פורום הריון ולידה (עמוד 324)

כי אז קשה לחשב

תעשי את התוצאה ראשונה פי 1.5-2 כל יומיים

ואם יצא בערך אז תקין

בלי לחשב- נראה 'כן ❤️

יותר כיף לי.

כך שב8 היום כבר סיימתי לבשל...

אבל לא עשיתי כלום עם הזמן שנותר לי. מצב רוח דפוק

אף פעם לא הבנתי איך עושים את זה עד שעות כאלה😅

אני קמה באזור 6.30, וזה הכי מאוחר שלי במהלך השבוע אזלא מוותרת על זה, קפה, לארגן ילדים ולפזר

כן יוצא לי להכין בצק או לחתוך חציל בזמן הזה, אבל לא מעבר..

מה סוד הקסם שלך?

מספיקה הכל לפני שהילדים קמים?

האוכל על הגז ובתנור עם שעון, נכבה לבד.

הכנתי רק אורז, בשר ועוף בתנור

לק"י

זה באמת תלוי מה ואיך מבשלים.

המון כוחות והמון המון הצלחה

בשורות טובות ומשמחות תמיד

מה להציע...

אני הכי בעד לפנות לרפואה אלטרנטיבית, אפילו בתור אופציה ראשונה לפעמים, אבל נראה לי שפה זה פשוט לא קשור... כמו שהרופאים הרגילים לא יודעים מה לעשות, כך גם המרפאים האלטרנטיביים לא ידעו.

אולי יהיו כל מיני "מטפלים רוחניים" שיציעו דברים, אבל להם לא הייתי מקשיבה...

מציעה ללכת לקבל ברכה מרב גדול וידוע, וגם להתפלל הרבה בעצמכם. ואם מתאים לכם לשתף את הסביבה - לבקש גם מהם שיתפללו...

מתפללת אתכם!

כמובן שלא נלך לשרלטנים ומטפלים רוחניים כאלה ואחרים..

אבל המצב הזה פשוט להמתין ולא לעשות כלום ממש קשה לי ומעדיפה להיות בעשייה. לא סומכת על זה ולא אעשה שום דבר מסוכן.. אבל אשמח לראות גם מענים בכיון הזה

נסו להתייעץ עם אוסתיופאט, אולי אולי יהיה כיוון בתחום הזה. בירושלים יש את הדר ויז'ניצר, שהיא מצוינת (ועמוסה מאוד...)

בהצלחה ובשורות טובות!

בהריון תאומים בסיכון גבוה מאד....

ממליצה לך מאד לפנות לד"ר נדג'ארי

הוא מומחה באולטרה סאונד מספר 1 בארץ

והוא ידע להפנות אותך למי שהכי מבין בעניינים האלו.

הוא מקצוען!!! רגיש!!!! מומחה בתחומו!!!! ואדם מאמין ומשדר אמונה

הוא ליווה אותנו לאורך כל ההריון, לקח אותנו בחינם- עשה איזה הסדר פרטי עם הקופה שלנו רק בשבילנו.

ובזכותו עברנו את ההריון הזה בשלום- בגוף ובנפש.

בהצלחה יקרה, בשורות טובות

בפעם הראשונה הגענו דרך השר"פ, (זה עלה מעל 3000 ש"ח בגלל שזה תאומים) אח"כ הוא לקח אותנו באופן אישי כפי שכתבתי בנ"ל.

לא התחרטנו על כל שקל שהוצאנו עליו. (גם קבלנו החזר חלקי מהקופה)

אני באמת ממליצה לך ללכת אליו. הוא פשוט מלאך!!!!

ד"א הלכנו אליו בהמלצתו של הרב בני פישר ממגן לחולה.

נראלי זה יכול לעזור גם מבחינת התמיכה הנפשית ..

הרבה כוחות! בשורות טובות בעז"ה

במקרה מורכב אחר הם ידעו להפנות אותי לאנשי מקצוע רלוונטיים.

בשורות טובות בעז''ה 

כמו שהמליצו פה.

וכמובן תפילות. ה' גדול.

בשורות טובות יקרה! 

היה לי סיפור דומה, היום הם בני 6 ב״ה

חסרים הרבה פרטים בתיאור שלך בשביל שאוכל לעודד/לכוון מעבר לזה. מוזמנת להתכתב איתי בפרטי אם את רוצה.

באופן כללי, המשפט של ״הם אף פעם לא ראו פער כזה בשלב הזה״ מדליק אצלי נורה אדומה.

