פורום הריון ולידה (עמוד 3209)

שזה אמור להיות מלווה בדימום.

ואין לי דימום ב"ה

כשאני יושבת זה נרגע.

 

 

ואפילו לפני האיחור במחזור...
אבל כאבי בטן חזקים בצד ימין למטה..
רק במיון גילו את זה והדימום התחיל איזה יומיים אחר כך..

הגיוני שזה זה?

 

לא בדקתי הריון או משהו.

והכאב נרגע בישיבה.

מלחיץ אותי.

 

מה לעשות?

כדאי להתייעץ.
יכול להיות שזה לא זה, אבל חשוב לעקוב.

לפעמים פשוט יש כאבי בטן שלא קשורים להריון ולידה... במיוחד אם את שבוע אחרי טבילה בדכ מוקדם להרגיש משהו...
קרה לי הרבה פעמים שכאבי בטן של גזים ועצירות הזכירו לי כאבי מחזור ואפילו צירים.

עוד לא עשיתי אולטרסאונד או כל בדיקה אחרת.
אם הבדיקות היו תקינות ואמיתיות- זה נראה לי שבוע 4-6. יש מה לעשות בשלב כזה?

לוודא דופק.

נראה לי שאו שהבדיקות טעו או שהיה משהו ונפל.
בפעמים האחרונות המחזור הגיע כל חודש וחצי, ועשיתי בדיקה בערך 5 שבועות אחרי תחילת הקודם. ועשיתי עוד בדיקה כדי להיות בטוחה, ויצאו פסים ברורים לחלוטין.

חייבים לעשות בדיקת דם?
זו קצת טרחה בשבילי.

אוף...עצוב לי והפעם גם קצת כואב פיזית.

אבל לי היה דימום ממש רציני בשבוע 5 הייתי בטוחה שנפל ואחרי כמה ימים היה דופק. והילדה היום בת 8. אז כן הייתי עושה בדיקת דם בימים הקרובים

אז אם תהיה הפתעה לטובה, תהיה...

ואם לא, נחכה קצת (אני מקווה) בסבלנות. ב"ה שיש כבר ילדים.

ולמדתי להבא, לחכות עוד עם הבדיקה.

לכן זה מתפרש כהריון אבל אז נופל 

ולא יודעת למה הפעם הייתי "חסרת ביטחון" בנושא...עשיתי 2 בדיקות בהפרש של כמה ימים כדי להיות בטוחה שזה הריון.
ואמרתי לבעלי, שרק ימשיך (ההריון).

גם מה שאני מכירה זה נקרא הריון כימי.

בשורות טובות בזמן הנכון בע"ה

הלוואי ותזכי שכל משאלות ליבך יתגשמו לטובה!

אני רק שואבת כבר במשך חמישה חוד'
בהתחלה שאבתי כל שעתיים, וכשהכמות נהייתה מספיקה לי וההנקה התבססה כל 3 שעות.
את החלקים אני שואבת לפני כל שאיבה , וסטריליזציה טוב לעשות לפחות פעם בשבוע אם זיכרוני אינו מטעה אותי.

כמה זמן לשאוב בכל צד? שואבת כ20 דקות עם הפסקות (שואבת 10 דק'. עיסוי קל ואז עוד 5 דק', ושוב עיסוי והפסקה ועוד 5 דק'). יצא הכי הרבה עד עכשיו 50 ml...

השטיפה של החלקים זה רגיל? והייבוש?

אם יש לך חד צדדי ואת בהתחלה לי אמרו שכדאי לשאוב 7 דק מכל צד ואז 5 דק ואז 3 דק..
הכל בסוף תלוי אם 50 זה מספיק לך כרגע ..אם לא תגבירי שאיבות כמו שכתבתי למעלה ולשאוב כל שעתיים.לי עם הזמן הכמות גדלה..
אני לא יועצת הנקה אבל עברתי עם השאיבות האלה אז מניסיון..
ואני שוטפת עם סקוצ שייחדתי לזה לא עם החיידקים של הסקוצ במטבח. עם מים ונוזל שטיפת כלים ומייבשת גם כן רגיל
שיהיה בהצלחה עם זהוכל הכבוד! לשאוב זו מסירות גדולה!!

תודה על הפירוט!
עזרת לי ממש

מנסיון...

זה ממש ממש מסירות!!

 

לגבי הזמן, שמתי לב שכשאני שואבת נגיד 5 דק' כל צד, מחכה 5 דק' ואז שואבת שוב- הכמות גדולה יותר..

נשמע שאת בהתחלה..

זה לוקח זמן בד"כ עד שהגוף מתרגל ואז כבר יוצא מהר יותר..

 

רק תשימי לב שלא להתלהב מידי ולהגיע לגודש (מנסיון לא כיף בכלל...)

זה גורם לשד 'להפנים' את הגירוי והוא 'מבין' שעכשיו צריך לתת יותר...

בפועל ראיתי שזה עוזר לי, וגם לאחותי עזר..

אבל יכוליות שזה משתנה מאחת לאחת

ואז שואב מענין אם זה אותו ענין

אז כמה זמן זה יוצא לך לשאוה?

הרבה ירקות דגים, פסטה, פתיתים טונה
כריך

מרקים (עם מזגן)
קטניות
מוקפץ
פסטה
פשטידות- אפשר להכין בכוסות של קאפקייקס ולשלוף.
אני מנשנשת בין הארוחות שקדים, תמרים...

זה התהליך

ושוכחת להפסיק

מורעבת כל היום, עם חשק מטורף לסוכר⁦⁩

מעולה לחלב
חותכת לפעמים פירות או ירקות בקערה
קינואה

קמה בבוקר ומרגישה חור בבטן! אם אני לא אוכלת כעבור שעה כלום אני מתחילה לרעוד בידיים... מרגישה שהתינוק שואב ממני עם החלב את כל האנרגיה.
אבל כן משתדלת בריא.

ביצה קשה, סלט חסה וירקות, לחם מלא וטחינה.

צהריים - בשרי ; קציצות/עוף/שניצל/מוקפץ.. ירקות מבושלים ברוטב, אורז/ קינואה/ בורגול...

מרגישה קצת רע עם זה
מצד שני אם אשאב כל היום אהיה בטוח אמא רעה ועצבנית
אשמח לצפירת הרגעה

אספר על עצמי:
הבכורה שלי נולדה בשנה הרביעית ללימודים שלי. הייתי לומדת עד 5 יום אחד, ובשאר הימים לימדתי בעיר אחרת. הייתי סוחבת את הילדה איתי ללימודים, וגם לעבודה (שמה אותה אצל מטפלת קרוב לעבודה, כדי לחסוך שעות של מטפלת), והתעקשתי רק על חלב אם, היום אני יודעת שזה היה בצורה מטורפת. הייתי מניקה מתי שיכולתי, ושואבת מתי שיכולתי, וגם כשלא יכולתי, היו ימים שהייתי מותשת, 12:30 בלילה, וצריכה לקום ולצאת מחר ב 7, אבל אין לי מה לתת למטפלת, אז צריכה לשאוב.. אבל לא יוצא כלום (מעניין למה...) אז שותה מלא מים, מחכה חצי שעה, ואז שואבת מספיק שיהיה לילדה מה לאכול מחר.
זוכרת פעם אחת שממש רתחתי מכעס, כשהמטפלת אמרה לי שהחלב היה מקולקל, אז היא זרקה ונתנה לה מטרנה. איך היא העיזה לזרוק את הזהב הטהור הזה לפח? היא יודעת כמה עמלתי עליו? וכ"כ חששתי מזה, איך נתנה לבת שלי מטרנה, והרי חלב אם הכי בריא, וכו' וכו'.
היום אני יודעת לומר שלא קרה ולא יקרה שום דבר לילד שיקבל תמ"ל כשאמא שלו בעבודה (גם אם יקבל כל הזמן). הדבר היחיד שיקרה הוא שהתינוק יקבל את מה שהוא צריך, האמא תהיה רגועה ונינוחה, תישן בלילה (היו לילות שגם כשנכנסתי סוף סוף למיטה, לא נרדמתי מרוב דאגה שיהיה לי מה לשאוב בבוקר), ותעניק לו חום, אהבה, וסבלנות שהוא כ"כ צריך, וגם תניק אותו בנחת כשהיא תוכל.
מבחינת בריאות- דווקא הבכורה שלי היתה הכי חולה מכל הילדים בשנים הראשונות שלהם.
היום אני לא מבינה מאיפה היה לי השיגעון הזה אז, ומה חשבתי לעצמי. באמת לא מבינה, אפילו לא הייתי חברה בפורום פה ולא ראיתי כמה נשים חושבות שזה ייהרג ובל יעבור, אז לא יודעת למה חשבתי את זה בעצמי. בכל מקרה אני יודעת היום שיש דברים יותר חשובים, וגם אם היה לי זמן וכוח לא הייתי שואבת - בשביל מה?

