלנות.

לק"י

המקום גדול, כך שלא בטוח שהצפיפות תהיה מורגשת.

קנינו כרטיסים מראש בשושן פורים, והכניסו אותנו מכניסה אחרת. פשוט קראו לנו.

יש מצב שגם אנחנו נבקר שם השבוע.

אולי פחות עמוסים.

ביום שני הגענו כמעט עד למדבריום וחזרנו הביתה כי כל האזור היה פקוק והגענו מאוחר יחסית. בקשנו שינפיקו לנו כרטיסים להיום וזה טופל במייל ממש ממש מהר.

מי שמגיע מרחוק ברכב מומלץ להגיע מוקדם.

זה לא משהו שעובר תוך יום או יומיים. זה יכול להתאפיין בפרץ של כמה ימים טובים יותר או מלאי אנרגיה יותר, וזה עדיין ממש לא אומר שהדיכאון עבר.
אני כותבת מניסיון.
רז אם באמת יש לך דיכאון, אני חושבת שלא כדאי ליפול לאשליה שעכשיו הכל טוב, או שעכשיו זה בידים שלך להמשיך להיות שמחה וחזקה. כי דיכאון הוא ממש לא בידים שלנו.
ממליצה לך לפנות לטיפול תרופתי\פסיכולוגי.
תרופתי, זה יכול להיות אפילו כדורים פשוטים מאוד כמו ציפרלקס, שאפשר לקבל אותם מהרופא משפחה, והם יכולים פשוט לשנות חיים.

סליחה שאני ככה מורידה 😒 אבל כותבת באמת בשבילך.

וגם, הייתי בוחנת אם ה״דאונים״ הם סביב תקופות הורמונליות יותר כמו ביוץ או ווסת

פעם ראשונה שעלתה לי המחשבה שהנה הדיכאון חוזר לחיים שלי הייתה באמת כשהיינו אסורים, לא זוכרת אם בווסת אבל באזור. אבל מאז הוא לא מחזורי כל כך, הוא די סטטי או מתגבר, פעם ראשונה שאני מרגישה שיפור זה עכשיו.

כבר אתמול בערב אחרי שבצהריים כתבתי את זה, היה לי כזה פרץ של בכי, בערך שעה בכיתי.

אבל כבר הרבה זמן לא הרגשתי שאני אני ובימים האחרונים כן.

אני חושבת שהשינוי לטובה התחיל פחות או יותר כשפתחתי את הניק הזה ושיתפתי מה עובר עלי, ופתחתי מול בעלי ושיתפתי אותו ופתאום אחרי כמה ימים שמתי לב שרגע! אני מרגישה טוב יותר!

אז נכון שיש גלים, לא הכל עבר ותודה שאת כותבת לי שזה גם לא בהכרח יהיה בידיים שלי להיות שמחה וחזקה. באמת תודה שכתבת את זה.

כאילו מרגיש לי מגוחך לבוא עכשיו לרופא ולהגיד לו שיש לי דיכאון כשעכשיו ספציפית הכל בסדר איתי (כמעט) אבל את צודקת שזה כדאי

ולכן זה הגיוני לבוא להגיד שאת מרגישה שאת בדכאון כי יש לך גלים של בכי מתפרץ, עצבות, ושלל תסמינים נוספים

זה לא סותר טיפול. 

הסרט המוכר

*ליל הסדר עם הסולטן*

פסח - ליל הסדר עם הסולטן הסרט המלא - עטרת ספרים הוצאה לאור

*שימו לב שזו האופציה היחידה החוקית לצפיה בסרט.

מוזמנים להעביר הלאה ושיהיה חג שמח!! 🥂🇮🇱

הוצאת עטרת

אחרי אחד החיסונים.

הרופאה אמרה שלפעמים זה קורה ויעבור.

וכך היה..

תודה!

אחותי כשהיה קטנה חטפה איזה זיהום בגלל חיסון שנעשה בצורה לא מספיק סטרילית.