סלקטיב IUGR זאת תופעה מאוד נפוצה בתאומים, במיוחד זהים. רופא שעוד לא ראה בזה כל כך הרבה מקרי קיצון כנראה לא ראה מספיק, וכדאי לחפש מישהו שכן

אני מאוד מאוד ממליצה להגיע למחלקת רפואת העובר בתל השומר, ופרט לפרופ׳ יואב ינון. הוא מדהים ממש ומומחה ענק. גם פרופ׳ בועז וייס עובד שם יחד איתו, וגם עליו אפשר לסמוך לגמרי. שניהם מומחים ספציפית לענייני תאומים, ולא רק אולטרסאונד בכללי (אצל שניהם אפשר גם פרטי כמובן, אבל חבל על הכסף…).

נמצאים אצל רופא מומחה לתאומים שהומלץ רבות ע"י אנשי מקצוע רבים.. אבל תודה רבה על כל ההמלצות נתקדם צעד צעד ונחליט מה עושים.

תודה על כל השמות, שומרת הכל ונראה...

אולי ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי יוכל לעזור

עובד בבילינסון ובפרטי.

הוא עושה ניתוחים של עוברים בעודם ברחם ומשיטוט קצר בגוגל נראה שהוא עובד גם עם תאומים ושלישיות.

מצאתי כתבה ממכון פועה שנשמעת רלוונטית. תקראי ותראי אם נשמע לך דומה.

תאומים זהים לאחר טיפול רפואי מורכב במהלך ההריון

ובינתיים שולחת כח. נשמע מאוד לא פשוט.

אבל לפני הרופא המומחה צריך אולטרה סאונד מקצועי. כדי לאבחן נכון את הבעיה.  לכן חושבת שכדאי קודם רופא מומחה לאולטרה סאונד.

וד"ר יובל גיאלצ'ינסקי- בהחלט אליו הייתי פונה עם כזו בעיה, גם אם זה טרחה מרובה בגלל מרחק וכד'.

ממש טוב אחרי לידות. כבד אם למישהו יתחשק להכין לך. וקחי כדורי ברזל בי 12 ומולטי ויטמין. וברור תנוחייייי

תרגישי טוב

בדוק האגוזי ברזיל?

אני אקנה בלי בעיה 

מצב ההמוגלובין שלך ממש מסביר את הכל.

את חייבת קודם לדאוג לעצמך לפני ילדון ולפני הכל כדי שתוכלי לדאוג להם.

תבקשי עזרה מפורשת מאמא שלך ובעלך שיקלו אחריות על הכל שתוכלי להעלות את הברזל, רק ככה תוכלי לחזור למסלול.

שהוא וחצי אחרי לידה עם המוגלובין כזה זה כמו להיות שעתיים אחרי לידה.

מקווה שישתפר ממש בקרוב!

כלומר - נשמע שעדיין זה לא יצא לשוק (לפחות בארץ), אז כנראה לא תמצאי מישהו שהתנסה בזה...

אבל זה בהחלט נראה מגניב!

אולי בינתיים תבקשי פה רעיונות לקיצור תהליכים בהכנת תמ"ל?

(הרעיון העיקרי שלי הוא מכונה בשם בעל אבל זה כיוון שרוב הזמן אני מיניקה, אז הבקבוק היומי הפך להיות התפקיד של בעלי...)

למה צריך מכשיר שמכין תמ"ל? במה זה מועיל?

זו פעולה שלוקחת כ10 שניות...

זה אני באמת מבינה את החשש לפני הלידה מ"איך משתלטים על הכל"

ובאמת אחרי הלידה של התאומות, לפעמים גם לא היה לי 10 שניות ללכת לשירותים

אז לשטוף בקבוקים, להרתיח מים, לדייק בכמויות וכו', יכול להיות בהחלט מתיש ומחפשים דרכים חילופיות.

אני אכן עברתי להנקה בלעדית של התאומות

העיסוק בבקבוקים היה לי קשה מדי...

שיהיו הרבה בקבוקים כדי שלא תצטרכו להתעסק כל שניה עם הטשיפה

מחלק מנות, אחד או יותר עם צריך ותרמוס שממלאים בבוקר ואז זה באמת רגע להכין

בסופר פארם בקבוקים מוכנים כמו בתינוקיה. 

מקווה שאת בטוב

מתרגשת איתך

חיבוק יקרה

ובשורות טובות

ראשית זה לא מכשיר חדש/ לא מוכר שלא נמכר בארץ פשוט לי אישית עוד לא היה ניסיון בו.