צודקת!!!!!!!
תודה רבה רבה לך!!!
למדתי מכל אחת שהגיבה לי פה
אלופות!!!!!

אצל שני הגדולים שלי התאבדתי על שאיבות. מהשלישית אמרתי די! לפעמים הספקתי לשאוב , לפעמים לא. קיבלה גם תמ"ל אצל המטפלת. וכל ילדי ב"ה המשיכו לינוק עד מעל שנה, חלקם שנתיים. בלי שאיבות כמעט ועם אמא שעובדת. מה נורא במנה/ שתיים תמ"ל ביום?

לק"י

אני מניקה עד גיל גדול, ובמקרה הצורך קיבלו במסגרת תוספת תמ"ל. אבל מגיל 10 חודשים-שנה אכלו במסגרות רק אוכל אמיתי.

אם יש לך זמן לשאוב בבוקר- בדרך כלל זה זמן שמלאים בו, ויותר קל ומהיר לשאוב.

אבל אני רואה שכבר גדולות וטובות ממני עזרו לך להרגע😝

מנה נוספת.
אופציה מבחינתך?

והאמת שלא יהיה לי באמת זמן לארגן את כולם ולבניק אותה ולהיות ב7 וחצי בעבודה

אבל זאת כזאת השקעה מטורפת שאני פוחדת להציע

היא מחוברת אלי בהנקה מאז שמגיעה הביתה
אם אשאב עוד לא יהיה לה מספיק להנקה
היא מאוהבת בהנקה!!!

חברה עוזרת לי ומתגברתי אותי בחלב אם ממנה והיא אומרת שצריך להרגיל את הגוף פשוט לעוד מנה, אז אם תשאבי על רק בקביעות בערב נגיד, אחרי 3 ימים אמור להיות לך יותר חלב בערב, הגוף קולט שיש ביקוש לעוד חלב

אנסה לראות מתי אפשר להכניס עוד שאיבה
רק שלא אגמר מזה

תשאבי את הצד השני. בהנקה הבאה תחליפי צדדים. החלב יתגבר תוך כמה ימים

בכל זאת ככלל יש יותר חלב בבוקר ופחות בערב. לתינוק זה מספיק כי זה יותר שומני, אבל לייצר מנה בשאיבה עדיף לנסות בבוקר מאשר בערב. אפשר בשעה שאת שואבת בעבודה לנסות להכפיל כמות עי כך שקודם כל לשאוב או בדוצ או פעמיים מכל צד (ימין שמאל ימין שמאל) ובנוסף בסיום השאיבה כשכבר לא יוצא חלב לשאוב עוד 2-5 דק (מקסימום 5!) על ריק, ותוך כמה ימים בדרך כלל יתחיל לצאת עוד חלב ועם הימים והמשך השאיבה הכמות תגבר.
בהצלחה!

האמת? נשמע כמו תמל ומעבר למוצקים כשאפשר.
למה שלוש מנות משמונה עד שתיים? נשמע ממש המון
את בטוחה שלא דוחפים לה סתם במעון? (סליחה על החשד אבל כל שלוש שעות זה לא מסתדר שאת צריכה שלוש מנות)

לגמרי.
אם את מיניקה לפני המעון ומיד אחרי, זה אומר שהיא אוכלת כל שעה וחצי.
בת כמה הילדה?
כמה זה מנה?

מתכונת להתחיל טעימות בחגים
היא אוכלת בקושי 60 בינתיים חדש לה הענין של הבקבוק אבל בגלל שיונקת כל היום בקבוק היא לוקחת פעם בשעתיים

תפרטי קצת כי משהו לא מסתדר לי במספרים

מהבקבוק אוכלת מנה של 60 אז אני שואבת מכל צד 60 זה 120 לשתי ארוחות

כי שאיבה אחת של 120 זה סבבה, אבל בהחלט סביר משמונה עד שתיים להצליח לשאוב עוד מנה אחת
מציעה לתגבר את השאיבות כמו שהמליצו לך ולקחת תוספים, אפשר בכיף בשאיבה אחת להגיע ל180
או אם יש לך עוד הפסקה להוסיף עוד שאיבה

אבל אם תעבדי עם דודקאז אחרי שהגוף יתרכל תגיעי בקלות ל200 תוך 20 דק
ואגב אל תלכי לפי הרגשה "מרכישה שאין לי כלום היא יונקת מלא" הגוף יתרגל לזמני השאיבה ויתמלא בהתאם.
אני מניקה לפני שיוצאת מהבית ושואבץ מייד כשמגיעה לעבודה תוך פחותמשעה ויוצא לי מנה תוך רבע שעה... ככה הכי נוח לי וככה הגוף התרגל.. הרבה פעמים דווקא בבוקר יש הרבנ

והוא היה צריך פחות.
בפעמים הראשונות שהשארתי אותו ליום שלם זה כנראה היה צורך רגשי, הוא רק ביקש עוד ועוד כי הוא לא קיבל את החיבוק והנחמה שבהנקה. ברמה של 3-4 מנות מ8 עד 2, וכשניסיתי לשאול את המטפלת היא סיפרה לי מה היא עושה לפני שנותנת עוד... זה בהחלט היה כי זה מה שהתינוק רצה...
הייתי לחוצה שלא יהיה לי מספיק חלב בשבילו והתחלתי לדחוס שאיבות בזמנים מוזרים, כל סוף הנקה אספתי עוד 20 מיליליטר כדי שיהיה...
אחרי שבועיים-שלשה (זה היה ליום בשבוע, באר הימים הגעתי להניק במעון, בלימודים) פתאום הכמות התאזנה והוא אכל רק שתי מנות... נשארתי עם סטוקים.

מעודד ממש
תודה רבה!!!!

או דו"צ ?

אם צד אחד אולי תנסי לעבור לדו"צ - זה הרבה יותר מהר ולי אישית גם הגביר קצת את הכמויות..

הייתי מנסה גם להכניס טעימות במקביל

וגם - לא קורה כלום אם נותנים תמ"ל לפעמים 

גם ככה השאיבות בעבודה זה לא פשוט

אני אנסה לעשות 2 שאיבות בעבודה
כל פעם צד אחר מקווה שילך
ובאמת אתחיל טעימות
במיוחד שהיום היתה בשביתה לא הסכימה לקחת בקבוק במעון

אפשר ללמד אותו לעשות "טובה"..

תלמדי אותו איך נוגעים בצורה נעימה, איך עושים טובה למשל

לדעתי הוא רוצה ליצור קשר עם השני ועוד לא יודע להביע את זה נכון...

לאט לאט ילמד שזה לא נעים ולעשות בעדינות..

מלחיץ ממש.
ראיתי במקלחת שיש לו על אחת מאצבעות הרגליים.
ופעם גם היה מלופף לו חוט של גדר יוטה סביב האיבר מין. חזר ככה מהמעון גערתי במטפלת. זה היה מפחיד מאד.

אבל עדיין מלופף .
אמרתי לה 100000 עיניים לפני שסוגרים טיטול.

כי אם הייתה בוכים אז בודקים. אוף עם כל הנשירה אני ממש בלחץ מזה. הבית שערותתתת

אני כל הזמן מוציאה מהבגדים שלה שיערות שלי. בודקת לה את הגוף באובססיביות. פחד.

הנשירה מטורפת....

נשמע שאתם ממש על הקצה, ולא פלא. את שלושה חודשים אחרי לידה - ההורמונים עוד משתוללים, העייפות צובעת הכל בשחור, יש לך שני תינוקות בבית (ה"גדול" פיצי!) העומס הטכני עלייך עצום. בנוסף את לא מקבלת הערכה ואהבה מבעלך כמו שהיית רוצה (ולגמרי מגיע לך).
בעלך לעומת זאת עובד כנראה (?) מוטלת עליו החובה לפרנס והוא לא מצליח להביא רווחה כלכלית. גם הוא כנראה עייף ובנוסף אשתו כל הזמן ממורמרת ולא מרוצה ממנו. הוא מתאמץ ולא זוכה להערכה. אין לו חשק ליחסים (מה הוא, מכונה?) ואשתו מסבירה לו שגם בזה הוא לא בסדר.

קודם כל תירגעי. ילד חדש זה משבר. זה קשה מאד, ילדים צפופים זה קשה יותר. ככל שמתרחקים מהלידה זה משתפר. זה ממש לא הזמן לחשוב על גירושין. כרגע תתמקדי בהישרדות ולשמח את עצמך - לישון, לאכול, להכנס לשגרה שיש בה אוורור בשבילך: חוג, בילוי עם חברות, ספורט וכד'.
ואם יש לשניכם נכונות לטיפול זוגי וחסר רק הכסף - קחו הלוואה בשביל זה. גירושין זה הרבה הרבה יותר יקר והרבה פחות משתלם.
(אפשר גם לפנות לעמותה "חיים של טובה")

הוא לא עובד. ולא הוא לא עייף מלקום בלילה לאף תינוק כי כל נטל הבית עליי.
ברוך השם הם ישנים לילה שלם. אבל אני אחרי הריון בשצירה והייתי תקועה כלכלך הרבה זמן בבית עד עכשיו למעשה. הוא לא נותן לי מנוחה.
לא נותן לי לנוח פיזית וגם לא מנטלית.
לא יודע לקום לבד. תמיד בשבת קידוש לבד. אוכלת לבד. וזה אחרי שהערתי אןתו מלא. והערתי לו על זה ולא עוזר
גם באנצע שבוע מתיש אותי. יכול לקחת לי גם 3 שעות להעיר אותו. ואני צריכה אותו. או לצאת איתו כי 2 הקטנים לא הולכים ואני לא יכולה פיזית להוציא אותם לבד. או כדי שיישאר איתם זמן קצר.
פשוט התייאשתי.
הוא לא רואה את המצוקה שלי ואת הבדידות שלי

אני רק יכולה לומר לך שאת לא היחידה זה קורה להמון זוגות
יש תופעת לואי כזו בהריון שלא אוהבים את הבעל ובנוסף ההורמונים מעצימים כל דבר וזה ולא תמיד עובר אחרי הלידה אם לא מודעים לזה (גם האישה וגם הבעל)...אשמח לעזור יותר בפרטי

ובקשר לבעלך ..הרבה נשים מתמודדות עם וזה עוד יותר מתעצם בהריון.. אישה חייבת יציבות מישהו שישמור ויגן על הקן שהם בונים... לדעתי (בלי להכיר אתכם אז בכלליות)הוא חייב לקום בבוקר וללכת לעבודה שימצא משהו שהוא יכול לעשות

יש לי חברה טובה שהייתה מתלוננת לי כמה בעלה ככה וככה ולא עוזר ולא נראה טוב וכו(למרות שאובייקטיבית זה לא היה נכון) .. ורצתה להתגרש .. הם הלכו לרב שאמר לו שהןא חייב לפרנס ואחרי שהוא התחיל לעבוד פתאום הוא כבר היה נראה לה בנאדם חדש

מקווה מאוד שיסתדר לכם תנסי להזכר למה בחרתם אחד בשנייה וכמה שווה לעבוד על זה ולא לוותר לא רד בשביל הילדים אלא גם בשבילכם

למה הוא לא עובד? למה הוא לא קם בבוקר? יש מצב שהוא בדיכאון? מתאים גם לחוסר חשק מיני.
הוא עבר פעם אבחון לקשב וריכוז?

זה לא נשמע חוסר חשק מיני. מאד הגיוני שאם הם רבים כל הזמן ואין ביניהם הערכה, באווירה כזאת הייתי מרימה גבה אם היה לו חשק.

אבל בנאדם שלא עובד ולא קם בבוקר בד"כ אין לו חשק גם אם לא רבים. ואם יש לו דכאון אבל הם לא מודעים לעניין, איך לא יריבו? ואיך תהיה הערכה לבנאדם שכל היום במיטה ולא עוזר בבית? בקיצור קשה לדעת מה הביצה ומה התרנגולת.

זה זמני או קבוע?
יכול להיות שהוא בדיכאון?

רציתי לכתוב לך בפרטי, אבל ראיתי שזה ניק כללי .. אז ..

לא השנאה, ונשמע שאת מאוד טעונה ברגשות כלפיו.
אם הוא מרגיש כך כלפיך אסור לו להיות איתך, כתוב בגמרא שגבר לא יהיה אם אישתו כאשר היא שנואה עליו.
נשמע שהיו הרבה אכזבות וכעסים ביניכם.
אולי לקרוא ביחד ספרים שעוסקים בזוגיות או למשל הספרים של ביירון קייטי. לא כדי להוכיח אחד את השני, אלא כדי לגשר על הפערים ולדבר.
האם הוא בדיכאון?

למה הוא לא עובד?

ואני כל כך מבינה אותך.

גילוי נאות : עברתי גירושין ועכשיו נשואה באושר.

מה עם יעוץ זוגי?

בעלי היקר עמד על זה שבתחילת הנישואין נלך ליעוץ זוגי. כדי להתחחל ברגל ימין .
קיבלנו המלצה מרב שמכיר אותנו
על הרב דוד לחיאני מכוכב יעקב.
זה לא זול אבל זה ההשקעה הכי טובה שהיתה לנו.
היתה עליו כתבה בבשבע של שבוע שעבר, אחפש לך קישור.

ואם את רוצה לפרוק את מזומנת לאישי .

מקווה שתקחי את הדברים שלי לכיון טוב 🙌
תראי,
אנחנו הולכים לסופר וקונים כל-כך הרבה כדי להזין את הגוף
אפילו משקיעים במצרכים איכותיים ובריאים יותר
אבל מה עם הנפש? למה לה אנחנו לא קשובים ולא מוכנים להשקיע כמעט באותו אופן?

כך שאני חושבת שנכון- זה יקר
אבל אתם יקרים יותר!!
הזוגיות שלכם יקרה יותר!
לילדים שלכם מגיע הורים שמחים
לכם- מגיעה הזכות להרגיש סיפוק ושמחה אחד מהשני.

ייעוץ זוגי נשמע לי כמו האופציה הכי נכונה כאן
תחשבו על זה שוב
ואני בטוחה שברגע שאדם פותח פתח לדבר טוב ולהשתדלות חשובה- ה' משיב לו בשפע גדול

מנצלת את השרשור כי זה נושא באמת חשוב וכואב... אצלי זה הפוך לא בא לי בכלל וכבר יותר מחצי שנה אחרי הלידה מרגישה גם שפחות ממש אוהבת ולא נמשכת אליו .. איך אפשר להמשיך ככה במצב כזה? אם יש ביננו ריבים אז בכלל ממש לא בא לי ואצלו זה לא מפריע גם אחרי ריב הכי קשה הוא מסוגל לרצות ואני לא מבינה איך נראה לי ניתוק רגשי כזה או שכל הגברים ככה ?..