קיבלתי המלצה מחברה שיש לה תאומים שזה ממש הקל עליה בצורה משמעותית ולכן חיפשתי עוד חוות דעת.

כפי שרשמה אמלה , אני בהיריון של תאומות ב״ה ואני מבינה את הצורך להתייעל בזמן כמה שיותר .

שמעתי וקראתי  את הכתבה שהייתה לפני שנתיים.. על כן חיפשתי עוד דעות

יש לי ילדה קטנה בבית אני יודעת מזה הכנה של תמל, מחלק מנות וההרתחה של המים.

חיפשתי לברר על פתרון שקיבלתי עליו כהמלצה חמה.

האמת אם הוא גם שוטף את הבקבוקים זה באמת נשמע מאוד יעיל.

בכל מקרה בע"ה שהכל יעבור בשלום ובשמחה!

ממלאים בו תמל ומים וזה מערבב ומכין במדוייק ובטמפרטורה הנכונה בלחיצת כפתור ואם יש וויפי אז מהמיטה אפשר ללחוץ.

לא קראתי או שמעתי על בעיה עם זה...

זה מפנק עוזר אבל דורש תחזוקה של המכשיר.

השתמשנו בילד הראשון ומאז התעצלנו לתחזק ועברנו לבקבוקים.

בזמנו רצינו למכור אותו יד 2, אם תרצי פרטים מוזמנת לפרטי. 

גם לי יש תאומות

לא השתמשתי במכשיר כזה

מרגש ממש ממש!! לא מבינה בזה אבל לראות שוב שרשורים שלך על הריון ולידה זה מרגש ברמות!,

בעז"ה בעיתו ובזמנו בבריאות!

כמה כיף לחזור לפה ולדעת שעדיין זוכרים אותי 😅

בע״ה בלי נדר לאחר הלידה אספר את כל מאורעות ההיריון… מי שזוכרת את הסיפורים שלי, הכל אצלי מאתגר ב״ה אבל תודה על הכל!!!

זוכרת מפעם

וגם את ההודעה על השליישה

היריון מורכב שהתחיל משלישיה ולבסוף החלטנו לדלל אחד.

החלטה מאוד קשה ולא פשוטה אבל.. שלמה עם מה שנעשה.

כמה מרגשש

תאומות זה חלום💖

שאחרי לידה לוקח זמן לכל המערכות להתאפס על עצמן ולחזור לתפקוד נורמלי.

אם אני לא טועה, גם אצלי אחרי אחת הלידות לקח איזה יומיים עד שהיתה יציאה, וזה היה לי ממש מוזר כי גם אני עם חילוף חומרים מאוד מהיר ברגיל.

לדעתי אם זה לא מציק לך ואת לא מפחדת ללחוץ, אז הכל בסדר, חכי שזה יגיע טבעי.

בוודאי שזה גם משפיע.

וכמו שכתבו לך לוקח לגוף זמן להתאפס.

וגזים זה בהחלט תסמים של עצירות

המלצתי היום למישהי אחרת כאן, אבל גם אומרת לך- שימי נר, זה ישחרר ותרגישי טוב יותר.

תשתי מלא מלא מלא

ומזל טוב יקרה

והכל בסדר, את לא צריכה להתפדח מזיהוי, כי זה קורה לכולןןןן.

מי פחות ומי יותר...

לי לקח יותר משבוע עד שמערכת העיכול חזרה לתפקד כרגיל

והאמת שעד עכשיו, עוד מעט חודש מהלידה, עוד לא חזרתי לעצמי לגמרי מבחינת זה.

תהיתי אם זה נורמלי והנה מסתבר שכן

אז הרגעת אותי

תודה

❤️

כל המערכות באזור האגן עוברות שינוי דרמטי. לוקח זמן לחזור לתפקוד רגיל. קחי לך כמה דקות רגועות פעמיים ביום לשבת בשירותים ולתת צ׳אנס..

ואם יש התחלה של עצירות אפשר לבקש מהאחיות נר גליצרין באופן חד פעמי.

לא זוכרת את שמו אבל נתנו בבי"ח

זה באמת מגעיל אבל בשניה זה עובר. תשתי את זה ואח"כ קולה- בקושי תרגישי משהו

כשהתחילו הצירים?

בכל אופן, כבר היו יציאות אז אין מה לדאוג לדעתי. אפידורל קצת עוצר אבל זה יגיע וכבר היו יציאות מאז....