כאילו לפעמים מגיעים לרגשות של שנאה וזה מפחיד .. אז אני ממש מבינה אותה, אבל אני מבחינתי פתאם יכולה להמשיך ככה המון זמן בלי יחסים וזה לא מזיז לי כזה.. כאילו מהלידה משהו השתנה לגמרי לפני כן לא היה לי ככה מבחינת חשק פשוט נראה כאילו ממש לא אכפת לי שלא יהיה לי איתו יחסים אבל מבינה שזה לא תקין כל כך

אצלי גלולות לא משולבות הורגות את החשק. אני בדיוק מחפשת פתרון אחר. אשמח לרעיונות (הנקה חלקית).
וגם ההנקה עצמה והעייפות משפיעים מאד.

אני זאת שכתבתי על חוסר חשק אחרי לידה... אני לא לוקחת גלולות ועדיין יש חוסר חשק אבל אני מייחסת את זה אולי לעייפות להנקה שגם משפיעה כנראה וגם הצד הרגשי קצת השתבש ביננו יותר אחרי הלידה וממש גורם לריחוק למרות שהינו מותרים המון זמן בלי הפסקות בגלל ההנקה ( לא קיבלתי מחזור ) אין לי פתרון או רעיון להחזרת החשק ... 🤷

מקווה שאתם מונעים בדרך אחרת אם הצד הרגשי השתבש ביניכם. אלא אם כן מתנזרים שזה הולך עם החוסר חשק ;)

אח"כ לא פלא מלא גברים / נשים לא רוצים עוד ילדים

לא שיש לי פתרון. אבל אם ילד פשוט הורס את החיים אז למה שירצו בעצם עוד???

פתאום אין יותר אהבה יש שנאה יש ריחוק לא רוצים יחסים

אלא הילד מציף / מלבה
אם הזוגיות תקינה ועובדים עליה אז הילד מציף אהבה למרות המורכבות
ואם הזוגיות לא כזו, המורכבות שהגיעה עם הילד תהפוך לקושי ולפעמים למשבר

שני הדברים

בחצי שנה ראשונה אחרי הלידה.. 😭

באישה.. צריך להתבונן מה העניין.. יכולה לפרט מה הכוונה לא מתחשב בצרכייך? והאם לא מסכים לבקשותייך או לא מסייע אלא אם כן אומרים במפורש? תכווני אותנו קצת שנבין מה הבעיה.. לפעמים באמת הורמונים גורמים לעצבנות אצלנו הנשים, וכל דבר קטן לראות בחומרה הרבה מעבר.. מניסיון.. תשאלי את בעלי איך הייתי עד לפני כמה חודשים.. ומוזמנת לפרטי אם מעדיפה לשתף יותר

אז קודם כל תודה על הנסיון והרצון לעזור
אתחיל בזה שהוא חותם אבטלה עד שיסיים לימודים בעוד חדשיים.
מעבר לזה מאובחן בקש"ר ולא מטופל ולכן הבעיה עם הקימות בבוקר
העניין הוא שאני מרגישה הוא לא מתחשב ברגשותיי. העניין של השונות בינינו מבחינת ההתנהלות היומיומית קשה לי מאוד
בעיניי זה נורא לאחר לעבודה ונורא לשים ילד מאוחר במסגרת, זה נתפס בעיניי כחוסר אחריות. בעיניו לא
לפעמים אנחנו מתכננים בילוי בבוקר ומרוב שלוקח לו זמן אני מתחילה להתייעף כבר ורוצה לישון צהריים.
לא מסייע -הכוונ לא מארגן את הילדים בבית
מבחינתו קניות עושים פעם בשבועיים וחצי. עושה הכל כדי לא ללכת ולא מקמצנות. פשוט לא אוהב.
אבל אחרכך מתלונן שאין מה לאכול ואז אני אוטומטית מרגישה רגשות אשמה (יודעת שזה דפוק) כי משק הבית והאוכל עליי.
דבר נוסף - קשה לו לשבת בבית סתם. סתם לשבת לדבר או ערב זוגי פחות מדבר אליו. צריך להוסיף לזה תמיד מסך (שיעור תורה שזה מבורך אבל לפעמים בא לי לדבר עם בעלי) ואם לא לא מעניין לו אז הולך לחפש אקשן בחוץ
זה רק בקיצור
יש עוד הרבה אבל זה מאוס עליי כבר חוסר הזרימה של הדברים.
הוא אמת בנרדם טוב ויש לו לב זהב ומלא כוונות טובות אבל די נמאס לי כבר

אם את מבקשת עזרה ומסבירה שקשה לך מה הוא אומר?
למה הוא לא מטופל בקש"ר?

טפל. הבסיס הוא אדם טוב. על גבי זה יש דברים מסביב, שאת, בצדק! מאוד לא מרוצה עד פגועה מהם. השאלה היא אם יש דרך לשנות, לא את האדם אחא את ההתנהלות. למשל, גם בעלי שונא לעשות קניות. מה הבעיה להזמין באינטרנט? סתם דוגמה שכולם יצאו מרוצים... לנסות לפתור טכנית כדי להקל על כולם. זה רק דוגמה.. אני צריכה לחשוב על שאר הדברים. אגב מה קשור קש"ר לקימה בבוקר?

רוצה להביא נקודת הסתכלות קצת אחרת:

כתבת שישבת איתו ביחד והקראת לו מה החובות שלו בשבילך. האם חשבת אי פעם מה החובות שלך כלפיו? ואני לא מדברת דווקא על הבחינה ההלכתית - אלא על הבחינה האנושית... בתור שני אנשים שחיים ביחד ואמורים לרצות שיהיה טוב זה לזה...

באופן כללי נקודת הפתיחה בכל קשר צריכה להיות איך אני משתנה - ולא איך האחר משתנה לפי איך שאני רוצה...

עניין נוסף:

ברור שאת במצב רגיש, ועדיין מוצפת הורמונים, ואולי כדאי לבדוק דיכאון אחרי לידה. אבל מהתיאור שלך - נשמע שהוא במצב לא פחות רגיש... מובטל, אבא צעיר לשני תינוקות, אישה הורמונלית וכועסת... אלה דברים שיכולים להביא אדם לדיכאון, גם אם הוא לא אישה הורמונלית...

אז הצעתי הפרקטית - היא להתחיל לברר את הנושא הזה של הדיכאון, אצל שניכם. אפשר גם אצל רופא משפחה. לפעמים כשהדיכאון מטופל - זה כבר יכול לשנות דברים רבים מקיצוניות אחת לשנייה.

שנית - מצטרפת לאחרות שאמרו שחובה טיפול זוגי. כמו שהייתם הולכים לעשות ניתוח דחוף כלשהו ברמה של סכנת-חיים, שהיה נוחת עליכם במפתיע, ולא משנה כמה כסף היה עולה - כך גם כאן. אפשר למצוא מטפלים זוגיים בסטאז', שמלווים במדריכים שלהם ממכון לימודי הייעוץ, וכך יש ערובה לטיפול טוב, בעיקרון.

 

כתבתי קצת חריף, אני חושבת. אני מבקשת סליחה, אבל חושבת שזה חשוב.

בהצלחה, יקרה! מגיעים לך חיים טובים!

(עם הגרוש... )

להזכיר את החובות של השני כלפיך
זה לא עושה טוב לאף אחד.


תהיי חכמה, אל תהיי צודקת.

ביום שישי בתוכנית רדיו של סיון וידידיה מאיר הם אמרו שיש מיזם כזה של מטפלים זוגיים שנותנים טיפול בעלות מוזלת לזוגות מועטי יכולת. קוראים להם מיזם יעל.
נראלי שווה בדיקה, ייעוץ זוגי זה חשוב..
ובהצלחה יקרה!

ואני מרגישה שיש לי יותר הזדהות איתה מאשר עם הבעל עם כמה שצריך כמובן לשמוע את הצד שלו אבל דווקא בתור תמיכה נשית אני כן מבינה אותה בזה שלפעמים יש תחושה כזאת של הגבר ( אולי אצלכם זה לא ככה אז אתן לא מרגישות את זה ) שהוא כאילו פחות שותף לענייני הבית והטיפול וזה נופל הרבה פעמים על האישה באופן די בלעדי וזה נורא קשה יכולה להבין את תחושת הבדידות הקשה שלה שיכולה להיווצר וזה שהוא לא הולך לעבוד בכלל יכול לצור מתחים רבים וחוסר הערכה של האישה כלפי הבעל שרואה שאפילו את הדבר הזה של לפרנס הגבר שלה לא מצליח לעשות..ואני מבינה שעניין הפרנסה זה דבר מאוד כבד על הגבר ויכול להוריד לו את הדימוי העצמי ממש לרצפה אם לא מצליח בו
אבל! יש אבל גדול צריך פה התבגרות מצידו כדי לעשות מאמץ ולפרנס את המשפחה שיצר זו אחריות כבדה להתחתן וגבר צריך גם כן להבין את זה ולהתייחס לזה בהתאם ! שוב עם כל ההבנה שלי למצבו וכו'..

א. לגבי ירידה בחשק זה הגיוני ממש
ב. יכול להיות גם 4 או 5 ימים

גם לי התופעות כשלקחתי אחרי החתונה היו שונות מהתופעות לפני. אחרי החתונה היו לי יותר כאבים, נפיחות, וקיבלתי יומיים אחרי כשבפעמים הקודמות קיבלתי ארבעה ימים אחרי.

"שלי"

פעם ראשונה שחיברתי אבל לא הספקתי הרבה..

שחיברת אבל בכל מקרה תתיעצי עם רופא מה לעשות

ל7 ימים

בעיקרון אפשר בריכה, שייט זוגי בכנרת(קצת רחוק אבל שווה את זה) זה מה שאנחנו עשינו בנופש לא מזמן.. תכלס אי אפשר כלום..

חשבנו על דה קרינה, אבל יש גם פעוטה ואי אפשר...
קטיף פירות יער- כבר לא נשאר
בריכה-קצת מיצינו...
עוד רעיונות?

הבנתי מבעלי שיש איזה מצפה ממש יפה על הר בנטל.
את רוצה משהו זוגי? או עם הילדה?

מצפה כבר שמשו יזוז.. עד שהיו כנראה צירים אז הפסיקו

אבל לפחות גמרתי כיפה לבעלי והתחלתי עוד אחת 

רק לא להיות בשמש

אחרי מקלחת במיוחד שזה בערב אז ארוך

אם את מקלחת במשך היום אז גופיה קצרה ושכבה ארוכה מעל ואחרי חצי שעה כשהיא יבשה ממש אפשר להחליף את הארוך בקצר

ביום שחם אפשר קצר- אמא שלי אמרה שמגיל חודש אפשר קצר וזה מה שעשיתי

אבל כדאי כל הזמן לראות שטוב להם, שמרגישים טוב ונוח, לא מזיעים וכו

אני הלבשתי קצר גם לפני גיל חודש.
אבל זה ממש תלוי בהרבה גורמים.

גם נראה לי שמתחיל להתקרר קצת עכשיו.

לא נראה לי קריטי הקצר

יש ממש רוחות קרירות עכשיו

לא נראה לי שעד כדי כך חם לה..

הבן שלי בן שנה ו3 . בבוקר כשהוא קם הוא אוכל יוגורט/ קורנפלקס וחלב. במעון נותנים לו ארוחת בוקר של ירקות ביצה גבינה ולחם.
בצהרים הוא מקבל שם ירקות מבושלים פתיתים / אורז/ פסטה ומנה של בשר או דג.
אחר הצהרים הוא אוכל פרי בבית אולי גם עוגיה קטנה.

ארוחת ערב זה יכול להיות ירקות עם חביתה ולבן/ ירקות מבושלים וקוסקוס/ קציצות טונה/ לחם מטוגן וכו...

בוקר עם הקימה: (אצלי קמים רעבים  ) פרי כלשהו: בננה, נקטרינה חתוכה לקוביות קטנות וכו

בהמשך חביתה/ ביצה קשה/ גבינה לבנה/ קוטג'

לחם

ירק: מלפפון, עגבניה

 

צהריים: בד"כ מנת פחמימה+ עוף/ בשר וירק מבושל: אפונה, שעועית, אפונה וגזר

 

בין לבין: עוגיה/ פתי בר

 

ערב: עד לא מזמן הכנתי דייסת שיבולת שועל עם תמרים וקינמון

היום מסתפקים בסנדביץ עם חמאת בוטנים טבעית (ללא סוכר) או עם משהו אחר..

 

וכמובן: מים

 

וואי וואי

שלי קמה - יונקת

אוכלת בעשר פירות וקצת לחמניה

אוכלת בצהרים מרק טחון, קצת קציצה

יונקת

אחרי צהרים רבע חביתה

בערב קצת דיסת שיבולת שועל

יונקת

ובלילה שוב יונקת

 

וקצת הכוונה קצת. כאילו כמה כפות. 

אני צריכה להתחיל לתת לה עוד מלא אוכל, אבל הגם ככה היא בקושי אוכלת

והיא פספוסה

ולפני שתשאלו, היא מקבלת ברזל באדיקות.

התזונה שלו הייתה צריכה להתבסס על אוכל ולא חלב הוא לא תינוק כבר..

 

השארתי לפני השינה רק בשביל פינוק וזהו.

שאר היום אוכל.

 

הם אוכלים כי על זה מתבססת התזונה שלהם.

לא על הנקה..

 

 

תלוי מה הכמויות.

הבן שלי לא אוכל את כמות האוכל שאחותו הגדולה אוכלת .

 

 

שכתבה שהכמויות שנרשמו הן לא פורפורצוניולת

מ7 עד 4 היא לא יונקת. אני מנסה להבין כמה היא אמורה לאכול בזמן הזה, אולי אני לא שולחת לה מספיק אוכל

אתמול אחרי צהרים נתתי לה קצת חביתה והיא התנפלה על זה שעה אחרי שינקה והבנתי שהילדה רעבה ומאז אני לא מבינה כבר כלום

ופחות או יותר מתי

 

לא ככ מובן מה היא אוכלת.

קמה בשש וחצי - יונקת

אוכלת בעשר 2 פירות טחונים+שקדיה וכמה ביסים לחמניה 

אוכלת באחת וחצי מרק טחון - חצי כוס חד פעמית, רוב של קציצה אחת קטנה (כמו כדור פלאפל קטן)

4 - יונקת

חמש- שליש חביתה

שבע וחצי -  קצת דיסת שיבולת שועל, שליש כוס חד פעמית

שמונה - יונקת

ובלילה שוב יונקת

 

זה נראה לי ממש קצת ומצד שני כללללללל היום אני מאכילה אותה

אהההההההההה

לא קצת בכלל....

זה לא נשמע שהיא אוכלת ככ קצת. לדעתי היא אוכלת נחמד.

בעיקר שהיא יונקת 4 פעמ' שמקסימום אם חסר לה משהו היא מקבלת מההנקה.

יש לה פחות או יותר 8 ארוחות כולל ההנקות.

 

את מביאה לה לאכול מאכלים שעשירים בשומנים, ברזל,  וכ"ו

כך שגם אם היא אוכלת קצת לפחות יש את רכיבי התזונה החשובים.

אפשר להוסיף אבוקדו, גבינה..

 

דבר נוסף. אם היא עולה בצורה תקינה במשקל- סימן שהאוכל וודאי מספיק לה.