אם עדין בבי"ח יכולה לבקש מהאחות משהו שיעזור להתפנות. לי כמה ימים אחרי לא היה צורך אפילו עם הכדור הזה... והכל הסתדר לבד בהמשך

וגם כמעט לא אכלתי ביומיים לפני (מהלחץ)

אבל עכשיו כבר 48 שעות אוכלת רגיל ולא היה כלום אז זה קצת מוזר לי

לא היה אפידורל

אני מתביישת לבקש מהאחות נר…

ניכה לבית נשתה מיץ שזיפים

בגלל שאני מכירה את הגוף שלי מלידות קודמות, שלוקח לו זמן להתאפס

פשוט משעתיים אחרי הלידה התחלתי לעבוד על העניין....

ובגלל ש"ביליתי" שם זמן רב מהרגיל בגלל שלקח זמן עד שהתינוק השתחרר

הן פגשו אותי לפחות פעמיים ביום מבקשת משהו נוסף/אחר כי זה לא עבד לי

לכי, הבקשי מהן

חבל על כל דקה של סבל

וזה גם עלול להחמיר תופעות של טחורים וכד' שנפוצים אחרי לידה

חבל לך

כבר עברת את החלק הכי נורא של החשיפה בלידה

אז לבקש משהו שיקל על עצירות? זה הכי טבעי ומתבקש שיש

רק להקפיד לשתות הרבה ולאכול פירות וירקות

אבל את יכולה לבקש מהאחיות נר גליצרין אחד הביתה

אבל כבר הייתי בבית האמת

רק פעם אחת וזה עזר לי ממש

תשתי המון מים

אני מהריון שלישי כבר הרגשתי גם מוקדם מאוד, הרבה לפני 21

אף פעם לא היה לי שליטה קדמית

אבל הבנתי שכאשר היא קידמית אז מרגישים לפעמים תנועות בשבוע ממש מתקדם

23-24

אני הרגשתי בשבוע 19 שליה קדמית

נורמלי אחרי לידה

אם כבר עבר הדימום אז ההפרשות יכולות להיות בלי צבע (ואפשר כבר לנסות להיטהר ;) )

זה כן קשור לחולשה של רצפת האגן ושרירי הנרתיק, אבל הגיוני שיעבור עם הזמן

בכל מקרה טוב לראות פיזיו רצפת אגן 6 שבועות אחרי לידה

הלוואי.

וכן פיזיו דחוףףף 

את נשמעת מדהימה כל כך!

מקווה שתמצאו את האדם המתאים שיעזור לו❤️

שאת מחפשת דרכים להתמודדות ומצליחה לראות גם את הטוב בתוך האתגר הגדול. שאלה שקפצה לי - יש לו מקום שבו הוא יכול לפרוק את האגרסיות, כמו מכון כושר או ספורט תחרותי כלשהו? נשמע שספורט יכול להיות דרך לניתוב האנרגיות בצורה חיובית, וכמובן יש את שחרור האנדרופינים שתורם לתחושת רוגע.

נשמע שכדאי במקביל למצוא מענה מקצועי עבורו או עבור שניכם יחד, כי בסוף זה עניין זוגי ומשפחתי. המון הצלחה וכוחות! 

ומתסכל וכואב כל כך

והלוואי הלוואי ותצליחו בכל זאת למצוא דרך

למצוא יחד

למצוא ריפוי ללב

אין לי איך לעזור אבל נגעת לי בלב💖

מאחלת לכם שתמצאו מטפל שיהיה שליח טוב עבורכם.

אתם נשמעים זוג מתקשר קשוב ומקסים.

אני ברשותך רק מתייחסת לגבי הסוף-

אני חושבת שהשלב הזה שהגעת אליו, שבו את כבר לא מכילה או תומכת או מעודדת,

שבו את מרימה ידיים כבר, הוא אמנם מצב קשה ממש, אבל טמון בו פוטנציאל משמעותי לשינוי ותיקון. 

כי מה שיתן כח לאיש שלך ליצור שינוי, להתגבר ולהתחזק

זה ההבנה שהוא פוגע באישה שלו, שאת כבר לא בעמדה כאילו חיצונית למה שהוא אומר ועושה,

כזאת שבמקום לכאוב ולהפגע תומכת ומעודדת, אלא את מביאה את חוסר האונים שלך והקושי, ומרשה לעצמך להרפות, ולאפשר לו לקחת את המושכות לידיים שלו, ולדעת שזו האחריות שלו.

יוצא לי לא מעט לעבוד עם נשים שנמצאות בזוגיות עם דינמיקה מורכבת,

ובהפוך על הפוך, אחד הדברים שמאפשרים לקושי שלו להמשיך ולשגשג באיזשהו מקום, זו ההכלה לקושי.

אנחנו כנשים זקוקות להכלה הזאת כשיש לנו קושי ולכן באוטומט ניתן אותה,

אבל יחד עם הנתינה אנחנו עלולות ליצור בזוגיות היפוך תפקידים שהוא לא בריא,

ששם אותנו בתור המבוגר האחראי ואת האיש שלנו במקום קצת ילדי לעומתנו, במקום לאפשר לעצמנו להיות נשענות ופגיעות, ולאפשר לו להיות האביר והגבר שנותן לנו בטחון. ובסופו של דבר לא מאפשרות לו את מה מה שעבורו נותן כח להתקדם ולהתגבר.

מעבר לזה נשמע שכן כדאי לעבד את המקום של הפחד, זה בטח דבר שקשה מאד לחוות אותו❤️

בטח בבית שלך המוגן, ומול מי שאמור להיות לך מקור כח ובטחון.

ובשולי הדברים, כעס הוא קליפה של כאב ורגשות עמוקים יותר שמודחקים או לא מעובדים, ובדרך כלל טיפול שיאפשר לבעלך לפרק רגשות קשים ומשקעים מהעבר, יעזור לו בעצם לפרק את שורש הכעס כך שהוא ירגע בע"ה.

מחזקת אותך ואתכם לא להמשיך ככה ולמצוא את העזרה שאתם זקוקים לה❤️

קודם כל מקפיצה לך.

גם אני גדלתי בבית עם כעסים ולצערי זה משהו שמאוד קשה להשתחרר ממנו.

אני גם קצרה עם הילדים שלי, לא הייתי ככה בשנים הראשונות אבל עומס החיים מוציא ממני דברים לא טובים.

אז חיבוק על ההתמודדות. אני מאמינה שזאת משוכה בדרך שתוכלו לעבור בע"ה ולצאת ממנה חזקים כזוג וכל אחד באופן אישי.

שלא נדבר על התקופה הקשה שאנחנו נמצאים בה, שמעצימה קשיים פי אלף.

חיבוק גדול!

אני גדלתי בבית שההורים שלי לא הרימו קול אחד על השני בחיי, אף פעם. וכשראיתי את הכעס אצל הורי בעלי לפני החתונה ממש נבהלתי, הייתי נאיבית מידי לחשוב שגם אני אסבול מזה.. וכן, כעס זה משהו שבעלי מתמודד איתו. זה קשה וכואב ואני מבינה את הפחד שלל. גם לי אין פחד פיזי שיעשה משהו אבל הגוף שלי תמיד מגיב במין קיפאון, לפעמים בכעס חוזר על הכעס שלו שבלתי נשלט.

לשמחתי אני יכולה לומר לך שהוא ממש השתנה, אמנם זה לא נעלם לגמרי אבל ההתפרצויות כעס פחתו במידה ניכרת מאוד!!! והיום הם גי נדירים.. אז ממליצה לך לעודד אותו ללכת לטיפול ומצידך לשים גבולות, וזה שאת כבר 'מרימה ידיים' זה טוב, כמו שאמרו לפני, זה יכול לעזור לו לקחת אחריות על עצמו.

כל פעם שאת מכילה את הכעס (כי זה מהבית שלו, ככה הוא גדל) אין לו סיבה מספיק טובה לקחת את העניין רציני.

כשאת מציבה גבול, מבקשת שיצא להירגע ל10 דקות ויחזור כשהוא יכול להפסיק לצעוק לדוג. זה מראה לו שאת כבר לא מוכנה להכיל. וזה יעזור לו להשתנות.

בהצלחה לכם!!

מניסיון אישי שלנו.

מוזמנת לפרטי.

מבינה אותך מאוד!

אנחנו התמודדנו עם זה וזה עבר ב"ה אחרי טיפול טוב.

(ברור שעדיין יש כעס, אבל אין מה להשוות)

קשה כל כך...

באמת קשה לחיות עם זה לא משנה כמה האדם מקסים...