 

את אמא מהממת ומסורה!

 

מחר אקח אותה לשקילה ומדידה, אבל היא די קטנה , והכמויות נראות לי מתאימות לציפורית

7-8 --בבוקר בקבוק שוקו

10-- 2 פרוסות לחם עם ממרח בריא/ ביצה קשה/ חביתה/טונה/ טחינה עם סילאן

1-2 ---ארוחת צהרים: תמיד משלבת עוף עם קטניות שזה שומנים +פחמימה לדוג' כנף עוף, אורז ותפו"א..

5-6  ארוחת ערב 2 פרוסות עם ממרח בריא וירק כל שהוא

ובקבוק שוקו- אם הוא מבקש.

בין לבין אם הוא מבקש אני מביאה ביגלה, במבה,

 

כמובן שזה לא תמיד השעות הללו אך בגדול משתדלת לעשות סדר יום,

ארוחת צהרים זה פרוייקט לא קטן. רק אם הגדולה אוכלת איתו הוא אוכל.

וארוחת ערב הוא כמעט ולא אוכל ,אבל מתאמצת שיאכל לפחות חצי. ואם לא רוצה אז לא.

 

כמובן שיש ימים הפוכים...אבל זה נושא אחר לדיון.

 

 

 

 

אני חייבת לקבל פרופורציות..

היא אוכלת המון,

כל מה שזז..

רק רואה אוכל, היא מושיטה את היד לקבל..

 

שהיא צריכה לאכול

לק"י

אצל המטפלת בשנה שעברה היתה אוכלת בבוקר מנה של פירות טחונים, ובצהריים מרק עוף וירקות (קטניות גם נראה לי). בין לבין לפעמים היתה מנשנשת קצת לחם או ביסקוויט.
במעון השנה אמרו לי שהיא אוכלת יפה, אבל אין לי מושג לגבי כמויות.

בבית היא אוכלת הרבה פחות. בגדול אוכלת הכל, אבל אין לה כמויות קבועות ולא סדר כל כך (יונקת כמה פעמים ביום כשהיא בבית, אבל יכולה גם לא לינוק כמה שעות. וגם בלילות היא יונקת).

שלי כשינקה לא אכלה הרבה מוצקים בכלל וזה לא היה מסודר לה. זה ידוע שבהנקה הם אוכלים פחות מוצקים, זה תלוי גם בתדירות ובאיכות של ההנקה (היתה בת 10 חודש, קצת פחות משנה).

אני חייבת לכתוב עוד משהו, הבת שלי כבר כמעט שנה לא יונקת, להגיד לך שהיא אוכלת הרבה? הלוואי!
אני מנסה לסדר לה את הארוחות כמה שאפשר, בלי נשנושים באמצע (זה סותם אותם!!) אבל גם אם היא אמורה לאכול עכשיו הרבה ומתנפלת על האוכל, היא ממצה אחרי כמה ביסים...

נורא דאגתי מהמשקל שלה, מכירה את זה שבדיוק שבוע לפני התור חטיפת חלב כולם מתחילים להגיד לך: יואו היא רזתה וכו'?? ואני גם חשבתי ככה..
אז היא לא רזתה, היא פשוט גבוהה.
המשקל שלה היא מעולה השקילה האחרונה, האחות הרגיעה אותי שכל ילד וכמה שהוא צריך לאכול. לא לקלקל לו את הטבעיות בזה על ידי דחיפת אוכל. לא. כמה שהיא צריכה היא אוכלת.
מאז אני רגועה...
ילד רעב קל מאוד לזהות

הילדה טפו טפו רגועה בצורה יוצאת דופן, וגם המטפלת הקודמת אמרה לי שהיא נותנת לאכול בקבוק לפי שעון ולא לפי בכי, כי היא ממש לא בכתה, ומי שלא הכיר אותה לא ידע שהיא רעבה

 

היא ממש לא יודעת לשדר שהי רעבה, מלבד למשוך לי את החולצה ולזה אני לא מתייחסת כי היא מוכנה לינוק כל היום

הבת שלי היתה גם תינוקת רגועה מאוד מאוד, המטפלת שלה אמרה שכשהיא בוכה היא יודעת שהיא רעבה,מכירה רק אז בכתה... (אני ידעתי לזהות סימני רעב עוד קודם לבכי)

יש לך ילדה מיוחדת
ואהבתי את המשפט האחרון זה הכיף הכי גדול

לק"י

אצלינו זה כבר: "בא לי לינוק"

(ציפלוחה ממש)
7:00 הנקה
9:00 הנקה
10:30 פרוסת לחם עם טחינה גולמית או חמאת בוטנים. לפעמים אוכלת הכל חוץ מהקשה, רוב הפעמים אוכלת רק חצי, או אפילו פחות
13:00 מרק ירקות עם עדשים (או משהו דומה...)
16:00 מנת גרבר עם 2 כפיות אגוזים טחונים או טחינה גולמית
17:00 הנקה
19:00 ארוחת ערב- מה שהילדים אוכלים, למשל חביתה. בדרך כלל אוכלת ממש מעט. ביסים ספורים וזהו.
20:00 הנקה לפני השינה
לפעמים יש הנקת לילה.

בעיני בגיל הזה אין מה להילחץ עם אוכל, במיוחד אם משולב עם הנקה או תמ"ל. חשוב להציע מגוון, אבל מאכילים לפי דרישה. יש ימים שהיא רעבה וגומרת את כל הצלחת או אפילו מבקשת עוד, זה לא אומר שלא מספיק לה, כי יש ימים שהאוכל לא מעניין אותה ובקושי מצליחה לדחוף שתי כפיות בארוחה. אז צריך להציע, ולהיות עם יד על הדופק- אם אוכלת יותר אז לגוון ולהגדיל כמויות, אבל לא להילחץ כשלא אוכלת. ההנקה כנראה מספקת לה מה שהיא צריכה. (ואם יש לך עניין ביותר מוצקים- צריך להוריד הנקות. אבל לדעתי אין טעם)

אז היא לא היחידה ביקום

 

טוב מסקנות מהשרשור, יותר פסטה לחם פתיתים, ואולי נתחיל גם מוצרי חלב סוף סוף

תודה לכולן!

על כל סוגיו..שימי לב לחתוך לה או.ו בהתאם לשיניים שיש או אין לה
נראה לי המרקם של זה והאפשרות שלהם לאוכל את זה עם הידיים בקלות, הופך את זה למאכל האהוב ביותר על התינוקות (המטפלות במעון טוענות שכולםם עפים על זה )

עד אז הוא היה אוכל כמה ביסים פה ושם.. אהב הכל(לא טחון) אבל לא היה אוכל כמויות
פתאום עכשיו הוא אוכל יותר ממני

אז אני רושמת לך מה הוא אוכל עכשיו, אבל זה המוןןןן. לפני חודש הכמויות היו אולי רבע מזה.(רושמת לפי לפני שבוע כי עכשיו הוא במעון ואני מנסה לפענח כמה ומה הוא אוכל שם.. אומרים שהוא אוכל יפה אבל לוידעת מה זה אומר בפועל)

קם בערך בשבע וחצי, יונק
חצי שעה+- אחרי- פרוסה אחת עם גבינה לבנה/טחינה (עד לא מזמן זה היה כמה ביסים מפרוסה, עכשיו זה יכול להיות לפעמים גם שתיים)
בערך ב11 חצי עגבניה/מלפפון/בסקוויט
אחת וחצי- קערת פסטה/פתיתים/תפוא/קוסקוס עם חלבון כלשהו.או מרק ירקות עם חלבון.. זה בעיקר הוא טורף כמויות. עד לא מזמן זה היה מקסימום קערית(לפתנית חדפ קטנטנה)
לפעמים יונק בסביבות 2-3
בערך ב4-5 קרקר/ירק/בסקוויט/במבה/פרי
סביבות 6 וחצי-7 ארוחת ערב- חביתה, בד"כ עם פסטה/אורז/תירס בפנים(הוא מכוררר לתירס)
או פנקייק או מאפינס או משהו כזה(ואז זה בדכ 2-3)
או חצי פיתה עם גבינה/טונה/טוסט גבנץ
בדכ קצת גבינה לבנה במגש(לרוב מעורב עם החביתה, בערך כף)
או לבן קטן עם קשית.
כאמור, הכמויות גדלו מאוד מאוד לאחרונה. אני כל פעם בשוק כמה הוא אוכל!
בסביבות שבע וחצי-שמונה הנקה ולישון. ישן עד הבוקר בד"כ.