רוצה לעודד אותך שמבחינה עצבית, הרגש שהכי קל לשחרר זה רגש הכעס... כמו שהוא מגיע בקלות ניתן לשחרר אותו בקלות

(אני לא מדברת על להגמל מכעס אני מדברת על שחרור הרגש הקשה)

אם רוצים זה אפשרי! יש המון דרכי עבודה

אני הייתי אדם כעסן... למרות מאמינה שזה שונה מגבר

וגם זה התבטא אצלי בעיקר עם המשפחה

ועשיתי עבודה קשה מאוד

וב"ה... לא יוצא לי כל כך לכעוס (תמיד שאומרים את זה מגיע איזה ניסיון... בוא נקווה לטוב חח)

המליצו לי פעם על מטפל אבל אני לא זוכרת מאיפה הוא 🤦🏼‍♀️ רק הבנתי שהוא טוב... אם תרצי בכיף בפרטי

(בכל אופן השיטה שהוא מטפל מעולה!!) 

מה שיכול לעזור לבת הזוג, הוא לשים גבול, לא להסכים לספוג כעסים, לא לתת להם לנכוח בבית, אם הכעס מתחיל, לעצור את הסיטואציה בנעימות אך באסרטיביות, לאחר מכן לא לחזור לשגרה בלי להבהיר שהגבול נחצה. ככה שוב ושוב, ככה הגבול ברור.

הגבול נמצא איפה ששמים אותו, הכי טוב לשים אותו במקום ששומר מפני פגיעות וסיטואציות בעייתיות, לא לתת שוב ושוב צ׳אנס אלא להתעקש שלא יתרחשו פגיעות. גם אם עד עכשיו זה היה שונה, אפשר ללמוד לשים את הגבול במקום הנכון, לא צריך לסבול בגלל החולשות שלו.

מנסיון מתמשך

לי לקח יותר מחודשיים עד שהתאפס (בשלב יותר מתקדם )

וכל המזן התנהלתי רגיל מרגע שהיינו מותרים

ובקשר עם רופאים

אני חושבת שלא

אבל בבטא כמו שאמרת סביר שעד חמייש היא כבר תתאפס

מדובר ב2 תהליכים שונים

שלא צריך למנוע

זה בעצם בטא אפס.

לפי מה שאני יודעת במספרים נמוכים.

בכא את יכולה לעשות בדיקת דם. זה לא מזיק.

ביוץ לא מתרחש כשיש בטא גבוה.

ובדכ כשיש בטא היא מתאפסת במחזור הבא.

אני גם עברתי הפלה (בשבוע 5) לפני שבועיים. הבטא האחרונה היתה 20 והרופא אמר רק לבדוק אם אין שארית אבל אין צורך למנוע.

בכא בעבר גם היו לי 2 הפלות (לא רצופות)

שניהם בשבועות מוקדמים

אחת עם ציטוטק - לא קיבלתי הנחיה למנוע. נכנסתי להריון אחרי המחזור הראשון שקיבלתי

השניה - גרידה כנל

שלפעמים הקודמות.

לא היה לי ביוץ מיד אחרי הדימום של ההפלה.

אלא רק אחרי המחזור הראשון שהגיע כעבור חודש בערך מההפלה.

ובאותו ביוץ נכנסתי להריון ב"ה

אומרים שהגוף מאוד פורה אחרי הפלות.

וגם ככה לי היה

בהצלחה!!

שתזכי לבשר בשורות טובות!!!

בקרוב ממש!

האם את מרגישה שיש קושי בבליעה עצמה ואז זה מצריך בירור או שהיא מכניסה לפה ומוציאה לסירוגין כמו משחק באוכל שכל התינוקות עושים..

אפשר לברר דרך הרופא או הדיאטנית בקופח

יש ילדים שלא מסתדרים עם המרקם הטחון ומסתדרים יופי עם חתיכות קטנות של מזון שמותאם להם

להמשיך לתת לה להתנסות בכל מיני מאכלים

תשעה חודשים זה עוד ממש גיל שלומדים לאכול 

אין לי מושג כמה זה דחוף, אבל אם כואב לך ואת בלחץ, בשביל זה המקום קיים.

תרגישי טוב!

המרפאה רחוקה-שעה נסיעה ובעלי בישיבה בעיר אחרת..

אולי אקח חופש מהעבודה ואסע בבוקר

עמומים ברחם חודשיים שלוש אחרי לידה.

הרופא נשים ראה דימום בחלל הרחם, ושלח למיון.

שם אמרו שזה פשוט צריך להיספג ולא לדאוג (כמובן אחרי שלל בדיקות)

שווה לבדוק. 

אבל לא יעזור מה יגידו לך

את צריכה להגיד את זה לעצמך...

תזכירי לעצמך כל ערב איזה אמא טובה היית היום

גם כביסות ובישול זה כי את אמא טובה... 

אם כל הזמן רק תהיי איתם איך יהיה להם נעים בבית?

את דואגת להם ומנקה ומבשלת ומכבסת

וגם מתייחסת ומשחקת

מה הם צריכים יותר מזה???

אני למשל לא מסוגלת כל כך לעשות עבודות בית ביחד עם הילדים, וכתוצאה מכך לא תמיד יש להם בגדים מכובסים...

יש אמא שטובה בבישולים (לא אני, למשל) - אז הילדים שלה זוכים לחזור הביתה לריחות טובים של בית.

יש אמא שטובה ביצירות (זו כן אני, אבל רק בתקופות מסוימות) - אז הילדים שלה זוכים לזמן איכות עם אמא שמפתח יצירתיות.

יש אמא שטובה בשיחות נפש - אז הילדים שלה זוכים לטיפול פסיכולוגי חינם

וכן הלאה...

ובכל מצב שהוא ולכל אמא שהיא יהיו נקיפות מצפון שהיא לא אמא טובה🤦‍♀️

אבל זו עבודת החיים שלנו, מה לעשות - גם למלא את תפקידנו כאמא בצד הטוב ביותר *שלנו*, וגם למחוק את נקיפות המצפון...

הקפיץ לי שכתבת על היצירות שזה את בתקופות מסוימות

נראה לי שמה שהכי מקפיץ לי את המצפון זה התקופות האלה שיש עוד כמה דברים שנכנסים לרשימת הקושי

ואז גם הם נעשים פחות

היא בהריון או אחרי לידה

חחחחחח

אמא שנמצאת רק עם הילדים '

אם את בבית בזמן שהילדים בבית, ואת לא שקועה במסך אלא בחיים עצמם - תפעול הבית, תחביבים וכו',

בעיני זו אמא טובה *מלכתחילה*. לא חושבת שאמא שמקפידה להיות זמינה רק לילדים ולא לעשות שום דבר אחר היא בהכרח אמא טובה יותר לילדים שלה,

אני לא בטוחה שילדים, החל מגיל מסוים, צריכים שההורה יהיה צמוד אליהם וזמין רק בשבילם, נראה לי שהם דווקא יגדלו טוב ובריא יותר אם להורים שלהם יהיו גם עיסוקים משל עצמם, בלתי תלויים בילדים.

( כמובן כל זה בהנחה שבכל זאת יש זמן שההורים פנויים להיות עם הילדים ולדבר איתם... הורים נורמטיביים שמתעניינים בילדים שלהם)

שגם אני חושבת ככה

ולא מבינה למה אוכלת את עצמי על זה.

מהתבוננות כנראה בגלל הזמנים שזה יוצר כאן לחץ

ואני מרגישה שהם 'הפריעו' לי כאילו זה רק בהרגשה לא יוצא חז ושלום אבל כזה מבאס שוואי לא עבד מה שתכננתי

ואז אני אוכלת את עצמי שכביכול לא כיף לי עם הילדים

בדיוק הגדולה שלי באה בטענות "למה אני לא משחקת איתה" אז אמרתי לה שילדתי לה 2 אחיות שישחקו איתה!

לא יודעת כמה התשובה הזאת חינוכית חחח

שהאמא של החבר שלו יושבת על הרצפה ומשחקת איתו ואני לא מסכימה לשבת על הרצפה

אמרתי לו שכל אמא עושה מה שהיא חושבת, שקשה לי לשבת על הרצפה ושיחפש משחקים שאפשר לשחק על הספה.

ללא מצפון כלל, עבר לי מזמן.

מאמונות מגבילות

השנקל שלי בנושא:

1. לילדים תמיד יהיו תלונות ותמיד יהיה מה לספר לפסיכולוג

2. ילדים צריכים להרגיש אהובים וחשובים ולהיות מכובדים (התיקון האוטומטי נתן מכובסים 😅 חחח גם)

וילד אהוב הוא ילד שלא מקבל כל מה שהוא רוצה. וזה בסדר

3. תחושת ה- טובה דיה שלך לא צריכה להיות מושפעת ממה אחרים עושים, אלא מתוך קשב לצרכי הילדים והיענות שמותאמת גם לך.

כל עוד את אמא קשובה ונוכחת, טוב לילד שלך כי חוזרים לסעיף 2 והוא מרגיש מכובד, אהוב וחשוב.