לא הרבה זמן. עד כה נוסעת אחלה. היא קלה מאוד יחסית למשולבות. כמובן טיולונים סתם יש קלילים יותר

לא הבנתי למה הגעיל אותך להתקרב לבעלך?

🤦

כאילו כל היום היא במרפסת עם החבר וכל היום בעלך בחוץ מסתכל?

למישהו פה ממש משעמם - אולי לכתובןת בעצמה

ממש לא מתכוונת לפגוע בך אבל את רצינית?..

ולמה את לא ברחת? לך מותר יעני?

היא דתיה. וזה מה שהגעיל אותי.

לא נגעלתי מבעלי אישית אלא יותר מעצם המקרה. - לא הובנתי נכון.

אם את ובעלך תשבו יחד ולפתע תצא אישה ערומה מהמרפסת אז..........

 

ולא היא לא היום במרפסת ובעלי לא כל היום מסתכל. ממש לא.

זה קורה בערבים.

החלונות בסלון ענקיים והוא לא בדיוק יושב להביט ולנעוץ עיניים. ויש גם מרפסת.

 

אני לא ברחתי כיון ש:

בעלי התנגד לכך שאתלונן (בפעם הראשונה) כיון שפחד שהיא תתנקם בנו (עם שכנים לא מתעסקים ולא משנה מה קורה -זו משנתו-הוא בורח ממריבות וחיכוכים)

מכיון שראיתי בפעם השניה את הילדה ואת האמא באותו מצב איום ונורא הבנתי שיש כאן פגיעה בילדה והחלטתי לעשות מעשה.

בדרך עקיפין דאגתי שיגיע לרווחה אמרו שהמשפחה מוכרת וזה בטיפול ושום דבר לא התקדם מאז.

ולכן באותו יום שוב דיווחתי על מה שקורה תוך כדי שקורה. בלייב!

אז לא. ממש לא מותר לי.

אבל בשביל לסייע לילדה הזו ולזעזע אותם שוב הייתי חייבת לראות ולדווח בלייב. שיאמינו.

 

מקווה שעכשיו אני נשמעת פחות משועממת.

בכל אופן תודה על תגובתך.

 

 

נדמה לי שבמדינת ישראל יש חוק שאוסר לצאת כך בפרהסיה. אמנם זו מרפסת שלה, אבל אם היא פונה לרחוב, אז אפשר לפנות למשטרה שיבואו לאכוף את החוק.

שבעלי לא מוכן.

ההורים שלו נטעו בו שעם שכנים לא מתעסקים בשום אופן.

 

סבלנו בעבר ועד היום סובלים מאיזה הלשנה שאני יזמתי (שזה היה עניין של חינוך וכלל לא הלשנה)

ומאז הוא ממש קיצוני בעניין.

 

עד שלא הסברתי לו וחפרתי שזה עניין שלא תעמוד על דם רעיך (בנושא הילדה)

הוא ממש התנגד.

לכן עשינו זאת בעקיפין.

 

היה שם מכות ומשטרה הגיעה. שמענו את השוטר אומר השכנים ממול הזעיקו אותנו. אחרי שהלכו השכנה הזו יצאה לשכנים שלה וצרחה עלייהם צרחות איומות.

אמר לי את רואה...תראי איך אין הגנה על האזרח הישר..

הוא לא מוכן בשום אופן ובצדק להתלונן.

 

 

 

לומר שאת עוברת אורח (ככה כותבים?)

שחמותה מטפלת בנושאים כאלה.

אמרו שזה בטיפול .

ואתמול ראיתי כמה שזה בטיפול

חובת הדיווח עלינו ואי דיווח הינו עבירה פלילית!
בתור חברה אנחנו צריכים וחייבים להגן על חסרי הישע.

וואי נשמע נורא 😱

נראה לי הייתי מזמינה משטרה.. במיוחד מתי שאת שומעת איומים

נשמעת שכנה מאוד בעייתית.. והיא מחפשת בעיות אחרת לא הייתה עושה את זה בצורה כל כך פרובוקטיבית

מקווה שאין לך ילדים גדולים בבית

אבל בלי קשר לילדים.

 

אני מתביישת גם אם רק אני ראיתי .

ממש מתביישת בשביל כל נשות ישראל שכך אישה מסוגלת להנמיך את עצמה.

 

ומאידך מרחמת על ילדיה הם קטנים.

אני חושבת שיש כאן פגיעה מינית .

האמא עברה כביום היוולדה ומיד אחריה הבת בדיוק באותו מצב.

זה מרטיט!

אין לי מושג היכן היו 2 בניה באותו מעמד.

 

ולא מדברת על הצרחות והשאגות שלה

ואין לאל ידי להושיע.

חבל שראיתי את זה

 

טוב דתיה היא בטוח לא אל תשלי את עצמך ..

מי שאין לו דת מאבד את זה לגמרי ומגיע למצב שאין סיבה להתלבש בבית...

שמעתי פעם -קצת קרימינחי- לא בטוחה כמה נכון .. יש דרך לגרום לשכנים לרצות לעזוב .. מסריחים להם את הכניסה לבית עושים הרבה רעש מביאים הרבה חתולים וכו' - הכל בגבול החוק ובלי שידעו מי עשה.. עד שהשכן פשוט עוזב 😬 אולי זה מה שהיא מנסה לעשות ששכניה היקרים יעזבו.. ואולי אתם יכולים לנסות לגרום לה לרצות לעזוב

וילדייך הקטנים - אם הם מעל גיל שנתיים וחצי הייתי דואגת להם יותר מאשר לבעל - הוא יודע מה מותר ואסור ויידע להתמודד במיוחד שאמרת שהוא ירא שמים ..

אני התקשרתי ודיווחתי על חברה שבעלה מרביץ לה ולא נעשה עם זה כלום

גם אם הוא מכה אותה...
היא אדם בוגר והמדינה לא יכולה לקחת במקומה את האחריות על החיים שלה.

לעומת זאת, אם הורים מכים ילדים, אפשר לעצור את זה.
כי ילדים הם חסרי ישע. והמדינה כן יכולה לקחת עליהם אחריות כדי להגן עליהם.

במסגרת העבודה שלי אני מכירה את הרווחה והכללים שלה. אם החברה שלך לא תתלונן בעצמה במשטרה, לא יעשו כלום, אלא אם כן יש חשש לחייה, וגם אז יאמרו לך להתלונן במשטרה.
כשמדובר בקטינים( מתחת לגיל 18) הם חייבים לבדוק את התלונה.

גם על הקטע עם בעלך,

זה ממש קשה שסיטואציות כאלו עולות לראש בדיוק כשאת מקבלת חיבוק מבעלך. זה זוועה!

אולי תנסי וילונות כמעט שקופים? לא כל הוילונות אטומים ומחשיכים. לי לדוג' יש וילון מקסים שממש לא מחשיך את הבית.

בסגנון הזה:

כאילו באמת די הזוי להגעל או להאשים אותו במשהו.
לי יותר הפריע האם הילדים שם בטוחים או שיש צורך לערב אנשי מקצוע

כפי שכבר כתבתי

לא נגעלתי ממנו אלא מעצם הסיטואציה המביכה הזו.

הוא ממש לא אשם. חלילה ,לא האשמתי.