4. תמיד יהיו את האמהות היותר מושלמות מאיתנו ותמיד יש לאן להתקדם ולהשתפר. השתפרות והתקדמות לא תקרה מתוך הלקאה עצמית, אלא מתהליך של התבוננות. שימי לב שאת מכוונת את האנרגיות שלך להתבוננות פנימה ולא למה עושים אנשים אחרים כי זה בור ללא תחתית. מותר להציץ כדי ללמוד ולקבל השראה, לא כדאי להציץ ולהיפגע

@מאדם

יכולה להגיד לך מהעבודה וההיכרות שלי עם הרבה נשים,

שכל כך הרבה נשים מתמודדות עם מה שאת מתארת, או תחת השם מצפון,

או תחת השם הלקאה עצמית, או רגשות אשמה,

והאמת היא שהשורש כאן הוא באמת, הרצון שלנו כנשים להיות אמהות טובות, שמשחקות, שמתעניינות, שמחבקות, שמספרות סיפורים

כל אחת והאופן שעבורה מרגיש נכון להיות ולהתנהל כאמא.

והרצון הזה שלך להיות אמא מושלמת מצד אחד, ומצד שני המצפון,

והקונפליקט הזה בין ההרגשה שלך וההשפעות מבחוץ הוא משהו שכל כל הרבה נשים נקרעות לגביו.

ורק שתדעי, שבאמת האמא שאת היא האמא המדוייקת עבור הילדים שלך

והרצונות שיש בך עבורם עמוק זה מה שה' נטע בך כדי שתוכלי למצוא את הדרך שלך

איך להתנהל בצורה שנכנונה עבורך ועל הערכים שנכונים עבורך ועבורם❤️

והמצפון, הוא הכאב הזה כשלא כל דבר הולך כמו שרצינו,

ואם רוצים להעמיק עוד, כשיודעים לעבוד נכון עבודת עומק עם הקול שלו, אפשר גם לעשות בירור עמוק מה שייך לי ונכון עבורי ועבור הילדים שלי

מה מבחינתי זה השפעות מבחוץ, איך להתמודד נכון עם זה שלא הייתי האמא שקיויתי להיות היום, ואיך לא לתת לזה לרוקן אותי ולהוריד אותי, אלא להיפך להפוך את זה למנוף שיקח אותי קדימה.

אני בטוחה שאת אמא נהדרת וככל שתדייקי יותר את תגיעי עוד יותר רחוק

איך לא לתת לזה לרוקן אותי

הלוואי שאצליח ללמןד

נכניס לתפילות🤗

בעקרון הכתובת זה פרקטולוג. שזה בד"כ כירורג שמתמחה בפרקטולוגיה.

הוא יבדוק אותך וככל הנראה יתן לך משחה ואם היא לא תעזור ימליץ על ניתוח.

לא יודעת מה עשית עד עכשיו. אבל אתן לך את הטיפים שלי לטיפול בטחורים (ופיסורה) לצערי למודת נסיון מזה כ16 שנים....

 המשחה שהרופא יביא לך תהיה ככל הנראהאנטרולין. משחה מעולה וקצת יקרה, חייבת מרשם רופא

מכילה ניפדיפין. גם מרפאה פיסורה וגם מכווצת טחורים.

לא ניתן לטפל בטחורים ופיסורה מבחינה רפואית בלי הטיפול הבסיסי שזה מניעת יציאת קשות.

1. לשתות מלא מלא מלא מים.

2. לאכול תזונה עשירה בסיבים תזונתיים להמעיט קמח לבן וסוכר לבן.

במצב אקוטי מומלץ להוסיף סיבים ע"י נורמלקס וכד'

3. למניעת הכאב בזמן היציאה- למרוח עזרקאין (משחה מרדימה)/ווזלין(מסכך ולדעתי הכי טוב)/פרוקטגליבנול(גם מטפל) לפני כל יציאה

4. לא להתאפק! ברגע שמרגישים צורך ללכת  לשירותים. לשבת זקוף עם רגליים לפנים.

5. אמבטיות ישיבה חמות. ניתן לשים לבנדר וכד' במים לשיכוך הכאב והרגעה.

6. טיפול תרופתי מתאים- המשחה הנ"ל הכי מומלצת. יש גם רקטצורין או פרוקטוגליבנול שזה לטיפול בעיקר בטחורים.

7. לכוון היטב בברכת אשר יצר, ולהשתדל לברך מתוך הכתוב- אני הרגשתי שאחרי הכל ולפני הכל זה הכי עזר!

יכולים לעשות פלאים.

דיקור