 

וכפי שכבר ציינתי ערבתי בדרך עקיפה רווחה (כי בעלי מאוד חושש) אך כלום לא זז שם.

הילדים לא בטוחים בכלל. היו שם מכות , הרמת חפצים וכ"ו.

יצא לי לשמוע אותו צורחת אני אשחט אותך. אין לי מושג למי אמרה.

 

 

 

 

לא כל כך הבנתי למה את נגעלת ממנו הרי מה שראה לא קשור לפחות בעיני לקשר שלכם.. ולצערי לפעמים רואים מראות לא נעימים.. אולי התכוונת שאת מרגישה מבוכה ממנו בעקבות מה שראיתם?
וילונות יכול לפתור את העניין אם זה חלונות שצריך להסתיר אבל גם נראה לי לא נעים להיות סגורים כל היום בלי לראות את החוץ.. וזה גם עניין של אמון ביניכם כי הרי כשאת לא נמצאת את אמורה לסמוך עליו. ומן הסתם שלא כל היום אתם יחד. אני גם מניחה שהוא לא יושב ומתצפת עליהם. אולי תדברו על זה ובכמות אם זה נורא מפריע לך אולי תעברו דירה אם רלוונטי. לי אישית זה היה מפריע בלי קשר לבעלי גם לי ממש לא היה נעים לראות מראות כאלו על בסיס יומיומי..

זו דירה שלנו...

אבל חשבתי על הכיון.

 

וילונות לא אופציה- מחשיך את הבית. סגרתי כמה פעמים אבל זה מרגיש מחנק.

 

דבר נוסף יש בנינו פתיחות כמו שכבר כתבתי ומדברים על הכל!

הוא אדם ירא שמים וסגור אבל גבר זה גבר ויכול מאוד להיות שאני טועה!

 

 

אני חושבת שאף אחת לא תרגיש בנוח כשיוצאת ובעלה בבית אם ראתה כאלו מראות מס' פעמים שוב יכול להיות שאני טועה.

מה שבטוח עד אתמול לא חשבתי על מה קורה כשאני לא בבית אני לא אדם אובססיבי ולא חשדן, אני מאוד זורמת מטבעי..

פשוט זה קרה אתמול וזה הציף לי את שאר הפעמים שהיו ...ויכול להיות שהגזמתי קצת.

 

 

מצב כ''כ קיצוני נראה לי לא ממש מושך גבר בריא בנפשו שיש לו אישה נורמאלית.

אני הייתי יותר חוששת אם בעלי היה רואה אישה מוצלחת ויפה וקצת חשופה... אבל אישה שהנמיכנ את עצמה לתחתית של התחתית ועוד עם הבת שלה 😧 מעורר סלידה וגועל גם אצל גברים נורמטיביים... ממש אין לך מה לחשוש מבעלך...

יכולה מאוד להבין אותך שלא יכלת להתקרב לבעלך...
ברור שהוא לא אשם ואין קשר אליו... אבל כשיש דברים ממש דוחים וסוטים בנושא של מין זה פשוט גורם לסלידה לכל מה שקשור איכשהו .... אני ממש יכולה להבין אותך. נשמע מזעזע וטראומתי. ה' ירחם איזה עולם פרוץ ודוחהה....אוף

כתבת יפה ונכון !

אולי יש כאלה שזה לא מפריע להן....

 

 

בעלי לא קשור ''לנושא''

הוא הרוגע שלי המקום המבין המכיל המשמח המרגיש לא מתרחקת ממנו במיוחד לא בגלל אחרים ח''ו

ולא התרחקתי ממנו. ממש לא

וכמו שאת כותבת זה הרוגע שלך - זה נכון. את צודקת במאה אחוז!

אבל המצב המסויים שקרה באותם רגעים היה דוחה ומעורר בחילה. והגעיל אותי ממש שהוא ראה את זה.

 

 

מה קרה שם?

אפילו לקרוא על פגיעות מיניות גורם לי לא לרצות להיות עם בעלי...
לדעת שהדבר הכי מדהים הופך לזוועה וניצול וגועל זה נורא....
יש כאן 2 נושאים שונים-
הרגשות שלך והקשר עם בעלך, וחובת הדיווח בקשר לילדה...
לדעתי את חלקך בעניין השני עשית כבר... מה את יכולה לעשות יותר?!
אבל בקשר לבעלך באמת לא יודעת מה לכתוב לך זה באמת בעייתי ומאד לגיטימי להרגיש כך....

אני גרה כאן רק שנה (קניתי לפני מספר שנים)

 

 

אם זה מחזור אז בסדר.. כלומר חבל, עדיין לא קבלתי מחזור מהלידה ( 5 חודשים) אבל לפחות לא משהו מדאיג

ובאיזה יום את במחזור?

לא באלי לבאס אבל הייתי מציעה בזהירות לעשות בדיקת הריון...
סתם כי בהתקנים המניעה היא לא 100 אחוז אז רק לוודא...

אבל באמת שהכאבים שאת מתארת מאוד מתאימים למחזור
אני לא יודעת אם זה מקרי אבל עם ההתקן הרגשתי הכל יותר חזק כולל כאבי ביוץ משתקים .. וכאבי מחזור ברכיים וכו

זה יוצא יקר
בתקופות ללא מניעה משתמשת בבדיקות מאיביי אז לא חושבת פעמיים לפני
ועכשיו בהריון מסרתי את כל מה שנשאר..
מצחיק איך שכחתי מהר את כל הקטע שלפעמים נכנס ג'וק ובטוחים שנכנסנו להריון עם מניעה...

ובדיקת הריון " חיובית" מזל שידעתי מראש שהבדיקות האלו דפוקות ושלחתי את בעלי לקנות מיד משהו אמין

זה מאוד מורגש כשיש תקופה ארוכה בלי אז אולי זה זה

אולי אזכור לעדכן אם תגיע המכשפה

אבל גם אצלי עם המניעה היה לי תחושות כמו של היריון- בחילות , כאבי רגליים ועוד.

פשוט בכל בדיקה תבקשי שיבדקו שהיא לא מתקרבת.

זה מאד נדיר שליה נעוצה.
וגם - אין לך מה לעשות כדי לגרום חלילה שזה לא יקרה.

רק תפילות!

גם לי היה קדמי אחרי קיסרי עכשיו

בפעם הבאה תשאלי אותם אם זה נמוך, בעיקרון אם זה לא נמוך אין לך מה לחשוש, ואם זה נמוך עדיין זה עולה 

בכל מקרה באיזור שבוע 30 אם השליה היא קדמית ונמוכה שולחים לא.ס. מיוחד לבדוק שהיא לא נעוצה

ומהר נכנסתי ללחץ ופחד על שליה נעוצה. 

הרופא שלי הסביר לי שככל שההריון מתקדם השיליה עולה יותר למעלה ומתרחקת מהצלקת. הוא אמר לי שהוא יילד מלא מלא נשים אחרי קיסרי בלידה רגילה עם שליה קדמית.

 

הוא אמר לי שכשאני יעשה סקירת מערכות שמה יבדקו לי את מיקום השליה ואיך היא ביחס לצלקת.

 

אם הוא אמר לך שבעיקרון היא לא על הצלקת אז זה מצב מעולה כי כפי שאמרתי למעלה-ככל שהרחם גודל ושבועות ההריון מתקדמים השיליה עולה ללמעלה ומתרחקת יותר ויותר מהצלקת.

 

 

אתן פשוט מקסימות!
תודה רבה על הדברים. זה באמת מעודד...
אז יאללה, נתחיל-נמשיך את התפילות.... תכלס הכל ככ ניסי בהריון שצריך כל הזמן להתפלל.. ולהודות...
תודה רבה רבה

שיליה קדמית אחרי 2 קיסרי, מעקב צמוד אחרי השיליה והכל בסדר!
בכל בדיקת אולטרסאונד תבקשי לדעת את המצב.